שלום ערב טוב ברשות הרב
קראנו אתמול את המאמר של הרב הרצוג זצל
על ספירת העומר
הרב הרצוג דיבר על
קומתו הכפולה של האדם
הקומה העליונה האצילית השכלית
והקומה התחתונה
האנושית
ואפילו הבהמית החייתית
והוא הצביע על העובדה שלא נכון
להתמקד רק בצד השכלי העליון של האדם
אלא צריך
בקרה מתמדת
גם על הצד התחתון של האדם
ואז האדם הוא שלם
בשתי קומותיו.
וקודמו לתפקיד הרבנות הראשית לישראל,
מרן הרב קוק זצל,
אף הוא מדבר על הסוגיה הזאת
על
העניין
שיכול להתפתח בצורה מאוד שלילית
אם חלילה לא שמים לב.
בתוך עין איה
מדבר הרב על חילוקי הדעות אפילו על הסכסוכים
שבמין האנושי
והרב קובע שבסופו של דבר
שורש
הסכסוכים
הוא מוסרי.
לא
המשאבים הממשיים, הפיזיים
שעליהם יש סכסוך בגלוי
אלא בצורה גנוזה שורש הסכסוכים
הוא בעצם מוסרי
ואז הרב מדבר בהקשר לזה
על מרכזיותו של הכוח המוסרי
ועל היחס בין מוסר לבין חוכמה
כישרון ויכולת אומר הרב כך
הכל יודעים
שהחוכמה והכישרון
הם מתייחסים אל היכולת
לחזק ולהאדיר את היכולת השכלית
או את היכולת המעשית של האדם
אנחנו פוגשים את האדם
לפי מה שהוא מתגלה לנו בחוץ
אנחנו פוגשים את החוכמה שלו
חוכמה מופשטת
ואנחנו פוגשים את היכולת המעשית שלו
שהוא רוצה לעשות דברים על פי הבנתו על פי חוכמתו
אז החוכמה והכישרון
של האדם
הם נותנים לו יכולת
אומר הרב,
יש עוד תחום באדם,
הוא מאוד מרכזי.
והוא הכי מרכזי.
הוא המוסר.
המוסר,
הוא עומד לתקן את הרצון האנושי שיחפוץ בטוב.
כלומר,
בנוסף לחוכמה, כישרון ויכולת,
יש כוח מוסרי.
הכוח המוסרי הוא מפתח
את הרצון. מה אתה רוצה לעשות?
אתה רוצה לעשות טוב,
אתה רוצה לעשות רע,
חלילה.
השורש של החיים
הוא הרצון.
אתה רוצה לעשות
משהו מסוים
ואז אתה חושב איך לעשות
ואתה מגייס את הכישרון שלך ובסופו של דבר
אתה יכול ועושה
אבל הכל מתחיל מהרצון שלך
וכך אתה יכול לרצות לעשות טוב ואתה יכול גם
לרצות לעשות לא טוב חלילה אומר הרב יש סכנה
שיהיה פיצול
בין רצון לבין יכולת ואז
חלילה
יכול להיות כאן אסון.
והנה
אם
היכולת האנושית תגדל
בהרבה מרצונו הטוב של האדם
אז
הלא ריבוי הכוחות
יועיל רק
לאסונו
יש ביטוי בירמיה חכמים המה
להרע
ולהיטיב לא ידעו
חידוש
חכמים להרע
זה מה שדיבר אתמול הרב הרצוג
במאמרו על מצוות העומר
יש לנו יכולת היום לפתח אטום,
וזה משרת את הרוע של מי שרוצה לפתח
אותו.
המה להרע
יכולות מדעיות, טכנולוגיות,
אבל עם רצון מעוות,
רצון נמוך,
רצון אפל ושפל.
איך הם מגיעים לדבר כזה?
כי יש פיצול בין מוסר
לבין חוכמה,
כישרון ויכולת.
אז אם מפתחים רק את החוכמה, כישרון ויכולת,
ולא מפתחים את המוסר,
אז אנשים ועמים לא מוסריים
משתמשים ביכולת הטכנולוגית
להוציא לפועל את העיוותים המוסריים הגדולים שלהם.
האהבה העצמית האגואיסטית
כשהיא מתגברת למעלה ממידת היושר באובדן המוסר
היא משתפלת והולכת
ומכוערים
ולהפך,
אם,
כלומר יחד עם המוסר הטוב,
המביא אצילות נפש,
המביא רוממות,
המביא קדושה ואהבת הבריות,
יוכל
האדם לסדר גם את אותם הכוחות המועטים הנמצאים ביכולתו הדלה,
לו ולעולם.
יכול להיות אדם,
הוא מאוד מאוד מוסרי,
הוא אדם קדוש,
הוא אדם אציל,
הוא אדם טוב והוא חפץ להיטיב לכל הבריות כולם.
אבל האמצעים
שבידיו
הם דלים
אין לו מספיק קמח לחלק לכולם,
אין לו מספיק מוצרים שהוא פיתח,
שהוא יכול איתם לעשות טוב,
אבל הוא מאוד מאוד מוסרי.
אם יבוא לו איזה אדם,
הוא יכניס אורחים והוא ייתן לו
לחמניה,
כי זה מה שיש לו,
אבל הוא מאוד
מאוד מוסרי.
והוא יעשה את המקסימום
כדי לעשות טוב.
אז הנה אומר הרב,
הרב מצייר לנו את המציאות
של יכולת אדירה עם אפס מוסר או אפילו מינוס מוסר,
ולהפך,
אדם שהוא כולו מוסרי וקדוש וטוב ואוהב
את הבריות ואין לו מספיק יכולות.
זה הרב מצייר
בשביל ההבחנה בין הכוחות.
אמת הדבר שהטובה הכוללת והשלמה ודאי תבוא
דווקא מההתחברות השלמה של מילוי שני הכוחות.
גם היכולת וגם הרצון בתכלית טובם.
ודאי צריכים
בראש ובראשונה לפתח את המוסר
את הרצון,
מה אתה רוצה בחיים,
מה שיפתח,
שיפתח לעשות טוב במציאות או שיפתח לעשות חלילה להפך.
ודאי צריכים לפתח בראש ובראשונה,
זה עבודת החינוך,
לפתח את המוסר.
אבל יחד עם זה,
לא צריכים להיות פרימיטיביים
במדעים,
ביכולת,
צריך גם את זה לפתח.
ואז
תוכל להוציא אל הפועל
את שאיפתך להטיב
בצורה מקסימלית.
אז אומר הרב, צריכים לשאוף
לשלמות
בשני התחומים.
קודם הרב הבחין בין שני התחומים.
התחום הראשון זה המוסר, זאת האישיות של האדם,
שאיפותיו, רצונותיו.
והתחום השני זה איך הוא מוציא לפועל את
שאיפותיו על ידי החוכמה והכישרון והיכולת
ואז אומר הרב
הטובה הכוללת והשלמה תבוא מתחברות שני הכוחות יחד גם היכולת וגם הרצון
והיו לאחדים כמו שהם מאוחדים במקורם
הרי ריבונו של עולם
הוא הטוב והמטיב
וגם מטיב מבחינת
היכולת המעשית שהרי אין לו שום הגבלה
וכל אשר יוסיף האדם דעת
כן יכיר יותר את אחדותם של הכוחות האלה
השניים זאתי השקפה היותר אדירה לאחדות
השלמת היכולת והרצון
בתכלית הגודל בשכלול האדם.
אדם מפותח, אדם משוכלל,
הוא אדם
שהוא גם מוסרי
במקסימום
וגם עד כמה שניתן
מבחינת
יכולותיו.
ובכל זאת מסיים הרב
אבל הכוח הגובר בכל הדרך המתמדת של התפתחות ועליית האדם ממדרגה למדרגה
ומדור לדור ומתקופה לתקופה עד סוף כל הדורות
הוא כוח המוסר והצדק
שזה הרצון
שהוא יקיים ויפתח גם את החוכמה והכישרון
שזה היכולת אומר הרב בסופו של דבר
השורש שדוחף את כל החיים שהוא גם דוחף את כל התפתחות העולם
זה כוח המוסר והצדק כלומר הרצון
וכשיש
כוח פנימי כזה אחר כך גם מתגלים הכוחות
החיצוניים
שמוציאים לפועל במעשה את הדברים האלה שזה היכולת
והרב מביא מה שאומרים חז"ל על עמוד אחד
העולם עומד וצדיק שמו כלומר העולם עומד
על הצדקות
על הצדקות שאנחנו שואפים להתחנך אליה
אז בדברים האלה של הרב קוק
אנחנו מוצאים
פתרון ל...
בעיה ששאל הרב הרצוג
איך אפשר להוציא את העולם
שהוא צועד לאסון
משום שהוא מפתח את הטכנולוגיה ומזניח
את החינוך
של בני אדם
אומר הרב
החינוך
הוא בעצם התרופה
הוא רפואתו של העולם,
ללמד,
לחנך,
לא רק לידיעות ולהשכלה,
אלא
בראש ובראשונה לצדק, למוסר, לקודש ולתורה.
שלום.
