טוב, אז איסור חג שמח לכולם,
מי שבשיעור ומי ששומע אותנו.
אז באמת אני, קודם כל,
באמת אנחנו מדברים, נכון, אומרים תמיד איסור חג שמח. מה המשמעות של איסור חג? מה זה איסור חג? חופשן המורים, כן, אבל מה המשמעות של המילה, כן? איסור חג זה כמו חג.
אז קודם כל הפשט, כן?
כשלומדים,
כשלומדים, לומדים עם מפרשים, אז מבינים.
אז קודם כל זה מהפסוק, נכון?
איסור חג נכון במה שאנחנו אומרים בתהילים איסור חג בבלים מקרנות המזבח
אז בעבותים עד קרנות המזבח, אז מה הכוונה? מה זה איסור חג?
מה אתה אומר?
זה ציווי, זה ציווי לאנשים זאת אומרת אלה שבאים לבית המקדש להקריב קורבנות אז אומרים להם איסור חג מה הכוונה איסור חג?
חג זה קורבן חגיגה
אז אומרים להם
תקשרו את הקורבן שלכם, כן, חזק,
בעבותות, עד שאתם מגיעים לעד קרנות המזבח. זאת אומרת,
אנחנו נמצאים עכשיו, כן,
מיד אחרי השבועות.
אז קודם כל אנחנו יודעים שיש,
ככה הגמרא אומרת, כן,
שיש שישה ימי תשלומים לקורבן חגיגה
של חג השבועות. זאת אומרת, נגיד מישהו לא הספיק, צריך לפי ההלכה,
אתה מגיע לחג,
חגי הפסח, חג הסוכות, לא משנה מה, אתה צריך להקריב קורבן, קורבן חגיגה, קורבן ראייה.
עכשיו אם לא הספקת בחג הסוכות ובחג הפסח, יש לך תשלומים.
נכון? אתה יכול כל החג.
זאת אומרת חג, המשמעות של חג זה להקריב קורבן חגיגה. מה קורה עם שבועות?
אז בשבועות אנחנו לומדים, אנחנו לומדים, הגמרא לומדת את זה מחג הפסח וחג הסוכות, שבעצם,
בעיקר מחג הפסח, כן,
שבעצם אנחנו יכולים כמה כמה ימים אפשר בעצם להקריב את קורבן החגיגה של חג השבועות
עד י"ב בסיוון.
אנחנו בימינו הנפקא מינה בעיקר זה מה?
שאנחנו לא אומרים תחנון, כן?
שמנו לב בתפילת מנחה וגם בשחרית אז אין תחנון אבל זאת הסיבה.
זאת אומרת שאנחנו בעצם אפשר להגיד שזה אנחנו ממש כאילו מעין חול המועד כן חול המועד של חג השבועות עכשיו.
עכשיו זה סתם מעניין שלפי אחינו האתיופים,
כן?
מתי הם חוגגים חג השבועות? לפי המסורת שהייתה להם שם באתיופיה?
בי"ב בסיוון.
זה מעניין.
שיש שם אחרים.
כן, כן. זאת אומרת, המסורת שלהם, ככה הם מסבירים,
שבעצם מאחורי השבת, כן? זה לפי מה שהתורה אומרת, זה אחרי
אחרי שיוצא חג הפסח. זאת אומרת, אחרי השביש של חג הפסח, אז מקריבים את ה...
לא, זה לא כמו הצדוקים.
הצדוקים אומרים שזה אחרי השבת זאת אומרת אתה צריך דווקא משבת בראשית ואז להתחיל לספור
אבל הם אומרים משהו שונה אומרים זה כן אחרי החג רק מתי איזה חג לא החג הראשון של מה שרוב עם ישראל וזה מה שההלכה
אלא אחרי חג השביעי בארץ הם יישרו קו זאת אומרת בארץ הם הולכים לפי כל עם ישראל שזה חוגגים את הו בסיוון אבל זה מעניין כן שבעצם מציינים אולי משהו אני לא יודע בדיוק
צריך לשאול את החבר'ה שמבינים בזה, כן?
אבל הם מציינים את הי"ב בסיוון בצורה מסוימת, כן?
אז זהו, אז אנחנו עכשיו בהשפעה של חג השבועות,
ובאמת,
אז כמו שדיברנו לפני ככה, כשהתחלנו את השיעור,
שחג השבועות בימינו,
כן, בזמננו, בציבוריות הישראלית, זה נקשר לגיור.
זאת אומרת, וזה הנושא שאני עוסק בו, כן? אני מתעסק עם הגיור כאן במכון מאיר.
מחלקת גיור.
אז אתה אומר כן כן אנחנו ברוך השם יש יש במכון מאיר מחלקה רוסית מחלקה ספרדית מחלקה אנגלית
ולכולם יש בעצם יחידים שהקדוש ברוך הוא ככה
העיר את הרצון בהם להצטרף לעם ישראל כן אז אנחנו עוסקים בזה
אז באמת ננסה היום להבין מה הקשר אז כמו שציינת נכון כן
שבאמת הקשר כל כך ככה גלוי בימינו זה מגילת רות, כן?
זאת אומרת, רות זו הייתה נשמה מיוחדת שבעצם נלקחה משדות מואב
עד לכדי כך שהיא זכתה להיות הסבתא רבא של דוד המלך, ממנה יצא גם מלך המשיח, זאת אומרת
זה משהו הפלא ופלא, אבל אבל אבל זה מה שאני אומר, הקשר בין רות לחג השבועות מהו?
קודם כל הודות לא לה לסיפור האישי שלה אלא הודות לדוד המלך כן כי כמו שכתוב בירושלמי בביצה ובחגיגה
כן זה לא מובא שם אבל אני אקרא לך שבעצם דוד המלך נולד וגם נפטר מתי?
בחג השבועות כן
וזאת אומרת וזאת הסיבה הזאת הסיבה למה אנחנו קוראים את כל המגילתות זה שזה בעצם מגילת יוחסין של דוד המלך כן יש סיבות מאוד עמוקות למה דווקא
דוד המלך הוא יצא, כן, משדות מואב,
הוא גם מתייחס לזה, יש לזה סיבות עמוקות,
כן,
אבל זה הסיבה גם שאנחנו עוסקים לכאורה בסיפור של רות, כן, סיפור באמת נפלא.
ואנחנו,
לכן בטח, כן, בטח כולם מכירים, כן, לאחרונה יש בעצם שבועות,
זה מהלכים את הגרים ועושים כל מיני קו פאנלים מתעסקים עם הגיור
עכשיו אני רוצה לעסוק בקשר ממש ישיר בין
הגיור לבין חג השבועות, חג מתן תורה
וזה כבר נמצא במקורות אז הרמב״ם אומר
נראה לי המקור הראשון
הרמב״ם אומר בהלכות ייסורי ביאה
בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית.
מהם הדברים האלה? במילה, וטבילה וקורבן.
כן?
עוד מעט נראה את זה, הוא לומד את זה מהגמרא, כן? מילה הייתה במצרים,
כן? שהיו, מולים היו,
הלו מיני ישראל ומצרים,
וטבילה הייתה במדבר קודם מתן תורה, שנאמר, וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם.
כן? ולומדים את זה, ולומדים בגמרא, שמה הכוונה שמה?
שוקידשתם וכיבסו שמלותם? שהם טבלו.
זאת אומרת,
היה צריך לעשות ברית מילה,
כן?
זה גם אחד הלימודים שלומדים,
איך הם עשו,
כאילו, מאיפה הם עשו את הברית מילה,
וערך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך חיי. זה דם מילה.
וטבילה,
וקורבן,
שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות.
ומה הוא אומר בהלכה הבאה, וכן לדורות,
כשירצה הגוי להיכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה,
ויקבל עליו עול תורה, כמובן,
מה הוא צריך לעשות? צריך מילה וטבילה והרצאת קורבן.
האישה, מה היא עושה?
כן, ואם נקבה היא רק תפילה וקורבן. שנאמר, "כחם כגר".
מה אתם במילה וטבילה והרצאת קורבן?
אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קורבן, כן?
מה זה בדיוק קורבן הגר? אז אומרים איזה עולד בהמה, או שתי תורים, יש כל מיני,
כן, אפשרויות, נגיד ככה.
עכשיו, זה נלמד מהגמרא, נראה לי,
יש לך שמה יש לכם מקור הבא כן ככם כאבותיכם זה דברי רבי
מה אומר מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דם אבל הם לא ייכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים זאת אומרת צריך שלושה דברים
מה קורה בימינו כן מה קורה מה קורה בימינו שאין את בית המקדש אז הגמרא שם לומדת שזה לדורותיכם זאת אומרת
מה שיש מצב הבדורות, כרגע אין לנו בית המקדש,
אז כרגע פטור מהקורבן, מתי הוא יקריב קורבן?
בעזרת השם, כן, כשייבנה בית המקדש, כן, הוא יוכל להקריב קורבן.
גם כולנו.
אם ברגע שנגיד נבנה עכשיו בית המקדש, אז אנחנו יכולים
כל ששת הימים האלו, זה ימי תשלומים לקורבן החגיאה, נוכל להקריב קורבן.
וגם אותו דבר פוסק, נפסק גם ביבמות, כדיבר רבי יוסי,
טבל ולא מל,
מל ולא טבל,
כן,
אין גר עד שימול ויטבול, זאת אומרת צריך גם וגם.
בסדר, אז זה, קודם כל אני חושב שזה דבר מדהים.
זאת אומרת, אנחנו לא צריכים עכשיו כביכול ללכת רחוק ולהגיד שבגלל שירות אז אנחנו נזכרים שהחג הזה קשור לגיור, אלא ממש יש קשר ישיר,
כן,
כביכול אפשר להגיד,
כן, אני שוב אומר את זה בזהירות,
שעם ישראל במעמד הר סיני הוא כביכול עבר גיור רבטי, גיור לאומי.
יש לך שאלה?
זאת אומרת, יש גיור כזה, זה כניסה, כן, הרבי קורא לזה כניסה לברית.
זאת אומרת, עם ישראל אפשר להגיד ככה
עם ישראל יצא ממצרים,
קודם כל אנחנו צריכים לזכור שלא כולם יצאו ממצרים,
כמו שחז"ל אומרים, חמושים עלו בני ישראל ממצרים,
שמונים אחוז נשארו שם.
מה קרה איתם? התבוללו, כן?
הם לא היו בברית של, הם לא היו במעמד על סיני, כן? לא הגיעו.
דבר שני, אנחנו צריכים גם לזכור שמשה רבנו,
כן, בעצה עמוקה,
הוא גם העלה ערב רב.
עכשיו, ערב הרב האלה, הם היו במעמד על סיני, זאת אומרת, הם נהיו חלק מעם ישראל, כן? יש לזה משמעויות עמוקות.
עכשיו, אנחנו יכולים,
אז יכולים בעצם להבין ככה,
שבעצם עם ישראל, כשהוא יצא ממצרים,
אז הם צאצאי האבות, כן? כמו שנראה בהמשך,
אבל עדיין הייתה להם, עדיין זאת אומרת זה היה מה שנקרא בכוח,
זאת אומרת היה פוטנציאל לקבלת התורה,
כן?
אבל למשל מי שהיה יהודי כמו שאמרנו ונשאר במצרים, הפוטנציאל הזה לא מומש,
כן?
הוא נשאר לגור בארץ גושן,
התערבב אחרי זה, כן? בתוך המצרים, אז הוא לא זכה לעמוד בהר סיני, אז התפספס.
מתוך ההכנה הזאת, כן? שהיו, שעם ישראל היה שייך, הם היו צאצאי,
כן?
כמו שאמרנו צאצאי אברהם יצחק ויעקב וערב רב שהם התלוו אליהם אז אחרי זה בעצם הם היו צריכים לעשות מה אמרנו מילה
נכון מילה טבילה וקורבן ואז הם נכנסו ובעצם מאז מאז
הם נהיו ממש ממש חלק מ... כן זה עם ישראל
זה ראשית ההופעה של עם ישראל מה שנקרא עם הנשמה של עם ישראל
אז מה שכתוב בספר דברים אני לא יודע אם זה מובא במקורות
רק באבותיך חשג השם לאהבה אותם ויבחר בזרם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה, כן? זה מובא בספר דברים, כן?
אז זה בעצם אפשר להגיד שוב, בזהירות, שזה הכנה,
כן?
זה הכנה לזה שבסופו של דבר בא מעמד הר סיני ומטביע בתוכנו, צורף בתוכנו את הלגמרי שאנחנו עם השם עם התורה והכל.
ומאותו רגע, מאותו רגע, באמת הטבע הזה,
מי שהיה במעמד הר סיני, כן, מי שאימא שלו יהודייה, כן,
אז הוא נשאר להיות יהודי.
זאת אומרת, זה לא משהו שיכול להשתנות כלל וכלל.
ובאמת הרב קוק ככה אומר באיגרת התקנה, זה מובא שם בהמשך של המקורות,
שהוא מבהר את זה, זה איגרת שבעצם נשלחה לרדבז,
כן, שהיה אחד הרבנים הגדולים בארץ,
והוא באמת,
הוא שואל על הרב קוק כמה שאלות ביחס לחילונים,
כן? לציבור החילוני
שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה, כן?
אז באמת היחס באותו הזמן ביישוב הישן, מה שנקרא, היה יחס כמו שהיה בכל הדורות. מי שלא מקיים תורה ומצוות,
אני יכול להתחבר אליו?
אני יכול להיות ערב שהוא באמת יהודי לכל דבר? זה קצת בעייתי לאורך הדורות. הרב קוק בעצם מבאר שם בהרחבה,
זה איגרת מאוד מאוד חשובה שבדור שלנו זה לא ככה בדור שלנו
קודם כל כמו שאנחנו נקרא עכשיו יש לו את הסגולת ישראל דבר שני מה שהוא לא מקיים תורה ומצוות
זה לא אומר שזה מוציא אותו כן מוציא אותו מתוך העם ישראל אלא באמת בשור
בתוך נשמתו הוא קשור לעם ישראל כן והדור הזה הוא מעורבב יש לו גם טוב וגם רע ואנחנו צריכים באמת להתייחס אליו בפנים בסדר?
זה על פי הסודות ועל פי השיטה של הרב קוק. ואז ככה הוא אומר,
ביחס למה שאנחנו לומדים היום,
אז הוא אומר הרב קוק, האחד,
רואים את זה?
האחד הוא סגולה.
זאת אומרת,
כל יהודי ויהודי יש לו סגולה.
כן, לפי הפסוק, מה שהוא מביא את הפסוק הזה שקראנו.
כלומר, טבע הקדושה שבנשמת ישראל מירושת האבות.
כאמור, לא בצדקתך, רק באבותיך חשק השם לאהבה אותם ויבחר בזרם אחריהם.
והסגולה הוא כוח קדוש פנימי,
מונח בטבע הנפש ברצון השם. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא רצה ובחר את העם ישראל, בחר את האבות שלנו,
ומתוכם הוא הצמיח את האומה,
כמו שהיינו במצרים, אנחנו בעצם שמה צמחנו להיות אומה,
והטבע הזה, כל דבר של מציאות, שאי אפשר לו להשתנות כלל.
זה כמו הטבע של,
לא יודע מה, הטבע של החתול יכול להשתנות? הוא לא יכול להשתנות, כן?
הוא לא יכול, הוא לא יכול להתנהג אחרת. אז אותו דבר, גם הטבע של העם ישראל.
אז שוב, לפי מה שהסברנו ככה לפני זה,
זה לאחר,
נגיד הגושפנקה הסופית, זה במעמד הר סיני, כן? אחרי שאנחנו בעצם עברנו ונכנסנו לברית, כמו שרבי אומר.
עכשיו, השאלה נשאלת,
זה מה שהרב קוק שואל שם ומבאר לרדב"ז, כן?
האם בן אדם יכול לאבד את הטבע?
זאת אומרת, אמרנו, הטבע הישראלי,
מה שנצרב כן מה שנצרב שם במעמד הנפלא הזה שהיינו תחת תחת הר סיני אז אנחנו קיבלנו טבע קדוש שלא יכול להשתנות זאת אומרת יהודי לא יכול להפסיק להיות יהודי נכון זה כמו חתול לא יכול להפסיק כדורים יש את הטבע הזה בטח בטח תורה ומצוות
זאת אומרת הטבע שלנו השתנה עכשיו אנחנו על ידי תורה ומצוות אנחנו מוציאים את הטבע הזה לפועל
זאת אומרת יהודי כן יהודי
שלא חי על פי התורה,
אז בסופו של דבר נשמה שלו לא יוצאת לפועל.
כן, יש לזה, אנחנו יכול שלא נראה את זה ממש, כן, אנחנו, הקדוש ברוך הוא נותן אפשרות,
יש בחירה חופשית אצל האדם, כן?
אבל למשל, מה שמהר"ל אומר, זה שיש תרי"ג מצוות,
זה אומר שהטבע שלנו שונה משער הגויים, כן? יש אפילו שנראה לי חתם סופר אומר,
שהרופאים, הרופא צריך להיות מיוחד ליהודים.
זאת אומרת, רופא גוי לא יכול לרפא יהודי. למה? כי אפילו, זה משפיע אפילו על הגוף.
אבל באופן חלק, כן, באופן חלק, אנחנו בעיקר אומרים שהטבע הזה מתבטא, כשאנחנו מסתכלים.
זה שהיהודי מחויב בתור המצוות,
מבחינה לאומית, כן? מאיפה המצוות זה לאומי,
נכון? זה לא יוסי שחייב לקיים תפילין, לשים תפילין,
ואבי צריך לשים פציצית. כולנו מחויבים באותה תורת מצוות.
אבל זה מבהר לנו שיש לנו טבע אחר, כן.
זה אומר שהוא יהיה מוסרי יותר או ש...
בוודאי,
מכיוון שיש לו אפשרות להגיע למדרגה יותר עליונה,
כן? כי הקדוש ברוך הוא שם בתוכו את הטבע הזה,
כמובן זה טבע, מה שמסילת ישרים אומר, זה טבע שני.
טבע ראשון זה טבע חומרי,
שאנחנו צריכים, כן? כמו שמסילת ישרים אומר, לעבור את כל המדרגות, כן? זהירות,
זריזות, נקיות, ואז בן אדם מגלה בתוכו את הטבע האמיתי שלו,
טבע הקודש.
כן, זה עם כהנים וגוי קדוש, זה אנחנו.
אוקיי?
זה בעצם מה שאנחנו, עכשיו, זה נמצא בתוכו. אם גוי יקיים את התורה ומצוות,
זה גם אסור.
כן, כתוב שגוי ששומר שבת, או גוי שלומד תורה, אז הוא חייב מיתה.
למה?
אז גם הראלם הסביר שזה לא מתאים לו,
זה לא מתאים לטבע שלו.
אז זה כמו להבדיל להבדיל, כן? זה כמו שתיתן לחתול, לא יודע מה,
להתנהג כמו סוס.
אז הוא אפילו,
כן, ככה אפשר להסביר גם,
יש דברים שלמשל לחיות מסוימות אסור לאכול.
כי הם יכולים אפילו להיות, כן, זה רעל בשבילם.
לחיה אחרת זה בסדר.
לכן, זה בפן הגופני.
כשאנחנו מדברים על הפן הרוחני, זה ממש מדויק.
הקדוש ברוך הוא יצר אותנו לפי הטבע הקדוש,
שהתואר המצוות מתאימים לטבע הזה,
הם מגלים את הטבע הזה, כן?
אז השאלה היא, השאלה הגדולה, אם אנחנו אומרים שזה טבע,
כמו שערקוק, כמו שכן,
זה לא יכול להשתנות, אז איך בן אדם יכול להפסיק להיות יהודי?
הוא יכול להתנתק מעם ישראל?
אז זו שאלה גדולה,
אז לפי ערקוק זה כמעט כמעט בלתי אפשרי.
עכשיו אמרנו, לפי, בדורות, בכל הדורות,
באופן כללי לאורך הדורות כולם כמעט היו דתיים, מה שנקרא, כן?
אז מי שלא היה דתי אז הוא היה נפלט.
בסדר, הוא היה, גם אצל הגויים הוא לא היה לפעמים מוצא את עצמו.
אבל הוא אומר, מה קורה בדור שלנו?
כי כמו שהוא מסביר לרלב"ז,
בדור שלנו באמת גם מי שלא נראה דתי לגמרי, אז הוא קשור לאומה, כן? אז הוא קשור לעם ישראל, בסדר?
אז הוא אומר, במקרים ממש ממש יוצאים מן הכלל, הוא אומר שזה כן אפשרי, זה בהמשך שם במקורות,
אומנם לפעמים מתגבר חושך כזה,
שמפסיק את הופעת הסגולה גם כן.
זאת אומרת, יש לפעמים,
צריך באמת להתאמץ, כן, בשביל זה,
אבל זה אפשרי. אבל זה אי אפשר, כי אם במי שבא למידה זו, להיות חס ושלום שונא את ישראל,
כן?
ודורש רעה להם בפועל ובציפיית הלב,
כמו המינים שמפרש הרמב"ם בהלכות תפילה שהיו מצירים לישראל. מינים, כן, זה הנוצרים.
כן, אנחנו רואים את התוצאות האלה בפועל.
זאת אומרת, הם לא,
הם רצו חלק אפילו היו מה שנקרא דתיים כן אבל בפועל הם לא היו שותפים הם היו מצירים לעם ישראל הם היו שותפים כנגד עם ישראל פעלו אז אותם אלה
זאת אומרת אם הם מגלים למרות שהוא יהודי מדובר על מינים הכוונה יהודים שהם בעצם לא הולכים לפי חז"ל וכן הלאה אז אותם אלה בסופו של דבר יוצאים מכלל ישראל
זאת אומרת אם אני יכול אפשר להגיד את זה בצורה כזאת
בשביל להצטרף לעם ישראל אתה צריך כמו שנראה בהמשך להתאמץ ולגלות שאתה אוהב את הקדוש ברוך הוא אוהב את עם ישראל
בשביל לצאת
מעם ישראל אתה צריך להראות יהודי צריך אותו יהודי שממש הוא פועל כנגד עם ישראל כן
אנחנו בלי דוגמאות זה ממש לא במקרה שלו זה ממש לא למה כי הוא כל כולו מסר את נפשו על עם ישראל זה שהוא מבולבל וגם אותם אלה שהם
כביכול אנחנו חושבים שהם פועלים נגד עם ישראל. אם תשאל אותם, הם אומרים שזה בעד עם ישראל, כן? מדובר למשל, אני שאלתי פעם את הרב אבינר, מורי ורבי,
על מישהו שמסר סודות האטום.
בסדר? יש סיפור כזה, היה אחד כזה, אזרח ישראלי.
עכשיו, אותו, אני שאלתי את הרב אבינר, האם יש בימינו מישהו שבאמת איבד את הסגולה?
ואז אותו אחד,
א', הוא התנצר,
כן?
הוא לא יודע איפה עכשיו מתגלגל בעולם, כן? שיהיה לו בהצלחה בגיהנום.
אבל הוא גם, זאת אומרת, הוא במעשיו,
במעשיו, כן? הוא שם את עם ישראל בסכנה, כן? הוא מסר את הסודות של האטום, הוא עבד שם, אני לא יודע בדיוק.
אז אותו אחד ממש הוא לא חלק מעם ישראל.
זאת אומרת, למרות שאימא שלו יהודייה, אני מדגיש את זה, ולמרות שהוא לא נחשב יהודי.
זה מדהים, כן? אבל זה אפשרי. זאת אומרת, כשממש מתאמצים, אז
אז באמת זה אפשרי.
כמו ששוב, כמו שאמרתי, לדעתי,
כמו שבשביל להופיע את הסגולה אצל הגר,
הוא צריך להתאמץ, כמו שנראה, כן? זה לא יכול להיות סתם ככה, אנחנו,
כן? לא קיים דבר כזה שאנחנו משכנעים גוי,
בוא, בוא תעשה גיור, כן? כמו שבימינו יש כל מיני כאלה אולפנים, בצבא וגם באזרחות,
בוא תבוא, תעשה גיור.
אז זה לא שייך.
כי אם אתה מכניס, הרב קוק אומר במקום אחר, אם אתה מכניס מישהו שהוא לא שייך, אז אתה מכניס גם בפועל הוא לא יקיים תור ומצוות. זאת אומרת,
אתה כביכול רוצה בטובתו, א', זה לא בדיוק טובתו, אלא בעיקר במקרה כזה הם רוצים לקבל תעודת זהות או איזושהי השתלבות חברתית.
אבל בסופו של דבר, נגיד, נגיד, והוא יהיה, ייחשב ליהודי, זה יהודי שהוא, כן, שהוא לא שומר תור ומצוות, הוא לא באמת עבריין.
כן הוא חסיד אומות העולם אבל זה לא עושה אותו עדיין כן זאת אומרת תכף אולי יהיה לנו זמן אנחנו נתייחס לזה כן
זה שבן אדם שייך ללאומיות ישראל זה מאוד יפה
אבל זה עדיין לא מספיק כי
כמו שאומרת רות כן עמך עמי ואלוקייך אלוקי זאת אומרת צריך גם עמך עמי אבל צריך גם
צריך גם זאת אומרת שהוא יהיה מלא באמונת השם
זאת אומרת, הטבע שלנו זה לא רק שאנחנו יהודים, כן, כמו שאנחנו אומרים,
האזרחות.
הטבע שלנו שאנחנו עם השם,
שאנחנו מחוברים, אנחנו זרע קודש, כן?
אז אם בן אדם רוצה להיות רק
ישראלי, מה שנקרא לפי,
באזרחות, לפי הדרכון, זה לא מספיק.
זאת אומרת, אנחנו יכולים להגיד, אנחנו מודים לו,
אנחנו מכבדים אותו חסיד ומות העולם,
אבל לא מעבר לזה, כן?
אז אוקיי, אז אנחנו אמרנו אם בן אדם מאוד מתאמץ,
כן, אם בן אדם מאוד מתאמץ, אז הוא בסופו של דבר ממש מאבד את הסגולה,
בסדר. עכשיו, זה משהו, בN היה שבת פ"ב,
נראה לי יש את זה במקורות, אם אין, אז אני אקרא כאן,
עומד, הרב קוק, יש פ"ז, אז את זה לא הבאתי, אז הוא אומר,
כאילו, אם אנחנו רואים שמישהו נפלט, אז זה כואב לנו, נכון?
אם אנחנו רואים מישהו לא מקיים תור המצוות בוודאי שזה כואב.
אז אם בן אדם כזה, כמו שהבאתי דוגמא, שאלתי את הרב, הרב וינר,
אז הוא בסופו של דבר לא יהודי, אז מה, זה כואב, נכון?
אז הרב קוק פה מרגיע אותנו, כן?
אז הוא אומר שבאמת אין כאן הפסד עיקרי.
כי היוצא אינו יוצא כי מפני הנטייה הזרה הגנוזה בנפשו מקדמת דנא מסיתא דה ערב רב.
זאת אומרת, הוא מסביר פה בעינייה שבאמת אותו יהודי, הוא היה נראה יהודי,
אבל המעשה וכוונותיו, מה הוכיחו?
שבאמת הוא כנראה מערב רב, כן? זאת אומרת, בסופו של דבר, כשהוא נפלט,
אז הכל לטובה, כמו שאומרים. זהו, ושם הוא מבהר גם שהרבה פעמים זה תורם,
אחרי זה זה זה זה קצת מעשיר עם עין, כן? מעשיר את הגויים שהוא נפלט אליהם,
זה לא לא הנושא שלהם.
עכשיו,
אנחנו חוזרים עכשיו
באמת לגרים, כן?
כן?
אז איך באמת זה אפשרי? זו שאלה מאוד מעניינת. אם אנחנו אמרנו שבאמת להיות יהודי זה טבע,
כן?
אז אמרנו להיות טבע,
וכמו שהפסוק בספר דברים אומר, כן? שאתם צאצאים של אברהם יעקב, אני בחרתי בכם בשביל זה.
אם זה טבע, שאחרי זה באמת אנחנו קיבלנו את ההטבעה הסופית במעמד הר סיני,
איך גוי
יכול להיות
יהודי.
זאת אומרת, אמרנו, איך יהודי יכול להפסיק להיות גוי,
כן?
אבל איך להפך?
איך גוי
יכול להיות יהודי? אם זה טבע, זה אותו דבר. אמרנו, איך חתול יכול להיות סוס? או סוס יכול להיות חתול.
מה, איך זה יכול להיות?
אז באמת, זה,
אנחנו רואים את זה בשבת קמ"ו,
זה אני בטוח הבאתי במקורות,
כן?
אז אומרת שמה הגמרא, ישראל שיעמדו על הר סיני, פסקה זוהמתן.
כן, מדובר פה על זוהמה של אדם הראשון, של הנחש שהטיל בחווה.
עובדי כוכבים שלא עמדו להר סיני לא פסקה זוהו המתן, כן, הם עדיין באותה קללה של אדם הראשון וכן הלאה.
אמר לי רב האח הברי דירא ולרבשי,
גרים מאי,
מה קורה עם הגרים?
זאת אומרת, הגויים בסדר, הגויים עדיין לא פסקה זוהו המתן, אבל מה קורה עם הגרים?
הרי גרים,
כן, עכשיו הגר הזה הוא גוי,
אז פסקה זו המתן או לא פסקה זו המתן, אז מה אנחנו אומרים?
אמר לי, זאת אומרת, למרות שהוא עושה עכשיו את הגיור ובא בברית, אבל
רק במעמד הר סיני פסקה זו המתן,
אז מה קורה עם הגירים? אמר לי, אף על גב דעינו לא הבו,
זאת אומרת, למרות שהם לא היו, אותם הגירים,
כן, איפה הם היו? הם היו בכלל,
אבותיהם היו גויים, כן, מדיינים, אני יודע מה זה.
מזלי הוא הבו, זאת אומרת, המזל שלהם היה. מה זה מזל? אפשר להגיד שזה שורש נשמה.
זאת אומרת הגרים בסופו של דבר יש להם שייכות מסוימת
יש להם שייכות מסוימת לעם ישראל. זאת אומרת זה כמו שהסברנו שהעם ישראל הייתה להם שייכות היה להם איזשהו פוטנציאל כי הם בני אברהם יצחק ויעקב
אז בסופו של דבר זה התגלה במעמד הר סיני.
אז הגרים אותו דבר יש להם איזה שורש נשמה היה במעמד הר סיני ושם באמת פסקה זוהמתם ואחרי זה מתי הם מגלים בפועל זאת אומרת יש להם
יש להם מעמד הר סיני פרטי מאוחר יותר, איפה? בבית דין.
כן, בית דין בעצם שלושה דיינים שעכשיו מגיירים אותם, אז הם בעצם המעמד הר סיני.
ועל מה מסתמכת הגמרא? את אשר ישנו, כמו שנאמר,
את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני השם אלוקינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום.
זאת אומרת, גם מי שהיה וגם מי שלא היה.
גם הכוונה, גם הצאצאים עם הילדים, אבל גם אותם שלוש נשמות.
אז באמת אנחנו אומרים שבעצם אפשר להגיד שהגיור הלאומי, שוב, זה ככה בזהירות נגיד, הגיור הלאומי היה במעמד הר סיני לכל עם ישראל,
כן?
והגיור הפרטי זה אותו גוי עובר מדור לדור. עכשיו,
באמת,
תכף אנחנו קצת נרחיב את זה, כן?
אבל באמת זה מתגלה ביחידים.
זה תמיד,
תמיד אנחנו רואים שלאורך,
תמיד החכמים לאורך הדורות הם ממש ממש לא ראו בטוב את ההצטרפות המונית של הגויים, כן? זה כמו שלמשל הכותים.
תמיד ההצטרפות אליהם בסופו של דבר, כן? הם גירי עריות,
או נגיד עוד מעט נראה את זה גירי אמת.
זה לא באמת, כן?
אלא מתי זה משהו אמיתי? כשאותו יחיד
מרגיש בעצמו שייכות, למשל כמו הסיפור הידוע, שאנחנו פה במכון מאיר בטח לומדים את זה הרבה,
מלך כוזר.
נכון?
מלך כוזר, הוא מתחיל לחלום כל לילה, מה הוא חולם?
כוונותיך רצויים ומעשיך לא רצויים. זאת אומרת, זה מנקר בתוכו, מנקר בתוכו, ובסופו של דבר זה מביא אותו לחקור,
להעמיק ולהתחבר לחבר, מה שרבי יהודה לוי מבאר לנו בהרחבה.
זה אומר שיש לו שייכות הודות ל... זאת אומרת,
זה מעיד על כך שבפנימיותו הוא שייך.
כן, עוד מעט גם נראה שהרב קוק מביא דוגמה לגוי כזה.
עכשיו, למשל הסיפורים שאנחנו רואים פה במכון מאיר, בטח
חלק מכירים,
שזה באמת, זה באמת מדהים הסיפורים.
כל אחד,
כן, כל אחד סיפור שלפעמים בן אדם עשר שנים, לפעמים חמש עשרה שנה,
לפעמים שנתיים, כן?
וסיפור ממקומות רחוקים, וכל אחד,
אפשר לכתוב, פעם אני הצעתי פה במכון מאיר, לכתוב ספר,
כן?
שבעצם סיפורי אמת,
אז לפעמים מתפרסם במכון מאיר, כן, באהבה ובאמונה,
אבל באמת לכתוב בצורה כזאת, להראות
מה הנקודות, איך הקדוש ברוך הוא בעצם מגלגל, שבסופו של דבר בן אדם מגיע,
כן, מגיע לעם ישראל, מתוך השייכות,
כמו שאמרנו פה, ראינו פה בגמרא, כן,
זה מתוך השייכות שלו,
שבאמת הוא,
כן, זה כמו שפעם הרב אבינר סיפר לנו,
שבא אליו גר ואומר, אני מרגיש יהודי, מה אני צריך להתגייר?
אני מרגיש יהודי, מה אתה רוצה? זה הרבה פעמים.
הרבה פעמים ככה מתגיירים או מתגיירות,
אז הם אומרים, מה אני צריך את כל זה? מה אני צריך עכשיו את המעמד?
אני יהודי, אני מרגיש יהודי.
לצערנו גם בארצות הברית, ולא רק בארצות הברית, יש כאלה שלמשל אבא שלהם יהודי.
אז לפי ההלכה הם לא יהודים, נכון, כמובן.
ואז, אבל הם הולכים לפי ההרגשה, אז יש בארצות הברית קהילות,
לצערנו 60-70 אחוז אם לא 80 אחוז יהדות ארצות הברית הם מתבוללים,
כן? זאת אומרת שהם לא יהודים לפי ההלכה, אבל הם מרגישים,
מרגישים שהם יהודים, מחנכים את הילדים שלהם, כן? חנוכה קנדלס וכל הדברים האלה,
אבל זה לא, זה לא... אז אותו אחד בא אל הרב וינר ואמר לו, הרב אני מרגיש שאני יהודי.
אז הרב אמר לו, תשמע, זה כמו,
כמו שפעם היה קבוצה של צנחנים.
אז צנחנים צונחים,
אז כולנו צונחים על הקרקע, כן?
אבל לפעמים אחד הוא צונח על קקטוס.
אז הוא צונח על קקטוס, אתה צנחת על קקטוס.
זאת אומרת, אז אתה צריך להוציא עכשיו את הקוצים של הקקטוס, ובאמת להיות,
לגלות את הטבע שלך. אז צריך לעשות, מי שבאמת מתאמץ, כן?
עכשיו,
וכמו שאמרנו, אז אני אדגיש את זה עוד הפעם, כן?
זה בתנאי שהוא מגלה רצון אמת,
זאת אומרת,
הוא באמת באמת באמת רוצה ומשתוקק,
כמו שאמרתי, לפעמים יש פה סיפורים,
עשר שנים, אני מכיר מישהו שעבר גיור,
עשר שנים הוא הלך לקהילה,
ואחרי זה עשה ניסיון פה וניסיון שם.
זה מטורף, כן?
בחור צעיר שיכול היה להצליח גם בארץ מוצאו.
ואז אנחנו באמת באמת באמת באמת אומרים שהוא באמת שייך להיות חלק מעם ישראל, כן?
וזה באמת ככה בהלכה בטור, שוב, אני לא יודע אם זה במקורות,
וכשבא להתגייר, מה אומרים לו?
מה ראית שבאת להתגייר? זאת אומרת, מה היחס, מה היחס,
מה שנקרא, ברירת מחדל שלנו כלפי אותו אחד שבא להתגייר?
כן, מה איבדת פה? כמו נעמי, נעמי בא לראות, אומרת, תשמע, תחזירי.
המשפחה שלך, המשפחה שלך במואב, תחזירי, הכל בסדר. מה את צריכה ללכת עם אישה, כן? אישה מבוגרת שאין לה כלום.
אז עכשיו, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים וסחופים ומטורפים?
כן?
אז באמת,
קודם כל לדחות, ואז אם הוא מתגבר,
בתור יהיה מעניין.
אבל זה כמובן בגלות.
בגלות,
מי רוצה להיות יהודי, כן?
היהודים באמת היו, כן, דחופים וסחופים.
תור אומר, שאם הוא אומר למרות זאת, אני לא ראוי, כאילו אני רוצה אבל לא ראוי, מיד מקבלים אותו. אבל זה בגלות.
בארץ אנחנו, אם יהיה זמן,
אנחנו נשתדל להסביר שזו שאלה מעניינת בפני עצמה.
אז ככה,
מה קורה,
מה קורה שלמשל יהודי,
כן אנחנו עוד נגענו בזה קודם עם הכותים, כן?
הרב קוק אומר שלהצטרף לעם ישראל, כן? זה לא מספיק רק להצטרף לתורה.
אתה צריך גם להצטרף למה?
ללאומיות של עם ישראל.
ואז מה שהזכרתי מקודם, האקוטים, אחד החסרונות שלהם, מה היה?
הם רצו להיות,
כן, בהתחלה מכינים אותם גילי עליות, כן, הם היו בגלל הפחד, מה שהיה פה, כן,
עליות,
אבל בסופו של דבר, ככה הרב קוק מסביר בעין היה ברכות פ"ז, זה במקורות?
יופי, אז בואו נקרא את זה.
והנה אקוטים אינם מכרים כלל לאומיותם של ישראל,
כי עוד קצר נחשבו לכלל האומה מצד לאומיותה, כן? השומרונים,
הרבה פעמים, שומרונים זה אקוטים, כן? אז השומרונים, הרבה פעמים החז"ל,
ההתייחסות הייתה עוינת, כן? הם היו בהר גריזים,
והם נלחמו, הם היו נגד עם ישראל, הציקו לעם ישראל, כן?
עכשיו, אז למה הם בכל זאת רצו להיות יהודים?
והשתתפותם בתורה אינו,
כי אם מצד רצונם לזכות בשכרה,
זאת אומרת, מה הם רוצים?
מה הם רוצים כשהם יתגיירו? הם יתגיירו בשביל לקבל שכר, כן? אתה רואה, מי שמקיים תורה, אז יש לו עולם הבא, אני לא יודע אם הם האמינו עולם הבא, לא משנה,
אבל יש להם טוב, יש להם,
כן, או שבת, זה נחמד.
עכשיו, מה מעיד זה שהם בסופו של דבר, זה לא היה לשם שמיים?
שגם, כן,
עכשיו, איך החז"ל אומרים להם? חז"ל אומרים להם גרי אמת.
עכשיו, גר אמת זה נשמע טוב, נכון?
זה נשמע טוב. הרב קוק מסביר קצת אחרת,
בדיוק הפוך.
כן,
גרי כותים אז קודם אומרים גירי עריות כן זה זה אבל אבל להם יש להם בכל זאת אומרים להם יש להם מדרגה קצת יותר גרועה גירי אמת מה זה גר אמת
גר אמת זה אומר שיש להם יש להם מעלה משהו באמצע אבל מה חסר להם הנה ואינו כלשון המורגל להם ז"ל
בכל מקום על הגירים גרי צדק
או מה ההבדל בין גר צדק לבין גר אמת
והיינו שצדק נקראת כנסת ישראל שיסודה להביא צדק עולמים לכלל המין האנושי כתוב לגבי המשיח כן שהוא עושה צדק
זאת אומרת אלה הכותים מה הם רוצים
הם רוצים את המדרגה של אמת תורת אמת
זאת אומרת הם לא דבוקים בעם ישראל הם לא רוצים לגמרי כן שיהיה
עם כהנים וגוי קדוש אז בגלל זה אנחנו גם לפי כן הגמר הרבה פעמים מתייחס לכותים כגויים גמורים
גם בהלכה בימינו ומי שאין לו יד ושם באלוהי ישראל אף על פי שמכיר הוד התורה מצד
האמת שבא לעצמה נוכל לכרותו אמת ולא גר צדק כן
זאת אומרת הם גרי אמת כביכול בגלל התורה הם גרי אמת
אבל הם לא הם לא גרי צדק
ולכן לכן הוא אומר שם בהמשך מה הם בחרו איזה מה המרכז של השומרונים יש עכשיו
באים הרבה מהעיתונות להר גריזים, הם בחרו את ההר גריזים
והם מאוד מתלהבים מזה שהם מקריבים שם קורבנות.
עכשיו למה הם בחרו בהר גריזים? אז הרב קוק מסביר, הר גריזים זה הר ברכה.
זאת אומרת באמת מה הם רצו מהם רצו מהתורה?
הם רצו את הברכה.
הם לא רוצים את הייעוד, הם לא רוצים את השליחות של עם ישראל,
הם רוצים רק זה מה שנקרא אפשר להגיד שזה על מנת לקבל פרס.
עכשיו אני אמרתי, אני שוב, אני לא יודע אם זה להלכה,
אבל למשל בימינו דווקא מי שמסנן את המתגיירים,
זה מעניין,
מי מסנן? המדינה,
כן?
דווקא הצד הלאומי, למה?
כי בעצם המדינה מבינה שמי שמתגייר, מה הוא מקבל בסופו של דבר?
הוא מקבל תעודת זהות, הוא מקבל אזרחות.
אז ממש, משרד המשפטים והמדינה היא מתנגדת מאוד,
ושוב יש כל מיני במקרים מסוימים כן הם מקבלים את הטענה של אותו מתגייר שהוא באמת שייך
אבל באמת קודם כל אנחנו צריכים לבדוק באמת האם אתה באמת גם שייך בצד הלאומי
עכשיו אני לא יודע להלכה אבל בעיניי כן למשל כשמישהו בא להתגייר צריך לשאול אותו
בעקבות מה שהרב קוק אומר כאן
האם הוא מתכוון לחיות בארץ?
אנחנו פה בארץ ישראל עם ישראל חוזר
לארץ חוזר יש לנו מדינה יש לנו צבא האם אותו מתגייר רוצה רק להתגייר מה בשביל להיות
כן בשביל להיות יהודי טוב כמו בגלות אבל כמו שהרב קוק אומר
כן מי שצריך להסתכל בזמננו
אז יכול להיות שמישהו אומר לא אני רוצה להישאר בחו"ל
או אני לא רוצה להישאר אני לא רוצה להישאר בצבא יכול להיות שזה סימן שהוא לא באמת שייך
כן אז יכול להיות שוב זה לא יודע אם זה להלכה
אבל זה משהו שיכול להדליק נורא, כן?
עכשיו לסיום אני רוצה שאנחנו נקרא ביחד את היחס, את הגישה הכללית של הרב קוק
לגיור הוא מביא אותה ביש מאמר במאמרי הראייה זה בדף בצד השני של המקורות
והכותרת לגרים משהו כזה גרים בזמן הזה
אז כמובן, אני לא הבאתי את הכל,
אבל מה שביחס אלינו. הרב קוק פה מסביר קצת יותר,
יותר לעומק, כן?
הוא אומר, אנחנו הסברנו שבאמת הגרים,
כן?
הגרים באמת, בסופו של דבר, כן, הם שייכים, יש להם איזה שייכות, שורש הנשמה, נכון?
עכשיו, והוא מבאר את זה יותר, כמובן, לעומק,
כדאי לנו לתפוס את יסוד הגירות בכללותו.
כמה רבה חשיבותו בישראל, זה חשוב.
שפעת הקודש של עם ה' ממקור בית חייה,
אשר התפשט לעתיד על כל עמי תבל,
כן,
מראה היא בכל דור ודור את ניצוצי ברכיה על ידי הנפשות הפניניות המפוסרות בגויי הארצות,
שמהם באים לנו גרי הצדק שאנו חייבים לאהבם למידה טובה כפולה.
זאת אומרת, הרב קוק מסביר משהו מדהים בעיניי.
הוא אומר,
לעתיד לבוא,
בעצם הקדושה, כולנו, כל הגויים נבראו בצלם אלוקים.
אז הקדושה שיש בתוך עם ישראל היא תתפשט
בכל אומות העולם.
יש אחד הרבנים, אני שמעתי שיעור, אז הוא אמר, לעתיד לבוא,
אז הוא אמר, כל הגויים יתעלו למדרגה של ישראל,
ישראל יתעלו למדרגה של כהנים,
כהנים יתעלו למדרגה של כהן גדול, כן? וכהן גדול יהיה משהו מדהים, כן? זאת אומרת, הכל מתעלה.
עכשיו, בגלל שבעתיד לבוא יתברר בפועל שכולם שייכים,
כן? שכולם שייכים בסופו של דבר לישראל,
כמו שכתוב, בראשית ברא אלוקים זה בשביל ראשית.
זאת אומרת, יש איזו שייכות, בסופו של דבר תהיה התעלות.
אז בינתיים, מה קורה? מה זה בעצם הגויים האלה? הגויים האלה זה כמו ניצוצות,
זה כמו ברקים כאלה שמתגלים בכל דור ודור,
כן?
והם מתגלים ובסופו של דבר הם מצטרפים לעם ישראל.
ואז הוא מביא פה, ואיננו למדים מדברי מזל,
שאין מה לדבר, שאיננו רחוקים מלעשי איש מאומות העולם שיתגייר,
כן, כמו שאחרים עושים בנוגע לצייד נפשות. זאת אומרת,
אנחנו עדיין לא שם.
אז אנחנו לא יכולים עכשיו לעסוק ולהביא גויים שהצטרפו לעם ישראל, או לא יודע מה.
בימינו יש כל מיני כאלה שיטות בו, כן, או נגייר את כולם, חס ושלום. אנחנו לא עוסקים במיסיון.
לא באלה חלק יעקב,
אלא גם בבאים מעצמם. זאת אומרת, אלה שבאים מעצמם, כמו שראינו,
איננו בודקים אותם בבדיקה מעולה. אם באמת הוא עלה נפשם,
מניצוץ האור האלוקי של תורתנו הקדושה.
שוב הוא מדגיש פה זה לא רק
כן זה כמו שאומרים עכשיו תלמידי הרב קוק רק עם ישראל רק עם ישראל. לא אנחנו גם עם ישראל וגם תורת ישראל וגם ארץ ישראל ומקדושת ישראל בכלל.
ואנו יודעים בין הגרים אנשי סגולה נפלאים ועכשיו הוא מביא דוגמה של אחד הגרים שהוא הכיר באופן אישי.
והכרתי גר צדק שהיה פה עיר הקודש בירושלים שמו היה רבי אברהם יעקב והיו מכנים אותו בשם ליאון גר הצדק.
עכשיו מה הסיפור שלו? הוא היה כומר בניו יורק בכנסייה גדולה ועשירה ונשאו ליבו להסיר מעליו את כל לבלי הכבוד וההרחבה שהייתה כרוכה במעמדו.
ונכנס לתחת כנפי השכינה ונתגייר הוא ומשפחתו.
ובא לירושלים.
תשימו לב,
זאת אומרת זה לא רק הוא התגייר ונשאר בארצות הברית.
הוא התחבר גם בפן הלאומי, הוא הגיע לירושלים.
ולמד בשקידה גדולה וביראת שמיים עתיד עד שנעשה תלמיד חכם חשוב.
שאלתי ממנו, האם יש לי רשות לשאול אותו,
באיזה... הרב קוק שואל, אבל בעדינות, כן?
האם הוא... זו שאלה אישית.
באיזה אופן בא לידי הצעד הגדול הזה להיכנס לדת ישראל
אחרי חיים רחבים בתוך כומר?
כן, היה לו הכל, היה לך קהילה, מן הסתם כן.
אחרי התבוננות קצרה מצידו,
שהכרתי שהוא תפוס ברגש עמוק מאוד,
כי הוא מדבר בפני,
כן, הרב הראשי לישראל,
אמר לי שהעניין בא, וגם זה משהו אישי,
שהעניין בא אליו מתוך רגע של הכרת תודה להשם יתברך אחרי שנתרפע באופן פלאי ממחלה מסוכנת ומביישן שתקפה עליו.
ואמר לי שיאמין לו,
שתמיד היה דתי במעמקי נפשו. זאת אומרת, שוב, הרב קוק מסביר ומדגיש זה לא רק עניין לאומי, אלא קודם כל
שייכות לקדוש ברוך הוא, כן?
ובטבע נפשו שכנה הכרה גמורה שאין אדם קונה לו את יתרון האדם,
צלם אלוקים, על ידי שום תרבות ושום מדע בעולם.
כי אם על ידי קדושת האמונה האלוקית שמבלעדיה אפילו אם יהיה גדול בכל מחמדי המוסר והפילוסופיה תהיה תכונתו רק כמו בעל חי מלומד.
אבל אותו צלם אלוקים המיוחד לאדם לא ישיג בשום אופן כי אם על ידי חיים של קדושת האמונה.
אבל אבל אוסיף לומר זה גם כן הוכר לו בעומק הנפש דווקא אמונה אלוקית טהורה שאין בה שמץ של אליליות.
זאת אומרת זה לא רק מספיק להיות דתי נוצרי כן?
צריך להיות נקי מכל אליליות, שזה אמונת ישראל. היא רק היא תוכל לאשר את האדם להביא אותו לידי אותה המדרגה האצילה הנובעת מקדושת האמונה.
ועל פי הרגש הזה התחיל לפשפש באמונתו אם היא באמת נקייה מתערבות של אליליות. קצת מסביר את הסיפור של הכוזרי.
ובלב פצוע בא לידי מסקנה, למה פצוע?
כי כל החיים שלו הוא היה חי על פי שקר, כן?
שאי אפשר שיהיה תמים באמונתו בלא עירוב של מחשבה אלילית.
עד אשר, זה ממש,
זה כאילו הוא מאבד את כל מה שהוא האמין בו לפני זה,
כן?
ויוצא לדרך חדשה, לכן כתוב, הגר הוא כקטן דמי, זה כמו נולד מחדש.
עד אשר שם את פניו לאמונת ישראל,
שבה מצא את הטהרה הגמורה של אמונה אלוקית טהורה,
ונכנס בכל ליבו ונפשו תחת כנפי השכינה,
ומצא על ידם מחסה לנשמתו הרעבה לאור האמונה האלוקית בכל מילואה.
גרים מסוג זה הנם החלק המאיר שבכללות גרי הצדק,
שדבקות רוחם נשתלמה במה שקשרו את חייהם עם קדושת ישראל, קדושת ירושלים מילה קודש, הוא גם מדגיש את העניין הזה. זה לא רק,
שוב, זה לא רק להאמין ולהיות שייך לאידיאלים של התורה ולזה, אלא להיות שייך ממש, לחיות פה בהרצינות.
אז באמת אנחנו,
אנחנו קודם כל מבינים,
כן, כמו שהתחלתי את השיעור,
שחג השבועות יוצא לפי זה, זה באמת, זה כולנו בסופו של דבר עמרנו את התהליך הזה של מהכוח אנחנו מגיעים לפועל. זאת אומרת,
אם אפשר להגיד את זה ככה, שאנחנו צריכים להיות בענווה, כולנו גרים,
כן, כמו שהרב וינר פעם אמר לאיזה,
הוא דיבר בישיבה באתרת כהנים, ואז הוא אמר, גרים זה צריך להיות משוגע.
ואז יושב שם גר צדק, כן?
יושב שם גר צדק.
אז הוא אומר כזה, הוא מסתכל על זה, הוא מסתכל על מה.
אז הרב אבנר אמר לנאדם, בסדר, כולנו משוגעים.
כן?
כי כולנו משוגעים בסופו של דבר, כי אנחנו שייכים,
כן? אז עכשיו, אנחנו עברנו,
מה שאני הזכרתי בהתחלה, שבאיזשהו מקום זה כן היה לפי הבחירה, כי מי שלא רצה, נשאר במצרים.
כן?
או מי שרצה, יצטרף בתור ערב רב.
עכשיו, אז בסופו של דבר אנחנו עברנו את התהליך הזה, עכשיו, אבל,
ובכל דור ודור אנחנו,
כמו שבמעמד הר סיני זה היה רציני,
גם ישראל אמר נעשה ונשמע,
וזה היה מעמד שבעצם הקדוש ברוך הוא טבע בנו
טבע חדש, כן?
אז ככה גם לאורך הדורות וגם עכשיו,
כן? זה לא שעכשיו אנחנו נחשוב, כתוב למשל,
בימי שלמה ודוד לא מקבלים גרים.
למה?
כי זה נוח להיות בזמן דוד המלך, בזמן שלמה המלך, אז זה נוח להיות יהודי.
אז הוא אומר, בימינו אנחנו כן מקבלים את הגרים,
אבל אנחנו צריכים באמת לבדוק,
ובאמת שאותו אחד
יהיה כנה עם עצמו, ככה אני אומר גם למי שרוצה להתגייר בימינו.
אני אומר, אתה צריך, נכון שזה קשה,
ופה במכון מאיר לפעמים לוקח ושנה ושנתיים ושלוש,
נכון שזה קשה, אבל אתה צריך להיות כנה עם עצמך, שאתה באמת, אתה נכנס עכשיו לחסות תחת כנפי השכינה, אתה נכנס להיות יהודי, זו אחריות מאוד גדולה.
אז זה, ואם באמת בן אדם הוא במעמד כזה, אז כמו שהרב קוק אומר, זה ניצוץ,
כן? זה ניצוץ, זה ברק מהעתיד אפילו, כן?
שזה, ואחרי זה יש לו,
הוא יכול להצטרף ולהשפיע ולעתיד לבוא, גם אומר הרב קוק במקום אחר, הוא יוכל להשפיע, בסופו של דבר עם ישראל ישפיע על כל האנושות.
אז אותם הבודדים שהתגיירו,
יש להם את הלינק,
כן?
כן? יש להם את הקשר הזה להשפיע על אותם אומות שהם יצאו מהם.
אז בעזרת השם, הכל יתעלה, או הם, או צאצאיהם, כן? ככה הוא אומר.
אז שיהיה איסור חג שמח, בעזרת השם שנזכה לגאולה שלמה,
ונוכל להקריב עורבן חגיגה, והגרים יוכלו להקריב את הקורבנות שלהם. אז בעזרת השם, תודה רבה. טוב.
