בוקר טוב, חג שמח,
בשורות טובות.
לגבי שבועות, כתוב בשולחן ערוך, אני מצטט,
לגבי ליל שבועות, כתוב ככה,
ביום חמישים לספירת העומר הוא חג השבועות,
והמשנה ברורה קצת מרחיב את הדיבור על היום המיוחד הזה,
הוא מאחים להתפלל ערבית בכניסת שבועות
בצאת הכוכבים.
מדוע?
כדי שיהיו ימי הספירה 49 יום צמימות,
כי אם אתה מתפלל לפני זה, זה לא שלם.
לכן צריך בשבועות במיוחד להתחיל את תפילת ערבית בזמן,
אחרי צאת הכוכבים.
ואיתה בזוהר,
כשחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה
ועוסקים בתורה,
וכבר נהגו, רוב הלומדים לעשות כן,
שלומדים כל הלילה. כששאלו אותי למה,
להגיד, להגיד או לא?
כן.
ואיתה בשולחן ערוך,
האריזה,
דע שכל מי שבלילה לא ישן כלל בעיקר,
והיה עוסק בתורה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יראה לו שום נזק.
זה כדאי ל...
באמת, יש כאלה שהם כל הלילה יושבים ולומדים.
במיוחד הספרדים, יש כאן ספרדים במקרה?
הם, יש להם תיקון לילה שבועות.
אני רואה אותם כל הלילה.
המילים קוראים תיקון, זה בסדר גמור.
לכן הם מאריכים ימים ושנים, כל הספרדים.
והוא אומר כאן, ואתם,
כתב מגן אברהם על פי פשוטו,
מדוע כשישראל היו ישנים כל הלילה במעמד הר סיני,
והוא צריך, הקב"ה, להעיר אותם,
לקבל התורה,
לכך אנו צריכים לתקן את זה.
מה אתם ביום כזה חשוב ובלילה כזה נרדמים?
אז היה צריך לתקן, זה נקרא תיקון לשבות, זה התיקון.
אז נרדמנו, ועכשיו אנחנו ערים להראות לבורא ולכולנו שאנחנו בסדר,
וצריכים להיזהר.
וכאן מביא פרטים לגבי ברכות שונות שבבוקר לאלה שלא ישנים כל הלילה.
זה דבר אחד. דבר שני, לגבי בית הכנסת,
אומר, כותב כאן המשנה הברורה,
היו נוהגים לשטוח עצובים בשבועות בבית הכנסת ובבתים.
זכר לשמחת מתן תורה.
זה דבר אחד.
והמשנה הברורה מסביר קצת את הדבר.
מדוע שוטחים, גם אנחנו נוהגים לא על הרצפה, אלא שמים קצת ירק
בבית, מישהו כבר התחתן כאן?
יהושע.
אז קונים פרחים הביתה.
קונים פרחים,
מקשט את הבית, כן.
מדוע?
כשהיו שם במעמד הר סיני, היו שם סביב העשבים,
כן?
כדכתיב הצום והבקרה ירום ולהר ההוא.
וכתבו האחרונים,
במקום שנוהגים לחלק אסובים המריחים בבית הכנסת,
לא יחלקו מברוך שאמר ועד אחר תפילת שמונה עשרה,
שלא יהיה הפסק בתפילה.
ונוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים,
זכר שבעצרת נידונו על פירות האילן.
אבל הגאון לוינה ביטל את המנהג הזה.
מדוע? מכיוון שהגויים, לצערנו הרב,
הם לוקחים, שמים איזה עץ
באחד החגים שלהם,
אז לכן אנחנו לא שמים עצים,
אבל מה שכן, מקשטים את בית הכנסת בירק.
ודבר שני שנוהגים,
נוהגים בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום הראשון של שבועות.
ונראה לי הטעם, כותב הרמ"א,
שהוא כמו שני הטופשירים שלוקחים בליל פסח,
זכר לפסח וזכר לחגיגת.
וכן אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר.
וצריכים להביא מהם שתי לחם על השולחן שהוא במקום המזבח.
ויש בזה זיכרון לשתי הלחם שהיו מקריבים ביום הביקורים,
אז היו בבית המקדש שתי לחם,
ולכן ככה נוהגים.
ומביא כאן משנה ברורה בשם מגן אברהם,
ואני שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה,
כי בעת שעמדו על הר סיני קיבלו התורה,
כי בעשרת הדברות נתגלו להם על ידי זה כל חלקי התורה,
כמו שכתב רב סעדיה גאון,
שבעשרת הדברות תולה כל התורה כולה.
וירדו מנהרי לביתם ולא מצאו מה לאכול תקף,
כי אם מאכלי חלב,
כי בשביל לאכול בשר צריך לשחוט, צריך למלוח,
דורש לחלב, היו רעבים,
אז מה אכלו?
מאכלי חלב, יפה מאוד.
כי לבשר צריך הכנה רבה,
כן?
לכן החליטו לאכול מאכלי חלב.
ככה החד הורים. בכל זאת אנחנו נוהגים ככה,
כן?
ויש כאלה שנוהגים במקומות מסוימים לאכול דבש וחלב.
מפני התורה שהם שואלים לדבש וגם לחלב,
כמו שכתוב, דבש וחלב תחת לשונך.
כן, תחת לשונך.
וארץ שלנו קוראים לה ארץ זבת חלב ודבש.
תראו אותי למה.
למה?
מתוקה כמו דבש וחלב זה סמל לחסד, מלא החסד.
מישהו היה פעם בארץ ישראל?
זה נכון?
כן.
רק להזכיר לנו את זה.
אשרינו מתוך חלקנו,
שאנחנו זוכים לחגוג את שבועות בארץ ישראל ואוכלים מאכלי חלב,
ומי שרוצה קצת דבש, גם דבש אפשר.
מעמד הר סיני הוא מעמד מתמשך,
לא רק באוורים, אלא גם היום ברוכשים.
כי לא נוחק שמח.
