בוקר טוב,
מסורות טובות,
שבוע טוב.
לגבי ספירת העומר כתוב בשולחן ערוך,
בליל שני אחר תפילת ערבית,
אחר תפילת ערבית, סליחה,
מתחילים לספור העומר.
ואם שכח לספור בתחילת הלילה,
לכתחילה צריך לספור מיד עם צאת הכוכבים.
אבל אם מסיבה זאת או אחרת
הוא אפילו שכח לספור בתחילת הלילה,
הוא הולך וסופר כל הלילה,
כשר
לספירת עומר.
הוא מצווה על כל אחד לספור לעצמו.
וצריך לספור מעומד
ולברך תחילה.
ואחר כך הוא מפרט איך זה הדבר נעשה,
סופר הימים תחילה,
ושבועות וכולי. המשנה הברורה קצת מתייחס לעניין
הזה של הספירה, כמה דברים מיוחדים.
קודם כל, לגבי מי צריך לספור?
אומר המשנה ברורה, ונשים ועבדים פטורות ממצווה זו.
מדוע?
שהרי מצוות עשה, שהזמן גרמה.
וכתב המגן אברהם, בכל זאת, כבר שב יעלהו חובה. יש כאלה,
המגן אברהם אומרים שבכל זאת הנשים כן אמרו חובה הייתה,
אבל כמדומנו,
אומר המשנה ברורה, כמדומנו שבמדינתנו
מה זה מדינתנו?
באיזה ארץ הוא גר?
בתימן?
איפה הוא גר?
אה?
חפץ חיים.
אה?
לא, מה פתאום?
הוא היה אשכנזי, אתה לא יודע.
אז כשהוא אומר מדינתנו,
הכוונה היא אשכנזים,
אבל האמת זה לא רק אשכנזים,
הוא
אומר בעיקר.
ולא נהגו הנשים כלל לספור, וכתב בספר שולחן שלמה
עד כמה שאני זוכר, זה הקיצור שולחן ארוך.
כתב בספר שולחן שלמה שעל כל פנים לא יברכו.
אנשים לא תברכנה, מדוע?
דע בוודאי יטו ביום אחד.
ועל פי רוב אינם יודעים פירוש המילות.
אני אומר, למה הנשים בוודאי, בוודאי
יטו ביום אחד?
תשאלו אותי.
שאלו אותם, אני לא יודע.
כי האישה היא טרודה,
יש לה תינוקות,
יש לה פה,
יש לה שם,
כל זה,
ובמילא היא משיחה דעת,
חוץ מזה שאין עליה חיוב.
אז לכן אפשר לספור כמובן,
אבל לא לברך, כי לא תהיה ברכה לבת המצווה שלנו.
כתיב ספרתם לכם,
מה זה ספרתם לכם?
כל אחד צריך לספור לעצמו,
לא כמו בקידוש שהמקדש, הוא מוציא את כולם,
אבל
בסברתו אומר זה לא ככה,
אלא כל אחד צריך לספור לעצמו,
שכתוב ספרתם לכם, מה שמצווה אחת על כל יחיד ויחיד.
תשאלו אותי למה.
למה לא?
מה זה ספירת העומר?
ספירת העומר זה תיקון מפסח עד שבועות.
וזה תהליך.
נתחיל מפסח ומסתיים במתן תורה.
כל אחד, נכון זה עניין כלל ישראלי, אבל בכל זאת,
אין להם המשך לתקן,
לתקן,
לתקן,
כל אחד בפני עצמו.
מה צריך לתקן בסבירת עומר?
יש מה לתקן.
מי אמר שיש לו מה לתקן?
אתה צדיק,
אמרתי.
אין אדם,
בני אדם,
בוודאי בני אדם יש להם מה לתקן.
לא יכול להגיד, טוב, אחד יצאו אותני,
זה חובה.
זה לא קרה, כל אחד צריך עם
התיקונים שלו
בתקופה הזאת.
אז לכן,
כל אחד צריך,
כתוב,
כתוב בתורה,
לכם דווקא,
כל אחד צריך לתקן בפני עצמו.
ותשימו לב, למקובלים יש להם ספירות שם.
כל ספירה כזאת זה תיקון,
אני בדקתי את זה באינטרנט.
אני לא מבין בזה הרבה,
אבל יש כאלה שכן מבינים.
כל יום יש לו את התיקון שלו, התיקון שלו.
עולים בסולם, שלב אחרי שלב,
עד מעמד הר סיני.
והנה משמע מזה שספירה אינו כמו שאר מצוות התלוי באמירה,
כמו קידוש והבדלה וכיוצא בזה.
שאם שמע את חברו,
לחברו נתכוון לצאת יוצא בזה משום שומע כעונה.
כאן גילתה התורה שלא יצא כל כמה דלא ספר בעצמו.
אבל יש כאלה מאחרונים שהם אומרים שאולי כן, כן.
אבל יש מאחרונים שכתבו שכוונת התורה הוא רק שלא
נעמה במצווה הזאת נוטלת של ספירה על בית דין.
רק על בית דין, לכן.
כמו בשמיטה,
ביובלות,
שכתוב שהשפרטים לך,
אלא הקיא הציבור.
אבל באמת,
אם שמע מחברו שספר,
והתכוון לצאת,
וגם חברו כיוון להוציאו,
יצא.
כמו בכל מקום דקיימא לן שומע קודם.
וכל זה מדובר בספירה.
אבל יש,
בשני הדברים יש,
כנראה, הברכה לפני הספירה,
ויש הספירה עצמה.
כן?
אבל בברכה שהם מברכים לספירה,
כולה עלמא אפשר לצאת על ידי חברו,
אפילו הוא בקיא,
כמו בכל הברכות.
בכל זאת,
הוא אומר,
מנהג בכל ישראל שכל אחד מברך וסופר לעצמו,
ולא סומכים על השליח ציבור.
וגבי הספירה עצמה,
באיזה שפה כתבו האחרונים,
לספירה מותר בכל לשון.
ובלבד שיבין את אותו לשון,
יודע ספרדית,
אנגלית, צרפתית,
מישהו יודע כאן צרפתית?
מי?
אף אחד לא יודע
צרפתית?
יש כאלה שבאמת מתחילים ללמוד עברית רק.
לא מבינים ממה שהם אומרים,
אבל צרפתית הם כן מבינים,
או ספרדית,
או כל שפה, או סינית,
או משהו.
יכולים להגיד מה ש...
צריכים להגיד מה שאומרים...
הספירה כאמור זה תיקון.
אתה צריך להגיד דברים שאתה מבין מה אתה אומר,
אתה כן.
ואם אינו מבין,
אפילו ספר בלשון הקודש,
שמעלתה כל כך גדולה,
אפילו ספר בלשון הקודש שלא יוצא.
כיוון שהוא לא יודע מה שהוא אומר,
וזה לא נקרא ספירה.
לגבי, צריך לספור בעמידה.
אדם סופר בעמידה, אלא אם כן הוא לא יכול לעמוד,
מסיבה זאת או אחרת.
וצריך לספור מעומד וצריך לעמוד משעה שמתחיל הברכה.
אבל בדיעבד, אם ספר מיושב יצא ידי חובתו.
אז זו הייתה ספירה, צריך מאוד הימים האלה לתקן,
ויש הרבה מה לתקן,
כל אחד באופן פרטי,
וכולנו באופן כללי,
ותוך כך נזכה לגאולה שלמה,
וישועה שלמה,
וניצחון שלם!
חזק! אמן! במהרה בימינו.
