שלום וברכה.
אנחנו מתקדמים במסע של סודה הצפון של ארץ ישראל.
אנחנו בפרק ב' נתחיל היום. נעסוק בנושא שאנחנו ראינו בפרק הראשון שארץ ישראל
היא נראית דבר שהוא גלול לעין. בגלל חטא אדם הראשון,
אז נוצר מצב שאנחנו לא קולטים את סודה של ארץ ישראל.
אנחנו נראה שזה רק אולי אבנים, עצים,
ואפילו ארץ ככל הארצות.
אומר הרב בפרק הראשון,
שארץ ישראל היא כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא.
אנחנו מנסים עכשיו לקבל את הצפון של ארץ ישראל,
ומכך אומר ארץ ישראל, מצד העליון שלה,
היא עולה אפילו על גן עדן,
שהיא המקום העליון,
וזה ככה ראינו את זה בפרק הראשון. סיכום,
ובגלל זה אוויר עד ארץ ישראל מחכים, כי היא מקור החוכמה.
מה עתיד לבוא, אנחנו נראה שגם הפרה,
מה שאומרים בפרק הראשון,
גם שהעפרה תהיה עפר שלה,
גם יתגלה לראות את הקודש שבו, שאפילו עפרה זה כמו איזה זרע פרי שאתה שם אותו בתוך האדמה,
והאדמה הזאת עושה תחילת המתים.
תחילת המתים תהיה רק, איפה?
רק בארץ ישראל. בחוץ לארץ לא תחילת המתים, רק יגעגוע מחילות,
ובארץ ישראל העפר שלה הוא כזה קדוש,
שמי שנפטר שם זה כמו איזה זרע שאתה שם אותו בתוך האדמה והוא מכהֵה מתים.
אנחנו נעשה עכשיו,
בעצם אנחנו במסע של 48 פרקים,
כמו 48 קני תורה של הרב חל"פ, שמנסה לגלות לנו את הצפון הפנימי
של ארץ ישראל.
לא יודע, אנחנו חיים בארץ, הכל ברור,
ועכשיו אנחנו מנסים להפליג לעולם נסתר, פנימי,
עמוק,
שאנחנו צריכים לברר אותו,
והדבר הזה נעלם מאיתנו,
ואנחנו צריכים לחזור אליו אחרי אלפיים שנה,
וזה בעצם המסע הגדול של הרב חל"פ,
הוא אמרנו שהוא אולי הצמר אצלנו מהעולם,
בגלל זה התגלה אליו צעודות צפונים על ארץ ישראל, בגלל זה יש כאן מסע אדיר,
אנחנו ממשיכים את המסע, בסדר?
יש לכם את פה דף, אנחנו מתחילים בפרק ב',
נסתכל עם סיכום מה ראינו,
בואו נתקדם לפרק הבא.
נושא הפרק, ארץ ישראל שבחזון
והנגלית לעין.
זה נושא הפרק,
בואו נראה מסע הפרק השני, השלב השני.
מסביר הרב,
ההסתכלות הרזית,
מה זה רזית?
סודית,
מקובלים,
היא יודעת היטב כי כל מה שנגלה לעין אינו אלא הקצה האחרון שבמעלה.
יש פה קצה קרחון, אתה רואה איזה משהו אחד, אבל יש איזה שבע חלקים שהם נמצאים בתוך המים,
קצה קרחון.
כשאתה עוסק בעולם הפנימי הנסתר, אתה יודע שכל דבר בעולם יש בו איזה עולם שנסתר, אתה רואה את הפנים, אבל יש כאן משהו פנימי,
יש פה נשמה אלוקית.
כל דבר בעולם, יש כאלה שמקובלים שיודעים על פי הצמחייה של הבית מה המצב הרוחני של הבית.
הם רואים את הציפורים שמסתובבים ליד הבית ליד הבית, ממש כמעט
עולם שאתה מבין שמה שנגלה לעין אינו אלא קצה האחרון שמעלה.
ואילו מה שלא נגלה לעין הבשר הוא הרבה יותר מזה לאין שיעור וגבול.
הוא כפל כפליים, דושייה ולברכה. זאת אומרת, המקובלים יודעים שאנחנו מה שנראה לעיניים זה רק עולם העשייה,
אבל יש עולם אצילות,
בריאה, יצירה, מה שאנחנו בעצם רואים זה שזה עולמות נסתרים שרק הקצה האחרון שלהם
הוא נגלה לעינינו.
אז זה ההסתכלות הרזית.
המשיך הרב חלפה.
ומאחר שכל מה שלא התגשם בעולם הזה
נשאר בצביון קודשו כמו רשות באמורים.
לכן,
כל אלו אשר קרבת אלוהים יחפצון וזכו להביט על כל דבר ודבר בהסתכלות רזית,
הם מחפשים תמיד קרבת אלוקים ורוצים לחפש את הסוד
של כל דבר בעולם.
ראויים המה שתצלח עליהם רוח עשיר מלמעלה,
שהיא כולה אמת קודש קודשים להשם.
למה זה חשוב? מתוך זה מתעלה גם החלק שנתגשם בעולם העשייה ונראה להם בשר,
ואף הוא נחלץ מחומריותו וגשמיותו,
והיה גם הוא קודש להשם. בואו נסביר את העומק של הדברים.
מסביר הרב חרלפ.
אתה מבין שכל דבר בעולם כתוב שלעולם השם דברך נמצא בשמיים.
דיבור של הקדוש ברוך הוא נתגלה בעולם הוא דברך נמצא בשמיים.
להוריד דברים לארץ לוקח זמן.
נגיד יש לנו בעשרה מאמרות נברא העולם.
מאמר זה דבר כללי מאוד מאוד עליון.
העולם לא יכול להשיג את המאמר, מה נוצר מזה? עשרת המכות.
למה מכה? כי המאמר הזה
הוא הרבה יותר עליון מהעולם הגשמי.
אחרי זה נוצר עשרת הדיברות.
מה זה דיברות?
אני מדבר אליך,
אני בקשר איתך.
יש איזה מהלך שהולך ונבנה.
אותו דבר גם כן ביחס הזה של,
עכשיו אנחנו מדברים עליו, שאדם מחפש עולם פנימי, נסתר.
אנחנו בעצם, כתוב "גל עיניים והביטה
נפלאות מתורתך".
מה זה גל עיניים והביטה נפלאות מתורתך? אתה מסתכל בעיניים,
אבל אתה מחפש, מה אתה רוצה לעשות? אתה רוצה להוריד את הגל,
להוריד את המסך.
"והביט נפלאות מתורתך", תראה לי את הפלא.
זה דבר הפנימי.
כמו שראינו בנושא של רבי שמעון בר יוחאי,
ששלוש מתנות
ניתנו לישראל ולא ניתנו על ידי ייסורים,
אלה הם תורה, ארץ ישראל ועולם הבא.
מה זה ייסורים? אמרנו, ייסורים זה לא לשון של תורה סקפנית, אלא לשון מסך, להסיר את הלוט.
תורה, לא לומדים אחרי איזה חידוש פה ועבור פה ועבור שם.
אתה לומד משניות, אתה לומד פרק בתנ"ך, אתה לומד אמונה, אתה לומד גמרא, אתה לומד הלכה.
לאט לאט אתה מתחיל לבנות קומה של תמיד חכם.
זה, ולא מכה אחת, אלא מה? מעבר.
זה תורה.
גם עולם הבא. עולם הבא כתוב שהרשעים,
הם חיים בתוך העולם הזה בתאוות. חצי תאוות דרך אגב.
אין אדם מת וחצי תאוותו בידו.
ואז כשהוא רוצה להגיע לעולם עליון, עולם מוכני, איפה? בתוך התאוות.
אז מה קורה?
זה כמו, אומרת הגמרא, זה כמו צמר שיחציר חציר אותו מקוצים.
קשה לו לצאת.
מה שעושים עם חיבור את הקבר? מה זה חיבור את הקבר?
עם מכה שאני שומעת את זה.
כי הוא אחוז, אבל צדיקים זה כמו
מחלבה, כמו איזה שרה מחלב,
או דג שבא, מים ירקיק מים אחד
להרקיק מים אחר, הוא עובר את ה... מבריכה לבריכה, זה לא קשה לו.
אלה צדיקים שיודעים לעבור,
זה לא קשה בשבילהם.
אז זה תורה בעולם הבא. מה זה קשור גם לארץ ישראל?
בשביל הבא יוכל, גם לארץ ישראל צריך להסיר את הלוט,
להסיר את המסך.
המסך הנראה,
נראה לך כביכול יש פה איזה ציב אבנים.
לא, זה כמו עולם המבט, זה כמו תורה, זה ממש צריך לשנות את כל המבט.
זה הקראה רזית.
הקראה הנסתרת, שמה?
יש כאן איזה משהו נסתר שצריך לגלות אותו.
זה ארץ ישראל שבחזון, שהיא מעבר הנסתרת,
שעכשיו בואו נבין את היחס שלה.
אם אתה מבין שיש נסתר בארץ ישראל,
אז כל העולם העשייה גם מקבל מקום.
בואו תראו.
התקנה הזאת מתגלמת בעיקר,
נמשיך הרב,
בעיקר ביחס לארץ ישראל.
ארץ הנבואה.
מה זאת אומרת ארץ הנבואה?
מה הפשט?
שרק, כן, יונה הנביא,
עולה על אונייה תרשישה, בורח מפני השם. מה אתה בורח?
מה, אתה יודע שכל שביח הוא נמצא בכל מקום?
מה אתה עולה על אונייה? בורח.
מה הוא יודע?
שאפשר לקבל נבואה רק בארץ ישראל.
מחוץ לארץ, כל שביח הוא לא ייתן לך נבואה, הוא לא ידבר איתך. מה זה נבואה? אני עם שפתיים. כל שביח הוא לא ידבר איתך.
יהיה לך דיבור דרך המאורעות הטבע.
יהיה ים סוער, דג בולע אותו,
אבל לא יהיה דיבור.
רק כשתגיע לארץ ישראל,
לא כל כך שהוא מדבר איתך, פה זה נבואה,
פה זה ניס שפתיים. בחוץ לארץ
אין דיבור, אין נבואה,
רק בארץ ישראל.
איזה כל הצדיקים רצו להגיע לאיפה לארץ ישראל, למה?
בשביל לקבל את עולם הנבואי,
עולם של ישר, ארץ ישראל, בעברית מה?
ישר אל, ישר לקדוש ברוך הוא, ארץ הנבואה.
כל מי שרוח הסוד
עופפת אותו ומרחפת עליו
מה שהוא מרגיש בנשגבות ערכה של ארץ ישראל. מה הוא יודע?
שכל חוץ לארץ זה מבחינת אחור.
ורק כשאתה נכנס לארץ, לגבולות הארץ, אתה נכנס להנהגה חדשה, פנים בפנים.
מי שיודע את הסוד הזה,
הוא רוצה כל חייו מה לעשות? להגיע לאיפה?
לארץ ישראל, לבעל שם טוב,
לכל הצדיקים, אורחי העם הקדוש שניסו להגיע, שהגיע.
למה?
רב יחמן ברסלב.
אנחנו כבר חיים פה, בדור הזה, ואנחנו לא מבינים את הסוד הצפון הזה.
חש ומרגיש בנזקבות ערכה של ארץ ישראל.
וכי הגביל, מה זה גביל?
האור.
כן, כתוב שהספר תורה,
הוא נכתב על ידי גבילים. גבילים, גבילים.
עכשיו תגידו, האם יש משהו בגביל, בחלק הלבן של הספר תורה?
האור,
האור של ה... אנחנו לוקחים את האור,
יש אור, ועליו כותבים את האור של הפרה,
ועליו כותבים את הספרי תורה.
האור עם עין, כן.
האור עם עין, כן, רבי מאיר היה עושה אורז עם א', אבל האור זה האור שביצעים עליו, ואנחנו כותבים את הספרי תורה.
חלק גביע, אותו אור שאנחנו עליו כותבים את אותיות הקודש,
אתם יודעים, על פי ההלכה,
אם יש לי אות,
וכל אחד יודע, שיש שמות פסולה בתורה,
אז מה, הספר תורה? כל הספר תורה פסול.
מה, יש לי אות אחת?
אני עכשיו קורא בספר ויקרא, מה איכפת, יש לי ספר דברים.
אות אחת, כי כל-כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא.
שם אחד של הקדוש ברוך הוא, ואם אות אחת היא פסולה,
אז כל ספר תורה פסול.
אבל לא רק זה,
ההלכה היא שאם אין גביל, אם אין לבן שמקיף את האות,
יחתך הקלף,
ואין לי הלבן שמקיף את האות, ספר תורה פסול.
למה?
כי התורה נתנית אש שחורה על גבי אש לבנה.
הלבן שבגביל,
הלבן שבעצם הוא חלק מהכתיבה.
מי שיראה על פי הסוד, שימו לב, דברים ששימו לב,
באות פ של
האשכנזים כוזבים באות פ, אתם יודעים מה יש בתוך האות פ?
איזה אות יש?
מתחבא שם אות ב.
תגידו טוב,
צוות התורה,
באות ב, בלובן שבאות
מתחבא אות ב.
יש איזו כתיבה שבסוד שבלובן שבאותיות.
מה יותר גבוה? הלבן יותר גבוה מהשחור.
וזה מה שאומר כאן. הגביל,
שהוא החלק הנסתר שבה,
המקיף את האותיות,
שמו שההלכה היא שמה, שאם אין לבן שמקיף את האותיות, אז ספר תורה פסול.
שהן, האותיות עצמן, היא חלק הנגלה שבה,
גדול הרבה
לאין שיעור ואיך בין האותיות עצמן. הלבן
הוא אינסוף.
אש שחורה על גבי אש לבנה, הלבן הוא אינסוף.
האינסוף הוא יותר גבוה מהסוף.
כתבתי אות, מה עשיתי? צמצמתי. הלבן עצמו
הוא אינסוף. בגלל זה התורה היא
אש שחורה על גבי אש לבנה.
אז אני מצטער,
אני החלק האינסופי הזה,
הלבן שבאותיות,
הוא יצר גבוה מהאותיות עצמן.
וכאשר מתעוררים בלהט קודש,
לדעת
ולהשיג את החלק הנעלם,
שמקופל בגוויל וגורם עליו את הלבים. מחפשים את הצד הפנימי, הנסתר, מעבר לאותיות.
אתם יודעים שיש הרי,
מה זה הסוד? סוד לא כותבים.
המקובלים לא כותבים את הסוד. מה עושים?
חכם
ומבין מדעתו.
בקבלה,
האר"י כותב שבעצם, מה עושים?
הם מסתירים לך את מה שכתוב.
אתה עושה איזה פאזל,
אתה רוצה להבין, ואז אם אתה חייב להבין מדעתו, מה זה קבלה?
שאתה מקבל משהו.
נותן לך את הכלים, אבל אם אתה לא עושה את הפאזל ולא קיבלת,
אתה לא יודע קבלה.
קבלה זה מה שלא כתוב.
זה הסוד הצפון, שבעצם ההבנה שהיא הנסתרת
מתוך מה שכתוב.
אנחנו רגילים לקרוא מה כתוב וזה מה יש.
רואה חשבון, הוא רואה מה שאני רואה, כן?
אני רואה, אדם קורא ספר עיתון,
מה שהמידע שאני רוצה להעביר לך זה המידע.
בכתיבה של עולם הנסתר אתה רואה אותיות,
אתה רואה טקסט,
אבל זה לא בדיוק,
המידע שמנסים להביא לך מאיפה הוא?
הוא בנסתר, בסדר?
אז זה, זה צורת כתיבה אחרת, מה שאנחנו מכירים,
מה שאדם מתרגל כל היום לקרוא יומנים, לקרוא ספרים,
זה משהו אחר שמתעסקים בעולם הנסתר.
אותו דבר גם כאן,
להשיג את החלק הנעלם שמקופל בגביל וגורם עליו תהלל.
הרי אז גם גילויים המתגלים באותיות
מתנערים מעפרם וקמים וניצבים להיות מנצחים בעוד דושתם ותפארתם.
אתם יודעים, יש דבר שנקרא טנטה.
אתם יודעים מה זה טנטה?
זה בהושג הקבלה, טעמים,
נקודות,
תגים ואותיות.
מה הכי גבוה?
הטעמים. איפה זה הטעמים?
בספר התורה יש לנו טעם, נגיד טעם זרקה,
טעם של שלשלת,
למשל אם דביר של רביע,
תאמין, תגידי, מה זה? מה זה לבדעתי? רק נקרא לזה התווים, זה הניגון, לא, זה מצד העליון.
אחרי זה יש לנו נקודות. מה זה נקודות?
יש חיריק,
טירוק,
עולם,
זה יורד לעולם.
אחרי זה, יש לנו תגין.
שעל תנאי הסגת יש לנו תגין על האותיות.
אחרי זה יש לנו אותיות. האותיות זה מה זה?
אתה יודע שיש אפילו מה? אפילו בספר תורה
יש סודות, כתוב שרבי עקיבא היה, שדורש טילטים של הלכות מקוצו של יוד,
לא מהיוד, מהמה?
מהקוץ של היוד היה דורש מה?
טילטים של הלכות.
אז הוא אומר, אם אתה מבין את הסוד,
אתה מתחיל מתלהב ממה?
מכל דבר, וואי, כל אות, וואו, כל טעם שבתורה,
וואו, עכשיו לא הבנתי למה המילה הזאת יש את הטעם הזאת,
הטעם הזה.
ואז גם גילויים המתגלים באותיות ומתנערים מעפרם,
וקמים וניצבים להיות ניצחים, מנצחים מאוד את דרשותם וצברתם, איזה יופי,
אני גולץ, העולם נסתר,
מה זה הטעמים,
מה זה הנקודות,
מה זה למה יש חיריק,
מה הסוד הזה?
ומלאה ארץ דעה את השם,
להשרות רוח נבואה על כל העם הישבה. כן, כתוב,
ומלאה לארץ דעת השם, כמה ימים להם מכסים. מה זה כמה ימים מכסים? אתה מסתכל על הים,
אתה רואה ים, נכון?
ואז כולם, מה יהיה להם? יהיה כמו ים,
ומה מיוחד בים?
שאם אתה מסתכל על הים מלמעלה, אתה רואה מים, נכון?
ואני אתן עכשיו שנורקל, אתה מסתכל, אתה רואה שאתה רואה שם משהו בפנים, אתה רואה, יש שם דגים שם בפנים.
אם אתה לוקח ציוט צלילה,
פתאום אתה רואה כבר אלמוגים,
ואתה רואה דברים הרבה יותר רציניים.
אז כמה ימים נכסים, אתה בא לצדדת השם,
כמה ימים נכסים.
יש לך, כולם יראו את המים. מה זה מים?
תורה.
כולם יראו את התורה.
אבל כל אחד,
עם השנורקל, עם הציוצייה שלו,
פתאום יראה עולם, מה?
עולם נסתר בתוך המים האלה.
"מעלה ארץ זאת ה' להשרות רוח הנבואה לכל העם יושב בה,
ואיך כל עין מזדככת ומתעלה".
כל עין.
וגם מה שנעלם מעיני בשר,
כל אדם אמר, תשמע, לא ראיתי ככה כלום.
אה, אתה לא ראית.
ראיתי בארץ אותי ולא הבנתי את ה...
שבה יותר נסתר. אתם יודעים שיש כזה דבר כזה שווים, יש פעם איזה,
אם הילדים משחקים כזה בזה דף כזה, שאומרים לך איזה ציור כזה, ואומרים לך, איפה נמצא כאן הדגל,
איפה נמצא כאן החתול,
איפה נמצא כאן התרנגול.
אתה רואה את זה, איך לא ראיתי את זה, נכון?
את התמונות האלה.
אז זה רק מתחבש שם, בתוך ה... אבל זה אותו ציור.
פתאום אתה לא רואה את ה... אה, עכשיו אני רואה.
אותו דבר, הוא אומר כאן, יש אבל משהו יותר עליון, זה רק מבחינת משהו שהוא,
נקרא לזה משהו,
אופטיקה כזאת,
שעושה מיקוד של המבט,
אבל כאן זה הרבה יותר עניין. עין מזדככת.
אם עין מזדככת ומתלה,
גמם שנעלם מעיני בשר,
הוא נראה עין בעין.
כי עין בעין
יראו בשיעור השם ציון. מה זה עין בעין?
יש סוד נסתר.
כתוב שבארבעת המינים יש לנו,
כל אחד מארבעת המינים הם כנגד איבר בגוף.
נכון? מכירים את זה?
יש לי את הערבה שכנגד ה...
פלתיים.
את האדרוג כנגד הלב.
יפה.
ויש לנו את הלולב כנגד העמוד שדרה של האדם.
נפלא.
ואת ההדסים כנגד העיניים.
כמה הדסים צריך שיהיה?
כמה צריך?
שלושה עלים, נכון?
אם שלושה עלים,
בואו נבין.
שלושה עלים,
אז למה יש לנו רק שתי עיניים?
בשני עיניים.
או, זאת אומרת,
באמת
יש עוד עין.
בגלל החטא
איבדנו את זה.
אנחנו רואים רק בשני עיניים, ויש לעם ישראל יש מה? יש איזה עין שלישית.
איך נקרא הנביא? נקרא מה?
הרועה בתנ״ך.
למה הרועה?
הוא יודע להפעיל את העין השלישית.
העם צריך להזככח בעיניים שלו, לראות דברים טהורים, ואז מה קורה?
ואז הוא יכול להפעיל בעם ישראל את העין השלישית שעימה יש בעולם נסתר.
בגלל זה ההדס, אומרת הגמרא, הדס שאין לו
עוד עלה, רק שניים,
נקרא הדס שוטה.
מה זה קשור להדס שוטה?
למה הגמרא קוראה לזה הדס שוטה?
כי הוא רק מסתכל בשתי עיניים, זו הנקודה כאן, עם שתי עיניים.
הוא מפעיל רק את שתי עיניים, איך הגמרא קוראה לזה הדס שוטה? תגיד, תשמע, הדס חסר.
לא, הגמרא קוראה לזה הדס שוטה.
ללמד אותנו שמה?
שמי שמפעיל רק עולם של שני עיניים,
עין אחת, שתי עיניים,
הביא את השתי עיניים, אז מה הוא? הוא הדס שותה, הוא רק... כי יש עוד עולם פנימי, עוד עין שלישית שאפשר להפעיל אותה.
וזה עולם הנבואה.
אז נכון, איבדנו את זה במשך הדורות,
רוצים לחזור לזה אבל.
עזבנו את ארץ ישראל אחרי אלפיים שנה,
ועכשיו חזרנו לארץ ישראל, וכאן יש מקור הרבה יותר עמוק רק מלהיות תמיד חכם.
פה צריך לחזור לעולם של קדושה ועולם של טהרה ועולם של נבואה.
זה מקום של ארץ ישראל.
ואז מה זוכים?
כי עין בעין, אתה מחבר את העין הגשמית,
לאיזה עין?
עין שלישית. איזה עין?
עוד עין אחת שהיא עולם רוחני שמתגלה לנו.
כי עין בעין יראו בשוב השם ציון.
אתה מבין את הדבר הזה, אתה רואה את כל השיבת השם, אתה רואה מה קורה פה במציאות.
אם ככה עכשיו נתקדם הלאה.
הפרצים השונים שבאומה הישראלית,
המפרידים בין בחינת ארץ ישראל
הנראית בחזון,
לבין בחינת ארץ ישראל הנראית לעין.
ממש סכנה.
כשאתה נחלק בארץ ישראל ואתה חושב שהארץ הזאת היא
אותו דבר כמו שהיא נראית בעיניים.
אז מה אתה יכול לעשות?
אתה יכול להגיד, שמע, בוא נמכור את ארץ ישראל,
ואם לא טוב לי, אני אעזוב חוץ לארץ,
ואם לא נתנו לי לידה, אני אעלה לחו"ל.
תגיד, אתה יודע מה קורה בארץ ישראל?
אתה יודע שפה זה מקום הנבואה, ישר יהיה פה, זה מקום הקדושה,
פה מקום הטהרה,
פה מקום של להעביר את ארץ ישראל מחכים?
מה, אתה מוכר, נותן חלק מארץ ישראל לגויים?
השם ישמור.
הם הגורמים לכל האסונות הרוחניים שנתגלעו באי ותעדי משיחה.
יש כאלה שחושבים שאפילו הקצדים הרוחניים, שאולי לא יתנו ללמוד תורה, אנחנו ללמוד תורה בחוץ לארץ.
מה זאת אומרת? איך אפשר?
אתה ישבת את ארץ ישראל כרק איזה מקום של איזה שטיבלך ללמוד תורה או להתפלל?
זה, זה ארץ ישראל.
איפה מקום הנבואה?
איפה מקום הנביאים? מקום הטהרה? מקום הישר אל? איפה מקום העולם העליון?
כי ארץ ישראל מתגלה בו.
כן, אם אנחנו רואים כאן, מה שראינו בפרק הראשון, שעל פי הקבלה שהרב הביא כאן, הרב חלב, שארץ ישראל היא כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא.
אז אם אתה מוציא חלק מארץ ישראל לגויים, אז מה קורה?
השם של הקדוש ברוך הוא כאילו בכל חסר.
איך אתה נותן חלק מארץ ישראל לגויים?
אתה כאילו נותן אותיות מהתורה למישהו אחר.
כתוב על עמלק, עד שיהיה כיסא שלם.
כי מלחמה על השם ועמלק, כי יד הכס סייה.
יש לך רק יו"ת קיי, מה אם ו"ו קיי?
אין, זה לא ייגמר עד שתחזיר את שם שם השם יו"ת קיו"ת קיי.
בגלל זה,
כשאתה מוכר חלק מארץ ישראל לגויים, אז השם חסר.
השם של הקדוש ברוך הוא חסר.
לא לעבור דף. אלה המתיימרים,
אלה מתיימרים בחזונם על דבר הרוחניות המפליאה
של הארץ,
ומבטלים כלאחר יד את כל מה שנראה לעין.
הם אמרו, טוב,
לא צריך חקלאות,
אנחנו רק נבוא לארץ,
וכמו שהיה כאן כספי החלוקה,
רק הוציאים עוד תורה, ומה עם בניית ארץ ישראל,
חקלאות,
גם זה לא טוב.
ואומרם שאין שום יתרון והעדפה במה שנראית
לעין בארץ ישראל, לכל שאר הארצות שבעולם,
מה הם עושים?
יש ברוקלין, הייתם פעם בברוקלין?
יש שם שם בתי מדרש,
יש שם מסעדות כשרות,
יש שם כוללים.
נפלא,
פה השבת ללמוד שם כמו שצריך,
נראה לך, זה רק נראה לעין.
אבל איפה מקום התורה?
כי מציון זה תורה ודבר השם מירושלים.
חושבים שאין שום יתרון והעדפה במה שיתראה לעין בארץ ישראל ובכל שאר הארצות שבעולם,
ואלה מתיימרים בשירתם על מה שנראה לעין ושוללים את כל
הגזיונות הנעלמים.
אתה לא מבין שפה אתה מקבל את סודות התורה?
הרי תורה זה לא רק איזה עולם של מידע.
עולם של...
טוב, אתה בא לאיברסיטה, אתה רוצה ללמוד מתמטיקה,
איפה אני אבין יותר טוב? אני ככה הולך ללמוד.
פה זה התורה.
ברוך אתה השם נותן התורה, אני נותן לך עכשיו תורה.
פה אתה מקבל את ההערה של שמיים וארץ.
התורה היא דבר אלוקי.
איפה זה מתגלה?
מה איפה אתה יודע? יש לך מלא ספרים בחוץ לארץ, יש לך הרבה...
אבל פה בקום התורה,
פה הדבר השם מגיע אליך.
ושניהם כאחד אינם אלא מכסבים ותח
עיניהם מראות.
הללו לא ידו מחזיון הרוח
והללו לא ידו מראיית העין.
אז הוא מסביר ואומר הרב,
אם ככה אתה מסתכל על ארץ ישראל,
הם המעכבים את הטובה מלבוא לעולם.
למה, מה הבעיה כאן? אנשים שגם לא מבינים את העניין,
שגם חקלאות בארץ ישראל, כתוב שאמרת הגמרא, אין לך קץ גולה מזה,
בזמן שארץ ישראל תיתן פירה בעין יפה, אז יקרה בקץ,
ואין לך קץ מגולי יותר.
מסביר טיפה דברים, הגמרא בסלדיד אומרת
שיש לך עצים פורחים
בארץ ישראל
ומוצאים פירות,
זה גאולה.
מה זה גאולה? תגיד לי, מה קשור?
הוא אומר לו, אתה מבין, על ארץ ישראל כתוב
ועתקי הארץ
כל יושביה, וכתוב שמעו עליה אבכם. מה זה שמעו עליה אבכם? אומר הרמב"ן,
שאחרי שעם ישראל עוזב את ארצו,
ארץ ישראל הופכת להיות מה?
שממה.
וזוהי בשורה טובה אלינו, אומר הרמב"ן, שמה?
שהיא לא מקבלת את ארץ ישראל, שום אחד מן האומות.
וכל מי שמנסה להושיב אותה, אין על ידם. כלומר, הם מעסים לקחת,
קראו לגויים לארץ ישראל ארץ מקוללת. למה?
כל מה שיסעו לנטוע בה, שום דבר לא זז.
למה? כי כמו איזו אישה שסגרה את עצמה,
מחכה לבעלה שיצאה למדינת הים.
אומר הגר"ש, תגיעו לארץ ישראל, עומד התלמידים שלו,
בצפת,
קחו עץ פרי,
שימו אותו באדמה.
ואז תראו מה?
אם יוצאים פירות בארץ ישראל, מה תבינו?
שהקדוש בר גואל אתכם.
העץ זה אינדיקטור,
עץ פרי לאינדיקטור הגאולה. בגלל זה יש לנו מצוות ביקורים. מה זה ביקורים?
אתה אדם יוצא לשדהו,
רואה תאנה שביקרה, רימו שביקר. הוא רואה איזה תאנה ראשונה, רימו שביקר, מה הוא עושה?
שם גמי,
מסמן אותו, אחרי זה הוא לוקח אותו ומעלה אותו לאיפה?
ירושלים.
ואז מה אתה אומר? כתוב
ארמי עובד אבי, יברד מצרים, יברגוש עמיתי מעט.
כל מי שאתה מדבר, כתוב אבי וקורא.
מה אתה קורא שם?
ארמי עובד אבי? מי זה ארמי עובד אבי? מי זה ארמי?
לבן!
ואתה מספר את כל ספור מלעידת מצרים,
ויעבו המצרים, ויענו אותם לעבודה קשה.
כל זה אתה קורא שאתה מביא רק כמה פירות מארץ ישראל?
כן. למה?
יש אולי פסוקים יותר טובים לחקלאות.
"תגיש בכם בעיטה וארץ תהיה נבולה" מה זה הפסוקים האלה שדובר על כל ידי פציעת מצרים, מלבן הארמי?
אם אתה מבין
שפרי בארץ ישראל זה לא סתם,
רק כשהם מסתובב את ארצו,
הארץ נסגרת ואין פירות.
אם את זה אתה מבין,
אז אם הצלחת להוציא פירות
בארץ ישראל, יש לך גאולה בידיים.
אתה בא לכהן ואומר, הצלחתי להוציא פירות בארץ ישראל.
מה?
פירות בארץ ישראל?
בוא אתה תקרא לי את כל מהלך הגאולה.
מי רמת אביב ומצרים, כל יציאת מצרים. למה?
כי הצלחת לעשות גאולה בידיים.
אומר הרב חרל"פ,
מי שלא תופס שכל בית בארץ ישראל,
כל יהודי שחוזר לארץ, כל עץ פי בארץ ישראל, זה עולם של מה?
של אותיות הקודש פורחות באוויר.
הוא לא רואה את זה.
אם אתה לא מבין את זה,
הוא אומר, אלה
לא ידעו מחזון הרוח ולא ידעו מחזית העין,
הם מאגבים את הטובה מלבוא לעולם.
ולמרות מה שהם יושבים בארץ,
הם חיים בארץ ישראל, הם לא מבינים מה זה קול עץ פרי,
מה זה קול עית שבארץ.
ספוגי הגלות והחושך המה
ובל יהיהו אור.
למה ספוגי החושך והגלות? כתוב שהחכמי הארץ ישראל בגמרא,
איך היו קוראים לחכמי הגלות?
בבל טיפשה.
חכמי ארץ ישראל קראו לחכמי הבבל,
בבלים טיפשים.
דיאדוה בערא דיכשוכה,
כשאתם יושבים בארץ חשוכה,
עמריתן שמעת דמחשכה.
כן, בבלים טיפשים.
בגלל שאתם יושבים בארץ חשוכה, אתם רואים הלכות חשוכות.
ככה קראו חכמי ארץ ישראל, למי?
לאלה שחיו בגלות.
זאת אומרת, אתם באים לארץ,
ואתם מנסים לדבר איתי באותם מושגים, שמה?
של החושך של הגלות?
כן, מה, מה, תמיד חכם זה חשוב, אבל בארץ ישראל אפשר להגיד לו עוד דרגות, איזה דרגות יש להגיע?
לנבואה.
חוץ לארץ, אין לכם יותר, זה ההילוך הכי גבוה, זה מה זה, זה תמיד חכם. בארץ ישראל יש עוד קומות,
אנחנו באירופה למדנו, אנחנו במרוקו למדנו, אנחנו בעיראק, היו לנו ישיבות שכל כך מדברים ככה בגלות. מה זאת אומרת?
צבועי הגלות וחושך חימה בל יראו אור.
כי אין רוח בלא גוף
ואין גוף בלא רוח.
אם אתה לא תופס את הצד הנגלה והנסתר של ארץ ישראל,
נעשה את כל המבט כאן.
הצלחת לאחוז בעוד גבעה בארץ,
יש עולם רוחני שיפתח לנו עכשיו.
גוש קטיף,
מה קרה בגוש קטיף, כן?
גוש קטיף, אחרי שבאו והוציאו, כן, אחד הדברים הקשים שהיו בגוש קטיף,
שהגיעו שם יהודים,
אמרו,
מה נעסוק פה, איפה, מה מתפרנס?
הדבר האחרון שהיה נראה להתפרנס שם בגוש קטיף זה מה היה?
חקלאות. למה?
חול ים, איזה חקלאות?
מצאו פטנט עולמי שמה?
שאם אתה לוקח אדמה חומה
על חול ים,
אתה בעצם שומר על כל המרקם,
הנתרן שלו וכל החומרים הטובים הבוטניים שלהם,
כל החומרים האלה, וזה נהיה פטנט עולמי.
יש כאלה מקומות אפילו בגליל,
שהם חופמים את האדמה,
שמים קר של חול ים,
ועל זה שמים אדמה חומה, כי זה הצמיחה הכי טובה שיש לחומרים הטובים של האדמה.
כל החולים האורגניים ששמרים באדמה, כשאתה בעצם יוצר את המצע המנותק הזה.
הפטנט הזה נהיה פטנט בכוש קטיף,
ונהיה משהו פטט עולמי, ונהיה פתאום חמות, הכל הפך להיות
גן ירק.
בא איזה עיתונאי גרמני בלחוש קטיף, אמר להם, תקשיבו, מה, מה,
יהודים מצויים פה, היינו בעזה.
היה פה חמות ירוקות, אתם עבדתם שם, למה לא המשכתם את זה?
הם אמרו ככה, כשהיהודים היו פה, היה הכל ירוק.
עזבו מפה,
לקחו את הירוק איתם, הכל הירוק נעלם.
מה ההסבר?
כשעם ישראל חוזר לארצו,
אז ארץ ישראל נותנת מה?
נתנת כוחה.
פתאום אתה רואה גם מדבר הופך להיות מה? לאגם מים. גם המדבר הזה, החול ים של גוש קטיף הפך להיות מה?
וגן ירק.
העם הזה יעזוב את המקום הזה, עזה, כן, הצרות הזה שנוצר שם,
הכל הפך להיות מה? שממה, כן, צרעות.
זה,
סרוע גלות וחושך אמר בעל ירועו.
כי אין רוח בלא גוף ואין גוף בלא רוח.
דווקא שניהם כאחד
בונים את בית ישראל.
עכשיו, מסביר רב,
בפסוק המיוחד בישעיה.
כל צופייך נשאו כל. מה זה צופייך?
הנביאים, נכון? אז אם נקראים הצופים,
הצופה.
אומר כל צופייך, דברי הנביאים, כשמדברים על חזרה לארץ ישראל,
נשאו כל. למה אנחנו חוזרים לארץ ישראל?
כי דברי הנביאים
קראו לנו, בואו, תחזרו לארץ ישראל.
יחדיו
יראינו. מה זה יחדיו יראינו? למה יחדיו יחד?
מסביר.
כי עין בעין יראו בשוש יום סיום. מה זה עין בעין?
יש עין נגלת,
ויש עין מה?
נסתרת.
הוא אומר, אנחנו צריכים לחבר את העולם הנסתר בארץ ישראל לעולם הנגלה.
כי עין בעין יראו,
וישיבו השם ציון.
פיצחו לנו יחדיו חורבות ירושלים.
מה ההסבר של החורבות ירושלים שהם פיצחו לנו יחדיו? מה מיוחד בזה?
אם אתה מבין שכל בית בארץ ישראל ובירושלים בכלל, בונה ירושלים השם,
כתוב ספרו מגדליה.
כל מגדל בירושלים זה מה? זה עוד עולם רוחני.
סיפור מגדליה, יש לנו מספר מגדלים,
אנחנו בונים כאן כל מיני מגדלים.
יחדיו, כן, פצו נגדיו, חורבות ירושלים.
כתוב, עוד יישבו זקנים וזקנות, איפה?
בחורבות ירושלים. מה זה זקנים וזקנות? מה מיוחד זקנים וזקנים? מה הבעיה בזה?
כי זקן שיושב,
זה לא חוכמה.
למה?
ההסבר הוא שתמיד יש פחד
לשבת בחוץ מהמולת האויב, כמו שכתוב בנביאים, כל זה.
אז יישבו זקנים וזקנות.
בלי פחד.
ברחובות ירושלים.
כלומר, אין לך,
לא המצר המציק ולא שלטון רומי שחושש,
או שילטונים שהיו.
אז כל הדברים האלה, מה?
דבר הנביאים דיברו עליהם.
כי ניחם השם אמו,
געל ירושלים.
אתה מבין שבתקופה של הרב חל"פ היו ירדנים,
מי שהיה רוצה להסתכל על אזור הכותל,
היו ירדנים צלפים שעומדים, מה?
היו יורים.
היית רוצה להתקרב לכיוון הכותל, להסתכל לראות,
היו יורים לך ירדנים.
אבל אנחנו נמצאים באמצעות היום כזו שהיא יכולה להבין את המבט הזה, שאתה הייתי כל כך,
כל כך זה, ואתה לוקח את הטיס, והולך עכשיו לירושלים, לכותל המערבי בלי בעיה.
שבזמנם לחשוב ולהלכת לכותל זה היה סכנת חיים.
כי נכרם השם אמור וגאל ירושלים.
אסף השם את זורע קודשו לעיני כל הגויים.
מה זה אסף שם את זורע קודשו לעיני כל הגויים?
מה זאת אומרת זורע קודשו?
כתוב בקיעת ים סוף,
מה כתוב בקיעת ים סוף?
ביד חזקה וזו הנטויה.
מה זה ביד חזקה?
הקדוש ברוך הוא בעצם גילה בקהיית ים סוף, היה איזה משהו שהוא קרע את הים.
ביד חזקה היה איזה משהו שהתגלה.
איזה משהו שאנחנו מכירים אותו,
קהיית ים סוף זה דבר שהוא שינה את כל העולם, פתאום העולם נקרע לשתיים.
איפה זה יכול לחזור?
בחוץ לארץ זה לא, רק זה פעם אחת.
בארץ ישראל, מה אנחנו בקהיית ים סוף, מה אומרים?
תביאמו בשעת הים, תביאמו ותתאמו בנחלתך.
רוצים להגיע מהמבט היפה הזה, שבפתח הים,
לאיפה?
לטבעיהם ותטבעיהם, אין נחנתך בירושלים.
תמשיך את הניסים האלה.
מה כתוב לירושלים? עשרה ניסים היו בירושלים.
עשרה ניסים בבית המקדש.
יש, לא היה, לא הקיש נחש בירושלים, וכן הלאה וכן הלאה. זאת אומרת, יש ניסים בירושלים, וזה מובלעת,
שיש בה נס.
וזה אדמה, זה עצים, זה אבנים.
יש עשרה נסים בירושלים,
יש עשרה נסים
בבית המקדש.
"לשב יסמכו הקדשו לעיני כל הגויים וראו כל עפשי הארץ
את ישועת
אלוהינו".
סורו, סורו!
צאו משם טמא, אל תיגעו.
מה אומר הנביא שהיה?
זה בעצם הרב חלב הביא את זה.
יצאנו מהגלות,
צאו מהתפיסה, מהמבט של הגויים.
הגויים טימאו לכם את המחשבה,
בעולם המדיה,
בעולם החושי.
יש עולם נסתר עכשיו, חזרנו לארץ ישראל.
סורו, סורו, צאו משם טמא.
הטומאה של הגויים עוצרת מסכים.
לא נותנת לראות את הצד האלוקי, מה זה לחזור לעברי, ליהודי,
כי בגללך הקדוש.
צמד ניסת הגויים הזאת, שהוריד אותנו למקומות של עולם של,
איך כתוב?
והסתירו עם פלישתים. מה עושים? הפלישתים סתם.
והאבות היו חופרי בארות. מה זה? בארות הטוררי אדמה?
זה יש משהו מעבר לאדמה.
אבל הפלישתים באיסטמום, מה זאת אומרת?
סתם,
זה הכל סתם, יש סתם, זה הכל סתם, הכל סתם.
לא, יש משהו מעבר לאדמה, יש מים.
מעבר לאדמה, יש כאן באר.
ואיכפרו את הבירות אשר אמר אשר חפר אביו.
אני רואה משהו מעבר.
סורו, סורו, צאו משם טמא עד תיגעו.
צאו מתוכה, היבאו נושאי
כלי השם. דובר שם על הבמוביל שהיה מדבר כאן, כלי המקדש,
שהתגלו,
יתגלו,
יחזירו לנו את היהודי הקדוש, אלפיים שנה, נעלם איתנו.
יצאנו לגלות,
נעלם איתנו אלפיים שנה
דברים צפונים בתוך האדמה פה.
נעלם איתנו.
אנחנו לא יודעים מה יש כאן באדמה הזאת. יש כאן איזה כפתורים שאם אתה תחץ עליהם,
הכל נפתח.
יצאנו לגלות, אלפיים שנה זה נעלם איתנו, אנחנו צריכים לחזור לארץ, ומה זה לעשות עכשיו?
למצוא את הכפתורים האלה באדמה הזאת.
למצוא את הכפתורים שמייצרים נבואה,
שמייצרים קדושה, מייצרים טהרה,
מייצרים ניקיון, מייצרים דככות.
כמו שאומר כאן הרב, סעו, סעו, אל תיגעו, ימצאו מתוכה.
ייברו נעשו כלי השמש, כלי השם כאן בתוך המקום הזה.
זה המבט השני,
אומר הרב, שצריך להתחיל לפתח
בהעמסה של הצפון בארץ ישראל.
אז זה פרק ב',
אנחנו עושים את המסע.
בפעם הבאה אנחנו נעמוד את פרק ג',
אנחנו הולכים ומתקדמים לקבל את המבט העמוק של תיקון חטא המרגלים,
וראייה הפנימית של סודה הצפון של ארץ-ישראל.
אז קובעים תו.
