שלום וברכה.
אנחנו ממשיכים במסע שלנו על שערי ארץ ישראל.
במסע של הרב חלפ,
להתחיל להעמיק את סודותיה הצפונים של ארץ ישראל, מה הצפון בה, מה מיוחד בה, מה עמוק בה.
ואנחנו נמצאים היום בפרק הרביעי,
שנאמר, הכותרת היא ארץ ישראל נהרה דמקיפה מיבריך.
מה זה המושג הזה, נהרה דמקיפה מיבריך?
המושג הזה מוזכר בגמרא בנדרים,
ואנחנו נסביר שיש מחוקת האם בעצם הנהרות, כשיורד גשמים,
אז הנהרות מתמלאים מתוך הגשמים, כשיורדים גשמים בארץ ישראל, אז נהר הפירת
הוא פורה והוא עולה במפלס שלו,
או שהגמרא אומרת, שמואל, נהר הוא לא קשור לגשמים, הוא מעצמו
הוא עולה.
נהר הדה מקיפי מברס.
כמו שאומרים, הגמרא אומרת שיש בה כוח בנהר שהוא עצמו מעלה.
הרב חלפ מביא את הכותרת כאן לארץ ישראל.
יש משהו עצמי,
עמוק בארץ ישראל, לא קשור לשום מקום אחר בעולם.
דבר עצמי פנימי
שמתברר בארץ ישראל,
ואנחנו נבין שארץ ישראל יש לה כל מיני נקודות שורשיות
שאין להם בשום מקום אחר בעולם.
ארץ אוכלת יושביה,
ותכה הארץ אתכם.
התורה פונה על ארץ ישראל כגוף שהיא עושה את זה, היא מקיאה,
היא אוכלת.
אם אתה לא טוב לה, היא מקיאה אותך.
היה צריך להגיד שהקדוש ברוך הוא בעצם בא ומגרש אותך מהארץ, לא, הארץ עצמו יש בה משהו פנימי עמוק.
היא, אתה אומר לשון הרעת, לא זוכה לה, היא אוכלת את יושביה, היא מקיאה.
משהו פנימי בארץ, וזו בעצם הנקודה שאנחנו ננסה להבין,
במה מיוחד בארץ ישראל, שיש לה נקודה עצמית,
שאין לזה בשום מקום אחר בעולם.
בואו נתחיל.
כשם שעם ישראל בכללו, מתפקידו הלאומי,
הוא להיות עליון לכל גוי הארץ.
כי תפארת ברכתו מותנך השם אלוהיך עליון
לכל גוי הארץ.
וראו כל עמי הארץ, כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך.
מותנך השם לראש ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה.
אנחנו יודעים שעם ישראל זה שונה מכל הגויים בעולם.
יש משהו פנימי עמוק, נכון שהוא נראה.
יש בו שני עיניים, אף, פה.
זאת אומרת, אתה רואה כביכול שיש כאן, זה בן אדם, לא, אבל עם ישראל זה חיי עומד באמצע אקי אשמייסטר, זה משהו פנימי עמוק,
שכל אחד אנחנו מכירים, יש איזה מורה שנכנס לכיתה,
ואמר להם, צרו לי יהודי.
כל אחד ניסה לצייר אותו, מה צריך לצייר יהודי?
אז אחד ניסה לצייר אחד עם כובע וחליפה, אחד ניסה לצייר אחד עם מגן דוד,
אחד עם, כל אחד ניסה לצייר משהו.
ככה מורה את הציורים, שם אותם על גבי הלוח,
ואמר בואו נראה מה הציור הכי קרוב ליהודי.
אתה חושב שאנחנו נקראו חליפה על זה, ככה אנחנו באירופה.
מגן דוד, זה לא, זה אחד עם כיפה סורגה, אחד כיפה.
ניסו להגיד, בחדר יש כל מיני כאלה שבאו מצרפת,
מאמריקה, האם יש בגופים איזה ציור של יהודי?
אז הוא מוציא להם דף לבן,
והוא אומר, זה הציור של יהודי.
אי אפשר לראות יהודי בעיניים החזותיות.
זה משהו הרבה יותר עמוק מעין המחזיתיות.
משהו פנימי עמוק
מעבר לכל דבר, ליהודי.
אותו דבר, גם הארץ, עם ישראל, יש לו תפקיד
כלפי כל העולם.
מה התפקיד שלו? אחרי שתתך אשר הולך על גיון הכל גוי הארץ,
ואז מה היחס שכל עם הארץ יסתכלו עליך ויראו ממך, כשם שם נראה עליך, כמו שכתוב, כשאדם רואה את ה... עם תפילי שבראש, אומרת הגמרא.
למה תפילי שבראש? כי בעצם כל עשר ספירות מחוברות בצורה מלאה,
מהפאר,
הכתר, וזה הולך עד כל הגופים,
על כל הגופים שכתוב ופתח אליהו,
ואז הכל הכל מתחבר,
ובשום מקום אחר בעולם אין כזה דבר שכל הספירות הכל מתחבר,
זה כמו שיש על עם ישראל, על יהודי,
כך גם ארץ ישראל, מסביר הרב חל"פ.
כן, גם ארץ ישראל.
רומות ערכה ונאמנות תפקידה
להיות נהרה דמקיפי מבריך.
יש פה משהו פנימי,
עמוק בארץ,
שאין בשום מקום אחר בעולם, משהו פנימי שהוא נושם,
מתבקע
מתוך הארץ.
אתה לא יכול להשיג את זה בשום מקום אחר בעולם,
רק בארץ ישראל.
כמו הנהר זה שהוא לא,
בדרך כלל נגיד הנהר זה בא מגשמים.
גשמים, הגשמים בעצם באים ומפרים את הנהר, כמו בנהר פירת.
לא.
שמואל אומר, נהר מקיפי בי ומשהו פנימי בנהר עצמו.
כך גם ארץ ישראל.
מה מתחבא
ומה מסתתר בארץ ישראל שיש בו הנקודה פנימית שאין בשום מקום
אחר בעולם.
אומר הרב חלף, שלא יהיה דבר מחוצה לה,
וכל זיקה לארץ אחרת באיזו צורה שהיא,
הרי זה נחשב לה לגלות.
אם אתה מנסה להסביר,
טוב, תשמע, מחוץ לארץ יש כל מיני דברים מיוחדים,
יש איזה,
זה לא, זה משהו אחר, משהו עמוק, יש בה משהו פנימי עמוק.
ועתידי ארץ ישראל להיות רוכלת העמים לכל הארצות.
וכולם ינקו ממנה, ולא היא מהם.
תגיד, אולי, טוב, יש כאן איזה משהו,
בדרך כלל ארצות, יש איזו סימביוזה.
יש מקום אחר שהוא עולה על מפלס המים, זה משפיע על הארץ הזאתי,
משפיע על הארץ הזאתי.
ארץ ישראל היא המרכז, היא משפיעה
על כל העולם.
יש בה משהו מקיפי מברך, מעצמה,
היא עולה במפלס שלה, היא יוצרת משהו עצמי שלה, וממנה
הכל מתחבר לעולם כולו.
כמו שאנחנו יודעים שאבן השתייה,
שאם אין לנו שתת העולם, ככה גם ארץ ישראל.
הכל מתחיל מארץ ישראל ומפקה לכל העולם כולו.
אז זאת אומרת, יש משהו עמוק.
אתם יודעים שפעם אחת היה איזה, יש בעמק החולה,
בעמק החולה יש משהו מאוד מעניין, יש ציפורים,
רוצה להחזיר את זה למה שהיה פעם,
כל התנועת הציפורים בעולם,
לרוב, כשבאים מאפריקה,
הם מתנקזים לעמק החולה, לארץ, לארץ ישראל,
ומפה הם יוצאים לכל העולם.
זה כמו צינור כזה.
הרבה צפרים בעולם באים ומנסים להבין למה בעצם
הציפורים האלה מנסים לבוא ו... אז ניסו כל מיני, יש כל מיני השערות,
שיש השבר הסו-אפריקאי,
וכביכול התנועת הניווט של הציפורים,
והשבר הסו-אפריקאי, ששם זה עמק החולה,
זה בעצם ממש מתחבר,
זה צינור כזה, אז כל הציפורים באים והוגנים שם ומשם ממשיכים הלאה.
אתה רואה את התנועה מכל אפריקה, מתחברים,
מתנקזים לארץ ישראל ויוצאים.
אבל זה יפה, זה בעצם הסבר ביולוגי.
אבל ההסבר הפנימי העמוק,
הכל יונק מארץ ישראל.
כל הטבע,
כל הבריאה
יונקת מארץ ישראל. העופות, העופות, כל העופות הולכים,
זה מסיק את כל הציפורים הצפרים בעולם,
רוצים להחזיר את עמק החולה למקום שלו, זה הכל יונק מארץ ישראל ומפה הכל יוצא.
זה הסוד, ארץ שהיא
היא ידקה ארץ אתכם, היא מקיאה, היא אוכלת ושוויה, היא מעלה, היא,
כמו שאמרנו, אוכלת ושוויה, היא מעלה אותך, היא אוכלת אותך.
ואם אתה אומר לה דיבה על הארץ, אז הארץ כבר לא מקבלת אותך, יש משהו פנימי,
עמוק, עצמי,
שיש בארץ, זה לא כן במקומות אחרים.
ואם ככה,
מה לומדים מזה? על השפע שהאדם יכול לקבל בארץ ישראל.
בואו נראה.
ומפני זה מסביר הרב חלפ, כל מי שנאחז בארץ ישראל
הוא מוצא כל אשר לו
ונעשה שלם בגופו, שלם במונו, שלם בתורתו. על מי זה נאמר?
יעקב אבינו, שמה קרה?
שהוא חזר מחרן.
בדרך כלל, אומרת הגמרא, אדם שיוצא לדרכים,
יוצא לגלות, אז יוצא בתנועה, אז מה כתוב?
הדרך ממעטת מה?
בגבייה, בבית הפרנסה, מהארץ את הכל.
אבל אומרת, לא, אם אתה בא לארץ ישראל,
מה יקרה?
אתה מקבל שלמות.
גם בגוף,
גם במון, גם בתורה.
תגיד, מה, אבל אם יש לי הרבה עסקים בחוץ לארץ,
כל מיני עסקים כאלה ואחרים,
אם אני אעלה לארץ ישראל, אני אעבד את העסקים האלה?
תלמד מיעקב אבינו.
שבארץ ישראל יש משהו פנימי עמוק, ובגלל זה
הוא שלם.
שלם בגופו, שלם או לא שלם בתורתו.
בוא נבין,
כשכן כל אחד ואחד כשיש לו גוף מיוחד,
כן יש לו גם קניין מיוחד של ממון ורכוש,
והוא משיג אותם בשלמות בארץ ישראל,
שנאמר ארץ ישראל, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. מה ההסבר?
מה זה גפן ותאנה?
היה צריך לגודל איש תחת הגפן, מה זה את הגפנו?
הקניין האמיתי איפה הוא?
הוא בארץ ישראל.
בארץ ישראל אתה יכול לקבל כוח
שבגלל שארץ ישראל היא נקודה פנימית,
אז אדם מקבל גם מה? תחת גפנו, כמו שאומר הרב חלה, גפנו שלו ותאנתו שלו.
ואין אחד נוגע במה שמוכן לחברו, אפילו כמלוא נעימה.
זאת אומרת,
כתוב שבגמרא אומרת שם שאדם,
טוב, יש אולי בעסקים,
אדם יכול לקחת מחברו, אומרת הגמרא, לא.
גם אם אתה מנסה לעשות כל מיני דברים, אתה לא יכול לקחת, כל אחד,
כל מיני חברו, אפילו כסערה, כמלוא נעימה. כלום, כמו הנעימה של הסערה שיוצא ממנה,
אתה יכול לקחת את המקום הזה, לא, הכל, יש את השפע שלו, ואתה לא יכול לגעת בזה.
עכשיו, איפה לומדים את זה?
כתוב ביעקב אבינו,
שמגיע לארץ ישראל,
ואז הוא לוקח לעשו, בא עשו ואומר לו, תקשיב, אני רוצה
שתמכור לי את הקבר, איפה?
במערת המכפלה.
בא עשו, אמר לו, מה זאת אומרת? בא יצחק אבינו, אברהם אבינו קנה את מערת המכפלה, 400 כסף,
400 שקל כסף עבור לסוחר.
ליצרק יש לו מקום, גם לאימא ליצרק ורבקה,
אבל עכשיו ליצרק ורבקה יש שתי בנים, שני בנים, בן אחד,
יעקב בן עשו, גם עשו יש לו מקום במערכת המכפלה.
בא אליו יעקב אומר, אוקיי, תקשיב,
אני נותן לך את כל הרכוש וכל הכסף שמה שצברתי מלבן,
לקח את הכול.
אמרתי לגמרי, איך הוא עשה כזה דבר?
מאיפה הוא לומר? אמרתי לגמרי, השקריתי לי,
לקח את כל הממונות שלקח מלבן,
ועשה אותו עקירה אחת גדולה, ואמר לעשו, קח את הכל,
תן לי
ארבע אמות ארץ ישראל במרת המכפלה.
הגמרא, איך הוא עשה את זה? אמר, אין רכוש של חוץ לארץ שווה כלום מול ארץ ישראל.
כל מה שהעסקתי בחוץ לארץ, זה שווה מה?
מול קטע כתמיזם, מול ארבע אמות של ארץ ישראל.
ככה יעקב אבינו בעצם מלמד את זה, בדורות.
אז הוא אומר לעשו, קח את הכל, קח.
נכון, יש לך ארבע אמות במרת המכפלה, קח את הכל.
קראתי לי, כל מה שהשגתי מלבן,
22 שנה! קח את הכול.
מכאן רואים שבעצם, אומר יעקב אבינו, תקשיבו, המרכז,
השפע,
הפנימיות היא איפה היא?
בארץ ישראל, כאן זה שלך.
בחוץ לארץ, כל מה שהשגת,
זה דבר הולך וחלף.
הקניין בארץ ישראל זה קניין אמיתי.
למה? כי ארץ ישראל יש בה נקודת עומק פנימית, נהרה, נהרה דמקיפה מבריך, כמו שכתוב כאן בכותרת,
הנהר עצמו הוא מעצמו הולך ושופע.
זה לא כמו התנועות העולם שבטבע שיש לך יורד גשם, אז בעצם הנהר עולה במפלס.
משהו בפנימי בנהר עצמו מתעורר.
תפסת את הכוח של ארץ ישראל, אתה מקבל שפע מהמקום הזה והולך ומתעלה.
בגלל זה אומר הרב,
חל"פ וכל שכן תורתו המיוחדת לו.
כמו שאתה מבין את זה בצורה הגשמית.
בארץ ישראל, גם התורה שלך
מקבלת קניין. אומרת את הגמרא ככה, בעבודה זרה.
ובתורתו יגיע עם עם ולילה, שנקראת על שמו. מה זאת אומרת?
אומרת הגמרא בעבודה זרה, י"ט שמיים, שאירת הגמרא במקור,
הגמרא אומרת,
בתורת השם חפצו.
תחילה האדם, נקראת התורה, תורת השם.
אחרי שאדם מסר נפשו עליה, על התורה, נקראת תורתו.
שנאמר בתורתו יגיע עם ולילה, שנקראת על שמו.
אמר הקדוש ברוך הוא, אה אתה מוסר את הנפש?
זה נקרא תורתך, תורתך, התורה, מה התורה שלך?
מכאן אתה מבין, ככה גמרא בעבודה זרה, בעצם לומדים שאדם מוסר נפש על ארץ ישראל,
זה שלך.
אומר הרב חרל"פ,
בארץ ישראל גם התורה,
בגלל שזה מקום שאוויר עד ארץ ישראל מחכים,
וכאן מקום התורה, וכאן הצינורות של העולם העליון
מתחברות אליך מהתורה,
אז אם אתה מתחבר בארץ ישראל,
אז התורה שלך יהפכה להיות, מה תורתו היא הגיעה עמם ולילה?
שנקראת על שמו, נקראת על שמך, נקראת על שמו, למה? כי אתה במקור.
זה לא רק מקבל מ, פה זה המקור.
תורה של ארץ ישראל, "זהב הארץ, היי טוב" היא לא דומה
לתורה של גלות.
גם תגיד, שמע, אני לומד שם, יש לי הרבה מידע והרבה דף יומי ושלמדתי ש"ס.
פה זה התורה, פה, פה ברוך אתה ה' נותן התורה, פה אתה מקבל את התורה.
עכשיו הוא נותן תורה, עכשיו הוא מאיר תורה,
אז בואו נגיד תורה עכשיו, אז בארץ ישראל
נקראת התורה על שמך.
בארץ ישראל הקניינים נקראים על שמך,
תחת גפנו,
תחת עינתו. כאן זה קניין גמור, בחוץ לארץ זה עובר וחולף.
ומעין חזון של העתיד לבוא, שיתקיים במלואו בארץ ישראל, כמו שנאמר, ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את השם,
כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גודלם נאום השם. כתוב בירמיה,
כשיגיע המצב
שבעצם ארץ ישראל,
אז מה יקרה?
יהיה כזה שפע שבגלל שארץ הזה אין ארץ ישר אל. אתה בעצם פה אתה מקבל ישר ישירות מהקדוש ברוך הוא.
אז אין עניין, לא צריך מה לעשות?
לא יעמדו איש את ראהו ואיש את אחיו, למה ידעו את השם?
כי כולם עדו אותי. למה כולם עדו אותי? כי אתה בארץ ישראל, אתה ישר אל.
בחוץ לארץ,
אתה מקום החושך, אתה מחפש נרות.
בארץ ישראל כולם ידעו אותי מקטונם ועד גודלם נאום השם.
זה יכול לקרות רק בארץ הזאת, ככה אומר הרב חלפ.
שכולם ידעו?
לא, מחוץ לארץ, מי ידע תורה?
ראו את זה גם, ראו את זה גם באופן כללי, תדעו לכם.
יש שם כל כך הרבה,
נגיד, להגדה של פסח.
אתה רואה כל מיני תרגומים.
למה תרגומים? אתה יודע מה יש תרגומים?
אף אחד לא הבין את הגדה של פסח, היה צריך לתרגם להם.
היום כל יהודי פותח הגדה של פסח, הוא יודע לקרוא את זה, הוא יודע עברית.
אבל יש המון תרגומים,
תרגום לגרמנית,
תרגום לערבית, תרגום לכל כך הרבה שפות.
כי אנשים ישבו בפסח ורצו לדעת מה כתוב שם.
אז רבנים ידעו את המקרא,
אבל ההמון בארץ ישראל, אתה רואה שמה?
שבגלל שיודעים עברית,
אז זה פשוט, רואים את זה עין בעין, אומר הרב, אבל זה לא רק העברית.
זה אור התורה שמאיר בארץ ישראל.
כולם ידעו אותי, כי כולם ידעו אותי מקרב ועד עולם,
זה כאן תורת השם,
תפצו, תורתו הגימה בלילה, פה אתה מקבל מה?
זה תורתך.
זה רק בארץ ישראל שאתה מקבל את הנקודה הזאת.
זה משהו עצמי,
ארץ ישראל, ישר אל.
אומר הרב, תבין, לא כי אני ארץ העמים.
זה לא דומה לחוץ לארץ.
שכל נמצא שם,
אינו שלה כי אם בדרך שאלה ופיקדון.
כל מה שאתה חושב שהעסקת בחוץ לארץ,
העסקתי בניינים,
העסקתי נדל"ן,
ניסה איתי רכוש, אומר הרב,
זה רק שאלה ופיקדון, זה לא שלך.
עכשיו רואים את זה באמת בצורה ברורה.
כל כך הרבה בתי כנסת המפוארים שבאירופה,
מה נשאר שם?
כלום.
הכל נעלם שם.
כל הרובעים המיוחדים של הרובע היהודי, הכל נעלם.
השקעה גדולה.
אומר הרב, שם זה לא שאלה.
אז כמו שרואים את זה בצורה גשמית,
שהכל בגלות, אתה משקיע, זה הכל נעלם,
אומר הרב, גם הצד הרוחני.
גם הצדדים הרוחניים שהעסקת בחוץ לארץ,
זה לא,
זה, זה,
קיבלת דרך שלב פיקדון, זה לא יציב.
אם כי כל זמן שאין כל ישראל שרויים על אדמתם,
לא הגיע הדבר לידי שלמות גם בארץ ישראל?
אין זה רק מבחינת מעבר.
אבל תדע הארץ הזאת שיוחזר לכבודה ותפארתה.
שיהיה לה הכל משלה ולא תהיה זקוקה לשום ארץ אחרת.
מבלעדה.
ואדרבה, כל מה שיש בחוץ לארץ הוא שלה מצד האמת לאמיתה. זאת אומרת, ארץ ישראל
זה מקור השפע.
כאן הצינור, כאן השיבר הראשי.
ואם ככה, אתה מבין שכאן השיבר הראשי,
אז מה אתה צריך לעשות? הכל מפה.
אם הכל מפה, כל היחס של הקניינים,
של המסירות נפש לארץ ישראל, הכל בא בצורה אחרת.
בגלל זה אנחנו מבינים דבר מאוד גדול.
באמת,
איך מתייחסים לשפע שאדם יורד ומקבל מחוץ לארץ?
אדם יזכור
שגם אם הוא הולך לכל מיני דברים מחוץ לארץ,
זה לא המקום שלו.
אתה נמצא שם בצורה של מה?
של גלות,
של עובר דרך.
גם אם זה נראה לך שפע ונפסקת להשיג שם קהילה ואפילו כשרות,
זה דרך שלב ופיקדון, הכל יכול להיעלם,
הכל יכול להיהרס.
בארץ ישראל לא כן.
הארץ עצמה, עם מה היא עושה, היא שומרת על המקום, על מי שנמצא בה.
כשהאמצער חזר לארצו,
אז ברוך השם,
מקום והלאה ארץ ישראל, כתוב שאני נותן פרייה בעין יפה,
יש לך עצים, כן, בעין טובה, אני נותן לך את העצים, נותן לך פירות,
מקום והלאה הקב"ה בעצם הוא שולט על ארץ ישראל.
כן, כמו שאמרנו שמחוץ לארץ זה בא דרך מלאכים,
ובארץ ישראל זה ישר אל, זה קשור בעצמו.
אם זה קשור בעצמו, אף אחד לא חלק ממך שום דבר.
זה היחס של ארץ ישראל.
אומר הרב, נסיים,
ואם שיבת ישראל לאדמתם,
בהבנה מעולה שאין מקום רק בארץ ישראל,
ושום ארץ אחרת אינה סובלת אותם,
אתה צריך להגיד את זה.
להגיד שמה, זה המקום שלי.
ובכל מקום שבאים,
הם בארץ צולעים.
מה קורה שם בעצם? אומרים לעצמם, אני יודע שזה לא המקום שלי.
אם יהודי יודע שזה לא המקום שלו,
הוא מתחיל מה?
הוא מתחיל להיגאל.
איפה רואים את זה?
איך כתוב ביעקב אבי, במשה רבנו? בועל פרעה. מה זה בועל פרעה?
כשאומרים מישהו בועל פה, מה זה אומר שאיפה אתה? שם.
אומר משה רבנו, אם אתה רוצה לצאת ממצרים,
אומר הקדוש ברוך הוא למשה,
בועל פרעה, אתה לא מפה.
תבין שאתה לא מפה, אומר אל נעמל מלך.
אם אתה מבין שאתה לא מפה, אתה יכול לצאת מפה.
אבל אם אתה מתחיל, כמו אסירי ציון,
נבין שהם לא מפה, אנחנו מארץ ישראל.
אנחנו מציון.
פתאום ההבנה הזאת שהם לא מפה,
זה בעצם הפתח לגאולה, פתח לשחרור, כמו שאומרת פולארד מספר.
בכל מקום שבאים הם בארץ עולהם,
מתחילה גם האמת
לציץ ציץ ולהוציא פרחים. כמו התהליך הצמיחה,
שנוצר איזה פרח, ואחרי זה מה נוצר פרח?
אם אתה מתחיל להבין, זה לא המקום שלי.
אני לא מפה.
אומרת הגמרא במסכת ברכות,
שאדם, זה בעצם הגת הראשונה, מסכת ברכות,
ששם נאמר,
חבי יוסי בקיסמא,
שהתפלל באחד מחורבת ירושלים,
ושם נענה לו אליהו הנביא,
והוא אמר לו, שלושה דברים הוא אמר לו,
אחד אומר, כתוב מה הוא למד ממנו, שלא נכנסים למקום לחורבה,
והוא מתפלל בדרך,
שהיא התפלל בצורה קצרה,
והוא אומר שם, למה?
כי צריך מה? להיזהם או עובר דרכים.
אומר הרב קוק שם בעין היה,
מה זה דרכים?
אחרי שנחרב המקדש, חורבות ירושלים,
יוצאים לדרך, מה זה דרך? לגלות.
אומר אליהו הנביא, תיזהרו מעוברי דרכים. מסביר הרב קוק, מה זה עוברי דרכים?
זה אנשים שהפכו את הדרך לעיקר.
הפכו את הגלות לעיקר.
מה קרה בפורים? למה היו חייבים כלאי אותו הדור? למה?
כי נהנו מסעדתו של אותו רשע. מה זה נהנו מסעדתו של אותו רשע?
מה הבעיה, אפשר ליהנות?
אמרו, לא, זהו, טוב לנו,
אנחנו פרסים.
הכל כשר פה.
הביאנו כאן סעודה כרצון איש ואיש.
הוקרובים למלכות.
אבל זה המקום שלנו.
היזהרו מבד דרכים שהופכים את הדרך לעיקר.
הם נהנו מספטו של אותו רשע, זאת אומרת, הם אמרו, זהו, עכשיו גמרנו את הסיפור של ירושלים.
גמרנו את הסיפור של ארץ ישראל, זה אנחנו נחשוב פה.
זה, כשהתחיל להגיד כאלה דברים, זה הסכנה.
למה?
כי אתה צריך להבין שכל מה שאתה נמצא בגלות זה דרך מה?
דרך השאלה.
זה לא המקום שלך.
רק מארץ ישראל,
כאן מקור השפע של האדם,
שפע רוחני שלו,
שפע גשמי שלו,
איש תחת גפנו, תחת עינתו,
שפע רוחני שלו, בתורתו יגיע מבללה, זה לא תורת,
כבר הקדוש אומר, זה אפילו לא תורתי, תורת השם, חפצו,
תורתו יגיע, זה תורה שלך הופך להיות ארץ ישראל.
פה יש חידושים אדירים שמעולם לא היו, כמו שרבי נחמן ברסלב,
שהוא הגיע לארץ ישראל,
הוא אמר, כל מה שכתבתי,
אז תשחקו, מכאן מתחילה התורה.
למה רבי נחמן, בחיים אוהרן, למה הוא אמר את זה?
הוא אומר, כאן זה הנהגה אחרת.
הגעתי לארץ ישראל, זהו, מכאן זה משהו חדש.
כאן זה,
בתורתו הגימה בלילה.
זה מה שכתוב, אמת מארץ תצמח,
וצדק משמעו נשקף.
איך להמשיך את הפסוק בתהילים,
ארץ ישראל, מה כתוב שם?
תיתן
וגם השם ייתן הטוב וארצנו ייתן נבולה.
מה בהמשך הפסוק? גם השם ייתן, מה השם?
ייתן הטוב וארצנו ייתן נבולה.
אם אתה מבין
שאמת מאמץ תצמח וצעק משם נשקף, זאת אומרת,
בארץ עצמה של ארץ ישראל אומר הרב לוקחת עם תהילים,
על איזה ארץ נאמר?
מארץ ישראל. פה האמת.
פה מארץ ישראל תצמח, פה האמת.
כל הגלות זה לא אמת.
זה דרך עיקוי, זה דרך השלב, זה לא אמיתי.
וצדק השמיים נשקף, איפה זה בא לי בידי ביטוי, איפה?
בארץ ישראל, שם השמיים והארץ מחוברים, פה זה שמיים והארץ מחוברים.
והשם גם כתוב, והשם ייתן הטוב,
וארצנו תיתן יבולה.
הרי ארץ ישראל תיתן את דמת המקום שלה.
זאת אומרת,
אם אתה הולך בכיוון הזה ואתה מבין שיש משהו פנימי עמוק בארץ ישראל,
אז ארץ ישראל נותנת את יבולה,
ואז היבול שלה זה גם הגשמי וגם הרוחני,
כמו שראינו מעכו אבינו,
שהוא מתייחס לכל תורת הגלות בצורה של מה?
שהכול למחוק את זה, כן?
אפילו את כל מה שקראתי לי, כל מה שקחתי מלבן,
אה, תהג מדוד שמרתי באצל לבן, קח את הכל.
את זה אנחנו מתחילים להבין מה שהרב חלאפ פותח כאן את הצוהר,
נהרה מקיפה מבריח.
תתחיל לשנות את התפיסה.
כאן הנהר מעצמו
הוא מתברך, הוא עולה, הוא עולה במפלס שלו.
בדרך כלל, בצורה הטבעית,
אומרת הגמרא,
ופירת, למה נקרא פירת?
כשגשם שיורד בארץ ישראל, מה הוא עושה?
הוא מעלה את המפלס לפירת.
זו הצורה הטבעית.
אתה הולך לאזורי נהרות,
ואתה רואה גשמים שיורדים באזור ההררי,
או אתה רואה את השלגים,
השלגים מעלים את המפלס, מפלס הנהר.
למה אתה רואה את השלג הגדול שם על ההר,
הוא יעלה את המפלס.
הוא אומר, זה נכון בכל העולם הטבעי בחוץ לארץ.
בארץ ישראל זה לא איזה משהו שמביא אותו.
פה משהו, יש משהו פנימי באדמה הזאת.
כמו שהוא חי בנושם.
ואומר לשון הרע,
לא זוכה לה.
מה אמרו לך את המרגלים? הוא אומר לשון הרע?
יש משהו חי בנושם פה.
ותכה הארץ אתכם, היא עצמה מקיאה, היא לא חולה.
כמו שגם אומרת שמה?
שלא תעשו כאשר קאה את הגוייה שלפניכם.
מה זה קאה את הגוייה שלפניכם?
אם אתם רוצים, באים לארץ,
זה לא רק קשור למה?
הארץ עצמו היא לא יכולה להציג אתכם.
אם תתנהגו בצורה שכמו גויים,
היא קאה את הגוייה שלפניכם, הארץ עצמה היא מקיאה את הגויים.
מה, ואנחנו... אתה לא יכול להתנהג בארץ איך שאתה רוצה.
זה שאתה צריך לחזור בתשובה כלפי הקדוש ברוך הוא, זה עוד נקודה, זה העיקר, אבל העוד נקודה היא שמה?
הארץ עצמה לתת לך להישאר פה.
כאשר קאה את הגוי אשר לפתיכם, גם את הגויים היא מקיאה.
יש משהו חי בארץ עצמה.
כמו שהרמב"ן אומר,
שסדום,
סדום שבעצם התנהגו בצורה של סדומיות, שלא נתנו להעניר לזה,
אומר הרמב"ן כל זה היה בגלל שמה?
שהיא דייה בארץ ישראל.
אומר הרמב״ן, אם זה היה בחוץ לארץ,
לא היה קול סדום כשום דבר.
אומר, ישראל עצמה היא כמו, היא ראתה איזה פצע ושמה עליה, מה?
שמה עליה סדום, שמה עליה מלח
לחטות את פצעיה של הארץ מהגויים.
אומר הרמב״ן, זה רע בגלל שהיה בארץ ישראל נוצר המציאות. וכשיש גויים שמאיים שיכולים במקומות אחרים בעולם להתנהג כמו סדום,
לא יקרה להם כלום.
אבל ארץ ישראל, שמקום שנאמר בה,
ארץ אשר עיני השיו יוכיחה בה.
וכאן, כמו שראינו, ארץ, "ממת מארץ תצמח",
וצדק משם נשקף, כאן צריך להיות צדק,
כאן צריך להיות מציאות של צדק, של עולם של חסידי חסידי דקות.
אתם לא מתנהגים בצורה כזאתי?
אה, לא מתנהגים כזה, הארץ מה עושה?
היא גופרית ומלח?
זה רק בארץ ישראל.
כי יש בה משהו פנימי גם כלפי הגויים שנמצאים פה.
מכאן,
המבט הוא אחר לגמרי. נהרה, מיקיפי,
מבריחה נהר מעצמו מתעורר בעל ארץ ישראל, משהו פנימי,
מתעורר במקום הזה.
אז אם ככה, אנחנו צריכים לשאול את כל התפיסה למה אדם צריך לעלות לארצו,
לארץ ישראל, כי פה זה המקור שכל השפע וכל השפע, כל השפע שבחוץ לארץ,
זה הכל דרך שלב פיקדון מול ארץ ישראל, שמקבלים את האיש תחת גפתו ותחת עינתו,
ודורתו יגה יומם בלילה.
אזכו ואמצו.
::::::::
