טוב מרנן ורבנן ורבותיי אנחנו נמצאים בפרק נוסף
של הלימוד המשותף הקצר שלנו יהדות ופוסט מודרניזם
אנחנו ממשיכים ללמוד את ספר הקניון של דוקטור דניאל שליט
למי שרוצה להשיג את הספר הזה הוא יכול לפנות להוצאה
אני חושב שלדניאל בעצמו אפשר להתקשר,
או למי שמופיע כאן ב...
בקיצור, תחפשו את זה ברשת,
אתם תוכלו להגיע בעזרת השם למי שאפשר לקנות ממנו את הספר,
ולגלות דברים נפלאים.
בכל אופן...
אנחנו היום נמשיך את המסע שלנו,
ואני רוצה לשתף אתכם במשהו ששיתפתי גם בשיעור על הסוד הישראלי.
שמעתי השבוע פרק
מאוד מעניין בפודקאסט שנקרא עושים טכנולוגיה.
פודקאסט שעוסק בכל החידושים הטכנולוגיים הכי חדשים שיש היום,
ויש סדרה ארוכה מאוד של פרקים בנושא הבינה המלאכותית.
והנקודה שהוא נגע בה ממש הזכירה לי את ספר הקניון,
ואני אשתף אתכם בעניין.
הבינה המלאכותית הולכת ובאמת כובשת את העולם והיא
הופכת להיות אחת המהפכות שיש כאלה שאומרים שהיא
המהפכה הגדולה ביותר שהייתה אולי משחר ההיסטוריה.
וכולנו גם מכירים את היתרונות של הבינה המלאכותית,
היכולות,
כלים מאוד מאוד חשובים
שיכולים מאוד להועיל הרבה אנשים.
אבל כאן מגיע איזה חשש,
והוא מעלה את החשש הזה בפרק הזה.
והוא טוען שמה שמסובך מאוד בעולם של הבינה המלאכותית
זה שהוא הולך ונעשה יותר ויותר טוטאלי.
כלומר,
כל דבר בעולם הופך להיות תחת המטריה העצומה של הבינה המלאכותית
ואתה כבר לא יכול לדעת
מה טכנולוגי ומה לא טכנולוגי.
מה מכוון אליך בכוונה,
ומה זה סוג של ניטור מתוחכם שהגיע אליך בגלל בינה מלאכותית.
הוא מרחיב בעניין הזה מאוד ומסביר את זה עם הרבה מאוד דוגמאות.
עצם העובדה שמה שסיפרתי לכם לפני כן,
על זה שניהלתי השבוע דיאלוג עם צ'טבוט,
שהיה נשמע לי לגמרי כמו בן אדם, והוא ניהל
לי את השיח האינטליגנטי ביותר על מגוון של נושאים.
זה סוג של דבר שאדם אחד יראה בו ברכה עצומה,
ויש אדם שיראה בו רגע,
אז
מה זה בעצם,
מה ההבדל בין אדם למכונה?
זה אחד ה...
אני משער שזו אחת הגרסאות הלא הכי משופרות.
אולי עוד שנה יהיה משהו עוד יותר משופר,
ואתה באמת לא תוכל להבדיל בין אדם לבין מכונה.
אז מה הגבול?
וכאן אנחנו מגיעים ל...
חלק הראשון של ספר הקניון.
אני חוזר עוד פעם על הסדר של ספר הקניון.
ספר הקניון בנוי בעצם משלוש קומות.
קומה ראשונה, טכנולוגיה. קומה שנייה, חברה.
וקומה שלישית, פילוסופיה, מחשבה.
ודניאל שליט בעצם טוען שבכל אחת מהקומות האלה,
העולם שלנו הופך להיות טוטאלי.
והטוטליות הזאת היא בעצם הסכנה שהוא מדבר עליה,
שהפוסט-מודרניזם היא רק קומת המחשבה של אותו מצב.
מה זה אומר?
הסכנה הגדולה שדניאל מדבר עליה לאורך כל ספריו היא סכנת הרדוקציה.
רדוקציה,
אני אקריא את ההגדרה הפשוטה שהוא כותב בעמוד מספר 28,
רדוקציה, תרגום הגבוה למונחי הנמוך.
העמדת הגבוה על הנמוך.
בסדר, זה המשפט.
מה זה אומר רדוקציה?
בינה מלאכותית היא דוגמה מאוד מאוד טובה של טכנולוגיה של רדוקציה.
למה?
כי כשאתה מנסה
ללמוד עכשיו משהו, ללמוד איזה ידע,
בתוך לימוד ידע יש מימד אינטלקטואלי של ידע, נטו.
אבל יש מימד נסתר.
כשאני פוגש עכשיו אותך,
כשאני נפגש עם בן אדם,
יש את המימד של הידע שזורם ואת ההתנהלות שלי מול הבן אדם.
אבל יש גם מימד נסתר שאפשר לקרוא לו שכינה,
אפשר לקרוא לו גילוי אלוקי,
אפשר לקרוא לו משהו שאני לא יכול להכניס אותו לשום קטגוריה,
לא יכול להכניס אותו לתבנית.
ובעצם הטכנולוגיה החדשה מנסה להכניס כל דבר לתוך תבנית,
או אלגוריתם אם תרצו,
שאדם יוכל לפענח אותו ולדעת איך להתנהל לאור הדבר הזה.
כלומר,
מה הדבר שאנחנו מאבדים כשאנחנו מצליחים להכניס
כל דבר כמעט לתוך קטגוריה טכנולוגית?
אנחנו מאבדים
את המימד הרוחני שנמצא מעבר לטכני.
וזאת הסכנה בעצם של מה שדניאל שליט מכנה הקניון.
אני
חוזר עוד פעם, ההגדרה של הקניון
זה עולם שלם שמהתקרה ועד לרצפה הוא יציר אדם.
מה זה בינה מלאכותית?
זה בעצם
כמו אדם,
ממש,
אבל יותר מאדם אפילו,
כי יש לו יותר ידע, יותר יכולות, יותר טכנולוגיה.
אז מה היתרון של אדם כשאתה פוגש משהו טכנולוגי כזה מתוחכם?
מה היתרון שלו?
מה מותר האדם מן הבינה המלאכותית?
מה?
מה התשובה?
אותו סוד.
אותו סוד שאתה לא יכול לעשות לו רדוקציה בשום אופן.
אתה לא יכול להכניס אותו לשום תבנית,
אתה לא יכול להכניס את זה לשום,
שום דבר.
אבל אם העולם כולו
הופך להיות יותר ויותר טכנולוגי
שמאמין שכל דבר הוא טכנולוגי וגם האדם הוא סוג
של מכונה משוכללת שאפשר לעשות מכונה יותר משוכללת
אז אין דבר כזה מעבר.
בעצם הטענה של דניאל שהדבר שנקרא,
מה שאנחנו מכנים מעבר או טרנסנדנטי,
התבטל לגמרי בתוך העולם שלנו.
מה זה טרנסנדנטי?
אתה אומר,
אבל אני רוצה את המעבר.
אתה רוצה מעבר?
אני אתן לך מעבר.
בינה מלאכותית,
זה ממש מעבר.
מעבר לכל מה שאתה מסוגל לדמיין.
אבל זה לא מעבר.
סוד הוא לא דבר שאתה יכול להכניס אותו לתוך תבנית.
אתה לא יכול להכניס אותו לתוך כלים.
וזאת בעצם הסכנה הגדולה של המציאות שבה אנחנו חיים.
שוב,
לא דיברתי על סכנות,
בתוך הפודקאסט הוא מדבר על סכנות ממשיות.
כמו למשל, ביטול חופש הבחירה של בני האדם.
למה?
כי אם...
אתה מהונדס מכל הכיוונים על ידי בינה מלאכותית,
אז אתה בטוח שאתה בוחר באופן חופשי.
אבל בעצם מישהו כיוון אותך לבחירה הזאת,
כי הוא מכיר אותך.
הוא יודע בדיוק איך לגרות אותך ואיך
לעורר אותך ואיך לעורר את הרצון שלך.
אז הוא יכול לגרום לך לבחור משהו
בלי שאתה יודע בכלל שעבדו עליך.
זאת אומרת,
הבעיה היא שכשאתה רואה רובוט מולך,
אתה מבין שיש רובוט מולך.
כשאתה כבר לא מבין שזה רובוט,
אז אתה בעצם מאבד את יכולת הבחירה,
כי אתה בטוח שאתה בוחר, כי בסך הכל יתייעצו איתך.
אבל אם הוא כל כך מתוחכם,
שהוא יודע בדיוק איזה נקודות לגעת, באיזה כפתורים ללחוץ אצלך.
אז אתה כבר לא יכול לבחור,
זאת הסכנה הגדולה,
אחת הסכנות שהוא מדבר עליהן שם.
בסדר?
זאת אומרת,
היכולת הזו להפריד בין טכנולוגי לבין אנושי,
היא יכולת חשובה מאוד.
כי ברגע שאתה מנסה להפוך גם את האנושי לטכנולוגי,
או אומר שהטכנולוגי הוא אנושי,
אז אתה מאבד בעצם את הזיקה למה שנמצא מעבר לטכנולוגי.
וזה אפשר להגיד,
אם הייתי צריך להכניס למשפט אחד את
כל מה שהספר הזה מדבר עליו,
זאת הנקודה.
הוא רוצה כל הזמן למול אותנו.
כשמלים את העורלה, אז מה קורה?
אז יכול להיות שה...
נגיד,
חלק מהדעות טענו שהעורלה גרמה לעונג יותר גדול,
עונג מיני יותר גדול,
גם לאדם עצמו וגם לאדם שאיתו באים במגע.
אבל מה בעצם ברית המילה עושה?
ברית המילה
מורידה
את המימד החומרי כדי לפתוח את האדם למעבר,
שלעולם לא יוכל להיות בתוך העולם החומרי עצמו.
אוקיי, בסדר, עד כאן מה שנקרא.
יש לנו דקות ספורות,
אז רק נראה איזה נגיעה קטנה בתוך הספר עצמו.
אז הפרק הראשון,
כמו שאמרתי,
קומת קרקע,
טכנולוגיה,
מסחר,
כוח.
וככה דניאל פותח.
ראוי לפתוח בטכנולוגיות,
כיוון שהן כרגע המעצבות את עולמנו.
הקניון אינו סתם שוק מקורה.
זה לא סתם איזה מקום עם חנויות ויש עליו תקרה. לא,
הוא ניצחון הטכנולוגיה.
הטכנולוגיות של ימינו כבר אינן כלי העבודה של אבות אבותינו.
הן אינן גם מכונות חזקות יותר,
משרתות יעילות יותר,
אלא הן הן אופן ההתארגנות של התרבות כולה.
הן מהוות ומעצבות את כל מרחב החיים,
את הייצור,
את השירותים,
את התקשורת, את המדע והלמידה,
את האומנות ואת הבידור.
זה נכתב לפני עשרים שנה.
מה הוא היה כותב היום?
זה רק הלך ונעשה עוד יותר עוצמתי.
כאן הוא מביא דברים של ניל פוסטמן.
ניל פוסטמן כתב ספר מפורסם מאוד,
שהוא המוכר והידוע בין ספריו,
אובדן הילדות,
והוא מבקר תרבות מאוד מאוד ידוע.
ויש לו ספר שנקרא טכנופוליס.
טכנופוליס,
ודניאל שליט מביא את הדברים של ניל פוסטמן מהספר טכנופוליס,
תראו את ההגדרה המאוד מעניינת.
בספרו טכנופוליס מבחין הסופר והמחנך
ניל פוסטמן בשלושה שלבים בטכנולוגיה.
תרבות כלי העבודה.
תרבות טכנוקרטית ותרבות טכנופולית.
הוא מסביר
במשך ההיסטוריה הקדומה היו כלי העבודה מכשירים בידי בני האדם ותו לא.
התרבות הטכנוקרטית שהיא התעשייתית
מתחילים החיים להתעצב לפי צורכי התעשייה.
ואילו בתרבות הטכנופולית מטבע לשון שטבע פוסטמן וכוונתו למונופול של הטכנולוגיה,
הטכנולוגיה היא היא המעצבת את החיים כולם.
וכפי שנראה להלן, גם את החזונות ואת הערכים.
בסדר,
זאת אומרת,
אפשר להגיד שהאבולוציה של הטכנולוגיה היא בשלב הראשון הטכנולוגיה עוזרת לאדם.
בדיוק.
ובשלב האחרון האדם עוזר לטכנולוגיה.
הזנב מקשקש בכלב.
למה?
בגלל שהיום מי עוזר לבינה המלאכותית להשתפר עוד ועוד?
בני האדם שמדברים ובעצם מתכתבים עם הבינה המלאכותית ואז היא לאט
לאט צוברת יותר ויותר כוח שבסוף יהיה יותר חזק מבני האדם.
מה שמבדיל את הטכנולוגיה של ימינו מן התעשייה הקודמת הוא הטוטאליות שלה.
התחלת הטוטליזציה של הטכנולוגיה הייתה במעבר מייצור
המכונות עצמן לניהול הטכנולוגי של העובד,
של קצב עבודתו,
של אופן תנועתו, כמו למשל בסרט תנ"ש שהונצח בסרטו של צ'ארלי צ'פלין,
זמנים מודרניים.
קטע ידוע.
אחרי כן באו טכנולוגיות לשיווק ופרסום,
ליחסי ציבור וליחסי אנוש,
ולאט לאט נתברר שלכל שטח משטחי החיים אפשר לעצב טכנולוגיה.
איש ימינו משוכנע מראש שכל חידות החיים
הן בעיות שיש להן פתרון טכני.
אפשר לראות בזה רדוקציה של כל המציאות לטכנולוגיה.
כלומר,
כל בעיה בעולם,
קשה לך למצוא את זה,
נעשה לך אפליקציה.
כל דבר יש לו אפליקציה בשבילו.
זה עוד בספר שנכתב בעידן הפרה-אפליקציות.
היום כל דבר,
כל דבר יש לו אפליקציה,
ועכשיו כל דבר יש לו בוט של בינה מלאכותית.
כלומר,
לא רק בינה מלאכותית,
אלא כל אחד יוצר לעצמו את הבוט שיתאים בדיוק למה שהוא צריך.
שוב, חשוב לי להבהיר,
זה לא דיבור רק נגד בינה מלאכותית.
זה פשוט ניסיון לפתוח את העיניים לאנשים למה שקורה.
כי רוב האנשים כל כך רצים לתוך הטכנולוגיה שהם
לא שמים לב מה עומד מאחורי המהלך הטכנולוגי הזה.
כמו שבן אדם נכנס לקניון והוא לא שם לב שהוא נכנס לקניון.
בסך הכל אני קונה פה, מה ההבדל?
בסדר, אז אני קונה בחוץ, קונה בקניון.
אתה לא מבין שהקניון יוצר תודעה לאדם?
מה התודעה שנוצרת בקניון?
בעבר ידעו אנשים,
וזה אנחנו נסיים,
בעבר ידעו אנשים שעיקר החיים אינו בידע הטכני,
אלא מעבר לו.
אריסטו הבחין בין חוכמות עיוניות,
שנקראו תיאוריה,
לחוכמות מעשיות, טכנה, וכאן זה הטכנולוגיה.
לפי אריסטו הטכנה בקושי ראויות לשם חוכמה.
הבכורה נתונה בלי ספק לחוכמה עיונית.
כמו כן יש תפקיד חשוב לאתיקה, תורת המוסר.
לדעת סוקרטס היא חשובה אף מן החוכמה העיונית.
על
כל פנים,
רק אחרי שקבע האדם בעיונו ושיקולו את הראוי להיעשות,
יש מקום לדעת
האיך שהיא משנית לגמרי בעלת אופי משרת.
בסדר?
זאת אומרת,
ההבדל בין הטכני לבין העיוני או המוסרי,
זה בין האיך לבין הלשם מה.
ולמרות שימכרו לנו כל הזמן שהטכנולוגיה החדשה
תוכל גם להכניס משמעות לחיים שלנו,
בסופו של דבר זה לא נכון.
כי זה אומר שמישהו יהנדס את זה בצורה כזאת,
שזה יכניס סוג של מחשבות
לתוך הטכנולוגיה.
כך הוא מסיים את הפרק בעושים טכנולוגיה,
הוא אומר,
אני לא מאמין שיש דבר כזה טכנולוגיה אובייקטיבית.
מישהו עומד מאחורי טכנולוגיות,
זה לא לבד נוצר. יש תמיד איזה יד מכוונת,
לא משנה אם היא הרבה או מעט,
אבל תמיד יש.
ואם האדם לא מודע לזה, אז פשוט זה ייהנדס אותו.
זה יגרום לו לדבר הזה.
זאת אומרת, הנקודה שנסיים מה שנקרא ברוח יהודית,
ערב לג בעומר,
המפתח ליציאה מהמצב
הקניוני עליו מדבר דביר שליט הוא ההבנה
קודם כל שיש בעולם הזה סוד.
סוד שנמצא מעבר לכל דבר טכני.
אי אפשר לעשות רדוקציה לסוד.
ואם מישהו יגיד לך, מה הבעיה?
תכתוב תורת הקבלה בבינה המלאכותית ומיד אתה תקבל את כל המידע.
יש דברים שלא מקבלים,
יש דברים שעוברים רק מרב לתלמיד,
יש דברים שעוברים רק
בהשראה אלוקית.
אגב, מה שקורה פה עכשיו, זו השראה אלוקית.
למה?
כי החיבור שלנו ביחד,
של למידה משותפת,
מייצר איזו השראה של הקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא מוריד לי עכשיו שפע,
ואתם יוצרים ביחד את השפע הזה שנוצר.
טוב, שיהיו בשורות טובות, שיהיה לך ברוב שמחה,
שנזכה בעזרת השם לגלות את הסוד,
מתוך הבנה שהוא סוד.
להתראות, תודה.
