טוב, שלום לכולם.
אנחנו, בעזרת השם, נלמד את הפטרת פרשת בחוקותיי.
ציינתי את זה גם בשיעור שלמדנו על הפטרת פרשת באר.
פרשת באר בחוקותיי, ברוב השנים הן מוצמדות.
וכאשר הן מוצמדות,
אז קוראים את ההפטרה של הפרשייה השנייה.
זאת אומרת, את הפטרת בחוקותיי.
זה גם...
מה שיקרה ברוב השנים.
אף על פי כן,
היה לנו גם שיעור נפרד על ההפטרה של פרשת באר.
אגב,
גם בהר וגם בחוקותיי, שתי ההפטרות הן בספר ירמיהו,
שזה גם קצת חריג,
בדרך כלל זה ספרים שונים וכולי,
הפעם זה אותו ספר.
מכל מקום,
עכשיו אנחנו נלמד את הפרשה וההפטרה של בחוקותיי.
מבחינת הטקסט, כן, אז פרשה, הפטרת בחוקותיי, זה...
זה ירמיהו, פרק ט"ז, פסוק י"ט, עד פרק י"ז,
פסוק י"ד.
י"ט, ט"ז, י"ט, עד י"ז, י"ד בירמיהו.
אבל כאמור, בואו נסתכל קודם כל באיזושהי סגירת...
סגירת מעגל על מה בדיוק פרשת בחוקותיי,
זו גם הפרשה האחרונה של ספר ויקרא,
יש פה איזו עוד סגירה של דברים,
ואז נראה איך ההפטרה היא באמת נותנת לנו את
הפלומבה האחרונה של כל הפרשה ושבעצם של כל הספר.
ספר ויקרא,
ספר שעסק בקורבנות בעיקר,
איך אדם מתקרב לאלוהים בצורות שונות אלה ואחרות. ראינו
גם את הכישלונות בהתקרבות אל אלוהים בחטא נדב ואביהו,
שעל זה גם התורה התחילה לדבר,
חרימות,
קדושים,
אמור, איך משתקמים כישלון מקרבת אלוהים.
אבל בפרשיות האחרונות של הספר, אנחנו שוב חוזרים.
איך מתקרבים לאלוהים?
פרשת בהר דיברה על נושא של שמיטה ויובל.
כאמור, מי שרוצה מעוניין יכול לשמוע את זה שם,
גם ההפטרה.
ופרשת בחוקותיי,
כי כשמה כן, היא מדברת על חוקים.
מה קורה פרשת בחוקותיי? שוב, ברמת הפשט.
ראשית,
יש כאן איזה סוג של ברית בין הקדוש ברוך הוא
לעם ישראל. אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם,
ואז,
ונתתי גשמכם בעתם,
נתנה ארץ יבולה,
עץ השדה ייתן פריו.
השיג לכם דיש את בציר,
ורדפתם את אויביכם, נפלו לפניכם בחרב.
קיצור, יש פה הבטחות מופלאות במידה ונשמע על חוקי השם.
ואז,
בפסוק י"ד,
ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה,
וואי וואי וואי מה שהולך להיות.
בסדר,
יש כאן תיאור של...
לא נעים,
אבל גם בהרבה יותר מורחב מהברכות.
הברכות זה כמה זה?
מפסוק ג' עד י"ד.
אז זה 11 פסוקים.
הקללות זה מפסוק י"ד עד...
עד,
עד,
עד, עד.
עד סוף הפרק, עד פסוק מ"ו.
כן, אז מה שנקרא?
כנראה שיהיה צורך יותר להסביר.
מה יקרה אם לא,
מאשר מה יקרה אם כן.
זה נקודה ששוב,
אנחנו חיים היום בתרבות,
שכל הזמן מדברים,
חשוב להדגיש את החיוב ולא את השלילה.
שוב, זה נכון, בוודאי, הרב קוק ידבר,
תורת ארץ ישראל.
טוב, רואים אבל עדיין שיש משהו בנפש האדם הבסיסית,
שעדיין זקוק לשוט, לא פחות ואפילו יותר מאשר
לפיתוי.
כן,
מה
שנקרא מקל וגזר,
מסתבר שהמקל הוא יותר גדול מהגזר לרוב בני אדם.
טוב,
מכל מקום, אז יש שם פירוט איום ונורא של כל
מה שחס ושלום יקרה אם לא נלך בחוקי השם.
אז זה כאמור עד סוף פרק כ"ו,
ואז הפרשה,
פרק כ"ז,
עד למעשה סוף הפרשה, סוף הספר,
אנחנו עוסקים...
בנושא שנקרא ערכין, ערכין,
זה איזושהי מציאות שבזמן שבית המקדש היה קיים,
דבר בני ישראל ואמרת אליהם,
איש כי יפלי נדר בערכך נפשות לאדוני,
והיה ערכך זכר מבין עשרים שנה ועד בין שישים שנה,
והיה ערכך חמישים שקל כסף ושקל הקודש.
יש תיאור שבזמן שבית המקדש קיים,
בן אדם יכול לנדור איזה סוג של נדר
שהוא מקדיש את הערך שלו לבית המקדש.
לכל אדם יש ערך שווי כספי,
אתה יודע,
עוד דבר שקצת צורם לאוזנינו המפונקות,
אבל מסתבר שיש גם לכל אדם שווי
מסוים שאפשר להעריך אותו פה בעולם הזה,
והאדם יכול להגיד שאני מקדיש את השווי הזה
לבית המקדש. כן, הוא יכול ביחס ל...
הוא מקדיש את עצמו, מקדיש את הבהמה שלו.
יש כאן רשימה,
כן, התורה מביאה רשימה של כמה שווה זכר,
כמה שווה נקבה.
כמה שווה בהמה, כמה...
ואז אדם מחויב להביא את הכסף הזה לבית המקדש.
מה ואז מה?
אה, לא, זה לא דווקא כעונש על משהו,
אלא כסוג של תרומה לבית המקדש.
אדם ערכו, מה שנקרא,
ומביא את הכסף לבית המקדש,
ומי שמעריך את השווי של האדם זה הכהן, בסדר?
צריך פה את הגורם החיצוני,
שיגיד כמה כל אחד שווה,
כן,
מבחינה רוחנית.
גילו, מעמדו, מגדרו,
כיסו,
יש איזה מסכת שלמה בשס,
איך כל אחד מוערך.
וצריך להבין את זה.
מכל מקום,
יש גם קטע שאדם מקדיש את ביתו,
ואז הוא צריך להוסיף חמישית,
להוריד חמישית. יש דינים שלמים איך אדם
מקדיש את הערך שלו לבית המקדש.
ואחרי זה,
כן,
זה מסיים שמה קורה כאשר אדם מחרים, זה
עוד איזה זווית של הקדשה לבית המקדש,
אדם אומר שהשדה הזה יהיה חרם לכהן,
אני אומר שזה,
השדה הזה מכרים לא במשמעות השלילית, אלא נותן כאילו מוקדש לכהן,
גם ביחס לבהמה וכל מיני חפצים שיש לאדם,
גם איך אדם...
נותן מכספו, מרכושו, מחייו,
לבית המקדש.
ככה מסתיים את פרשת בחוקותיי,
וככה מסתיים ספר ויקרא.
ואז מגיעה ההפטרה,
כאמור בספר ירמיהו,
פרק ט״ז,
פסוק י״ט.
וממשיך לפרק י"ז עד פסוק י"ד,
ששם,
לכאורה,
מה הקשר?
הנביא ירמיהו מתאר כמו הרבה פרקים בנביא ירמיהו.
מה קורה?
שאנחנו לא כן, לא הולכים בדרך השם.
הנביא ירמיהו
הוא נביא חורבן,
הוא נמצא בתקופה שהעם ישראל לא הולך בדרך השם,
והבבלים מתקרבים להם.
לעבר ירושלים,
ויש פה תוכחה גדולה.
אז
הפשט זה,
כן,
פרשת בחוקותיי,
יש שם את התיאור של מה יקרה במלוא דרך ה'.
אז הנה גם בנביא ירמיהו מתואר את זה.
פרק,
מתחיל מפרק ט"ז,
פסוק י"ט,
עד פרק י"ד בפרק י"ז.
השאלה הנשאלת היא,
כמו שאנחנו שואלים הרבה פעמים על הפטרה,
יש הפטרות שהקשר ברור. אתה אומר,
הפרק הזה בתנ״ך,
מששת ימי בראשית נועד לפרשה זו.
אבל יש הפטרות כמו ההפטרה הזו,
שבסדר,
כאילו,
רצית לחפש פסוקים שמדברים על זה שאם עם
ישראל לא הולך כמו שצריך ומקבל עונש,
יש לצערנו הרבה פרקים כאלה בתנ״ך.
מה נצמדת דווקא על הפסוקים הללו?
צריך פה להעמיק.
מה יש בפסוקים הללו שמשלים את הנקודה הפנימית הנפשית של פרשת בחוקותיי,
וזה כאמור עניינו של השיעור הזה.
אז בואו נתחיל מהפרשה ואז נעבור להפטרה.
הפרשה הזו היא מתחילה במילים, אם בחוקותיי תלכו.
המילה חוק
זה מילה שאנחנו כיום,
היא מאוד צורמת לאוזניים שלנו.
המילה חוק זה נשמע משהו מאיים.
חוק זה מלשון משהו חקוק בסלע.
משהו
שהוא בלתי הפיך.
זה בעצם הרעיון.
אנחנו חיים בעולם שמאוד מאוד מפחד מדברים בלתי הפיכים.
התרבות שאנחנו חיים בתוכה היא תרבות מאוד מאוד ספקנית.
מאוד לא ברור לה מה אמת ומה שקר.
שזה בעומק העניין מתחיל מזה שאין אלוהים.
זו התחושה,
אין אלוהים זה מבנה חיות,
אין כיוון למציאות,
העולם מפקר,
אף
אחד לא יודע מה נכון ומה לא נכון,
אין לאף אחד ערכים,
זה קשור
תכף
נראה לנושא הזה,
שאף אחד גם לא יודע להעריך
מה השווי שלו,
מה השווי של המציאות סביבו.
אנחנו טועים באפלה,
ואז ממילא שאנחנו נפגשים עם חוק.
אנחנו נפגשים פתאום עם איזה סלע, עם איזה קיר,
אנשים נמצאים באיזו תחושה שכאילו חונקים אותם.
כן,
חוק חונקים זה אפילו גם משחק מילים.
תחושה שהמציאות סוגרת עליי.
אני חשבתי שאני יכול לעשות מה שבא לי.
אני חשבתי שהחיים זה קייטנה.
אני חשבתי שאם אני מריץ קצת שטויות ועושה סטנדאפ,
אז
איכשהו הדברים מסתדרים.
והנה מתברר לי שלא.
יש ביטוי שכותב אותו המהר"ל מפראג,
ביטוי מאוד חשוב,
שלוש מילים שהם המוטו של כל כתבי המהר"ל.
יש סדר לעולם,
אומר המהר.
העולם הזה הוא לא הפקר,
יש סדר לעולם.
הערת סוגריים,
זה אחת הסיבות,
ככה כותב גם הרמב״ם בהקדמה למורה נבוכים,
וגם המהר"ל כותב בכמה מקומות,
זה הסיבה שאנחנו מלמדים את הילדים לימודי מתמטיקה.
חוץ מכישורי חיים, כמובן, שהם צריכים,
יש כאן משהו עמוק בנפש.
ילד,
לפני שהוא מגיע לבית ספר,
הוא נוסע ברכב של אבא שלו,
והוא שומע ברדיו חדשות.
ובחדשות,
גם שהוא לא מבין מה החדשות אומרות,
המסר, הסאבטקסט, מה שנקרא של החדשות זה,
הכל מתפרק,
הכל רע.
אתה שומע את זה בקול של הקריין,
בערוצים מסוימים.
זה כזה...
הכל לא טוב, הכל לא טוב, אין כיוון בעולם.
ואז הילד, אתם מבינים, שהוא מוצף
בתרבות מתפרקת, הוא מגיע לכיתה,
ושם המורה או המורה שלו
מלמדים אותו ששתיים ועוד שתיים שווה ארבע.
יש כאן עמדה רוחנית אדירה שבונה את הנפש.
יש סדר לעולם.
ואתה יכול ללמוד לפצח
איך הקדוש ברוך הוא ברא את העולם.
זה עומק הרעיון של הנושא חוק.
יש חוק.
חוק זה חוק.
העמדה הזו שכל הזמן מנסה
לעקם את החוק.
הרב קוק כותב לזה,
כותב במאמר שנקרא מאמר לחמות ישראל,
בספר מאמר אריה,
הוא
כותב שהנפש האלילית
היא שונאת חוקיות.
נפש אלילית,
כמו שדיברנו בהרבה שיעורים,
זה לאו דווקא אנשים שהשתחווים לפסל,
היום לא משתחווים לפסל.
נפש אלילית זה גם אדם שחי במאה ה-21.
אבל העמדה הנפשית שלו היא עמדה פראית.
שוב, מה שמניע את הנפש שלו זה היצרים, הספונטניים,
וממילא כאשר מכניסים אותו לחוק,
זה חונק אותו.
אין חובות,
יש רק רצון לזכויות, זה גם שיח כזה,
מגיע לי,
אני לא חייב לכלום, ואם חס ושלום
פגעו בי,
אז אני עכשיו מסכן ומתקרבן,
וכולם אשמים,
ואבא שלי,
כל הפסיכולוגיה היום היא בנויה,
לא כאילו, הרבה משתמשים.
השאלה הראשונה ששואלים מאדם שנמצא במצוקה פסיכולוגית,
מה אתה זוכר מהילדות שגרם לך להגיע למצב הזה?
זה הראש.
יש הנחת יסוד שברור שזה לא אשמתך,
אלא אתה נקלטת לסיטואציה שהביאה אותך לדבר הזה.
אחריות אישית.
ההבנה
שיש דברים שאי אפשר לעקם.
זה פרשת בחוקותיי.
אם בחוקותיי תלכו ובחוקותיי תשמעו ועשיתם אותם,
ונתתי גשמיכם בעתם,
ונתנה ארץ יבולה,
במצב האידיאלי,
החוקיות של התורה היא משפיעה על הקוסמוס,
היא
משפיעה על המזג אוויר.
אנחנו היום לא חיים בעולם כזה, אנחנו חיים בעולם
שיש פיצול בין העולם הרוחני לבין העולם החומרי.
זה כל הרעיון של חורבן בית המקדש, של ה...
שאנחנו עדיין לא בגאולה.
ואז הרבה פעמים אדם יכול לדמיין שהנה,
אני לא חי על פי חוק,
רשע,
וטוב לי.
והנה, והמציאות נענית לי.
אני מרוויח כסף, יורד לי גשם בשדה, מה אתם מדברים?
תשובה?
נכון שבמציאות הנוכחית שלנו היום אתה לא תראה את זה באופן מיידי.
לטווח ארוך אתה תראה
שאם אתה בתור חברה
ובתור אדם לא הולכים על פי חוק,
אתם גם תיכשלו בעולם הזה.
למשל, חברה שהיא חברה מושחתת, מוסרית,
לטווח קצר,
שוב,
היא יכולה להרוויח פה דברים,
לטווח ארוך החברה תתמוטט מבפנים.
אדם שהוא מושחת מוסרית,
הוא יכול להרוויח כספים לטווח קצר.
אבל בגיל 70
הוא לא יהיה מאושר.
בסופו של דבר החוק ישיג אותו.
וגם אם הוא לא ישיג אותו בעולם הזה,
הוא ישיג אותו בעולם הבא.
אנשים חומריים, שוב, הם מדמיינים שהנה אני פה
בגיל 80 ועדיין הכל סבבה.
טוב.
יפגש, יפגש.
ברור, ברור.
אני אומר, בטווח ההיסטוריה רואים את זה.
בזמן התנ״ך,
בזמן שהיה נבואה,
ראו את זה באופן ישיר.
בן אדם היה מדבר לשון הרע,
היה עובר על החוק,
מיד היה לו צרעת וזה.
עם ישראל לא היה מתנהל על פי תורה, אז
מיידית
רדפו אתכם אויביכם וכולי.
היום זה מציאות יותר מורכבת.
למשל, עם ישראל...
מחליט לא ללכת על פי חוק, לצורך העניין,
הוא אדם אומר,
אני בא לוותר על חלקים ארץ ישראל,
להתנהל בצורה פרוגרסיבית,
מופקרת וכולי.
נכון, ייקח קצת זמן, לא באופן מיידי,
אבל יהיה לך בסוף, השביעי באוקטובר,
יהיה לך בסוף התפוצצות, איך זה קרה,
שלא מתנהלים על פי חוקי היסוד של העולם.
במקרה הזה,
שארץ ישראל שייכת לעם ישראל,
אם תרצו דברים יותר פשוטים,
שאויבים שמנסים להרוג אותך,
לא כדאי לוותר להם,
אלא כדאי להילחם איתם,
אתה מנסה לא ללכת על פי חוק,
אתה
חי באשליות,
שאם אתה תחתום פה על הסכמי פייק שלום,
ואתה חושב שאתה תדבר יפה ותצבע את הכל בתקשורת ובסרטים שלך,
אתה תבנה עולם של ללה לנד,
שהמחבלים הם לוחמי חופש והם בעצם חברים שלך,
ותתמקד לי בכל מיני...
ילדים פלסטינים קטנים שכואב להם מלא וכולי,
ואתה חושב
שזה יעזור לך,
אז בסוף זה יתפוצץ לך בפנים.
בסופו של דבר, יש סדר לעולם.
ואדם מזה אמור להשליך את זה גם ביחס לחיים האישיים שלו.
יש סדר לעולם.
יש חוק לעולם.
ולכן, אם בחוקותיי תלכו,
והיה
דברים טובים.
ואם לא תשמעו לי, פסוק י"ד,
אם בחוקותיי תמאסו,
ואם את משפטיי תגעל נפשיכם,
לבלתי עשות מצותי להפרכם את בריתי,
אף אני אעשה זאת לכם.
והפקדתי עליכם בהלה, את השחפת,
ואת הקדחת,
מכלות עינים ומדיבות נפש,
וזרעתם לריק זרעכם,
ואכלו אויביכם,
ונתתי פני בכם.
יש פה פירוט שלם.
איך אחד המשפטים, אולי המפתח פה, פסוק ח"ג,
ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי,
הלכתם עמי שוב בצורה קרי,
בצורה עקומה,
והלכתי אף אני עמכם בקרי,
והיכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם.
יש פה מערכת יחסים מאוד מאוד ברורה,
שהאדם ככל שהוא מתבגר בחייו,
אז הוא קיצור.
מפנים יותר את הנקודה הזו.
אי אפשר להתחמק מהחוק האלוהי.
בסופו של דבר,
הדברים יגיעו לאן שהם צריכים להגיע.
יש דוגמה נוספת פה ביחס לאחד התיאורים פה בפרשה
לגבי כאשר עם ישראל לא שומר את השמיטה.
לא שומר את השמיטה,
כן?
כתוב,
מגיעה גלות,
והשמותי,
אני את הארץ,
ושממו עליכם אויביכם הישבים בה, ואתכם אזרה
בגויים, אז תרצה הארץ את שבתתיה,
כל ימי השמתה,
ואתם בארץ אויביכם,
אז תשבת הארץ והריצה את שבתתיה.
זו דוגמה,
איך עובדת,
אומרים חז"ל,
בעוון ביטול שמיטה,
גלות באה לעולם.
כמו שיש פה את הפסוק.
אז איך מבינים את זה?
יש
כאלה שמבינים שזה גם משהו מיסטי כזה,
הרבה אנשים כאילו לא רואים את הקשר בין ה...
כאילו...
כאילו הקדוש ברוך הוא חיפש איזה עונש יצירתי,
אמר יאללה,
לא שמרתם שמיטה,
בואו נחשוב מה הכי ככה יהיה,
יאללה,
תלכו איזה. אז,
אז מה מסבירים?
זה יותר עמוק מזה.
אפשר לעקוב אחרי החוק האלוהי.
מה המטרה של שמיטה?
אמרנו את זה
בהפטרה ופרשת באר.
המטרה של שמיטה זה ליצור איזושהי
הפסקה באנרציה של החיים.
האומה נמצאת,
כן,
בתהליכים של חקלאות,
של כלכלה וזה וזה,
וזה הולך וצובר חומרנות גסה בנפש,
וכמו שבת, פעם בשבוע,
צריך פעם בשבע שנים איזה סוג של
השבתה רוחנית כדי לאפס את המערכת.
במידה
ולא מקיימים את השמיטות.
כדור השלג מתחיל להתגלגל, החברה הולכת ומסתאבת לה.
יש פה מאות שנים שאין שמיטה,
שהכל פה רק הולך בלי להכניס את הקומה הרוחנית, בלי
ליצור את השנה הזו שמתכנסים פנימה ומאפסים את המערכות,
וכל השיגים של החיים היומיומיים,
של החומרנות,
של המסחר,
הכל הולך, הולך, הולך, הולך ו...
מגדלו,
עד שבסוף הדרך היחידה להשיב את האיזון למערכת,
זה השבתה עכשיו לאלפיים שנה.
אם עם ישראל עכשיו צריך אלפיים שנה של גלות,
כדי לאפס את המערכת שהסתעבה לה במשך אלפי שנים,
בלי שנת שמיטה.
זאת אומרת,
יש דרך,
זה משהו שאנחנו רואים אותו במהלך ההיסטוריה,
על
פי דברי חז"ל,
על
פי זה לא תמיד,
יש דברים שאנחנו עד היום לא לגמרי מבינים פה את מה שנקרא,
את ה...
את השכר והעונש האלוקי.
אבל,
יש פה דוגמה,
שהתחושה של אדם ביחס שהוא מתמודד עם החוק האלוהי,
זה לא תחושה כזו שרירותית כזו,
כאילו,
מאיפה זה נפל עליי?
אני...
אכלת לא בריא?
מה עליך?
כאב בטן?
מה
אתה רוצה?
עישנת סיגריות?
קיבלת סרטן ריאה?
אתה...
הניסיון,
אתה רואה שאנשים הם כמו דגים ברשת,
הם
כאילו מנסים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
סרטן
אדוני, ואז שחס ושלום קורה האסון,
איך זה קרה? ואז יש
טענות לאלוהים, איך זה קרה?
אדוני, אתה, מה שנקרא,
זה...
ככל שאדם הוא יותר לומד את פרשת בחוקותיי,
ככל שאדם לומד יותר את ספר ויקרא,
ככל שאדם שומע איך השם קורא לו יותר,
האלוהי
סופר
על הרב פיינשטיין, הרב משה פיינשטיין,
זכר צדיק לברכה.
הפוסקים
במאה הקודמת,
במאה ה-20,
בארצות הברית,
כל הפוסקים,
אגרות משה,
כל...
יש איזה סיפור שקראתי עליו פעם,
שהוא הלך יחד עם התלמידים שלו,
בבית מדרש או משהו,
ופתאום עמד מולם תלמיד שהתפלל שמונה עשרה.
ידוע שמתפללים שמונה עשרה,
אסור לעבור בדל לדמות של מי שמתפלל לפחות לא מקדימה.
בצדדים, יש על זה עוד דיונים, אבל מקדימה זה...
לכן אומרים חז"ל,
מי שמעריך בתפילתו,
שיתפלל נגד הקיר.
מי שמעריך הרבה בתפילת שמונה עשרה,
שיתפלל מן הקיר,
כדי שלא,
כדי שיהיה ידע, כדאי להקפיד בזה.
מכל מקום הסיפור היה,
שהוא יחד עם כל התלמידים שלו,
עם כל הפמליה וזה,
הלכו,
ו...
עמד מולה תלמיד שהתפלל שמונה עשרה.
טוב, הרב איינשטיין עמד וחיכה
שיסיים.
ואז ככה,
אתם רואים שהתלמיד כנראה לא ראה אותם,
או שאלודה סתם היה לו אפוי,
והוא המשיך,
המשיך,
המשיך להתפלל,
מחכים, מחכים, מחכים.
הרב איינשטיין, אדם מבוגר וזה,
כולם יושבים ומחכים,
והתלמיד לא מסיים.
אז
התלמידים אמרו לו, נעבור.
אז מסופר שרף איינשטיין הסתכל עליהם ואמר בשיא התמימות,
אמר,
איך נעבור?
יש פה קיר.
זה הראש
של אנשים עם החוק האלוהי.
על פי ההלכה,
אסור לעבור.
זה קיר,
אתה מבין?
שוב,
אנחנו חיים בעולם,
כשאנחנו נתקלים בקיר פיזי,
אנחנו מתרגשים.
קיר רוחני, זה מבחינתנו איזה כזה...
נדמה לי כזה.
אפשר...
הלכה שאסור לעבור, עברתי.
או
ככה שום דבר,
אתה רואה, הנה.
יכול שאדם יותר חקוק בו, החוק האלוהי,
אין אופציה לעבור את החוק.
זה עומק הרעיון של אדם שמאמין.
אדם מגיע למצב מסוים שזה כבר...
הוא עבד בבחירה החופשית שלו במצב כזה,
שבתחומים מסוימים כבר אין לו בחירה חופשית, בזכותו.
תראה, אף אחד מאיתנו, למשל,
שוב,
אני לא מכיר פה כל אחד באופן אישי,
ולא נראה לי שמישהו פה מתלבט בבחירתו החופשית,
האם לרצוח את זה שלידו.
אני לא יודע מה עובר לכם עכשיו בראש,
אבל מניח שלא.
למה?
כי ברוך השם,
בזכות אלפי שנים שתורת ישראל מחלחלת את החוק לעולם,
לפני אלפי שנים זה לא היה ככה,
לפני אלפי שנים לרצוח בן אדם זה היה משהו שהיה בבחירה החופשית.
היום אנחנו נמצאים במצב שזה...
וברוך השם, זה חלק מהגאולה.
גדולי ישראל, תכפילו את הנקודה הזו פי מיליון.
אנשים שכאילו,
אין אופציה לעבור עבירה.
אומרים חז"ל, גדול מחברו, יצרו גדול ממנו.
כאילו,
כשעדיין יהיה להם איזה מקום לבחירה חופשית,
אז הם עכשיו צריכים להתמודד עם...
גאון מבינה, ככה מסופר עליו, שלפני
ראש השנה,
לפני עוד כיפור,
היה עושה חשבון נפש עם עצמו.
והוא מצא שהוא ביטל תורה חצי שעה במהלך השנה.
הוא
ספר את כל השניות שהוא...
באמת, ביטל תורה חצי שעה.
אז הנה,
אתם רואים,
גם לגאון מבינה היה בחירה חופשית.
היה איפה,
האם לבטל את החצי שעה תורה במהלך השנה או לא.
אבל לגאון מבינה לא היה לו עכשיו
בחירה חופשית להסתכל במשהו לא צנוע.
הוא כבר נמצא במצב שזה לא...
כן,
זה היה משמעות של הכלל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.
יש הרבה אנשים שטועים וחושבים,
הכלל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו,
אז בעצם גם תלמידי חכמים גדולים,
יש להם עוד יותר מחשבות לא טובות, רק שהם מתגברים על עצמם.
חס ושלום.
הכוונה היא שתלמידי חכמים,
יש כוחות אדירים בנפש שלהם,
וכאשר חס ושלום הם נופלים,
אז
הנפילה היא יותר גדולה.
אתה יכול להגיד שאתה יותר גבוה,
הנפילה יותר גדולה.
אבל זה לא, שתלמידי חכמים,
הם נשארו באותו מצב, או יותר גרוע משהם היו בגיל 16,
ורק הם מתגברים על עצמם.
אדם עובד על עצמו,
כל כך ברור לו מה אמת ומה לא נכון.
שנים של תורה, שנים של דחיית סיפוקים,
שנים של עלייה על פי החוק האלוהי.
זה לא הרגש,
זה יותר מזה.
הם חושפים את הטבע האמיתי.
הטבע האמיתי זה שעל פי ההלכה אסור,
אז זה לא קיים,
האופציה הזאת.
זה פשוט לא קיים.
מה זאת אומרת? איך...
לא היה לדעת.
ברגע שהאדם עושה עבירה
ושונה היא כאומרים חז"ל, נדמת עליו כהיתר.
אדם עובר עבירה...
לא קרה כלום.
עובר עוד פעם על עבירה.
לא קרה כלום.
זה הרי המשפט הידוע שכל החוזרים בשאלה,
שתמיד שהם צריכים להתראיין אחרי זה בוויינט יהדות,
להסביר למה הם נהיו חילונים,
אז המשפט הוא,
פעם ראשונה שהדלקתי את האור,
חשבתי שיפול אליי ברק מהשמיים.
ואז ראיתי שלא נפל אליי ברק מהשמיים.
הסימן שאין אלוהים מבריק,
מבריק,
אתה גדול,
אין עליך תורת ישראל,
ארבעת אלפים שנה של מסורת עומדת המומה מהגילוי שלך,
חתיכת דבה.
אנחנו יודעים שבימינו, כשאתה מדליק אור,
לא יורד ברק מי השמיים.
בזמן שב-1990 היה קיים,
היה יורד עליך סוג של ברק מי השמיים.
גם לא בדיוק, אבל היה איזה, יותר הרגשת.
היום זה לא המצב, זה נכון.
אבל אל תחשוב שבגלל שהדלקת את האור
ולא יורד לך ברק מי השמיים,
אז זה אומר שזה בסדר.
נכון?
זה לא בסדר.
אתה עברת על החוק.
והחוק ישיג אותך.
שוב, בעולם הזה או בעולם הבא.
זה העיקרון של פרשת בחוקותיי.
החלק השני של פרשת בחוקותיי, זה כאמור הערכין.
מה זה ערכין?
שוב, אדם כל כך חקוק בו,
כן?
האמת האלוהית
שהוא מקדיש את ערכו. אדם מקדיש את חייו אל הקודש.
זה הרעיון של ערכים.
כל ספר ויקרא, אתה יודע, אם זה היה איזה סוג
של אילוצים, בן אדם חוטא,
צריך להביא קורבן חטאת,
בן אדם עושה חדש גרם,
מביא
קורבן אשם,
כאילו,
בן אדם איכשהו, כמו שאמרנו,
מפרפר לו ברשת האלוהית.
בסוף ספר ויקרא מצופה בן אדם שהוא
כל כך ממוזג מסונכרן עם החוק האלוהי,
שהוא לא צריך שיגידו לו מה לעשות.
הוא מעצמו,
הוא מעצמו מביא עכשיו את ערכו לבית המקדש.
וברור לו שהכהן אומר לו בדיוק מה הערך
הרוחני של כל דבר.
זה עבודת הקודש.
אדם לא נמצא בעמדה של ספקנות,
של תסכול,
של חפירה עצמית,
של מסכנות,
של התקרבנות,
והוא חושב שהוא אדם מוסרי כזה, שאני
מסתפק האם זה נכון שאנחנו נלחמים בעזה או לא.
תגיד לי, אתה אמיתי?
זה שאתה מסתפק
מה החוק האלוהי נדרש במקרה הזה,
זה אומר שאתה חולה.
אדם חולה מוסרית.
חולה מוסרית
שחלק
מהבעיה הפסיכולוגית שלו, שהוא מנסה לחשוב שהוא מוסרי,
בזה שהוא עכשיו מתלבט על הדברים הכי בסיסיים שקיימים בעולם.
אדם בריא,
ברור לו מה צריך לעשות.
ברור לו. זה המוסריות.
ברור לו שאני נותן את הערך שלי לבית המקדש.
ערך רוחני, הכהן,
כהן, בדיוק, למה הולכים לכהן?
אם זה ערך פיזי,
בוא ניתן פה עכשיו לבורסה כמה שווה בן אדם.
הכהן קובע מה הערך של כל דבר,
ועריכו הכהן.
הכהן זה עולם הערכים.
זה שווה מבחינה רוחנית כך וכך.
בסדר.
לסדר את החיים,
זה עולם שלם של ספר ויקרא,
והתורה בונה בנפש של האדם.
עולם ערכי, זה אדם ערכי.
אדם ערכי זה לא אדם שמסתובב כל
היום ומתחפר בתוך הבוץ של עצמו.
האדם שמתוך ענווה,
מתוך תורה,
מתוך אומץ,
מתוך גבורה,
מתוך התגברות,
מבין מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממנו,
מבין מה הערכים שמנחים את חייו,
והוא הולך בצורה ודאית, שמחה,
מסופקת,
לא ספקנית.
זה העולם שהתורה בונה,
עולם של אנשים מלאי ערך,
מלאי חוק.
וכעת, כאמור, אנחנו עוברים אל ההפטרה.
וההפטרה,
שימו לב,
פרק ירמיהו פרק ט"ז,
פסוק י"ט.
אדוני עוזי ומעוזי
ומנוסי ביום צרה,
אליך גויים יבואו מאפסי ארץ ויאמרו,
אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל.
השם עוזי ומעוזי. הנביא ירמיהו נמצא עכשיו במציאות ש...
המציאות החיצונית קורסת.
בבל מתקרבים פה למצור על ירושלים.
הנביא ירמיהו יודע שהחוק
הולך להשיג את עם ישראל.
ובתוך זה, מבינים,
יש את העמדה
של הנבואה.
כן, כן,
לא מדבר על החלק הראשון.
השם עוזי ומעוזי, ומנוסי ביום צרה.
אנחנו יודעים מה האמת בעולם.
אנחנו יודעים מה החוק האלוקי בעולם.
אליך גויים יבואו מאפסי ארץ ויאמרו,
אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל.
כל מי שלא הלך על פי חוק,
כל מי שהלך והתמכר
לכל מיני אלילים,
לקח כל מיני ערכים חלקיים והשתחווה להם, ניסה להפוך.
דברים שהם לא חוק, להפוך אותם לחוק.
לקחת דברים שהם לא ערכים מוחלטים וניסה להפוך אותם לערך מוחלט.
השקר הזה יתברר.
זה העולם האמת שהולך ומתברר ככל שהגאולה תגיע.
היעשה לו האדם אלוהים והם הלא אלוהים.
במילים אחרות,
מה אתה חושב?
שאתה תמציא לעצמך את החוק?
קשור אגב לכל עכשיו, כל מערכת המשפט.
העמדה הזו שבן אדם חושב שהוא יכול לקבוע מה זה החוק,
זה משהו שמתהפך על האדם
בתוך עצמו.
ברמה הטכנית הפשוטה,
מי יקבע שאתה החוק?
אם אין פה משהו ש...
יש פה משהו מעל האדם, שהוא אומר מה החוק,
מה אתה חושב?
לכם הנני הודיעם בפעם הזו,
הודיעם את ידי ואת גבורתי, וידעו כי שמי אדוני.
במילים אחרות,
אתם תלמדו בדרך הקשה.
מה זה החוק?
אני מודיע את ידי.
ואז הוא מתחיל.
חטאת יהודה כתובה בעט ברזל,
בציפורן שמיר חרושה על לוח ליבם ולקרנות מזבחותיהם.
לצערנו, הגענו למצב שחטאת יהודה,
היא
נמצאת ברמה כזו שיש אשליה שזה כבר החוק,
כמו שאמרנו.
כשאדם עושה עבירה ושונה בה,
זה נדמה לו כהיתר.
אדם כבר כל כך חי בתוך עולם של
פריעת חוק,
שכבר נראה לו שזה החוק.
זה עולם שאדם בנה לעצמו.
תראו, לפעמים מדברים עם...
קרימינלים,
עם
אנשים שהם מחוץ לחוק,
הם מדברים בצורה שהם החוק.
זה
כאילו משפטים כמו, כן, הם יכולים להגיד לך משפט,
כאילו,
זה הצדק,
זה הצדק, מה שאני עשיתי.
אני רצחתי אותו,
ועכשיו זה יכול להיות כל מיני הסברים.
למשל, הסבר קלאסי,
כשאני הייתי ילד,
לא היה לי מה לאכול בבית.
אני זוכר את אבא שלי, מגיע כל יום, מפוטר מהעבודה.
אז אני אמרתי לעצמי,
בשביל להביא לחם לילדים שלי,
אני אעשה הכול.
וזה כביכול עכשיו הצידוק
לזה שאני רצחתי איזה בנקאי שיש לו יותר כסף ממני, נכון?
אז זה איזשהו שכנוע עצמי, זה קרימינולוגיה פשוטה.
אין קרימינל שלא מצדיק את עצמו.
זה בעבודת השם על אחת כמה וכמה.
אתה מבין,
אפילו בדברים פיזיים,
שבן אדם מתנגש פה עם הערכים הכי בסיסיים של החברה,
אתה
גונב ממישהו,
אתה מבין שאתה עושה משהו רע,
ואתה בכל זאת מצליח לשכנע את עצמך שזה בסדר.
מצווה לגנוב
ממס הכנסה.
משפטים האלה,
מצווה לגנוב מס הכנסה.
הם גנבים, כולם גנבים, אז גם אני גונב.
זה, הפכת לזה.
אז כתוב,
אל תהיה בטוח שהקדוש ברוך הוא יקבל את האמרה הבוטחת הזו.
אתה תלך על פי החוק של התורה.
וככה אדם צריך...
אני זוכר עכשיו,
ואני שוב נזכר,
שהייתי אברך צעיר.
הייתי אברך צעיר,
אז
הייתי ביחד עם אשתי, קנינו דירה.
והיינו צריכים,
קיצור היינו צריכים תיווך, משהו כזה,
ונתקלתי פעם ראשונה בתופעה מעניינת,
שבא,
פניתי לאיזה מתווך,
והוא אמר לי משפט שאני,
הייתי בחור צעיר,
תמים,
לא הבנתי,
הוא אומר לי משפט כמו,
התיווך עולה כך וכך,
ואפשר, ואיך היה הניסוח שלו?
זהו, היה לו ניסוח,
איך זה, אמר את זה?
אבל אם אתם רוצים,
זה יעלה...
הוא לא אמר את המילה שחור,
זו הנקודה,
יאללה,
זה ניסוח.
בלי חשבונית.
לא, גם בלי חשבונית זה כבר זה, יש
משפטים כאלה, איזה מחיר אתה עושה לי,
יש כאילו איזה מילות קודים כאלה.
זה כן,
זה היה ניסוח, משהו כזה. הוא אומר, איך אתה רוצה...
עכשיו, זה היה אדם עם כיפה.
קצת שחורה.
זה,
סתם אחרי זה בוגר ישיבה גם, מעניין,
כאילו,
איך אנשים בונים לעצמם איזה עולם מעניין.
אז הוא אומר לי,
הוא אומר לי,
זה כך וכך,
אבל אפשר לעשות לך מחיר כזה וכזה.
עכשיו, בשיא התמימות,
אמרתי,
טוב,
אז כאילו,
אמרתי,
נלך למחיר הזול יותר,
לא נמלטתי מהדילמה.
טוב, ואז...
נפל לי הסימון בסוף,
בסדר, יש פה את הסיפור של המע"ם לא מע"ם,
אם לדווח לא לדווח.
אז הלכתי לשאול שני הרב בנים שלי עד אז,
אחד זה הרב חיים סבטו בישיבת מעלה אדומים,
והשני הרב מרדכי שטרנברג, זכר צדיק לברכך.
אני זוכר, הרב חיים סבטו אמר לי...
על פי חוק, ברור שאסור, כאילו,
זה.
הרב מרדכי,
הרב מרדכי שתיים, הוא לא הבין את השאלה.
הוא
אמר לי, מה זאת אומרת?
אמרתי לו,
אפשר בלי מע"מ, הוא לא הבין את השאלה.
כאילו,
מה זאת אומרת?
אדם ישקר, יעבור על החוק בשביל...
עכשיו,
אתה יודע,
יש אגב יותר נפוץ בדברים קטנים,
אתה יודע,
יש עכשיו איזה, לא יודע, חבר שלך...
עושה לך איזה טובה, ב-50 שקל אתה לא...
נדבר עכשיו על סכומים,
תיווך דירות,
אז מדובר כאן על אלפי שקלים,
עשרות אלפי שקלים וזה.
איך אפשר?
קיצור, אני חזרתי למתווך הצדיק,
ואמרתי לו,
אנחנו משלמים כרגיל,
אני לא אשכח את מבט הבוז שהוא שם בי.
כאילו, הוא היה...
כאילו, אין, כאילו, מה,
כאילו,
מה, איך הגעת?
זאת אומרת,
ביטוי כזה של,
כאילו, איזה אידיוט,
כאילו,
אתה רוצה לשלם יותר,
כאילו,
מה,
זה.
זה, אתם מבינים,
זה
המעמד הנפשי שהנביא מדבר עליו.
אדם כאילו
כבר חרוט בעט ברזל בתודעה הציבורית שאומר ש,
כאילו,
אפשר לחיות פה לא על פי מוסר,
לא על פי הלכה,
לא על פי חוק.
ולעבר,
מי שחי על פי חוק,
הוא ראוי לבוז, הוא הפראייר,
הוא ה...
יזכור,
אומר הנביא,
כזכור בניהם מזבחותם ואשר ראיתם על עץ רענן על גבעות הגבהות.
כמו שעובדי עבודה זרה,
הם זוכרים,
חקוק אצלם העבודה זרה שלהם,
ככה עם ישראל.
עם ישראל הגיע למצב כזה שהחטאים חקוקים בו.
זה כבר נראה לו דרך החיים הנורמלית.
אויה אומרים, לטוב רע ולרע טוב.
יש מציאות כזאת,
שאדם פשוט נמצא כבר בליקוי מאורות מוחלט.
עכשיו זה בעיה,
כי הוא כבר לא יכול לצאת מזה.
הוא כבר בנה לעצמו אידיאליזציה,
שהוא צודק,
וככה צריך,
המציאות צריכה להתנהל,
ומי שאומר את זה אחרת,
אז הוא הלא בסדר.
זהו,
זה כבר,
זה אומרים חז"ל,
רשעים על פיתחה של גיהנום אינם חוזרים בתשובה.
יכול להסביר לכם גם עכשיו הרבה דברים שקורים.
אנשים ש...
הביאו את כל האסונות למדינת ישראל.
עכשיו, כאילו,
מה אתם עוד צריכים להבין שזה לא בסדר לעבוד ככה?
זה לא רחמים,
זה
כעס עליהם,
זה אנשים...
חוסר הבנה.
חוסר הבנה זה רשעות של אנשים שבחרו ברע,
והיום הם כבר נמצאים בחוסר בחירה לאן שהם הגיעו.
בסדר,
שיסבירו לקדוש ברוך הוא את הבעיות הפסיכולוגיות שלהם,
איך הם הגיעו למצב כזה,
שהם הפקירו את אחיהם,
המתנחלים,
והם עכשיו עוד מעיזים לדבר מילה,
במקום לי לעשות התאבדות על כל הדרך שהם הובילו את עם ישראל.
זה המצב.
הררי בשדה חילך,
כל אוצרותיך לבז אתן,
במותיך בחטאת בכל גבולך,
אומר הנביא.
ברור, שאתה מנסה, כמו שראינו בכל הפרשה,
שאתה מנסה ללכת לא על פי החוק,
זה הולך להתפוצץ לך בפנים.
שנייה, אנחנו...
צריכה פסוק גימל, כן?
את כל חיילך,
את
כל מה שצברת בחיים,
כל הוצאותיך הלווה זה תן.
כל הכסף שאתה גנבת בו, וכל התיווך הזה בלי המע"מ.
כל הכבוד ופרסי הנובל שאתה הרווחת וקוששת
פה על הדם של עם ישראל.
אתה תשלם על זה.
אתה תשלם על זה.
במותיך בחטאת,
כל הבמות שהקמת הם ביסודם בחטא.
ולארץ לא יחופר כי אם בדם שופכו.
ושמטת ובך מנחלתך אשר נתתי לך,
ועבדתיך את אויביך בארץ אשר לא ידעת,
כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד.
אתה, שוב, תאלץ לצאת לגלות, שמעת את ה...
תעזוב פה את הנחלה שלך,
ואתה תעבוד בארץ אויבים.
אתה אש קדחתם באפי עד עולם תוקד,
מה שנקרא,
אתה עיצבנת את אלוהים.
זה יהיה לך פה
עד לנצח, עד שיחופר.
ואז זה ממשיך.
איך אדם יוצא מהעולם הזה?
זה מה שההפטרה באה להשלים על פרשת בחוקותיי.
כה אמר אדוני,
ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו, ומן השם יסור ליבו.
דבר ראשון, תפסיק לבטוח בבני אדם.
תפסיק פה עכשיו להיות
בגאווה הזו,
שאתם קובעים את החוק ואתם...
תקשיבו לקדוש ברוך הוא,
תגידו,
אין נבואה היום,
תקשיבו למציאות,
זה הכוונה,
תקשיבו למציאות.
זה משליך את המציאות שלנו היום.
אתה רואה, רואה שהמציאות מתפוצצת לך בפנים.
תקשיב טיפה בענווה, מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממך?
תפסיק לשים באדם זרועך.
והיה מי שעדיין ממשיך לעשות את זה,
והיה כערער בערבה,
ולא ירא כי יבוא טוב.
ערער בערבה זה עץ יבש.
הרשעים, כך אומר דוד המלך, כמוץ אשר תדפנו רוח.
אין שום דבר שמחבר אותם לקרקע.
הם
כערער בערבה.
אתה תמות לבד,
לבד ובחושך, שם אתה תמות.
עם העולם הזה שאתה הדמיוני שבראת לעצמך.
והיה כערער בערבה, ולא ירא כי יבוא טוב.
ושכן חררים, כן, חררים זה במקום שרוף, כן,
הררה.
ושכן ערערים במדבר, בארץ מלחה,
ולא תשב.
לא יהיה פה מקום ישוב,
הכל יהיה מלוח.
מלח,
גופרית ומלח שרפה כל ארצה.
לעומת זה,
ברוך הגבר אשר יפתח בשם,
והיה השם מבטחו,
והיה כעץ שתול על מים,
ועל יובל ישלח שורשיו.
לא ירא
כי יבוא חום,
והיה עליהו רענן,
בשנת בצורת לא ידאג,
ולא ימיש מעשות פרי.
עץ שתול, הצדיק כעץ שתול על פלגי מים,
עליהו לא יבול,
וכל אשר יעשה,
יצליח.
אדם שמחובר,
שורשים שלו
מחוברים לחוק האלוהי.
ככה צומחים עצים,
לא אתה תנסה לשתול פה בצורה לא על פי חוקי הטבע,
לא על פי איך שהקדוש ברוך הוא יצר את העולם,
זה יפול,
זה יעוף,
כן.
לא,
פלגי מים,
כמובן שיש נחל שעובר לידו,
שהוא כל הזמן יש מים שמרווים אותו,
יש פה התחדשות.
ועל כן לא ירא כי יבוא חום,
הוא לא חושש מהתייבשות העץ הזאת,
יש עליו מים כל הזמן.
והיה עליהו רענן,
וגם בשנת בצורת לא ידאג,
ולא ימיש מעשות פרי.
עקוב הלב מכל, ואנוש מי ידענו.
שוב, מי שמנסה לא לפעול
מתוך החוק האלוהי,
אלא מנסה שוב להמציא לעצמו חוקים אנושיים,
עקוב הלב, עקוב הלב זה,
הוא
מרמה את עצמו.
ענוש,
הוא חולה, מי ידענו.
אתה באמת חושב שאתה...
שאתה אובייקטיבי כלפי עצמך.
אתה לא מבין שאתה צריך פה איזה משהו שהוא מחוץ לך,
שייתן לך את הקריאת כיוון.
לא, לא מספיק.
למדת בהיסטוריה שזה לא עובד ככה.
אני השם חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו.
והוא ממשיך.
אותו אדם שהוא לא הולך על פי החוק האלוהי,
קורא דגר
ולא ילד,
עושה עושר ולא במשפט.
קורא זה סוג של איזה עוף.
יש איזה עוף שנקרא קורא, שהוא,
מה שהוא עושה זה,
הוא דוגר על ביצים שהוא לא ילד אותם.
כן,
זה,
אני לא יודע,
לא
מכיר את המציאות הזואולוגית,
אבל
במילים אחרות, אדם לוקח
משהו שהוא לא שלו.
עושה עושר ולא במשפט.
מה שאמרנו,
אתה מרוויח פה,
אני חושב שאתה מרוויח פה כסף.
אתה חושב שאתה לוקח פה דברים ואתה מדמיין שאתה ילדת אותם,
שאתה הבאת,
כן.
יש רמות שונות במוסריות.
יכול להיות שבתחום הזה, שברוך השם,
הוא עובד נכון, הוא עומד על פי חוק,
גם אם הוא לא באופן מודע,
אבל עומד על פי חוק,
בתחום הכספי,
ברוך השם,
הוא רואה ברכה בעמלו.
יש דברים כאלה פה,
אנחנו לא עכשיו פה שזה סולם 0-100,
אתה יודע,
יש באמצע.
בתחום,
באופן כללי,
בחייו,
אם הוא לא מחובר לתורה ולמצוות,
אז בסוף זה יתפרק באיזושהי צורה, אבל יכול להיות שכן
בתחום הכספי הוא כן הולך פה על פי המציאות הנכונה.
אבל זה נכון שאנשים שהם לא הולכים בצורה ישרה,
זה בעולם העסקים,
זה ידוע,
זה
לא מחזיק לטווח הארוך.
טוב, וכל הקומבינטורים,
אתה יודע, עוקפים פה בתור.
אי אפשר באמת לבנות חברה,
עסקים מצליחים. אנחנו כל הזמן רואים את זה.
אנשים עם כל מיני בועות, וזה...
בסוף, אם זה שקר, זה מתפוצץ.
עולם הכלכלה, זה דווקא כמו מתמטיקה שדיברנו קודם,
זה עולם שהוא מאוד מדיד.
יש גבול כמה אפשר לעבוד על אנשים.
בעולמות של רוח אפשר...
אדם יכול 80 שנה לעבוד על עצמו שהוא...
עד שהוא מת,
אדם יכול לעבוד על עצמו שהוא כזה וכזה וכזה.
בדרך כלל בנושאים כלכליים,
באיזה שלב אם בן אדם הוא שקרן,
זה יתגלה.
אז ברוך השם,
יש בן אדם שאתה רואה שהוא מצליח,
והוא גם גורם לאחרים להצליח כלכלית,
והוא עושה פה איזו עבודה ישרה ונכונה בגזרה הזו.
יפה מאוד.
אז זו דוגמה להליכה על פי חוק.
שוב מאוד חינוך ילדים, הולכים לחנך ככה.
לחנך ילדים ללכת על פי חוק.
שוב,
שוב,
זה בונה בהם בנפש משהו שמשפיע אחרי זה גם בעולם הרוחני הדתי,
לא רק בעולם האנושי.
יש
לנו לפעמים נטייה כזו, שכאילו, להחליק פינות בחוק.
ילדים צריכים לראות שאבא שלהם שם חגורה בטיחות, גם שאין שוטר.
זה בונה בנפש שוב עמדה של
לא לזייף, לעשות דברים כמו שצריך.
לא לך.
כן.
טוב, לא, כולנו קרה מן הסתם גם...
כל מיני,
לא נספר פה כל מיני סיפורים על זה.
מנסים, מנסים,
אבל לא,
שלא מצליחים.
אגב,
זה גם נכון,
אמר לי,
דיברתי פעם שוטר,
אמר לי, שמע,
שהוא עוצר אנשים,
אז זה וזה.
הוא אומר לי,
יש אנשים,
שאתה רואה,
מתחילים שם להתבכיין,
לצעוק,
לשקר וזה.
א' אומר,
זה בדרך כלל לא עוזר,
היום האמצעים הטכנולוגיים הם שאין מה לרמות.
אם יש תאונה,
שאני חושב,
פעם עברתי בצבא,
עברתי איזו השתלמות שם,
וזה משהו,
יראו לנו,
בא לנו חוקר תאונות,
יראה לנו שאין...
לא כדאי לשקר.
יש היום אמצעים טכנולוגיים שלא יעזור לך שום דבר,
מזהים את סימני החריקות על הכביש,
אז זה...
אבל אני אומר, גם מצד הכבוד העצמי של הבן אדם.
כאילו, מה אתה עכשיו...
בסדר, אז תקבל עכשיו את הקנס של
ה-1500 שקל.
ותפס אותי שוטר, לא בזמן, על נסיעה מהירה.
את חטאיי אני מזכיר היום.
עצר אותי.
שמטיפים מוסר.
כי אומרים את זה,
יש כאלה ש...
עצר אותי,
זה,
אתה יודע,
כן, אומר לי זה,
תחשוב על זה,
אומר,
הילדים שלך,
שלא יהיה להם אבא,
וזה,
בחור צעיר,
כן,
נתן לי אדם צעיר.
דיבר,
דיבר, דיבר חצי שעה,
ואז אתם יודעים,
הוא כותב גם את הכל,
יש כזה קטע שהם כותבים,
נכון?
אתה עומד שם בצד עד שהם כותבים,
וזה,
ואז הוא אומר, תגובתך.
אמרתי, צודק.
זה היה,
קיבלתי לך איזה דוח,
אתה רואה,
עם איזה חצי עמוד של פילוסופיה תנועה, ותגובת הנאשם,
צודק.
בסדר, זהו, צודק.
שילמנו 1,500 שקל, נו, קיבלנו נקודות, מה נעשה?
זה היה חיוב.
לא אומרים על החוק.
אז בקיצור,
מה שאומר פה,
קֹרֵא דָגָר וְלֹא יָלָד, עוֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט,
מה יקרה לו?
בחצי ימיו יעזבנו,
ובאחריתו יהיה נבל,
שאמרנו.
בסוף, בחצי הימים זה יתגלה.
ואם לא,
אז בסוף הימים יהיה נבל.
כואב עליהם לראות אנשים בסוף ימיהם ש...
יהיו עצובים, איבדו את הכל.
כן, כן, עצמם,
זה...
ככה זה...
נכון,
נכון, נכון,
נכון.
לעומת זאת,
כיסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו.
המקום שהקדוש ברוך הוא מוביל אותנו,
כן, בחוק האלוהי,
בערך האלוהי,
כיסא כבוד.
זה הרעיון של כבוד.
כבוד, זה העמדה הזו.
כבוד, יש לך את המקום שלך בעולם של אלוקים.
כל אחד,
המקום שלו.
אתה לא תהיה מה שאתה לא צריך להיות.
מקווה ישראל השם,
אנחנו מקווים,
התקווה שלנו זה הקדוש ברוך הוא.
ולכן,
כל עזביך יבשו.
וסורי, כן,
אלה ששרים מהשם,
בארץ ייכתבו,
כן,
הם כאילו,
הם יהיו באדמה.
כי עזבו מקור מים חיים,
ו...
בקיצור, עזבו את השם.
ואז, כאן מסתיימת ההפטרה,
רפאיני השם ואראפא,
הושיעני ואוושעה,
כי תהילתי אתה.
זאת אומרת,
זה הסיום של הנבואה.
אם אני מסכם פה את ה...
את
מה שלמדנו בשיעור הזה.
פרשת בחוקותיי מסיימת את הספר ויקרא שמאמת אותנו שיש חוק
שאי אפשר להתחמק ממנו.
יש דברים שחקוקים ביסוד האלוקי של המציאות.
יש סדר לעולם, וכאשר אדם חי לו על פי חוק,
החיים שלו יתפרקו.
המציאות האידיאלית שהאדם מתחבר אל החוק,
מבין את החוק האלוהי,
מבין שזה שורש החיים שלו,
ואז ממילא...
רפאנו השם ונירפא,
כי תהילתנו אתה,
כעץ שתול על פלגי,
אדם הולך,
פורח,
עושה את מה שהוא צריך לעשות בעולם הזה,
בדיוק כמו שצריך.
ככה מסתיים ספר ויקרא, ואם כך אנחנו מסיימים,
חזק חזק ונתחזק, ככה לומדים את הספר הזה.
נעצור כאן.
