בוקר טוב,
בשורות טובות
לגבי עניין של אמירת תחנונים, כתוב בשולחן ערוך,
ראוי, סליחה, טוב מעט תחנונים,
אבל בכוונה,
מהרבות בלא כוונה.
אנחנו נוהגים לומר תחנונים באסוף התפילה.
זאת אומרת, תחנונים צריך מאוד להשתדל, לכוון, לא להגיד סתם את המילים,
אלא לכוון.
אז זה קצת מרחיב את הדיבור, המשנה ברורה,
על העניין של הכוונה הזאת.
אני מצטט כאן את המשנה ברורה.
אבל אם המרבה תחנונים, יש כאלה שאומרים תחנונים,
ויכולים להגיד את זה בכוונה, והרבה תחנונים
זה טוב, זה בסדר.
מרבה טוב יותר.
ואם הממעט יש לו אונס ואינו יכול להעריך,
או שהוא משער בעצמו שאם יעריך
לא יהיה יוכל לכוון,
הוא ממעט בתחנונים, אבל אומרם בכוונה.
נחשב לפני השם יתברך כמו אותו שיש לו פנאי,
הוא מעריך בתחנונים בכוונה.
אחד המרבה, אחד עממית.
אם אתה מכוון,
אז אפילו אמרת מעט תחנונים, אמרת להם כל הלב,
זה בסדר גמור.
והוא עשה הרבה תחנונים בלי לב.
התחנונים, הוא אומר, עדיף שאדם יגיד את זה בכוונה,
ולא שלא בכוונה.
ועל זה שנינו במפורש.
אחד המרבה ואחד הממית,
ובלבד שיכוון את ליבו לשמיים.
לגבי העניין של תחנונים.
וכאן הוא מחדש, כאן לעניין תלמוד תורה.
מישהו כאן למד פעם תורה?
כן, כן, כן.
מה זה גם לגבי תלמוד תורה? הוא מסביר את זה, המשנה הברורה,
והוא אומר,
כן, לעניין תלמוד תורה, כן, כן.
כי האדם יכול ללמוד הרבה,
יכול להיות מעט,
אבל יכול ללמוד הרבה בלא כוונה,
סתם גורס ככה, אבל לא, בכלל לא עובר על זה סתם.
הוא יכול ללמוד מעט, אבל הוא משתדל, מתאמץ להבין
את הנקרא ומה הוא למד, והוא חוזר על זה וכל הדברים האלה.
אומר המשנה ברורה,
הכן גם לגבי תלמוד תורה עניין כן.
כן, אדם למד הרבה זה בסדר,
אבל אדם למד מעט אבל למד בכוונה עם כל הלב בשביל באמת להבין
אז הוא אומר זה נחשב לו כאילו הוא למד הרבה אז זה המעט נחשב לו
זה אני רואה כאן צלמידים במכון מאיר לפעמים
הם באים לא יודעים עברית אפילו
אבל לומדים בכל הכוונה
אני מבסורד חלאס
לידו יושב מישהו גומר גמרות שלמים וכאלה,
אבל סתם ככה, עובר.
מי עדיף לפני הקדוש ברוך הוא?
מי?
זה שלומד לאט לאט, אבל בכוונה ובאמת,
מאשר זה שעובר ונכנס מפה ויוצא משם.
זה מה שהוא אומר כאן ב...
כי הכל תלוי לפני השם יתברך
אם עושה כל אשר בכוחו לעשות.
אם אתה משתדל ומתאמץ,
זה המאמץ הזה הנחשב לו.
זה העיקר.
מישהו בעל תורה ויש לו לב להבין ללמוד,
יכול למנוע מלומר הרבה תחינות ובקשות הנתפסות בסידורים,
תלמוד תורה כנגד כולם.
ויותר טוב שילמד במקומם.
וכאן הוא אומר הערה חשובה.
צריך אדם לקבוע לו עת ללמוד ספרי מוסר בכל יום ויום.
קובע משנה ברורה.
ואם מעט, אם הרבה.
כי הגדול מחברו,
יצרו גדול מנו. כמה שאתה יותר גדול,
היצרים שלך יותר גדולים. מאיפה אני יודע? תשאלו אותי.
אני מכיר כמה גדולים שיש להם יצרים,
דווקא אלה שאנשים גדולים יש להם רגישות גדולה מאוד לכל דבר
דווקא הם צריכים להתחזק במוסר
ותבלין היצר הרעות הוכחת מאמרי חז"ל
אז יש כמה ספרי מוסר שנוהגים ללמוד, נסילת ישרים, ספר מצוין
שאלו אותי מאיפה אני יודע, שאלו את הרב שמעון
בן ציון,
שליטה,
הוא עבר על זה עשרות פעמים כבר.
כן.
אבל אני עובר גם עם חובות הלב, עבור עוד
ספרי מוסר שישנם,
וזה מביא הרבה תועלת בחיים.
במיוחד מי שרוצה להתחתן כאן,
מי?
מי, מי, מי, מי, אבל לפני שאתם מתחתנים תלמדו הרבה מוסר, תשאלו אותי למה,
אני לא אגלה לכם.
כי אתה יכול,
אדם צריך להתנהג בביתו כמו שהוא מתנהג במשכן.
אני לא סתם.
אז צריכים להיות זה ער מאוד,
מאוד בלשון, ביחס וכל הדברים האלה.
ועדיין כל אחד צריך לקבוע לו ספר מוסר, שילמד, יביא הרבה מאוד טועלת.
אשרינו מה טוב חלקנו, שאנחנו יושבי בית המדרש,
ולומדים תורה, כל אחד לפי מדרגתו,
אבל ספרי מוסר חובה.
בסדר?
מי שלא לומד ספרי מוסר לא יקבל ארוחת שעריים.
עונש.
כדאי לכם.
שיהיה לנו, מחר זה ראש חודש, סיבן.
היום רגע. הערב, היום זה היום, היום זה כבר מחר.
יהיה חודש טוב.
