שלום לכולם,
ברוך השם אחרי הפסקה ארוכה, אנחנו חוזרים.
ממשיכים במסכת אבות, פרק ב' משנה ח',
כידוע בשבתות בין פסח
בין פסח לשבועות, נהגו ישראל ללמוד מסכת אבות.
הרבה מהקהילות נהגו, יש כאלה שממשיכים עד
לראש שנה,
אבל רוב המנהגים של העדות להגיד עד שבועות.
והטעם העיקרי להתכונן לשבועות, תודה רבה,
שאנחנו יודעים שדרך ארץ קדמה לתורה. אי אפשר להגיע לשבועות
בלי מוסר, הנהגות טובות ואין כמו מסכת אבות,
לעבוד על מידות.
הרמח"ל,
לא הרמח"ל,
רבי חיים ויטל,
כותב שהמידות
לא כתובות בתורה.
כתוב בתורה מצוות ועבירות, אבל לא כתוב מידות.
או כתוב כעס, גאווה, קנאה, תאווה,
נראה רמזים קטנים,
אבל לא כתוב.
למה?
אומר רבי חיים ויטל שהמידות
זה כמו היסודות.
כשהאדם רוצה לקנות בית,
אז הוא מתכנן חדר כזה,
מטבח וכולי,
אבל אף פעם הוא לא מדבר על היסודות.
היסודות ברור שעושים.
לכן כיוון שהמידות של האדם זה היסוד שלו,
בלי מידות טובות התורה לא מתלבשת על עצמו טוב.
לכן נהגו ישראל במסכת אבות מפסח ועד
שבועות כדי להיות מוכנים מבחינה מידותית.
היום נזכה ללמוד את המשנה של רבן
יוחנן בן זכאי. נקרא מקום מספר 1,
רבן יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ושמאי.
הוא היה אומר,
אם למדת תורה הרבה,
אל תחזיק טובה לעצמך,
כי לכך נוצרת.
חמישה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן,
רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה,
ורבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך.
הוא היה מונה שבחן,
רבי אליעזר בן הורקנוס,
בור סיד.
שאינו מאבד טיפה.
רבי יהושע, אשרי יולדתו, רבי יוסי חסיד,
רבי שמעון בן נתנאל חסיד,
ורבי אלעזר בן ערך,
מעיין המתגבר,
הוא היה אומר,
אם יהיו כל חכמי ישראל בקו מאזניים.
ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה,
מכריע את כולם.
ורבי אבא שאול אומר משמו, משמו של מי?
משמו של מי?
רבן יוחנן בן זכאי,
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים,
ורבי אליעזר בן אורקנוס אף עמהם,
ורבי אליעזר לעומת זאת בכף שנייה,
מכריע את כולם.
אז המשנה מחולקת לשלושה חלקים. חלק ראשון,
רבן יוחנן בן זכאי למדת תורה הרבה,
אל תחזיק טובה לעצמך.
חלק שני,
מתאר את תלמידיו ומה הוא אמר עליהם.
וחלק שלישי,
איזה סוג תלמיד
הוא הכי מכריע, הכי עיקרי,
מבין סוגי תלמידי החכמים.
אז נתחיל.
רבי יוחנן בן זכאי קיבל משמאי,
הוא היה אומר,
למדת תורה הרבה,
אל תחזיק טובה לעצמך,
כי לכך נוצרת.
אני רוצה לדבר על המשפט הזה דווקא בסוף השיעור,
אבל לפני שנבין מה הוא אמר,
מה צריך להבין?
מי היה רבן יוחנן בן זכאי?
כמה תנאים זכו לקרוא רבן?
מי זכה לקרוא רבן?
מצוין.
דווקא השושלת של הלל הזקן, נשיאי ישראל, רבן.
רבן גמליאל,
רבן שמעון,
רבן גמליאל,
רבן שמעון,
בן,
אבא.
רבן יוחנן בן זכאי זכה,
אני חושב,
היחיד שהוא לא קשור לנשיאי ישראל,
קרוי רבן.
נראה מי היה?
מקום מספר 2. תולדותיו של רבן יוחנן בן זכאי.
תנא בדור הראשון מגדולי התנאים.
היחיד מבין כל חכמי ישראל שזכה בתואר רבן,
אף שלא היה ממשפחת הנשיאים.
אחרון שקיבל מן הזוגות, למדנו הזוגות, זוכרים?
דיגוס בלסוגו, אנטיגנוס איש סוכו, ואחר כך כל הזוגות,
היו חמישה זוגות.
מתלמידיו החשובים של הלל הזקן,
שאמר עליו שהוא אב לחוכמה ואב לדורות.
חי 120 שנה, 40 שנה עסק בפרקמטיה. מה זה פרקמטיה?
עסקים,
מסחר.
40 שנה למד, 40 שנה לימד.
מי עוד חי 120 שנה?
משה רבנו.
מי עוד?
רבי עקיבא.
יש עוד מישהו שאתם מכירים?
מי?
בעזרת השם.
בעזרת השם.
כבר 40 שנה לפני החורבן,
היה מראשי הדור.
אחרי החורבן,
שימש נשיא ישראל שנה או שנתיים. עכשיו,
מה הסיפור?
היה חורבן,
הרגו...
את
הנשיא
את הנשיא רבן שמעון בן גמליאל הרגו אותו
היה נשיא מזה אז הוא היה הנשיא
לשושלת הלל הזקן זה הסיפור הנה נקרא זה כתוב
זכה לראות ארבע נשיאים בחייו כורך ימים הלל הזקן שקיבל ממנו שמעון
בנו של הלל,
רבן גמליאל,
בנו של שמעון,
הזקן,
ורשב"ג הנהרג.
אחד מעשרה הרוגי מלכות היה רבן שמעון בן גמליאל.
כמובן שהוא נהרג, הוא החליף אותו עד שהבן שלו גדל,
ואז הוא חזר, הנשיאות של הלל. הייתה לו ישיבה גדולה
בברור חיל. איפה זה ברור חיל? מצוין ליד שדרות, איך
אני יודע, שמולם אירועים, נכון? נראה לי משהו כזה.
אבל זה מושב בעיקר של ברזילאים.
אה?
קיבוץ, סליחה, קיבוץ.
חס, מושב וקיבוץ,
זה קורה.
אז זה קיבוץ של ברזילאים היום.
הוקם על ידי ברזילאים, היום יכול להיות
שנוספו עוד וכולי.
טוב, אז ברור חיל, זה היה האזור.
בחירי תלמידיו היו חמישה.
רבי אלעזר בן אורקנוס,
רבי יהושע בן חנניה,
רבי יוסי הכהן, רבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך.
כשדרש לפני קהל,
נאלץ לדרוש בצילו של אחד.
למה?
פרש רש"י שלא היה בית המדרש מחזיק לעמוניא שוממין.
אלפי תלמידים באו לשמוע אותו.
היה דורש ברבים, לכן... היה עד לחורבן הבא,
את
הסיפור המפורסם במסכת גיטין,
שמה?
ערב החורבן הוציאו תלמידיו מירושלים הנצורה.
צוחקים?
עם הבריונים?
שהוא רצה לצאת,
הבריונים לא הסכימו,
והיה לו מזל שראש הבריונים היה...
אחיין שלו.
זוכרים?
ואז הוא אומר,
תתחפש,
תהיה חולה,
יוציאו אותך בארון.
קיצר, הצליחו להוציא אותו מחוץ לחומה
של ירושלים,
במצור שהיו הרומאים.
ערב החורבן הוציאו תלמידיו מירושלים הנצורה,
והוא התייצב לפני אספסיאנוס הרומי.
מונה להיות הקיסר.
הוא ביקש ממנו שלוש בקשות.
יבנה וחכמיה,
שלשל את הנשיאות של הרבן גמליאל, שלא יהרגו אותה,
ורופא שירפא את רבי צדוק,
שצם ארבעים שנה שבית המקדש לא יחרב.
ארבעים שנה הוא צם.
כמובן, ביום, לילה הזה.
למה כדי שבית המקדש,
הוא
ביקש תרופה,
כי הוא נהיה חולה מרוב עצומות.
אחרי החורבן תיקן הרבה תקנות זכר למקדש,
לא שח שיחת חולין.
איזה מדרגות.
ולא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין.
הבין שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת כלים.
מי עוד פה בקהל מבין שיחת שדים?
לא כדאי,
זה
שפוז דחוף,
אבל הוא ידע את כל מיני דברים בחוכמה,
במדעים,
היה מיוחד.
יש שם דף.
לפני פטירתו,
קראו לו תלמידיו,
נער ישראל,
עמוד הימיני,
פטיש החזק,
והוא אמר להם,
הכינו כיסא לחזקיה מלך יהודה,
שבא אליי ללוותני,
ספר הדורות כתב,
בשם צמח דוויץ נולד בשנת ג' תשי"ג
ונפטר וכולי,
ועליו אמרו משמת רבי יוחנן בן זכאי
בתזי והחוכמה. הוא היה חכם בהרבה תחומים.
כתוב מסכת סוכה,
ודף כ"ח עמוד א',
שמונים תלמידים היו לו להילל.
הקטן שבהם
רבן יוחנן בן זכאי,
שהוא ידע הכל,
אז תראו לכם מי זה הגדול שבהם.
ידע הכל, הגדול שבהם יונתן בן עוזיאל, שמעתם עליו?
שמעתם, יונתן בן עוזיאל איפה
הוא קבור?
בעמוקה, יש סגולה רווקים, ללכת לעמוקה לרווקות,
ככה אומרים,
לא מכיר,
אני התחתנתי בלי הסגולה הזאת.
בכל מקרה,
הוא היה גאון עולם,
כתוב,
כשהיה לומד תורה,
כל עוף שהיה מעליו,
מה קורה לו?
נשרף, משהו מיוחד.
אז רבן יוחנן בן זכאי היה גדול ועצום,
והוא קיבל מהלל.
אז לפני שנגע במשפט מה הוא אמר,
אל תחזיק טובה לעצמך,
כי כבר נוצרת,
אני רוצה לדלג על זה,
ולהתחיל חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי.
מה
קשה למשפט הזה?
איך?
היו לו אלפי תלמידים!
אלא מה?
הם היו...
המובהקים,
המובחרים, המיוחדים.
יש הבדל בין תלמידים מובהקים לתלמידים רגילים.
הם היו התלמידים המיוחדים.
אז
חמישה תלמידים,
רבי אליעזר בן הורקנוס,
רבי אליעזר בן הורקנוס,
נדבר עליו בעזרת השם שבוע הבא,
כי כל תלמיד מדבר במשנה אחר כך,
שגם יש לו סיפור חיים
מאוד מיוחד,
ורבי יהושע בן חנניה,
ורבי יוסי הכהן,
ורבי שמעון בן נתנאל,
ורבי אלעזר בן ערך.
הוא היה מונה שבחן,
רבי אליעזר בן הורקנוס, בור סיד שאינו מאבד טיפה.
רבי עובדיה ברטנורה, מקור מספר שלוש.
בור סוד גרסינן ולא בור סיד.
כלומר, כבור טוח בסיד.
מה הסיד גורם לבור?
מצוין, אוטם אותו.
אם לא יאטום אותו, המים יחלחלו.
בורות מים יש בירושלים.
יש בנחלאות,
כל מיני מקומות.
היום,
ברוך השם,
יש מים,
אבל פעם לא היה מים בברזים.
היו חופרים בורות מחכים שיבוא גשם.
בגשם מצוין, מה ההבדל בין בור לבאר?
בור זה מי גשמים, באר אתה חופר,
אתה מתפלל שתגיע לאיזה מעיין פנימי, ואז
יש לך מים כל הזמן.
אבל בור זה מי גשמים.
אתה תלוי בגשמים.
אין גשמים מצוין, אין גשמים. יש רעב,
יש רעב.
הפתחו תנ״ך, מתו ברעב.
חיפשו, חיפשו מקורות מים,
לא היה כלום.
מתו ברעב.
אז
בור זה מי גשמים,
באר זה חפירה שמגיעה
למי תהום,
ומעיין זה מעיין גלוי.
אתה רואה מעיין?
זה תמיד, תמיד, תמיד שם הם נמצאים.
אז
רבי אליעזר בן הורקנוס,
בור סיד שאינו מאבד טיפה, כמו בור.
כשאתה אוטם אותו בסיד,
שום טיפה לא הולכת לאיבוד,
הכל נמצא בפנים.
ככה כל מה שהוא למד,
זוכר.
אני שואל אתכם, חברים יקרים,
איך אפשר לזכור מה שלומדים?
הרי אתם לומדים פה שנים תורה.
מה נכנס?
אצלכם נכנס הכל,
ואצל רוב האנשים,
אחרי יומיים שוכחים.
למה אנחנו לא זוכרים מה שלומדים?
ונאמר, למה?
איך אדם...
מה גורם לאדם לזכור?
איך אדם גורם לו לזכור?
או...
מצוין.
לשנן.
לשנן, לחזור ולחזור על דברים.
אני החלטתי לפני כמה שנים שאני מעדיף לקחת ספרים ולחזור עליהם הרבה,
מאשר לסיים עוד ספרים.
ככה אתה זוכר אותו טוב. מה עוד?
מצוין.
יש לו כישרון מולד.
הרב, עובדיה, יוסף, זצל, כישרון מולד.
כישרון צילומי.
או כישרון או שינון.
מה עוד?
איך?
לרשום, גם, מצוין.
מה עוד?
מה לא אמרתם?
מה גורם לאדם
לזכור טוב דברים?
מצוין, אבל מה עוד?
מצוין, שמעון.
לא יודע אם התכוונת לזה, אבל נגיד מה ש...
אני אגיד מתוך דבריך, תראו.
נתחיל אבל ב...
בעל פה.
כן, בעל פה.
אז אפשר כישרון מולד,
אפשר שינון בחזרה,
אבל משהו לא הזכרתם,
שמעון אולי רמז לזה.
הרי הרבה חוויות חזקות שאדם חווה בחיים, הוא זוכר.
למה?
כי הוא הרגיש את זה.
הוא היה מחובר לזה,
הוא רצה את זה.
לפעמים הוא לא רצה את זה, וזה נחרט.
דברים לא טובים עבירות, עבירה מלשון עריבה.
עבירה שאדם חש אותה חזק,
הוא
זוכר אותה חזק.
חוויות שאדם
חווה אותם,
הוא זוכר אותם חזק.
אבל לימוד שאדם לומד,
הוא לא תמיד זוכר.
אחת התשובות...
כמה אתה מקושר אל הלימוד.
הרב עובדיה יוסף זצל כל כך,
כל כך אהב תורה.
נכון, היה לו כישרון, אמת.
אבל כישרון לבד זה לא מספיק.
הוא אהב תורה. כשאדם אוהב משהו ורוצה משהו, הוא חי את הדברים.
הרב יצחק יוסף נראה לי, בנו מתאר,
שמספרי טלפון של הבנים,
הוא לא זכר שום מספר טלפון של הילדים שלו.
אתה צריך, איך הוא, אבל זיכרון צילומי.
כי התורה מעניינת אותו כל כך,
מספרי טלפון פחות, יש לו פנקס,
היה פה וכולי.
מה שאני אוהב, אני מתחבר.
יש חיבור, יש אהבה,
יש אהבה, יש זיכרון.
רבי אליעזר בן הורקנוס היה משוגע לתורה.
אומר חיים הקדוש,
אם אנשים היו מבינים את מתיקות התורה,
היו משתגעים אחריה.
כלומר, ייתכן שזה המולד.
והוא חזר ושינן,
אהבה לאהבת התורה של רבי אליעזר בן הורקנוס הייתה עצומה ביותר.
הוא ידע הכל. דרך אגב, סיפור אחד הסיפורים
הקשים להבנה,
המזעזעים,
בגמרא מסכת במציאה.
פרק רביעי או חמישי, לא זוכר, תנורו של אחנאי.
היה סיפור, בנו תנור
מחוליות
של חרס,
ואשר חוליות חיברו אותו.
האם התנור מקבל טומעה אם נגע בו שרץ מת,
או לא מקבל טומעה? הרי כלים מקבלים טומעה,
אבל כלי אדמה, לא מקבלים טומעה.
אז היה מצד אחד כלי חרס, אבל חיברו אותו.
מקבל טומעה,
לא מקבל טומעה.
רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, התנור טהור.
גם אם ייגע בו מת,
כלום, לא נטמע התנור.
חכמים אומרים,
התנור...
טמא.
מה הלכה?
עשו הצבעה.
כמה יש בסנהדרין?
71. שיהיה אי זוגי.
עשו הצבעה.
מי אומר שהתנור הזה
טהור?
רק רבי אליעזר בן הורקנוס מצביע.
מי אומר שהתנור טמא?
70 חכמי הסנהדרין מצביעים.
הלכה כמי?
כרבים.
הלכה כרבים.
רבי אליעזר בן הורקנוס, אם אני צודק,
עץ החרוב יעקר ממקומו.
פתאום עץ החרוב,
אמיתי,
אמיתי חברים, זה גמרא,
עץ החרוב נעקר ממקומו,
נעשה נס.
אמרו,
לא מביאים ראייה מעץ חרוב.
לא, אז מה, נעקר,
מה קרה?
אם אני צודק, אמת המים, שנהפך הנחל באזור בית מדרש,
אמת המים,
תלך אחורה,
במקום עלייה לירידה,
מי ירידה לעלייה.
פתאום הנחל הולך אחורה.
נשמע, רציני,
צודק.
ברוך אתה אדוני,
אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.
הוא צודק.
אמרו, לא מביאים ראייה מהנחל.
אם אני צודק, העמודים של בית המדרש יפלו.
יש פחד,
מתחילים העמודים ליפול,
צועק עליהם רבי יהושע.
תלמידי חכמים מתערבים בהלכה.
מה אתם מתערבים?
מה אתם...
צעק עליהם, כתוב בגמרא,
לא הזדקפו לגמרי מפאת כבודו של רבי יהושע,
ולא נפלו מפאת כבודו של רבי.
קיצר עשה פשרה שהעמודים היו מוטים עד היום.
שמע, הוא צודק?
תראה כמה ראיות.
עץ חרוב, עמת המים, עמודי בית המדרש.
יצתה בת קול מן השמיים ואמרה,
מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום?
הוא יודע הכל!
בור סיד שאינו מאבד טיפה! כל התורה כולה הוא ידע! כלומר, מי צודק?
רבי אליעזר, אבל אחר כך חכמים.
הלכה כהולכים אחרי הרוב, זה סוגיה מאוד מורכבת.
קראו ספר החינוך מה הוא אומר.
יצא בת קול מן השמיים ואמרה, הוא צודק.
כתוב שאחד התנאים פגש את אליהו הנביא.
אחרי כמה זמן,
אמר לו,
מה השם עשה באותו זמן שהתווכחו על התנור הזה?
השם חייך ואמר, ניצחוני בניי,
ניצחוני בניי. כלומר, האמת עם רבי אליעזר בתנור של עכנאי. התנור הזה טהור.
אבל כיוון שהשם קבע חוק אחרי רבים
להטות, החוק הזה גובר על האמת האבסולוטית.
אי אפשר להבין את זה. זה משהו מדהים.
ספר החינוך כותב,
למה זה ככה?
כי אם...
כל אחד יגיד,
אני צודק,
אני צודק, אני צודק,
כל אחד יקים תורה לעצמו ואז יהיה מחלוקות בעם ישראל.
לכן השם אפילו מעדיף לוותר על האמת, עד כדי כך,
כדי להיות באחדות וברוב, כך הוא מסביר.
אז רבי אליעזר כמו בור סיד שאינו מאבד טיפה,
ידע את הכל, זה השבח שלו.
נראה בהמשך,
רבי יהושע אשרי יולדתו, מה הכוונה של יולדתו?
אתם איתי או זה?
מי?
יולתו?
מי זה?
אמא שלו.
תגידי, זה משהו שהוא שבח?
שבח אותו.
כולם הוא שבח אותה, הוא שבח את האמא.
מה קורה פה?
מה זה אשרי, דרך אגב?
אשרי יושב בביתך.
מה זה אשרי?
מה זה אשרי?
מאושר, אשרי זה מאושר, עושר מאושר.
אומר רבי עובדיה מברטינורה מקור מספר שלוש,
אשרי יולדתו,
מאושר במידות טובות,
אלא מידות נעלות,
עד שכל העולם אומרים עליו,
אשרי מי שילדה אותו,
איזה אימא,
וואו,
וואו,
וואו,
וואו.
על נסראללה קיללו את האימא שלו,
כל האלה קיללו איזה אימא ערבית.
אבל
כל אחד פה,
איזה אימא,
וואי וואי וואי, כולכם,
איזה
בנים כאלה טובים,
איזה אימא הייתה לכם.
אז כך הוא היה מאושר במידות טובות.
אבל שימו לב, מביאות פירוש. ויש אומרים,
על שהיא גרמה לו שיהיה חכם,
שהייתה מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה,
ואומרת להם,
בבקשה ממכם,
בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי,
שיהיה חכם.
כשהייתה בהריון,
היא
ביקשה ברכות מצדיקים. אתם חושבים ברכות לא משפיעות?
משפיעות, לפעמים השם
גורם שלא ישפיע, אבל לא סתם הולכים לצדיקים.
אין ספק צדיקים מצליחים להשפיע.
כמובן,
יש בחירה חופשית ויש עוד צדדים של ה' אבל תפילה פועלת.
ומיום שנולד לא הוציאה ערסתו.
מה זה ערסתו?
מיטה שלו מבית המדרש כדי שלא ייכנסו באוזניו אלא דברי תורה.
לוקחת את המיטה שלו
לבית המדרש.
תזכור שאתה נולד לו בן, למכון מאיר שיער.
יש פה כבר תופעה,
מביאים פה את הילדים למכון מאיר,
כנראה שלמדו ממנו.
בקיצור, אתה רואה שאימא שלו יש לה אחריות גדולה,
במה?
במה שהיא זכתה.
היא הייתה אוהבת תורה, היא גרמה.
תדעו לכם שהאחריות שלנו על חינוך הילדים היא גדולה מאוד.
גדולה מאוד, בעיקר בדוגמה האישית.
כשהילדים רואים בבית שההורים עושים חסד,
רוב הסיכויים שיהיו בעלי חסד.
כשילדים רואים בבית הורים אידיאליסטים ארץ ישראל,
זה חודר בהם.
כשילדים רואים בבית מידות טובות,
וגם מידות רעות,
לצערינו כן.
אפשר בסוף לתקן על ידי שלומדים תורה.
אבל מידות טובות,
זה מתנה.
כשההורים טובים,
זה
מתנה לילדים.
אמא שלו, בזכותה, זכה להיות כזה צדיק.
נתקדם הלאה.
רבי יוסי חסיד.
מה זה חסיד?
חסיד גור או ויז'ניץ?
איך?
לא כתוב בעל חסד, כתוב חסיד.
מצוין.
חסיד זה מעבר לרגיל.
אומר הרמח"ל,
כולנו חייבים להיות צדיקים.
עד פרק י"א מסילת ישרים, כולנו חייבים לקיים.
כולנו צריכים להיות צדיקים.
צדיקים זה
שולחן ערוך.
הלכה הרגילה.
מעבר לכך,
אנחנו צריכים לשאוף להיות חסידים,
לא רק צדיקים,
מה
שחייב לקיים,
חסידים.
ורבי יוסי הכהן זכה להיות מעבר,
לפנים משורת הדין, מצוין.
רבי שמעון ירכת, מה זה ירכת?
יש יראת העונש ויש יראת החטא.
הרמח"ל מדבר על זה במסילת השרים.
יראת העונש, אני עושה מצוות כי אני מפחד.
מפחד מהעבירות.
סליחה, מפחד מגיהנום.
מפחד עונש בעולם הזה.
זה
גם מדרגה, אבל זה לא מדרגה גבוהה.
יראת החטא,
מה שמטריד אותו זה לא לחטוא.
מפחיד אותו גיהנום, זה לא מדבר אליו, דברים כאלה.
זה ילדים.
אתה רוצה שילמדו תורה,
אתה מבטיח להם פרסים.
הוא מפחד מלחוט.
הוא הולך לפגוש משפחתי,
הוא מפחד לא להיכשל, לא לשמוע לשון הרע.
הוא הולך ברחוב,
הוא
מפחד לא להיכשל בשמירת העיניים.
כל המהלך שלו הוא מפחד לא לחטוא.
לא בקטע של נרבוז, מה שנקרא, של מסכן חרדתי.
אבל הוא חרד באופן אמיתי,
הוא לא רוצה לחתור. לא מטריד אותו אם יש לו דירה,
לא דירה,
אוטו,
לא אוטו,
שניצל אחד,
שתיים,
זה לא מטריד אותו,
מטריד אותו לא ליפול בעבירות.
זה מדרגה גבוהה מאוד, הרמח"ל אומר.
בחסידות הוא מדבר על זה.
רבי שמעון בן נתנאל,
ורבי אלעזר בן ערך, מעיין המתגבר.
מה זה מעיין המתגבר?
איך?
יכולת של מה?
מצוין, לחדש בחוכמה.
רבי אליעזר בן הורקנוס,
כל מה שלמד, זוכר,
לא כתוב שהוא היה פלפלן.
לעומתו חברו רבי אלעזר בן ערך, מעיין המתגבר.
מעין המתגבר הכוונה?
רבי יהודה בן תמא,
סתכלו בשלוש, מעיין המתגבר,
ליבו רחב ומוסיף פלפול וסברות מדעתו. כל הזמן חידושים
וחידושים וחידושים. כן.
כן.
נכון, בטוח.
צודק.
אבל לא באותה מידה.
לא באותה מידה.
לא,
אבל יש מדרגה.
גם בחסידות ויראת חטא,
יש מדרגה.
וגם באשר אשרי יולדתו יש מדרגה.
כל האימהות בזכותם הם הגיעו כנראה. דרך אגב,
זה לא מדויק.
כי יש כאלה
שחזרו בתשובה.
והאימהות שלהם לא בדיוק
חינכו אותם לתורה, גם בדור התנאים.
אבל אשרי יולדתו באופן קיצוני.
כמה אימהות לקחו את הילדים שלהם לבית המדרש בתור ילדים?
עם מה של שאר התנאים, כן? לא.
היא הייתה מיוחדת.
כמה הוא היה בחסידות בצורה ממש ממש חזקה.
אני מאמין שהרבה הגיעו לחסידות, אבל לא ברמה שלו.
הוא היה מצוין וקיצוני ברמה הזאת.
בסדר?
נחזור אלינו.
סוף המשנה,
הוא היה אומר, כקיצור, יש מחלוקת
מי יותר גדול,
רבי אליעזר בן הורקנוס או רבי אלעזר בן ערך.
אם נציין, מה המחלוקת, מה עדיף בקיאות,
ידע או מול פלפול?
איפה המחלוקת הזאת נמצאת, מסכת?
הוריות.
דנו שם התנאים, הם אוריים, מה עדיף, סיני או...
עוקר הרים, סיני,
הוא יודע הכל,
כמו הרב עובדיה יוסף זצ"ל,
הכל הוא ידע,
יש הרבה גדולי עולם שידעו הכל, זיכרון.
עוקר ערים,
פלפלן,
מחדש חידושים,
והגמרא דנה מה עדיף,
פוסקי זמננו אומרים
שיותר עדיף.
סיני,
מי שיודע הכל, כי הוא יודע הכל,
כל דבר שאתה שואל אותו,
הוא יודע, פה אומר לך,
פה,
פה,
פה,
פה, פה, פה, זה מחלוקת,
אבל הרוב סוברים שעדיף סיני,
אז,
ופה זה מחלוקת במשנה מה עדיף.
טוב,
אני רוצה לחזור להתחלה.
רבן יוחנן בן זכאי קיבל משמאי,
הוא היה אומר,
אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך,
כי לכך נוצרת.
יש פה שלושה פירושים.
פירוש אחד,
תגיד לי, כמה שלא תלמד תורה,
אתה חושב שזהו נגמר?
יש שתורה היא כל כך רחבה.
אל תחזיק את עצמך,
תגיד,
זהו מספיק,
אני חכם,
תלמיד חכם גדול.
לא, יש כל כך הרבה חלקים בתורה שלא הספקת.
ומי אומר את זה?
רבן יוחנן בן זכאי שידע את הכל.
תחזור עוד,
ותלמד עוד,
ותחדש עוד לעולם לא נגמרת.
עולם החומש אין לו קצבה, עולם הרוח אין לו קצבה.
כל הזמן להוסיף ולהוסיף ולהוסיף.
זה פירוש אחד.
פירוש שני,
לכך נוצרת, יש גמרא מסכת נידה.
יש מלאך שממונה על ההיריון.
מי זוכר איך קוראים לו?
לילה, לילה,
ככה כבר המסכת נידה אומרת, כן?
והוא כשטיפת הזרע נפגשת עם ביצית
ונוצר היריון,
הוא אומר, המלאך קובע מה הוא יהיה.
חכם טיפש.
עשיר,
גיבור חלש.
כלומר,
יש תכונות שנקבעות כבר בהתחלה.
לעומת זה,
שנייה,
צדיק ורשע לא כתוב,
כי צדיק ורשע זה בחירה חופשית.
לבחור בטוב, לבחור ברע, זה לא נקבע בהתחלה.
יש בחירה חופשית לכל אדם להיות צדיק או להיות רשע.
אבל תכונות חוכמה כאלה נולדים איתו.
אין מה לעשות, אפשר לשפר,
אפשר לתחזק,
אפשר עוד יותר להיות חכם,
אבל יש תכונות מולדות קבועות מראש.
אל תחזיק טובה לעצמך,
כי לכך נוצרת,
אומר התפארת ישראל.
זה היצירה שלך,
נוצרת חכם.
אל תתגאה כמו שהרמח"ל במידת הענווה אומר.
מה אתה מתגאה בחוכמה שיש לך?
ראית פעם שור מתגאה בזה שהוא מצליח לסחוב או חמור או סוס?
לא, זה הטבע התכונות.
מה את מתגאה שאת יפה, השם ברא אותך יפה?
מה את מתגאה?
זה מתנה.
במתנות?
אין מה להתגאות,
תתגאה בעמל,
תתגאה בתהליך, תתגאה ברצון, בשאיפה.
החינוך בארץ, לצערנו עד היום, זה ציונים,
ציונים,
ציונים.
100 מתמטיקה,
60 ביולוגיה,
40 אנגלית.
למה עושים לפי ציונים?
זה מחליש מאוד את הילדים.
ויש מקומות שלא מקבלים ילדים,
בנות לאולפנה,
בנים לישיבה,
כי הם רוצים לשמור על רמה גבוהה גבוהה.
אני למדתי במקום,
רשת נועם קיבלו את כולם.
חכמים ופחות,
הכל,
היינו חברים אחד של השני,
לא מקום שמקבלים רק את הרף הגבוה ביותר.
לא,
ואז הם מחליש ילדים,
מחליש בנות,
לא התקבלתי,
כל מיני עצובים וכולי.
צריך לעשות מערכת ציונים לפי המאמץ.
אם ילדה קיבלה 60 והתאמצה מאוד מאוד מאוד,
זה כמו 80-90,
כי התאמצה,
מ-40 היא עלתה ל-60-70,
כל הכבוד לה.
בעולם היהדות,
תדעו לכם,
מעריכים את המאמצים לפום צערא,
אגרא לפי הצער,
לפי המאמץ.
לכן אין מה להתגאות אם ביצירה שלך קיבלת מתנות
של יופי, של גבורה, של עוצמה, של חוכמה.
כי
לכך נוצרת,
זה היצירה שלך.
פירוש שלישי מחודש ביפה מאוד, מקום מספר שש.
אומר המשנה שכיר זה הרב תחתן השם מקום דמו,
הוא
חיבר את אם הבנים שמחה ידוע,
וגם חיבר שו"ת גאון עולם.
אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך. הנה
מפרשת קדושים יצא טוב על הפרשת השבוע שלנו.
ואהבת לרעך כמוך, אני השם.
אמר רבי עקיבא, זה כלל גדול בתורה.
איזה מה מיותר.
מה זה בתורה?
אז ברור בתורה,
מה זה באסטרונומיה?
מה זה בפילוסופיה?
ברור שזה בתורה,
מה זה בתורה?
נהיה בהמשך, הנה בוודאי,
ברור בלי שום ספק.
שאין כוונת התורה במה שאמרה כמוך,
שיחלק אדם נכסיו חצי לו וחצי לחברו.
כי אם כן, אין לדבר סוף, ובפרט
שהוא נגד הדין. אל יבזבז יותר מחומש.
אסור ל...
אנחנו נוהגים היום מעשר כספים.
אבל אפשר גם חומש לא יותר מחומש, אלא אם כן אתה...
מאסק,
ביל גייטס,
כל
מיני עשירים כאלה,
גם אם יעשו יותר מחומש,
תאמין לי,
הם לא יחזרו על הפתחים.
כי אם אתה מיליונר גדול, אפשר יותר מחומש.
אבל אנשים רגילים כמוכם,
עשיר כמו שמעון,
לא יותר מחומש.
לא יותר מחומש, בסדר?
אמנם,
אמנם,
אמנם,
רבי עקיבא,
אמנם,
שמעון,
אמנם רבי עקיבא מפרש,
דווקא לעניין נכסים,
לא אמרה התורה שיאפסיד כל כך.
אותו רבי עקיבא שאומר,
ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה,
נחלק עם בן פטורה.
תנא!
אומרת הגמרא,
שניים הולכים במדבר,
ויש להם בקבוק מים,
לאחד מהם בקבוק מים.
אם ישתו שניהם מהבקבוק חצי חצי,
הם יאריכו ימים עוד כמה שעות,
ואז שניהם ימותו,
הם במדבר.
אם אחד ישתה את הבקבוק מים,
יש סיכוי שהוא יצליח להגיע למקום ויחיה.
אומר בן פטורה, שניהם ישתו,
חצי וחצי שניהם ימותו. אומר רבי עקיבא,
חס ושלום,
חייך קודמים לחיי חברך, וישתה בקבוק שלו,
הוא ישתה את המים למרות שחברו ימות.
בעולם החומר,
כן?
אומר רבי עקיבא,
כן?
אל תבזבז את הכסף שלך יותר מדי,
עד חומש! אם יש לך בקבוק במדברך,
אתה תשתה למרות שהחבר ימות! אבל בעולם הרוח אני ממשיך,
אמנם רבי עקיבא מפרש.
דווקא לעניין נכסים לא אמרה התורה שיפסיד כל כך,
אבל לעניין ללמוד וללמד תורתנו הקדושה,
אפילו על ידי זאת הוא מפסיד אם למד עם חברו,
אפילו אדם צריך ללמוד כדי ללמד.
כי אם נאמר שצריך רק לקנות שלמות לעצמו,
כל אחד צריך להתגדל בתורה,
לא משנה במה,
להתגדל בעצמו,
לא היה צריך האדם להיברות.
וזה מה שאמרו,
היא די קשורה.
אם למדת תורה הרבה,
אל תחזיק טובה לעצמך,
כי בשביל זה לא היית צריך לבוא לעולם הזה.
אבל ללמד לאחרים הוא התכלית עצמה,
ולכן זה מה שאומר,
ואהבת לרעך כמוך,
אז זה כלל גדול בתורה.
בחומר לא,
אבל בעולם הרוח,
כמה שיש לך,
תיתן לאחרים.
הרב עובדיה.
היה אומר,
אם אתה יודע א',
תלמד א',
אתה יודע ב',
תלמד ב',
אל תחכה לדעת כל התורה כולה, אין לזה סוף.
כל אחד שיכול להעניק מעצמו לחבר,
בתורה,
בחסד,
בעזרה,
במצוות, לא משנה,
החבר שלך לא מצליח,
יש לו מבחן בביולוגיה.
הוא לא יודע ביולוגיה כל כך טוב,
תעזור לו,
תלמד אותו,
קל וחומר בעולם התורה.
כי הרבה אנשים לצערנו הרב נמנעים כי
הם רוצים לגדול בעצמם ועוד ועוד ועוד,
לא!
תוך כדי שאתה גדל, תלמד אחרים.
אדם לעמל,
יולד,
לעמל ראשי תיבות ללמוד על מנת ללמד.
כאשר אתה נמצא ככה,
זה
אתה מקדם את החברים שלך.
סיפור.
טהרת הבית.
שלושה כרכים,
אולי ארבנאל יש שלושה כרכים של הרב עובדיה יוסף זצל,
לכל טהרת המשפחה.
בחלק ב'
הוא מתאר בהקדמה, אני קורא לכם.
הרב עובדיה יוסף זצל, מי שידע,
כל הארץ הוא חרש אותה. העביר תורה
בהרבה מקומות, למרות שהיה כבר זקן.
לא היה קל, אבל
זיכוי הרבים אצלו היה במעלה גבוהה מאוד מאוד מאוד.
גם אשר הבנים,
חורשים את הארץ.
הרב שמואל אליהו
חורש את הארץ, באמת, מזכה את הרבים.
ויש הרבה רבנים ברוך השם שמזכים במדיה,
בפועל,
נסיעות בארץ,
חוץ לארץ,
מקרבים זיכוי הרבים.
הם פחות לומדים תורה.
כשאדם נוסע,
פחות לומד תורה,
מה נעשה?
כשהוא שקוע בבית ולא לומד, הוא לא מתורה?
הרב יוסף מתאר מחשבות והתלבטות שהיו לו כשהוא היה כבר מבוגר.
הסקרתי ימים מקדם,
הקדמה לטהרת הבית חלק ב'.
אם לבבי השיח ועלה במחשבה לפניי למעט בהופעתי ברבים,
כדי להתמסר יותר בעריכת כל חיבוריי.
אולי אני אפסיק.
ללמד תורה ברבים,
לנסוע פה,
פה,
פה,
כדי להתמקד יותר בכתיבת ספרים.
ורעיוניי על משכבי סליקו,
רעיונות שלי עלו על המיטה, ככה הלכתי לישון.
והנה בחלומי בלילה ההוא.
ראיתי את הגאון רבי יוסף חיים זצל.
הבן איש חי מתגלה אליו באותו לילה בחלום.
אשר בא לבקר בביתי, ופניו מאירות כזוהר הרקיע.
נכנס לחדר הספרייה,
הייתם אצלו בבית של הרב עובדיה יוסף?
הייתם?
אין קירות.
אין קירות, כל הבית ספרים. הכל מדפים,
חוץ ממקלחת שירותים, כל הבית ספרים.
יש לו גם כתבי הרב קוק ראינו,
כמו תנ"ך, גם עין יעקב ומדרשים מצאנו,
כל מיני אורות,
כל מיני הכל וזה.
כן,
הכל היה לו.
זה
החיים שלו.
אז
הבן איש חי נכנס לספרייה והתיישב ליד השולחן,
ראה לפניו אחד מחיבוריי כמדומן אישות יביע אומר,
והתחיל לעיין בו לפתוח לדפדף וכולי,
וכשסיים אמר
בחלום לרב,
טוב מאוד,
ושאל אותי האם אני ממשיך להופיע ולדרוש ברבים דברי תורה ומוסר.
עניתי ואמרתי,
כי עדיין אני ממשיך בימים אלה להופיע ברבים בשיעורי תורה.
אך
התעוננתי לפניו שדבר זה מפריע לי בהמשך
הכנת עריכת חיבוריי להוציאם לאור וכולי.
אמר לו הבן איש חי בסבר פנים יפות.
טוב אשר תאחז בזה,
וגם מזה אל תנח ידך.
כי יש נחת רוח מאוד לפני ה' מתברך בזיכוי הרבים,
כששומעים דברי תורה ומוסר וחוזרים בתשובה,
וכל אחד שחוזר בתשובה הוא עולם מלא.
אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת.
כשאדם יש לו משהו, תעביר אותו הלאה,
אל תשאיר אותו אצלך.
שמעת פה שיעור?
אתה הולך הביתה לשולחן שבת, תעביר, תעביר מקצת.
תעביר מקצת,
כי זה זיכוי הרבים,
ומי שזוכר הלוויה של הרב עבדיה יוסף זצל,
כנראה הייתה הלוויה הכי גדולה במזרח התיכון אי פעם,
כן?
קרוב למיליון אנשים הגיעו,
כמה כי החזירו לו בגלל המסירות נפש.
שנזכה לקיים את דברי המשנה,
ללמוד תורה,
לאהוב תורה,
לזכור תורה,
ולהעביר אותה הלאה.
זה כולנו.
