בוקר טוב, בשורות טובות
לגבי איך ללכת.
כתוב בשולחן ערוך,
אסור ללכת בקומה זקופה.
שאלו אותי, מה זה קומה זקופה?
מה, אתה לא יודע.
באמת המשנה ברורה מתייחסת לשאלה, אנחנו בני אדם, האדם מטבעו הולך בקומה זקופה.
אלא מה, זה נקרא שפת הגוף.
לפי שפת הגוף אתה יודע מה מצבו הרוחני והמוסרי של האדם.
אז כתוב במשנה בורם מה זה קומה זקופה ולמה?
אני מצטט:
שעל ידי זה שהוא הולך בקומה זקופה דוחק
רגלי השכינה כביכול.
על כן, כתבו האחרונים, זה אסור אפילו פחות מארבע אמות.
הוא פשוט אפילו עומד במקומו, ואינו הולך כאן.
אני רוצה רק להסביר, הכוונה היא שאדם הולך בקומה זקופה עם האף למעלה.
יש כאן, מה זה אף למעלה?
גאווה.
אני ואפסי עוד.
רק אני.
זה נקרא קומה זקופה.
לא צריך ללכת כפוף על הר בעלי, אדם עולה.
ללכת נורמל, להסתכל קדימה וכו', אבל לא ללכת בצורה כזו שמבטאה מידה של גאווה.
זה דבר אחד. דבר שני אומר כאן לגבי לשים כובע על הראש.
כתוב ככה:
ולא ילך
ארבע אמות בגילוי הראש.
מדוע? גם מפני אותה סיבה,
מפני כבוד השכינה שנמצאת בכל מקום.
ויבדוק נקבה וזה נושא בפני עצמו.
בכל זאת,
כשאתה שם כיפה על הראש, היום למשל,
אז אתה יודע,
עדיין עם כיפה על הראש יש סיכוי שהוא ירא שמיים, נכון?
נכון או לא?
כן. זהו.
סיכוי.
למה שבוודאות יש סיכוי.
סליחה שאני משתתף אתכם בפעם ראשונה בחיי שהנחתי כיפה על הראש,
זה לא היה דבר פשוט.
כמה שנים התלבטתי למה כבר יש את הסתם כיפה על הראש.
כאילו זה אומר, זה מחייב אותך, אתה לא יכול ללכת עם כיפה ולחלל שבת
עם הכיפה.
זה אפשרי?
בסוף שמתי כיפה. לא הצטערתי על זה עד היום.
זה מה שחז"ל אומרים, שאדם צריך, תמיד
לקחנו בחשבון שמעל הראש שלו יש בורא עולם.
כשהוא מוריד את הכיפה, כאילו, הוא אומר, אני ואף שגם, גאווה.
אני, אני וזהו.
המשנה הברורה קצת מרחיב את הדיבור על החיוב של כיפה.
אני אצטט כאן את המשנה הברורה.
לא אלך אפילו בבית שיש בו תקרה,
כל שכן תחת אוויר השמיים יש להיזהר לכולי עלמא אשר ללכת עם כובע או כיפה או איזה משהו על הראש.
ואפילו בעת השינה בלילה
יש שמצדדים לומר שאפילו ארבע אמות אינו אסור מדינה.
רק מי עושה את זה? לצנועים במעשיהם.
אבל כבר כתב התז
דבזמננו איסור גמור מדינה להיות בגילוי הראש.
ואפילו יושב בביתו, גם כן,
לחבוש
כיסוי ראש.
וכתב המגן אברהם,
דאפילו ילדים קטנים, נכון להרגילם בכיסוי הראש.
מדוע? כמו שהגמרא אומרת,
כאיכי דלהווה להוא אימתא דשמיא כסי ראשך,
כאיכי דלהווה הלך אימתא דשמיא שאלוהו יראה שמיים.
אז קודם כל זה, תמיד נורא להיזהר בקווי.
היום,
במיוחד היום,
העניין שאתה מחצה את הראש זה דבר שאדם שמחצה את הראש,
שמע שהוא יראה שמיים, נכון או לא?
אבל יש עוד יותר.
היום, אם אתה מכסה את הראש בכיפה, שימשת יהודי.
שאלו אותי למה.
אתה רואה מישהו בלי כיסוי ראש, וואי וואי.
אולי הוא ערבי?
אולי הוא דרוזי?
אה, דרוזי גם אחרי זה.
היום זה לא...
אני מוכרח להגיד.
פעם הייתי מחפש, לפני 50 שנה,
אנשים עם כיפה על הראש, כמעט לא היה דבר כזה.
היום אני מחפש אדם בלי כיפה, אני לא מוצא דבר כזה.
התהפך הדבר.
כל אחד כמעט יש לו כיפה על הראש או כובע או משהו כזה.
ואם לא על הראש, זה בכיס.
שמה שבטוח, בטוח.
צריך להראות.
פתאום צריך לקרוא לך למניין, אז מה תעשה?
מה צריך?
שיהיה לך כיפה בכיס שתוכל לצאת.
ברוך השם, היום עם ישראל,
אמנם זה נראה כדבר חיצוני,
אבל באמת זה דבר פנימי עמוק מאוד.
אנשים היום, רוב האנשים היום מסורתיים, דתיים,
במיוחד אם אנשים הם
כן, הם נמצאים בחברה
ששמעה לו, אז
הוא דואג תמיד שישימו כיפה.
היה לי כאן רופא בקופת חולים,
שהיה מסורתי,
באמת, היה לו קרחת.
כל פעם שהוא בא להגיד, רגע, רגע, אני רוצה לברך או משהו,
היה שם מיד את היד על הראש.
מה אתה שם את היד? לא, לא, זה בסדר.
למרות שבהלכה לפתחילת לא צריך לשים את הרד על הראש.
אם אדם צעיר יעשה את השרוול או משהו.
היום אנשים ברוך השם מכבדים את המסורת ואת הדת,
וכמעט כולם, ראיתי פעם מישהו שהלך בלי כיפה,
בסוף הסתבר, לא בגלל שאין לו כיפה, בגלל שהוא איבד את הכיפה.
עוד מעט, כל עמך ישראלי, כולם צדיקים,
וכולם יניחו,
לא רק כיפה, אלא רק תפילין,
וגם טלית,
וגם וגם וגם.
אז היום הדברים זה ממש סמל.
אני יהודי, יש לי כיפה נבון.
של של של של של
::::::
