בספרי המנהגים
כמו לוח דבר בעיתו
כתוב
יש שנוהגים לאכול מצה
בצוהרי י"ד באייר שזה פסח שני
זכר להקרבת קורבן פסח שני
שהיה היום אחר הצהריים
הזכרנו אתמול את הדין של פסח שני
יחידים
טמאים או שהיו בדרך רחוקה ולא יכלו לעשות
יחד עם כלל ישראל את
קורבן הפסח
ואכילתו בחודש ניסן
אז הם יכולים להקריב
כדי להזכיר את הדין הזה,
שלא תשתכח תורה מישראל,
אז יש שנהגו לאכול קצת מצות.
בעיקר אצל החסידים,
זאת לא הלכה,
זה מנהג טוב ויפה.
אבל,
ברמב״ם כתוב,
הדין הפשוט
של קורבן פסח שני
שבי"ד אחר הצהריים
שוחטים אותו מקריבים אותו
מיד אוכלים על מצות
ומרורים
את החתיכה כזית של הקורבן פסח שני
עכשיו בלילה אחרי צאת הכוכבים
אז אוכלים על מצות ומרורים
לכן יש אחרונים בראשם האבני נזר
שהם תמהים
על אלה שנהגו לאכול חתיכת מצה היום למה לאכול בי"ד היה ראוי
לאכול בליל ט"ו
בגלל שבליל ט"ו היינו אוכלים את הפסח שני
ולא רק זה אלא כמו בפסח ראשון
מי שצריך לאכול בפסח שני את הקורבן על מצות ומרורים בלילה
אסור לו לאכול מצה כל יום י"ד כדי שיאכל את המצה לתיאבון
אז האבני נזר אומר תירוץ
שמתמקד בהלכה של בל תוסיף.
יש איסור להוסיף על המצוות.
על כן הוא מחלק בין ליל ט"ו שזה זמן האכילה
של פסח שני לבין י"ד שזה לא זמנו.
מי שאוכל
בזמנו עלול לעבור על בל תוסיף גם אם הוא לא מכוון
אבל אם הוא אוכל בי"ד
אז רק אם הוא מכוון הוא יכול לעבור
על בל תוסיף לכן אומר אבני נזר הזיזו
בגלל בעיה הלכתית את האכילה מליל ט"ו
לי"ד כדי לא להסתבך עם בל תוסיף
אבל אנחנו רוצים ללכת בכיוון אחר שראיתי אותו
בחוברת של האדמור מצאנז קלוינסבורג
זצ"ל בעל השפע חיים.
בקורבן של הפסח אנחנו מוצאים
שני דינים
ואני מדבר על קורבן פסח ראשון פסח שעושים בזמנו בחודש ניסן.
ההוראה הכתובה בפרשה שלנו פרשת אמור
על הפסוק בחודש הראשון בארבעה עשר לחודש בין הערביים פסח להשם
מה זה פסח להשם?
עם ישראל הוא מקריב את הפסח
אז מה זה פסח להשם?
אומר האור החיים הקדוש
יש שני חלקים בקורבן פסח
דבר ראשון שוחטים את הקורבן
יש מתן דמים
על המזבח ויש הקטרת חלבים
זה חלק שמימי
זה להשם
חוץ מזה בלילה אוכלים את הקורבן פסח זה כבר לישראל
אז אומר האור החיים הקדוש בכל קורבן פסח
יש פסח להשם ויש פסח לישראל
לכן הפסוק מדייק בחודש הראשון בארבעה עשר לחודש בין הערביים
שאתם עוד לא אוכלים
כי אוכלים רק בליל ט"ו אז זה פסח להשם פירוש
חלק הנוגע להשם מקורבן פסח הוא יהיה בין הערביים
אבל החלק הנוגע לישראל שהוא אכילת הבשר
זה יהיה בליל ט"ו על מצות ומרורים
זה נכון בפסח ראשון וזה נכון גם בפסח שני
גם
השמות השמות של החג
הם מראים את החלקים, שני החלקים של עניין הפסח,
החלק האלוקי והחלק הישראלי,
מה שלהשם ומה שלכם.
על המשניות
בתחילת מסכת פסחים
יש תוספות חדשים.
בשם כבוד
אדוננו מורנו ורבנו הרב הגאון הגדול רבי לוי יצחק מברדיצ'וב
טעם למה קראו חכמים שם המסכת פסחים
וגם אנחנו קוראים את החג בשם פסח
הרי בכל התורה התורה מכנה את החג חג המצות
וצריך להבין למה שינו חכמים וגם אנחנו מלשון התורה לשון התורה
מכנה את החג,
חג
המצות.
ואנחנו לומדים מסכת פסחים,
אנחנו קוראים לחג פסח.
מה ההבדל?
אז בתירוץ השני אומר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב
כך:
על פי מה שנודע בכמה מקומות ובפרט ברש"י בשיר השירים
שהקדוש ברוך הוא משתבח ומתפאר בעם ישראל
ועם ישראל מתפארים בקדוש ברוך הוא
אני לדודי
ודודי לי
זאת זוגיות מופלאה
כשכל אחד חושב על השני לא כל
אחד חושב על עצמו זה מתכון להתנגשויות
אלא כל אחד חושב על השני אני לדודי ודודי לי
והנה הקורבן שנקרא קורבן פסח
הוא שבח של הקדוש ברוך הוא
שהוא פסח על בתי בני ישראל בנגף במצרים ואותן הוא הציל
אז השם
פסח
הוא שבח לקדוש ברוך הוא
מצות
זה שבח לישראל שלא יתעכבו
והזדרזו לצאת.
זכרתי לה חסד נעורייך,
אהבת כלולותייך ליכתך אחריי במדבר, אומר שם רש"י,
שיצאו מיד ולא הכינו להם צדה.
יצאו עם המצות,
צרורות על שמלותם.
אז השם פסח
הוא שבח לקדוש ברוך הוא.
השם
חג המצות הוא שבח לישראל.
אומר לוי יצחק מברדיצ'וב
אנחנו משבחים את הקדוש ברוך הוא אז אנחנו קוראים לחג חג הפסח
הוא משבח אותנו
איזו אמונה הייתה לנו לצאת לדרך בלי צידה כמו שצריך אז
הקדוש ברוך הוא מכנה בתורה את החג על שם המצות כי
זה שבח של ישראל על פי היסוד הזה אומר
השפע חיים
מצאנס
פסח ראשון
יש בו את שני המרכיבים
גם
של הקרבת הקורבן
וגם את האכילה של ישראל
פסח ראשון זאת מצווה שהקדוש ברוך הוא הכתיב אותה בתורה
פסח שני הוא יותר מצידם של ישראל
ואפילו אלה הטמאים והרחוקים שהם
טמאים למה נגרע והם בעצם מכוח טומאתם
הכריחו את משה רבנו עִמָּדוֹ וְאֶשְׁמַע עד שמופיעה המצווה הזאת
לכן
המנהג הזה
לאכול את המצות דווקא בזמן ההקרבה של קורבן פסח שני.
זה בא לבטא
שאנחנו לא משתוקקים
לאכילה שלנו,
אנחנו משתוקקים
לחדש את הקרבת הקורבן פסח,
זה יותר חשוב לנו.
השמחה של פסח שני, הוא כותב,
דווקא ביום י"ד,
עם כל הקושיות שבדבר,
זמן הקרבת הקורבן לרמז שכל חפצנו
הוא לא מה אנחנו נרוויח מזה,
אלא עבודת ה'
שהיא בניין בית המקדש ונוכל להקריב את הקורבנות.
וזה ממש מה שאנחנו אומרים כל שבת בתפילת מוסף.
יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו
שתעלינו בשמחה לארצנו ותטָעֵנוּ בגבולנו
אנחנו רוצים ומתפללים לקדוש ברוך הוא
שיעלה קיבוץ גלויות את כולם לארץ
ותטָעֵנוּ בגבולנו שנהיה נטועים חזק בארץ
בשביל מה?
בשביל לשחק על כדורגל?
ושם ונעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרם
ומוספים כהלכתם כולל מוסף יום השבת הזה
כל בקשתנו לעלות לארץ
ולהיות נטועים בארץ זה בשביל
שנוכל לעבוד את הקדוש ברוך הוא
כי אי אפשר לעבוד אותו בחוץ לארץ
רק פה בארץ ישראל במצב השלם שיש
ירושלים ויש בית מקדש וכך אומר הרב צודה בשיחותיו לסדר התפילה
ההתכוננות
אל החזרה לעבודת הקודש והמקדש המיוחדת למוסף השבת מתבטאת במידה
כוללת את העלייה אל הארץ בכללה שהיא בשמחה של ישראל בעושיו
ובציון מלכם ואיתה הנטייה בגבול הפנימי שהיא מגלה את כל קדושתה.
כל השאיפה שלנו
זה לחזור לבניין בית המקדש
ולעבודת הכהנים והלוויים והישראלים
יש ספר דרישת ציון של הרב קלישר
הרב קלישר מגאוני ישראל
רצה לפני מאתיים אולי קצת יותר שנה
הוא רצה לחדש את
עבודת הקורבנות
וזה יחיש את הגאולה.
גדולי ישראל בסופו של דבר לא הסכימו איתו פרקטית מעשית
שניתן להקריב קורבנות
בלי שיש לנו בית מקדש.
והספר הזה
הוא ספר גדול וחשוב,
הוא נמצא כאן בספרייה,
הוצאת מוסד הרב קוק.
ואני זוכר שהייתי בערב השקת הספר במוסד הרב קוק.
ואז דיבר שם הרב יעקב אריאל שליטא
רבה של רמת גן לשעבר והוא אמר
אנחנו חוגגים את השקת הספר דרישת ציון שמבחינה מעשית
ההצעה שלו נדחתה על ידי גדולי ישראל אז מה אנחנו חוגגים
אבל הוא אומר
שאף על פי שגדולי ישראל
הם קבעו
שרק בסופו של תהליך נגיע להקרבת הקורבנות
אבל יש לספר הזה חשיבות עליונה כי
הוא מכוון את השאיפה את המטרה
זה לא שהספר לא אקטואלי
מבחינה פרקטית
אנחנו עוד לא מקריבים קורבנות
אבל כן חשוב ללמוד את הספר הזה
ונשלמה פרים שפתינו ללמוד את הספר דרישת ציון כדי
להבין בשביל מה אנחנו באים אל הארץ
בשביל מה כלל ישראל מתקבץ כאן
רק כדי שנוכל בעזרת השם
לעשות לפניו את קורבנות חובותינו
כל הקורבנות כולם ובכללם גם פסח שני שאנחנו עומדים ממש בעיצומו
