טוב, שלום וברכה לכולם. אנחנו נדבר היום,
נתחיל כמה שיעורים על תיקון הכעס.
הנושא שלנו זה תיקון הכעס, שליטה ברגשות.
זה מתקשר עם השיעורים שכבר ראינו,
שמענו שני שיעורים על רגשות,
ועכשיו אנחנו נתרכז במידת הכעס,
שהיא מידה
שמאוד קשה לתקן אותה,
והיא מאוד נפוצה, והיא גורם מספר אחד לזה
שבתים מתפרקים, ואנשים יש להם הרבה נזקים וקשיים,
ושריטות אחר כך לפעמים לכל החיים וכולי,
וזו מידה ש...
הרבה סובלים ממנה, בסדר?
היא גם עלולה להוביל לאלימות, חס ושלום,
או על כל סוגיה, יש כל מיני סוגים.
בכל אופן,
למה כל כך קשה לתקן את הכעס?
מה הסיבה?
למרות שאנחנו רואים שמידת הכעס,
החומרה שלה והנזקים שלה,
הם גלויים לכל.
כלומר, כולם יודעים כמה זה מזיק.
זה מאוד מפורסם,
ואם תסתכלו בתנ״ך ובחז״ל,
ברמב״ם, בכל ספר מוסר יש לך התייחסות מאוד נכבדת למידת הכעס,
כן?
דברי חז״ל ממש קדושים ב...
בדברים שהם גינו את הכעס,
ובכל זאת אנחנו מסתכלים ורואים שאנשים עדיין ממשיכים לכעוס,
נכון?
גם אנשים,
תגיד,
הם לא למדו,
אז אנחנו רואים שגם אנשים שלמדו,
גם אנשים שעובדי ה' וצדיקים וכולי,
אנחנו רואים שעדיין המידה הזאת היא מצויה.
למעט יחידים,
כן,
שבאמת או שתקנו את זה או שמראש יש
להם איזה טבע מאוד מאוד שליו וכולי,
כמובן יש בזה מדרגות,
כן,
חז"ל אמרו,
כן, יש בזה מדרגות, בקיצור,
אבל אנחנו רואים שאנשים קשה לעמוד לפעמים בניסיון הזה ולא לכעוס,
כן.
אז נשאלת השאלה, למה?
אחרי כל הדברים האלה בגנות הכעס וספרי המוסר וכולי.
אפשר לומר בזהירות ובעדינות,
כן,
שהרבה מהפסוקים והרבה מדברי חז"ל,
הם מדברים על גנות הכעס,
אבל...
יכול להיות שהיו דורות,
וזה הספיק הידיעה הזאת,
כן,
שכעס
בחיק כסילים ינוח, והרמב"ם אומר, ראוי לאדם
שלא יכעס אפילו לדבר שראוי לכעוס,
והמון המון
דברים גינו את הכעס,
והיו דורות,
יכול להיות שזה הספיק להם.
זאת אומרת, בספר חובות הלבבות,
בשער הפרישות בפרק ז',
הוא אומר שיש הדרכות שונות לדורות שונים.
זאת אומרת,
יש דורות שיש להן שכל זך וגוף יותר רוחני,
אז זה מספיקה להן איזה הערה שכלית קלה,
והן מתיישרות,
ויש דורות שהשכל...
הרוחניות היא יותר חלשה, והגוף הוא מאוד גס.
הרוחניות, החומריות, וזה לא מספיק.
זה לא פועל כבר,
זה לא עובד.
לא שהדרכות האלה הן לא טובות ונפלאות,
הן מאוד מאוד חשובות,
וחשוב שהאדם ידע כמה זה מגונה וחמור,
אבל צריך פה לבנות עוד קומה,
וזה מה שאנחנו ננסה לעשות בשיעורים האלה,
לקבל איזושהי שיטה.
שיטה שהיא שייכת לעבודה הרוחנית של האדם,
מתוך הבנה הפנימית של הנפש שלו,
איך היא בנויה,
מה התגובות שלו לכל מיני מצבים,
ומה אפשר לעשות. ממש לקבל פה שיטה מעשית,
שמסרטטת באיזה דרך בהירה,
ממש איך להיגמל מהכעס, שזה דרך שהיא מתאימה לדור שלנו.
וחז"ל או ספר משלי,
לא משנה,
אני חושב שהם סמכו עלינו שאנחנו
נבין כמה הדבר הזה הוא בעייתי וחמור,
וניסלו לעצמנו איזושהי דרך.
הם לא לגמרי נכנסו לנימים הדקים של הנפש,
איך לנתק שם את עבות העגלה,
את...
את
החבל העבה הזה, איך לפרק אותו לאט לאט בשערות הדקות,
שנכון,
כל חבל הרי הוא מורכב מכל מיני נימים דקים,
נכון? אנחנו כן ננסה להיכנס שם לנימים
הדקים האלה ולפרק אותם לאט לאט,
אבל היום אנחנו נעשה מעין הקדמה, בסדר?
אז...
באמת בשביל להסתלק מזה צריך להבין את כל יחסי השכל,
הרגש,
את הסיבות שמביאות אל הכעס,
מה התהליכים הדקים והמהירים שהנפש עוברת כשהיא נפגשת עם איזשהו ניסיון וכולי.
אז זהו,
אז
נתחיל טיפה. בסדר, נתחיל. אז הלכנו לנסה,
בואו ננסה רגע לנתח מה התהליכים שאדם עובר בשעה שהוא נפגע בעצם.
בשעה מתי אדם כועס?
כשיש פער
גדול בין הרצוי למצוי,
זו ההגדרה, אני צודק?
זה הגדרה שהיא כוללת את כל המצבים.
פער מאוד גדול,
זה גורם לפעמים לאדם להתרגשות מאוד גדולה.
ואם הוא לא יודע לקחת את האנרגיה הפנימית הזאת שנוצרה,
ולנתב אותה למקום חיובי, אנחנו ניגע בזה בהמשך,
אז זה הכאב, והצער, והתרעומת, והתסכול,
וזה גורם לו להגיע די מהר לכעס.
עכשיו,
יש לפעמים אירוע חד פעמי שהוא קופץ על האדם, נכון?
הוא מתרגש עליו,
הוא לא,
תופס אותו לא מוכן,
אבל יש לפעמים אנשים שהם חיים לאורך שנים במערכת יחסים מאוד מורכבת,
מאוד מאתגרת, זה יכול להיות עם איזה ילד מאוד מאתגר.
או עם בן זוג,
או בת זוג שהוא מאוד מאתגר,
מאתגרת,
או עם הורה מאוד מאתגר.
יש מערכות יחסים כאלה,
או עם בוס שהוא מאוד מאתגר.
יחסים כאלה שהם בעצם מכניסים את האדם,
בניגוד לאירוע חד פעמי, אז ל...
זה אירועים כאלה שהם מכאיבים,
ואם הוא מזהה,
במיוחד אם הוא מזהה שהוא חוזר בעצם לדפוס כזה של כעס,
מתוך אמרתי,
תסכול,
ייאוש,
או
אפילו בקשת צדק זה יכול להיות,
נכון?
בקשת הצדק של האדם היא גם מעוררת אותו לפעמים,
או שהוא מחפש איזה,
כאילו...
היגיון בהדדיות במערכת יחסים הזאת,
הוא מרגיש ייבוט,
הוא מרגיש...
כל זה יוצא,
בסופו של דבר,
שאם האדם לא לומד ולא לוקח כלים אל החיים,
אז הוא נכשל שוב ושוב.
והבעיה היא בעצם
שאם אדם רואה
שהוא נכשל שוב ושוב במין מערכת יחסים כזו,
יכול להיות מערכת יחסים של שנים,
של עשרות שנים,
אתם מבינים?
שהאדם הזה איכשהו, הוא תמיד מדליק אותו,
הוא זה שמצליח להוציא אותו מהכלים וכולי.
איינשטיין אמר שבשביל לפתור בעיה,
אתה לא יכול להשתמש באותו שכל שהוביל אל הבעיה.
זאת אומרת,
אתה צריך
חוכמה יותר גבוהה, שכל יותר גדול, אתם מבינים?
צריך לקחת ולהבין את ה...
לקבל כלי שהוא...
כי המערכת יחסים הזאת כל הזמן מאתגרת את האדם,
הוא כל הזמן נכשל שם,
הוא כל הזמן נופל.
זה צריך פתרון ממקור יותר גבוה,
כי השכל שהיה לו עד עכשיו,
הוא לא הספיק.
אתם מבינים?
הוא
צריך הבנות יותר עמוקות,
יותר פנימיות, יותר קונקרטיות וכו', כאילו, צריך
לתפוס את כל מערכת היחסים הזאת בצורה מחודשת,
את כל המורכבות שלה,
ורק זה יכול להושיע אותו בעצם מהכעס.
עד כאן אני מובן?
דברים מובנים?
בסדר, זה מעין הקדמה, היום זה מעין הקדמה.
יש לנו התחלה פה, בסדר?
אז אנחנו בפתיחה.
בסדר?
דברים מובנים?
אפשר לשאול שאלות, זה לא דרשה של ליל שבת.
בסדר?
בבית הכנסת.
אה?
בסדר?
אז יפה.
אז אני אוהב שאלות, אז...
אז אם כן...
בעצם צריך פה גם הבנה מחודשת.
וגם החלטות מחודשות,
שהן נובעות מכוח ההבנה המחודשת, הגבוהה יותר ממה שהייתה לו,
עמדה לו עד עכשיו,
ואז הוא יכול לגשת לאותה מערכת יחסים,
או לאותם אירועים מאתגרים,
ולהינצל מאותה נפילה קבועה.
וזה בבחינת אין חבוש מציל עצמו מבית האסורים.
כאילו,
אדם הוא חבוש,
הוא אסור בתוך מערכת ההבנות שלו,
בתוך ה...
נקרא לזה ברירת המחדל של הנפש הבהמית.
יש לנפש הבהמית איזה ברירת מחדל.
היא פועלת בטבעיות, ואת זה אנחנו רוצים לנתק.
בסדר?
את
התגובה הטבעית מתוך הרגש המתעורר בצורה של ברירת מחדל.
אז זה כי...
זהו, בסדר?
חז"ל אומרים,
ככלב שב על קיאו, כן כסיל שונה באיוולתו.
כלומר, אדם שהוא רואה...
שלמה המלך אומר את זה במשלי,
אדם שהוא רואה שהוא שוב ושוב חוזר לאותם דפוסים,
לאותה נפילה,
מתוך אתגרים דומים למה שהיה בעבר, ובכל
זאת הוא לא מצליח לעמוד בהם,
אז צריך עכשיו פתרון יותר גבוה,
כי באמת...
כעס הוא איוולת הכי גדולה.
למה הוא איוולת הכי גדולה?
הרי כן,
כסיל שונה באיוולתו, למה זה איוולת כל כך חמורה?
כי זה לא פותר שום דבר.
בסופו של דבר,
זה בדרך כלל רק מחריב.
זה רק יוצר מצבים כאלה שלפעמים לוקח שנים
לאחות אותם, לרפא אותם,
לפעמים אי אפשר לרפא אותם,
וכאילו כבר הבחור הזה דקר את ההוא
שלקח לו את החניה מחוץ למועדון,
נכון?
כבר אי אפשר להחזיר את הנשמה הזאת.
זאת אומרת,
זה רק מחריב, זה גם גורם לאדם
ירידה.
כלומר,
זה משפיל אותו בעיני עצמו.
הרב עובדיה,
הוא אמר,
הוא נתן משל.
נתן משל
לפינג'אן כזה.
אתה
שם אותו על האש, כן, נכון?
עם מים, לא משנה,
בסדר?
והמים האלה מתחילים לבעבע ומעלה,
ואז מה קורה?
המים הם נשפכים מהפינג'ן, נכון?
אחר כך על הקיריים, אחר כך על השיש.
נכון?
יש
פה איזה מין התפשטות.
אבל מי הראשון שנפגע מזה?
הפינג'ן עצמו.
זה משל לאדם הכועס.
הוא דומה לקומקום רותח.
הראשון שכאילו נפגע מזה, זה הוא.
למה הוא נפגע מזה, האדם?
בגלל שהוא,
הוא בעיני סביבתו הוא במקום לא טוב,
נכון? לא מסתכלים עליו בעיניים טובות,
והוא גם בינו לבין עצמו, הדימוי העצמי שלו נפגע,
שהוא
איבד את השליטה, שהוא בעצם...
הוא התנהג, חז"ל אומרים, כל הכועס אם חכם הוא,
חוכמתו מסתלקת ממנו.
אם נביאו, נבואתו מסתלקת ממנו.
כלומר, המעלה שהייתה לו,
היא נאבדה ממנו.
והוא חושב שעכשיו ישמעו לו יותר.
אז זה רק גורם לאנשים לזלזל בו,
ככה הרב אהרון פלדמן,
הוא כותב בספר שלוש אהבות הן,
ספר נפלא על שלום בית,
יש לו שם ממש,
הייתי אומר,
פרקים
מכל הספר הזה,
חתיכת
הכי הרבה דפים,
שם החלקים, הוא מדבר על הכעס,
ממש חלק מאוד מאוד גדול מהספר,
כי הוא ראה בזה,
מידה שהיא הכי פוגעת בבית,
בסדר?
הכי הכי מחריבה וכולי.
אם כן...
זה,
מה הסיבות בסופו של דבר שאדם כועס?
יכול להיות הרבה סיבות, נכון?
המון סיבות.
זה יכול להיות
שהוא במצב מורכב, מצב מאתגר,
ונראה לו בלתי אפשרי,
ויש פער מאוד מאוד גדול בין הרצוי למצוי,
זה יכול להיות שזה קשור בחינוך שלו.
או שראו דוגמה אישית לא טובה מההורים שלו,
מהשכונה שלו,
אדם שהתרגל ככה להגיב בהישרדות.
אז זו חוויית החיים שלו,
זה יכול להיות קשור לאופי שלו אגב,
או בשליטה שלו בעצמו, יכול להיות שקשה לו
לשלוט על הרגשות שלו באופן כללי, נכון?
לכן...
בשביל לתקן את הכעס,
קודם כל, אני אומר עכשיו בתוך ההקדמה,
אדם צריך
ממש כאילו להפנים עם עצמו שהוא רוצה לעבור
תהליך כזה ולצאת למסע אמיתי של חירות מהכעס.
כלומר, להיגמל מהמידה הזאת לחלוטין.
להוציא אותה מהחיים שלו 100%. ואפשרי או לא אפשרי,
מה אתם אומרים?
זה אפשרי,
הקדוש ברוך הוא לא מעמיד אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו.
זה
משמע ש...
אבל זה קשה,
זה דורש עבודה,
ולכן זה,
אדם הוא צריך להגיד לעצמו,
אני,
לא שאני צריך לתקן את הכעס,
אלא אני מחויב,
מחויב לחיות חיים נקיים מזה,
זה משפיע עליי בחיים שלי עם החברים, עם ה...
זה
יכול להשפיע עליי בעתיד, כן?
לחיי נישואים, חינוך ילדים, זה לא טוב.
זה דבר לא טוב.
ולכן הוא צריך ממש להיגמל מכל ההרגלים והתבניות,
ההתנהגויות שהן...
שיכול להיות שאגב שהן נורמליות.
יכול להיות שהוא מגיב נורמלי למצב לא נורמלי.
אבל זה עדיין מחריב,
זה
עדיין בעייתי.
אנחנו נראה בהמשך.
אני אגע בזה,
זה לא יהיה היום,
שיש פעמים מאוד נדירות ומדויקות שהכעס הוא כן נצרך.
הרב קוק כותב על זה,
אבל אני לא אגע בזה היום.
בינתיים,
אני מדבר
כאילו באופן כוללני, שזה לא על זה שיש.
אני לא כל רגע אסייג את דברי להגיד,
יש איזה פעמים,
דקות שזה,
מיוחדות שזה כן יצטרך.
אתם מבינים בסדר?
אז אוקיי,
אז אמרנו שפעמים אדם,
הוא מגיב בצורה נורמלית למצב לא נורמלי,
נכון?
זה טוב או לא טוב?
זה גובה ממנו הרבה מחיר עדיין.
אם הוא היה מגיב במצב,
הוא צריך להגיב באופן,
לא הייתי אומר לו נורמלי, אלא באופן שהוא על-טבעי.
כמו שהתורה מחנכת אותנו, להיות קדושים, נכון? קדושים תהיו.
כי קדוש אני, השם אלוקיכם. אדם קדוש הוא אדם שהוא נבדל.
קדוש במובן של,
הוא נבדל מהבהמיות,
של הנפש הבאמית,
הוא נבדל מהתגובה הטבעית,
הוא לא מגיב כמו כלב.
כלב אתה מכה אותו עם מקל, אז מה הוא עושה?
הוא נושך אותך,
הוא נובח עליך, נכון?
מי צודק?
הוא טבעי מאוד, כלב.
אבל אדם הוא צריך שם
עיבוד,
עיבוד פנימי.
בין האירוע לבין התגובה,
ואנחנו נדבר על זה בהמשך,
בסדר?
אנחנו ניכנס לזה ממש בדיוקי דקויות.
אז תראו, עכשיו, יש צד כזה אצל הרגש,
דיברתי על זה קצת בשיעורים קודמים,
הרגש הוא
אגואיסטי.
הוא חושב על עצמו,
בסדר?
לכן הרגש הוא לא יכול להיות בעל הבית על ההחלטה.
הוא יכול להיות יועץ,
אבל השכל צריך לאזן אותו,
או למערכים של האדם,
הרוחניות שבו, בסדר?
הוא יכול לקבל לפעמים את העצה שלו,
לפעמים זו עצה מאוד טובה,
בסדר?
גם לא צריך
להתנקר לרגש שלו.
אבל הוא לא יכול שהרגש ישתלט בצורה כל כך חריפה
וחריגה עד שהוא נעשה בעל הבית.
זה הוא לא יכול להרשות לעצמו.
עכשיו, הכעס...
זה רגש מאוד עוצמתי, נכון?
זה רגש מאוד מאוד חזק, מאוד מאוד משתלט.
בבת אחת הוא נוטל את המושכות,
והוא לא רואה בעיניים,
נכון?
זה יכול להיות...
הוא לא שואל שאלות, הוא...
ופה,
פה חייבים לעבור איזשהו תהליך של עיבוד.
כאילו לקחת,
איך הרמח"ל אומר בפרק כ' של מסילת ישרים,
שאדם הוא חייב
משקל החתידות, הוא אומר,
לקחת...
כל החלטה שלו,
להבין מה ההשלכות שלה.
כלומר, להשתמש בשכל.
להבין מה ההשלכות של
הכעס בהקשר הזה.
אי אפשר כאילו שהרגש הוא אגואיסט,
הוא כאילו חושב רק על עצמו,
הוא לא חושב עכשיו על העתיד,
על
ההשלכות,
על עולם הערכים,
על ריבונו של עולם. אז צריך לפעמים,
אדם הוא ממש...
צריך...
אפילו לוותר על שאיפת הצדק שלו.
הרי כעס לפעמים גם קורה מזה שאתה מרגיש,
זה לא פייר, נכון?
זה לא צודק,
זה לא הוגן, נכון?
זה בסדר שאתה מרגיש ככה?
בסדר גמור, נכון?
לא אדיש.
האדישות זה ההפך של הכעס.
זה
גם לא דבר חיובי, בסדר?
אבל...
אם שאיפת הצדק שלך הזאת,
שאתה רוצה לדפוק על השולחן,
ואתה רוצה לצעוק בכל הכוח שזה לא הוגן ולא בסדר וכולי,
היא תוביל את האדם לכל מיני דיבורים
או מעשים עם תופעות לוואי נוראיות,
אז כשהכעס גורר,
אז זה לא רצוי, זה לא טוב.
צריך לוותר על שאיפת הצדק שלו.
צדק זה אידיאל, נכון?
אבל השלום הוא אידיאל יותר עליון,
יותר גבוה.
אם שאיפת הצדק שלך היא תביא אותך
עכשיו ל...
פגיעה בשלום בינך ובין חבר שלך,
פגיעה בשלום בית.
אז זה לא בהכרח טוב, אתה צריך להבין את ההשלכות
של הכעס,
ואדם צריך להביא את עצמו לשליטה ברגשות וכולי.
עכשיו, למה בעצם כל כך קשה להתגבר על הכעס?
בסדר?
קצת נגעתי בחלק מהדברים,
אבל אני אסדר את זה עכשיו בצורה יותר...
יש לזה כמה סיבות,
בסדר? אז דיברתי עכשיו שאדם,
יש לו שאיפת צדק פנימית,
הוא לא יכול לסבול כל מיני מצבים מעוותים.
קשה לו להשלים עם התנהגות מעוותת של הזולת,
או שהמציאות היא...
איזה מצבים,
כאילו יש כזה פער גדול בין הרצוי למצוי,
וזה זועק עד השמיים,
שיש פה עוולה נוראית,
וזה אידיאל גדול,
אבל זה לא האידיאל הכי גדול,
נכון? אז אדם הוא קודם כל צריך להבין שמדי פעם
זה לא יכול להוביל אותו,
הרגש הזה אפילו של שאיפת הצדק,
ועל חשבון ערכים אחרים,
כמו שאנחנו לא עושים מצווה הבאה בעבירה.
אתם יודעים מה זה מצווה הבאה בעבירה?
בשביל לעשות מצווה אחת,
אז אני צריך לעשות,
אז האדם צריך לעשות עבירה בדרך.
הוא רוצה לעשות קידוש,
אז הוא גונב את היין.
אז הוא לא יצא ידי חובתו, כן?
הגמרא מביאה, אדם הוא גונב כבש,
שונא גזל בעולה,
יש פסוק כזה.
כאילו, הקדוש ברוך הוא שונא, לא, אל תביא קורבן.
ואל תגדול את העולה,
לא צריך,
לא צריך,
בסדר, עדיף,
נכון?
אין מצווה הבאה בעבירה.
אז אותו דבר פה, אתה, יש לך שאיפת צדק,
זה אידיאל.
אבל האידיאל הזה הוא לא יכול להופיע,
ובדרך לדרוס כל כך הרבה אידיאלים אחרים.
זה דבר שהוא...
אדם הוא לא יתקן את העולם בבת אחת,
אחת, אתה יכול להוסיף הרבה אור בעולם,
הרבה טוב,
אבל לא עליך המלאכה לגמור,
ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה,
נכון?
לא יכול לתקן את כולם,
ואנחנו
רואים שהאבות,
הם היו אנשים
ישרים בעולם מאוד עקום.
היה להם לבן ועישיו, נכון?
וכל מיני נוכלים כאלה, חמור בן שכם.
ומה הם היו?
הם היו אנשים טובים וישרים, נכון?
זאת אומרת, אתה לא תתקן את כולם.
לא תתקן את ההוא שחתך אותך עכשיו בכביש.
והיום מישהו חתך אותי בכביש.
אז אני בתוך הסוגיה הזאת, כן?
אני אפילו לא,
אני אפילו לא טורח להתייחס אליו בכלל. כאילו,
הוא צעק עליי,
הוא צעק עליי,
אה,
אני יותר חי כאן עם ספניי,
ואתה נוסע לאט,
לא יודע,
הוא היה ערבי גם.
בכלל, בכלל, בכלל,
זה שלך, עזוב אותי בכלל.
אדם יכול להתעצבן, להתרגש, הייתי פעם,
נסעתי באוטובוס איזה אופנוע,
אני
התעצבן על איזה אוטובוס,
כן,
אז הוא בא,
נסע לפניו,
כן, ואז הוא העט, העט,
העט,
ואז האוטובוס עצר, והאופנועה הזועמת, האופנועה שלו,
וככה עמד,
כאילו לעצבן את ה...
כי אנשים עושים כאלה שטויות,
ובגלל מידת הכעס היא מעבירה את האדם על דעתו,
נכון?
עכשיו אתה אומר, בסדר,
אז
אתם רואים.
אני לא חייב לענות לו בכלל,
נכון?
לא חייב להתייחס לזה,
זה שלו.
זה לא אומר עליי כלום.
אם יש לו מידות שהוא צריך לתקן,
אז אני ארחם עליו.
אני לא אקפיד עליו,
אתם
מבינים?
זה לקחת את האנרגיה הזאת שנוצרת,
בנפש,
ולנתב אותה למקום חיובי,
במקום להקפיד עליו ולענות לו ולצעוק עליו,
ולמרחם עליו.
יש לו ממש...
קשה לו מאוד עם כל מיני מערכות יחסים,
עם העמידה בכעס הזו. אתם מבינים?
אבל אנחנו ניכנס לזה עוד,
אני לא נותן עכשיו עוד כלים מדי מעשיים,
אני יותר בהקדמה.
מותר לשאול שאלות,
חבר'ה,
זו לא דרשה של אל שבת,
אני אמרתי את זה כבר,
כן?
מותר לשאול שאלות, בסדר,
זה לא...
בכל אופן,
אז אם כן,
אז תיקון אמיתי,
הוא לא יכול לבוא עם תופעות לוואי חריפות ומחריבות,
שהכעס מחולל.
אז אמרת,
יש מקומות נדירים שזה כן נצרך,
אבל אנחנו נדבר,
זה ממש יוצא מן הכלל.
ואז יוצא ששאיפת הצדק היא צריכה להתבטל מפני שאיפת השלום,
וזו נקודה מאוד חשובה להבין את זה,
כי
תראו חז"ל,
לא חז"ל, שלמה המלך אומר,
כל דרך איש
ישר בעיניו.
זה פסוק שאני מאוד אוהב,
פסוק מאוד יפה.
מה זה כל דרך איש ישר בעיניו?
כל אדם בטוח שהוא צודק,
בטוח.
בטוח שהדרך שלו היא ישרה.
כל דרך איש ישר בעיניו.
תיקח את הבן אדם שאמר את האמירה הכי מעוותת,
הוא בטוח שהוא צודק ושכולם טועים, נכון?
אז...
אז...
אז... אז...
אתה מראש אומר,
אני לא אתקן את כולם,
אני לא...
אתה
כמעט תופס איזה כיוון פוסט-מודרני ואומר,
טוב,
זה הנרטיב שלו.
אתה מבין, אני אומר,
זה מה שהוא אומר,
שיהיה בריא,
רחמים עליו שהוא בדעות האלה.
אני לא מוצא טעם עכשיו להעמיד אותו על טעותו או
לגאור בו או משהו כזה.
אני עכשיו...
עובד על המקום שלי,
יישאר בשלווה, ברוגע, בנעימות.
זה הניצחון שלי.
הניצחון שלי, הוא לא ישמע לי גם ככה, לך תתווכח עם
בן אדם שהוא כל דרך איש ישר בעיניו.
הוא הרי לא מבקש
את האמת.
זה נכון לגבי עיוותים במידות,
בדעות,
בכל מיני דברים.
אלא אם כן, עוד פעם,
אתה באיזה תפקיד ציבורי,
ותפקידך ליישר את כולם,
יכול להיות דבר כזה,
אבל בדרך כלל...
יש הרבה מלחמות שאפשר לוותר עליהן.
ברור הנקודה הזאת?
בסדר?
עד כאן ברור?
אז אם כן...
אז אמרנו,
סיבה ראשונה שקשה להתגבר על הכעס זה בגלל שאיפת הצדק הפנימית,
שהיא שאיפה טובה.
אתה רוצה לחיות בעולם מתוקן,
אתה רוצה לחיות בעולם ערכי,
אתה רוצה ש...
אתה מצפה מהאנשים שהם יהיו באותו גובה
מוסרי שאתה מאמין שצריך לחיות בו,
נכון?
אבל זה...
אבל נלמד מהאבות,
שוב פעם,
הם היו אנשים מאוד ישרים,
בעולם מאוד עקום, והם לא הצליחו...
הם לא,
יעקב לא כילה את כוחותיו כל רגע
לנסות להיות בשאיפת צדק מול עשו,
נכון?
או מול לבן.
זה העולם, יש מורכבויות.
אתה צריך,
בכל זאת הצדקות שלהם והישות שלהם היא זאת שתקנה את העולם,
נכון?
מהם אנחנו לוקחים דוגמה.
זה נקודה אחת. עוד סיבה שקשה...
להתגבר על הכעס,
זה בגלל שהוא תופס את האדם במצב לא מוכן.
כאילו, פתאום
מתפרץ על האדם איזושהי סיטואציה.
מאוד מהיר.
אני
צודק או לא צודק?
אה?
נכון?
זה בדרך כלל תופס אותך לא מוכן.
אני צודק?
עוד פעם,
אמרתי מקודם שיש מערכות יחסים כאלה שהן תמיד יאתגרו אותך.
ואז אתה צריך ממש לקנות כלים ומראש לבוא.
אבל גם למצבים לא מוכנים, אתה צריך לבוא מוכן.
למצבים, סליחה, לא צפויים,
מאוד מהירים.
מישהו פתאום קילל אותך,
מישהו פתאום ציער אותך,
מישהו העליב אותך,
מישהו משפיל אותך,
ויש כאב פה מאוד מאוד גדול,
יש פה פער מאוד מאוד גדול בין הרצוי למצוי,
יש פה...
וזה תופס אותך בבת אחת.
מישהו בכביש עשה איזה משהו מאוד...
אוקיי, עכשיו, אז יוצא שבעצם...
אם אדם לא הפנים את מה שאנחנו,
את השיטה הזאת שאנחנו נדבר עליה בהמשך,
לא יהיה היום,
זה יהיה, אני חושב, שיעור הבא,
אני אכנס ממש לזה, והיום זה מעין הקדמה,
אז זה יתפוס אותו לא מוכן,
כי הוא לא מוכן בסופו של דבר,
זה... זה...
למשל, למה הדבר דומה? לאדם יושב באיזו יאכטה, בים רגוע, שמש בשמיים.
משפחה שלו מסביב, ופתאום באה אונייה של שודדי ים
עם רובים ותופסים אותו, קושרים אותו,
לוקחים אותו,
זורקים אותו לאיזה
מקום לא מוכר וגונבים לו את היאכטה.
זה בערך המצב של הכעס,
זה כאילו בבת אחת קורה,
אני צודק או לא צודק,
מה?
מה?
אז
אתה מראש צריך להיות מוכן.
למה אתה צריך להיות מוכן?
תן לי לשוט ביאכטה, נכון?
תעזוב, תן לי ליהנות מהחיים.
תהנה מהחיים, אין בעיה,
אבל תדע שמתישהו החיים יאתגרו אותך.
החיים הם מקום מאתגר,
אני
צודק או לא צודק?
אנחנו
בוודאות, בוודאות
יקרו
כל מיני מצבים.
קשים,
מכאיבים,
מפתיעים, מצערים, ככה זה,
זה לא...
החיים הם לא פיקניק,
כמו שאומרים, נכון?
יכול להיות שאתה תקופה ארוכה עכשיו באיזה פיקניק,
נכון?
יכול לקרות,
שאתה מבסוט,
חלץ,
יש לך תקופה מדהימה,
אתה...
אבל מתישהו,
בכל מיני סיטואציות,
אתה צריך לבוא,
לדעת שהם יקרו.
יקרו,
זה יקרה,
לא להיות בהלם,
כן, לא להיות במופתע.
אתה תהיה מוכן עכשיו שהכל טוב,
הכל,
איך אתם אומרים,
יש פה מזגן,
אתם בכיתת אמונה, אני לא מרגיז אתכם,
נכון?
יש פה לדים,
משהו פה,
כיף,
שלווה,
שלוות עולמים,
אני צודק?
שום דבר לא מרגיז עכשיו,
אבל אני אומר לכם שמתישהו מישהו כבר יאתגר אותך מאוד.
בטוח, או איזושהי סיטואציה,
היא
תהיה מאוד...
ואליה אתה צריך ללמוד לבוא מוכן,
בסדר?
לא, אנחנו לא...
איך היה פעם איזה פילוסוף אחד יווני, אפיקורוס.
אפיקורוס, הוא אמר שאדם בא לעולם בשביל זה.
בשביל זה הוא בא לעולם.
זה נקרא הדוניזם בפילוסופיה.
זה כל כך משובש, הדבר הזה, עד שחכמים...
כינו את כל מי שהוא עם דעות משובשות,
כבר הכניסו אותו,
קראו לו אפיקורוס,
על שם אותה פילוסופיה מעוותת,
כי זה לא נכון.
אדם הוא לא בא לעולם ליהנות, הוא בא לעבוד.
הוא יהיה מאותגר.
איך מסילת ישרים אומר, הרמח"ל,
אדם הוא מלחמה פנים ואחור, הוא צריך להיות מוכן,
הוא כמו מי שהולך כל הזמן על...
על שפה של נהר, הוא חייב להיות בקוננות,
אתה
לא...
אז זה,
אדם לעמל יולד,
תכין את עצמך לכל מיני מצבים שעלולים לקרות,
שאתה תבוא מוכן לשם, אתה תבוא בשליטה על הרגשות.
תהיה מוכן להתמודד עם הכוחות תוהו של הנפש,
וחז"ל אומרים,
זהו גיבור הכובש את יצרו, נכון?
זה טוב ארך אפיים מגיבור,
ולא חטא, ומושל ברוחו מלוקד עיר. זה
לא לשבת על ערסל ולהגיד הכל טוב,
עזוב,
תהיה טוב,
זה...
מה?
מבינים?
זה אדם, יש לו יצר הרע,
וצופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו.
אתה שוכב על ערסל, ו-5,000 מחבלים פורצים את
הגדר. אז בעיקר צריך להתייחס ליצר הרע,
שאתה צריך להיות בכוננות.
אתה
צריך להיות בכוננות לכל תרחיש, נכון?
לא, הכיתת כוננות שלך, היא צריכה להיות ערוכה ל...
גם לתרחישי קיצון,
מה שנקרא,
כי מתישהו יופיע מצב מורכב,
מצבים מורכבים,
מצבים מאתגרים,
ולא יכול להיות שמה שאתה תאבד את כל ה...
כל מה שבנית,
אז לכן צריך ללמוד את הנושא לעומק, ולא מספיק אמירות כלליות,
כאילו,
בגנות הכעס.
טוב, עכשיו, דבר שלישי, שהוא מאוד מאוד חשוב, זה,
אנחנו שואלים, כן,
למה זה כל כך קשה,
כן,
וכו',
הדבר שלישי זה שהרגש,
הוא מגיב אוטומטית.
זה צריך לדעת.
הרגש הוא אגואיסט,
אמרתי לכם,
הוא עיוור,
הוא מגיב אוטומטית,
והוא מגיב לפני השכל.
לפני שהשכל מגיב, כבר הרגש הוא מגיב.
ולכן זה לא מספיק שאדם הוא יבין
בעצם בשכל שלו שהכעס הוא בעייתי.
זה טוב שאתה מבין את זה,
זה מצוין, זה מדרגה.
יש כאלה שלא מבינים את זה,
ומצדיקים את זה,
יש להם טיעונים שכליים למה זה בסדר גמור.
אם אתה מבין שזה לא טוב,
זה כעס בחיקי כסילים ינוח,
נכון?
זה...
זה...
זה... זה...
אז זה לא מספיק אבל שאתה מבין שהכעס הוא בעייתי,
אלא ממש צריך כלים איך להגיב בזמן אמת, בסדר?
אז
אני אסביר לכם.
הכלב,
אמרתי לכם מקודם,
אם
אתה מעצבן אותו, הוא נובח עליך,
הוא
נושך אותך.
הוא מגיב בצורה אוטומטית.
הוא כמו מתוכנת.
בסדר,
זה,
הוא לא,
אין לו מערכת של עיבוד בעין, נכון?
עכשיו, אדם,
יש אירוע ויש תגובה אוטומטית של הכלב הזה, בסדר?
של כל בהמה או חיה.
עד כאן זה בסדר?
האדם הוא לא ככה, הוא לא אמור להיות ככה.
הוא לא אמור להגיב
בצורה טבעית.
למצב.
לא אמור.
וזהו שונה מהבהמה.
אדם מסוגל,
אתם מסוגלים עכשיו,
אתם מסוגלים עכשיו,
בואו נדמיין פה את הפינה של החדר.
אתם רואים את הפינה שאני מצביע עליה?
אתם רואים?
לדמיין את עצמכם יושבים בפינה הזאת ומסתכלים על עצמכם בשיעור.
אתם
מסוגלים להסתכל על עצמכם מהצד?
אה?
אה?
אפשר, נכון?
אתה מסוגל להסתכל על עצמך מהצד?
כן, ולהגיד, ולבחון את עצמך.
אני יושב עכשיו על הכיסא,
יש לי חולצה אפורה,
אני יושב עקום כזה,
נכון?
אתה מסוגל?
מסוגל?
וזה אנחנו שונים מהכלב.
ככה ויקטור פרנקל כותב.
אנחנו שונים מהבהמה במובן הזה שאנחנו מסוגלים לבחון את מעשינו.
אנחנו מסוגלים להסתכל על עצמנו מהצד,
בסדר?
אנחנו מסוגלים בגלל זה גם כן לבחור
לא להגיב כברירת המחדל של הנפש הבהמית,
לא להגיב כבהמה,
לא להגיב כמו כלב שנובח ישר,
שנושך, שמתנפל.
אלא
שבין האירוע לבין התגובה יהיה עוד שלב.
אצל כלב לא יכול להיות עוד שלב,
אתה לא מצפה ממנו,
הוא בהמה,
הוא לא יכול להסתכל על עצמו מהצד,
הוא לא מודע למעשיו, הוא מתוכנת עליהם.
אבל אדם הוא כן מסוגל
לעבור פה שלב של עיבוד,
של בחירה חופשית,
נקרא לזה ככה.
המשך חוכמה אומר על הפסוק,
כן,
צלם אלוהים ברא את האדם,
אז הוא אומר שהצלם אלוהים של האדם זה הבחירה החופשית שלו.
בזה הוא שונה מהבהמה,
בסדר?
מותר האדם מן הבהמה
עין, נכון?
כתוב בספר קהלת.
מה זה עין?
אז אמרו בחסידות שהוא מסוגל להגיד לא.
עין זה כמו לא, נכון?
מותר האדם מן הבהמה,
כלומר הוא יותר גבוה ממנה,
בלא שלו, זה שהוא מסוגל.
לא להגיב בצורה אוטומטית, בזה שהוא מסוגל
לעבד את הנתונים בשכלו,
ולמרות שהכעס הוא מאוד מהיר,
יכול להיות, מצב הזה יתרחש,
עלול להתרחש על האדם
בצורה מאוד מפתיעה, אבל...
הוא צריך מראש להכין את עצמו,
ועל זה אנחנו נדבר,
בסדר? זה יהיה בעיקר בשיעור הבא.
אבל איך הוא עולה על מסלול נכון?
יש לו שתי אפשרויות, או להגיב בצורה אוטומטית,
כמו כלב,
או להגיב בצורה שיש בה עיבוד של האירוע.
כן?
למשל, פירוש חיובי, בוא נגיד ככה, יש אירוע,
תסתכלו רגע, יש, ראשי תיבות אמרו,
זה מפורסם, אפרת,
מה זה אפרת?
אירוע, פירוש,
רגש, תגובה.
האירוע אני לא שולט בו,
על פי רוב, נכון?
פי רוב, נכון?
הרגש והתגובה הם אוטומטיים,
אין לי שם כמעט נגיעה, הם מאוד מהירים גם.
הרגש מתעורר מהר,
והתגובה גם אליו תהיה מהירה.
בסדר?
היא תהיה אוטומטית.
איפה יש לי כן בחירה חופשית?
איפה אני נכנס?
בפירוש.
קרה אירוע,
אבל איזה פירוש אני נותן לו?
האם אני נותן לו פירוש חיובי או שלילי?
זה יוביל אותי לרגשות אחרים לגמרי ולתגובה אחרת לחלוטין.
הבנתם?
נחזור על זה?
שזה ברור.
הבנת?
בסדר?
עוד פעם, אפרת, אירוע, פירוש, רגש, תגובה.
הבחירה הראשית שלי זה בפירוש.
המתוכנתת,
המתוכנתת של הכלב,
כי זה מה שהוא יגיב בצורה שהיא בהמית, היא...
ואני לא רוצה להגיב ככה,
אני לא רוצה להגיב שהנפש הבהמית שלי
תגיב בלי שכל,
בלי מחשבה, בלי עיבוד.
כן,
אפרת זה אירוע, פירוש, רגש, תגובה.
אם אני אפרש את האירוע בצורה חיובית,
אז הרגשות שהתעוררו אצלי הן יהיו רגשות חיובים.
אם אני אפרש את האירוע בצורה שלילית,
אז יתעוררו לי רגשות שליליים.
והתגובה שלי תהיה שלילית,
תהיה כעס יכול להיות,
אתה מבין?
אני מאוד,
פה,
ואנחנו נפרק גם את הפירוש הזה,
אנחנו נפרק עוד את השלב הזה לעוד גורמים יותר קטנים,
אבל זה לא יהיה בשיעור הזה.
אני אעשה פרומו לשיעור הבא, בסדר?
אז
אנחנו נפרק את זה,
כי יש פה עוד כמה שלבים.
זה לא,
אבל זה יוביל אותי,
כאילו אני עולה עכשיו על,
אתה עכשיו בתוך כביש,
בסדר?
ואתה יכול לעלות על מחלף
ולעלות על כביש אחר לגמרי,
או שאתה יכול לא לעלות על המחלף,
בסדר?
עם הפירוש החיובי אני כאילו לוקח למקום אחר לגמרי.
בסדר?
מאשר עם הפירוש השלילי.
והנפש שלי היא תימשך לרגשות אחרים שיובילו לתגובה אחרת,
ואדם הוא מחויב על זה,
זאת אומרת,
הוא חייב להנהיג את עצמו באחריות,
בצלם אלוהים,
בבחירה חופשית,
שהיא מבטאת את הצלם אלוהים הזה, ולא...
לא להשאיר את הבוסריות הזאת של ברירת המחדל של הנפש הבהמית,
שהיא
מגיבה בצורה אוטומטית.
הוא
צריך לעבד את האירוע ולא להגיב מיד.
בסדר, נדב?
עוד שאלה?
יש לך עוד שאלה?
אז בעצם בשביל זה באנו לעולם,
זו הסיבה שבאנו לעולם,
בסדר?
להוציא מהכוח אל הפועל, את הנשמה שלנו.
להוציא מן הכוח אל הפועל.
אתה נשמע שלנו בנושא הזה של הכעס, אתה חייב,
חייב,
ממש איזו קבלה חזקה שאתה עם עצמך, שאתה
לא רוצה להיכשל בזה יותר לעולם,
ואתה לוקח עכשיו...
כלים להינצל מזה,
ובזה אני אדבר שיעור הבא,
מה הכלים.
אני לא יודע,
אתם יודעים מה יש שיעור הבא,
יש לי הרבה,
הרבה על הנושא,
אז נראה.
אבל אנחנו לאט לאט מכינים את זה. בסופו
של דבר אנחנו נגיע לכלים המעשיים מאוד,
כלים ממש מעשיים, כן.
כי הכל זה מאוד מהר, קורה מקרה, הכל
נהיה אוטומטי. זה לא חייב להיות מאוד מהר.
נראה את זה בהמשך, אבל...
יש כלים לזיהוי,
אני אפרט את זה ממש,
יש כלים לזיהוי שאדם יכול לזהות אצל עצמו שהוא מתרומם,
שיש אצלו התעוררות רגשית עכשיו חזקה,
ועל ידי כל מיני תופעות פיזיולוגיות.
בסדר?
הוא פתאום מרגיש, יש אצל אנשים צורה שונה,
איזה מין מתח פנימי,
זה משהו בבטן,
יש
כאלה שיש להם רעידות,
יש להם הדיבור שלהם,
פתאום
הוא מתחיל להרגיש מאוים,
הוא מרגיש פה שהמתח הנפשי עולה.
בסדר?
פה, בנקודה הזאת,
הוא,
מה שהוא צריך לעשות,
זה לנתק מגע.
ואנחנו נראה את זה בהמשך, בסדר,
בצורה מפורטת.
צריך לעבור תהליך של עיבוד,
כולל הרפיה,
כולל פירוש מחודש.
אנחנו נראה את זה ממש לפרטי פרטים, אבל...
שהוא יהיה מסוגל לחזור אל המצב הזה
בצורה שהוא מגיב לו בצורה לא אוטומטית.
איזה מין נתק מגע כזה.
כשאתה מזהה את ה...
מזהה פה סכנה של...
פתאום הרגש הוא מתחיל...
אומרים, הססמוגרף הפנימי שלך הוא
על הקו האדום.
הוא עוד לא נשבר,
כן, מהמחוג,
אבל הוא על הקו האדום.
הוא
כבר התרומם קצת
בנקודה הזאת, וזה באופן...
לא בהכרח מוסבר,
אבל זה הקטע הכי קשה.
אתה חייב לנתק מגע,
אתה
חייב כאילו להיות במודעות.
כמו שאמרתי לכם,
אתה מסתכל על עצמך רגע מהצד,
אתה אומר,
הופ,
הגוף שלי הדליק נורת אזהרה,
אני מנתק מגע. אני לא מוכן בשום פנים או אופן
להיגרר בצורה טבעית אל הכעס.
בסדר?
אנחנו נראה את זה ממש בהתפרטות גדולה, בסדר?
אני לא אשאיר את זה ככה באוויר.
אבל זה ה...
אני
אתן לכם רק כזה, זורק לכם עצם מההמשך, בסדר?
זה הקריטריון.
קודם כל, איזו תגובה פיזיולוגית,
שאתה אמור מראש לדעת, לקבל על עצמך שהיא מתעוררת,
אתה מנתק מגע.
אתה מיד מגיב, אתה לא משאיר את זה ככה.
הבנתם?
דיברתי על זה בשיעורים קודמים,
אבל זה מאוד מאוד חשוב שאדם יהיה לו מודעות לעולם
הרגשות שלו.
בסדר?
שהוא יהיה מודע למה הוא מרגיש.
זה כמו להסתכל על עצמך רגע מהצד.
מאוד מאוד חשוב.
מאוד מאוד להיות
מחובר
לרגש שלך.
בשביל מה?
זה המון אינפורמציה.
זה תקשורת שלי בין עצמי.
זה גם מעורר בי דחף מסוים.
כל הרגשות.
אם מתעורר בי הרגש הזה של המתח הזה,
כי מישהו צועק עליי, מקלל אותי, עוקף אותי,
אומר לי דברים מלאי האשמות,
מבזה אותי,
מטריד אותי, אני צריך לזהות את זה,
ולא להגיב שם בצורה אוטומטית.
להתנתק
מגע ולבחור,
תוך איזו הרפיה, איך אני מגיב נכון.
מה אני עושה?
זה הכלי,
אבל רק בקווים מאוד כלליים,
בסדר?
זה רק התחלה.
עד כאן בסדר, חברים?
טוב, אז נעצור פה להיום.
תודה רבה.
