יש עניין
הלכה מיוחדת. בצדק תשפוט עמיתיך.
הכוונה היא ללמד זכות
על הזולת.
ללמד זכות.
מביא כאן החפץ חיים,
לא רק קצת ארוך, אבל אני אקרא את הדברים שהוא כותב
לגבי לימוד זכות.
דע עוד כלל גדול.
אם הוא רואה אדם שדיבר דבר או עשה מעשה,
בין ממה שבין אדם למקום,
בין ממה שבין האדם לחברו,
ויש לשפוט
את דברו ומעשהו לצד הטוב ולצד הזכות,
אז זה תלוי.
תלוי במי זה האדם הזה.
אם האיש ההוא ירא אלוקים,
נתחייב לדון אותו לכף זכות,
אפילו אם הדבר קרוב ונותן אצל הדת יותר לכף חובה.
אז דוגמה, אתה רואה אדם פורץ לתוך בית,
או מכונית.
אתה, מי זה האדם הזה?
אם הוא נראה לך כאדם ירא שמיים, אדם,
מסתם הוא איבד את המפתח,
הוא לא יודע איך להיכנס למכונית או לתוך ביתו, לכן הוא פרץ לתוך הבית,
ואתה צריך באותו זמן ללמד עליו זכות.
ואם הוא בין הבינוניים, לא בדיוק,
אבל אדם נורמטיבי, נאמר.
אשר ייזהרו מן החטא ופעמים ייכשלו בו.
אם הספק שקול צריך להטות הספק להכריעו בכל זאת לקו זכות.
כמו שאמרו רבותינו, אדן את חברו לקו זכות,
המקום ידינהו לקו זכות.
והוא נכנס בכתל מאמריו יתברך בצדק תשפוט עמיתיך.
כן, ללמד זכות אל הזולת.
ואפילו אם הדבר נוצר יותר לקו חובה,
נכון מאוד שיהיה הדבר אצלו כמו ספק
ואל יחיהו לקו חובה.
אני יודע דוגמא,
אדם בעניינים שבין אדם למקום. אדם נכנס למסעדה לא כשרה.
כתוב על זה לא כשרה.
הוא נכנס לשם.
מה צריך להגיד עליו?
תלויה בדי אדם.
אם הוא אדם שהוא נראה לך כירה שמים,
הוא בטח בא להגיד לבעל המסעדה שיסגור את המסעדה או משהו.
ואם הוא לא ירא שם, הוא הולך לעכשיו, אז באמת, זה כבר דין אחר.
ובמקום שהדבר נוטה לקו זכות, בוודאי אסור על פי הדין
לדון אותו לקו חובה.
הוא ידון אותו לקו חובה.
זה מזכיר לי את הילדים שלי בשעתו,
שהם רואים מכונית נוסעת בשבת.
אז מה אומרים?
אה, זה בטח רופא שהוא נוסע לבית חולים להציל מישהו.
משהו דוגמאי, כן.
לכתחילה אדם צריך ללמד זכות, כן.
ממי לומדים ללמד זכות?
מאברהם אבינו, לא פחות ולא יותר.
שהוא לימד זכות על שדו ועמורה.
היה לו אמנות מעין טובה ומיוחדת.
אז אם כן, צריך להיזהר מאוד ולא לדבר על אנשים מהסוג הזה,
לשון הרע שהם כאלה או אחרים,
אלא ללמד עליהם זכות. להרבה זכות אחד לשני נזכה לגאולה שלמה וישועה שלמה.