שלום וברכה לכולם
זה היום עשה השם
נגילה ונשמחה בו
ברוכים הבאים
לסיום התלמוד הירושלמי של אביאל רחמים
אחי הגדול
הסיום כאן מוקדש להצלחת כלל ישראל,
חיילי צבא ההגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון,
לשחרור החטופים ולרפואת הפצועים.
אנחנו מבקשים להודות לכל רבני ותלמידי
מכון מאיר, השם עליהם יחיו,
ובראשם
הרב בייגון שליטא,
וכן לאורחים הנכבדים
שמכבדים אותנו בנוכחותם,
הרב אהרון כץ דיין בבית דין רבני
הגדול ועוד רבנים חשובים שעתידים להיות איתנו.
ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו
והבדילנו מן הטועים
ונתן לנו תורת אמת
וחיי עולם נטע בתוכנו
הוא יפתח ליבנו בתורתו
וישים בלבנו אהבתו ויראתו.
ידוע בשם הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל
שישנו רמז מופלא
ללימוד התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי.
הפסוק אומר ציון במשפט תיפדה ושבה בצדקה
ציון במשפט תיפדה שווה בגמטריה תלמוד
ירושלמי
ושווה בצדקה שווה בגמטריה תלמוד בבלי.
אומר במאמר המוסגר שכאשר הדברים האלו
הגיעו לידיעתם של כמה מגדולי הדור הם אמרו
מדובר על לפני כמאה שנה אין מחשבים
שדבר כזה,
רמז כזה,
לא יכול להיגלות בצורה רגילה,
אלא אך ורק על ידי רוח הקודש.
זה לא משהו שאדם יושב ומחשבן אותו.
אני אחזור שנית.
ציון במשפט תיפדה,
תלמוד ירושלמי.
ושווה בצדקה, תלמוד בבלי.
ללמדנו שהגאולה תבוא בזכות לימוד שני התלמודים.
היום אנחנו נמצאים בתאריך י"ד באייר.
פסח שני.
מובא בספר היום יום.
של חב"ד
עניינו של פסח שני אין מצב אבוד
תמיד אפשר לתקן ולהשלים
אפילו מי שהיה טמא
אפילו מי שהיה בדרך רחוקה ואפילו לכאורה
שהדבר שבו הוא נפל היה ברצון
על הכל אפשר לתקן
י"ד באייר פסח שני
י"ד באייר מוכר גם כיום ההילולא דרבי מאיר
בעל הנס ושמו מאיר רומז לנו בראשי תיבות מאיר
רוח אפנו משיח הוויה
רוח אפנו משיח הוויה ראשי תיבות מאיר
אנו נמצאים כאן ומתארכים במכון מאיר
והחתן מסיים
התלמוד הירושלמי נקרא אביאל על שם סבו רבי מאיר
הרי שנוצר שילוב מרהיב של מאיר עיני ישראל בתורה.
ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל.
מובא בגמרא במסכת נידה דף ע"ב.
מה יעשה אדם ויחקם?
אומרת הגמרא ירבה בישיבה וגם יבקש רחמים ממי
שהחוכמה שלו ובפרט שהחתן שלנו כאן אביאל
הוא נציג בכור של משפחת רחמים יבקש רחמים ממי שהחוכמה שלו
סיפור
לפני כשמונים שנה
הזמינו בבני ברק באחד מתלמודי התורה את החזון
איש לבחון את התלמידים שעסקו ולראות גדול דור
והחזון איש הגיע ובחן את התלמידים הרכים
ברמה שלהם
בשלב מסוים אחד הילדים הקטנים הרים את היד
ושאל איך נהיים החזון איש
והמלמד שלו שמע את השאלה וסימנו להוריד
את היד לא שואלים שאלות כאלה מה
פירוש איך נהיים החזון איש החזון איש קלט שיש פה איזשהו משהו
ואמר שהוא לא שומע טוב הוא מבקש שהתלמיד ישאל פעם נוספת
וכאשר החזון איש מאשר אז למלמד אין ברירה התלמיד שואל בקול רם
איך נהיים החזון איש
והחזון איש עונה בשיא הרצינות
איך נהיים החזון איש
על ידי כיבוד הורים
מפתיע לחלוטין אחרת לחלוטין מכל מה שחשבנו
כמובן שמדובר על עמל ויגיעה והתמדה וקדושה וטהורה
אבל כיבוד הורים
הוא חלק אינטגרלי ממערכת ההכנה של האדם לקבלת חוכמת התורה.
אני כבן צעיר של המשפחה יכול להעיד על
אביאל שברוך השם הוא זוכה ומשמש דוגמה ומופת
לכל הנושא של כיבוד הורים,
ההורים שלנו,
גם
ההורים של אשתו,
חמיו נפטר, חמותו שתחיה,
ויש ממנו ללמוד גם בנושא הזה של כיבוד הורים.
בפעם הקודמת שהיינו כאן לפני חמש שנים אביאל
זכה לסיים תלמוד בבלי לאחר 32 שנות לימוד.
הפעם הוא החליט להזדרז יותר ואת התלמוד הירושלמי לסיים רק בחמש שנים
שנים כדי לשמח אותנו מהר יותר זו ההזדמנות לאחל לו
לקבל קבלות חדשות בכל חלקי התורה כולה
מעמד הסיום עבור כולנו
הוא הזדמנות אמיתית להיכנס לתחנת כוח
ותדלוק
תחנת רענון להתמלא בכוחות כדי להתעלות ולהתרומם
אנחנו נמצאים כאן לא רק כדי לחלוק כבוד למסיים
ולא רק כבוד לתורה אלא כדי שכולנו נדבק בחיידק
החיובי הזה של שאיפות וגדלות בתורה
זו הזדמנות אמיתית עבור כולנו צעירים ומבוגרים להציב לעצמנו יעדים ושאיפות ברוחניות
לחתור למטרה בלימוד של מקרא
משנה גמרא מדרש הלכה קבלה מוסר וחסידות
כד מתכנשין ישראל ועסקין בשמחת תורה,
קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה,
חזו בני חביביי,
דמשתכחין בצרת דלהון
ועסקין בחדוות הדילי.
כאשר אנחנו נכנסים לכאן, לבית המדרש,
ושוכחים את כל הצרות מבחוץ,
עם כל הכאב האישי והלאומי שלנו, ואנחנו עוסקים
בחיבור וחיזוק לתורה הקדושה,
הרי שזה משמח את הקדוש ברוך הוא.
אבקש להזמין את ראש הישיבה,
מקים עולה של תורה,
תלמידו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצל,
הרב דוב הכהן ביגון שליטא,
לשאת דברי תורה,
ברכה וחיזוק לכבודה של תורה.
בבקשה.
תודה רבה.
מרשות
הרב אביאל,
רחמים, שליטה,
מרשות הרבנים שבאו,
רבני הישיבה, התלמידים,
אני רוצה לקראת תודה.
תודה, פשוט תודה.
לקראת הטוב.
כמה שנים כבר אתה מזכה את כולנו?
עשר שנים,
שמענו עכשיו, גמר את הבבלי,
ועכשיו,
תוך
כמה שנים מעטות,
שש שנים,
את הירושלמי.
כל לומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה,
וכל העולם כולו כדאי לו,
כך אומר רבי מאיר במשנה,
בביתה בסוף הפרקי אבות.
אני רוצה להתייחס לתורה לשמה.
למה מי שלומד תורה לשמה הוא זוכה לכל כך הרבה דברים?
כל העולם כולו כדאי לו.
אז ראיתי בהוראת התורה של הרב זצל,
שהוא מתייחס לתורה לשמה.
לימוד תורה בכלל, זה לא עניין פרטי רק.
מי שלומד תורה מחזק את כל עם ישראל.
בין שהוא מודע לזה,
בין שהוא לא מודע לזה.
הרב זצל בהוראת התורה,
רק שתדע למה אתה זוכה, רבי אביאל,
אתה מחזק את כל עם ישראל,
ולא רק אביאל, כל מי שלומד תורה,
כל תלמיד שבא לכאן,
למרות שלפעמים הוא לא יודע א' ב',
כי הוא בא מחוץ לארץ,
כן,
זה מחזק את עם ישראל כולו.
אני מצטט כאן את הרב זצל בעניין הזה.
אחד מהדרכים של עסק התורה לשמה הוא להעשיר את כנסת ישראל כולה
בכוחות רוחניים גדולים.
כל מה שמתרבה אור התורה בישראל,
ועמה חיבתה וכבודה,
ואני יכול להעיד לרבי אביאל שיש לו אהבת תורה,
חיבת תורה.
וכבוד תורה,
כבוד הורים,
אני יודע,
כבוד הורים, כל מי צריך לכבד אותו.
אין כבוד, אמרת המשנה, אלא תורה.
בלב אחד מישראל,
אחד מישראל,
הרי הכוח היסודי של האומה כולה מתחזק או מתאמץ.
בעצם העובדה שאנחנו לומדים.
והנשמה הפרטית של זה האיש,
זה האיש,
הפועל ברכה כללית זו,
היא מצד עצמה גם כן מתגדלת ומתהדרת.
כן,
זה לא רק עניין שאתה משפיע על כולם,
כל עם ישראל כולו,
גם אלה מימין וגם אלה משמאל,
תשאל אותי מאיפה אני יודע, אני לא אגלה לך.
כל עם ישראל.
התורה זה לא עניין פרטי.
קיבלנו את התורה במעמד הר סיני כל עם ישראל,
אז וגם היום.
משתלמת ומתפארת בענפים רבים ורעננים,
ומשלחת שורשים רבים ואדירים,
ומשתרשת על ידי כך בשורשי עץ החיים האמיתיים,
שכפי טהרתה וגבורתה תכיר,
תחוש את עומק נועם טעמם הטוב של החיים המאושרים הללו.
וכיכך כעין הטוב הולך לדודי לישרים דובב שפתי ישנים.
שלומדים תורה לשמה, עושים חסד עם כנסת ישראל כולה.
למרות שאתה כביכול אדם פרטי,
אבל האמת היא שזה לא עניין פרטי,
זה מחזק את כל עם ישראל.
רבי אביאל זכית,
זוכה ותזכה בדעת השם, להמשיך להגדיל תורה ולהאדיר.
אני מתפעל יום-יום,
כמעט יום-יום נאמר,
שוקד על התורה.
ואני יושב,
אבל כשהוא מעביר את השיעור שלו,
תכף נשמע את השיעור שהוא נותן.
זה לא סתם,
זה מתוך באמת
עמקות ובירור אמיתי של הסוגיות שהוא עוסק ולומד. זכות
מזכה את כולנו,
את כל עם ישראל, זכות זה יעמוד לך,
למשפחתך, לכל עם ישראל, לחיילי צבא ההגנה לישראל,
לפצועים שנרפאו.
ואנחנו נזכה מתוך הגדלת התורה וההדרתה של
כל אחד מאיתנו לגאולה שלמה וישועה שלמה ומהרה בימינו.
אמן.
נחת רוחה, נחת רוחה,
נחת רוחה,
נחת רוחה.
אשרי אשרי מי, שגדול בתורה,
ועמלה בה, ועמלה בה בתורה.
אשרי אשרי מי, שגדול בתורה.
לאחר שזכינו לדברי ברכה ושבח כאלו,
אנחנו מתכבדים להזמין את חתן הסיום.
אביאל רבי מאיר הכהן, בבקשה.
תודה רבה.
שלום לכולם.
ברשות ראש הישיבה,
ראש מכון מאיר,
מרביץ תורה ברבים,
הרב דוב בער אייגון שליט"א,
שהשם יזכהו ויזכה אותנו,
שיהיה לו בריאות שלמה, רפואה שלמה,
ויראה במלכותו,
ונזכה עוד שנים רבות ללמוד ממנו.
ברשות הרב אהרון כץ,
חבר בית דין הגדול,
שאני זוכה לשאול אותו הרבה,
ללמוד,
להתפלל איתו וללמוד ממנו הרבה,
הוא לא מודע לזה תמיד
תודה רבה שזיכה אותנו
ברשות הרב חיים ליוש
שנדבר עליו בהמשך
הוא המוציא לאור של הירושלמי שלמדתי ממנו
יש לי הכרת הטוב גדולה שהוא משתתף איתנו
ברשות הר"מים
הקהל הקדוש ו...
השיעור שנגיד עכשיו יהיו לעילוי נשמת החיילים שנפלו
היהודים שהשם יקום דמם רוח השם תנחהו בגן עדן ליהודי
נשמת שמואל בן אסתר שהיה ר"מ פה בישיבה
ונפטר לאחרונה רוח השם תנחהו בגן עדן ביקשו ליהודי
לעילוי נשמת הרב מזוז מאיר נסים בן קמסנה
והערב זה ההשכרה של דודה שלי
לעילוי נשמת רוזה בת שועה בת אסתר רוח השם
רפואת כל פצועי צה״ל
וכל האזרחים שנפצעו במלחמה
כל חולי עמו ישראל רפואת אורי נתנאל חיים בן מלכה
אסתר ברטיבקה
אמי
שטיחיה
ולרפואת חמותי
רחל בת חביבה שישלח לה רפואה שלמה
רפואת הנכדים שלי אסתר רעות
בת עת השחר,
רפואת אריה בן עת השחר,
שישלח להם רפואה שלמה,
שיזכו חיים טובים,
וכן יהי רצון ונאמר אמן.
הלימוד מוקדש לניצחון של עם ישראל במלחמה,
ולחזרת כל החיילים, אנשי כוחות הביטחון וחטופים,
בריאים ושלים לביתם.
קודם כל צריך להגיד תודה לשבח האכסניה,
לא פשוט שהרב מפנה שעה כזו, ש...
שבית המדרש עסוק בתורה אבל גם זו תורה אז תודה
רבה לכבוד הרב ולצוות שאפשרו לי את האפשרות הזאת, אני נמצא
פה כבר למעלה מעשר שנים ואני נהנה מכל רגע ברוך השם
אני רוצה להגיד תודה גם לרעייתי
מיכל מרסל ולמשפחה שלי
לחברים שסייעו לי בראשות יוסף חיים ונפתלי
וכל שאר החברים שטרחו ועזרו תודה רבה לכם
אני אגיד עכשיו ברכת שהחיינו, אני אברך על...
לא עשיתי סדר טוב,
אני חושב שאני לא טועה.
בשבילכם נברך,
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, ברוך
אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו,
וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
טוב.
לפני מספר שנים,
כ-15-20 שנה,
הייתי בטיול של עובדי בזק.
ונתקלתי
בירושלמי במכון של ניר עציון,
ראיתי שם ספר של ירושלמי שמצא חן בעיניי,
ויש לי "הקראת הטוב" ספר מצוין,
נמצא פה הרב חיים ליאוש הוא
המוציא לאור תמיד חכם,
שביקשתי שישתף איתנו ונותן שיעורים
בירושלמי,
ובעצם מה שנקרא "נפשו קשורה בנפשו" נקשרתי בהוצאה הזאת,
ושמה יש
הקדמה ענקית
של חומת ירושלים שבין היתר מסבירה שיש דעות בחז"ל שהיו שישה סדרי
משנה גם שישה סדרים מלאים של התלמוד זה מופיע גם בתלמוד הבבלי
בברכות כ״ף מתחיל שם האמירה דיבור מתחיל אמר הרב
פאפא
בכל אופן ירושלמי שמו תלמודה של ארץ ישראל
לא בדיוק ירושלמי אבל
חז"ל רצו לקוון אותנו עם ישראל רצה לקוון אותנו
שהתלמוד הזה שנוצר בארץ ישראל מכוון לירושלים לציון
אבל החכמים שמוזכרים בו הם מקיסרי מציפורי
ומטבריה זאת אומרת זוהי קבוצת חכמים שמוזכרים בגמרא
בירושלמי
מי שסידר את הסדר של הירושלמי רבי יוחנן
בן הנפח גם הוא קוראים לו בן הנפח
ואז
זה מופיע במסכת ראש השנה
פרק ב' הלכה ה' בירושלמי שם זה מוזכר
ובכל אופן הירושלמי שנמצא בידינו הוא חסר
מבחינה שבמשך השנים הרדיפות שהיו בארץ ישראל
כן הגזירות
האינקוויזיציה הצנזורה ושריפת התלמוד
וגם עסקתי בזה עם הרב כץ הוא סיפר לי מה עשו אפילו
אלה שהתפיסו וחשבו שהם תלמידי חכמים ושינו וכולי
אז צריך לזכור את כל הדברים האלה שמה שנמצא בידינו הוא לצערנו
אחרי מציאות של למעלה מ-1600 לפני מאות שנה שהדברים נפגעו.
בכל אופן
הירושלמי הראשון שנדפס בדפוס ונציה על פי כתב ליידן
כתב ליידן שנמצא בליידן וזה הודפס בוונציה ללא פירוש
רק גוף הגמרא וגם שמה מי שהעתיק את הגמרא
כתב יד כותב שיש זה לא מאה אחוז כן
אחר כך הודפס בקרקא לראשונה עם פירוש קצר
בהמשך בקושטנטינה עם אחד המפרשים החשובים של הירושלמי עם פני יהושע
פני יהושע סליחה אחר כך באמסטרדם הודפס פירוש והגאות עם הפני משה
ואחר כך בזיטאמיר
זה מבוסס כבר על הוצאות שלפניו ודפוס וילנה שזה צורת הדף
התבססה על זיטאמיר וכולי אבל שמה
ברוך השם נכנסו קורבן העדה הפני משה
הגאון מוילנה וכן הלאה הרבה הרבה תלמידי חכמים
תסתכלו בדף המקורות שנמצא בפניכם במקור מספר אחד
יש לי אהבה לקרוא הקדמות
בהקדמה של הפני משה רבי משה מרגלית
הוא
כותב על התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי,
הוא כורך אותם ביחד.
"והיו הקרובים פורסי כנפיים למעלה,
סוככים בכנפיהם על הכפורת
איש אל אחיו יחדיו יהיו תמים לבאר המשנה על תילה,
זה סותם וזה מפרש,
זה מכסה וזה מגלה, וכולה מקשה זהב טהור".
כלומר אנחנו צריכים להבין מה אומר לנו הפני משה שעוד נרחיב עליו.
הוא היחידי שפירש את כל התלמוד הירושלמי הוא בעצם רש"י של הירושלמי
מפרש חשוב של הירושלמי זה קורבן העדה,
היה הרב של ברלין לפני כ-300 שנה,
280-270 שנה, נולד כמה שנים לפני הרב
משה מרגלית,
הוא היה חולה
ובהקדמה שלו לסדר נשים הוא זכה לפרש את סדר
מועד סדר נשים וכמה מסכתות מסדר נזיקין תראו מה
הוא כותב כשהוא היה חולה ועוד כי השם כאבני
בי ישוב באבני ואין קצה לתשבחות מנחמני כאשר קרבו ימי לגמור
את חיבורי זה על סדר נשים ירושלמי מצאוני צרה ויגון כל
משכבי הפכת בחולי לכסא דלשון למודים שקשה להם ללמוד
תראו מה מסביר לנו הקורבן העדה
חשבתי דרכי מה זאת עשה לי אלהים ולמה בדמי ימי הושבתי והלא בשערי צדק אבוא אודה יה
שאול יופקדו יתר שנותיי השיבוני רעיוני לדעותיו אין זאת כי אם זה
קורבני זה קורבן העדה לא לרצון לפניו תראו מה הוא כותב
לזה אמר לה כחידני מן הארץ למען
לא יעלה על מזבח הדפוס בסמוי
זאת אל ליבי ותבער אש בעצמותיי וכפלו אגוני וכיבי אנוש
וחיוור האנוש והגעתי עד שערי מוות.
תראו מה מרגיש מישהו שכולם מחזיקים ממנו היום.
אני מסתכל במי שהיום עושה ביאור לירושלמי
כולם מסתמכים
על פני משה ועל הקורבן העדה הוא תמציתי
בדרך כלל יותר קצר מפני משה והרבה יותר קליל
כשהתחלתי ללמוד,
תכף אני אדבר על שיטת הלימוד שלמדתי בה
לא ידעתי מה יש בה גמרא פתחתי את המאורי אור
והתחלתי ללמוד
וגיליתי להפתעתי שיש פרשן, הפני משה.
הפני משה כתב, גם קורבן העדה כתב תוספות
שיירי קורבן, וגם הפני משה כתב תוספות
מראי הפנים.
תראו מה כותב, הבאתי פה את מראי הפנים,
שהוא כותב בהקדמה, למראי הפנים, כותב ככה הרב משה מרגלית,
הרב, הוא היה הרב של הגאון מווילנא בחיבור, גאון עצום,
הוא מסביר
מראה הפנים,
מקום מספר שלוש,
על שם שהוא מראה פנים בכל צד ובכל
מקום מה שימצא יימצא מדברי הש"ש הזה ירושלמי
בש"ס הבבלי אין במקומו או במקומות אחרים בכל שיטות ותלמוד מלבד מראה
המקומות אשר רשמתי על הגיליון ואינם כי אם להראות מקום אל הש"ס
בכל ארבע הסדרים אשר נמצאו לפנינו ואל הספרא והסיפרי והתוספתא
וכמראה האופן לפלפל ולהבין דרך שקלא וטריא באנטריא
תלמודי דיעת ואומקשי מאחא להתם ומתם לאחא
אית ליה מבין ולהבין אם יש איזו הלכה בסוגיה בבבלי אשר
מראית העין תשפוט כי היא מנוגדת וסותרת לשיטת תלמוד הזה
ראיתי בעזרת הכונה להשוותם בכל היכולת על צד האפשרי למה
הם יבואו בברית יחד והיו לאחדים כלומר הוא כותב שבעצם הוא
הוא מסוגל היה מסוגל לעשות את זה והוא בעצם חיבר את
שני התלמודים ואנחנו רואים שהוא מביא את ה..
הוא מרחיב במראה הפנים ומרחיב ומעמיק בלימוד
אתה ממש מרגיש שאתה סוחה בכל ים התלמוד.
אין לי הרבה זמן,
כשלמדתי את הראשונה מכל מה ששמתי בצד,
מה אמר פני משה במראה הפנים,
אבל אני צמצמתי.
נביא אותו משבועות, קודם כל גיליתי שהוא רמב"מיסט,
לא ידעתי את זה,
אבל זה תוך כדי שאתה עומד.
מקור ארבע,
וראה לך מבואר דעת הרמב"ם,
סמיך על סוגי הדחק,
כלומר מקום שזה מופיע,
כן?
במסכת שבועות.
דרך אגב וזה ידוע הוא,
דכל אחד,
דלא פליגה סוגיית הבבלי בהדיה כמו באופן מפורש כשביד ירושלמי,
סמיך הרמב״ם כשביד ירושלמי.
כלומר הוא מביא את זה שהרמב״ם סומך על הירושלמי איפה שאין מחלוקת.
ויש גם כארבעים מקומות
כתב הרב בלאס שהוא היה נוקט בירושלמי
לפני ולפנים שהרמב״ם מביא ופוסק לפי הירושלמי.
עכשיו שואלים אותי איך למדתי.
התשובה שלי פשוטה, כמו שלמדתי אצל הרב שטיינזלץ זצ״ל
בבבלי,
הוא אומר קודם כל תקרא את הסוגיה פעמיים,
קשה לדעת איפה הסוגיה בירושלמי,
היום זה פשוט
החתן שלי לימד אותי נכנסים לגוגל ספריית תלמוד ירושלמי
מסכת כזו וכזו וזה שם הם מחפשים לסוגיות לשיטתם,
בכל אופן
אמרתי קראתי את הסוגיה פעמיים
אחר כך עובר עם המפרש מה שמצאתי זה היה פני משה
ואז פעם רביעית קראתי לבד שוב פעם עברתי לזה לבד
לראות נכון מה הבנתי מה פני משה אחר כך פעם
חמישית עם הפני משה ופעם שישית עם עצמי כלומר
רק בסדר מועד גיליתי שם את קורבן העדה במסכת,
ואז מה שעשיתי הייתי קורא בפעם הרביעית לומד בפעם
השלישית עם הפני משה ובפעם החמישית עם קורבן העדה
אחרי שש פעמים לפחות שעברתי על החומר
ידעתי מראש שאני הולך ללמוד
עם הרב שטיינזלץ אבל איך עושים את זה אז קודם כל אחרי
שש פעמים שעברתי עברתי לרמב״ם ליד החזקה ביד החזקה
הרמב״ם יודע הכל, תכף נעבור על זה,
הוא יודע הכל,
וברמב״ם היה לי גם,
קיבלתי מתנה ביאור מבבלי עם החתנים ועם הילדים שלי,
יד החזקה של הרב שטיינזלץ,
כלומר שאיפה התקעתי מתי שהוא וכולי,
ממש היה לי זה עזר לי מאוד.
הבאתי פה שתי דוגמאות של הרב קעתי ושל הרב שטיינזלץ,
שאתה עובר עליהם,
בסדר זורם,
כשהרב קעתי מרחיב, הוא לוקח מהירושלמי בדרך כלל,
ואז אתה יש לך הרבה יותר קל
תסתכל מקור חמש,
הטענה שתי מאות כסף,
הטענה היא לפחות שתי מאות כסף וכו',
בשורה השלישית כותב הרב קעתי,
מבואה בירושלמי,
ולא אחזור על זה,
לפחות קוצר הזמן, אותו דבר מסכת מכות י"ג,
דף א', י"ג במהדורה של מורה אור,
של וילנה,
כותב גם כן,
ובתלמוד הירושלמי ניתן הסבר אחר למחלוקת זאת,
כלומר למדתי את הבבלי,
את הירושלמי,
והסתכלתי מה כותב הרב שטיינזלץ,
קודם כל המשניות זה אותן משניות
לפעמים תהיה שינוי קטן
והסוגיות לפעמים אתה עושה לפעמים אותן סוגיות אתה קורא אותן
אבל עם הזמן ראיתי שמשהו מוזר מריח
לי פניתי לבן של הרב שטיינזלץ
מלאכם שטיינזלץ הרב בני עכשיו תגיד לי
רב למה אני כל הזמן מוצא הפנייה
בבבלי של הרב שטיינזלץ לירושלמי הוא לומד שתי גמרות ביחד כלומר
כאילו עשה לי טובה
אני למדתי,
אז
אני אסביר עוד משהו.
מראש תכננתי לסיים,
הרב שטיינזלץ פירש שתי מסכתות, את פאה ירושלמי ואת
כמובן על הסדר של מסכתות הבאות וגם את המסכת שקלים,
לכן ציינתי מסכת שקלים שיהיה לי קל יותר אחרי שאני מסיים,
והמשכתי באותו סדר.
מכאן אני רוצה להגיע למסכת שקלים ברשותכם.
טוב,
קודם כל בבית המקדש היו מבקרים מדי יום אלפי אנשים
מה עוסק במסכת שקלים?
אלפי אנשים ביקרו מדי יום
בבית המקדש כשמבקרים אלפי אנשים במקום מסוים
צריך שתהיה מערכת ארגונית שניתן לטפל בהם
וכשיש מערכת ארגונית מה צריך?
כסף.
כלומר אנחנו יודעים פה שלצורך העניין
צריך מערכת
צריך מערכת בתחזוקת הבית במזבח שאם יש לו בעיה
בפרחות,
כלי הקודש וכן הלאה,
קורבנות,
מקווי טהרה שהיו בעשרות ליד המקדש,
אספקת מים,
ניקיון המקדש,
כל הדברים האלה צריך שתהיה מערכית ארגונית.
בצד השני,
אנחנו
צריכים שמישהו יממן את זה.
אז צריך הרבה מאוד כסף לכיסוי ההוצאות.
ועיקר ההכנסות היו ממחצית השקל שזה המסכת שקלים עוסקת בה.
אז המסכת עוסקת בעצם בארגון של בית המקדש,
מערכת הכספית,
תרומת מחצית השקל, מי חייב לשלם?
מלתת מחצית השקל מי רשאי לא חייב על רשאי ומי אינו רשאי
זה ממש הגויים לא יכולים לתת מחצית השקל
לעניין של התרומה
הזאת
אז כל התהליך המסכת עוסקת בכל התהליך מהרגע
שאדם תורם עד שהכסף מגיע לבית המקדש
בבית המקדש היו שופרות
לתרומה שופרות וקופות תרומה שהיו למעלה צרות למטה רחבות תיבות
גדולות כאלה שבהם היו תורמים לכל מיני היו שלוש עשרה
שופרות כאלה שלוש עשרה תיבות קופות תרומה כאלה
ואז ברור שאם כסף נופל על קופה אחת
על קופה שנייה למי הכסף שייך וכן הלאה
סדרי העבודה הפייסות ההגרלות לכהנים תרומות
תזמורת למקדש,
בגדי כהונה,
מי מטפל בכל הדברים האלה?
משפחות שעסקו בצורכי בית המקדש,
משפחת בית אבטינס שעסקה בקטורת הסמים או
בית גרמו שעסקו באפיית הלחם וכן הלאה.
הרמב״ם כותב
שמצוות
מצווה על כל
אחד מישראל
לתרום מחצית השקל שנה בשנה
להפתעתי כשאני עסקתי בהקדמה של הרב שטיינזלץ הוא לא
כותב ככה הוא כותב שהמצווה במחצית השקל הייתה במשכן
קיבלו עליהם ישראל,
בהסכמה,
מביא את זה מנחמיה, פרק י',
פסוק ל"ג ל"ד,
והעמדנו עלינו מצוות לתת עלינו שלישית השקל בשנה
לעבודת בית אלהינו,
ללחם המערכת,
ולמנחת התמיד,
ולעולת התמיד,
השבתות לחדשים למועדים ולקדשים ולחטאות
לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו.
כלומר הייתי מופתע שכביכול,
אני לא יודע אם כן,
אבל כביכול,
אני לא מצאתי את המקור למה הרב שטיינזלץ הולך למסלול הזה.
דיברתי אתמול עם מישהו,
עם הרב סיימון,
עם חכם סיימון, הוא אמר לי, מותר
לחלוק על הרמב״ם? אמרתי לו, אני?
חס ושלום,
אני לא...
הוא אומר, תסתכל בספר המצוות, מה אומר הרמב״ם?
הסתכלתי,
הסתכלתי בספר המצוות, מצווה קע"א
לא מופיע, הוא מסתמך על,
זה ייתנו,
אתם
רואים מקור שבע,
זה ייתנו,
כל העבר על הפקדים,
מחצית השקל בשקל הקדש,
עשרים גרה השקל,
מחצית השקל תרומה להשם.
זה מפרשת קודש, פרשת שקלים.
מכאן נעבור לסיום,
מקור שמונה ברשותכם.
המשנה הראשונה עוסקת בחודש אדר,
אחרי, בעצם אחרי שרוב הגשם, רוב הגשמים הסתיימו,
באחד באדר משמיעין על השקלים ועל
עקירת הכלאיים שנמצאים בשדות,
כן,
ובחמישה עשר בו בחודש אדר קורין את המגילה בכרכים,
כלומר ערים עומדות בחומה
ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות ואת במקורות המים,
זה מאגרי המים,
ועושים כל צרכי רבים ומציינים,
מסמנים על הקברות שלא יהיו,
מי ששומרים טהרה,
שלא יטמאו,
ויוצאים שלוחי בית דין אף על הכלאיים.
כלומר אנחנו רואים
שהמסכת פותחת בשקלים ועושה עוד דברים נוספים,
אנחנו נתמקד,
רק במשפט הראשון,
באחד באדר משמיעין על שקלים.
מאחר ולא היה לי מקום בדף המקורות,
כי היקף הנושא הוא אינסופי
אז אני ברשותכם אגיד, אסביר את הגמרא
ולמה באחד באדר שואלת הגמרא
שואלת שתי שאלות למה באחד באדר ומה זה משמיעין
שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן ותתרם תרומת הלשכה
מן החדשה בזמנה באחד בניסן כלומר יש לנו פה תשובה שצריך לתרום
באחד מניסן על זה לומדים מהמשכן תכף נעבור על זה בכמה מילים
לקורבנות הציבור יכולה לבוא רק מהכסף שמגיע לשנה
החדשה כלומר הכסף שיש שם בשנים קודמות לא הולך לתרומת הלשכה
שממנו קריבין קורבנות.
ממשיכה הגמרא ואומרת
ואמר רבי שמואל בר יצחק תרומת הלשכה כתחילתה כדכתיב
ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן.
כלומר זה אנחנו יודעים שהמשכן הוקם בשנה השנייה של מצרים
ותעלה עליה ביום שהוא הוקם המשכן בו ביום נתרמה תרומה
רבי חייא רבי יושע רבי שמעון וכו'. נאמר כאן חודשים
תסתכלו שימו לב מצד שמאל בדף המקורות שמונה ב' וג'
נאמר כאן חודשים ונאמר להלן חודשים שני הפסוקים מה חודשים שנאמר
להלן אין מונין אלא מניסן אף חודשים שנאמר כאן אין מונין
אלא מניסן כלומר הגמרא מסבירה לנו למה מונין מניסן
אבל זה לא מספיק,
אמר אביי שביק רבי חייא,
כלומר עזב רבי תבי את ראשה של המשנה
ואמר סופה דאילוכא כדעד דעדן,
כמו ששנינו,
מה שנינו?
זאת עולת חודש בחודשו,
זה
מופיע לכם במקורות,
יכול להיות תורם בכל חודש וחודש,
עולת חודש בחודשו או יכול להיות תורם בכל חודש וחודש,
תלמוד לומר בחודשו לחודשי בחודש אחד הוא תורם לכל חודשי השנה,
יכול באיזה חודש ירצה, שואלת הגמרא?
נאמר כאן חודשי
שימו לב ב' וג' ונאמר להלן חודשי מה חודשי שנאמר להלן אין
מונים אלא מניסן אף חודשי נאמר להלן אין מונים אלא מניסן
כלומר הגמרא עונה למה התרומה החדשה היא מחודש ניסן אחד בניסן
ולכן משמעין שלושים יום לפני כן בראש חודש לקראת ראש חודש
אדר או אם יוצא ראש חודש אדר בשבת משמעין על השקלים
השאלה השנייה של הגמרא מה הכוונה משמעין
ועונה על זה רב הונא אמר מכריזין
בכל
איך מדרש אמר הם מביאים פסוק ויתנו כל ביהודה ובירושלים זה
פסוק מדברי הימים שבו יאשיהו מתואר יאשיה המלך עושה את התיבת
צדקה בבית המקדש לחזק את בדק הבית רק
אומר בקצרה שבעמוד השני של דף א'
הגמרא וככה פוסק הרמב״ם אומרת שתורמים שלוש פעמים
בשנה כלומר העיקר התרומה היא בחצית השקל
והוא אומר ואת ענינה והרי שנינו
בשלושה פרקים בשנה שלושה זמנים תורמים את הלשכה
בפרוס פסח זה בחצית השקל
בפרוס העצרת זה חג השבועות בפרוס החג זה חג
זה ראש השנה בעצם אנחנו נעבור למקור תשע
לסיום המסכת לסיום התלמוד
המשנה האחרונה עוסק בתחילתה בקורבנות
אני רק אסביר בקצרה נבוא על זה בקצרה המזבח שהיה
בעזרה הכבש האפשרות לעלות על מזבח היה מדרום לצפון
ובסופו היה מזבח
והיה אורכו שלושים ושתיים אמה ורוחבו שש עשרה אמה
המשנה הפותחת, אברי התמיד
ניתנים מהחצי כבש ולמטה במערב,
כלומר הכוהנים שמביאים אותם אחרי ששחטו וניתחו את הקורבן,
שמים אותו,
את הנתחים שמים אותם בצד המערבי של הכבש בחצי התחתון,
מסביר על זה קורבן העדה וגם פני משה,
כוהנים הזוכים בפיס,
כלומר בהגרלה לעשות את עבודת הקורבן,
לקריב אותו,
באברי התמיד ולעלותם לא היו מעלים אותם
בפעם אחת אלא נותנים אותם על הכבש
קורבן תמיד כן בבוקר והולכים ללשכת הגזית ליקרות
את שמה ואחר כך חוזרים ומקריבים עם האיברים
ואותו דבר של מוספים ניתנים בחצי כבש ולמטה במזרח בצד השני
ושל ראשי חודשים ניתנים לקרקע במזבח ולמעלה כלומר על קרנות המזבח
לא נאכיל בזה מכאן המשנה עוסקת בשקלים שזה העיקר של
המסכת שלנו
אומרת המשנה,
השקלים והביקורים אינם נוהגים אלא בפני הבית,
כלומר מצוות תרומת מחצית השקל ותרומת הביקורים ברגע שבית המקדש קיים
בית המקדש שלא נדע,
מקווה שיבנה במהרה,
לא קיים,
מצוות האלה לא עוסקים מהם,
ככה פסק הרמב״ם
אבל שלוש מצוות אחרות מעשר דגן ומעשר בהמה ובכורות
של בהמה נוהגים בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית,
כן?
כלומר יש הבדל בין שתי המצוות הראשונות זה שקלים וביקורים שלא
נוהגים רק בפני הבית ושלוש מצוות אחרות שגם נוהגים בזמן הזה.
כך אומרת המשנה.
ממשיכה המשנה אומרת
בכל אופן המקדיש שקלים וביקורים הרי זה קודש כלומר
משום שזה אסור חז"ל ביטלו את זה אבל
חלוק רבי שמעון על תנא קמא
קמא אומר רבי שמעון אומר האומר ביקורים קודש אינם קודש
כלומר אנחנו רואים פה מחלוקת בעניין הביקורים ומחצית השקל שבין
תנא קמא לבין רבי שמעון ומכאן ניכנס לגמרא איפה שיש
לכם חץ סיום הסעיף ותלמוד ירושלמי כתוב לכם בחץ
השקלים וביקורים
אומרת הגמרא השקלים קדשו כלומר אם מישהו
כן הקדיש קדשו
מביאה הגמרא רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון
בין אלו שקלים ובין אלו ביקורים לא קדשו כלומר
רבי שמעון שאומר במשנה שרק הביקורים לא קדשו
פה הגמרא מביאה מאמר שלו שהוא אומר
בין אלו ובין אלו לא קדשו
הגמרא ממשיכה לפני שאני אמשיך אני רוצה להגיד איזו
שתי מילים הקדמה לגבי גר שהתגייר בתהליך הגירות של הגר
בזמן בית המקדש
קבלת עול תורה ומצוות אם הוא זכר צריך לעשות מילה
ולטבול
לקבל עליו מצוות כמובן
ואחרי זה הוא צריך להקריב קורבן
קורבן עולה
הקורבן הפשוט ביותר,
הקורבן הזול ביותר,
זה קורבן עולה של קן.
הקן הוא או שני בני תורים או שני בני יונה,
אותם מקריב,
מקריב הגר בסוף תהליך הגיור שלו.
אם לא טעיתי.
ממשיכה הגמרא אומרת,
כן? תענה,
גר בזמן הזה צריך להביא קינו.
כמה צריך להביא?
רביעית
דינאר כסף.
כלומר הוא צריך להקדיש ואז
והגמרא,
עוד פעם רבי שמעון,
אמר רבי שמעון ביטל רבן יוחנן בן זכאי מפני התקלה,
כלומר רבן יוחנן בן זכאי אומר רבי שמעון
ביטל את הגר,
למה?
את הקרבן של הגר למה?
כי
אם הוא יקדיש את הדינאר הזה,
את רבע הדינאר הזה יקדיש אותו,
הוא יכול חס ושלום להיכשל ולהשתמש בו ואז הוא
נחשב במעילה בשימוש בקודש
שואלת הגמרא: מהו בפני התקלה?
וממשיכה: "כהדא דתענה אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין
ולא מגביהין תרומות ומעשרות בזמן הזה ואם יקדיש או יעריך
או יחרים או יגביה כסותו תשרף הבהמה תעקר כיצד
נועל בפניה הדלת והמעות ילכו לים המלח".
עכשיו נרחיב טיפה
מה אומרת לנו הגמרא בשם רבי יוחנן בן זכאי?
אין מקדישין, כלומר
מי שרוצה להקדיש תרומה של כחצי השקל
ביטל זכר בכל המזכר ולא מעריכים
ולא מחרימין מה זה מעריכים ומה זה מחרימין אלו
דינים בדיני נדרים כשמישהו אומר ערכי עליי הוא
נודר ערכי עליי זה אפשרות אחת או שהוא נודר חפץ
אז הוא אומר
זה חרם אז הוא מקדיש אותו בשתי האפשרויות האלו זה הופך לקודש
ואומר,
וממשיכה הגמרא,
ולא מגביעין,
הגאון מוילנה בהערה אומר שלא גורסים ככה, אבל הרב שטיינזלץ מסביר,
לא מגביעין,
לא מפרישין,
מה לא מפרישין?
תרומות ומעשרות בזמן הזה,
ואם יקדיש או יעריך או יחרים,
או יגביה, גם זה הרב, הגאון מוילנה מוריד,
אבל, או יפריש, כן?
הקסורות, כלומר הבגד שהקדיש אותו, תשרף,
הבהמה תעקר, איך תעקר הבהמה?
אומרת הגמרא, כיצד, שואלת הגמרא,
נועל בפניה הדלת,
כלומר את הבהמה,
נועל אותה בתוך חדר,
והיא מתה מאליה
והמאות ילכו לים המלח.
עכשיו ממשיכה הגמרא ואומר ממשיכה ואומר בסדר רבן יוחנן בן זכאי ביטל
עבר והקדיש.
כלומר בדיעבד אם מישהו הקדיש מה קורה אז?
עבר והקדיש
מנא אמר רבי שיבון ביטלה רבי יוחנן מזעקה אם נהיה
תקלה אדם אמר אביו יקדיש קדשו כלומר לא רצה רבי
יוחנן מזעקה שתהיה תקלה אבל מישהו יקדיש אז זה קדוש
עכשיו יש פה שתי אפשרות בלימוד או לשיטת קורבן
העדה או לשיטת פני משה זה לא הבדל גדול
אני אמשיך בשיטה של הפני משה ממשיכה הגמרא ואומרת
רבי יהודה אנתו דוריה מי זה רבי יהודה
הוא מיישוב אנתודוריה,
הוא שואל שאלה,
בקרא משאל לפני רבי יוסי,
איך אתה אמרת קדשו,
ואיך אתה אמרת לא קדשו,
איך זה יכול להיות,
איך פה במשנה אתה אמרת קדשו,
ופה
גם משנת
רבי שמעון,
ופה אתה מביא את רבי שמעון, אז מה הולך פה,
עונה לו רבי יוסי,
אמר לו,
תאמר שם בשקלים,
לכך אין מקדישים בכתחילה,
למה,
לפי שמצווה להקריב מתרומה חדשה,
ואיך הווי לישנה,
כלומר איך אתה יכול להקריב אם אדם
אתה רואה מחצית השקל על דעת שיזכה להקריב אבל זה ישן
כי אין לנו בית מקדש אז לכן חוזרת הגמרא וממשיכה
בעניין של
הגר והכהן לגבי הגר מה הייתה לכם
מימר הישנה היא לגבי הקדשות אחרים
וכי אינו של גר אינו צורך קדשה הוא לא צריך קורבן חדש
ואם הקדיש קדוש
ככה מביאה הגמרא
ממשיכה הגמרא עכשיו חוזרת לנושא של השקלים ויניחנה תרומתו
עד שייבנה בית המקדש שמה ייבנה הבית קרבנות ראשונים
ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה כלומר בעזרת השם
כל רגע יכול להיות שייבנה בית המקדש
ותינתן בזמנה
באחד מניסן חוזרת הגמרא ועוסקת בסוגיה של קורבן או של הגר והכהן
מה אית לך מה יש לך לומר זה קדוש מסיימת הגמרא
רב אמינונא ורב עדה בר אבא בשם רב הלכה כרבי שמעון
איפה הלכה כרבי שמעון זה במשנה רבי שמעון אמר שגם
מישהו אמר לביכורים שזה קדוש לא קדוש את זה מסביר הפנה משה
נפלא ואני אקריא לך את הפירוש של הפני משה הלכה כרבי שמעון
דמתניתין כמו המשנה דביכורים אפילו בדיעבד לא קדשו למה הוא מסביר הפני
משה למה הביכורים לא קדשו אפילו בדיעבד למה
כמו שיפרה של תמה במשנה לפי שאין אדם מקדיש
דבר שאינו שלו כלומר למי אדם שמקדיש ביכורים שהוא
בא לבית הביקורים הוא בא לכהן הגדול הרב ביגון
לרב כץ הוא בא לכהן הגדול ואומר הנה זה מתנה לכהן כלומר
באותו רגע שהאדם הקדיש את התרומה של הביקורים הקדיש את זה הוא
אמר זה ביקורים סימן את הפרי באותו רגע אלה הם שייכים למי
לכהן הם לא שייכים לו, ואומר הפני משה, כן?
שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו,
אלא אם כן הקדישן הכהן לבדק הבית וכו'
כלומר אנחנו רואים פה שהוא מסביר למה בשיטתו,
וגם ככה פסק הרמב״ם,
הרמב״ם פסק
שאם הקדיש מחצית השקל זה קדוש,
אבל לא יעשה ככה, כן?
לא צריך לעשות ככה כי זה התקנה של רבי יוחנן בן זכאי,
ואם
ביקורים אז זה
כמובן זה שייך לכהן ולא וכו'
אני לא יכול להתאפק
ולסיים עם עוד משהו מהפני משה
פשוט זה חזק מספר פעמים ראיתי את זה אצל הפני משה שהוא
רואה סוגיה רמב״מיסט והוא מסביר אותה כמו המחזיקי המחזיקים יהודה של
הרמב״ם שהרעב״ד חולק עליו בפרק חמישי בשקלים שם יש הלכה אומרת
ככה אומרת הגמרתני קודשי המזבח מוציאים את הרעוי להם מקודשי בדק הבית
ואז הוא מסביר הרעב״ד חולק עליו הוא מסביר
למה זה בסדר ואז הוא אומר דבר
נפלא ומזה תבין דברי הרמב״ם ודעתו הנכונה
שלא נהנה ממנו דבר לא מה תוספת ולא מכל שהוא
ירושלמי שמביא את הפתרון של מה שהביא הרמב״ם
שכתב פרק ג' הלכות שקלים הלכה י״ד מה הוא כתב
הרמב״ם שקלים שלא הספיקו להם כלום כלומר נגמר הכסף
לקורבנות, כן?
לקורבנות הציבור,
מוציאים את הראוי להם מקודשי בדק הבית,
ואז זה חולק הרעב"ד.
ועל זה הרעב"ד כתב,
שם בשקלים בירושלמי מצא זה,
אבל לא כן דבריו כותב הרעב"ד,
זה מעריך,
אני מקצר
וגם הכסף משנה כן מרן
כותב
תראו מה כותב הפני משה מה הוא
כותב ומה נאמר לכסף משנה ולגרסתו
שבתחילת דבריו הוא בסוף מסיים והירושלמי הזה צריך לימוד ככה מסיים מרן
בהסבר להלכה שכותב הרמב״ם הירושלמי הזה צריך לימוד
ואז הוא מביא דבר נפלא שמרגש אותי מאוד
וברוך השם שזכני בלימוד כל הירושלמי
זה הוא אומר,
לא אני,
ולהבינו,
וגם כאן תודה לאל,
ביארתי יפה לבין, והמודה על האמת בשעתה תשמע,
זה מה שכותב הפני משה במאור הפנים,
הוא מסביר את הרמב״ם,
באמת יוצא דופן,
מזה אנחנו נגיע לסיום ברשותכם,
אדרן עלך מסכת שקלים, ותלמוד ירושלמי,
ואדרן, ואדרכן, דעתן עלך מסכת שקלים
ותלמוד ירושלמי ודעתך עלן.
לא נתנשי מנך מסכת שקלים ותלמוד ירושלמי ולא
נתנשי מינך, לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי.
אדרן עלך מסכת שקלים ותלמוד ירושלמי ועליך עלן.
דעתן עלך מסכת שקלים ותלמוד
ירושלמי ודעתך עלן.
לא נתנשי מנך מסכת שקלים ולא נתנשי מינך,
לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי.
אדרן עלך מסכת שקלים ותלמוד ירושלמי ועליך עלן.
דעתך עלן מסכת שקלים ותלמוד ירושלמי
ו
ירצה לפניך,
אדוני אלוהינו ואבותינו
שתהא תורתך אמנותנו בעולם הזה ותאמננו לעולם הבא,
חנינה בר פפא,
רמי בר פפא,
נחמן בר פפא,
אחי בר פפא,
אבא מר בר פפא,
רפרם בר פפא,
רכש בר פפא,
סורחב בר פפא,
עדה בר פפא,
דרו בר פפא,
ערב נא אדוני אלינו דברי תורתך בפינו,
ובפי כל עמך בישראל
כולנו,
אנחנו, מצאצאינו,
מצאצאי צאצאינו,
מצאצאי כל עמך בישראל,
כולנו יודעי שמך,
יודעי תורתך,
ואוהבי חכמיך ואת מצוותיך,
כי לעולם יהיו,
יהיו לבי תמים בחוקיך,
למען לא יבוש,
לעולם לא נשכח פיקודיך,
כי בם חייתיני.
ברוך אתה,
אדוני,
לומד חוקיך,
אמן,
אמן,
אמן,
סלה ועד.
מודיעים אנחנו לפניך,
אדוני אלוהינו ואבותינו,
ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש,
ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות.
קרנות.
כסוף את התיאטרות.
שאנו משכימים, והם משכימים.
אנו משכימים לדברי תורה,
והם משכימים לדברים בטלים.
אנו עמילים, והם עמילים.
אנו עמילים
וקלים שכרם, והם עמלים ואינם קלים שכרם.
אנו רצים, והם רצים.
אנו רצים לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחט.
שנאמר,
ואתה אלהים תורידם לבאר שחת,
אנשי דמים ומרמה,
לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך.
ירצה לפניך, אדוני אלוהי.
כשם שעזרתני, עזרתנו, לסיים מסכת שקלים
לסיים ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל
דברי תלמוד תורתך באהבה וזכות כל התנאים והאמוראים
ותלמידי חכמים
וזכות הרבנים
ראש הישיבה והרבנים שמכבדים אותנו והתלמידים וקהל הקדוש יעמוד לי
ולזרעי לנו ולזרענו שלא אומר שהתורה מפי ומפי זרעינו ולזרעי
עד עולם,
תקיים בביטחך,
תנחה אותך,
בשכבך תשמור עליך,
והקיצות היא תשיחך.
כי הביא רבוי רבי חייו וצליחו שנות חיים.
ארך ימים בימינה,
בשמאלה עשר וכבוד.
אדוני עוז לעמו יתן, אדוני יברך את עמו בשלום.
יתגדל ויתקדש שמה רבה.
בעלמה דועתית להתחדתה,
ולחיה מטיה,
ולהעסקה לחי עלמה.
ובנה קרתא די ירושלים.
ולשכליה נחכלה בגבה, ולמעיקר פולחנה מאוחרה מערה.
ולטבה פולחנה דשמעה דעתרה.
י
בחייכון ובמכון ובחיי תיכון בישראל ובכלל הזמן,
קריב ואמרו אמן.
אמן.
יהא שמה רבה מברך לעולם,
לעולם מה יתברך,
וישתבח,
ויתפאר,
ויתרומם,
ויתנשא.
ויתדלר ויתאב את הלל, שמד וקדשה ברכו.
לילה מכל ברכתה,
אשר תשבירה חטא וחטא נאמרה בעלמה ומאמן.
על ישראל ובר בנם ולתלמידיהון,
ועל כל דמידות תמידון.
דעסקין באוהדתה הקדישתה,
די באתרא הדן,
ודי בכל אתר ואתר,
ילנה ולכון ולהון,
חנא וחסדא ולחמה,
מקודם מראי שמעיה ואהב יאוממן.
יש להם ארבעה מישהו מהחיים,
ושובע,
וישועה,
ונחמה זווע,
ועופה גולה,
וסליחה וכפרה,
וריחו הצלה.
סימן טוב ומזל טוב ומזל טוב וסימן טוב
ויער עינינו בתורתך, ודבק ליבינו במצוותך.
ויחד לבבינו,
ואהבת לרעך כמוך, ויער עינינו בתורתך, ודבק...
לא ייגש בעולם בערב,
לא ייגש בעולם בערב,
לא ייגש בעולם
בערב.
ויער עינינו בתורתך ותהדה
ולא עוני להתעורר,
להתעורר,
להתעורר,
להתעורר לעולם ועד
ולא נבוש,
ולא ניקלם,
ולא ניכשל לעולם ועד.
קדמה,
דתפתח ליבאי באורייתא,
אייר עבר אבא קדמה,
דתפתח ליבאי באורייתא.
יהי רבא רבא קדמך,
ותפתח ליבי באורייתא,
ותשלם משלם.
ישראל, לטב ולחיים ולשלם.
ותשלם משלם לידי לבבם,
וטובה לכל עמך ישראל,
וטובה לכל עמך ישראל,
לטב ולחיים ולשלם.
רבא קדמך,
ותפתח ליבי באורייתא,
יהי רבא רבא קדמך,
ותפתח ליבי באורייתא,
יהי רבא קדמך,
ותפתח ליבי באורייתא,
יהי רבא
לא שומעים אתכם, ותשלם,
או, או, או,
או, או.
לכל עמך ישראל,
וטובה לכל עמך ישראל,
לטב ולחיים ולשלם.
ותשלם משלם לידי לבבם, וטובה לכל עמך ישראל,
וטובה לכל עמך ישראל, לטב ולחיים ולשלם.
נא, נא, נא, נא, נא, נא,
נא,
נא, נא, זר,
תורת פיך,
מאלפי זהב וכסף,
טוב לי,
טוב לי,
תורת פיך,
מאלפי זהב וכסף,
טוב לי, טוב לי.
מאלפי זהב וכסף טוב לי טוב לי טוב עד פיך מאלפי זהב
וכסף אלפי זהב וכסף מאלפי זהב וכסף
מאלפי זהב וכסף מאלפי זהב וכסף
טוב לי
מאלפי זהב וכסף
תורת פיך, מאלפי זהב וכסף מאלפי זהב וכסף מאלפי
זהב וכסף מאלפי זהב וכסף מאלפי זהב וכסף
כל היום השיחתי, מה אהבתי תורתך.
כל היום השיחתי,
מה אהבתי תורתך.
כל היום היא שיחתי, איי איי איי, אהבתי תורתך.
כל היום היא שיחתי,
אהבתי תורתך.
כל היום היא שיחתי,
אהבתי תורתך.
כל היום היא שיחתי, איי איי איי, אהבתי תורתך.
כל היום היא שיחתי, איי איי איי, אהבתי תורתך,
כל היום היא שיחתי.
אישר כוח,
מזל טוב,
בשעה טובה ומוצלחת,
ברוכים תהיו.
