טוב, שלום וברכה לכולם.
אנחנו בספר אורות בעמוד פ"ד.
אה, פ"ה, סליחה,
פ"ה.
פסקה מ"ה.
אה,
אני לא ראיתי, אבל לא חיפשתי לאורן.
בוא,
בוא תשב איתו, בוא.
בסדר, תשבו ביחד.
אוקיי, אז הנושא של השיעור שלנו זה...
היין והשמרים, בסדר?
זה שם השיעור.
אני אקרא קצת ואסביר, בסדר? כשם שאי אפשר ליין, ליין בלא שמרים,
כך אי אפשר לעולם בלא רשעים.
וכשם שהשמרים מעמידים היין ומשמרים אותו,
כך הרצון העז של הרשעים
גורם קיום ועמדה לשפעת החיים כולם,
של כל הבינוניים והצדיקים.
כשהשמרים מתמעטים והיין עומד בלא שמריו,
הרי הוא עלול לקלקול וחימוץ.
אני אקרא קצת, בסדר?
ואחרי זה נחזור.
בסדר?
הגלות דלדלה את כוח החיים של האומה,
ושמרינו נתמעטו הרבה
מאוד,
עד שיש סכנה לקיום החיים של האומה מחוסר תפיסת חיים מעובה.
האחוזה בבהמיות ובאדמה ושקיעתה החומרית.
קיום בגולה הוא קיום רצוץ,
וזה הקיום המדולדל,
שהוא חידלון יותר מהוויה,
היה אפשר לו להימשך איזה זמן,
איזה משך זמן גם בחוסר שמרים, כפי ההכרח.
אבל הכל זמן הוא כבר קשה לקוח,
והקיום העצמי תובע את תפקידו,
ושיבת ישראל לארצו בשביל קיומו עצמי הוא הכרח מוכרח,
וקיומו זה יוצר את שמריו,
נושא הרשעה והחוצפה של עקבתא דמשיחא,
אשר אימת כל לב לזוכרן.
וכולי.
אני לא אקרא עד הסוף,
אבל יותר חשוב לי להמשיך כמה שורות,
שנבין על מה מדובר, ותכף אנחנו נראה
בעזרת השם את כל הפסקה היום.
אז הרב מתחיל עם משל,
כמו שאי אפשר ליין בלי שמרים,
אי אפשר לעולם בלא רשעים, בסדר?
הרשעים שהוא מדבר עליו פה,
ומה שקוראים להם במקום אחר, הפושעים הטובים.
כלומר, אנשים שהם עסוקים אולי בלאומיות,
ועלו לארץ ומיישבים ונלחמים עליה,
אבל מבחינת תורה ומצוות הם ממש
עושים לפעמים להכעיס,
ממש לא רק שלא מקיימים,
אלא ממש
סוג לפעמים של מורדים להכעיס כאלה,
ובדווקא מבחינה אידיאולוגית נפל לך שם משהו רונן.
אז מה המשל פה עם היין?
אז
בואו נדבר רגע על היין.
היין,
קודם כל,
כשאנחנו רואים שהוא עובר תהליך של תסיסה,
ששמים ענבים,
בעצם את,
נכון, את מה שיוצא מהענבים,
את המיץ הזה,
בתוך חבית עץ אלון,
אז באופן טבעי,
לאט לאט משתחרר משם חמצן,
ויש היפרדות שם.
אז בתוך איזה שישה חודשים, משהו כזה,
יש
תהליך כזה של תסיסה,
בהתחלה זה לא נראה טוב ולא טוב,
ואז בשלב השמרים הם נמצאים בתחתית החבית,
ונוצר מה ש...
אלכוהול בצורה טבעית,
ופשוט יש שם איזה מין תהליך טבעי, בסדר?
אז עכשיו,
כשאתה קונה בקבוק יין בסופר,
אתה כבר קונה יין מסונן,
אתה לא קונה אותו עם השמרים.
אתה מקבל אותו כבר בצורה שהיא רק מה שנפרד מהשמרים.
אבל מצד שני,
אם בכל התהליך הזה,
נגיד,
אני ארצה לסלק את השמרים,
אתה מקבל אותו,
אגב, גם עם איזה חומר משמר,
אחרת הוא עלול להחמיץ,
כן?
אבל אם...
בתוך התהליך הזה, שהיין הוא בתוך חבית עץ אלון,
בחבית עץ אלון,
אני ארצה מדי פעם להוציא את השמרים,
מה שיקרה זה פשוט יחמיץ,
הכל יחמיץ. היין,
השמרים נקראים שמרים בגלל שהם משמרים את היין.
אז הם מחזיקים אותו, וזה דבר מאוד מאוד חשוב.
היום מוסיפים אותם, אגב, באופן מלאכותי,
את השמרים, אבל טוב,
זה כבר הנושא ל...
מי שמתעניין ביין.
בכל מקרה,
בגמר התהליך אז מסננים אותם וכולי.
אז
אי אפשר יין בלא שמרים,
בסדר?
פשוט אי אפשר לייצר אותו,
אז
ככה אי אפשר לעולם בלא רשעים.
הפושעים הטובים,
הוא לא קורא להם פה רשעים.
בדרך כלל אנחנו אומרים שאין בעם ישראל רשעים,
אנחנו מתכוונים למי שלא נקרא להם הפושעים הטובים.
יש מעט מאוד רשעים,
זה מי שהוא מתכוון לפגוע בעם ישראל ברצון ובמעשה.
יש
מעטים מאוד כאלה,
יש כאלה,
אבל הם מעטים מאוד,
בסדר?
פה מה ש...
הרב מדבר עליו רשעים,
זה לא רשות שהיא באה על ידי
ביטוי בלהילחם בעם ישראל ברצון ובמעשה,
או בצורה כזאת של פלילים,
כן, או אלימות, אלא פשוט איזה מין אנשים שהם חיים בריקנות רוחנית,
בגסות חומרית.
בסדר, יכולים להיות אנשים מאוד אידיאליסטיים בתחומים לאומיים,
אבל בתחומים דתיים הם ממש,
זה לא מעניין אותם בכלל,
ולפעמים אפילו נלחמים בזה,
הם סוג חיים בתהום חומריות כזה ותאוות גסות.
עד כאן בסדר?
ברור,
אז זה הרשעים שאנחנו מדברים עליהם פה.
אז למה, למה צריך רשעים?
מה זה נותן?
אז הרמב״ם אומר שהעולם לא יכל להתקיים בלי שיגונות המשתגעים.
כאילו אנשים שיש להם כל מיני רצונות חומריים כאלה,
והם רוצים להרוויח כסף,
אז אנשים האלה הם עובדים בכל מיני דברים,
וזה בעצמו מפתח את העולם,
כי הם סוללים כבישים,
ובונים בתים,
ועושים חברות,
ובונים אוניות,
ו...
רכבות וטכנולוגיה, והם רוצים להרוויח, נכון?
הם משתגעים.
למה הם משתגעים,
הוא
קורא להם,
במקום לעסוק בתורה,
וזה אתה עוסק,
זה באמת,
איך אתה משווה?
אבל
הרב אומר, צריך את זה, אחרת העולם לא יכל להתקדם.
בסדר?
הם מאוד מפתחים את העולם.
אז זה דומה פה לכיוון פה של הרב.
עכשיו,
למה הרב משתמש פה במשל של היין?
במצב האידיאלי,
השמרים הם שוקעים למטה,
הם בתחתית החבית.
זה המצב האידיאלי,
בעם ישראל יש
ציבור צדיקים, בינוניים ורשעים.
והרב אומר פה שצריך את הרשעים האלה.
למה צריך את הרשעים האלה? אנחנו תכף נראה,
יש לזה כמה סיבות.
הם מקדמים את העולם, הם מפתחים אותו,
הם...
תכף אנחנו נראה,
אני אגע בזה ממש עוד דקה או שתיים,
אבל הם צריכים להיות...
כמו בתהליך של היין,
הם צריכים להיות איפשהו בתחתית החברה,
כלומר,
לא שהם יתערבבו וכל היין מעורבב בשמרים,
ואז אתה לא רוצה לשתות יין ושפתאום
ייתקע לך איזה גוש מר כזה,
כי ככה זה השמרים,
זה מר, זה לא נעים, בסדר?
אז הבעיה המתחילה זה כשיש התערבבות וכולי,
אז...
יפה, עכשיו,
אז...
אז אומר פה הרב,
וכשם שהשמרים מעמידים את היין ומשמרים אותו,
קיום והעמדה
לשפעת החיים כולם של כל הבינוניים והצדיקים.
כלומר, האנשים החומריים האלה, הם בעצם,
הם גורמים לעולם להתפתח,
הם
מפתחים
כל מיני דברים,
את התעשייה,
את הכלכלה, את המדינה,
את הצבא,
את ה...
הם עוסקים בכל מיני דברים,
יש להם כוח ורצון גדול, יש
להם הרבה כוח בעיסוק חומרי
מה שהרב קורא לו במקום אחר,
זרע בהמה וכל מיני דברים כאלה,
זה חלק מתהליך הגאולה,
זה חלק מהסדר,
זה דבר מאוד חשוב לדעת את זה בשביל לא להיבהל מזה.
זאת אומרת,
זה יכול לגרום כל מיני בעיות, כן?
אגרא כותב ככה,
היין, כשהוא יושב על שמריו,
זה ביטוי בהרבה מקומות,
כן? זה מבטא את זה בעצם שכל דבר הוא במקומו, בסדר?
אנשים ה...
הרוחניים הם מובילים את המדינה,
אנשים שהמוסר והחזון הברור וההשקפה האלוהית,
הם מובילים את התהליכים,
ואנשים שמתעסקים בחומריות הם מתעסקים בחומריות.
הצרה מתחילה בעצם כשיש התערבבות,
שאנשים, זה
חוץ פסע
חוץ פסע זה אנשים שהם בעצם,
הם שקועים בצעד יותר חיצוני של החיים,
הם רוצים לקחת את ההגה של ההנהגה ולהוביל כל מיני...
מהלכים שבעצם הם בלי חזון, ולפעמים זה בשביל הכיסא שלהם,
בשביל המעמד שלהם,
ובלי יראת שמיים,
אז
פה זה מה שיוצר את ה...
בעיה, אנו לא יכולים להתקיים בלי שמרים,
האנשים הכי צדיקים ורוחניים הם חייבים סביבה חומרית,
צריך לקנות משהו במכולת,
נכון?
צריך שמישהו יוביל אותו,
ויחלוב אותו,
וייצר אותו,
נכון?
ויזרע, וגם יקטוף, וכולי.
מישהו גם צריך לעמוד ולמכור,
אתה
לא יכול...
כולם נהנים מזה.
מצד שני,
אז צריך בזה איזה סוג של,
כמו שהשמרים יורדים למטה, אז גם פה,
כמו שבאדם זה מצוי הדבר הזה,
הגר"א באבן שלמה יש לו משל
על הנפש הבהמית.
הנפש הבהמית, יש לכל אדם נפש בהמית.
יש לך, חלק ממך זה משהו קצת בהמי, נכון?
יש לכל אדם תאוות,
ועצבות,
ועצלות,
וכעס, וגאווה,
כל מידות מצויות בכל אדם.
בסדר?
התפארות, ליצנות.
השאלה,
אתמול שלשום למדנו במלבים,
איזה מידה עולה על הלב?
האם מידת הענבה עולה על הלב?
ואז אתה מנהיג את עצמך בענבה, בצדקות, בחסד.
או מידה של כעס, של גאווה, של ליצנות.
מה...
כל המידות יש בנו,
אנחנו כמו מחסן גדול,
שיש בו את כל המידות.
השאלה, מה מתלבש על הלב, ומה מוביל אותך?
הנפש הבהמית מובילה את האדם?
או הנפש האלוהית, הנשמה שלו. האדם צריך להגיע למצב
כזה שהוא ממליך את הנשמה על הנפש הבהמית.
הוא רוכב על החמור, כמו המשיח, נכון?
הוא רוכב על הצד החומרי שבו,
ולא החומריות רוכבת עליו. אדם שהוא בהמי זה מי
שהוא מנהיג את עצמו כברירת המחדל של הנפש הבהמית.
אותו דבר, אותה חוקיות מצויה באומה כולה.
מי מנהיג?
מי לקח את ההגה?
בסדר?
זה הרעיון של חוץ פאיזגה.
זה
מלכותה בלא תגה,
כלומר מלכות בלא כתר,
שאומרת אני אשלוט.
בלי שבעצם היא ראויה בכלל לשלוט.
עד כאן מובן הדברים?
בסדר, מובן המשל פה?
בסדר, אפשר לשאול שאלות, זה לא דרשה של בית הכנסת.
בסדר, הגמרא בברכות ד'
כן, במשנה,
בפרק ד' במשנה ט',
אז המשנה אומרת,
האומר יברכוך טובים,
הרי זה דרך מינות.
מה זה יברכוך טובים?
הכוונה שקילוסו של מקום הוא יעלה רק מהצדיקים.
כאילו הם בעצם,
הטובים,
הצדיקים יברכו אותך,
אבל הרי שהאם זה,
אז הגמרא אומרת,
זה דרך אמינות,
כן?
האומר יברכוך טובים, הרי זה דרך אמינות. למה זה דרך אמינות?
כי זה נראה כאילו הצדיקים הם נבראו לקילוסו של הקדוש ברוך הוא,
אבל לא הרשעים,
וזה לא נכון, אלא כל מה שברא הקדוש ברוך הוא,
כל הנקרא בשמי, כתוב,
אז...
לא משנה, הקדוש ברוך הוא, הכל ברא לכבודו, נכון?
כתוב בישעיהו, מ"ג.
אז קילוסו של הקדוש ברוך הוא עולה גם כן ממעשה הרשעים.
כלומר, גם הרשעים הם חלק מהגאולה.
זה החידוש פה של הפסקה.
הם גם נצרכים לתהליך האלוהי הגדול שאנחנו בתוכו.
זה הרעיון המרכזי של הפסקה.
כמו שהיין
לא יכול בלי השמרים, הוא יחמיץ.
צריך שיהיו אנשים שיתעסקו
בחומריות,
יקדמו אותה, יפתחו אותה,
זה יהיה עניינם בעולם.
רק...
הם
צריכים להיות במקום שלהם,
אם הם יהיו במקום שלהם אז הכל יהיה בסדר, נכון?
הצרה מתחילה שזה מתחיל להתערבב
וכולי, בסדר?
עכשיו יש לזה הרבה סיבות לדבר הזה, בעצם...
אוקיי,
אז אנחנו אומרים,
הרב פה אומר משפט מאוד חריף,
הוא אומר אי אפשר לעולם בלא רשעים.
אבל אין מצווה שאתה אישית תתנדב, כן?
אבל צריך יהיו אנשים כאלה.
אתה אישית תשתדל להיות צדיק, בסדר?
ברור?
לאדם יש בחירה חופשית.
אבל העולם,
באופן כללי,
הוא צריך אנשים כאלה שיתעסקו גם בדברים האלה,
וזה בעצמו יפתח אותו.
ולמה זה?
בגלל ש...
יש לזה כמה סיבות. קודם כל, תשימו לב,
רואים את זה גם בדורנו,
האנשים האלה שהם
צועקים דברים הפוך ממה שאתה רוצה,
יש היום כל מיני דברים כאלה, נכון?
אנחנו רואים, יש קצת שיסוע היום גם, נכון?
יש
כל מיני שיח מקטב, יש כל מיני
אנשים שהם שם צועקים שם דברים,
בדיוק ההפך מה שאנחנו מאמינים,
נכון?
מה זה גורם לנו?
לגדול.
זה מגדל אותך,
יש לזה ערך,
כי... והם גם תופסים עמדות מפתח, נכון?
אז מה זה גורם לנו?
לגדול, נכון?
אנחנו צריכים,
אבל בשביל זה אתה צריך לגדול,
אתה כל הזמן...
הרשעה היא מאתגרת אותך.
זה ניסיון בשבילך, הקדוש ברוך הוא,
הוא כמו שהוא ברא את האדם עם יצר הרע.
למה היה בוא אותו יצר, רק יצר הטוב?
למה צריך כל הניסיונות האלה כל הזמן, נכון?
לא, כי ההתגברות,
עליה אתה מקבל שכר, נכון?
כשאתה מתגבר,
יש לך ניסיון,
ואתה עומד בו,
ואתה מושל ביצריך,
ואתה...
אה, אז אתה מקבל על זה שכר.
אותו דבר בחוץ, בואו ניקח את אותו משל בחוץ.
הרשעה, שזה מבחינת היצר הרע,
היא
גורמת לך קודם כול להתגבר על זה,
להוציא בעצמך כוחות של טוב.
היא מאתגרת אותך.
אתה
לא יכול להיות בשקט, אתה...
אם אתה תהיה בשקט,
שם זה יגדל ואתה תהיה מכוסה ב...
דעות לא נכונות ובתפיסות של עמדות מפתח
מאוד בעייתיות ודיפ סטייט אחד גדול,
נכון? אה?
אם היצר...
יצר יגדול,
היצר הרע.
כן.
יצר רע הופך להיות טוב. לא יצר רע הופך להיות טוב,
אלא יצר רע הוא גורם לטוב לגדול.
אתה מבין?
הוא גם גורם לטוב להיות בולט.
אין הטוב,
אין האור ניכר אלא מתוך החושך.
הוא גורם לו להתבלט,
הוא גורם לו לגדול.
הוא לא יכול להיות בשקט,
הטוב.
אם הוא יהיה טוב כזה,
לא מאותגר,
אתם יודעים איך קוראים לטוב
לא מאותגר?
טוב מאוד קטן.
טוב מצומצם.
אבל טוב שאתה מתחיל לאתגר אותו,
מה קורה?
אז הוא חייב...
לגדול,
כי יש פה גם קולות לא טובים,
והם רוצים להשתלט,
אז אני חייב להוציא לעצמי כוחות טובים,
עוד יותר טוב,
ועוד יותר משוכלל, ועוד יותר מדויק,
וזה מעמיק את הטוב, זאת אומרת,
בשביל שהטוב הוא יהיה בכל מילואו וטובו יותר שלם,
אז נוצר הרע, זה אחת הסיבות, בסדר?
אז יש דברים שהם חייבים להתגלות ביחס,
ביחד עם חסרונות, זאת אומרת,
מראש,
למרות שזה דבר טוב הגאולה,
אבל הקדוש ברוך הוא,
אנחנו רואים שהוא מקדם אותה,
גם כן עם חסרונות בתוכו,
שהם אמצעים שיגדלו את הטוב הסופי,
כן?
לתנאור, אלא עוד אין אפיק מגור חשוכה, כן?
אין אור אלא זה שהוא יוצא מתוך החושך,
כן?
אז זה...
אז זה...
כן,
עכשיו,
המהר"ל אומר את זה,
גם כן בנטח ישראל הוא אומר,
שכל דבר הוא ניכר מתוך הפכו, מה ש...
אתה לא מבין מה רבא אומר עד שהבאי חולק עליו.
כאילו, מה החידוש של רבא, נכון?
מה הוא אמר?
הוא הפוך, בדרך כלל זה הבאי.
מה הבאי אמר?
הוא אמר משהו, אבל מה...
לא,
אה,
פתאום רבא חולק עליו,
אה,
אז אני יותר מבין מה הבעיה אומר,
אבל אני מבין גם,
אתם מבינים?
כשאתה פתאום רואה את ההפך, אתה,
אתה,
עכשיו,
אז
הרע הוא,
הוא גורם לטוב להתברר,
להיות יותר נוכח בחיים וכולי,
כן, אין,
אין,
דבר הוא ניכר מתוך הפכו,
בסדר?
אז אביי ורבא זה שניהם טוב,
אבל יש, האור לא ניכר אלא מתוך חושך,
אז זה מתוך ההפך שלו, בסדר?
כמובן שעוד פעם,
אתה צריך להילחם ברע.
אתה, בתור עובד השם,
לא צריך להשלים עם הרע ולתת לו לעשות...
אתה נבחן בזה.
אם אתה לוחם,
אם אתה להועיל,
אם אתה מנסה לגדל את הטוב.
אבל עובדתית,
ההיסטוריה היא מתקדמת גם בין הדבר הזה,
גם מתוך הדבר הזה.
כמו שהיין, התהליך שלו,
הוא גם,
חלק ממנו זה השמרים.
זה בעצמו חלק,
אבל
השמרים זה בדיוק מלאכת הבירור שם, הבורר.
יש התפרדות שם,
והם בתחתית.
אם הם בתחתית,
זה מצוין, כי העולם צריך את זה.
אבל הם במקום שלהם.
הבעיה מתחילה כשאתה מנהר את החבית,
הכל מתערבב,
בסדר?
מלכותא בלא תאגא, מלכות בלא כתר,
נכון?
שאומרת אני ימלוך,
זה חוץ פס,
פה מתחילה הבעיה,
בסדר? עד
כאן זה ברור, זה מעין הקדמה, סתם.
בסדר?
ברור הנקודה הזאת?
טוב, יפה.
אז אני אקרא רגע מההתחלה ונראה,
אני אקרא עוד פעם.
כשם שאי אפשר, שוב אני אומר, אפשר לשאול שאלות,
זה אני...
אני מעודד שאלות.
כשם שאי אפשר ליין בלא שמרים,
כך אי אפשר לעולם בלא רשעים.
כשם שהשמרים מעמידים היין ומשמרים אותו,
כך הרצון העז של הרשעים,
גורם קיום ועמדה לשפעת החיים כולם,
של כל הבינונים והצדיקים.
כשהשמרים מתמעטים,
והיין עומד בלא שמריו,
הרי הוא עלול לקלקול וחימוץ.
אז אם לא יהיה...
רשעים, אם לא יהיה התנגדות
אל הטוב, אז מה יקרה?
אז הטוב יחמיץ,
היין יחמיץ,
אתם מבינים?
כשמשהו
מאתגר אותך,
הוא גם משמר אותך.
הוא גם מגדל אותך,
הוא גורם לך לא לשקוע.
אם שום דבר לא מאתגר אותך, אנחנו עלולים מאוד ל...
איך אומרים?
איש תחת גפנו ותחת תאנתו, מה שנקרא.
זה לא טוב, זה ביטוי לא טוב.
נכון?
וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו,
זה
ביטוי של איזו מנוחות כזאת,
חומרית,
הכל טוב וזה.
מה קורה?
טרח, נפילה בעבודה זרה שם.
אבל אם יש...
אתגר,
אנחנו רואים עכשיו,
רואים את זה עם הערבים פה,
הם מאוד מצערים אותנו ורשעים גדולים, נכון?
יפה,
אבל הם מגדלים את הטוב שבנו,
תראו כמה טוב הוא צמח בתוכנו,
איזו תנועת...
איזה תנועת תשובה
קורית עכשיו,
איזה כוחות של גבורה ואחדות הופיעו באומה
בשנה וחצי האחרונות מתוך המלחמה הזאת,
עם
כל הכאב,
עם כל הרשעה שהופיעה וכולי,
אז זה דווקא יגדל אותנו.
פתאום אנשים שהיו שקועים בשיא החומריות,
פתאום אתה רואה את הנשמה שלהם זורחת
באחדות ובגבורה נוראית, יוצאים למילואים וכולי.
וואו,
אז זה נצרך,
כמו שהרב אבינר אומר שאנחנו מברכים על זה,
שהם מגדלים אותנו,
אנחנו אומרים כל יום,
ברוך אתה השם,
המעריב ערבים,
נכון?
יפה.
אז אם כן, הגלות...
זה היה אסון אם האויבים שלנו פה,
הם היו כאלה נחמדים ויפים,
נכון? אם היו עמים מסביבנו כאלה,
כל מיני כאלה נחמדים כאלה,
אתה יודע,
כאילו שוודים ונורווגים.
אז זה כבר לא היה אומה ישראלית, כנראה, נכון?
אז מה יש לנו,
כאלה עמים כאלה מסביב רשועים כאלה,
וזה גדל אותנו,
לא נותן לנו לשקוע,
בסדר?
לא בא לנו בכלל להתבולל איתם, בכלל,
נכון? אה, נכון?
יפה.
יפה מאוד,
טוב מאוד, ברוך השם.
אז הגלות דלדלה את כוח החיים של האומה,
והשמרים נתמעטו הרבה מאוד.
שגם סכנה לקיום החיים של האומה מחוסר תפיסת חיים מהותית,
האחוזה בבהמיות ובאדמה,
ושקיעתה החומרית,
כלומר הגלות,
היא דלדלה אותנו עד שנהיינו כזה מין נשמה פורחת באוויר.
זה באמת ככה,
אין לנו ארץ,
אין לנו שפה,
אין לנו צבא,
אין לנו אחיזה בקרקע, אין לנו כלום.
אז אנחנו נהיינו אדם ואסטניס,
זה בערך הגלות,
נכון?
מה יש לך לעשות?
ללמוד בזמן שאתה לא מפרנס את המשפחה
שלך ובורח מכל הצרות של הגלות.
אז אתה,
אבל אתה לא עסוק באמת בחומריות,
אלא אתה עסוק בהישרדות מינימלית,
ממש מינימלית, בסדר?
והשמרים נתמעטו, מה זה השמרים נתמעטו?
כל מיני אנשים עם כישרונות לאומיים,
כישרונות מעשיים,
כישרונות...
שמקדמים את המציאות הארצית, הם התמעטו מאוד,
עד אשר שהתבלבלו,
התדלדלו לגמרי,
נכון?
עד שיש, אז הוא אומר פה,
והיה, אז...
עוד פעם, בואו נקרא את הלשון שלו.
הלשון,
הגלות דלדלה את כוח החיים של האומה,
ושמרינו נתמעטו הרבה מאוד,
עד שיש סכנה לקיום החיים של האומה,
מחוסר תפיסת חיים מאובנת,
כי אתה מרחף באוויר,
אתה רק שורד, אתה לא...
האחיזה בבהמיות ובאדמה ושקיעתה החומרית.
אין את זה,
אין את האחיזה בבהמיות ובאדמה ושקיעתה החומרית, כי אנחנו מרחפים באוויר,
נכון? כי זה יהודי גלותי, הוא...
הוא מרחף באוויר,
זה רוחניות מאוד אגב מצומצמת,
זה לא רוחניות גדולה,
כי רוחניות גדולה היא גם מופיעה בחומריות ובמדינה,
עם שפה ופוליטיקה וצבא ותרבות ואמנות וכלכלה, וזה רוחניות גדולה שהיא מופיעה...
גם במפעלים חומריים, אבל לא משנה.
בגלות זה התנתקות מהחומר והרוח, כן?
התנתקות, יש כזה...
כמו שאדם מת,
אז הגוף שלו בארץ,
והנשמה היא פורחת,
כן?
הנפש מתנתקת.
אז הנפש שלנו התנתקה,
כן?
מהגוף.
הגוף שלנו זה ארץ ישראל, והנפש היא מאוד מדולדלת.
היא בגלות, כזה בין...
בסדר,
ותחיית האומה זה בעצם חזון העצמות היבשות,
זה תחיית המתים באופן לאומי.
ופתאום יש פה כן אחיזה בבהמיות,
ובאדמה,
וחומריות,
וצבא וכולי.
אתה צריך נשמות שיטפלו את זה, נכון?
אתה צריך אנשים שיתעסקו בזה.
אז הקיום בגולה הוא קיום רסוק.
וזה הקיום המדולדל,
שהוא חידלון יותר מהוויה.
זה
כמו
שבקבר,
אז יש איזה מין כוח חיים מועט שהוא מחיה עצם הלוז,
זה בערך הקיום שלנו בגלות,
אתם מבינים?
שממנו יהיה תחיית המתים,
אז זה קיום מדולדל, שהוא חידלון יותר מהוויה,
זה פחות חיים מאשר מציאות, כן?
היה אפשר לו להימשך איזה משך זמן גם בחוסר שמרים,
כפי ההכרח.
בסדר, אז אין פה משהו מאתגר אותנו פה.
צד החומריות בתוך האומה.
אבל הכל זמני,
וכבר קשה לקיים,
והקיום העצמי תובע את תפקידו.
מה זה קיום העצמי?
כלומר שהאומה הישראלית היא צריכה לחזור לנורמליות שלה.
היא
צריכה להופיע בצורה עצמית.
הגלות היא לא דבר עצמי,
היא דבר מקרי.
כמו שאמר אל כותב בנצח ישראל,
היא דבר לא טבעי,
מקרי.
והמקרה לא יתמיד, ככה הוא כותב.
זה לא טבעי שעם ישראל הוא בחוץ לארץ,
זה לא נורמלי.
אז הקיום העצמי תובע את תפקידו,
אז
תנועת הציונות היא תנועת התשובה הגדולה ביותר,
כי הגדרת התשובה זה שאנחנו חוזרים אל עצמיותנו האלוהית,
אנחנו חוזרים לנורמליות שלנו כאומה,
וחיים בארץ, והקיום העצמי תובע את תפקידו,
ובשביל זה צריך כאלה שמרים, נכון?
ושיבת ישראל לארצו בשביל קיומו העצמי הוא מאורע מוכרח,
וקיומו זה יוצר את שמריו.
אתה
צריך אנשים שיתעסקו פה.
בחקלאות יקימו קיבוצים,
ייבשו ביצות, יסללו כבישים,
תעסקו בפוליטיקה,
נכון?
תעסקו בדברים כאלה שהם קצת...
לפעמים מאוד חומריים, נכון?
צריך פה צבא, צריך פה הגנה, צריך פה כל מיני...
כי אומר שזה יוצר את שמריו,
נושא הרשעה והחוצפה של עקבי המשיח.
אז עוד פעם, זה לא רשעה במובן של...
אני יודע מה...
זה רשע שבוגד בעם ישראל או משהו כזה,
אלא מבחינת התורה.
אז זה החוצפה של עקביתא דמשיחא,
כמו שכתוב במשנה המסכת סוטה,
פרק ט',
משנה ט"ו, כתוב בעקביתא דמשיחא חוצפא יסגה,
ובתקופה שלפני ביאת המשיח תהיה
חוצפה גדולה.
חוצפה פה,
זה
אמרתי לכם, זה המלכות הבולטת.
אשר ארגז כל לב לזוכרן, זה כאילו...
השמרים הם משתלטים על הכל, בסדר?
כאילו,
החומריות היא תנהיג,
אז ההחלטות הן לפעמים מאוד,
בלי להסתכל על הדורות שעתידים עוד להגיע לארץ,
הכל מאוד מעשי,
הכל בלי חזון,
הרבה בלי חזון,
הרבה טעויות נעשות,
הרבה בעיות, כן?
וממש לפעמים הליכה נגד התורה בדווקא.
זה גורם לחוצפה וכולי, אבל צריך את זה.
צריך שמרים חזקים בשביל
שתיווצר פה מרקם חדש של יין,
שזה חיי האומה הישראלית.
אלה הם הצדדים החומריים,
שהקיום הצלול והשמח מתהווה על ידם.
בסוף
המהלך הוא, מה יהיה בסוף?
שיקוע השמרים בתחתית חבית.
הנמחת הכוחות הראשיות, ביטהום החיים,
ואז מתבטל מהם כל תוכנם המזיק ומזעזע.
כלומר, מה יקרה בסוף?
בסוף,
הצדדים החומריים האלה,
או העניינים החומריים האלה וכולי,
הם יהיו חלק מהתהליך, אבל
הם יקבלו את מקומם.
מה זה מקומם?
תחתית החבית.
מי שאמור להנהיג את האומה הישראלית,
להטוות פה את הדרך,
זה סנהדרין,
זה מלך,
נביא, כן?
פה מקדש,
ולא שנקים פה מלכות על האטאביסטן, נכון?
ממלכת על האטאביסטן,
וכל מיני דברים כאלה. יש כל מיני...
אם השמרים הם לא במקום שלהם, הכל מתערבב, כן?
אם רוצים לעשות לך פה כפייה פלורליסטית,
כפייה פוסט-מודרנית,
דרך בג"ץ,
דרך כל מיני אירועים כאלה שאתה אומר וואי,
וואי,
וואי.
נכון?
כל הקפלן האלה שצועקים, יש
שם הרבה אנשי צבא,
אנשים טובים שלחמו וכולי, אבל אתה רואה שמבחינת הערכים וכולי,
זה
גורם הרבה צער, כל ה...
סוף התהליך מה יהיה?
שהקולות האלה ישקעו, והקדושה
היא בסופו של דבר תוביל,
בסדר?
בינתיים זה כואב, בינתיים זה תהליך שהוא...
יש בו הרבה התבררות, הרבה מאבקי כוח,
הרבה קשיים,
אבל זה נצרך,
כי גם זה מגדל את הטוב,
כן? מזרז אותו לגדול, והטוב גדל באמת.
זה גם, יש לזה ערך, כן,
מבחינת פעולה חומרית ופיתוח המדינה וצבא וכן,
מה אתה אומר?
יכול להיות, כן, נכון?
אנחנו נראה את זה תכף בהמשך,
אז ודאי חלק מזה יקרה.
כן,
או שזה ישקע למטה,
או שחלק מהם,
אנחנו רואים אותם,
מגיעים למכון מאיר,
נכון?
אה?
חלק מהם מגיעים כבר למכון מאיר,
אנחנו
כבר רואים אותם.
מה?
לא מעט, באמת, נכון? המלחמה הנוכחית,
היא מביאה הרבה אנשים,
משם לפה, שמתפקחים, ממש, מעשה של יום-יום.
הם אומרים, סדר, עבדו עלינו.
הבנו פתאום מה קורה במלחמה,
בן אדם הוא מתחיל לחשוב על מהות החיים,
נכון?
מה העיקר,
מה טפל, מה...
אם זה נכון להמשיך במסיבת האייסב הזאת, נכון?
כולו רדום ובנהנתנות חומרית,
או שעליו לקחת את עצמו בידיים,
נכון?
אז אנחנו רואים את זה ממש,
כל הזמן. גם יש כל מיני,
שם כל הצדיקים האלה שיצאו שם מהשבי,
יש שם כל כך הרבה גילויי אמונה.
אז
אתה לא יכול,
זה כאילו,
כל האומה שומעת את זה,
הם לא יכולים לסתום להם את הפה.
לא יכולים לצעוק להדתה, נכון?
לבחורונת הזאת שהיא מלאה באמונה,
מקדשת את שם השם.
תגידו לה, הדתה?
כל האומה רואה את זה,
אנשים מתהפכים,
אנשים מבינים.
אז מלחמה היא גורמת לאנשים לחשוב,
וזה דבר טוב,
בסדר?
ראינו את זה בפסקה הקודמת,
שיבוא שר ויחולל מהפכה,
כי מתוך איזו שקיעה בחומריות חזקה,
פתאום יש...
משהו שמטלטל,
שגורם לאדם או לאומה להתאפס.
יש
תהליך תשובה רוחבי עכשיו,
זה לא רק אנשים שמגיעים פה למכון מאיר,
אלא
שזרם הולך וגדל, ברוך השם, אבל...
אבל זה לא רק זה, באופן כללי באומה יש...
האומה...
למעלה מחמישים אחוז מגדירים את עצמם מאז המלחמה יותר קרובים לתורה ולמסורת.
וסקרים שנעשו לאחרונה,
גם שלושים ומשהו מעידים על עצמם שהם
נהיו הרבה יותר ימניים גם. יש
התפקחות מאוד
מאוד גדולה.
בסדר?
אז יש פה תהליכים,
הקדוש ברוך הוא מעביר אותנו כל מיני תהליכים,
שהם מאוד מאוד חשובים,
וזה בעצם משקיע את השמרים,
הם יכולים להישאר שם סמיכים.
אבל זה רק לרעתה.
זה רק גורם לאנשים להגיד, אני ממש לא בכיוון שלכם,
זה
דוחה אותי.
בסדר?
כל השיח המקציף, כל האלימות הזאת,
כל האיומים האלה.
אבל בסופו של דבר,
אדם,
מצד שיש לו נשמה אלוהית, הוא נמשך לערכים,
הוא נמשך לאמת,
הוא נמשך אל הטוב.
הוא לא נמשך כל הזמן ל...
מלחמה הזאת להאחז בה.
אז השמרים שוקעים לאט לאט בחבית,
הנמסת הכוחות הראשיות בתהום החיים,
ואז מתבטל מהם כל תוכנם המחליא ומזעזע,
כן?
צריכים לעשות אפילו רפורמה משפטית, נכון?
זה ממש תוכן מחליא ומזעזע, נכון?
אשר ממנו יגון והנחה, נכון?
אז חובה לעשות את הרפורמה?
לא, זה ממש,
זה רק התחלה הרפורמה,
זה
צריך הרבה יותר, נכון?
אבל זו התחלה,
בסדר?
כן, אבל בהמשך יצירתם,
שינם הולכים ביחד עם היין,
חיי האומה ורוחם מתעורר,
הם מעכרים אותו ועבות,
רועשים למראה התסיסה,
יש הרבה,
כן,
חיכוכים,
נכון, ומלחמות,
ומבזים זה את זה,
משהו קשה.
הלבבות רועשים,
נבהל מזה,
מהכפירה,
ראש העיר הזה מספר שהוא אכל כלב.
זה לא כל כך נחמד לי לשמוע, מה?
נכון?
מה?
אז למה אתה מספר את זה, נכון?
מה האינטרס שלך לאסור תפילה בנפרד, ברחובה של עיר?
זה דברים מאוד קשים, נכון?
הלבבות רועשים,
למראה התסיסה,
וינוח הלב וישקוט במקומו.
רק למראה עתיד, כלומר,
בוא תחזיק ראש, זה עניין זמני,
אל תיבהל מכל הדבר הזה.
ההולך ועושה את מסילתו במפלאות תמים דעים,
מי ייתן את האור מי יתמה לא אחד.
מה הפשט?
מה הכוונה מפלאות תמים דעים?
כלומר, כמו שהיין הוא חלק מה...
השמרים הם חלק מהתהליך של עשיית היין,
ככה גם הרב,
יש לו פה מבט מאוד עמוק,
ובזה אני אסכם בעצם.
הוא בא ומסתכל על תהליך הגאולה ואומר לך,
אל
תבהל
מכל הכוחות שאתה רואה,
זה
חלק מתהליך אלוהי,
כמו שהקדוש ברוך הוא יוצר את היין דרך
השמרים גם,
זה נצרך, זה חלק מתהליך הגאולה,
זה נפלאות תמים דעים.
הוא...
זה הדרך שהוא מקדם את הגאולה,
אז הוא גם, מי ייתן טהור מטמא, לא אחד.
כלומר, זה פסוק מספר איוב.
י"ד,
מה פשט, אז הגמרא אומרת,
נותנת כמה דוגמאות, כן?
שהקדוש ברוך הוא,
מהטומאה הוא יוצר משהו טהור, כמו למשל הדבורה.
הדבורה זה שרץ טמא, נכון?
אסור לך לאכול דבורה.
זה
גם לא כל כך מגרה, נכון?
אבל אסור, כן?
תאילנדים אוכלים גם דבורים,
אני לא יודע,
הם אוכלים הכל.
אז
לא יודע.
אבל אנחנו רואים שמשרץ טמא כזה,
אז יוצא דבש, דבש מותח עליך, זה אפילו מאוד מתוק,
בסדר?
זה כזה שהוא יצא משרץ טמא.
דבר טהור, גם כן דם, אסור לאכול דם,
אבל הפרה, הדם שלה הוא נהפך לחלב,
ואתה שותה חלב עם הקפה, נכון?
אז הקדוש ברוך הוא מדבר שהוא בעייתי מאוד,
יוצר דבר גדול מאוד,
מתוק מאוד,
נכון?
שזה שלמות הגאולה.
בינתיים אנחנו...
אנחנו
כבר מרגישים שהמצב יותר טוב ממה שהיה,
אנחנו כבר מרגישים תהליכי התקדמות והתפתחות.
מצד שני,
גם כן,
ככל שזה גדל,
אז גם מנסים,
ככל שהגאולה מתקדמת,
פתאום הבעיות גם,
יש דברים שהם נהיים יותר hard core,
נכון?
בעיות יותר קשות, יותר צורמות, אבל בסופו של דבר,
הקדוש ברוך הוא מקדם את התהליך.
והוא יוציא את הטהור מהטמא,
וגם דרך האמצעים האלה שהם לאו דווקא כלים לעיכול,
כן, ולהכלה,
בואו תנסה כן להכיל את זה ולהבין שזה חלק מהתהליך,
זה חלק מההתבררות.
אפילו יש לו מאמרים כאלה ש...
מאמר תקופת המעבר.
גם פה יש רעיונות כאלה באותה תחייה,
שדווקא החילונות היא זאת שתוביל לתנועת תשובה הכי גדולה.
כי ההתנתקות מהתורה היא מתורה שהיא הייתה מחוברת אלינו בדרך טבעית,
גב אל גב.
יש פה תהליך נסירה,
ועם ישראל הוא יחזור לקיים את התורה.
פנים אל פנים,
זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי,
לזאת יקרא אישה.
יש פה תהליכים אלוהיים.
צריך להחזיק ראש, אתה תעשה את התפקיד שלך,
תאחוז בתורה, במצוות,
בכל דבר כללי וגדול ואלוהי שאתה יכול לקדם,
תקדם,
ולא להיבהל.
כלל הגדול, לא להיבהל, זה חלק מהתהליך.
עד כאן זה ברור העסק?
בסדר?
ברור?
שאלות, טענות, מענות קושיות?
יש לך כזה לוק של אחד שיש לו שאלה?
אין לך?
זה רק משהו עם הלוק טוב.
אוקיי, אין שאלות?
טוב, אז עד כאן להיום שבת שלום.
ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.
חזקים וברוכים תהיו, בשורות טובות.
להתראות.
