טוב, שלום וברכה לכולם.
אנחנו נדבר, כמה שיעורים עכשיו, על הרגש,
על הרגשות.
עולם הרגש.
אנחנו, אולי מישהו מכם רוצה להגדיר מה זה רגש?
רוצה לנסות?
אני אעזור לכם, אתם רוצים?
רגש בפשטות זה תנועה פנימית,
נפשית,
פיזית.
שהיא מופיעה כתגובה לאיזשהו
מפגש
ביני או בין משהו אחר.
זה יכול להיות משהו פנימי,
יכול להיות משהו חיצוני,
אבל יש פה איזו
תנועה פנימית. עכשיו,
מה החשיבות של רגשות?
מה הערך שלהן?
קודם כל, יש להם ערך מאוד מאוד גדול.
זה תקשורת.
ביני, קודם כל, לבין עצמי.
זאת אומרת,
אם אני מודע לרגשות שלי,
יש לי תקשורת,
אני מבין מה עובר עליי, כן?
מה החוויה שלי וכולי.
וזה גם עוד דבר,
זה לא רק תקשורת,
זה גם אינפורמציה מאוד מאוד חשובה.
תכף אני אסביר לכם למה.
וגם דבר שלישי,
זה מניע לאיזושהי תנועה,
זה
בעצם דחף הרגשות, כן? כל רגש הוא דוחף אותי למשהו,
נכון?
תשימו לב.
שמחה, מה היא דוחפת אתכם לעשות?
עצבות, מה היא דוחפת אתכם לעשות?
קנאה,
מה היא דוחפת אתכם לעשות?
וכן על זה הדרך, נכון? יש...
זה יוצר איזה מין דחף פנימי.
אז בואו נדבר רגע על הדבר הראשון. מה זה התקשורת ביני
לבין עצמי? מה קורה אם אדם לא מודע לרגש שלו?
מה קורה?
יעקב, מה קורה?
מה
קורה אם אדם לא מודע לרגש שלו?
מה?
הוא עדיין נפעל,
נכון?
אבל הוא לא מודע למה הוא פועל,
הוא פשוט נדחף, נכון?
הוא מכחיש כאילו הוא ברח.
לא,
לא קשור למכחיש,
אני אומר,
הוא פשוט לא מודע,
בוא נתחיל רגע,
הוא לא מודע,
אבל זה עדיין מפעיל אותו,
זאת אומרת,
יכול להיות שהוא לא ער לזה שהרגש מפעיל אותו,
אבל הרגש הוא דוחף באופן כללי.
הוא הדחף שלנו לפעולה, בסדר?
אז אם אדם לא ער לרגש,
אז הוא פשוט נדחף לפעולה בלי מודעות.
בלי מודעות זה לפעמים גם בלי שליטה או בלי בחירה,
נכון?
הוא עושה דברים והוא לא מבין למה הוא עושה אותם,
אז זה... עכשיו, בעצם...
הרגשות,
הן מגיבים.
זאת אומרת,
כל הרגשות קיימים בנו כל הזמן.
כן, השאלה עכשיו, איזה רגש עולה למעלה?
תכף אני אראה לכם את זה.
תכף אני אראה לכם את זה במלבים, בסדר?
הרגשות והמידות,
הן
כולם קיימים בנו,
אבל יכול להיות שעכשיו פתאום יתחיל איזה מוזיקה שמחה,
וכולם פה ירקדו,
ואז פתאום
השמחה שהיא מצויה בי,
אבל פתאום היא...
תתעורר, נכון?
תתלבש על הלב,
אבל היא מצויה,
הכל מצוי, הרגשות השליליים, הרגשות החיוביים.
השאלה, איזה רגש הוא
מתלבש
על הלב ומניע אותי?
אני
יכול לסנן אותם,
אני יכול להשפיע על הרגשות,
אנחנו נדבר על זה,
בסדר? יש לנו סדרה עכשיו,
בסדר?
אנחנו נדבר איך פועלים על הרגשות, איך משפיעים.
בכל מקרה...
אדם,
יש לו שמחה בלב,
אבל יכול להיות שעכשיו הוא לא מרגיש אותה,
הוא לא,
הוא לא...
אם יקרה משהו,
יתחיל משהו,
אז
פתאום משהו יניע אותו,
משהו יעורר אותו וכולי.
או להפך, כל מיני רגשות,
רגשות שמגרים,
אירועים,
סליחה,
חיצוניים,
שמגרים את הרגש הספציפי הזה
להופיע, בסדר?
עכשיו,
בעצם,
מה, איך אנחנו שולטים על הרגשות?
האם אדם הוא צריך להיות מונע מהרגשות שלו?
כן ולא.
כן ולא, כן, מה אתה, יפה, תשובה מאוד טובה.
זה אגב תשובה תמיד שהיא נכונה,
נכון?
כן.
תורני, ספרי, עדיף תספר. כן.
לימוד הלכה, עכשיו את דיין,
דאוד אמן.
אתה יודע, לפי רגש.
אוקיי,
בוא אני אעזור לכם, תסתכלו רגע.
אנחנו אומרים,
קודם כל,
שאדם הוא צריך להיות בעל בחירה חופשית,
בסדר?
הוא לא יכול להיות מונע מאיזה דחף פנימי לא מתומלל,
לא מובן.
אבל צריך לעזור לאדם,
אני תכף אגיד מה המקום של השכל,
מה המקום של הרגש, זה המשך השיעור. בסדר, בכל מקרה,
בתור אינפורמציה,
מאוד מאוד אנחנו אומרים שחשוב לנו לזהות את הרגשות שלנו,
כן? נגיד,
אני אתן לכם דוגמה, נגיד תדמיינו איזושהי סיטואציה שלא יודע...
אדם הוא בכיתה י"א,
ופתאום מצטרף איזה מישהו חדש לכיתה, כן?
והוא מרגיש לא בנוח איתו, בסדר?
מאוים,
לא בנוח איתו,
הוא מרגיש שהוא כזה...
אולי צבוע,
כזה מתחנף,
לא יודע,
מרגיש לא בנוח,
נכון?
זה רגש?
זה רגש לגמרי, נכון?
אני מרגיש חוסר נוחות, נכון?
לא בנוח.
זה אינפורמציה בשבילי?
כזה דבר?
אם זה קורה לי כזה דבר?
זה המון אינפורמציה, נכון?
מה זה אומר עליי?
זה אומר,
זה יכול להגיד עליי הרבה דברים.
יכול להגיד שאני לא אוהב צביעות,
והוא נראה לי כזה צבוע,
נכון?
זה יכול להגיד שאני לא אוהב חנפנות,
והוא נראה לי כזה שהוא כזה מנסה להשתלב בצורה מלאכותית,
נכון?
זה המון אינפורמציה שאני יכול להגיד,
אני לא כזה,
נכון?
לדוגמה, זה יכול להגיד לי אינפורמציה אחרת לגמרי.
אולי זה יגיד לי שאני מקנא בו.
אתם מבינים?
שבעצם,
למה אני מרגיש איתו לא בנוח?
הוא אחלה גבר, באמת.
בן אדם מאוד נחמד, פיקח,
טוב לב.
למה אני כל הזמן חושב על הדברים לא טובים?
יש פה אינפורמציה,
אתם מבינים?
עצם התגובה שלי לאדם,
אנחנו כל הזמן מגיבים,
אנחנו כל הזמן מרגישים,
אגב.
אתה עומד עם בן אדם במעלית,
בן אדם שאתה לא מכיר.
ואתם מתקשרים, נכון?
איך התקשור הזה?
יש פה רגשות, איזה שהן רגשות, נכון?
לא מדברים,
אבל יש איזה רגשות,
מרגיש,
משהו אתה מרגיש,
נכון?
הרגש הוא המון אינפורמציה,
הוא גם,
אמרתי לכם,
תקשורת ביני לבין עצמי, הוא גם המון המון אינפורמציה.
אז אני מגלה הרבה דברים על עצמי דרך הרגשות האלה,
אבל האם אני צריך לפעול...
מתוך הרגשות האלה.
בעולם המערבי יש איזה תיעדוף כזה לצד הרגשי.
כאילו, תפעל ככה, תזרום, נכון?
עם מה שאתה מרגיש, תלך עם הבטן שלך,
נכון?
ואחר כך תיתן לזה הצדקה שכלית, נכון?
נותנים לזה אחר כך איזה מין...
כן,
אני מסביר למה זה היה הכי נכון ככה,
לכעוס,
או הכי נכון...
בסדר?
וזה לא מה שהתורה מחנכת אותנו,
אני אגיד לכם עוד משהו,
הרגש הוא בפשטות,
תכף אני אגע במה שהתורה אומרת,
אבל אני בינתיים רק מגדיר עוד,
מגדיר קצת הגדרות.
הרגש הוא אגואיסטי,
זאת אומרת,
הוא במהות הוא דוחף לפעולה,
אבל פעולה שהיא עיוורת.
ואם אני
רוצה לחיות על פי הצלם אלוהים שלי,
שזה לפי המשך חוכמה,
זה הבחירה החופשית של האדם,
לבחור בטוב וכולי, אז אני לא יכול שהרגש יוביל אותי,
כי הוא לא מעניין אותו,
הוא...
אתה מבין, הוא נמשך אל האישה הזאת,
כן?
זה לא מעניין אותו שיש לו אישה, אתה מבין?
או שהוא אומר, אשתי שרפה את האוכל,
האוכל הזה,
קיללתי אותה,
אתה מבין?
הרגש הוא כאילו לא מתחשב,
הוא לא...
ואנחנו צריכים בעצם...
יכולים להשתמש באינפורמציה הזאת,
ושקלול הרגש,
ובתקשורת בינינו ובין עצמנו.
אנחנו צריכים להתייחס אליה,
אבל תמיד מתייחסים אל הרגש בתור יועץ.
לא בתור בעל הבית.
זה חידוש מאוד גדול.
זאת אומרת,
זה שיש לך תקשורת עם העולם הפנימי שלך,
עם החוויה,
החיים שלך, עם הדחפים שלך, זה מאוד חשוב.
אל תדכא את העולם הרגשי שלך.
תשתמש גם ברגש בתור יועץ,
לפעמים הוא יועץ מאוד טוב,
נכון?
הוא אומר לך,
תשמע,
אתה אוהב את אשתך,
אשתך אוהבת פרחים,
ערב שבת, לך תקנה לה פרחים, נכון?
רגש.
זה יועץ טוב או לא טוב?
אחלה יועץ, נכון?
עצה ממש טובה,
תשמח מזה,
אחלה, מעולה, נכון?
על הכיפאק, לפעמים הוא מייעץ עצות מאוד לא טובות,
נכון?
לכן אנחנו לא מקבלים שום החלטה על פי הרגש.
לא מקבלים החלטה על פי הרגש,
צריך לבחון אותה בשכל.
מה ההשלכות של זה?
האם זה מתאים לעולם הערכים שלי?
השכל,
הוא בעל הבית.
העולם הערכים שלי הם אלה שמנהלים את החיים שלי.
ההשלכות, כמו מסילת ישרים, מה שהוא אומר.
אדם צריך לבחון כל מעשה שהוא עושה,
מה תהיינה ההשלכות של מה שהוא עושה,
נכון?
ולכן,
תנאי נישואים זה מאוד חשוב הדבר הזה,
לא לפעול בצורה רגשית,
עיוורת,
אלא אתה יכול להתייחס לרגשות בתור יועץ,
ואז לבחון
לאן זה הולך,
מה זה נותן,
מה נקבל מזה,
אם זה ישפר את המצב או יחמיר את המצב.
מבינים מה אני אומר?
בסדר?
אז עכשיו...
ילדים,
אגב,
מאוד חשוב לעזור להם לזהות רגשות,
אתם יודעים?
להגיד לילד,
אני רואה שאתה כועס עכשיו, נכון?
עכשיו, מה אני עושה כשאני עושה כזה דבר?
מה אני פועל?
אני עוזר לילד...
להכיר את חוויית חיים שלו ולתת לה שם.
בעצם אני הופך את הרגש לדבר שהוא כבר שכלי יותר,
אתם מבינים?
כי הוא מרגיש,
הוא לא יודע לתמלל את זה,
הוא מרגיש שמשהו דוחף אותו והוא עכשיו רודף אחרי אחיו עם מערוך,
בסדר?
אבל אני עוזר לו לזהות את הדבר הזה ו...
זה יכול לעזור לי להדריך אותו, נכון?
לא...
אוקיי, עכשיו,
תסתכלו רגע, בואו נראה רגע כמה מקורות
שעוסקים ברגש,
הרב קוק, מהמלבים. בואו נתחיל רגע במלבים,
אתם רואים?
בדף מקורות,
שחילקתי לכם,
זה דאגה בלב איש ישחנה,
ודבר טוב ישמחנה.
ככה אומר שלמה המלך בספר משלי י"ב.
יש פה פירוש ממש מופלא,
עומק עומקים של הנפש של המלבים.
הוא אומר ככה, דאגה בלב איש ישחנה,
כל המידות
הם צפונים בנפש האדם.
כשהרוח מעלה איזה ציור על הלב,
ויש בכוח האדם להעלות את הציור למעלה,
וכן להשפילו למטה.
קודם כל,
מה זה דאגה בלב איש ישחנה?
הוא אומר פה המלבים כלל מאוד גדול.
כל המידות צפונים בנפש האדם.
יש לך את כל המידות.
יש לך קנאה,
ויש לך שמחה,
ויש לך כעס,
ויש לך אהבה,
ויש
לך אהבה,
ויש לך שיעמום,
ויש לך עצבות,
ויש לך פחד,
ויש לך בושה,
ורוגז, ודאגה,
והכל נמצא.
בסדר?
זה
כמו מחסן.
מה יש במחסן?
הכל.
מה אתה רוצה שנוציא לך?
תגיד מה אתה רוצה,
אנחנו אפסנאים, מה אתה צריך, נכון?
יש הכל באפסנאות, נכון?
מה שתגיד.
אז עכשיו, כל המידות הן צפונים בנפש האדם,
עד שהרוח מעלה איזה ציור על הלב.
מה
זאת אומרת?
יש פה תהליך,
כאילו יש באפסנאות פה כל מיני דברים מאחורה.
תגיד מה שאתה רוצה, מה המפתח שלו, נכון?
מה אתה צריך, בסדר?
עכשיו,
אנחנו נביא את זה מהמדף,
את הדבר הזה.
הרוח היא מעלה את המידה הזאת שהיא קיימת,
אבל היא מעלה אותה על הלב.
מה זאת אומרת מעלה אותה על הלב?
עכשיו אני מרגיש קנאה, בסדר?
עכשיו אני מרגיש דאגה, עכשיו אני מרגיש שמחה.
זה עכשיו איפה שהלב שלי נמצא, בסדר?
עכשיו,
זה...
ויש בכוח האדם להעלות את הציור למעלה וכן להשפילו למטה.
זאת אומרת, אתה יכול לקחת את ה...
את
הרגש הזה,
את המידה הזאת,
זה קשור המידות והרגשות פה.
תכף אולי אני אגע בזה.
אז מידת האהבה, לא משנה,
מידת הקנאה,
שנאה,
שיעמום, לא משנה.
אדם יכול לעלות למעלה,
לעלות את הציור הזה למעלה,
ואכן יכול להשפיל אותו למטה,
כאילו לסלק אותו,
להחזיר אותו למדף מאחורה.
למשל, יכול לעורר ציור טוב או רע מן המידות,
ואז יבוא הרוח
ויגלהו ויעלהו על הלב.
ברגע שאדם מתלבש על הלב, ככה הוא עכשיו מתנהג.
זה מה שדוחף אותו לפחות לפעולה, בסדר?
הוא יכול לשלוט גם בזה, אבל
תכף אנחנו נראה.
אבל זה מאוד מניע אותו,
זה מאוד יכול להטריד אותו,
או להדאיג אותו,
או להפעיל אותו.
ויכול להעלות ציור טוב או רע מן המידות,
ואז יבוא בו הרוח,
ויגלהו ויעלהו אל הלב,
להמשיל בו הציור בלב,
כמו ציור הגאווה.
אז מה אתה עכשיו מרגיש?
אתה מעל כולם,
ואף אחד לא פה ילמד אותך מה נכון או לא נכון,
בסך הכל אתה ממש על הכיפאק בעצמך,
נכון?
אף על עצמך.
או, או מה?
או ענווה! יכול להרגיש ש...
כל מה שיש בך זה רק מהמתנה מהשם,
מצד עצמך אין בך כלום,
ממש.
או קנאה,
מרגיש שהוא מקנא,
איך השכן שלי קנה כזה ג'יפ חדש,
מאיפה יש לו כסף ולמה
אני עם הטרנטה הזה נוסע והוא כאילו...
נכון?
או תאווה וכדומה.
אז זה יתלבש על הלב, בין כוחות הנפש.
עכשיו,
זאת אומרת,
אוקיי,
אז אני,
מה שלמדנו עד פה,
זה שהכל נמצא,
השאלה מה מתלבש לך על הלב,
יכול להתלבש ציור חיובי.
יכול
להתלבש ציור שלילי.
מה עלה? עלתה מידה מהנפש הבהמית,
כן, בעל התניא אומר,
שבאדם יש ארבעה יסודות של נפש הבהמית, רוח,
עפר, אש ומים.
מהעפר זה
באות העצבות,
האצלות.
מהמים זה התאווה, כן, אהבת
התענוגים וכל זה.
מהרוח זה הכעס, הגאווה.
מהאש,
סליחה,
זה האש,
הכעס והגאווה והרוח,
זה התפערות,
ליצנות,
רכילות,
כן, לשון הרע,
כל אלה.
הן עולות למעלה, כן, אוקיי, עכשיו,
אז עכשיו, מה הוא אומר
פה?
בין כוחות הנפש נמצא גם כן,
נמצאת, הייתי אומר הדאגה, נכון?
הרי הפסוק שלנו זה דאגה בלב איש,
ישחנה,
מה זה ישחנה?
תכף נראה.
משהו דואג על העתיד, שאנשים עם חרדות, מה יהיה,
מה יהיה איתי,
מה יהיה עם עם ישראל,
מה יהיה,
מה יהיה,
כל מיני דברים, נכון?
דואג על העתיד.
והצער הזה, כשימשול בלב מנפש ועד בשר יכלה,
שגם העשיר והשליו, כשתימשול הדאגה בלבו,
יכלה, כן?
שגם העשיר והשליו שתמשול הדאגה בלבו ידאגה לעתיד, פן יכלו רוב ביתו,
פן יכלי אושרו,
פן ימותו בניו,
פן ימשלו אויביו עליו וכדומה. זאת אומרת, ברגע שאדם נכנס לדאגות,
זה מטריף אותו, נכון?
זה תולש אותו, זה לא...
זה... הוא כבר לא במקום שלו, הוא לא נרדם בלילה, הוא...
זה נכנס לחרדות, נכנס לטלטלות.
הוא הולך עם זה,
זה לא מחלה רק של מי שהוא,
החיים שלו לא יציבים,
הוא לא בטוח אם יהיה לו פרנסה השבוע הבא,
לא יהיה לו,
לא,
זה גם שאדם שהוא עשיר והשליו,
אז הוא יכול להיכנס לדאגות,
מה יהיה אולי,
האויבים פה באזור יתגברו אולי,
תהיה שריפה וכל העיר תשרף,
הוא יכול להיכנס להרבה טלטלות,
נכון?
והוא ביגון תמידי,
ואת יעלה צער הדאגה בלב, נתן החכם שתי
עצות לזה. אבל העצה הזאת שהוא נותן פה,
היא נכונה
לכל הרגשות.
זה לא רק הדאגה.
ניקח את הרעיון מפה,
את המלבים הזה, שהוא היה חכם גדול ב...
בחוכמת הנפש גם,
מעבר לכל העושר שיש לו של החוכמה.
אז הוא נותן פה דבר אדיר,
עצה מאוד יקרה.
"עת יעלה ציור הדאגה בלב נתן החכם",
שתי עצות לזה.
להשפיל הציור עלו ולהורידו אל עומק הנפש,
ושם בחושך,
שמו יחוסה,
על ידי שישיח דעתו מרעיונות כאלה ולא ידאג.
זאת אומרת, מה, מה, מה יצא פה?
ההצעה פה הראשונה זה שהוא ישיח דעתו, כן?
אז
צריך לקרוא את זה כמו דאגה בלב איש,
ישיחנה,
נכון?
ישיחנה מדעתו,
כאילו,
יוריד אותה, יסלק אותה,
על ידי מה?
הוא יצליח לעזוב,
לא רוצה לחשוב על זה בכלל.
עזוב אותי.
לא חייב לחשוב על מה יהיה
עם המלחמה עם איראן, נכון?
אני לא חייב להטריד את עצמי עכשיו כרגע בזה, נכון?
אני לא שר הביטחון ולא זה. אני אומר, בסדר, השם איתנו, נכון?
מה?
מה?
יהיה בסדר.
מה?
לא חייב להתעסק בזה בכלל. כאילו, למה
אני צריך להדאיג את עצמי עכשיו?
מה יהיה עם...
עם הכלכלה בארצות הברית,
ואיך זה ישפיע על הכלכלה בעולם,
ואני לא צריך להטריד את עצמי,
עזוב אותי,
תן לי לדאוג עכשיו,
להבין את הפסקה מולי.
אתם מבינים מה אני אומר?
אני יכול להסיח דעתי מזה,
כאילו,
פשוט לא להתעסק בזה.
לא להתעסק, אני מתעסק, אבל
איך אני לא אתעסק בזה?
אני לא יכול לא לחשוב עליו.
לא,
לא יכול.
אם אני אגיד לכם עכשיו,
דיברנו על זה קצת, נכון?
אל תחשבו,
מבקש ממכם,
אף אחד מכם לא לחשוב על דוב לבן,
בסדר?
שאף אחד לא לחשוב על דוב כזה,
דוב של הקוטב,
זה שאוכל את
הפינגווינים שם וזה,
אל תחשבו על דוב כזה פולארי.
אני מבקש מאף אחד לא לחשוב על זה, בסדר?
הצלחתם לא לחשוב על זה?
הצלחת?
לא, נכון?
הצלחת?
אה, טוב, כי אתה מכיר את זה מאתמול,
איזה שובר.
היה פעם שלישית כבר, וואי, וואי, צעד.
טוב, כי דיברנו על זה בחברות,
אגב.
זה, בכל אופן...
אבל איך אני כן יכול לא לחשוב על זה?
שאני אחשוב על משהו אחר.
אם אני אחשוב על...
פיל ורוד, בסדר?
ותגיד לי לא לחשוב על דוב לבן,
אני אגיד,
אין בעיה,
אני חושב על פיל ורוד.
אני כל הזמן מרוכז על פיל ורוד, זה אני כן יכול.
אני יכול להסיח דעתי מדבר
על ידי שאני
חושב על דבר אחר.
המחשבה היא חיובית,
היא לא שלילית.
אני לא יכול להגיד לעצמי,
אל תחשוב.
גם רבי נחמן נותן את ההצעה הזו לגבי הרהורי עבירה.
יש לאדם הרהורי עבירה.
אז ההצעה הכי טובה זה פשוט להתחיל לחשוב על נושא אחר פשוט,
ואז ממילא זה נעלם, אתם מבינים?
אבל אם אני אגיד,
לא,
לא,
אני לא אחשוב על זה,
לא אחשוב על זה,
לא
אחשוב על זה,
זה קשה יותר לאדם,
אתם מבינים? אלא אדרבה,
נחשוב על משהו חיובי,
משהו טוב,
בסדר?
כן, רצית משהו לשאול, שמואל?
זה הפירוש הרגיל.
אבל מי מכיר את הפירוש הזה,
אבל הוא נתן שני פירושים טיפה אחרים,
בסדר?
אתה צודק.
אה, ישיחנה,
כאילו,
זה שאדם ידבר וישיחנה,
זה הפירוש.
אגב, זה ישחנה, הפסוק.
אבל כן, אומרים,
זה שאתה מדבר עם חבר,
מדבר עם מישהו שאתה אוהב,
אז זה מקל,
נכון?
אוקיי, אז מכל מקום,
אפשר, אפשרות אחת, להשפיל את הציור עליו.
להוריד את עומק הנפש, שם בחושך,
שמו כושל, אני משפיל אותו, על ידי שאני לא מתעסק בו בכלל,
כאילו,
אתה לא מתעסק בזה,
אז אתה לא נותן לזה מקום, בסדר?
למה אני צריך לתת לזה בכלל מקום?
אפשרות שנייה,
זה מה שדיברנו קצת עכשיו,
שיעלה על דעת ציורים טובים,
מתנגדים לציורי הדאגה.
למשל,
יצייר שהחריטו טוב,
שביתו יעמוד נכון,
שהוא מלא ברכת השם,
ויש תקווה להחריטו.
תראו,
עכשיו,
זו נקודה מאוד מאוד חשובה,
זאת אומרת,
הרגש הוא מלפף את המחשבה.
איפה שהמחשבה שלי נמצאת,
זה יעורר בי רגשות.
אם המחשבה שלי היא נמצאת ברגשות,
כאילו ברעיונות מדאיגים כאלה, כן?
אז גם התעוררו לי רגשות לא פשוטים.
אם המחשבה שלי תהיה בדברים חיוביים,
בדברים של תקווה או ביטחון בהשם,
שזה הפך הדאגה במקרה הזה,
אז אני מסיח את דעתי מהדברים האלה שהם מטלטלים אותי,
ולוקח את המחשבה שלי למקום חיובי.
וזה שכתוב,
דאגה בלב איש,
כשעלה ציור הדאגה וימשול בלב,
ההצעה הוא או ישיחנה,
מלשון
שח ונמוך, כן?
שכוח, כן? יורידנה למטה, או שישמחנה בדבר טוב.
מה זה ישמחנה בדבר טוב?
ישיחנה פה, כן?
על ידי ציור טוב לעומת ציור הרע והמעציב,
ישמח אותה.
כן אמרו חז"ל,
אחד אמר ישיחנה מדעתו,
ואחד אמר ישיחנה לאחרים, זה הפירוש שאתה אמרת, שמואל.
ושניהם הם מתו מסיימים בשני חלקי הכתוב,
כמו שכתוב, ישיחנה הוא שישיחנה מדעתו,
אשר אמר דבר טוב ישמחנה הוא שישיח לאחרים.
ודבר טוב ישמחנה,
שישיח אותה לאחרים,
כלומר,
לרעיונות אחרות טובות ומשמחות.
אז הוא אומר,
ישמחנה, ודבר טוב ישמחנה, הכוונה,
זה, מה זה לאחרים פה? איך הוא דורש לאחרים?
לא כמוך.
לאחרים זה לא למישהו אחר,
אלא לרעיונות אחרים,
בסדר?
זה...
ישמח את עצמו בדבר טוב.
אמרתי פעם...
מהרב משה ברלינר,
הוא מביא את זה גם בספר שלו,
אני
שמעתי את זה ממנו ממש.
הוא מספר שבא אליו מישהו,
איזה איש הייטק שהיה מאוד מודאג,
והוא היה צריך להגיש איזה עבודה, איזה תוכנה,
והוא איחר איזה שבועיים, והיה לו עוד איזה תאריך,
עוד איזה שבועיים,
שלוש,
הוא היה צריך להגיש את זה,
ואם לא,
אז הם יקבלו קנס מאוד מאוד גדול,
שכמה?
מאות אלפי שקלים, החברה.
והוא אמר,
אני לא ישן,
לא מצליח להירדם בכלל.
כבר כמה ימים, כלום.
פשוט לא נרדם.
מדאגה.
זה
בדיוק פה עמלבין, נכון?
אז הוא נתן לו עצה בדיוק פה של עמלבין, בסדר?
מה עצה?
הוא אמר לו, תשמע, הוא שאל אותו, מה...
מה אתה אוהב?
מה אהבת כשהיית צעיר?
מה אהבת לעשות?
הוא אמר, אהבתי ספורט, הייתי כדורסלן.
שיחקתי בנבחרת של הבית ספר.
אז הוא אמר,
תדמיין שאתה עכשיו במשחק גמר של התיכונים שם,
ואתה תופס איזה ריבאונד, כן?
ואתה רץ לכיוון הסל של הקבוצה השנייה,
ותופס איזה פינה,
וזורק,
והכדור ככה בסלואו מושן,
עולה, עולה, יורד, יורד, פאף, נכנס לטבעת,
וכולם צועקים, וואו!
רק את זה תדמיין.
ואתם מובילים, הקבוצה שלך מובילה, ו...
טוב.
אז הוא התקשר אליו אחרי שבועיים שלוש,
אמר לו, תשמע, זה מדהים.
התחלתי, חזרתי לישון.
אה?
חזרתי לישון.
אבל יש בעיה,
אני רק רוצה כבר שהמשחק יתחיל,
אז אני רוצה לישון. כן, זו עצה מאוד טובה.
אבל זה לא חייב להיות דווקא בענייני שינה.
לפעמים אדם הולך כזה עם רע בלב,
איך המרוקאים אומרים,
נכון?
מה?
נכון?
כזה כבד על הלב, כזה לא...
ואתה יכול להחליט שאתה מסיח את דעתך לדבר אחר,
שאתה חושב על דבר חיובי,
כי הרגשות הן נשלטים.
על ידי,
אני אדבר על זה יותר בשיעור הבא,
אבל אפשר לשלוט ברגשות על ידי מחשבות,
על ידי זיכרונות,
על ידי דמיונות.
זה מה שמשפיע על הרגשות, כן?
החלפה של הסביבה יכולה להשפיע, הגוף,
תנוחות של הגוף
משפיעות על הרגשות.
אם אדם יושב ככה,
ביטחון, לבוש, כן,
מרגיש טוב וזה,
זה משפיע עליו.
אתה יודע, אם אדם יושב כזה, ככה.
תנסו רגע, תנסו באמת.
שהוא רבע ככה.
אתה
כבר מרגיש מעוך כזה, נכון?
עצבות, לא טוב.
מה?
צודק?
תשב רגע ככה,
זקוף.
מה אתה מרגיש?
משהו נפתח, נכון?
נכון?
זה ממש משפיע.
זה לא צחוק, זה...
המוח הוא מזרים חומרים שונים.
זה לא צחוק, בסדר?
אדם מחייך,
אתם
יודעים שזה בעצמו...
גורם למוח להפריש אנדורפינים, אתם יודעים?
טוב לחייך, מה?
אתה יכול כמעט לסמם את עצמך באנדורפינים מבפנים,
כן?
בקטע טוב, מה?
מה? חייך, הנה,
אתה מחייך הרבה, אתה שובב, אתה...
יש לך טריקים.
מה?
פתח תנועה עליו עין,
חבר'ה,
אני מבקש לסגור את העין.
אז מה זה?
בין זה לסי.
CBT, וואי,
אני לא יכול להיכנס לזה כרגע.
אבל זו שאלה טובה.
כי כל העניין הזה שאתה
רוצה, להחליט את הזה, שם צריכים קודם כל להיות
נודעים לעצמם, ולרשות מחשבות טובות.
כן.
אפשר להגיד את זה,
הקטע הוא איך מאמינים
למחשבות הטובות, הרעיונות הטובים שמקיפים אותן.
נגיד,
שם ככה משהו,
לא הכי כיף קורה,
ואומרים על זה,
אז יהיה בסדר,
הכל יצליח.
אפשר להגיד את זה לעצמך,
אתה יכול לעשות את הרעיון הטוב שלך,
זה במוחש.
כן.
איך אתה מאמין?
לא, אתה יכול להשיח את הדעת על ידי מחשבות חיוביות.
עצם זה שאתה
לא חושב על זה.
אתה אומר, לא חושב עכשיו מה יהיה עכשיו ב...
ב...
לא יודע, עם החטופים, בסדר?
אני חושב על...
או מה יהיה עם הצבא עכשיו,
עוד פעם נכנס לעזה,
מה יהיה בזה,
אני יכול לדאוג.
בן שלי נכנס לעזה,
אתה מבין?
יכול קודם לדאוג.
זה באמת סיפור אמיתי, כן?
אני
יכול להחליט שאני...
תולה להשם, ואני...
כל שאר היום אני...
מחשבות אחרות,
אתה מבין?
זה לא שאני אומר,
אין לי מה לדאוג וזה.
לא, אני פשוט אומר, אני אחשוב על דברים אחרים,
דברים משמחים, דברים של ביטחון מהשם.
האיש ההייטק הזה,
הוא לא שהוא לא היה צריך להגיש עכשיו
את התוכנה בגלל שהוא חשב על הכדורסל.
פשוט הוא ישן.
כל כך צריך לישון,
הוא ישן.
כל כך צריך להתעסק בתוכנה הזאת, הוא יתעסק בתוכנה.
אתה מבין?
זה לא פתרון קסם.
אתה
מבין מה אני אומר?
אלא זה
פשוט למדר את המחשבות.
אתה אומר,
אני עכשיו,
אני בוחר על מה לחשוב,
יש לי בחירה חופשית.
זו ידיעה מאוד חשובה.
אם אני בוחר מה לחשוב,
אדם הוא יכול לבחור מה המעשים שלו,
מה המחשבות שלו,
מה הרצונות שלו,
יש לך בחירה חופשית בהרבה דברים,
נכון?
אז אני בוחר לחשוב על דברים אחרים.
שהם לא מחלישים,
או מדאיגים,
או מכבידים, אלא הפוך.
אולי אני אחשוב, הפוך,
ענייני גבורה,
אתה מבין,
שעם ישראל נכנס לשם,
ונראה להם מה זה,
ונשחרר את החטופים,
וקידוש השם, אתה מבין,
אני יכול גם זה,
לחשוב מחשבות מלאות לאומיות,
וציונות,
וביטחון בהשם,
ורוח גבורה, זה גם טוב.
העיקר לא,
אני לא רוצה,
כאילו,
אדם לא אמור לשקוע בדברים שהם גומרים אותו,
מחלישים אותו.
דאגה בלב איש, ישחנה.
ברור הנקודה הזאת?
אוקיי, בוא נראה קצת,
לא נספיק הכל, אבל
נתחיל.
היחס בין השכל ובין הרגש,
זה גם קשור למה שנגענו עכשיו,
אבל בוא נראה את זה קצת בכתבי הרב קוק,
בסדר?
זה...
אמרנו שאנחנו יכולים על ידי החלפת המחשבה בעצם
להסיח,
בעצם להחליף את הרגשות.
אמרנו עוד משהו,
שהרגש הוא יכול להיות יועץ,
אבל לא מחליט,
נכון?
בעל הבית זה השכל,
על פי העולם הערכי שלי, השכל של האדם.
א' ב' מ',
אתם רואים כוח הרגש.
והמדמה הוא בערך חיי שעה.
כוח השכל המבורר הוא חיי עולם.
זאת אומרת, הרגש הוא רגעי, הוא זמני,
הוא מעשי מאוד,
הוא
שייך להווה,
אבל השכל הוא לפעמים תופס חשבון הרבה יותר כללי,
הרבה יותר מקיף, אני צריך להחליט על פי העולם הערכי שלי,
לא על פי עכשיו איזה מין רגש רגעי כזה.
על כן, כל מה שיוסיף כוח שכלי,
עודף כוח הציור והמדמה.
מה זה עודף?
כאילו שהוא יותר חזק, ככל שאדם הוא יותר שכלי,
וישום לימוד למוסרו ודרכו בקודש,
בתורה ומצווה ודרך ישרה, כן יוסיף להתחזק,
ויסוים בידו דרך השם בכל מידה טובה.
זאת אומרת...
השכל הוא בעצם יחזק ומחזק בגלל שהוא צריך להיות בעל הבית,
אז הוא מביא את האדם בגלל שהוא המדריך לדרך השם,
למידות טובות.
וכפי ערך החלקים שהמדמה והרגש,
כן,
מעורבים בהם,
כן הם עלולים לרפיון והתמוטטות על ידי רוחות שונות.
כוח הקניין של מחשבות טובות במעשים מוסיף להם קיום,
וכל שמעשיו מרובים לחוכמתו,
חוכמתו מתקיימת.
כאילו,
אנחנו נראה את זה,
בואו נראה את זה בעוד פסקה,
אתם יודעים מה?
זה ברור שהרב פה הולך למקום שהשכל
הוא זה שצריך להיות בעל הבית,
והוא זה שצריך לקבל את ההחלטות,
וצריך לחזק אותו.
עכשיו, הרגש
הוא יכול להיות חזק באדם,
זה לא אומר שהוא יכול להיות אדם שהוא מאוד רגיש.
אז זה לא אומר שהוא עדיין אבל
לוקח את ההחלטות על פי הרגש,
אתם מבינים?
אנחנו לא באים לדכא את הרגש, בכלל לא.
בכלל לא,
רגש זה דבר מאוד חשוב ויקר,
מאוד מאוד חשוב ויקר.
אתה רואה שדוד המלך היה מלא רגשות של קודש,
של
ממש אהבת השם,
נשרף באהבת השם,
בסדר?
מצוין.
האמנים יש להם הרבה רגש, נכון?
ודמיון.
מאוד חשוב.
אבל רק באים להגיד...
בענייני ההחלטות, קבלת החלטות,
הרגש הוא יועץ.
אל תקבל החלטה על פי הרגש.
אל תקבל יותר מזה,
החלטה כשיש לך התגברות חזקה של הרגש.
אתה מאוד כועס.
אתה מאוד עכשיו בעצבות.
אל תקבל שום החלטה.
מה, אבל אני צריך להחליט.
תחכה למחר, מחרתיים, אני אדבר איתך אחרי זה,
בסדר?
עכשיו אל תקבל שום החלטה,
כי רוב הסיכויים שזו תהיה החלטה...
לא נכונה, בסדר?
כי השכל שלך ברח.
יש לך התגברות עכשיו של עולם הרגש,
ואתה,
השכל הוא לא עובד.
אדם הוא ב...
כעס, כל מיני גיהנום שולטים בו,
אני אדבר בהמשך על הכעס,
בסדר, אני...
זה פה איזו סדרה קצת כזאת.
אבל אז זה...
אז זה...
כבר השכל לא שולט בו,
שהוא כועס.
כל מיני גיהנום שולטים בו,
כל
מיני חסרונות שולטים בו,
הוא כבר...
אבל לא הרגש.
אבל לא השכל, סליחה.
אוקיי,
תסתכלו בצד השני, אתם רואים,
בפסקה למטה כתוב,
וכהנים זריזים הם.
אני לא אקרא פה את כל הגמרא,
אבל תפוס רק את הרעיון של הרעיון.
לא אקרא את כל הגמרא, בסדר?
אז הוא אומר פה,
יש אשר בהתגברות הרגש החם,
התערב השכל,
עד שלא יכיר יפה את חובת
ההגבלות התוריות שנעשות על פי חוכמה עליונה.
בעל שכל חלוש כזה,
אה,
התערבב השכל,
סליחה,
אני לא הבנתי למה אני,
זה לא המשמעות שחיפשתי.
עוד פעם, אני חוזר על הפסקה.
יש אשר בהתגברות, הרגש החם התערבב השכל.
לא התערב,
אלא התערבב, בסדר?
זה בדיוק מה שאמרתי לכם עכשיו.
כאילו, אדם יש לו איזה רגש חם, חזק,
כעס, או התלהבות אפילו בעבודת השם מאוד גדולה,
זה
נדב ואביהוא,
נכון?
אז הקריבו אש זרה, הוסיפו אהבה על אהבה,
ספרי אומר.
אז התערבב השכל,
עד שלא יכיר יפה את חובות ההגבלות
הסדוריות שנעשות על פי חוכמה עליונה.
יש כזאת התגברות בגלל שהשכל, הרגש הוא אגואיסט.
הוא קצת עיוור.
הוא רוצה לפעול, לדחוף אותך לעשות משהו,
אבל
זה לא מדויק מה שתעשה עכשיו, אתם מבינים?
אז מתערבב השכל,
ואז
לא יכיר יפה את חובת ההגבלות הסדוריות שנעשות על פי חוכמה עליונה.
יכול להיות שפתאום הסדרים הם קצת עמומים אצלו,
הם לא בדיוק,
קצת נהיו רפויים,
הם לא בדיוק,
הוא מרגיש לא בדיוק מחויב,
פתאום הוא צועק,
כגון, אני יודע מה,
מרביץ,
אני
יודע מה,
אתה יודע, הוא,
הלו,
הו, הכל טוב, מה קרה?
אז זה...
בעל שכל חלוש כזה צריך שמירה היתרה בעת התגברות חום הרגשתו
שלא יבוא לעבור דברי תורה ויפרוץ גדרות עולם ואומרו שעל פי
כוח דמיונו בחום רגשו הוא עשה מצד אהבת השם וכבודו.
מה קורה בנפש?
הרגש הוא לפעמים מצדיק את ה...
סליחה.
כשהרגש הוא חזק והוא לוקח את ההחלטה,
פתאום השכל...
במקום שהוא יהיה בעל הבית,
הוא נהיה עכשיו המצדיק את הרגש אצל האנשים.
כן, אדם אומר,
עשיתי את זה כי, טוב, הוא עיצבן
אותי, נכון? לקח לי את החנייה, נכון?
הוא תפס לי את החנייה, ו...
אז מה אם הוא תפס לך את החנייה?
כאילו, אתה עברת פה על דברי תורה.
אתה עברת פה על הדרכה האלוהית, נכון?
אתה
עברת עבירות.
אז על פי,
בגלל שעל פי כוח דמיונו,
בחום רגשו,
הוא עשה,
הוא יכול להגיד, מצד אהבת השם וכבודו.
אני כאילו הוכחתי אותו ברבים, כי מגיע לו, נכון?
כי הוא עובר עבירות,
כי הוא... קנאי, נכון?
זה קנאים.
אז הוא הלבין את פניו,
נכון?
כל המלבין פני חברו ברבים.
כן, טוב לו ש...
כתוב,
טוב לאדם שיזרוק עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים,
נכון?
אז...
למה אתה מתיר לעצמך,
או מתיר לעצמו בדברים אמרתי לכם,
בעבודת השם,
כמו נדב ואביהו,
או כאילו מצד חום הרגש,
התלהבות עושה,
לשם שמיים אני עושה את הדבר.
העבירות הכי גדולות עושים אותם לשם שמיים לפעמים,
אתם יודעים?
נכון?
אני בטוח שיגאל אמיר,
הוא רצח את רבין לשם שמיים,
אני בטוח.
הוא עשה את זה ממש לשם
ייחוד.
שאלו אותו, שאלת רב, הוא אמר,
לא כל שאלה צריך לשאול רב.
זה נכון, אגב,
שלא כל שאלה צריך לשאול רב.
לפעמים תפתח קיצור שולחן ערוך, נכון?
אבל את השאלה הזאת, חבל שהוא לא שאל רב, האמת.
זה ממש חבל.
היפוכו גודל,
אה?
היה משפיע כמה דברים טובים
על ההיסטוריה,
כן.
מה אתה אומר, אבידוד?
מישהו רוצה לשאול משהו?
בסדר, אז לשאול רב לפעמים זה כמו שהרגש,
הוא נוטל עצה מהשכל.
כשאתה הולך לשאול רב,
אתה אומר, אין לי, נכון?
זה בדיוק, כי השכל הוא כמו הרב בגוף.
הוא כמו הכהנים ואורים ותומים,
הרב לוקח את הכהנים פה בתור השכל של ה...
אז
תכף נראה את זה, בסדר?
אז השכל בגוף זה כמו הרב בחברה.
זה טוב לשאול רב, בסדר?
זה חשוב להטות את,
כי אנחנו
לא תמיד,
לפעמים אנחנו פועלים בצורה עיוורת,
בצורה רגשית, בצורה מדומיינת.
זה מאוד חשוב.
אבל כל זה הוא דרך מעוות, כן, שיש,
מה שהוא קורא לו פה,
התגברות חום הרגשתו,
ואז השכל נותן הצדקות.
כי יסוד התורה הוא שהשכל צריך תמיד להיות עליון,
שליט על הרגש,
ומטהו לכל אשר יראה נכון מצד התורה והדעת.
הרגש, אמרתי לכם, הוא אגואיסט,
הוא לא אכפת לו מעולם הערכים.
התאהבתי בה, אבל היא אסורה לך.
אבל אני מאוהב,
אז מה...
אבל היא אסורה לך.
בסדר, הוא...
זהו.
אז יסוד התורה של שכל תמיד צריך להיות עליון,
ומטהו לכל אשר יראה נכון,
מצד התורה והדעת.
על
כן זאת היא מעלת הכהנים,
כי
גם בהיותם פונים מעבודה שכלית עקרה,
לעבודת הרגש, לחמם את הכוחות,
שמרוב חשבון ודעת פעלו על כוחות הגוף לקררם,
ושהגוף בחומריותו אינו מוכשר להיות מתפעל מהדר השכל,
בלתי אם בהיות הרגש בעזרו שהוא גם כן כוח גופני.
כלומר,
הרגש זה מין איזה אמצעי כזה בין השכל ובין הגוף.
אתה מתלהב, אז אתה עושה דברים, נכון?
אם אתה יודע שצריך לעשות,
אבל אין לך התלהבות,
אז אתה לא תעשה,
נכון?
אם אתה מתלהב,
זה יניע אותך לעשייה,
לכן זה כוח חשוב.
כל זמן,
בכל זאת,
השכל עומד עליהם ושומר צדיהם,
אז הכוהנים הם בהתלהבות,
מעוררים את הגוף ככה מהקרירות שלו לפעול,
לעשות,
בזריזות,
אבל השכל כל הזמן שומר שם,
שלא יעברו
על הדרכה התורנית. והזריזות היא השכלית הנוהגת בכל דבר,
כמידה מצומצמת לה,
ערוכה במשטר וחשבון.
גם אז לא תעזבו אותם עד שאינם צריכים להגבלה והרחקה,
שלא יפרצו החוצה איזה פעולה קטנה מענייני תורה.
כלומר, יש פה זריזות שכלית,
והיא ערוכה במשטר ובחשבון,
אז היא שומרת עליהם שלא יהיה פרצה.
עכשיו תשימו לב לסיום שלו.
וזה מקום לימוד נאות, ובזה נסיים. לכל
אלה הרואים צורך ברגשי לב,
ומחפשים להרחיב קניינם,
אתה רוצה להרחיב את עולם הרגש?
שתהיה ראשית דרכם ערוכה במסילת התורה,
שהיא החוכמה העליונה אשר בידה קו מידה,
פלס ומשפט לכל מעשה איש.
כלומר, היסוד ש...
מה שידריך את האדם
זה התורה,
החוכמה העליונה,
שלה יש קו מידה,
פלס ומשפט לכל מעשי איש,
היא מדריכה.
זה נכון, זה לא נכון, זה על פי האמת,
זה על פי המוסר,
או שזה לא על פי המוסר,
זה טוב,
זה רע. יש לך קריטריון להתיישר מולו, שזה התורה.
אז קודם כל,
אתה רוצה עולם רגשי?
אתה
רוצה אומנות,
אתה רוצה תרבות,
אתה
רוצה התלהבות,
אתה
רוצה שמחה.
אבל צריכה להיות שם גם,
צריך להיות מחובר אל ההלכה,
אל העולם הערכי שלנו.
וזה יצליח שגם
ארמונות הרגש יהיה לברכה, ממלכת כהנים,
מתנהלת בשכל וחשבון מדויק שצריכה עצה וחוכמה מדויקת,
וגוי קדוש,
מתנשא עם הריכוש השכלי.
ברגשי קודש, יש קודש,
יש דת למו.
כאילו גוי קדוש זה פה מבטא את הרגש,
בדרשה פה, כן?
אבל הרגש הוא מתקדש,
כי השכל יושב עליו,
כי זה ממלכת כהנים,
שמתנהלת בשכל,
כמו הכהן בחברה, שהוא זריז, זריזות שכלית,
אז ככה האומה הישראלית היא ככה
מופיעה בעולם.
טוב, עד לכאן, שאלות, טענות, מענות, קושיות?
כן.
מה,
מה?
רגע?
שאלה מאוד יפה,
אני חושב שיש הרבה מה להתבונן עליה,
לא יודע אם אפשר לתת עליה תשובה חותכת.
מה שהסברנו בתחילת השיעור שהרגש זה
תקשורת שלי ביני לבין עצמי,
וגם מספק לי אינפורמציה, נכון?
עכשיו, האינפורמציה הזאת...
צריך לעשות להגהות שכליות,
זה לא בהכרח שהיא נכונה.
נתתי את הדוגמה הזאת על אחד שהוא בכיתה,
ואני מרגיש איתו לא בנוח, נכון?
זה יכול להיות בגלל שאני שונא צביעות,
הוא נראה לי צבוע.
יכול להיות שאני סתם מקנא בו,
אז אני מחפש עליו דברים לא טובים,
כי הוא מאוד שונה ממני.
אבל בסך הכל הוא בן אדם טוב.
זאת אומרת,
אז מאוד צריך להיזהר,
כי השכל,
הרגש פה הוא מאוד יכול גם לתעתע.
עצם שאני מרגיש משהו,
זה טוב.
עכשיו בוא, בוא, בוא נתבונן על זה.
תנסה לעשות עם עצמך עכשיו כך כמה ימים.
כל פעם שאתה מרגיש משהו,
תנסה עכשיו לחשוב עליו בצורה שכלית.
ולשאול את עצמך, למה אני מרגיש ככה?
למה אני מרגיש נעימות עם האדם הזה?
הוא
כיף לי איתו, כיף לי לשמוע אותו, כיף לי ל...
למה אני מרגיש קרירות במקום הזה?
לא קרירות שטמפרטורה נמוכה,
אתה מבין?
מה מפריע לי פה?
אתה תראה שפתאום יש לך עולם פנימי מאוד עשיר,
יש לך המון אינפורמציה,
המון מידע שעד היום לא בהכרח היית קשוב אליה.
זה חבל על הזמן הדבר הזה, תנסו.
עכשיו,
מה זה עוד נותן לך?
בוא ניקח עוד שלב כבר,
אם אתה שואל את השאלה הזאת,
זה
כבר איזה,
הרמה להנחתה, מה
שקוראים לזה בכדורגל, נכון?
אחרי שאתה מודע ואתה אומר,
מה זה אומר לי הדבר הזה?
עכשיו,
אני שואל את עצמי,
אני רוצה להישאר אבל ברגשות האלה. נגיד אני מרגיש רגשות שליליים, כן?
אני אומר,
האם אני רוצה להישאר פה?
להמשיך להרגיש ככה? אולי אני יכול להתייחס לנושא הזה מתוך הגדרה מחודשת.
להסתכל עליו בדרך יותר טובה,
יותר חיובית,
בעין טובה.
אני אגע בזה בשיעורים הבאים.
אני יכול להחליט שאני אסתכל עליו אחרת,
או שאני יכול להסיח דעתי מהדבר הזה.
אבל עצם זה שאני מודע לרגש ואני כבר מתחיל להתייחס אליו,
לעשות לו הגדרות,
להחליף אותו,
לפרגן לו,
לקבל עצה ממנו,
זה פותח לאדם עולם ומלואו,
ממש.
כי לפעמים זה סתם כמו איזה כוחות כזה
שאנחנו לא מתייחסים אליהן, הם רצים למטה,
מתחת לשולחן,
נכון?
לא מתייחסים לזה,
או שדוחפים אותן,
אנחנו אומרים,
יאללה.
למה עשיתי את השטות הזאת?
למה לא הרגעתי את עצמי בזמן, נכון?
למה אמרתי את המילה הזאת, נכון?
דחף אותי בלי שעצרתי בזמן, נכון?
ברגע שאתה מתחיל להגיד,
רגע,
בוא נתבונן על הרגש,
בוא נתבונן על הרגשות, פותח לך עולם ומלואו,
ממש.
זה משהו אדיר,
בסדר?
כמו שמתחת לים,
קח שנורקל,
יתגלו דגים צבעוניים ואלמוגים,
משהו מרהיב.
אבל
אתה יכול, לא, סתם, לעמוד על החוף ולראות ים כזה.
זה גם יפה,
אבל יש עוד פנימה.
אז אם אתה תתחיל להתבונן על העולם הרגשי שלך...
לקבל את ההחלטות בשכל, נכון?
שכל הוא מעל.
אבל להתבונן עליו לפחות,
לקבל את האינפורמציה שלו,
לנסות לאזן אותו,
זה נדבר יותר שיעור הבא,
איך אני מאזן את הרגשות,
איך אני פועל עליהן,
מה אני עושה, יש לנו טכניקות, בסדר?
נדבר על זה.
זה עולם ומלואו,
זה עושר,
עושר נפשי מאוד מאוד גדול,
בסדר?
עומק גם.
בסדר?
טוב,
חזקים
וברוכים תהיו, בשורות טובות,
ישר כוח על השאלות אמונה.
