טוב שלום לכולם אנחנו עושים היום שיעור מיוחד
לכבוד
לכבוד חג השבועות
כידוע אנחנו קוראים כמה מגילות לפי החגים
לא כולם נוהגים אבל לרוב העדות
קהלת קוראים בסוכות,
חג קוראים תשעה באב, מגילת אסתר בפורים,
שיר השירים פסח
ומגילת רות קוראים אותה
בשבועות.
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות? נאמרו על זה מספר טעמים.
הטעמים היותר מוכרים זה דוד המלך.
דוד המלך נולד בשבועות ונפטר בשבועות.
כיוון שרות סבתא רבה של דוד המלך ובסוף מגילת רות מתואר
שדוד הגיע מרות וכל השתלשלות של דוד המלך לכן קוראים את רות בשבועות.
טעם נוסף,
כמו שעם ישראל קיבל את התורה על ידי שהתגיירו ונכנסו תחת כנפי השכינה,
ככה רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה,
שהיא אמרה עמך עמי ואלוהיך אלוהי. טעם נוסף, כל סיפור המגילת רות קורה בתחילת
קציר שעורים, חג השבועות נקרא גם
חג הציר.
טעם נוסף,
רות, כשהתגיירה,
לפני שהתגיירה, הייתה חייבת שבע מצוות בני נוח.
אחרי שהתגיירה, נוסף לה שש מאות ושש מצוות,
כן?
אותו דבר, חג השבועות, קיבלנו תרי"ג מצוות.
טעם נוסף,
ההוא היותר מוכר,
זה מופיע הטעם הנוסף,
בילקוט שמעוני.
אמר רבי זעירא, מגילת רות, אין בה
לא טומאה ולא טהרה, לא היתר ולא איסור,
אלא למה נכתבה? ללמדנו שכר של גומלי חסדים.
כל המגילה כמה חסדים יש.
במיוחד רות,
החסד שעשתה עם כלתה, נראה בה עוד מעט.
לכן כל התורה כולה
היא קשורה לחסד.
קיבלנו תורה ביום מתן תורה,
ואנחנו צריכים שהתורה תהיה תורת חסד. מכאן נעבור לדף.
אנחנו הנושא שלנו שבועות של דבקות ממעמד הר סיני ועד
רות המואביה.
לצופים בבית יש דף ומי שלא כדאי שיהיה לו ספר נתחיל את פרק א'. ויהי בימי שפות השופטים
ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדה מואב ובאשתו ושני בניו.
התקופה שלנו זו תקופת ספר שופטים הידועה
בתנ״ך זה מופיע שופטים אחרי ספר יהושע, תקופת יהושע הייתה תקופה טובה לעם ישראל, תקופת השופטים
הייתה תקופה לא טובה בכלל.
ספר שופטים מדבר שיש
עם ישראל נכנס לארץ, התיישב
ומתחילים לחקות את תרבות הגויים, עבודה זרה, גילוי עריות, עבירות חמורות, ואז השם נותן להם מכות,
כל מיני אויבים,
ואז עם ישראל חוזר בתשובה, ואז השם שולח להם שופט שמציל אותם, חוזרים בתשובה,
ואז הארץ שקטה. 20 שנה, 40 שנה, 80 שנה, כל שופט לפי העניין שלו, ואז עוד פעם עובדים עבודה זרה, ועוד פעם חוטפים מכות,
ועוד פעם חוזרים בתשובה, ועוד פעם השם שולח מושיע, זה ספר שופטים. מגילת רות
היא פחות או יותר,
אני חושב, באמצע תקופת השופטים, בתקופת השופט אבצן.
חז"ל אומרים, אבצן זה בועז,
זה אותו אחד.
אז זו התקופה, מי חיבר את ספר
מגילת רות? מי כתב אותה?
שמואל. שמואל, הגמרא אומרת, שמואל כתב את ספר שמואל
עד שהוא נפטר ואת מגילת רות. אז התקופה היא בתקופת השופטים.
ויהי בימי שפט השופטים ויהי רעבר. צריך לדעת מה זה רעב.
אף אחד מכם לא חווה רעב.
היום אנחנו מתים
מעודף אוכל, כן? אבל פעם מתו מחוסר אוכל.
ותפתחו תנ״ך, כשיש רעב אנשים מטילים.
פרשת בחוקותיי קראנו, כשיש רעב
אפשר להגיע לזה שאוכלים את הילדים והילדות.
בבית ראשון זה קרה,
וגם יש עדויות שבבית שני זה קרה.
ואישה אחת צעקה אל המלך יהורם, ספר מלכים. הושיע אדוני המלך!
אומר לה המלך,
איך אני אושיע אותך? המין הגורן או מין?
היקב, אין לי כלום.
מה הסיפור?
היא אומרת לו, תשמע, יש לי שותפה לדירה.
שנינו ילדנו תינוקות.
בגלל הרעב סיכמנו שאוכלים את הילד שלי היום, מחר את הילד שלה.
וככה היה. את הילד שלי אכלנו, והילד שלי רצינו לאכול למחרת.
אבל לא הסכימה.
למה לא הסכימה?
רש"י אומר, היא רצתה לאכול אותו לבד.
שתבינו מה זה רעב.
אנחנו, ברוך השם, באמת מתנה.
אנשים לא מתים בארץ מרעב. בעולם עדיין יש מקומות שמתים ברעב,
בארץ לא.
אבל פעם יש רעב, זה רעב.
האם מותר לעזוב את הארץ כשיש רעב?
תלוי. הגמרא אומרת עד כמה.
הגמרא דנה באיזה מצב מותר, באיזה מצב אסור. אברהם ירד
כי כבד הרעב בארץ. לא הייתה ברירה.
יעקב אבינו ירד למצרים, לא היה מה לאכול.
זה מותר.
האם בתקופה היא היה מותר?
לא ברור. בכל מקרה אלימלך היה עשיר.
הוא יכל לפרנס הרבה עניים מרוב כסף ושפע שהיה לו,
אבל הוא הולך לא פחות ולא יותר למואב,
הוא,
אשתו ושני בניו. ב. ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי
ושם שני בניו מחלון וחיליון אפרתים. אפרתים הכוונה או חשובים או מבית לחם.
מבית לחם יהודה ויבואו שדה מואב ואהיו שם וימות אלימלך איש נעמי
ותישאר היא ושני בניה המילים איש נעמי מיותרות מכאן חמדו חז"ל
מה למדו חז"ל?
שאין איש מת אלא לאשתו
כשאדם נפטר אשתו מרגישה
הכי חזק יותר מכולם כי הילדים
יש להם משפחה
אישה ילדים תעסוקה
אלמנה נשארת לבד,
זה לא פשוט.
לכן מוזכר איש נעמי,
שהיא חוותה הכי הרבה את מותו של בעלה.
וימות אל ימלך איש נעמי, פסוק ג', ותישאר יהיו שני בניה.
וישאו להם נשים מואביות, שמא אחת עורפה,
ושם השנית רות, וישבו שם כעשר שנים. יש מחלוקת גדולה מאוד בפרשנים,
האם רות ועורפה התגיירו או לא התגיירו.
יש הוכחות לפה ולפה, השיעור לא יעסוק בזה,
אבל ידעו שזה נתון למחלוקת הפרשנים, האם
מחלון וחיליון גיירו אותם לפני החתונה או לא גיירו. בכל מקרה כתוב שהיו עשר שנים במואב וימותו גם שניהם, מחלון וחיליון.
תישאר האישה משני ילדיה ומאישה.
אישה עם הפיק איש שלה.
כתוב גם, המילה גם מיותרת.
רש"י אומר, קודם כל השם פגע להם ברכוש.
כשלא חזרו בתשובה,
פגע להם בנפשות.
למה לא חזרו בתשובה?
לפי השיטה שהתחתנו עם גויות, איסור חמור.
אבל גם שעזבו את הארץ, כשלא היה צריך לעזוב את הארץ,
גם איסור חמור.
בכל מקרה,
אנחנו,
כשלומדים תנ"ך,
לפעמים קצת מחטיאים את הלימוד. למה? כי אנחנו יודעים מה הסוף.
אברהם אבינו העקדה,
ברוך השם, הסוף טוב, לא מתרגשים. אבל אברהם לא ידע את סוף העקדה.
הוא לא ידע שבסוף הוא לא יעקוד את בנו, והמדרשים מתארים מה עבר עליו.
אצטר המלכה נכנסת למרכה שוורוש, איזה פחד.
זה לא כתוב בפסוקים.
נכנסה, ראה אותה, מצא חן בעיניו, הטגה בראש השרביט,
אבל לא כתוב.
במדרשים מביאים.
מה היא חוותה באותו רגע?
אז גם פה,
אנחנו יודעים את הסיפור.
בסוף הכל טוב, אבל נעמי לא ידעה את ההמשך.
אחרי תחשבו, נעמי איבדה את כל החיים שלה.
בעלה,
שני ילדים,
הייתה מולטי-מיליונרית, חזרה בלי כלום.
איזה הרגשה,
איזה מציאות,
איזה קושי, צריך לחוש מה שהיא עוברת.
אז מתו כולם, ואז ותקום פסוק באבי וכלותיה ותשוב משדה מואב,
כי שמעה בשדה מואב, כי פקד אדוני את עמו לתת להם לחם.
היא לא שומעת רק כשהפסיקה רעב,
היא שומעת כי פקד
השם את עמו.
זה מבט של אישה מאמינה.
כל מציאות שקורית בחיים, אנחנו צריכים מבט אמונה.
למה קרה תהליך כך וכך?
העיתונאים יגידו הסברים שטחיים.
למה הטבח של החמאס?
השב"כ נרדם בשמירה,
הממשלה נרדמה, הכל נכון,
אבל שכחתם ריבונו של עולם. נעמי שומעת כי פקד השם את עמו. השם כעס על עם ישראל, היה רעב.
סולח לעם ישראל,
אפשר לחזור.
פסוק ז' ותצא מן המקום.
אשר הייתה שמה ושתי כלותיה עימה,
ותלכנה בדך לשוב אל ארץ יעודה.
ותאמר נעמי לשתי כלותיה, לך נשוב נא אישה לבית אימה,
יעש אדוני עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועם הדין.
ואז,
דו-שיח,
הן ממשיכות איתה, והן בוכות וכמה דמעות נשפכות בדרכים,
עד שהיא אומרת להם, בבקשה מכם,
אל תבואו איתי. גם לא משתלם לכם.
למה לא משתלם?
תחשבו,
לעשות עלייה,
גם היום זה ניסיון קשה.
לא פשוט ליהודים לעזוב ארה״ב, צרפת,
להגיע לארץ.
תימן, נעזוב את תימן, זה יותר קל.
אבל שאר המקומות לעשות עלייה,
זה לא קל בכלל.
תחשבו, התקופה היא,
בקושי היו גרים בעם ישראל.
מי רצה להצטרף לעם ישראל? בתקופת שלומו, המלך,
פששש, רוצים הרבה.
גם היום רוצים הרבה. מדינת ישראל, המדינות המובילות בעולם, מי לא ירצה לבוא לפה?
יש כל מיני גיורים לא אמיתיים, מכירו את הסוגיה.
אבל בתקופה ההיא, מי רצה להתגייר?
לא הסתכלו עליהם.
אומרת להם נעמי, אין לכם מה לעשות. במיוחד לפי דעת חז"ל, שרות הייתה לא פחות ולא יותר נסיכה.
נסיכה. הבת של מלך מואבי הייתה.
לעזוב
חיים במואב,
שהיא יכולה להשיג מה שהיא רוצה ולהגיע לארץ שאף אחד לא יסתכל עליה.
מי קיבל גרים ממואב?
מואב והמון זה האומות היחידות שכתוב,
לא יבוא המוני בקהל השם עד עולם. כלומר,
מותר להם להתגייר.
כל גוי שבא מכל ארץ מותר להתגייר.
שוודי, פינלנדי, תאילנדי, אינדונזי,
מרוקאי, תימני, כולם יכולים להתגייר.
אפילו חמאסניק יכול להתגייר.
כן, כן. אפילו חמאסניק יכול להתגייר,
וכל מי שמתגייר יכול לקבל יהודייה,
להתחתן עם יהודייה.
היחידים
שגם אם מתגיירים לא יכולים להתחתן עם יהודיות,
זה עמוני ומואבי.
שתי האומות האלה, עזות,
שתי האומות האלה כפויות טובה.
יצאנו ממצרים,
רצינו לעבור, אחרי ארבעים שנה,
להיכנס לארץ דרך מואב, הדרך הכי פשוטה.
תנו לנו לחם, תנו לנו מים, בואו נעבור בארץ את ערככם,
נכנס את הדרך לארץ, נשלם לכם הרבה כסף עליכם.
לא רוצים, לא רוצים, לא הסכימו. אתם לא מתביישים?
בזכות אברהם אתם קיימים. פעם ראשונה לקחו את לוט בשבי, אברהם הציל אותו.
פעם שנייה, בזכות התפילה של אברהם.
אולי חמישים, אולי ארבעים, אולי, אולי, בסוף השם החריב הכל, אבל לוט ניצל בזכות התפילה של אברהם. אתם חייבים לנו את החיים שלכם.
כפויי טובה. לא יבוא המוני ומואבי,
בקהל השם עד עולם.
זה הסחרים, הנקבות מותר.
למה? לא נושא כרגע, אבל מואבי שהתגייר לא יכול להתחתן עם יהודייה ובזרעו כל הזמן.
אבל מואבית שהתגיירה יכולה להתחתן עם יהודי.
זה,
קיבלו את אותה מואבייה.
אומרת להם נעמית, תחזרו בחזרה, תמצאו חתן,
מואבי נחמד, הכל יהיה בסדר. לא.
הן מצטרפות עד שהיא אומרת להם בפסוק י"ד, מה קורה?
ותישאנה כולם ותפקינה, ותישק עורפה לך מותה,
ורות דבקה.
עורפה מנשקת את נעמי,
ורות דבקה.
מה ההבדל בין נשיקה לדבקות?
נתחיל.
הנושא שלנו יהיה, מה זה מושג הדבקות לעומק,
ומה קשור לרות ולתורתנו הקדושה.
מקום מספר,
מקום מספר שתיים,
אנחנו מכירים את הסיפור שעם ישראל בדרך לארץ ישראל.
בינתיים,
מואב, הרשעים האלה, כמו שאמרנו, סוכרים את בלעם כדי לקלל את עם ישראל. לא הצליח בלעם, בירך אותנו, קיבלנו ברכה,
יש כוייך גדול,
אבל לפני שהוא נפרד מבלק,
הוא מציא לו הצעה לפתות את עם ישראל.
תראו במדרשים, איך זה היה בדיוק,
לא ניכנס לפרטים.
בנות מואב מחטיאות את עם ישראל בזנות
ובעבודה זרה.
זה נקראת
בעל פעור. נקרא את הפסוקים,
מקום מספר 2: "וישב ישראל בשיטים
ויחל העם לזנות אל בנות מואב,
ותקראנה לעם לזבחי אלוהיהם,
ויאכל העם וישתחוו ללא אליהם,
ויצמד ישראל לבעל פעור, ואיכר אף אדוני בישראל". כמה מתו?
24,000. מספר עצום, חוץ מעוד מתים זה רק 24,000. ויצמד ישראל לבעל פאור, נצמדו אליהם.
כשמשה רבנו בספר דברים מדבר על ההיסטוריה,
איך הוא מציין את האירוע המצער הזה, מקום מספר 3? עיניכם הרואות את אשר עשה אדוני בבעל פאור. כי כל האיש
אשר הלך אחרי בעל פאור ישמידו אדוני אלוהיך מקרבך, ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם
חיים כולכם היום.
אומרת הגמרא מסרת סנדרין, מביאה שתי דעות. לאחת הדעות,
והיא צמד כמו צמיד.
אישה צמה צמיד.
מחובר ולא מחובר. מחובר ליד, אבל לא לגמרי צמוד.
לעומת דבקות, דבקות זה כמו דבק.
אז בעל פעור, אומר המהר"ל,
עם ישראל ועבודה זרה זה לא באמת דבקות.
זה כמו צמיד על ידי אישה,
מדלדל, זה לא מחובר לגמרי. למה נקרא שמה אלוהים אחרים? כי זה לא באמת קשור אלינו, זה אחר. נכון,
עבדנו עבודה זרה בהיסטוריה עוד במצרים ובספר שוטים ומלכים,
אבל זה חיצוני,
זה לא פנימי, זה נראה כאילו עבדנו.
עם ישראל קשור לקדוש ברוך הוא, בשורש.
בפועל, בגילוי, נכון,
עבדנו עבודה זרה באדיקות גדולה,
אבל חז"ל אומרים זה כמו צמיד,
נצמדים לבעל פעור. זה לא ממש דבוק לעומת הדבקים בהשם אלוהיכם,
זה דבק ממש.
איך אפשר להגיע לדבקות?
דוד המלך, כל ספר תהילים,
מלא מלא מלא בפסוקים הדבקות בהשם.
קרבת השם, דבקות בהשם, קמה לך בשרי,
מקום מספר שבע, דבקה נפשי אחריך,
בי תמך ימינך.
אז איך דבקים בקדוש ברוך הוא?
מה קיבלנו בשבועות
במעמד הר סיני שעושה אותנו דבקים באשם?
אומר ספר התניא,
אשר קידשנו במצוותיו וציוונו.
יש מצוות עשה ויש מצוות לא תעשה.
קבלן בונה בית, דבר ראשון מה הוא עושה?
אה?
נכון, אבל גם, מה הוא עושה?
גדר.
תקנה כאן בונים.
מסוכן להיכנס.
אחר כך
הוא בונה.
עוד קומה ועוד קומה. יש מצוות לא תעשה,
ויש מצוות עשה.
מצוות לא תעשה,
הן מצילות אותי
לא לחטוא,
לא להכניס טומאה לתוך הנפש.
מאחרות אסורות,
ניאוף,
עבודה זרה,
כל הדברים.
כל הדברים, הלא תעשה,
שומר על האדם
לא להידרדר, אבל לא מספיק
צריך מצוות עשה. אשר קידשנו במצוותיו, מברכים על מצוות עשה, לא על מצוות לא תעשה. דרך אגב, האם אדם יקבל שכר על זה שהוא לא רצח?
על זה שהוא לא נאף?
על זה שהוא לא גנב, הוא יקבל שכר?
למה לא?
למה לא?
אז מה, אז מה אתה מצוות?
מה אתה מצוות?
יש לא תעשה ועשה.
תשובה, אתם צודקים ולא צודקים.
אומר ספר, אני חושב שהארץ תשובה.
מתי אדם יקבל שכר הלא תרצח?
כשהוא ניסיון של רצח והוא לא רצח.
אדם מחפש
חניה בשכונה.
כי את, משה, למצוא פה חניה יותר קשה מאשר לכבוש את הילד.
מחפש, מחפש, מחפש, שבע שעות מסתובב,
סוף סוף הוא מוצא חניה.
הוא בא לחנות, פתאום
נכנס מישהו,
אם הוא לא רצח אותו,
אז הוא יקבל שכר לו. הבנתם? כשיש ניסיון רציני מאוד,
אז...
אבל הבנתם את העיקרון. אדם היה בפני פיתוי של אישה,
ועמד בניסיון, הוא קיבל שכר.
בפני פיתוי של לשון הרע,
בפני פיתוי של גניבה, איזושהי עסקה אדירה של כסף,
קצת מפוקפקת,
אם עמד בזה,
קבל שכר.
ביום יום הרגיל, למה שהוא קבל שכר אם לא היה לו ניסיון?
אז זה לא תעשה.
אבל לא מספיק, כדי להתקרב לקדוש ברוך הוא, זה דווקא המצוות תעשה.
אשר קידשנו במצוותיו וציוונו.
אומר, עכשיו, איך מגיע לדבקות?
זה מדרגה גבוהה.
דבקות בהשם זה מדרגה גבוהה.
השל"ע אומר,
השל"ע הקדוש,
דבקות בהשם זה לא איך שנמצא ולומד תורה.
זה לא חוכמה.
כשאתה נמצא בעולם החומר,
כשאתה במשא ומתן,
אתה מנהל את המשא ומתן בישרות,
וכשאתה מקבל כסף, אתה עובד, כל אדם עובד.
מה המטרה של הכסף?
אין מטרה של הכסף רק בילויים,
או מטרה של הכסף לעשות איתו דברים טובים,
לפרנס משפחה,
ילדים, שיהיה להם כוח, לעבוד את השם יתברך,
לעשות עם הכסף צדקה, שאתה ישן,
למה אתה ישן? כשאתה אוכל רק כי טעים,
או כי אתה רוצה לעבוד את השם יתברך, ותדעו לכם שהמחשבה של האדם קובעת מה הוא יאכל,
כמה הוא יאכל,
כמה הוא יישן.
סיפור אמיתי. פעם דפקו אצל הרב שלמה זמן אורבך.
רצו אותו.
הרבות פתחה את הדלת הרבנית ואמרה,
הוא מכין את השיעור למרות שהוא ישן.
היא שקרה או לא שקרה?
לא. כשהרב שלמה זמן אורבך בצל ישן,
זה בשביל שלא כוח להעביר שיעור.
דבקות בהשם זה לחיות
בכל רבדי החיים,
הקדוש ברוך הוא. לא רק כשאתה נמצא בעולם הרוח,
גם בעולם החומר, אבל יש עוד סוג של דבקות בהשם, מקום מספר 11, אחרי השם אלוהיכם תלכו.
ואותו תיראו ואת מצוותיו תשמרו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון.
איך אפשר להידבק בו? דיברנו דבקות בהשם.
אומר רש"י ובו תדבקון ידבק בדרכיו גמול חסדים קבור מתים בקר חולים כמו שעשה הקדוש ברוך הוא תגידו לאדם שביקר חולים
ניחם אבלים
הלך להלוויה
קיים מצווה דאורייתא דרבנן
מצווה חזקה
אביעה צודק רוב מוחלט של הפוסקים
מצווה דאורייתא איפה זה כתוב? ובו תדבקון איפה זה עוד כתוב?
13 ואמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב אחריה השם אלוהיכם תלכו
וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?
והלא כבר נאמר כי אדוני אלוהיך אש אוכלה הוא,
אלא להלך אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא.
מה הוא מלביש ערומים לכתיב ויעש השם אלוהים לאדם ולאשתו כותנות אור וילבישם למרות שהם חטאו,
תפר להם בגדים.
אף אתה אלבש ערומים.
הקדוש ברוך הוא ביקר חולים לכתיב הירא אליו השם ואומר, את מי הוא ביקר?
אברהם, אף אתה בקר חולים.
זוכר את הסיפור של רבי עקיבא?
שהיה לו תלמיד שאף אחד לא ביקר אותו, והוא בעצמו הלך,
ניקל לו את הבית, דאג לו לאוכל.
24,000 תלמידים, זוכרים שהם מתו.
לא קבעו את זה בזה, כנראה זו אותה תקופה.
איך זה יכול להיות שבן אדם חולה ואף אחד לא יודע מזה?
זה יכול להיות.
חדש ברוך הוא ניחם אבלים דכתי וירך אחרי מות אברהם,
ויברך אלוהים את יצחק בנו,
אף אתה נחם אבלים מצווה חשובה מאוד ניחום קבר מתים דכתיבה יקבור אותו בגיא את מי הוא קבר? משה רבנו כתוב ויקבור אותו בגיא יש שני פירושים
קבר את עצמו או שהשם קבר אותו אף אתה קבר מתים קיצור דבקות בה השם מגיעה אמרנו מצוות עשה
אמרנו על ידי לחיות את
מציאות השם בכל ריבני החיים, וגם על ידי בן אדם לחברו. כל הדוגמאות פה, בן אדם לחברו.
אומר הרב צבי יהודה, פסקה נפלאה, 14: ואתם הדבקים בה השם אלוהיכם,
חיים כולכם היום. דבקות
הוא הביטוי החריף והעמוק ביותר של חסידות וקדושה אלוהית.
לא כתוב
גם בקשר באדם ואשתו, כן יעזוב איש את אביו ואת אשתו, ודבק,
לא כתובי אב, דבק. דבקות
זה הקשר הכי חזק שיכול להיות בנישואים,
בקשר עם הקדוש ברוך הוא, בקשר חברי.
דבקות, זה הקשר הפנימי ביותר.
אומר הרב צבי יהודה, אנשים חושבים שאי אפשר להגיע לדבקות.
למה?
אני קורא,
הסופרים המכונים מודרניים כותבים, א', נכון שדבקות היא דבר יפה,
אבל היא מידה למעלה מן החיים.
האם החיים שייכים לזה?
האם ייתכן שכל החיים, אכילה,
שינה, פרנסה,
חיי אישות,
יהיו דבקות וקודש קודשים? איך אפשר לדרוש? זה נראה לי ערטילאי מרחף,
להצליח להאכיל קדושה בחיי החומר ב',
האם אפשר לדרוש זאת מכולם?
אלה יחידים, הרב קוק זצ"ל, הגאון מווינה,
אורח חיים הקדוש שאני יכול להבין.
אבל כולם, כל עם ישראל יכול להגיע למדרגת דבקות? ג.
האם זה בעולם הזה? בעולם הבא אני מבין!
עולם הנשמות נהיה דבקים בשכינה ועטרותיהם בראשיהם, אני מבין. אבל בעולם הזה אפשר דבקות כנגד זה אומר הרב צבי יהודה.
הפסוק אומר א',
ואתם הדבקים בהשם אלוהיכם האם
בחיים הממשיים, החברתיים, הפוליטיים, בחיים שלכם, לפני שמשה רבנו נותן תורה לעם ישראל, הוא הביא להם נאום מאוד חשוב,
אחד הפסוקים הנפלאים, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ממלכת זה פוליטי,
זה חומרי, אבל כהנים.
כהנים זה קדושה.
גוי, אבל קדוש.
אחד הדברים הנפלאים ביהדות,
שאין ניתוק
בין עולם החומה לעולם הרוח. אצל אומות העולם, הפרדה, דת ומדינה. זה לא יכול להיות ביחד.
רק אצל עם מסלח קידוש הגדול שאפשר לחבר.
לכן ואתם הדבקים בהשם אלוהיכם חיים.
אל תחשוב שמי שחי חיי תורה הוא מסכן.
הוא הכי חי בעולם.
צדיקים במיתתם קרואים.
חיים רשעים בחייהם קרואים.
את אימוני עיני ומבלה אשתו הכל שמח קרואים מתים חז"ל יודעים
כעיקר זה באמת הקישור שלך לריבונו של עולם ב׳
מחוץ לחברה חס ושלום כולכם לא רק יחידים כולם ג׳ לעתיד לבוא לא היום ואתם הדבקים בהשם אלוהיכם חיים
כולכם ולא יחידים היום לא בעולם הבא עוד בעולם הזה אפשר להגיע לדבר הזה אומר מרן הרב קוק
זכר צדיק וקדוש לברכה, 17 באורות.
הדבקות היא התשוקה היותר-טבעית לאדם.
מה שהיא בכל המצוי כולו בצורה אילמת וחירשת,
בצורה כוחנית כאילו פוטנציאלית,
נתפתחה באדם בצורה מושכלת והרגשית.
תראו,
בכל דבר בעולם יש חיות.
גם ברמקול,
גם בדף,
יש חיות.
אם הקדוש ברוך הוא,
מסיר
את חיותו מן העולם, ברור חיי העולמים או חיי העולמית, או בגרסאות,
כל העולם חוזר למה?
תועבו. אין שולחן, אין חסידה, אין ברוש,
כלום.
יש פרק שירה.
חסידה, מה היא אומרת? עכביש, מה הוא אומר? דולפיני, פופוטם, ערים, כל מיני מה הם אומרים. זה פרק שירה, הכוונה?
מה כל הבריות, יש להם פסוק.
מה כדאי? באמת החסידה מדברת? היא לא מדברת.
כדאי במהותה היא מבטאת איזה משהו, קישור למה שהשם
צריך בה, עם בעת קישור.
אז אצל הבעלי חיים והדומם זה בצורה כוחנית, אצל בני האדם זה בצורה הרגשית,
הדבקות באשם.
ממשיך הרב קוק,
כשם שאנו מוכרחים לחיות,
להיות ניזונים ומתגדלים,
כך מוכרחים אנו להיות דבקים באשם.
הרי לאכול ארוחת צהריים אף אחד לא שוכח.
למה? כי מרגישים רעב.
אז הכוח הכי חזק,
למרות שכרגע לא מרגישים אותו, זה כוח הדבקות. לכן אומר הרב קוק והרמב״ם,
עתידים כל ישראל לעשות תשובה, לא יעזור.
כיוון שהחוק
שנשמה תתפרץ יותר חזק מהתאוות,
בסופו של דבר כל ישראל,
החוק הנשמתי של הנשמה יפרוץ וכולם יאבדו את השם.
איך אני אחיה את הדבקות בצורה לא רק כוחנית אלא בפועל?
דימות תורה,
שמירת מצוות,
תפילה,
הליכה בדרכיו של הקדוש ברוך הוא.
רות,
מתי שכנעה את נעמי
לוותר לה?
ותרה כי מתאמצת היא.
היא ראתה שזה אמיתי.
גם כשמקבלים גרים, צריך לבדוק שהגרות אמיתית.
מקשים עליהם כדי לראות באמת המאמץ.
ותרה כי מתאמצת היא.
כל כך השתוקקה.
אומר הרב קוק, כל האומות דבקים בהשם.
אבל האומה שהכי דבקה בצורה שזה הטבע של הלאום שלה,
זה עם ישראל.
אצל אומות העולם יש חסידי אומות העולם.
האומה עצמה היא לא,
יש לה את זה בכוח,
אבל בפועל לא כל כך דבקים.
אצל עם ישראל גוי צדיק, כולם, כולם.
יש רשעים,
נכון, שמתכחשים לדבקות הזאת.
בסופו של דבר, האומה בטבע נשמתה היא טבע של דבקות בהשם.
שימו לב,
נהפוך את הדף בחזרה.
מה מיוחד בכל הפסוקים?
תסתכלו, מה משותף?
נהבח אם יותר חיים קלים, מה משותף לפסוקים א' עד
יא'.
איך?
מ-א' עד יא'.
כן,
כל הפסוקים מתחילים ב-ו'.
זה שמעתי בשם הרב שמואל אליהו,
צילמתי כתוב אצלי לא אצלכם.
בתורה כמעט 70% מהפסוקים מתחילים באות ו', בתורה.
כלומר בראשית הדברים.
בנביאים ירד 62% מהפסוקים באות ו',
בכתובים עוד יותר ירד 41% מהפסוקים
באות ו'.
מה המשמעות?
ככל שספר יותר קדוש יש יותר את האות ו', מצוין.
היוצאת מן הכלל מגילת רות, 89% מהפסוקים באות ו'. אתם רואים? ויהי בימה, ושם האיש, וימות, ויישאו,
ותקום, ותצא, ותומר, כמה פסוקים עם ו'.
89% ממגילת רות
מתחיל בו',
חוץ משמונה פסוקים.
כך שמונה פסוקים במגילה מתחילים באות, באותותיות אחרות.
ותש יש בה קדושה עליונה מאוד.
מה זה ו'?
אומר הנתיבות שלום, מקור מספר 18, מכיוון שכל עניין קבלת התורה ממעמד הר סיני הוא התבטלות להשם יתברך. ככל שאדם יותר בטל הוא מרגיש את הדבקות.
ככל שהוא יותר קשור לחום הזה, תאוות, הוא פחות מרגיש את הדבקות.
צריך יש יהודי להיות התבטלות גם לתורה הקדושה.
כי התורה מביאה לדבקות בהשם,
שאיבה בחיבור בין אה יילאה לאה תתעיינו הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל הדבוקים על ידי התורה
וכמו שאמר בזור הקדוש קודשא בריך הוא אורייתא וישראל כולו חד.
זכינו לקבל בתורה בשבועות התורה הקדושה
זכות גדולה.
בבריאת העולם כתוב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד יום שני יום שלישי יום רביעי וחמישי יום
השישי בה"א הידיעה, אומר המדרש, למה?
רמז להשישי ובסיוון.
אומר המדרש, קדוש ברוך הוא, עשה צו שמונה לכולם צריכים להתייצב.
אסף את החיות, צבחים, כולם, אמר להם.
אם ישראל יקבלו את התורה ביום השישי בסיוון ובסיוון, זה רמז, מצוין.
אם לא כל העולם חוזר לתוהו ובבואו,
כל העולם בלאגן.
אנחנו רואים את זה היום.
עולם בלי תורה מתפרק,
אין ערכים,
אין כיבוד הורים,
אין משפחה,
אין חסד, יש אבל ניצוצות באופן כללי רק כשאתה באמת שומר את התורה,
לומד תורה אמיתית
ומקיים מצוות,
דבקות בהשם.
דבקות בהשם גדולה מאוד מאוד. התחלנו שאחת הסיבות שקוראים מגילת רות, דוד המלך.
מי כמו דוד המלך שדבק בהשם?
לא יודע אם יש עוד אדם ש... דרך אגב, דוד המלך
הוא הכי כתוב בתנ״ך.
אם אני זוכר נכון,
אלף עשרים ושלוש פעמים דוד מופיע בתנ״ך.
משה רבנו 505, אחר כך יעקב,
אלף עשרים ושלוש.
דוד, כמה דבקות בה השם. דוד.
דוד, דומה דודי לצבי, הדוד והראייה, שיר השירים.
כמה דוד דבק בקדוש ברוך הוא.
אי אפשר להבין.
בכל המצבים הקשים שהוא עבר,
איזה ביטחון בהשם,
איזו דבקות.
תולדות.
כמה פעמים כתוב תולדות בתנ״ך?
אין לי מושג.
אבל איך כותבים תולדות?
ת',
ת',
א',
עם ו', בלי ו'.
תראו,
לפעמים כתוב בלי שני ו',
ישמעאל, אלה תולדות ישמעאל.
ת', ל', ד', ת'.
קו' ירוד, לא צריך לדאוג מישמעאל,
זה הכי הוא, ככה המדרש אומר. אלה, אין לו שום וו.
לעשו יש וו אחת.
אלה תולדות אברהם, וו אחת.
תולדות נוח, וו אחת.
רק פעמיים בתנ״ך כתוב תולדות עם שני וו: ת, ו, ל, ד, ו, ת.
איפה?
אלה תולדות השמיים והארץ בעיברעם.
כשהשם יוצר,
כשהשם מוליד,
אין שום חיסרון, שני ו',
שום חיסרון.
הפעם השנייה, איפה היא?
סוף מגילת רות.
אני קורא לכם מסוף המגילה,
פרק ד',
בסופו, זה מה שאמרנו שקוראים מגילת רות, כי בה כתוב ייחוסו של דוד המלך שנפטר
ונולד בשבועות, מה כתוב?
ואלה תולדות פרץ.
פרץ הוא את חצרון, וחצרון, רם, ורם, אמינדב, אמינדב נחשון, נחשון, סלמה, סלמון.
בועז, בועז, עובד, עובד, הוליד ישי, וישי הוליד את דוד.
אלה תולדות שני ו'.
למה?
החדש ברוך הוא ברא עולם מושלם.
צערנו בני האדם הלכו ודרדרו, דרדרו.
אדם הראשון חוטא,
קין רוצח את אחיו.
דור המבול, סדום ועמורה, דור הפלגה, בלגן, בלגן, בלגן. העולם לא כל כך הולך. מי יחזיר את העולם לתיקונו?
מלך המשיח.
דוד יוצא מלך המשיח, מגילת רות מוציאה את דוד המלך, ומדוד יוצא המשיח שמחזיר את כל המציאות לשורשה תיקונה לכן שני ו' אלה תולדות פרץ.
נחש בא וסיבך את כל המציאות.
אבל המשיח זה אותה גימטריה,
הוא פותר את המציאות, הוא מחזיר את כל העולם לקדמותו.
שנזכה בזכות רות שהולידה את דוד להידבק בקדוש ברוך הוא מבחינת דוד המלך,
ומתוך הדבקות האלה נזכה לגאולה שנמה.
חג שמח לכולם.
