חודש טוב.
אנחנו עומדים עוד מעט לפני יום הזיכרון ויום העצמאות,
ואנחנו לומדים את החפץ חיים ואיך זה קשור,
עניין של לימוד החפץ חיים ביום העצמאות ויום הזיכרון,
שזה עניין אחד בעצם.
אני מצטט כאן את ההקדמה של החפץ חיים.
בהקדמה, הוא מנמק
למה הוא כותב את הספר הזה.
כי כל ספר יש לו מטרה.
מה המטרה של הספר
שנקרא חפץ חיים?
והוא כאן מנמק, אני מצטט כאן את הדברים,
ונראה איך הדברים האלה קשורים לימים האלה.
כאשר נחפשה דרכנו נחקורה,
איזה עוונות הם העיקרים הגורמים לאריכות הגלותנו?
מה גורם, כשהחפץ חיים כתב את זה,
בערך לפני 200 שנה, קצת פחות מ-200 שנה או טיפה,
אז היינו בעיצומה של גלות,
לא היה לנו
כלום.
גם התנועה,
מה שנקרא התנועה הציונית,
שהיא תנועה פוליטית להקים מדינה,
עוד לא הייתה.
הוא כתב עוד לפני את הדברים האלה.
מה הם הגורמים על אריכות הגלות הזאת?
ונמצאים הרבה סיבות.
חטא הלשון הוא על כולו.
מפני כמה טעמים,
והוא מסביר את הטעם,
חלק מהטעמים נקריא,
מדוע דווקא שמירת הלשון,
זה מה שגורם שלא שומרים על הלשון,
גרם את הגלות הארוכה הזאת.
אחד, כיוון שזה היה העיקר לסיבת גלותנו,
הגלות, הסיבה הייתה שנת חינם כידוע,
שהיא מתבטאת בלשון הרע.
אם כן, כל כמה שלא נראה לתקן זה החטא.
איך תוכל להיות גאולה?
איך יכול להיות גאולה?
כל מה שאנחנו מדברים בלשון הרע לא יכול להיות גאולה.
כיוון שזה החטא פגם כל כך,
שלידי זה גלינו מארצנו על אחת כמה וכמה שאינו מניחינו לבוא לארצנו.
אז רואים כאן,
הוא אומר,
זה שאנחנו לא עולים לארץ אז,
אבל היום השתנה קצת כמה דברים,
לא יודע אם שמתם לב.
מישהו שם לב ל...
לא שמת לב לשינויים.
לא, באמת.
כמה מדינה, מה זה שינוי?
קיבוץ גלויות זה לא שינוי?
התיישבות לא שינוי?
מה?
איך אתה אומר דבר כזה?
ירושלים הבנויה,
זה לא שינוי.
הכל משתנה.
וחפץ חיים אומר,
מה יכול לגרום לשינוי הזה?
שמירת הלשון.
כל המראות שאנחנו חווים אותן היום,
רואים אותן בחוש
של מיליוני יהודים שחיים כאן בארץ.
ובניין ארץ ישראל,
כל זה מתחיל ממי?
מצדיק אחד,
שקוראים לו רבי ישראל מאיר,
יש כאן תלמיד שנקרא על שמו.
הכהן,
לא סתם,
הכהן.
שהוא יהודי כללי.
יהודי כללי, הוא חושב על הכלל.
זה מה שהוא אומר כאן.
איך אריכות הגלות הזאת?
למה זה ממשיך?
והגיע למסקנה והתובנה, לא רק המסקנה.
שזה שמדברים לשון הרע,
זה גורם לאריכות הגלות.
אז מה כאדם אחראי, מה הוא אומר?
צריך לתקן.
אם יש קלקול, צריך לתקן.
אז מה התיקון?
הוא כותב ספר הלכה.
שיקרא,
החפץ חיים,
ללמד אותנו איך לדבר.
אז מכאן כל תהליך התחייה הלאומית שלנו מתחיל לא רק בדברים פיזיים,
מדיניים,
אלא מתחיל מדברים רוחניים.
מהרוח מתחיל, סוף מעשה ומחשבה תחילה.
והפעולה הזאת,
הוא ראה בזה חשיבות עליונה בעניין שהוא כתב את הספר הזה,
ולהפיץ את הספר הזה,
ללמוד את הספר,
לקדם את הספר הזה.
שאלו אותי,
היום גם רלוונטי,
כבר יש מדינה,
יש כמות כלל ישראל.
צריך ללמוד לשמור על הלשון, לדבר לשון טוב.
כן או לא?
בטח, היום עוד יותר,
עוד יותר.
אז זה החיוב ללמוד את זה,
זה לא רק בגלל שיהיה לי יותר טוב בבית,
במשפחה,
בחברה,
שיהיה לכל עם ישראל טוב,
אם אנחנו לא מבינים שמירת הלשון.
כי זה משפיע על כלל ישראל,
לא רק באופן פרטי.
נרבה בשמירת הלשון,
נקדם את הגאולה של עם ישראל.
שאלו אותי מאיפה אני יודע,
מהחפץ חיים.
