כמו שאמרנו אנחנו מייחדים גם את השיעור הזה והלוואי את כל מעשינו לחיזוק עם ישראל,
ראש הממשלה,
שרים,
חיילים,
רפואת הפצועים, החזרת החטופים,
חיזוק, גם כל המערכות התומכות.
אתם יודעים כמו שאמרתי קודם גם כן אנחנו נמצאים בחול המועד של חג השבועות.
יש לנו שישה ימים עד י"ב
שאנחנו גם לא אומרים את החנון,
וזה זמן חגיגי שגם הולכים להקריב את הקורבנות, מי שלא הספיק.
אז יש מקום עוד לדבר על חג מתן תורה.
לכאורה עבר חג מתן תורה, אמרנו בטל זמנו,
עבר זמנו, בטל קורבנו, כל זמן מאיר בתכונתו,
אבל אנחנו בתוך האירוע הזה,
כן? אנחנו בתוך האירוע הזה.
אז נלמד משהו שקשור למתן תורה.
הכותרת היא, מדוע נקרא הר שניתנה עליו התורה הר סיני?
למה הוא נקרא הר סיני?
אתם יודעים, השמות בתורה זה לא גיאוגרפיה.
שמות הם בעלי תוכן,
משמעות.
יכול להיות שקראו לזה שם אחר לפני כן,
והתורה נותנת איזה שם אחר על שם העתיד או על שם ההווה,
וגם השמות שניתנו, כאילו באופן אקראי לפני כן, הם גם כן לא סתם.
בטח לא השמות שמופיעים
בתורה.
כמו שכתוב, כל אשר יקרא לו אדם הוא שמו. אדם יש לו יכולת,
יש לו רנטגן כזה,
לתת שמות.
הוא נתן שמות לכל הברואים.
אז הגמרא שואלת את השאלה הזאת במקום מספר אחת, זו גמרא בלא כתבתי משום מה,
למה לא כתבתי אני לא יודע,
אבל זה גמרא במסכת שבת עמוד פ"ט עמוד א'
אמר לו ההוא מרבנן לרב כהנא
יש תלמיד חכם, רבנן,
שואל את רב כהנא, את הרב שלו
מי שמיע לך מהי הר סיני?
למה קוראים לזה הר סיני? האם אתה יודע למה קוראים לזה הר סיני?
כן?
אמר לו הרב, רב כהנא, הר שנעשו בו ניסים לישראל.
לישראל.
עשו ניסים על ההר הזה.
אומר לו האומי רבנן,
הר ניסאי מבעלה. היה צריך לקרוא לזה לא הר סיני,
הר ניסאי. אם זה בגלל שקראו עליו ניסים,
צריך לקרוא לזה הר ניסאי.
כן?
אלא אמר לו הרב
תירוץ אחר.
גם התירוץ הראשון נכון. זה לא שהוא לא נכון, אבל אלא הר שנעשה בו סימן טוב לישראל. כשקימנו את התורה זה סימן טוב לישראל.
זה ברכה גדולה לישראל.
אומר לו התלמיד,
היה צריך לקרוא לזה הר סימנאי,
ראשון סימן,
לא הר סימנאי, סימנאי.
מי בא אליה? ככה היה צריך לקרוא לזה.
אמר לו הרב, רב כהנא,
מה איתה מה לא שכיכת
כמי דר אב פאפא ורב הונא ברי דרב יהושע דמעייני באגדתא?
כלומר, למה אתה לא הולך,
כן, ללמוד אצל הרבנים,
הרב הונא, בריידא רב יהושע ורב פאפא, למה אתה לא הולך אליהם? הם מעיינים באגדה, כלומר הם לומדים אגדה.
בגמרא יש
עניינים הלכתיים ויש עניינים אגדתיים. אגדתיים הכוונה דברים שקשורים לסוד, פנימיים, כן, פנימיים זה לא...
כן, האגדת
בגמרא היא לא פחות סטרונות מהזוהר, כן?
צריך לזכור את זה.
אז למה אתה לא הולך לשם?
הולך לשם, תשאל אותם את השאלה הזאת.
דמאייני באגדתא דרב חיסא ורבא ברי דרב הונא דאמרי טרוויו, שניהם אמרו
מאי הר סיני,
למה נקרא הר סיני?
הר שירדה שנאה לעכו"ם, לעובדי עבודת כוכבים,
על ה...
כלומר זה נקרא סיני משום שנאה.
תכף נסביר את זה.
והיינו דאמר רבי יוסי ברי דר חנינא,
הי שמות יש לו להר סיני,
כן?
מדברצין, כלומר
זה לא רק השם של ההר הזה, אלא גם מסביב,
כן,
והשמות הם לא סתם, מדבר צין,
למה זה נקרא מדבר צין?
שנצטוו ישראל עליו.
צין זה, אתם רואים, ציווי,
צדיק ונון, כן?
אז ציווי, נצטוו שם לעשות את הטוב,
כן?
מדבר קדש גם קוראים לו,
שנתקדשו ישראל עליו, נכון? המעמד הר סיני,
עם ישראל נתקדש, יש אומרים שהוא נברא.
העם היהודי נברא, המהות שלו נבראה במתן תורה, כי התורה זה בתוכנו.
הכול נתקדשו לעבודת השם, נתקדשו להיות קשורים לאידיאלים הנקיים,
התקדשו להיות אידיאליסטים ולא אגואיסטים, זו הנקודה המרכזית, כן?
נתקדשו ישראל עליו,
עוד שם נוסף זה מדבר קדמות.
מה זה מדבר קדמות?
שניתנה קדומה עליו, קדומה, התורה נקראת קדומה,
שנבראה לפני העולם ואגב אנחנו נסתכל בתורה וברא העולם, העולם הוא בתבנית
ה-DNA של העולם זה התורה,
כן?
אז ניתנה קדומה עליו
מדבר פארן זה עוד שם אחד שפרעו ורבו על הישראל מסופר
או לומדים שמיד אחרי מתן תורה חזרו לאוהליהם וכל אחד נתברכה וילדה אשתו בן זכר כלומר
מתן תורה גרם לריבוי של עם ישראל לברכה
בעם ישראל.
מדבר סיני, שירדה הסיני לעכו"ם על האב.
שואלת הגמרא, נראה לי פה שאני נחסרתי בו, שואלת הגמרא, ומה שמו?
כלומר, סיני, אנחנו מבינים, זה שם שנתנו לו אחר כך
בגלל המאורע שקרה. תכף נסביר מה המאורע, כן?
ומה השם שלו הקודם?
חורב.
ולמה הוא נקרא חורב?
וגם שאלה.
למה הוא נקרא חורב?
למה סיני ולמה חורב?
עכשיו, בואו נסביר קודם כל בפשטות, ואחר כך נראה פה, יש פה עניה נפלאה,
נראה כמה שנספיק.
מה זאת אומרת שנאה?
עם ישראל קיבל את התורה שהיא בעצם
תובעת מהעולם להיות מוסרי. דיברנו הרבה פעמים,
זה לא סתם.
הקב"ה תובע מהעולם, הקב"ה ברא את העולם כדי שהעולם יהיה עולם מוסרי,
עולם טוב,
עולם ישר,
הגון.
אז כשירדה תורה לעולם,
זאת אומרת שיש תביעה מהאנושות להיות מוסרית.
זה לא מתאים לכל אחד ולא נוח לכל אחד. אנחנו יודעים שאנשים שזה לא נוח להם, מה כתוב שם? מה אומרים?
לשקר?
לא מתאים לי.
כן, אני יודע, כן.
לא תרצח, לא מתאים לי, לא מתאים לי.
אנחנו אומרים, עבד ניחלה בהפקרה.
הוא לא רוצה שמישהו יחייב אותו עכשיו לעמוד בסטנדרטים
של הגינות וישרות.
תן לו לעשות מה שבא לו,
ואם בשביל הבעל או הוא צריך לשקר או להעלים מישהו
או זה, אז עזבו אותנו, נו. עזבו אותנו מהתביעה הזאת.
אז כתוצאה מזה שירד התורה,
אז שונאים את ישראל שמייצגים את התורה. בעצם שונאים את התורה, שונאים את הקדוש ברוך הוא.
כן, זה אותו דבר.
אז ירדה השנאה לעולם.
בעזרת השם, השנאה הזאת תתפוגג.
כן, ותכף נראה את זה. אבל קודם כל, דבר ראשון,
שכמו שילד היה בגן, עכשיו בא לבית ספר, אז מצד אחד הוא שמח שהוא עכשיו גדול.
הבית ספר הזה צריך כבר שיעורים,
שאסור להפריע, אסור לדבר, כל מיני, יש פתאום כללים.
או שבן אדם בא גם לצבא,
יום אתה בא לצבא,
פתאום אומרים לך מתי לקום, אומרים לך תסחב אלונקה,
תתחיל לרוץ, כל מיני דברים, אתה לא יוצא הביתה, אסור לך לטלפן.
מסגרת. יש מסגרת, מסגרת מחייבת.
זה מסגרת טובה, זה לא סתם מסגרת מחייבת.
אז אנחנו אומרים, עבד ניחא לא בהפקרה,
הוא לא רוצה מסגרת.
מה יגידו לי מה לעשות? מתי לקום? מתי לאכול? לברך? יגידו לי מה לעשות.
זה מה שמפחיד היום גם הרבה אנשים שמפחדים מלהתקרב ליהדות, למרות שמשהו בפנים כן אומר להם
שבלי זה בעצם הכל מתפרק.
המשפחה מתפרקת, החינוך מתפרק, הצבא מתפרק,
השופטים מתפרקים, תראו איזה שופטים.
זה שופטים זה אין.
מפחדים, כן, חושבים, כן.
אז
זה השנאה שיורדת.
כמו, גם אני אומר, תלמיד רואה את הרבי שלו,
אז הוא עובר משם, הוא לא עובר לידו.
הוא מפחד ממנו, מתבייש ממנו, בסדר?
זה העניין של, לכן זה נקרא שנאה.
שנאה היא שנאה לעולם,
וחורב עוד לא ענינו על השאלה הזאת.
בואו נראה את ה"אין היה".
כן, היה איזה חיבור נפלא,
מתוק,
עמוק.
לא יודע, לא כל אחד יודע לעשות את זה, אני מקווה שאני אצליח לזה, זה חיבור מדהים.
מה שעושה להכי חשק להאמין בריבודו שלנו לעשות את המצוות, זה החיבור הזה.
מה מעשה? אחרי שראיתי כמה...
איזה חוכמה יש פה, איזה חוכמה נפשית, איך זה בונה את הבן אדם, איך כל מצווה,
כל מילה היא משמעותית,
היא חושפת, היא מדריכה אותך איך לנהוג נכון.
גם אם אתה לא מבין, זה בונה,
כי זה מותאם.
אה?
אין היה. אין היה, כן.
הרב קוק, אין היה, זה החיבור, אחד החיבורים, אחד החיבורים הראשונים שלו,
על,
הוא רצה לעשות על כל הש"ס, אבל הוא הספיק ברכות ושבת, ועוד קצת
מזרעים, אבל זה חיבור מדהים.
מי שרוצה יותר, אמרתי כבר גם בשיעור הקודם, יש ליקוטי הלכות של רבי נתן,
תלמיד של רבי נחמן,
וגם כן, זה...
נפלאות יש שם והמצוות על כל ההלכות
פלאי פלאים
אבל זה לא זה קוראים את זה זה נראה פשוט זה לא פשוט זה צריך ללמוד את זה עם מישהו
רב שקיבל מי רב לא סתם זה אחרת יוצאים משוגויים יוצאים
צריך פרופורציות כן
בוא נראה
ויש גם ספר החינוך דרך אגב
המצוות לפי הפרשיות וגם כמי שלומד את משורשי המצווה
שמה זה מחולק לשלושה חלקים.
אחד זה שורשי הלב, כלומר זה הטעם של המצווה, מה הבניין שהמצווה בונה בבן אדם או בחברה.
זה גם כן מופלא, אבל צריך גם כן ללמוד את זה בהתבוננות,
לא סתם לקרוא את זה. זה צריך להתבונן. מי שמתבונן אז עושה טיול בנפש.
הנפש שלו.
אומר הרב פה בק"כ"ב,
רואים?
מקור שתיים מנייה שלנו ק"כ"ב,
ק"כ"ז זה צריך להיות,
השני צריך להיות קכ"ז ולא קכ"ב וקכ"ח.
הצדדים שבחיי הרוח בכללותם עולים לחמישה. יש חמישה מישורים שקשורים לחיי הרוח.
אחד זה הצד המוסרי, כמו שהזכרנו קודם.
זה לא קשור לחומר.
הצד החברותי, מערכת היחסים, החברה.
הצד האמוני במה אדם מאמין, במה הוא מאמין.
והצד הכרתי,
יש לאדם הכרות לגבי החיים.
מה זה נישואים, מה זה עם ישראל,
מה זה החיים,
כן, זה...
והצד האלוקי.
המערכת יחסים של האדם עם האלוקות.
אבל הצד האלוקי הכוללם ועל גביהם, כלומר הצד האלוקי זה השורש של הארבע האחרים.
והארבע האחרים האלה הם יונקים
מהצד האלוקי.
כלומר, כדי שהצד האלוקי זה הצד הטוב והנכון,
ושהצד המוסרי יהיה נכון, כי יש גם מוסר מעוות.
הצד החברותי יהיה בנוי נכון,
הצד האמוני יהיה בנוי נכון.
מערכת היחסים שלנו עם העולם והכרתי,
הדברים יהיו בנויים כמו שצריך לומר.
האלוקי זה השורש וממנו יונקים הארבע האחרים.
ואפשר להגיד שבמתן תורה בעצם כל הארבעה האחרים קיבלו משמעות חדשה או אמיתית.
כי תמיד היה עניין חברתי ותמיד אמוני ותמיד מוסרי זה לא משהו שאם הולדת האדם זה נוצר הדבר.
הזה וכל אלה הצדדים הטביעו את חותמם המלא והמיוחד בישראל
על ידי מעמד הר סיני כלומר מעמד הר סיני הטביע את הארבעה צדדים האלה בצורה נכונה שזה חינך את עם ישראל וטבוע בתוך עם ישראל בצורה הנכונה
הצד המוסרי הצד החברותי הצד האמוני והצד הקראדי
מעמד הר סיני עשה שינוי רדיקלי
או אישר את התפיסות החברתיות, המוסריות,
האמוניות והעקריות, ההכרתיות.
מעמד הר סיני וקרבת האורה האלוקית אליהם
על ידי החזון והמעמד העליון היחיד באמונו,
במינו בכל העולם, הנגלה,
הדיבר אלוקים לא זוכר את הפסוק, אם מישהו זוכר יותר טוב ממנו, הנגלה אלוקים
לבשר ודם, מישהו זוכר את הפסוק קצת?
טוב, אבל זה הרעיון, כן?
לא היה מעמד כזה שהקדוש ברוך הוא נגלה לציבור שלם.
כן, כן, תמשיך, השמיים, אלוקים קול.
מיום ברו אלוקים אדם על הארץ, מקצה השמיים ומקצה השמיים, זה גם כן, אני חושב, בהמשך הפסוק שם, מה שאמרת.
לא היה דבר כזה שהקדוש ברוך הוא גילה לאנושות את הסוד,
איך חיים בצורה מוסרית,
חברתית, בצורה נכונה, בריאה,
בתוך החיים החומרים, איך עושים את זה?
איך הולכים בחרבה בתוך הים הסוער? הזכרנו את זה כמה פעמים. ים סוער זה החיים,
והחרבה זה להיות יציב בתוך החיים הסוערים.
מדרש סדר פעולה הפוך. שם בהר סיני,
הוא מתגלה לך מלכות,
ולך אשר מתברכת ברוב מדרעות, פחד מהימה, ברקים, רעש שביבים, הכל מאפס את הבן אדם.
ברוב פחד הם כבר לא רוצים לשמור ולא רוצים לשמור כמו שירה בן ראובן אבישלום.
ורק כאן לא חינוך לדבר.
יש לך פה איזה מעמד של אמת.
כן, יש מעמד של אמת,
שהוא קשה לעיכול, שהוא קשה לעיכול.
כן. הוא קשה לעיכול,
אבל זה מעמד של חיבור, ואחר כך אנחנו כבר אלפי שנים מנסים לעכל את זה וליישם את זה.
אנחנו עומדים אבל הפוך.
איך מה?
איך לעשות, איך לחשוב, אולי אחרי זה באזור את השם נגיע לאיזושהי הקבל שיש בורים.
בצורה עבה. לא.
יש גם מהלך כזה,
אבל באופן כללי כתוב קודם יקבל עזמה אדם עול מלכות שמיים ואחר כך עול מצווה.
מעמד הר סיני הנשמות שלנו היה, אתה לא היית שם כביכול ואני לא,
אבל הנשמה שלנו הייתה שם והיא חוותה את החוויה הזאת של החיבור,
וזה צרוב בתוכנו,
ופרטי המצוות הם יישום של כל המעמד הזה, בסדר?
אז נכון שבעבודה מעשית אתה מתחיל מהפרטים ומטפס למעלה,
זה שני מהלכים,
על כל פנים מעמד הר סיני הוא יצק
תוכן אמיתי לכל המעמד הרוחני של החברה מוסרי חברתי אמוני והכרתי בסדר זה חידוש גדול
לפני כן התבחבשנו ניסינו כל מיני דרכים הגענו לעם מבול
לרשעות שהביאה את המבול
אז זה הדבר הראשון דבר שני עוד לא דיברנו על סיני מדבר סיני
שירדה שנאה לאומות העולם עליו.
הצד המוסרי הוא החובק בזרוע עוזו את כל העמים. כלומר, הצד המוסרי זה חוט
שקיים בעולם.
אנשים רוצים להיות מוסריים באופן, הם רוצים.
לא נוח להם, זה סיפור אחר.
גם האסלאם,
הוא רוצה לתת פתרון אולי בצורה כוחנית, אבל הוא רוצה לתת פתרון לחיים.
הוא יונק מהיהדות, אסור לזכור את זה, רק בצורה מעוותת.
הצד המוסרי הוא
די.אן.איי נקרא לזה, של האנושות.
כן? הוא חובק בעזרו,
כל הדברים שמדברים, וכל הפילוסופים, וכל הדינים, כל זה,
זה סביב מה נכון, איך נכון.
וכאשר אין מקום למוסר אנושי טהור,
מתקיים ומביא למטרת החיים וההוויה המציאותית
שיתקיים בעולם,
אם לא בהיותו יונק משורש החיים וההוויה כולה,
דבר השם הנאמן החוצב להבות אש.
כלומר המוסר,
הנכון הוא בא ממקור החיים ממקור האנושות ממי שברא את האדם מי שברא את החברה
כן רגע יש פה רק שנייה וכאשר אין מקום למוסר
כלומר פה זה משפט שלילי אם זה לא בא מהמקום הנכון
אם המוסר האנושי לא יונק
מהצד האלוקי מראש מקדם על ידי אורה של תורה
באה התביעה העזה על כל אומות העולם להתקשר
בקשר הקודש של יחס מלא לתורת השם, אם זה לא בא מהמקום הזה,
אז מה קורה?
כל זה שלא ישלימו את תפקידם, מוכרחים הם ללכת הלוך וייכשל בכל אורחות החיים. כלומר, אם לא מקבלים את הדרכת התורה, וגם הגויים, שהם מקבלים דרכם,
אז הם ישלימו בסוף את תפקידם. זה בסוף יופיע. איך זה יופיע?
על ידי כישלון של אורחות חיים,
על ידי כישלונות רבים.
סוף כל סוף יכירו וידעו את
העיוות שלהם,
קשה לי לקרוא את זה, אבל העיוות שלהם, בסדר?
ויגיע היום אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים
בגף איש יהודי לאמור הלוך נלך עמכם כי שמענו אלוקים עמכם האמת איתכם
הטוב איתכם אלוקים וטוב וכל עוד לא הוערו באורה הבהירה זו
הרי הם עומדים במצב ריחוק ושנאה שירדה על אומות העולם עליו.
בואו נסביר מה כתוב פה
אם לא יונקים, האנושות כולה לא תינק את אורחות החיים, המוסריים, מה שדיברנו, החברתיים וכולי, ממקור החיים,
אז האנושות תלך ותתבחבש
ותשלם מחיר ושפיכות דמים וריסוקים והתמוטטויות וזה,
עד שהיא תלמד.
עד שהיא תלמד, מה היא תלמד?
שלעם ישראל יש את הפורמולה,
יש את האמת,
ויבואו עשרה, עשרה זה ציבור מכל עם,
לתפוס בציציות של היהודים, תלמדו אותנו.
כי כמו שאומר הרמב״ם, כי שב לימדונו אבותינו.
הנצרות והאסלאם ניסו לתת תשובה לדברים האלה,
כן? אבל זה לא נתן את התשובות,
זה לא עובד.
אתם רואים,
הנצרות הביאה למסעי צלב,
שלא נדבר על מלחמת העולם הראשונה והשנייה,
שזה תוצאה של תרבות נוצרית,
והאסלאם כנ"ל.
כל מקום שיש אסלאם,
יש מוות ואלימות למרות שיש כוונה טובה שם כי אסלאם זה רחמים
המילה אסלאם מה פירוש המילה אסלאם לא רחמים?
אני חושב
גם הם רוצים לתת פתרון גם הם מדברים על משיח
על מבשר שיבשר חיים לאומיים אבל זה מעוות אז זה לא עובד
בסוף יבינו כולם אז בהתחלה יש שנאה
מה תגידו לנו מה לעשות וזה והתחייבות לאישה למשפחה כל מיני דברים כאלה
כן, אבל זה לא עובד, זה מתפרק, זה מתפורר.
אז בסוף חוזרים, חוזרים על ארבע.
למה?
כי זה לא איזה איום,
כי ככה בנוי העולם.
ומי שלא מתנהג כמו שהעולם בנוי, אז זה מתרסק.
תכניס לאוטו שלך, במקום דלק, תשים שם סולר, זה יעבוד.
תשים מים, זה יעבוד. שמץ, זה יעבוד. זה לא יעבוד.
יש חוקים לעולם, גם הרוחני, יש חוקים.
ואם אתה לא פועל על פי הדרך הנכונה, אז הדברים מתרסקים.
באירופה יש משפחות,
יש שם יותר מתים מילדים שנולדים.
הכל מפורק שם.
אין מטרה, אז אין בהם.
גם אין מטרה, נכון, אבל אין המתפרק.
גם המוסר שם מתפרק.
לגמרי.
הכל מתפרק.
בלי תורה הכל מתפרק.
והתורה היא לא רק לישראל.
התורה היא שבע מצוות בני נח.
התפקיד שלנו להיות האור לעולם, לאנושות שמצפה בסופו של דבר אחרי ההתרסקות לאור.
אז בהתחלה זה שנאה,
זה ילדותיות, אין חשק.
אבל אחר כך מתבגרים ומבינים
שאין דרך אחרת.
זה מתחיל בשנאה ואחר כך בערבה רבה.
עכשיו נשאר לנו רק להסביר,
אז למה שמו חורב?
כי הרי שנאה זה תיקון גדול.
בסופו של דבר יש שנאה לתיקון,
בסופו של דבר זה תיקון גדול, זה תיקון העולם.
וכל דבר מונח במקומו, מסודר לפי הבריאה,
וזה גן עדן.
מה זה גן עדן? הכל מסודר במקום הנכון.
גן עדן זה יכול להיות גם פה, שהכל מסודר נכון, שהאבא הוא אבא,
האימא האימא,
ילדים וילדים,
וראש הממשלה הוא ראש ממשלה,
והשופט הוא שופט, ולא ערבוביה.
כל מעורבב זה גיהנום.
יש סדר.
זה גם כן סיפור של רבי נחמן בין השפחה ובין המלך שהתחלפו.
עוד פעם, זה חילוף, זה סדר הפוך.
בסוף, בסוף הסיפור,
בא המשיח, נקרא לזה, הוא פשוט שם כל דבר במקום, זה הכול.
כשהכול במקום יש הרמוניה,
הכול עובד.
זה כל הסוד.
ומה שמו? חורב שמו.
כלומר, למה נקרא שמו חורב?
כל היסוד של תיקון העולם
אשר יבוא לעתיד
והוא תחל להיות בהווה מכוחה הגדול של קבלת תורה.
קבלת תורה
זה מפה מתחיל התיקון.
עד אז היה תוהו ובוהו, זה אלפיים תוהו.
תוהו ובוהו,
לא יודעים איך לחיות את החיים.
ברגע שנכנסה התורה לחיים,
היא כבר מפעפעת בתוך החיים. גם אם אנחנו לא מכירים אותה, אבל היא פועלת.
היא פועלת מתחילת הבריאה,
אבל מהגילוי שלה היא פועלת.
הוכן על יסוד
החורבן הקדום. כלומר, כל מה שהתורה מתקבלת
זה בגלל החורבן הקודם.
אם אין חורבן מוחלט לבנות, אז לא מוכנים לקבל.
מנסים להסתדר עם הקודים שהיו קודם.
חייב להיות, אתה חייב שיהיה חורבן. בלי תורה יש חורבן.
הר חורב זה הר שמודיע לנו שבלי תורה אין חיים.
כמו שאמרנו, יום השישי,
כן, אם לא יקבלו את התורה,
אז שמיים,
איך הפסוק הזה?
אם לא בריתי,
חורות שמיים לא שמתי. כלומר, החוקים לא עובדים.
זה לא קצת.
אין בכלל חיים בלי תורה. לא יכול להיות. זה חייב להיחרב.
זה לא יכול לעמוד בכלל.
לכן זה נקרא חורב.
בסדר?
הוכן לידי סוד החורבן. אנחנו רואים את זה גם שעד שאנשים לא קורה להם משהו,
הם לא נפתחים.
תוספות.
לפני שהוא אומר משהו, קודם כל הוא ממוטט את רש"י.
נכון? קודם כל יש שאלה,
אז אתה אומר, רגע, רגע, הגמרא לא מסתדרת לפי רש"י.
אה, אז אתה נפתח?
אז הוא מלמד אותך דבר חדש.
גם בליל הסדר, איך מתחיל ליל הסדר?
כל מיני שינויים, שיהיה כקושיות,
קושיות פותחות.
החורבן,
כן?
הוא פותח.
למה התורה ניתנה אחרי כ"ו דורות?
קודם כל, הקב"ה נתן לנו להתבחבש,
ואחרי שלא ידענו איך
חיים את החיים,
אז אנשים נהיים צמאים.
לא צלמה למים,
ולא רב ללחם,
אם לדבר שהם צמאים,
אז התורה באה, היא באה על קרקע חרושה.
קרקע חרושה.
זה כמו חורבן, נכון? אתה חורש אותה, אתה מפורר אותה,
ואז היא מוכנה לקלוט מים.
האנושות,
על ידי כל הקשיים,
עברה חריש, עמוק.
ואז באה התורה כמו מים ונספגלת בתוך האנושות.
גם היום זה אותו דבר. למה יש, כתוב שלפני ימות המשיח
יהיה שקר
והחיים מתפרקים,
כן, כדי שיהיה צימאון למשיח.
אנשים רואים עכשיו, בית המשפט הוא לא בית משפט.
הצבא זה לא צבא כמו שחשבנו.
יש לך אנשים שמה שלא רוצים שננצח בגלל כל מיני אינטרסים.
אפשר לדבר על עיתונות וכל... מה קורה פה?
אנשים צמאים לאמת, אי אפשר לחיות בפייק כל הזמן, זה לא מתאים.
זה קורע את האנשים.
צמאון, לא צמא למים ולא רעב ללחם, אלא לדבר השם.
כמה מים לים מכסים, זה הצמאון עכשיו, שנוצר צמאון.
אנחנו עוד לקראת הסוף, חבר'ה.
אנחנו לקראת הסוף, לא הסוף הרע, הסוף הטוב.
הקדוש ברוך הוא מכין אותנו לצמאון הזה, זה לא עובד.
חורבן, זה לא עובד. מדינת ישראל לא עובדת בלי תורה, לא עובד.
בשום מערכת זה לא עובד.
ואיפה שזה עובד,
יש שם לחלוכות של תורה.
לחלוכית.
יש שם תורה.
כשהיה עולם מחוסר בסיס לקיומו,
בהיותו מחוסר הארה אלוקית של קדושת התורה עתידה להחיותיו לשלום,
חסר תורה,
אז עולם הוא חורבן.
מתוך המצב החרב של העולם,
הולך ונבנה הוא על פי בניין הרצוי של הופעת התורה, כמו שגם הרמב״ם אומר,
שכל הבניינים שנבנו עתידים להיחרב, לא הבניינים על קומות,
בניינים החברתיים, כל המוסדות,
כל הקודים של החברה, הכל אמור להתמוטט
ומוכן לקבל משהו חדש.
מה שלא היה אפשר אם היה עולם מבונה,
אפילו אם הבניין היה במצב נמוך. כלומר,
כל עוד החיים יכולים להתקיים ברמה מסוימת,
אתה לא הולך לחפש משהו אחר.
זה עובד, העסק עובד, עובד נמוך, אבל עובד.
מתי אתה הולך לחפש משהו חדש?
שזה מפסיק לעבוד.
זה לא עובד יותר.
אז לא היה כבר מקום לקבל צורת בניין חדש אם היה עובד
על ידי הופעה חדשה.
לכן חורב בלי תורה, העולם הוא חורב. אין אפשרות
לקיום העולם,
זה הופך לג'ונגל.
איש את אחיו, איש את רעהו, חיים בלעו.
אבל מאחר שמראשית היצירה
לולי כוחה של תורה עומד העולם כולו להיות נחרב,
רק אור התורה הוא אשר נתן לו את הצביון של הבניין ושל העמידה.
ורק התורה נותנת עמידה לכל המערכות שדיברנו קודם,
חברתית, מוסרית וכו'.
הרי כל הסגולות המיוחדות להופעתה של תורה פועלות על העולם לשכללו מכוח יסוד ההיעדר הקדום.
מכוח ההיעדר,
שזה לא עובד,
כן, העולם היה תוהו ובוהו גם,
נכון?
מכוח ההיעדר,
כן,
יש מקום לקלוט את האור של התורה,
שאיתה הקדוש ברוך הוא גם ברא את העולם,
זה מדובר פה כאילו גם עוד לפני מתן תורה, גם כן היה תוהו ובוהו
שהובלט בשם עצמי של ההר חם חמד אלוהים זה סיני, הקדוש ברוך הוא חמד את ההר הזה
יש לו שם של חורב
מה שמו חורב שמו
והר סיני מלמד אותנו שבלי תורה אין חיים אין ציונות בלי תורה
אין מדינת ישראל בלי תורה זה לא עובד, זה לא יעבוד וזה לא עובד והיום אנחנו נוכחים על זה לאט לאט שהקדוש ברוך הוא יעשה את זה ברחמים
עד כאן לגבי השיעור הזה,
נעצור פה כי אני צריך ללכת גם בסדר, מחילה.
כן, זה היה בקיצור נמרץ.
::::::
יל
