שלום ערב טוב ברשות הרב
הברייתא בסוף מסכת מגילה אומרת ביום הכיפורים קוראים
בבוקר
תחילתה של פרשת אחרי מות
ומפטירין ככה אמר רם ונישא
ובמנחה
קוראים בעריות ומפטירין ביונה
הקשר של תחילת אחרי מות
ליום הכיפורים הוא פשוט,
כי "ויום הזה אחפר עליכם
אחת בשנה",
זה ממש עניינו של יום והלכותיו של יום.
נכון שפרשת עריות היא המשכה וסיומה של פרשת אחרי מות,
אבל מדוע היא קשורה
ליום הכיפורים,
לכאורה פרשת עריות היא פרשה שנוהגת
365 ימים בשנה,
צניעות,
התרחקות
מענייני ערווה, מה זה קשור ליום הכיפורים.
התוספות במקום
עומדים על העניין ומביאים
שני טעמים
הטעם הראשון אומרים התוספות לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום
לפיכך צריך להזכירם שלא ייכשלו בהם
הרי ביום הכיפורים כל רבבות עמך ישראל מגיעים
להתפלל
ובוודאי
לקראת מנחה ונעילה
אז הנשים באות מקושטות
כי איך אפשר לבוא אחרת לבית הכנסת
וביום הזה יש לנו חרדה, מעוונות,
אז צריך להתחזק שלא ייכשלו בענייני העריות.
שואל החתם סופר בחידושיו למסכת מגילה,
יש פתרון אחר,
שיבואו הנשים בלי תכשיטים,
שלא יבואו מקושטות.
הנתון הוא שהנשים באות מקושטות,
וכדי שלא ניכשל,
קוראים פרשת עריות.
יתקנו חז"ל,
יש מספיק עינויים ביום, אפשר להוסיף עוד אחד,
נשים ביום הכיפורים לא תבואנה מקושטות,
אומר חתם סופר,
תירוץ מדהים,
ככה לא עושים תשובה?
תשובה לא עושים
כשמתרחקים מהחיים,
להגיד לנשים לא להתקשט,
זה הזוי.
הוא מביא את הרמב״ם,
שבעל תשובה,
אמיתי הוא שמזדמן לפניו
אותה מציאות שבה הוא כשל וחטא ועכשיו עם הכוחות
שיש לו הוא לא נכשל
אז
לא נכון להגיד לנשים אל תתקשטו תתקשטו
תקיימו וחי בהם
ומה עם הגברים יקראו בעריות
ולא ייכשלו
זה תירוץ אחד, למה קוראים בעריות במנחה.
תירוץ שני,
התוספות מביאים מדרש,
ובמדרש יש,
שלכך קוראים בעריות,
לפי שישראל עושין רמז לקדוש ברוך הוא,
שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערווה,
כך לא תגלה ערוותם בעוונותם.
אומרים התוספות,
בקריאה של הפרשה,
אנחנו מכוונים לא רק לעצמנו להתחזק באיסורי עריות
על פי המדרש
יש כאן אמירה נועזת לריבונו של עולם
אסרת עלינו לגלות ערווה
אז גם אתה הקדוש ברוך הוא
עכשיו במנחה
רגעים לפני הנעילה לפני חתימת הדין
גם אתה אל תגלה ערוותינו
נאה דורש, נאה מקיים.
אל תחפש חטאים,
תתמלא בחסידות וברחמנות,
אל תגלה ערוותינו,
זה רמז לקדוש ברוך הוא.
התז
מביא בשימת תרש"ב את דברי התוספות האלה.
והחוכמת שלמה, או לרבי שלמה קלוגר,
כותב,
רוח הקודש דיבר בתוספות.
כי הם פירשו
שאנחנו קוראים לריבונו של עולם,
אל תגלה ערוותינו,
אל תסתכל על החטאים שלנו,
תעלים מהם עיניים.
מי אמר לתוספות
שערווה זה חטאים?
אומר רבי שלמה קלוגר,
זה מפורש בתיקוני זוהר,
תיקון נ"ו,
אז מה שאמרו התוספות ובמדרש יש,
רוח הקודש דיבר
בהם.
לא לראות
עוון
בעם ישראל,
לא לקטרג על ישראל.
ראש וראשון שכתב על זה הוא הרמב״ם
באיגרת השמד
מאמר קידוש השם
אומר הרמב״ם כלפי מי שדיבר לא יפה על עם ישראל
הוא אומר יש מדרש בשיר השירים רבא
על משה
על אליהו ועל ישעיהו
גדולי עולם
שלפי דרגתם
נתבעו מעם הקדוש ברוך הוא על שכתרגו במשהו על ישראל
משה רבנו גואלם של ישראל ממצרים
הוא ידע שישראל נמצאים במ"ט שערי טומאה
הוא ידע שהם הפסידו דתם לא שמרו כלום
ממסורת אבות
לא
שמרו ברית מילה היו
מקולקלים בעריות
אז כשהקדוש ברוך הוא שלח את משה
לגאול אותם
משה עושה חתך
של המצב הרוחני בדור
והוא אומר לקדוש ברוך הוא תקשיב אין סיכוי והם לא יאמינו לי
אומר לו הקדוש ברוך הוא כך לפי הגמרא בשבת
הם מאמינים בני מאמינים
אתה סופך שלא תאמין
בצרעת,
כי החושד בכשרים לוקה בגופו.
איזה כשרים?
הם לא שמעו שום דבר מהדת,
אפילו לא ברית מילה, קלקלו בעריות.
אומר הקדוש ברוך הוא למשה,
אתה חושד בכשרים.
כי
גם אם יש קלקולים,
זה לא במהות,
זה לא בעצמיות.
אז במהותם הם כשרים.
איך אתה משה מעיז לדבר?
כמובן זה לפי מדרגת משה
אליהו הנביא
בימיו
היו כולם עובדי עבודה זרה ברצון חוץ משבעת אלפים איש
ואליהו מקנא קנאת השם
והקדוש ברוך הוא
מגיש לו מכתב פיטורין
ואומר התלמיד שלך אלישע הנביא יעמוד תחתיך
אתה מקטרג על ישראל מפוטר
ישעיהו הנביא
בזמנו ישראל הרבו עוונות והוסיפו לחטוא היו עובדי עבודה זרה
שופכי דמים מחללי שם שמיים ביזו את מצוות השם
כל זה לשון הרמב״ם וישעיהו
כשל בלשונו אמר ובתוך עם טמא שפתיים
אנוכי יושב
אמר לו הקדוש ברוך הוא
אמר למלאך
כך
קח גחלת
ותניח על הפה שלו
ובידו רצפה רצוץ פה שאמר דלטוריה על בניי
ישעיהו היה מאוד ריאלי
אבל הקדוש ברוך הוא יותר ריאלי הוא רואה את הפנים של ישראל
והוא אומר לישעיהו אתה מעיז לומר ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב
אומר הרמב״ם אם כך נאנשו גדולי הדור ועמודי העולם משה אליהו וישעיה
כשדיברו על קהל ישראל מאה דברים,
אז כל שכן
אדם פשוט,
קטן מקהלי עולם,
יטיל לשונו על קהילות ישראל,
ויקראם פושעים ורשעים וגויים ופסולי עדות וכופרים בהשם אלוקי ישראל,
מה יהיה עונשו? פוסק הרמב״ם, באיגרת השמד אסור לקטרג על ישראל.
הרב צבי יהודה בשיחותיו
מביא הגאון מווילנה בתיקוני זוהר
שבבאורו הוא כתב
משפט מזעזע
השם יתברך שונא את המקטרגים על בניו
אף הקדושים ואת עשיו שנאתי
אומר הרב צבי יהודה
לא נעים
דברים נוראים ומזעזעים יש אנשים שמדברים כביכול בשם השם ודאי מתכוונים לטובה
אבל הם שונאים כביכול מקטרגים על עם ישראל מקטרגים על
המדינה מקטרגים על זה על זה והקדוש ברוך הוא שונא
את המקטרגים על ישראל להיות שנוי של ריבונו של עולם
לגמרי לא נעים
מוסיף הגאון,
אף הקדושים,
גם אם אתה אדם קדוש וכוונתך לטובה,
אל תקטרג.
אתה רוצה להצביע על
דבר שצריך תיקון?
בסדר, אבל אל תקטרג.
כי לקטרג
זה לשים חותמת ולהתייאש מעם ישראל ומקבוצה מישראל.
אסור.
ואיזו
איכות של שנאה שונא הקדוש ברוך הוא אותם לקטרגים על בניו,
מסיים הגרא,
ואת עשיו שנאתי.
ואנחנו מבינים למה הקדוש ברוך הוא שונא את עשיו,
כי הוא כל הזמן נגד יעקב.
אבל המקטרגים על בניו ואף הקדושים
הם גם שנואים
באותה רמת שנאה, ואת עשיו שנאתי.
כל כך למה
אומר החפץ חיים בספרו שמירת הלשון
כשהוא מבאר
את המצווה בפרשת קדושים ואהבת לרעך כמוך הוא כותב שמה
הרי זה דומה לאחד
שיש לו בן
שהתנהג באיזה עניין שלא קשור
קורה שבן של
איש מסוים
עושה מעשה שובבות וכדומה
גילה חברו של הבן לעיני אביו
ופרסם את השובבות הזו של הבן לפני רבים.
בוודאי האבא יש לו תרעומת גדולה על החבר של הבן.
ואומרו, היה לך להוכיחו עבור זה בינו לבין עצמו
או לבוא אליי?
לדבר והייתי נותן לך אות חן על זה
אבל ללכת לפרסם לגנות ולביזיון בעיני הכל
אם כוונתך הייתה כדי שהוא ישתפר היית בא אליי היית בא אליו
עד כאן המשל
כן הדבר ממש
בעניין הבורא יתברך עם בני ישראל עמו הקדוש
הרי אנחנו אז כן בבחינת בנים,
כמו שכתוב בפרשת ראה, בנים אתם להשם אלוקיכם.
הקדוש ברוך הוא שמח בטובתנו ומצטער ברעתנו.
והולך בן אדם ומקטרג על הבנים לעיני האב.
הרי ריבונו של עולם מלוא כל הארץ כבודו.
אז אתה הולך
ומקטרג על הבנים של האב, האבא רואה אותך.
הוא כועס עליך,
הוא שונא אותך, למה אתה מקטרג על
בניו?
אומר הרב חרל"פ,
נתווה לנו את הדרך,
על פי כל הדברים האלה,
להוסיף
ולא לגרוע,
לרבות
ולא למעט,
לתקן ולא לקלקל,
להצדיק
ולא להרשיע.
לזכות
ולא לחייב.
שנזכה.
שלום.
