טוב,
שלום לכולם,
אנחנו בעזרת השם מתכננים ללמוד בשיעור הזה על הפטרת פרשת קדושים.
הרבה פעמים פרשיות אחרי מות קדושים הן נקראות ביחד,
ואז קוראים רק אחת מההפטרות,
אבל אנחנו בשנה הזו מנסים שיהיה לנו את כל ה...
שיהיה מוקלט גם ברשת לגבי כל ההפטרות,
אז אנחנו עושים שיעורים נפרדים
פרשת אחרי מות,
הפטרת אחרי מות,
ועכשיו אנחנו נלמד על הפטרת פרשת קדושים, ובשנים ש...
זה יהיו פרשיות נפרדות,
אז
יהיה אפשר להבין גם את ההפטרה הזו.
אז הפטרת פרשת קדושים, שימו לב,
זה קצת הפטרה מורכבת,
כי יש לה בעצם שתי גרסאות,
גרסה אחת למה שנקרא אשכנז,
ו...
גרסה שנייה לספרד במנהג התימנים.
האשכנזים קוראים את ההפטרה של פרשה קדושים בנביא עמוס,
פרק ט',
פסוק ז', עד סוף הספר שם, זה יוצא פסוק ט' ו',
סוף ספר עמוס.
והספרדים והתימנים קוראים בנביא יחזקאל, פרק כ',
פסוק ב', עד פסוק ח', כן?
בתוך פרק כ'.
אז אנחנו ננסה פה, יש לנו פה אתגר לא פשוט, גם...
להסביר את העיקרון של פרשת קדושים,
גם איך זה מתחבר לנביא עמוס ואיך זה מתחבר להפטרה ביחזקאל,
ואת הכל ב-45 דקות או טיפה יותר,
אז נקווה שנעמוד בזה.
בואו בזריזות,
נסביר על מה מדברת פרשת קדושים,
ומתוך כך...
נראה את ההפטרות.
פרשת קדושים זה פרשה שיש בה הרבה מאוד פרטים
שבמבט ראשון הם נראים לא כל כך קשורים ביניהם.
הכותרת של זה,
דבר אל כל בני ישראל ואמרת להם,
קדושים תהיו כי קדוש אני אדוני אלוהיכם.
טוב,
אז הכותרת זה,
כמו השם של הפרשה,
להיות קדושים.
איך נהיים קדושים וכאן יש איזה אוסף של דינים ששוב
במבט ראשון זה כמובן דינים ומצוות שכולם קדושים אבל לא
כך ברור דווקא נבחרו המצוות הללו אבל בואו רק כדי
שנסביר את האוזן מה בפשט יש כאן זה מתחיל מאיש
אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמעו אני
אדוני אלוהיכם כן כאן מצווה של
כיבוד הורים ויותר מזה שאם ההורים אומרים
לחלל שבת אז ככה לומדים איזה חז"ל,
לומדים מהפסוק הזה ששמירת שבת היא קודמת אפילו לכיבוד הורים,
אחרי זה עוברים לאל תפנו אל האלילים
שאסור לעבוד עבודה זרה ואז מדברים
על הנושא של חול פיגול,
שאדם אוכל קורבן מחוץ לזמן שלו,
כן?
אז אסור לעשות את זה.
יש אחרי זה את הנושאים של פאה, לקט, כן?
כל מיני דינים שקשורים לחקלאות, עוללות, כן?
בכרמים.
אחרי זה יש לנו לא לעשוק אנשים, לא לגנוב, כן?
כל מיני דינים, מה שנקרא, חברתיים.
לא תעשו עוול במשפט.
לא תיקום ולא תיטור,
אחרי זה עוברים לנושא כלאיים,
לא צריכה,
לא תלבש כלאיים,
אחרי זה לגבי שפחה נחרפת,
כן,
שאסור לשכב עם שפחה,
ולאחר מכן יש לנו את הנושא של נטע רבעי, שנוטים,
כי תבואו לארץ ונטעתם כל עץ מאכל,
אז שלוש שנים לא אוכלים,
כן,
זה נחשב עורלה, ורק בשנה הרביעית,
בשנה רביעית מאז הנטייה אפשר לאכול את הפירות.
משם עוברים ללא תקיפו פאת ראשכם, לא תשרטו נפש,
חס ושלום לא להזנות את הבנות, כן, זה של צניעות.
לאחר מכן אסור לעונות את הגר.
יש פה ציווי שחוזר שלוש פעמים בפרשת קדושים,
לא לפנות אל האבות והידעונים,
כן, לא ללכת לכל מיני מחשפים.
שיגידו לנו מה יהיה בעתיד,
ולאחר מכן נסתיים עם הנושא של המולך,
כן,
העבודה זרה המטורפת שהייתה בזמנם,
שאנשים שרפו את הילדים,
בקיצור,
הפרשה הקדושה היא מוספת פה הרבה,
מה שנקרא, פריקים,
כל מיני דברים,
סטיות משונות,
שאנשים שרפו את הבנים שלהם,
אסור לעשות את זה,
ואלה אסור...
עוף,
כאילו,
יש פה הרבה דיני צניעות,
איש אשר ישכב את זכר משכבי אישה,
תועבה עשו שניהם,
מות יומת דמיהם בם,
כן,
הציווי,
עריות,
חס ושלום לשכב גם עם בהמה,
ועוד ועוד דברים מהסוג הזה.
זה לא הנושא שלנו עכשיו,
אנחנו פה בעיקר על ההפטרה,
ועכשיו אני רק מנסה להראות שפרשת קדושים היא מאספת
בתוכה המון המון נתונים. עכשיו, זה את השם.
יש שיעור נפרד,
מה עושים היום בסיטואציות מהסוג הזה,
אבל אני מנצל את זכותי,
אתה מבין,
לעקוף את הנושא הזה ולדבר באופן כללי.
אז כן,
אתה אומר...
ובסופו של דבר,
יש שם את העניין של לא ללכת בחוקות הגויים,
להבדיל בין הבהמה הטהורה לטמאה, גם החיסרנו
פה את הקטע של מאכלות אסורים,
ככה על הדרך,
ומסתיים את הפרשה,
אמרנו בציווי שחוזר שלוש פעמים,
איש או אישה,
כי יהיה בהם עוב או ידעיני,
מות יומתו באבן,
ירגמו אותן דמיהם בם.
כן, שאסור ללכת שוב לאובות וידעינים.
זו פרשת קדושים, שזה כבר...
צריך שיעור בפני עצמו להבין מה הקשר בין כל זה,
אנחנו נגיד את זה פה,
אבל רק במשפט אחד,
מי שרוצה יכול לשמוע משנים קודמות, מה
ככה באופן יותר מפורט על פרשת קדושים.
רק נסביר, אז מה קורה, מה הקשר להפטרה.
אז ככה,
לפי האשכנזים,
קוראים כאמור בספר עמוס,
יש שם,
קיצור, שמתוארים כאן חטאים של עם ישראל, כן.
הוא בא ואומר שהנביא מנבא,
הנה השם האלוקים בממלכה החטאה, והשמדתי אותה מעל פני האדמה.
בקיצור, עם ישראל לא קדוש.
זה מה שהנביא עמוס מתאר,
שעם ישראל לא מקיים את הציוויים של פרשת קדושים,
ולכן יש כאן...
נבואת חורבן,
אבל חלק מה,
אנחנו נראה את זה,
חלק מהפסוקים גם מדברים על נבואת נחמה,
שבכל זאת, הנה ימים באים,
ושבתי את שבות עמי ישראל,
ובנו ערים נשמות,
בסדר?
זה האשכנזים קוראים בנביא עמוס,
והספרדים והתימנים קוראים, כאמור,
בספר יחזקאל פרק ח',
ששם זה רק נבואת חורבן.
אלו גם,
אותו רעיון,
תשפוט בן אדם את תועבות אבותם, כן,
יש כאן תיאור של חלק מהחטאים שמוזכרים בפרשת קדושים,
שעשו כאן איש שקצי עיניו וגילולי מצרים אל תיטמאו,
וקיצור,
ומחלילים פה וחוסר צניעות,
יש
פה תיאורים
של הנביא,
בוא בוא,
אנחנו חייבים להתקדם,
בסדר,
אנחנו פעם חייבים,
חייבים,
חייבים,
חייבים,
חייבים,
חייבים.
חייבים בשיעור הזה לוותר על שאלות, אין מה לעשות.
יש לנו 45 דקות, אנחנו נתמקד רק במה שאפשר.
זו כאמור ההפטרה של,
על פי הספרדים והתימנים, אגב זה קצת חריג בדרך
כלל מי שיותר מתעסק עם נבואות חורבן ופסימיות זה האשכנזים,
ודווקא הספרדים והתימנים מביאים
ככה תקווה,
הפעם המציאות התחלפה,
דווקא האשכנזים יוצאים פה ככה בסבבה שלהם,
והספרדים והתימנים פה רק בנבואת זעם.
נראה,
אבל מכל מקום,
זה הפרשה וההפטרה של פרשת קדושים,
ואנחנו נעשה פה,
במה שנספיק,
זה להסביר את העיקרון,
אני מקווה,
העמוק שעומד מאחורי פרשת קדושים,
ומתוך כך,
איך זה בא לידי ביטוי בפסוקים של ההפטרה,
מה שנספיק.
שוב,
אנחנו לא יודע אם נצליח לעבור פה פסוק פסוק,
כי אין לנו את הזמן,
אבל לפחות את העיקרון גם להפטרה בנביא עמוס, וגם להפטרה בנביא יחזקאל.
בשביל זה, נבין קודם כל את העיקרון של הפרשה.
הרעיון של להיות קדושים,
בסדר?
קדושים, המילה קדושה זה מילה שצריך להבין אותה.
המילה קדושה,
במשמעות התורנית שלה, זה...
לייחד, לקדש, להקדיש משהו,
זה לייחד משהו.
הזכרנו את זה כבר בכמה פעמים,
שאני מקדיש חפץ לבית המקדש,
אני אומר למשל שהכוס מים הזו היא מוקדשת לבית המקדש,
אני מתכוון להגיד שהכוס הזו היא בלעדית לעבודת הקודש.
אסור להשתמש בכוס הזה לדברים אחרים.
זה הרעיון של להקדיש משהו.
מה זה?
כן,
או בדיוק, כשהחתן וכלה, הרי את מקודשת לי.
בדיוק.
אני ואת מיוחדים אחד לשני,
אין לנו אפשרות לקשרים אחרים,
אשר אסר לנו את העריות,
כן, ואדם לא יכול להקדיש במקביל כמה קשרים.
טוב, היה בזמנו, כן, מקדים לך את השאלה של...
כזה, עזבו, לא ניכנס גם לסיפור הזה, בסדר?
אגב, תימנים, שם עדיין יש את הקטעים האלה.
אבל לא, שוב,
לא
נסתבך.
נכון, בדיוק, זה קדושה, בדיוק,
זה נכון.
כמו שאמרתי לכם,
הפרשה הזו היא מה שנקרא מלאה מוקשים שאפשר פה לעלות עליהם,
אבל אנחנו ננטרל את כולם.
הרעיון כאמור להקדיש משהו זה לייחד משהו.
אם ננסה שוב להעמיק במושג להקדיש,
שאני מייחד משהו שהוא אך ורק לשם הדבר הזה,
קוראים לזה בשפה תורנית עבודת השם לשמה.
שימו לב, נכון?
שאני אומר שאני עובד את השם לא לשמה,
מה אני מתכוון?
אני עושה פה משהו, עושה איזה פעולה,
שאני לא בעצם מתכוון לשם השם,
לשם האמת,
לשם הזה,
אלא לאינטרס אחר,
בסדר?
כסף,
או פחד, או שכר שאני רוצה לקבל וכולי.
מה זה עבודת השם לשמה?
אני מקדיש את הפעולה הזו אך ורק, בסדר?
לשם האמת,
לשם,
לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה.
היכולת של אדם להקדיש משהו אך ורק, בסדר?
להיות קדוש זה להיות מיוחד.
זה המשמעות של המילה מיוחד.
כולנו רוצים להיות מיוחדים, שמתם לב, נכון?
כל אדם אוהב להרגיש שהוא ייחודי ומיוחד.
למה?
כי ברגע שהאדם הוא מיוחד,
הוא ייחודי, הוא בעצם בא לומר,
אני לא חי בשביל אחרים.
אני לא עכשיו, עוד פעם, משועבד לאנשים אחרים.
לא רק לאנשים אחרים,
לאינטרסים אחרים.
אני לא חי את החיים שלי כדי להרוויח כסף.
אני לא חי את החיים שלי כי
אני מפחד מה יכתבו עליי ברשת החברתית.
אני לא חי את החיים שלי בשביל,
לא יודע, שאנשים אחרים ימחאו לי כפיים.
אני מייחד ומיוחד בחיי לשם שמיים.
אם תרצו,
זה עומק הרעיון של המושג
בן חורין.
אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.
אדם שהוא חופשי.
ומה זה להיות חופשי?
חופשי זה להיות אדם שלא משועבד לשום אינטרס.
זה להיות קדוש.
והייתם קדושים.
אדם,
לשם כל התורה מכוונת,
זה שער הקדושה במסילת הישרים.
כשאדם עושה פעולות בחיים שלו,
שהוא לא משועבד לשום דבר.
הוא כל כולו עושה את הדברים,
הוא מקדיש את חייו
לשם השם.
כלומר,
בכל פעולה, מה שמעניין אותו
זה מה המשמעות הנצחית,
מה המשמעות האלוקית, מה הדבר האמיתי שאני עושה בפעולה הזאת.
זה הרעיון להיות קדוש.
תגידו,
אבל רש"י אומר,
והייתם קדושים,
פרושים תהיו מן העריות.
זה עומק ההסבר של מה זה להיות פרוש מן העריות,
כפי שנסביר.
העריות זה ליבו של אדם מחמדתן.
העריות זה כאילו שיא האינטרס שיש לבן אדם.
קדושים תהיו,
פרושים תהיו מן העריות,
לא הכוונה שבן אדם עכשיו מצנזר מחיי משפחה.
אנחנו לא נזירים נוצרים.
לא זה והייתם קדושים.
תהיו פרושים,
אל תהיו מכורים
לשום דבר.
אל תהיו תלויים
בשום דבר.
שהעריות זה כאילו הפרזנטור של שיא ההתמכרות של האדם.
אבל זה לא רק בעריות, בכל דבר.
אל תהיה מכור לאוכל,
אל תהיה מכור לסיגריות, אל תהיה מכור לשום דבר שמשעבד אותך. להיות...
התורה היא משרטטת את האמת המוחלטת של העולם.
התורה,
אין לך בן חורין למי שעוסק בתורה,
מה זה ללמוד תורה?
התורה מלמדת כל דבר, מה המהות הפנימית שלה?
בלי שום אינטרס.
אתה עכשיו לומד מקצוע מסוים, אם אתה בן תורה,
הדבר המרכזי שמעניין אותך במקצוע,
איך המקצוע הזה מוסיף טוב לעולם.
ואחרי זה, כמובן, גם מה מרוויחים פה ומה מקבלים.
אבל מי שלא לומד תורה,
הוא בהכרח לא קדוש,
הוא בהכרח,
כל צורת החשיבה שלו היא,
שוב, מה אני...
עכשיו, וגם אנחנו שלומדים תורה,
לעולם ילמד אדם שלא לשמה,
שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
כולנו מתחילים מאינטרסים,
אבל פרשת קדושים מלמד את הבן אדם תהיה...
בן חורין,
זה הכוונה תהיה קדוש, תהיה
מיוחד לחלוטין לעבודת השם.
תבינו איך זה פורס את הפרשה.
דבר ראשון,
איש אמו ואביו תיראו,
ואת שבתותיי תשמרו,
אני ה' אלוהיכם.
אדם יכול להגיד, תקשיב,
אתה יודע למה אני חי,
אתה יודע למה אני מחליט החלטות בחיים?
לא בגלל כסף וכבוד,
אני עושה את זה בשביל שההורים שלי יהיו מרוצים ממני.
נכון, זה נשמע כזה משהו מאוד...
וואי.
בעומק,
נכון,
אבל בעומק העניין,
זה גם סוג של שיעבוד.
כי אומרים חז"ל,
הפסוק הזה,
איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותיי תשמרו.
אם אביך אומר לחלל את השבת,
אל תשמע לו, למה?
איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותיי תשמור.
אתה ואביך חייבים בכבודי.
יש משהו שהוא יותר גדול אפילו מכיבוד הורים.
מי שהוא בן חורין של התורה,
הוא לא משועבד גם לא להורים שלו.
ברור, מכבדים את ההורים ועושים.
מה קורה שזה הפוך שהילד לא...
אותו דבר,
אותו דבר.
הורים גם לא משועבדים לילדים שלהם.
הילד עכשיו פושע מסוכן לציבור.
הילד שלי אין מה לעשות.
אתה תכניס אותו לכלא.
זו הגישה הנכונה,
אנחנו לא פה בפמיליה לפמיליה איטלקית כזו.
משפחה מעל הכל.
אבא שלי פושע, אין מה לעשות.
אבא זה אבא,
אני עכשיו עושה עבירות כי הוא שלח אותי,
ואני לא יכול לסרב.
תהיה קדוש,
קדוש אתה לא משועבד אפילו לזה.
הלאה,
אל תפנו אל האלילים,
אותו הדבר,
מה זה אלילים?
שאדם לוקח כוח מסוים ומשתחווה לו.
ולא רק משמעות של פסל,
מעריץ אותו.
בדיוק, משתחווה עכשיו ל...
הלאה,
פיגול, זוכרים, דיברנו גם על זה.
מה זה פיגול?
שוב,
אדם עכשיו מקריב קורבן,
יש נטייה,
שוב לבן אדם,
בזמן שהוא מקריב קורבן,
לא לייחד את המחשבה שלו לקורבן, אלא לעשות פה,
אני מקריב פה קורבן,
יש לי אינטרס מזה,
אני מקבל מזה את זה,
אני לא יודע,
אני אהיה מכובד,
אני אפילו אחפר על החטאים שלי. שוב, בן אדם,
איך צריך להקריב קורבן?
לשם שמיים.
אם אתה חושב,
כל זה חוץ למקומו,
חוץ לזמנו,
אדם בזמן התפילה סוגר לי עסקים בוואטסאפ,
אתם מבינים,
זה נקרא מחשבת פיגול.
שהאדם
מתרוצץ,
אתה עכשיו בתפילה,
אתה עכשיו מקריב את הנפש שלך לפני השם,
אתה כולך קדוש,
אתה כולך מיוחד לזה,
אתה לא עכשיו...
משועבד לאינטרסים. אחרי זה, כל לקט שכחה ופאה.
שוב, בן אדם קוצר את השדה.
בן אדם אומר, תשמע,
כסף, תשמע,
אתה יודע, עבדתי קשה כל השנה,
עכשיו מה,
אני אשאיר לעניים?
למה, מה?
יש אנשים שמשועבדים לרווחים שלהם.
אתה רוצה להיות קדוש?
אתה תשאיר לקט שכחה ופאה.
וגם אם לא,
אתה מבין?
אתה תעשה את זה.
זה בדיוק הנקודה.
אתה לא משועבד גם לזה.
וזה ימשיך הלאה.
לא תגנבו,
לא תכחשו,
לא תישאבו בשמיעה שלהם,
לא תעשוק את רעך
הכל,
לא תקלל חרש.
כל המוטו לרווחים קלים.
אתה מבין?
יש לך פה, אתה יכול לעקוץ פה,
אתה יכול להעלים מס פה,
אתה יכול לקלל חרש.
אתה מבין?
קלל חרש, לא תקבל על זה תגובה בעולם הזה.
נכון? אין, אתה מעלים פה מס,
אף אחד לא ידע.
לא תקלל חרש,
ולפני עור לא תתן מכשל, ויראת מאלוהיך,
אני אדוני.
אתה מבין?
גם אם עכשיו לא עלו עליך פה בעולם הזה,
יש אלוקים.
והאם אתה רוצה להיות קדוש?
אתה משועבד רק לו,
ולא לשום דבר פה בעולם הזה.
לא תלך רכיל בעמך,
לא תשנא את אחיך בלבבך.
שוב, אותו דבר, בלב, אף אחד לא יודע זה.
עדיין יש אדם שהוא מכור לשנאה.
זה גם סוג של שיעבוד כזה.
הנה, אדם כל היום כזה...
חופר בתוך היצרים האפלים שלו,
ואין מה לעשות,
שמע,
זה בלב,
אי אפשר לצוות על זה.
שמע,
אתה יכול לצוות עליי לא להרביץ לו,
אבל אתה לא יכול לצוות עליי לא לשנוא אותו.
טוב, אז אתה מכור לאובססיה של שנאה.
טוב, אז כדור שאתה לא.
את
חוקרותי היתה שם,
בהמתך לא תרביע כלאיים, בגד שעטנז,
אדם הוא מנסה לערבב פה דברים בעולם הזה.
נכון?
הקדוש ברוך הוא יצר טבע מסוים,
זה החירות של העולם,
שהבעלי חיים והצמחים יצמחו באופן מסוים,
ואתה שוב חושב
שאתה יכול לשעבד את הטבע לצרכים שלך.
לא,
אתה מחפיף את עצמך לעולם של אלוהים,
ולא מחפיף את העולם של אלוהים לצרכים שלך.
גנל,
כי
תבואו לארץ, אמרנו,
שלוש שנים אתה לא אוכל את הפרי.
שוב,
בן אדם אומר, אין,
אני רואה פרי,
כן,
זה לא רק המשמעות של פרי,
שאדם,
אין,
אני לא יכול לתחול ציפוקים,
צריך להבין,
אין,
אני עכשיו,
אין,
אני משועבד לזה,
אין,
אני אשאף את הסיגריה,
לא יכול,
לא זה.
אתה תחכה שלוש שנים, ורק אז אתה
תוכל לאכול.
זה להיות קדוש.
שוב, אתה לא רוכב, אתה רוצה להיות קדוש, זה הדרך.
לא תאכלו על הדם,
אותו דבר.
גם לאכול דם כזה, אני אוכל משהו ישר עם ה...
וכמו שאמרנו,
חוזרים פה שלוש פעמים,
לא לנחש, לא עובות וידעונים. למה זה הציווי שהכי חוזר פרשת קדושים?
מה זה ללכת למכשף ועוב ידעוני שיודע את העתיד?
זה השיעבוד
ל...
אני רוצה שיבטיחו לי איך זה יסתיים.
אתה מבין?
זה גם איזה סוג של התמכרות כזו.
אני, אני...
אני מוכן לעשות פה משהו,
בתנאי שתבטיח לי שבסוף אני מרוויח מזה.
אדוני, אני הולך לצבא בתנאי שאתה מבטיח לי
שאני אחזור בשלום.
אחרת אני לא.
שאני אהיה מאושר.
עכשיו אני הולך למישהו שיבטיח לי, שיחתים.
אדוני, לא עובדים ככה בעם ישראל.
אתה תעשה את זה,
תלך לצבא,
תתחתן,
כי זה האמת וזה מה שצריך.
ובעזרת השם, הקדוש הוא יוביל את זה לטובה.
אבל אתה פה לא,
מה שנקרא,
תופס את אלוקים בזקן ואומר לו מה לעשות.
אתה לא תדע לנחש. זה יצר היום אחד היצרים הכי חזקים,
הדבר הזה.
כן,
כן,
ברור. כן, כן, אבל רואים, הדרך ל...
אני
לא נכנס עכשיו לכל מצווה,
מתי אדם, מה שנקרא,
מקבל את ה...
את סיעת הקדושים,
אבל הרעיון הוא שהמצוות שמכונסות פרשת קדושים זה מצוות שהמכנה המשותף שלהן,
שבן אדם לומד,
בדיוק,
שאדם לומד לא להיות משועבד לעולם הזה,
ולייחד את כל החיים שלו לשם שמיים.
זה איך המצוות האלה,
יש עוד הרבה מצוות,
אבל זה מצוות שהם הלב של הסיפור.
כנ"ל,
לא תקיפו פאת ראשכם,
שרט,
כאילו,
לא לעשות כתובת קעקע,
שאדם לא יהיה משועבד לגוף שלו.
אתם מבינים,
הרי מה זה הרעיון של אדם ש...
קיצור,
עושה,
שורט בגוף שלו וזה, הוא אומר,
תשמע,
האלוקים ברא לי את הגוף באופן מסוים,
אבל אני...
אני שולט על הגוף שלי,
כן, או לדיוק, הגוף שלי שולט עליי.
אני עכשיו בשביל היופי של הגוף שלי, בשביל התאוות שלי,
כן,
זו גם הייתה סיבה עמוקה שאנשים גילחו בזמנם את הזה,
וזה היה לצורך דברים לא טובים.
לא,
אדוני,
כמו עם קיליים,
כמו זה,
אתה אל תשחית את הטבע שהקדוש הוא נתן בעולם.
אתה רוצה להיות קדוש.
המידה הזאת, ישראל קיבלו אותה ככה.
טוב,
עזוב. אה,
לא,
לא,
לא, אי אפשר ככה,
האם,
אנחנו לא יכולים בשיעור הזה לפתוח פה דברים,
זה לא עובד ככה,
זה לא,
אני עכשיו,
לא בדיון,
לא בדיון על ככה עכשיו,
זה,
עזוב,
נדבר על זה בזמנו.
לא, אני אומר, לא בשיעור הזה, עזוב אותי,
לא אתה.
לא תחלל ביתך לזנותה,
לא תחלל ביתך לזנותה,
כמו שאמרו פה יפה.
איך נקראת מי שהיא לא מיוחדת ל...
קודם זה קדשה.
קדשה זה, כן, זה פריצות.
כאילו,
יש איזה עמדה כזו שעוד פעם, אין ייחודיות לקשר כדת משה וישראל,
ויש כאן איזה פזילה.
כן, זה נקרא זימה, נכון?
אל תפנו אל האובות ואל הידעונים, שוב חוזרים.
אל תהיה משועבדים למה שיהיה בעתיד.
כן, אגב, ללכת...
לדעתי, אגב,
היום מה שהכי בא לי לביטוי,
הלחץ הזה,
מה יהיה בעתיד,
זה מה שקוראים סקרים.
זה,
אנשים מנסים,
כאילו,
תגיד לי מה יהיה התוצאות,
מה יהיה פה וזה.
לא,
וזה עידוני, ומסתבר שזה אף פעם גם לא...
כן,
יש כזה היום,
קוראים לזה עתידנות,
אנשים שמנסים למקצוע,
לנבא מה יהיה בעתיד.
טוב,
זה לגיטימי שבן אדם מתוך הנתונים הקיימים מנסה להתכונן לעתיד,
אבל זה אנשים מתיימרים ככה לדעת.
כידוע, הנבואה ניתנה רק לשוטים בדור שלנו.
אנחנו היום חכם עדיף מנביא.
מה זה חכם?
אתה מחליט החלטות על פי הנתונים הקיימים.
ונתונים,
זה התורה,
זה אני.
ועכשיו, מה יצא?
הקדוש ברוך הוא, לאן שהוא יוביל לזה?
אני מייחד את עצמי לשם שמיים,
בלי שעכשיו מישהו עומד פה ומבטיח לי שהדברים יסתדרו בדיוק כמו ש...
אם זו העמדה שפרשת קדושים מפתחת את
האדם.
אדם עצמאי,
אדם בן חורין,
אדם שעושה דברים לשם שמיים,
מתייחד לשם שמיים,
ולא כל היום עסוק בזה.
וכמה,
זה אמרנו לו לתת מזרעך למולך, וזה...
כל הנושא הזה של,
כמו שאמרנו,
הזנות על צורותיה השונות,
משכב זכור וערווה וכולי.
וכן, זה פחות או יותר הדברים.
מסיים את הפרשה,
וייתם לי קדושים,
כי
קדוש אני אדוני,
ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי.
הנה זה, מה זה קדושה?
אם אתם מתייחדים אל השם, אז השם...
מייחד אותו אליכם,
ומסיים,
ואיש או אשה,
כי יהיה בהם אוב וידעונים,
מות יומות ובאבן,
כן,
זה האיסור הכי,
ותפסיקו עם הלחץ שלכם כל שנה להסתכל בסקרים,
הבנתם?
זה ככה מסתיימת פרשת קדושים.
טוב,
אז זאת כאן הפרשה,
ומכאן בזריזות,
אנחנו עוברים להפטרה,
נתחיל מאשכנזים או ספרדים, מה נתחיל?
מה שנראה, מה עולה פה בזה?
יאללה, נתחיל באשכנזים.
בסדר, שימו לב איך זה הולך, אמרנו עמוס פרק ט'
פסוק ז',
תראו מה,
איך זה משתלב בדיוק,
הנקודה שדיברנו עכשיו.
עמוס, עמוס, עמוס,
בבבב,
פרק ט',
מי שיש תנ״ך יכול לפתוח בינתיים,
עמוס פרק, פרק ט', פסוק ז'.
שימו לב,
מה אמרנו שקדושה?
קדושה אמרנו זה שמתייחדים, נכון?
שהאדם מייחד את כולו אל הקדוש ברוך הוא
הוא ולא משועבד לשום דבר אחר.
ואיך הסתיימה פרשת קדושים?
שאם אנחנו מייחדים את עצמנו לקדוש ברוך הוא,
אז אנחנו...
הקדוש ברוך הוא מייחד את עצמו אלינו, כן?
אנחנו כאילו,
אנחנו העם שמבטא את האלוקות,
את המשמעות בעולם.
ואז מה קורה שזה לא?
ככה אומר הנביא עמוס,
הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאום אדוני.
הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים,
ופלישתים מכפתור וארם מקיר.
אומר הנביא,
אתם חושבים שאתם מיוחדים אצלי?
אם אתם לא מתנהלים כמו שאתם צריכים להתנהל,
אתם כבני כושיים.
אתם כמו כולם.
כבני כושיים זה כאילו גנאי, אז הכוש זה מחם, נכון?
שם, חם, ויפת.
אז בעולם התורני, כאילו,
שם זה המהות של העולם,
כן?
יפת זה המשהו באמצע,
יפת אלוהים ליפת,
זה האסתטיקה וזה,
וחם זה משום חמימות,
זה הצדדים הכי גסים שקיימים בעולם.
זאת אומרת, אתם לא שונים הרבה,
לא שונים מהבהמות ומכל הצדדי גסות שקיימים בעולם.
אה, מה תגידו?
הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים?
אה, אותנו הוצאת מארץ מצרים.
הוא אומר,
והארם הכיר?
גם את הפלישתים אני עשיתי להם איזה סוג של תשועה?
גם את הארם?
מה אתם חושבים?
שאתם תחיו פה במדינת ישראל בלי קדושה?
אנחנו ככל הגויים,
כן? אנחנו, יש לנו מדינה ככל העמים.
ואה, ותראה איזה יופי, הקמנו מדינה.
גם עמים אחרים הקימו מדינה.
מה קרה?
מה, אנחנו נלחמים במלחמות ומנצחים?
גם עמים אחרים יש להם מלחמות שהם מנצחים.
מידה כנגד מידה.
וגם ברמה אישית.
אדם,
אתה חושב שאתה מיוחד?
אתה אומר, לא, אני...
אתה לא מקדיש את עצמך לקדוש ברוך הוא, נכון?
טוב, אתה יודע, אתה חי פה בעולם הזה, בעולם הזה,
אם אתה כמים הפנים לפנים,
כן,
לב הקדוש ברוך הוא לאדם,
אז גם ההשגחה האלוקית היא מתייחסת אליך לא כמשהו מיוחד,
אלא אתה נופל תחת פגיעי הטבע,
נכון?
אתה הרי משועבד לטבע, נכון?
אתה
משועבד ליצרים שלך, משועבד לזה.
מתי אדם הוא...
אסגבהו כי ידע שמי.
מתי הקדוש הוא מסגב את האדם?
שהוא יודע את שמותיו של הקדוש,
שהוא מתנהל בצורה שהוא צריך להתנהל.
ואז ייפול מצדך אלף,
ורבבה מימינך,
אליך לא ייגש.
אדם שמקדיש את עצמו אל האמת ואל המוסר,
אז גם פגעי העולם לא פוגעים בו.
אגב, זה העומק המשפט, תורה מגנה ומצלה.
זה המשמעות שלו.
כן,
אנשים לקחו את זה לכיוון,
תורה מגנה מצלה,
אני לא צריך ללכת לצבא,
לא צריך כלום,
אני
לומד תורה ויש עליה הפקת קסמים.
תורה מגנה ומצלה הכוונה היא ככל שאדם הוא
יותר מייחד את עצמו אל המהות,
הוא מחובר יותר אל ה...
אז
העולם הזה, מה שנקרא, מתנהל בשבילו.
בטל רצונך, אומרים חז"ל, בפני רצונו,
כדי שיבטל רצון אחרים בפני רצונך.
צדיק עוזר,
הקדוש הוא מקיים,
האדם צריך להיות צדיק,
אתה מבין? האדם צריך להיות קדוש.
אדם לא יכול לחיות פה,
בעולם הזה,
ולעשות,
ללמוד תורה,
ויחד עם זה לדאוג לאינטרסים שלו,
ולכסף שלו,
ולקבות שלו,
ולצפות שהתורה תגן עליו.
הלא כבני חושיים אתם לי.
הנה, אומר הנביא,
פרק ט' פסוק ז'.
ואם עם ישראל לא מבין את זה,
הוא אומר,
הנה עיני אדוני אלוהים בממלכה החטאה,
והשמטתי אותם מעל פני האדמה.
אפס.
כי לא אשמד אשמיד את בית יעקב נאום אדוני.
בסדר?
בסדר,
רק זהו שהמצלמה שם לא תחתך לנו.
הנביא, כמו שאמרתי לכם, פה ה...
האשכנזים לקחו פה דווקא לכיוון אופטימי בסוף,
ככה זה מסיים הנביא עמוס.
תקשיב,
עם ישראל בעומק העניין לא ייפול בזה.
פרשת קדושים והפסוקים פה הם מזהירים להיזהר לא להגיע.
אבל,
ובאמת אם הולכים לכיוון הזה,
הקדוש ברוך הוא יהיה פה הנה עיני אדוני אלוהים בממלכה החטאה,
והשמטתי אותם מעל פני האדמה,
יש איזה צעד שהקדוש ברוך הוא פה...
ייתן את העונש,
אפס,
כי לא אשמיד את בית יעקב נאום השם.
יש משהו בעם ישראל
שבסופו של דבר...
הוא יהיה קדוש, מבין?
לעם ישראל,
ההבדל בינו לבין עמים אחרים,
כשעמים אחרים,
ברגע שהם הולכים על המסלול הזה, שהם מאבדים את הקדושה,
שהם מאבדים את הייחוד לשם שמיים,
זה מביא אותם להשמדה ולכילן.
עם ישראל,
יש מצב,
יש איזה מנגנון כזה,
יש קדוש ברוך הוא,
השגחה אלוקית,
שכאשר עם ישראל לא מיתן כמו צריך,
הקדוש ברוך הוא מביא מכות שמעוררות את עם ישראל לשוב ולדרך.
בסדר,
בזה ההתייחדות של עם ישראל.
ואז הוא ממשיך,
כי הנה אנוכי מצווה והנעתי בכל הגויים את בית ישראל,
כאשר ינוע הנפה
ולא יפלו ארץ.
עם ישראל יהיה כמו,
כן,
ששמים במסננת כזה עפר עם,
לא יודע,
עם גרעיני חיטה.
ואתה ככה מנער את הגרעיני חיטה,
ואז כל האפר הולך ויורד כלפי מטה,
וגרעיני החיטה נשארים.
ככה עם ישראל,
בסדר,
יקבל טלטלות עד שבסוף יישאר פה הנקודה הזו.
אבל יהיו טלטלות, זה הבעיה,
זה לא...
מה שנקרא, מה שלא הולך דרך הראש.
הולך דרך הרגליים.
עם ישראל יהיה קדוש בסוף, זה כן.
אבל בסוף,
אדם בחיים שלו,
הוא יבין את זה,
שהוא צריך לייחד את הדברים בשם שמים.
אבל בדרך.
בחרב ימותו
כל חטאי עמי,
האומרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה.
אתם מבינים?
כל אותם החוטאים.
הכוונה היא,
לא רק בכל הגויים,
אני חושב שגם בתוך עם ישראל,
מה מפרשים,
בוא נראה.
כן, ראשי העמים.
כל הרשעים בעם ישראל שאומרים,
אה,
אז הנה,
אז עכשיו שמענו שיש הבטחה שבסוף,
נכון, הנה, אדוני.
תשמע, בסוף יהיה טוב, נכון?
אז לא נורא, אני יכול עכשיו לא להיות קדוש.
לא, לא, אדוני, אתה תבין.
אם לא תהיה קדוש, אתה באופן אישי הולך לאכול אותך.
אתה באופן אישי,
כמו שאמרנו.
בדיוק.
הנצח,
תדע לך,
העם ישראל,
בסוף הקדוש הוא יביא את מטרתו,
והקדושה תופיע בעולם.
אבל כל אדם שיקח לעצמו טוב-טוב את פרשת קדושים ללב,
זה מה שההפטרה באה לספר לנו.
ביום ההוא,
הקים את סוכת דוד הנופלת,
וגדרתי את פרציהם באריסותיו,
הקים...
ובניתיה כימי עולם,
למען נרשות שארית אדום וכל הגויים אשר
נקרא שמי עליהם נאום אדוני עשה זאת,
הנה ימים באים נאום אדוני,
וניגש חרש בקצר ודורך ענבים במשה חזרה,
והטיפו ערים עסיס וכל הגבעות עם מוגגנה.
הפשט זה שיגיעו בימים העתידיים, בימות המשיח,
בימי הגאולה.
מעגל השנה החקלאי יהיה כל כך מהיר, שברגע ש...
כל כך מלא שפע ודשן,
שברגע שחורשים, מיד מגיע הקוצר.
יהיה פה איזה קצב חיים של טוב מאוד אינטנסיבי.
בדרך סוגריים, היום אנחנו ככל
שהגאולה מתקדמת, אנחנו מתחילים לראות את זה.
הטכנולוגיה שהקדוש ברוך הוא מביא לעולם,
זה משהו שלאט לאט אנחנו רואים איך...
כן, היו למשל את כל הנושא הזה
של ברכת שהחיינו על פירות העונה.
זה משהו שהוא דיונים הלכתיים.
היום רוב הפירות, ברוך השם, נמצאים כל העונה.
פעם זה לא היה, פעם לא היה כזה שפע.
הייתה תקופה מסוימת שהיה תפוזים, ואמרנו.
עכשיו, גם...
כן,
זה הרעיון.
כן,
זה הרעיון.
מה זה?
לא יודע, תשאירו לי את זה הלכתי, טוב, אני לא פוסק עליך.
תסתכלו ב...
תסתכלו ב...
בהלכה, אבל בוא, כאן הרעיון, דרך שפע,
והטיפו ההרים עסיס.
אם אני מחבר את זה שוב לנקודה הזאת,
ברגע שהקדושה מופיעה בעולם,
ברגע שעם ישראל הוא קדוש,
אז גם המציאות כולה היא מתקדשת.
מה זה מתקדשת?
היא מתייחדת. הרי מה המציאות היום?
המציאות היום שהחרישה היא נותנת פעולה אחת במציאות,
והקצירה פעולה שנייה.
זאת אומרת,
כל אחת מהן היא לא באופן שלם,
היא משהו חלקי.
במציאות האידיאלית...
הדברים מופיעים ביחד,
זה הרעיון של,
רואים עוד פעם,
מה זה קדושה?
אדם שהוא לא קדוש,
הוא כאילו חי בסוג של פיצול אישיות.
הוא חורש וקוצר, הוא נמצא כל הזמן בכזה,
קרוע בין העולמות.
תהליך,
תוצאה,
פעולות שונות,
אנחנו חיים בעולם מפורד.
עולם הקדוש זה עולם שהכל הולך ומסתנכרן יחד.
כן,
היה טעם העץ כטעם פריו,
יש המון כאלה ביטויים,
וחז"ל וזה,
קוראים לזה אחדות.
שהקדושה היא,
אתה רואה כבר איך החריש מביא את הקציר.
אתה רואה כבר איך הקציר מביא את החריש.
אתה
רואה איך כל דבר,
הוא מתייחד אל המצב השלם.
לא למצב חלקי. אני מקווה שזה מובן,
זה קצת מופשט מה שאנחנו רואים פה.
כן,
בדיוק, אין,
אין,
בדיוק,
הכל הופך להיות יחידה אחת של טוב.
בלי עכשיו המציאות שלנו היום, שוב, שאנחנו,
כן,
זה עומק הרעיון של גן עדן,
מה שאמרנו,
שטעם העץ
כטעם פריו.
ברגע שאוכלים מפרי עץ הדעת,
נכנס הנחש,
נכנס היצר הרע,
אדם מתחיל כאילו עם החשבונות,
טוב לי,
לא טוב לי.
המצב שנשוב אליו,
כן,
לגן עדן,
של האידיאל,
זה ש...
לא צריך את כל פגעי החיים וכל השניות
בחיים וכל המציאות הזו של השניות בחיים,
שאני מתכוון משהו אחד, אבל בעצם זה
לא מביא לי את התוצאה הרצויה.
הכל קודש של הקדוש ברוך הוא.
הכל הולך ומתייחד אל השלמות.
ונטעתים על אדמתם,
ולא ינתשו עוד מעל אדמתם,
אשר נתתי להם,
אמר אדוני אלוהיך.
אז זו כאמור הנבואה בעמוס, אבל
הספרדים והתימנים קוראים בנביא יחזקאל פרק ח' מב' עד פסוק ח',
ששם יותר מודגש, אולי היינו צריכים להתחיל דווקא מזה ולסיים ב...
בטוב, אבל בסדר, ככה יצא.
שמוזכר, הנביא יחזקאל מדבר,
מה קורה, שוב,
שעם ישראל הוא לא קדוש,
שעם ישראל הוא לא עכשיו מתייחד כולו לשם שמיים לעשות את הדברים,
אלא הולך וסוטה לו,
הולך ו...
כן, זה אגב העומק הביטוי, כן, אישה סוטה, נכון?
המילה סוטה,
שהיא מקפיצה היום המון אנשים, נכון?
שהוא למישהו...
סוטה.
מה זה סוטה?
שוב, אתה
לא עושה את הדברים לשם מה שהם נועדו לך.
לקחת פה פניית פרסה לא במקום.
בכל המובנים, כן?
לא רק במה שהיום מתכוונים בתחום המיני.
היה לך מסלול חיים מסוים,
ואתה סטית ממנו.
קוראים לזה,
סוטה,
גם לשון שטן,
זה אותו משחק מילים.
קוראים לזה בלשון חז"ל, נראה את זה עכשיו,
טועבה.
טועבה, חז"ל דורשים, זה מילה.
שתי מילים.
טועה בה.
אדם
טועה באפלה.
הייתי כשׂה טועה.
שוב, אדם, במקום לקחת את כוח החיים שלו,
ולחבר אותו אל הקודש, אל האמת, אל המוסר, הוא...
לוקח פה אזימות.
ויהי דבר אדוני אלי לאמור.
בן אדם,
דבר את זקני ישראל ואמרת עליהם.
כה אמר ה' אלוהים, על לדרוש אותי אתם באים,
חי אני מדרש לכם נאום אדונאי.
כמו, כאילו קראנו בנביא עמוס, מה אתם רוצים?
אתם רוצים לדרוש אותי, נכון?
אתם רוצים שאני,
כאילו,
יקשיב לכם,
שתהיו מיוחדים,
שיהיה בינינו קשר,
שאתם מקודשים לי.
חי אני מדרש לכם נאום, נראה לכם,
נראה לכם שאתם תקבלו פה יחס מיוחד, נראה לכם שאתם פה...
את תשפוט אותם,
את תשפוט בן אדם,
את תועבות אבותם הודיעם.
אתם שטיתם.
אתם כבר לא קדושים.
אתם לא מייחדים את עצמכם לאן שצריך.
קראתם פרשת הקדושים, נכון?
דיברתם על כל הדברים שאתם לא צריכים להיות משועבדים
לכל היצרים ולכל התועבות ולכל הדברים האלה.
ולא עשיתם את זה.
ואמרת עליהם, כה אמר אדוני אלוהים.
ביום...
בָּחֳרִי בישראל,
ואשא ידי לזרע בית יעקב,
ואעוד להם בארץ מצרים,
ואשא ידי להם לאמור,
אני אדוני אלוהיכם.
כמו שראינו בנביא עמוס, אותו עיקרון.
אתם אמורים להיות קדושים.
אני בחרתי אתכם מארץ מצרים, כאילו,
אתם הייתם מיועדים למשהו.
כמו שאבא אומר לילד, השקעתי בך, בשביל מה,
מה שנקרא,
בשביל מה הולדתי אותך.
זו הייתה המטרה.
ביום ההוא נשאתי ידי להם,
להוציאם מארץ מצרים,
אל ארץ אשר תרתי להם,
זבת חלב ודבש,
צבי לכל הארצות.
אין ארץ ישראל, ארץ צפי, פה זה המקור.
ואומר אליהם,
איש שיקוצי עיניהם השליחו ובגלולי מצרים,
אל תטמאו, אני אדוני אלוהיכם.
זוכרים את פרשת קדושים?
נכון שאמרנו לכם, אל תפנו אל האלילים.
נכון שאמרנו לכם,
לא לעשות מחשבת פיגול.
נכון שאמרנו לא לסטות בכל מיני תאוות בלי זה.
נכון שדיברנו לא ללכת עכשיו ולברוח לי לכל
מיני דמיונות של להתמכר למה יהיה בעתיד.
ביקשו מכם להיות קדושים.
וימרו בי,
ולא אבו לשמוע אליי,
איש את שיקוצי עיניהם לא השליכו,
ואת גילולי מצרים לא עזבו,
ואמר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ
מצרים. אבל,
כמו שלמדנו בנביא עמוס,
ואעש למען שמי לבלתי עשות,
כן שלא יחללו לשם לעיני הגויים אשר הם בתוכם,
אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים.
טוב, בסוף אני לא משמיד אתכם,
כאילו למען,
כן,
כמו לחלל שמי בגויים,
אבל עדיין, התוכחה היא תוכחה.
אתם, מה שנקרא, פישלתם.
לא עמדתם בציפיות.
זה,
זה כל מה זה,
אתם יודעים שכשקוראים את הנבואה הזו,
כל אדם צריך לשאול לעצמו.
שוב, בסוף יש הבטחה.
יש הבטחה,
הקדוש ברוך הוא,
כן,
יביא את האדם לאן שצריך.
אבל בינתיים,
פרשת קדושים,
מעמידה מראה מול הבן אדם.
אתה אדם בן שלושים, אתה אדם בן חמישים ושבע,
אתה
אמור להיות במקום מסוים בחיים. היית כבר אמור
להיות במצב שמה שמעניין אותך בחיים זה,
לא יודע,
בשעות הפנאי אתה יושב ולומד דף יומי.
אתה מוצא את עצמך בשעות הפנאי,
לא יודע,
רואה לי סרטים.
זה הרעיון,
כאילו,
פשוט קדושים,
אתה אמור להיות כבר בשלב בחיים,
זה לא בגיל חמישים,
זה כבר בגיל יותר מוקדם.
שאתה לא אמור שהמחשבות שלך בורחות לכל מיני
דברים סוטים.
אמור להיות אדם שמיוחד בשם השם.
טוב, רואים,
שערי תשובה לא ננעלו,
ובסוף,
הקדוש ברוך הוא יושיע.
אבל מה שנקרא, אתם חיללתם.
כאילו, מה?
מה?
הוצאתי אותך מארץ מצרים,
הוציאם מארץ מצרים ואביאם אל המדבר, ואתן להם את חוקותיי, ומשפטיי הודעתי אותם, אשר יעשה אותם וחי בהם.
ומשפטיי הודעתי אותם, אשר עשה אותם וחי בהם.
אני הולכתי אותך במדבר,
אתה זוכר את כל השממה שהיית בחיים שלך,
ואני אחזתי ביד שלך,
הקדוש הוא,
והובלתי אותך,
ונתתי לך כיוון,
וזה וזה.
וככה אתה, בסוף, זה מה שיצא בסוף.
ואתן להם את חוקותיי ואת משפטיי,
הודעתי אותם, אשר יעשה אותם וחי בהם.
וגם את שבתותיי נתתי להם,
להיות לאות ביני וביניהם לדעת,
כי אני השם מקדשם.
שימו לב, שבת
זה היום של הקדושה,
שבת קודש. מה זה שבת? שבת לא עושים מלאכה.
מלאכה זה שבן אדם,
עוד פעם,
יש לו אינטרסים,
צריך לעשות את זה.
שבת זה מעין עולם הבא,
זה שאדם נמצא לשם שבת עצמה.
הוא נמצא כבר במצב של מנוחה,
שהוא כולו מיוחד לשם השם,
כולו נמצא שם.
זה המקום שהקדושה מופיעה בעולם.
וימרו בי בית ישראל במדבר,
ובחוקותיי לא הלכו, ואת משפטיי מאסו,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם,
ואת שבתותיי חיללו מאוד.
ואומר לשפוך חמתי עליהם במדבר לכלותם.
אתה מחלל שבת.
זה עומק הרעיון של לחלל שבת.
לחלל שבת זה שאדם
מחלל את ה...
מה זה?
שבת זה הזמן שבו האדם אמור לשוב אל הייעוד שלו.
כן, עמדנו שבת מנוחה,
לא צריך לטרוח,
שבת זה כאילו אמור להיות פעם בשבוע,
הרגע הזה של הנחת,
כל מלאכתך עשויה,
כל השבוע ייחדתי את עצמי לשם הקדוש ברוך הוא,
לאדם שלא עשה את זה.
חלל שבת,
בשבת עצמה הוא
עסוק כל הזמן בלתכנן מה יהיה ביום החול,
הוא עסוק עכשיו,
כן,
מכין מקודש לחול,
הוא עסוק, הוא...
זה העולם שלו,
לא קדוש.
ומנחם אותנו כמו כל פעם.
אתם רואים, יש פה
כל הזמן כזה משחק בין תוכחה לנחמה.
ואומר לשפוך חמתי עליהם במדבר לחלוטה,
ועשה למען שמי לבלתי חלל לעיני הגויים אשר הוצאתי לעיניהם.
בסדר,
וגם אני נשאתי ידי להם במדבר,
לבלתי אביא אותם אל הארץ,
ושנתתי זבת חלב ודבש צבי לכל הארצות.
זאת אומרת,
אני מצד אחד לא מכלה אותכם,
מצד שני, אתם הייתם אמורים להגיע לארץ ישראל,
אז לא תגיעו,
יהיה גלות,
תהיה פה,
זאת אומרת,
בסוף כן תגיעו,
אבל הנביא יחזקאל אומר להם,
אתם הולכים לעבור פה הרבה מאוד גלגולים.
יען במשפטיי מאסו,
ואת חוקותיי לא הלכו בהן,
ואת שבתותיי חילילו, כי אחרי
גילולם ליבם הולך.
ותכעס עיני עליהם שחתם,
ולא עשיתי אותם כלה במדבר,
ואומר אל בניהם במדבר, בחוקי אבותיכם אל תלכו,
ואת משפטיהם אל תשמור, ובגילוליהם אל תטמאו.
אומר הנביא,
האם הקדושה תופיע לא בדור הזה,
היא
תופיע בדורות הבאים?
זה גם חלק מהחשבון האלוקי.
אני אדוני אלוהיכם,
בחוקותיי לכו,
ואת משפטיי שמרו ועשו אותם,
והוא מסיים,
כאילו ההפטרה מסתיימת פה,
ואת שבתותיי קדשו,
אתם רואים,
זה הקדושים,
זה פה מילת המפתח,
מזה מתחיל ונגמר הסיפור פה.
שבתותיי קדשו,
והיו לאות ביני וביניכם,
לדעת כי אני אדוני אלוהיכם.
זה הכיוון,
יחזקאל עוד ממשיך שם בפרק,
שם עוד הרבה פיתולים,
שגם ככה בין הציפייה מעם ישראל לבין מה שקרה בפועל.
אבל אם אנחנו מסכמים את פרשת קדושים ואת ההפטרות שלה,
הרעיון הוא,
שוב,
להיות קדוש זה להיות אדם שכולו מיוחד לשם שמיים,
שפועל בחיים שלו
לשם האמת, לשם המוסר.
וברגע שאדם לא עושה את זה,
ומשתעבד ליצרים שלו,
לכל השיעבודים שיש בעולם הזה,
אמרנו,
השיקולים שלו,
האינטרסים שלו,
גם אם זה בשביל שההורים שלו יהיו מרוצים ממנו,
וגם אם בשביל שהוא רוצה להרוויח פה כסף,
וגם אם הוא
רוצה להרוויח פה איזו תאווה,
אז באות ההפתרות להגיד לו,
דיר בלק.
דיר בלק.
בסדר, זה הרעיון.
קראתי לשיעור, להיות קדוש זה להיות מיוחד.
אולי צריך לשנות את השם של השיעור, דיר בלק.
דיר בלק אם לא תהיה קדוש.
זה לא אופציה.
בסופו של דבר, חייבים להיות קדושים.
טוב, יש הבטחה ש...
אבל אל תפנו אל האובות ואל הידעונים,
אז זו לא הבטחה במשמעות של אתה...
נצח יופיע,
הקדוש ברוך הוא יוביל את עם ישראל,
הכל טוב.
כל אחד פה שיבדוק
האם הוא באמת קדוש,
האם הוא מצליח לייחד את החיים שלו למען השם,
או שהוא,
מה שנקרא,
פוזל פה וסוטה לו וטועה לכל מיני תועבות ודברים...
מהצד
הזה הרעיון של הפטרת קדושים בעזרת השם שנזכה כולנו להיות קדושים
