טוב, שלום לכולם.
אנחנו ממשיכים במסכת אבות, פרק ב',
משנה ט'.
מקום מספר אחד, אמר להם,
מי אמר?
רבנו יוחנן בן,
זכאי, למדנו עליו שבוע שעבר,
לתלמידיו המובהקים,
היו לו אלפי תלמידים,
אבל חמישה מובהקים,
דיברנו עליהם פעם שעברה,
צאו וראו
אז
זוהי דרך ישרה שהדבק בה האדם.
מה זה צאו וראו?
מוכן לכם המושג צא?
הגדה של פסח,
צא ולמד.
המושג לצאת.
וללמוד לצאת ולחשוב צאו וראו,
זה מושג של התבוננות שכלית.
ככה מסביר התוספות יום טוב והמדרש שמואל,
שמדובר על לשוטט במחשבה ולחשוב איזה דרך ישרה שידבק בה אדם.
תגידו לי, יש הרבה דרכים,
יש הרבה דברים,
מה זה דרך ישרה?
מה הכוונה בדרך ישרה?
אומר רבנו יונה,
מקום מספר ארבע,
איזו היא דרך ישרה שידבק בה אדם,
בכל המידות הטובות והישרות, יש לאדם להידבק בהם,
זה צריך להיות הכל,
אבל...
רצה לומר להידבק במידה אחת להיות שלם בה,
כי
טוב לאדם לאחוז במידה אחת בשלימות,
וקל אליו להשיג ממנה
אל כל המידות החשובות מהיותו בין כמה מידות,
ואיננו שלם באחת מהן.
זה נקודה מאוד מאוד חשובה, אני אביא שתי דוגמאות.
אדם צריך לדעת להתמקד במשהו שהוא טוב.
כשהוא יתמקד במשהו הטוב הזה,
יתן לו פתח לשאר הדברים.
בצבא, בטירונות, כולנו זוכרים?
התאמנו על הרבה דברים.
כל אחד מאיתנו
הפעיל קשר,
וירה במאג,
כבר נגב.
ירה במאג או בנגב,
ויש טילים לירות, ויש קלעים, ויש מטולים.
כולנו התנסינו בהכול, אבל בסוף כל אחד
מתמקצע בדבר מסוים.
זה RPG.
וזה קלע,
וזה קשר, וזה מתמקצע.
כולנו יודעים בגדול את הכל, אבל אתה מתמקצע,
זה יותר מתאים לך.
כשאתה מתמקצע או שאתה מתמקד משהו מסוים,
יותר קל לך לעבוד.
מלחמת השחרור,
כמה צבאות תקפו אותנו?
יש שומרים שבע,
ויש שומרים ששלחו גם מכל מיני מקומות שבע בטוח.
לא זוכר את העיראק,
סודאן,
לבנון,
ירדן,
סוריה,
מצרים.
לא היה חסר.
קשה להתמודד עם הרבה חיילים.
טוב, מלחמת השחרור, הכי הרבה חיילים נהרגו. ששת אלפים ומשהו,
לא זוכר כמה.
כן?
אבל כשיש לך מלחמה עם חזית אחת,
הרבה יותר קל, אותו דבר, במידות הנפש, כשהאדם
יש לו מידה אחת, שהוא טוב בה,
והוא חי אותה בצורה טובה,
אז יש לו פתח לשאר המידות להשתלם בהן.
לכן הוא שאל את תלמידיו איזה מידה הכי טובה.
רבי אליעזר הראשון,
בן אורקנוס דיבר הפעם שעברה,
אומר,
עין טובה.
מה הפירוש של עין טובה?
שלושה פירושים מצאתי. נתחיל ברבי עובדיה ברטנורה, מקום מספר שתיים.
עין טובה מסתפק
במה שיש לו ואינו מבקש דברים יתרים
ואינו מקנא כשרואה שיש לחבריו יותר ממנו.
אם אדם זוכה להגיע לדבר הזה, החיים שלו
מאושרים וטובים.
וזהו העשיר השמח בחלקו.
הוא שמח במה שהקדוש ברוך הוא הביא לו,
בגופניות,
בגשמיות וברוחניות.
הרבה אנשים, הרמב״ם, מורה נבוכים,
חלק ג', פרק י״א, מדבר.
שאחד מהגורמי מחלה הכי גדולים זה קנאה.
אנשים לא מרוצים ממה שיש להם,
מסתכלים באחרים.
כמה הוא מרוויח,
איזה אישה יש לו,
ואיזה בית, ואיזה הוא מנכ"ל, ואני...
זה...
אנשים מקנאים.
אומר רבי אליעזר בן אורקנוס,
עזוב אותך קנאה.
עין טובה תסתפק במה שיש לך.
כל החיים שלך,
השתנו.
כי קנאה באמת,
זה פוגע בגוף, תדעו לכם.
פסוקים בתנ״ך שזה פוגע,
המחקרים גם אומרים,
כי קנאה אדם אוכל את הלב.
ואז מערכת
החיסונית שלו נפגמת,
ואז זה פתח להרבה מחלות,
גם נפשיות.
נפשי, נפשי, הוא לא שמח.
לכן אומר רבי אליעזר בן,
הורקנוס, עין טובה,
אל תקנא,
תשמח במה.
זה פירוש אחד.
פירוש שני,
רבנו יונה,
מקום מספר 4,
פסקה ימנית, שורה
2 לפני הסוף,
פסקה ימנית,
רבי אליעזר עין טובה,
רוצה לומר מידת הנדיבות.
שהיא מידה נאה ומשובחת,
תהיה נדיב,
תהיה לארג',
תשפיע,
תעניק לאחרים. אדם נועד לעשות עם הדברים שלו.
דברים טובים,
עם הכסף,
דרך אגב,
זה מתבטא הלכתית גם.
אם אני עכשיו,
יש לי תפוזים,
מנדרינות,
שקדים,
אגסים,
כל מיני דברים.
יש מצווה שנקראת
תרומות ומעשרות.
תרומות זה לכהן,
מעשרות זה ללוי,
מעשר שני,
זה
ההבדל, תרומות ומעשרות.
תרומה משום שאני מרים.
מרים, אני מרים חלק.
לקחתי,
קצרתי את החיטה, את החיטים.
צריך להביא לכהן תרומה גדולה.
כמה אני מביא לו?
חיטה אחת מספיק.
מדין תורה,
אפילו גרגיר חיטה,
קיימתי מצוות תרומה גדולה.
אבל חכמים בדו יותר מאוחר אמרו,
מה זה?
אנשים זה... קבעו כללים.
אם יש לך עין טובה, אחד מארבעים.
אחד
מארבעים זה יפה.
עין בינונית, אחד מחמישים מהיבול,
עין רעה, אחד מהשישים.
אז עין טובה זה נדיבות.
לפי הפירוש של רבנו יונה,
רבי אליעזר בן אורקנוס מחנך אותנו להיות טובים,
להיות לארג'ים,
להעניק,
של"ה הקדוש כותב,
כתוב אצלנו אצלכם,
על הפסוק חסד אל כל היום,
שראוי לאדם שלא יעבור עליו יום בחייו,
בלי שיעשה חסד עם רעהו,
בין בגופו, בין בממונו.
יש יהודי צריך צדקה.
יש יהודי צריך שתעשה לו משהו,
תעשו חסדים.
עין טובה, נדיבות.
פירוש שלישי זה מה שאמרתם, מקום מספר חמש.
אומר הרב וינר שדיטא,
המובן הכללי של עין טובה היא מידתם של תלמידי אברהם אבינו.
כל מי שיש בו שלושה דברים הללו,
מתלמידי אברהם אבינו.
והראשון שבהם, עין טובה.
עין רעה,
עין רעה מידתם של תלמידי בלעם הרשע,
שלושה דברים אחרים בתלמידי בלעם הרשע,
והראשון שבהם,
עין רעה.
מהי
עין טובה?
אהבת הבריות.
סימפתיה,
ידידות ויחס חם לכל אדם,
להסתכל בעין יפה על אנשים,
קשה מאוד.
זה קשה מאוד.
כי אנשים ביקורתיים בחייהם,
להסתכל בעין טובה על המציאות,
לא לבקר,
במיוחד בדור שכל דבר אנחנו מבקרים.
לא מוצא חן בעינינו,
משהו שהממשלה עושה,
תוקפים אותו מימין ומשמאל,
כל אחד מאיתנו רמטכ"ל,
כל אחד מאיתנו מבין הכל בחיים שלו.
להסתכל בעין טובה, בזוגיות, בחינוך ילדים,
בהרבה דברים בחיים.
כתוב שעם ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו למרא,
ולא יכלו לשתות מים ממרא כי מרים הם.
המים מרים, אבל האדמו"ר מויז'ניץ אומר, מי מר?
עם ישראל.
כשעם ישראל מר לו, הכל מר. כשיהודי
ביקורתי הוא רואה הכל בעין שחורה,
בעין רעה.
אבל כשהאדם מתמלא באמונה,
הוא מתמלא בראייה טובה,
הוא רואה בעין טובה את כל הדברים,
הוא מלמד זכות,
הוא מלמד זכות, הוא לא מייד ביקורתי,
וזה קשה,
כי אנשים נופלים בזה,
גם אנחנו לפעמים נופלים בזה.
ביקורתיות בנישואים,
ביקורתיות בחינוך ילדים, ביקורתיות בהרבה תחומים.
לכן עין טובה להסתכל על המציאות בעין טובה.
מי זה היה?
אברהם אבינו שפע אהבת הבריות כולם,
טובות וגם כאלה שאינן טובות.
לכן הוא נקרא אברהם אוהבי,
כי סימפתיה קשורה לאהבה.
כשאתה אוהב מכל הלב,
אתה מסתכל בעין טובה.
אברהם!
לוט
לא היה אישיות כל כך...
לפעמים כתוב שהוא היה צדיק,
לפעמים יש מדרשים שהוא היה רשע.
איך זה יכול להיות, בנימין?
איך זה יכול להיות?
פעם צדיק, פעם רשע.
תלוי.
ליד אברהם
הוא היה רשע.
רשע מרושע,
אבל ליד סדום,
זה המושג צדיק בסדום.
לעומת סדום הוא היה צדיק.
לפעמים צדיקות ורשעות זה גם משהו סובייקטיבי.
תלוי חברה,
תלוי מדינה,
תלוי הרבה דברים,
אבל לא היה אישיות טובה.
עד כדי כך שהרועים שלו ריבו עם הרועים של אברהם,
ואברהם קלט שהוא, אמר לו אברהם, יפרדנה מעלי.
ואז הוא הלך,
בחר את סדום,
מתאים לו, ואברהם בחר, איפה הוא בחר?
כי ית ארבע,
שכם,
הוא לא זכה לירושלים,
אבל בסוף הגיע לירושלים,
סוס,
איפה זה כתוב?
זה אולי רש"י,
זה לא פשוט כתוב.
בכל מקרה,
בכל מקרה, אברהם נקרא אוהבי.
הוא אהב, אחרי זה, למרות שהיה מרושע,
שבו אותו בשבי, לקחו אותו בשבי.
מה אברהם עושה?
מוסר את נפשו והולך להציל את הרשע הזה,
כי יש לו אהבה לכולם.
אבל חוץ מזה, באים אליו
שלושה עובדי עבודה זרה.
הוא מכניס אורחים,
מקבל אותם,
אבל הם עובדי עבודה זרה,
אבל הוא רואה הכל בעין טובה,
ויותר מאוחר אנשי צדום ועמורה.
אפילו אותם הוא רוצה להציל, ככל שאדם יותר מלא באמונה.
ובאהבת הבריות יש לו עין טובה.
שלושה פירושים ראינו לעין טובה.
א',
לשמוח במה שיש לך ולא לקנא באחרים,
זו המידה הטובה.
פירוש שני, נדיבות לתת,
להשפיע,
להעניק במה שיש לך.
פירוש שלישי, להסתכל בעין טובה על המציאות.
זה
רבי אליעזר.
רבי יהושע אומר,
חבר טוב.
מה הכוונה חבר טוב?
שני פירושים.
או שאתה בעצמך תהיה חבר טוב,
או שתדאג שיהיה לך חבר טוב.
שבוע שעבר, שבת שעברה,
דיברנו על זה למעלה,
הוכיח,
תוכיח את עמיתך,
מצוות תוכיח.
היום מצוות תוכיח
כמעט ונגמרה.
מכמה סיבות?
כמה סיבות,
כי היום באמת, מי אתה שתוכיח אותי?
אם היית צדיק או עוד איפשהו.
מצוות תוכחה,
אף על פי כן,
מי שיש לו חבר טוב,
זכה בחיים שלו.
למה?
כי מחברו מוכנים לקבל תוכחה.
אומר שלמה המלך, טובה תוכחת מגולה,
מאהבה מסותרת.
שלושה פירושים.
אחד הפירושים זה מייחס.
טובה תוכחה מגולה,
אם היא נובעת מאהבה מסותרת.
אם אשתך תרגיש את אהבתך,
אתה יכול להגיד את הדברים שלא נראה לך.
אם האישה,
הבעל,
ירגיש שאשתו אוהבת אותו,
הוא יהיה מוכן לקבל דברים שלא מוצאים חן בעיניה.
אם הילדים יודעים שאבא ואמא אוהבים אותם,
הם יהיו מוכנים לשמוע ביקורת.
ככה זה בחיים.
לכן חבר טוב, אומר רבי עובדיה ברטנורא מקום מספר 2,
שמוכיחו כשרואה אותו עושה דבר שאינו הגון.
איזה מתנה שיש לי אינדיקציה להשתפר בהתנהגות שלי.
חבר טוב מרים אותי,
משפר אותי,
ואני אשמע לו כי הוא אוהב אותי.
ואני אוהב אותו,
וכל המטרה שלנו בעולם,
להתקדם מבחינה רוחנית.
לכן חבר טוב זה המידה הטובה וכולי, כן?
אפשר להעביר להם דף?
אולי ככה שלכם גם...
חבר טוב זה מתנה גדולה מאוד שיש לאדם.
פירוש שני, אמרנו,
שאתה בעצמך תהיה חבר טוב.
אתה
בעצמך תדאג לעזור לאנשים,
לאהוב אותם וכולי, זה פירוש שני.
רבי שמעון אומר,
רבי עקיבא שכן טוב, למה לא,
מה היתרון של שכן טוב על חבר טוב?
הוא קרוב כל הזמן,
חבר טוב,
אתה רואה אותו פעם בשבוע,
שבועיים,
לא יודע כמה, אבל השכן הוא קרוב אליך,
הוא יותר נמצא איתך,
הוא יותר רואה גם מה,
הוא שומע שאתה צועק על הילדים,
כי יש קיר מפריד,
הוא אומר לך,
שמע, תהיה,
שכן הוא קרוב,
אז היא יותר משפיעה וכולי.
אז אותו עיקרון, רבי שמעון אומר,
הרואה את הנולד. מה זה הרואה את הנולד?
זה מידה...
טובה ומצוינת, רמח"ל, מסילת ישרים.
העבירות,
הם
לא מרגישים את ההשלכות,
בהרבה תחומים בחיים.
הרבה תיכוניסטים עושים שטויות בתיכון,
חוץ מכם, דיברתי על זה.
אתם למדתם, ממוצע בגרות, כולם פה, לא מתחת לתשע.
כולם, לשמעונת האוס.
בקיצור,
אבל יש ילדים שבתיכון מזלזלים,
לא לומדים.
אחר כך הוא הולך ללמוד תואר,
שנה להשלים בגרויות במקרה הטוב.
למה?
כי
הוא לא חכם הרואה את הנולד.
החמאס,
אם היינו רואים את הנולד,
רשעים,
ארורים,
מבינים שהם שונאים אותנו,
לא היינו מביאים להם את כל מה שהבאנו להם.
אצל חכם רמח"ל,
המחשב שכר עבירה
כנגד הפסדה,
ושכר מצווה כנגד הפסדה.
עשו סקר פעם.
קראתי,
לא יודע אם זה נכון,
אבל אמרו ש-50% מהזוגות המתגרשים מתחרטים.
מתחרטים על הגירושים.
גם זה 30% זה הרבה.
למה?
כי עשו דבר פזיז,
איבדו את הנישואים,
אם היו חושבים לפני כן.
לא היו עושים,
עוד דבר,
אדם אוכל,
הרבה אוכל שטויות,
אוכל לא בריא, בגיל מבוגר מתחילים מחלות.
למה כאילו לא חכם הרואה את הנולד?
להיות בעל מציאות כזאת,
לזהירות,
זה מידה מצוינת.
הלאה,
רבי אלעזר אומר לב טוב.
רואה אני את דברי אלעזר בן ערך,
שבכלל דבריו דבריכם.
מה זה הלב הטוב?
שאדבר על הלב הטוב,
צאו וראו איזו דרך רעה, שהתרחק ממנה האדם.
מה קשה למשפט הזה?
הרי מתוך הדרך הטובה,
אתה יודע מה הדרך?
הפוכה.
למה צריך עוד פעם להגיד, תשובה,
לא תמיד
דרך טובה,
הדרך ההפוכה אליה היא רעה.
למשל,
להסתפק,
כמו שאמרנו לפי הפירוש שאין טובה,
להסתפק במועט,
במה שיש לך.
אבל האדם שיש לו מותרות,
זה רעה?
זה לא רע.
לא ראינו בתורה.
שהתורה נגד מותרות.
לא ראינו,
אברהם,
יצחק ויעקב,
עשירים גדולים,
גדולים,
גדולים.
התורה מקפידה להגיד בתנ״ך כמה אבותינו לא היה חסר להם.
הם לא היה להם רק פת במלח תאכל,
ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן.
נכון שיעקב בהתחלה ישן על הרצפה,
אבל אחר כך,
וואו, איזה בית.
חיית את
הבית שלו?
גם אני לא.
אבל אמרה, בקיצור, היה עשיר גדול.
רבי יהודה נשיא לא רק הרבה תנאים,
כלומר מותרות זה תלוי באדם,
זה לא אומר שמותרות זה רע.
אותו דבר, חסידות,
לפני משורת הדין, זה מידה טובה.
אבל אם אתה לא חסיד זה רע, אם אתה עושה...
לא, לא תמיד ההפך של מידה טובה
היא בהכרח רע.
פה יצא שהרוב יוצא רע, לא כולם,
אבל בכל מקרה...
אז פחות או יותר נקרא את הדברים.
רבי אלעזר אומר עין רעה,
להסתכל בעין רעה על המציאות או קמצנות, לפי הפירושים שאמרנו.
רבי יהושע אומר חברה.
דעו לכם שחברה
יכול להשפיע מאוד לרע.
אמר לי חבר טוב שלי,
דבר מאוד יפה.
חבר, כן,
זה רק מישהו שאתה בוחר.
חבר ובוחר זה אותם מילים.
אם הוא טוב, הלב מתרחב.
חבר, רחב.
אם החבר הטוב, הלב מתרחב.
ואם חלילה, זה הופך להיות?
חרב, מצוין.
אם הוא לא טוב, זה כמו חרב.
כמה הרמח"ל מחנך אותנו לברוח מחברה רעה?
ואם זה חרב, ברח.
חרב, ברח.
אותו דבר.
כלומר, נחזור על זה.
חבר זה מי שאני בוחר.
בוחרים חברים.
איך אתה בוחר?
לפי האישיות שלך.
אישיות טובה, תבחר חברים טובים.
פחות טובה, חברים רעים.
חבר בוחר, אותם מילים.
אם הוא טוב, הלב מתרחב רחב.
אם הוא רע, זה הופך לחרב, ואז תברח.
לברוח מחברה רעה.
כמה צריך לדאוג שתהיו הורים בעזרת השם.
כן הצעירים פה לדאוג לשים את הילדים במוסדות שיש שם
ילדים טובים
וחברה טובה
נחזור אלינו, אז רבי יוסי אומר
חברה רבי יוסי אומר שכן רע באמת
שאנחנו
קנינו בית הדבר
אני
חושב הראשון שבדקנו זה שכנים.
לפעמים אדם תקוע עם שכנים רעים,
הלכו לו, באמת, הלך לו החיים.
יש אנשים שבורחים בסוף,
עוברים דירה בגלל שכנים רעים.
לבחור שכן טוב,
ברוך השם, בדירה שלנו, מתנה.
אין דבר כזה, באמת, שכנים באמת,
כולם כולם טובים, זה מתנה שאתה זוכה לשכנים טובים.
ורבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם.
אדם לווה,
ולא מחזיר.
אני בחיים שלנו,
ביקשו מאיתנו כל מיני הלוואות פה ושם.
חלקם
לא אמינים,
וחלקם היה סיפור שמישהי ביקשה כסף וכולי,
הבאנו לה פעם, ואז גילינו שהיא עושה את זה הרבה,
והיא לא מתנהלת כלכלית נכון.
לא שהיא מסכנה,
היא לא מתנהלת כלכלית נכון. אין איזה
ארגון פעמונים ומקימים שהם גורמים לאנשים,
לא מביאים להם כסף,
עד שהם אחראים להתנהל כלכלית נכון.
כדאי לכם לעשות קורס לכל הצעירים שהולכים להתחתן.
איך מתנהלים כלכלית נכון?
לא להגיע למינוס,
ואפשר להגיע לזה,
הם עובדים טוב,
איך?
אתה מגיע למינוס,
צריך הלוואות,
ואתה לא מחזיר,
כי אתה לא חכם מרואה את הנולד.
זה ההפך מחכם מרואה את הנולד.
לאנשים כאלה אסור להלוות.
אני
אומר את זה,
אסור להלוות אנשים שאתה יודע שהם לא מתנהלים נכון כלכלית,
כי זה לא ייגמר.
אתה לא באמת מציל אותם מהמעגל הזה של ה...
ורבי אלעזר אומר,
לב טוב,
ועוד פעם אמר להם,
רואה אני את דברי אלעזר בן ערך,
שבכלל דבריו דבריכם. מה זה הלב הטוב בדיוק?
נתחיל מרבי עובדיה בר תנורה.
שתיים, לב טוב.
לפי שהלב הוא המניע לכל שאר הכוחות.
יש מחלוקת פוסקי זמננו לגבי תרומת איברים.
מותר, אסור וכולי.
ברוך השם, הרבה רבנים מתירים.
יש הבדל בין מוות לבבי למוות מוחי.
זו סוגיה בגמרא, איך להבין וכולי.
מוות לבבי, זהו, הלב מפסיק.
מוות מוחי,
עדיין הבן אדם חי.
במוות מוחי נחלקו הפוסקים,
אפשר לתרום,
אי
אפשר לתרום,
אנחנו
סומכים על הפוסקים,
שאפשר.
כי הלב יותר
מרכזי מהמוח.
הלב זה המרכז,
אומר רבי אוריה בתנחומא,
לפי שהלב הוא המניע לכל שאר הכוחות.
והוא המקור שממנו נעים כל הפעולות, ואף על
פי שיש לאיברים פעולות מיוחדים,
מכל מקום הכוח המעורר לכל התנועות
הוא בלב.
לפי כך אמר רבי אלעזר,
לב טוב,
כשאדם יש לו לב טוב,
הוא יהיה חבר טוב.
הוא יהיה שכן טוב,
הוא
יסתכל בעין טובה למציאות,
הוא יהיה נדיב,
הוא יסתפק במועט,
כי היסוד הוא טוב,
הלב שלו הוא טוב. ככה הוא מסביר.
התפארת ישראל כותב דבר מדהים.
אותו מקום, מספר 6,
אות ח' באמצע.
לב טוב שליבו תמיד שמח.
הוא מזומן להיטיב לכל.
תמיד שמח, לב שמח, תראו.
השמחה זה הרגש היחיד
שלא תופס מקום.
אני אסביר.
כשאדם כועס, אין
עם
מי לדבר.
הוא עכשיו עסוק בכעסו, הוא לא פנוי אליך.
אין מרצים אדם בשעת כעסו. הרבה מהמידות
שיש לאדם, אין לו פניות נפשית אליך.
הוא מתעסק באכילה.
איזו בדיחה...
שכחתי אותה.
אבל הבדיחה אומר,
כשאדם אוכל,
לא מעניין אותו מה אתה מספר לו,
הוא לא פנוי להקשיב.
הוא אוכל, עזוב אותי בשקט, תן לי לאכול.
חכה לדבר איתך על מה שאתה רוצה.
הרבה מהתאוות, מהיצרים, כשאדם עושה אותם, אין...
חוץ משמחה.
כשהלב שלך שמח, תמיד תרצה לעזור.
גם כשאתה לחוץ, אתה תמיד...
לשמחה תמיד יש מקום בלב.
אז זה,
זה דבר,
זה הרגש היחיד של השמחה, שיש לו תמיד מקום,
הוא לא תופס מקום.
נחזור אלינו, אומר התפארת ישראל, שיש בו חסר,
בקטע המודגש, שימו לב איזה הגדרה יפה, ונראה לי,
דלב טוב הוא מצד הגוף שהתרגל כך עד שנעשה לו לטבע שני,
וכן עין טובה שמתנהג במידות הטובות מכוח השכל,
ומחמד שרק על ידי השכל יכריח יצרו,
אינו עושה הטוב בשמחה ובהשלמה קרוי חסר.
חברים יקרים, אומר הנתיבות שלום,
יש שלוש מדרגות באמונה.
זה קשור לדבר הזה.
אמונת השכל,
אמונת הלב ואמונת האיברים.
זאת אומרת, השכל,
אתה מבין שכל מה ש...
לדוגמה, כל מה שהשם עושה זה לטובה.
גם מה שהחמאס עשו זה לטובה.
האם אתה חי את זה באמת?
או שזה רק שכלי אצלך, יש אנשים חיים את זה באמת.
וידעת היום והשבות אל לבבך, שהשכל מתרגם ללב.
אתה לא רק יודע שהכל לטובה, אתה חי לטובה.
במדרגה יותר גבוהה דוד המלך,
כל עצמותי תאמרנה השם מי כמוך.
מה שלא קרה לו בחיים,
תמיד הוא מוציא מזה מזמור.
מזמור לדוד בבורכו מפני אבשלום.
אומרת הגמרא, מה נסגר איתו?
הבן שלך רוצה לרצוח אחותך,
אתה כותב מזמור,
תכתוב קינה,
תתאבל.
אבל הוא רואה גם בזה השגחת השם. זה מדרגה גבוהה.
כל עצמותי,
כל עצמותי, כל המציאות אומרנה. אומר התפארת ישראל,
יש מדרגה של עבודת השם מתוך שכל ויש מתוך לב.
אמנם, הכל מתחיל מהשכל.
הכל מתחיל מהשכל,
הרמב״ם כשהוא כותב הלכות מידות,
הוא כותב הלכות דעות.
כי מידה שלא נובעת מהשכל,
יכול להיות שבסוף היא לא תחזיק מעמד.
המידות נגזרות מהדעות שלנו.
סוף אין,
דיברנו על זה,
אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד.
בור,
אדם טיפש,
לא עובד לפי שכל, הוא לא יגיע להיות ירא שמיים.
וגם המערץ לא יכול להגיע לחסיד,
לא יכול להגיע לצעיר,
אבל לא חסיד.
כי
עמידות נגזרות מהשכל,
זה בעבודת עמידות.
ועדיין שאנחנו לומדים תורה בשכל כדי ש...
אבל,
בשלב היותר טוב,
עבודת המידות אמורה להשפיע עליך,
לא
רק על השכל,
על הלב.
כי מה ההבדל?
אם אתה חי רק בשכל,
אתה לא שלם לגמרי.
אתה מתפלל כי צריך להתפלל, אתה מבין את החשיבות.
אבל האם התפילה שלך היא השתוקקות לקדוש ברוך הוא?
אתה עושה מעשים טובים.
יש אנשים בזוגיות,
עושים כמעט הכל בבית, מה שאישה מבקשת והפוך.
אבל אם אתה באמת אוהב את אשתך,
או שהלב שלך נמצא במקומות אחרים,
כי זה יותר טכני,
וזה יותר מהותי פנימי.
לכן הלב טוב זה מניע את הכל,
כי הוא מזדהה עם מה שהוא עושה,
הוא
עושה חסד בשמחה.
לא
כי
צריך לצמן וי,
כי
כתוב לעשות חסד,
אלא הוא עושה בשמחה.
הוא מסתכל בעין טובה באמת באהבה.
כי הלב הוא זה מצד הגוף,
וידעת היום והשבות,
כמו שרבי נחמן היה אומר,
לעשות את תורה תפילה.
שלא יישאר בגדר תורות, לחיות את התורות.
אמרתי לכם פעם, יהיו לרצון עמרי פי והגיון ליבי.
יצאתי בשם הרב סטבסקי לפני כמעט עשרים שנה.
תפילת שמונה עשרה אנחנו אומרים הרבה דברים.
כמו כמה אמרנו.
יהיו, יהיו לרצון עמרי.
אמרנו הרבה.
האם מה שאמרת, אתה חי את זה?
האם זה רצון בך?
הרבה אנשים מדברים,
אבל לא חיים את מה שהם מדברים. לכן הלב
טוב זו מציאות שעבודת המידות כל כך חזקה בך,
שהלב שלך הוא טוב.
נסיים פירושו של החזון איש.
מצאתי שתי פסקאות נפלאות בחזון איש.
הוא צדיק יסוד עולם.
שבוע שמעתי סיפור,
גדול הדור, באמת גדול הדור, בדור הקודם,
והחזון איש
שמע את הרב קוק מדבר בדרשה, עמד כל הדרשה.
החזון איש, לרב קוק, אמרו לו,
אמרו לו,
התורה עומדת,
אני אשב על הרב קוק,
חזון איש,
גדול הדור,
באמת.
צדיק יסוד עולם,
מלא בחסד, מלא מידות טובות.
פעם אחת היה סיפור
שהגיעו קבוצה של ילדים,
לפניו של החזון איש,
ילד אחד מתמימותו.
איך אפשר להגיע להיות החזון איש?
המלמד התפדח מהשאלה,
החזון איש לא שמע את השאלה,
אז
המלמד לא רצה שיהיה,
אז התפדח,
איך חזון איש,
מביך אותו.
אבל החזון איש שמע, שהוא לא שמע.
המלמד תרים את הקול.
אמר, איך אפשר להגיע להיות
החזון איש?
אמר, אני כלום, כאילו, הוא לא אמר.
אבל הוא אמר, אם כבר,
בזכות כיבוד הורים.
כך הוא אמר.
הכיבוד הורים שלו היה במעלות שאי אפשר להבין.
אני
קראתי כמה סיפורים,
הסיפור שאני הכי נחרט בזיכרוני,
היה לו איזה כאבים גדולים מאוד,
אני
חושב בגב,
משהו כזה,
שפעמים הוא היה נשכב על הרצפה,
מרוב כדי להירגע,
או ייסורים,
אני לא זוכר בדיוק מה זה היה,
נשכב על הרצפה.
היה צריך להירגע,
ואם הוא היה עומד, זה היה כואב לו.
טוב,
הגיע אחד,
אחד הייסורים האלה הגיעו לו,
נשכב על הרצפה כזה,
ואז
דפיקה בדלת.
מי זה היה?
אמא שלו.
איך שהיא פתחה את הדלת, הוא זיהה שזוהי,
ישר קם ונעמד, אמרו שהוא סובל כאבים עצומים.
אבל אמא הגיעה,
הוא לא רצה להראות לה שהוא סובל.
לא רצה.
היה כיבוד הורים מעלה גבוהה מאוד.
והוא חיבר הרבה ספרים,
ספרי יסוד בספרות הלכתית,
אבל גם ספר באמונה שנקרא אמונה וביטחון,
שבו הוא מסביר מה זה ביטחון בהשם וכולי.
נקרא,
בשורש,
של כל המידות הטובות והרעות,
אין כאן אלא מידה אחת טובה ומידה אחת רעה.
מה הכוונה?
המידה הרעה...
היא הזנחת החיים הטבעיים למהלכם הטבעי,
ובלי כל השתדלות ישתרר במידות הרעות כולם.
כשאדם מניח לטבע לעשות מה שהוא רוצה,
והוא לא מתבונן,
והוא לא מחשב,
והוא לא עובד את המידות,
הטבע יותר חזק מהשכל שלו.
אז הוא יהיה תאוות אכילה,
ותאוות בנות,
ולשון הרע, והתמכרויות של הדור שלנו.
למה?
כי הוא רגיל.
הטבע עושה את שלו, הוא לא עוצר את החיים.
הוא לא מפסיק,
הוא לא מבין שבאנו לעולם באמת לעבוד עבודת המידות.
הוא מזניח את החיים למהלך הטבע, והמידה הטובה
היא ההסכמה המוחלטת שהוא מחליט בעצמו לבקר.
מה זה לבקר?
להעדיף.
את הרגש המוסרי על הרגש התאווני.
רוב האנושות
מעדיפה את הרגש התאווה על פני רגש המוסר.
אבל אנחנו לומדי תורה,
עם ישראל,
ובטח החברים היקרים שנמצאים פה,
מעדיפים את הרגש המוסרי על התאווים.
ומי שמרגיש את זה ישתחרר מכל ההתמכרויות.
זו עבודה קשה, אבל יש לו את זה.
ומנקודה זו הוא לוחם נגד כל המידות הרעות יחד.
ובהמשך מקום מספר שמונה,
וזוהי כוונת רבן יוחנן בן זכאי,
שאדם הרוכש לו לב טוב.
פירוש שלישי,
כלומר,
מלהיב את ליבו לבקש את אור האמת.
היינו לאהוב חיי עולם ולהניח חיי שעה, ושיהיו כל
פעולותיו רק לעשות רצון השם ולא למילוי תאוותיו.
כשאדם מלהיב את לבבו לאהבות השם,
יתאם ממלא את כל המידות הרעות ויזכה לשלמות בכל המידות.
זאת אומרת, נתתי פה סיפור נפלא על לב טוב, על...
ככה.
הנה,
כשאדם, אחת המידות הכי קשות לנו זה לוותר.
קשה מאוד לאדם לוותר,
בהרבה תחומים בחיים.
וכשאדם מגיע למידה הזאת,
היא
סימן שיש לו באמת לב טוב.
איש יהודי דר בעיר הקודש צפת, ושמו רבי משה שלייפשטיין שליטא.
זה נכתב לפני ארבע חמש שנים,
הוצאתי את זה, מקווה שהוא גם חי היום.
מניין ימיו ושנותיו כבר עומדים בלי עין הרע תשעים ותשע שנה,
והוא הולך על שתיים,
בלי מקל,
ונוהג ברכבו,
אשר גם הוא מנה לאחרונה רכב יום הולדת ארבעים.
יוצא ונכנס כבחור צעיר בשנים,
שאלו אותו פעם.
איך זכית לאריכות ימים?
איתך התחמק וזה, זה.
איך זכית, אמר, אולי זה בגלל הסיפור הבא.
בימי נעוריו,
היה מגורם משפחתו בעיר לנצרת.
אין לי מושג, לא משנה איפה זה.
מתקרב יום בר מצווה שלו,
הוא התחיל,
חזר על ההפטרה.
למה? דרך אגב,
בעבר לא קראו את כל התורה.
המנהג,
כמו שאנחנו נוהגים התימנים,
וכמו שהחרדים נוהגים,
רק את ההפטרה לקרוא.
לא את כל הפרשה.
לא יודע מאיפה זה התחיל,
המנהג,
עוד לא ביררתי את זה.
אבל תחשבו, בדור שלנו כל הקשר, בעיות קשב וריכוז,
לקרוא את כל הפרשה,
זה סיוט באמת שיכול להיות לילד.
קטן כל הדין.
לא משנה.
בעיקר הבר מצווה שלו החל להכין את עצמו ובמשך שעות רבות
חזר בעל פה על ההפטרה עם טעמי המקרא כדי שיהיה בטוח.
שבת הסמוכה לבר מצווה שלו פתאום צץ לו
איזה חתן שהתחתן ורצה גם את המפטיר לעצמו.
הוא רצה ויש בר מצווה.
הלכו לרב שיפסוק למי מגיע לו.
מה אמר הרב?
בר מצווה ברור,
בר מצווה תושב קבוע,
הוא הגיע מאיפה שהוא, איזה חתן של אחד הזה,
ברור שזה.
ראה אותי בר מצווה
שהחתן מצטער,
כי גילה שהוא חתן מצטער, אמר לעצמו,
שימו לב.
אני נעשה בר מצווה בן י"ג,
הרי כמה פעמים י"ג שנה מונה כל איש במשך ימי חייו.
י"ג ועוד י"ג, ואווו, יש הרבה י"ג אין לחיות.
אבל חתן העומד לקראת נישואים זה רק פעם אחת בחייו.
הלוואי, היום זה כבר כן. אבל אני
אגיד פעם אחת בחייו בדרך כלל, כן?
על כן אבטר לו על העלייה.
ואכן בזכות זה רבי משה כבר מתקרב לגמור
פעם שמינית י"ג שנה של בר מצווה,
99,
בזכות הוויתור.
שנזכה בעזרת השם,
לב טוב בירא לי אלוהים,
ורוח נכון חדש בקרם מתוך הלב הטוב,
נזכה לקדם את המציאות.
עוד.
