טוב,
אנחנו לומדים,
ממשיכים בספר גבורות השם,
התחלנו אותו בזמן הקודם,
שמדבר על גבורות השם, על יציאת מצרים.
אמנם סיימנו את פסח,
אבל עדיין אנחנו ממשיכים בלימוד.
טוב,
אז
אנחנו בעמוד,
אנחנו בפרק ט'
של הספר,
ובספרים האלה, בהוצאה שלפנינו,
בואו נראה איפה זה.
אולי נתחיל ללמוד,
שמעו, ההרצאות האלה פחות איזה,
נתחיל ללמוד.
אני מעדיף את ההרצאות האלה.
הנה, קחו את הדפים,
את הספרים האלה, בסדר?
וזה תחזיר שם, כן, תודה.
כאן זה יותר רגיל לזה.
טוב, פה זה כבר יותר קל
למצוא. עמוד נ"ז,
פה עמוד נ"ז פרק ט'.
טוב,
מה שאנחנו עכשיו רואים פה,
מה
שאומר לנו בעצם הנושא,
ננסה להכניס את עצמנו לנושא בצורה טובה,
בצורה ככה מהירה,
שהמהר"ל עוסק בעצם בסיבות של הגלות של מצרים.
מה הסיבה שהקדוש ברוך הוא גזר על עם ישראל לגלות במצרים?
ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה.
נכון?
זה נגזר על אברהם אבינו,
כלומר,
על זרעו של אברהם אבינו,
ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם.
נאמר לאברהם אבינו,
שיצא לגלות מצרים, בארץ לא להם,
בארץ לא להם.
ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה.
זה כבר נאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים.
בסדר?
אנחנו לא עוברים בספר הזה.
ספר ה...
אין פה עוד?
לא, חזרתי למהדורה ישנה.
המהדורה הרגילה שאני רגיל אליה.
זה אצלי זה עמוד נון זין.
אה?
כן, פרק ט'.
בכל אופן,
למה הקדוש ברוך הוא גזר על עם ישראל גלות 400 שנה?
אז המהר"ל הביא דעות,
הוא אמר,
יש כאלה שאמרו,
ראינו את זה,
שבגלל מכירת יוסף,
בגלל מכירת יוסף נגזר הגלות.
המהר"ל דוחה את זה,
הוא אומר, זה הפוך,
מכירת יוסף היא באה כדי לממש את הגלות,
לא בגלל, אז הוא מביא דעת, בסדר? לא בגלל מכירת יוסף,
ככה המהר"ל חולק.
והוא הביא גם את דעת הרמב"ן,
שהרמב"ן אמר שזה בגלל ש...
אברהם אבינו הוריד את שרה למצרים, והחטא שירד למצרים,
ונלקחה שרה לבית פרעה,
אז בגלל החטא של אברהם שירד למצרים,
מה
שהוא אומר פה,
שהוא אמר כאילו אחותי,
החטא שהוא אמר אחותי על שרה.
ככה הרמב"ן כתב,
זה דיון, הרמב"ן האחותי, ואז לקחו אותה לבית פרעה.
בסדר,
אז המהר"ל דן בזה, גם דוחה את זה.
בקיצור, המהר"ל בסוף אומר,
שהגמרא אומרת לנו מה הסיבות,
יש גמרא שאומרת מה הסיבות,
ומה הסיבות,
יש שלושה סיבות באמוראים,
כן?
אז אולי נראה אותם,
כי ראינו אותם כבר,
אני חושב,
אם אני זוכר נכון,
בכל אופן, אז נראה רק את ה...
אותם בפינצטה ונדלג למקום שאנחנו נמצאים בו אז תסתכלו בעמוד נ"ג עמוד
נ"ג הוא מביא את הדעות של האמוראים ואחרי זה הוא קופץ
להסביר אחרי זה נקפוץ למקום שאנחנו יותר נמצאים בו מעמוד נ"ג
דיבור המתחיל ועתה שוב אל דברי חכמים למטה עמוד נ"ג למטה
מצד ימין ועתה שוב אל דברי חכמים הנאהבים והנעימים הברורים
המיוסדים על עדני החוכמה תראו איזה תשבוחות המהר"ל מחלק
לחכמי ישראל בש"ס,
חכמי הגמרא, כן, חכמי דבריהם נעימים וכל זה,
שמה כתוב שם? בפרק 4 נדרים נדרים ל"ב עמוד א',
אמר
רבי אבהו,
מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו 210 שנים?
כן, כך שואל רבי אבהו,
מפני מה נענש?
ואז הוא עונה, מפני שעשה אנגריה בתלמידי חכמים,
שנאמר וירק חניכיו ילידי ביתו.
כלומר,
כשאברהם אבינו יצא להילחם מול ארבעת המלכים,
אנגריה זה כמו שימוש כזה,
מס,
אנגריה זה מס,
כן. הוא השתמש בתלמידי חכמים.
מי הם התלמידי החכמים?
כשהוא יצא להילחם מול ארבעת המלכים,
שניצחו את סדום,
אז הוא לקח איתו את החניכי ביתו,
את התלמידים שלו בבית.
שהם בעצם היו תלמידי חכמים, כן?
הם למדו אצל אברהם אבינו,
מי שתלמיד של אברהם אבינו הוא נקרא תלמיד חכם.
אז הוא השתמש בהם בשביל המלחמה מול ארבעת המלכים,
שכתוב,
וירק את חניכיו ילידי ביתו.
אז בגלל שהוא השתמש בתלמידי חכמים,
לכן,
לכן...
נאנשו עם ישראל לגלות מצרים.
בסדר?
אני רוצה להבין את זה,
הסברנו את זה קצת בכמה אופנים,
אבל זה סיבה אחת.
אוקיי?
עד כאן.
כשאתה מכיר את המלחמה עם סדום וכל זה שם,
ארבעת המלכים בספר בראשית, הם היו שם עמרפל וכדרלעומר,
הם נלחמו בסדום.
והם כבשו אותם ולקחו את לוט בשבי,
ואז אברהם יצא להחזיר את לוט.
אז הוא יצא להילחם נגד ארבעה מלכויות, בסדר?
והוא יצא,
הוא לקח את התלמידי החכמים מהבית שלו והשתמש איתם במלחמה.
טוב, אז מה?
בסדר, נשאיר את זה רגע.
זו סיבה אחת. סיבה שנייה, ושמואל אמר,
מפני שהפריז על מידותיו של הקדוש ברוך הוא,
שאמר במה אדע כי אירשנה.
כלומר,
הוא לא האמין במידות של הקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא הבטיח לו את הארץ ארץ ישראל.
הקדוש ברוך הוא הבטיח לו את הארץ ארץ ישראל,
ואברהם אבינו אמר,
במה אדע כי אירשנה.
אז לא הייתה לו אמונה שלמה בכך
שהוא יזכה לקבל את ארץ ישראל.
הוא שאל, במה אדע,
תתן לי אות שאני אדע שאני ארש את ארץ ישראל.
אז איזשהו חיסרון באמונה קצת של אברהם אבינו.
בסדר? ורבי יוחנן אמר שהפריז על מידותיו של
הקדוש ברוך הוא מלקרב גרים תחת כנפי שכינה.
שנאמר תן לי הנפש והרכוש קח לך.
סיבה שלישית שרבי יוחנן אומר
שהוא הפריז על מידותיו של הקדוש ברוך הוא
כלומר, שהוא
לא קיבל גרים,
כן, אחרי שהוא ניצח במלחמה מול ארבעת המלכים,
אז הוא החזיר את האנשים של סדום בעצם.
עמרפל,
וחבריו שבו את אנשי,
את
לוט ואת אנשי סדום.
ואז אברהם אבינו,
בעצם הוא עכשיו מי שכובש, מי שמנצח במלחמה.
אז הוא זוכה גם ברכוש
וגם באנשים.
אז הוא בעצם זכה ברכוש של סדום,
וגם באנשים של סדום.
אבל הוא ויתר על האנשים.
הוא ויתר על האנשים.
כן?
ככה רואים שמה שמלך סדום אמר לו,
כן?
תן לי הנפש והרכוש קח,
לך תן לי את הנפשות,
אקח לך את הרכוש.
אברהם אבינו אמר לו,
אני גם לא אקח את הרכוש,
הוא גם ויתר על הרכוש.
אבל העיקר שהוא ויתר בעצם על הנפשות.
ואז מה אם הוא ויתר על הנפשות של אנשי סדום?
מה הבעיה בזה?
מה החיסרון בזה?
החיסרון שאם הוא ויתר על הנפשות של אנשי סדום...
אז בעצם הוא לא,
אם הוא היה לוקח אותם אליו, אז מה הוא היה עושה?
הוא היה מחנך אותם,
הוא היה מלמד אותם,
הוא היה מעניק להם דרך חדשה, תפיסת עולם חדשה,
והיה הופך אותם לאנשים אחרים.
כלומר, זה מה שנקרא, הוא היה מגייר אותם
בעצם. גם לא בדיוק גיור כמו שאנחנו מכירים,
כי לא היה בדיוק עם ישראל אז,
אבל הכוונה היה מכניס אותם תחת כנפי השכינה.
היה מקרב אותם לעבודת השם האמיתית,
לדעת השם האמיתית.
הוא היה מקרב אותם לשמה.
אז בגלל שהוא ויתר על זה,
לא הכניס גרים תחת כנפי השכינה.
וזה החטא של אברהם אבינו.
אז יש פה,
שימו לב,
שלוש חטאים שהם מביאים,
האמוראים.
או מצד שהוא אמר, השתמש בטמני חכמים במלחמה,
אפשרות א', אפשרות ב',
שהוא לא האמין מספיק
בקדוש ברוך הוא שהבטיח לו את ארץ ישראל.
לא,
הכל היה באותו זמן,
לא רחוק אחד מהשני כל הדברים האלה,
אבל זה שאלו שלוש חטאים שהם קדמו,
שלוש החטאים האלה קדמו לברית בין הבתרים,
שבברית בין הבתרים,
שם הייתה הגזירה על אברהם אבינו,
שגר יהיה זרעך בארץ לא להם,
בארץ מצרים.
בסדר?
זה קדם לזה.
אז עוד פעם, יש שם איזה חכמים,
ב',
לא האמין בירושת הארץ מספיק,
וגימל,
שלא הכניס גרים תחת קו,
מנה כאילו מגרים לבוא,
הוא כן גייר,
ברור שאברהם אבינו עשה עבודה של לגייר
ולקרב אנשים תחת כנפי השכנה בכל המסעות שלו.
אבל היה מקום אחד,
זה במלחמה עם סדום שמה, אז שהוא ויתר כאילו קצת,
הוא
ויתר על זה.
והוויתור הזה,
זה חטא שנמצא.
בסדר?
שבגללם מגיעה גלות מצרים.
עכשיו,
כשאנחנו רואים את זה,
אז זה נראה לנו דברים מאוד קטנים.
אז בגלל זה צריך לעם ישראל לרדת לגלות עכשיו 400 שנה,
לא משנה,
210 שנה,
לא חשוב,
כאילו,
כמה שזה היה שם,
ולהשתעבד במצרים,
מה כל כך הדבר הזה,
כן?
אתם מבינים?
אז המהר"ן כאילו מסביר שכן,
שהחטאים האלה הם חטאים,
הם ביטוי,
הם ביטוי לאיזשהו חיסרון שנמצא באברהם.
שלושת החטאים האלה הם ביטוי לחיסרונות שנמצאים באברהם.
אז
ואם אלה החיסרונות שאצל אברהם, אז,
וזו נקודה חשובה פה, במה שאני מסביר עכשיו.
כי אברהם אבינו, הוא בעצם,
הוא דומה לשורש,
ואנחנו דומים לענפים.
עוד פעם,
אברהם הוא דומה לשורש,
ואנחנו דומים לענפים,
לעץ שיוצא מהשורש,
כן?
הוא דומה לשורש,
הוא דומה לעץ.
השורש או הגרעין, ניקח יותר,
אולי משל יותר חזק אפילו,
הזרע,
הגרעין.
אברהם הוא כמו הזרע,
ואנחנו כבר...
הזרע או השורש,
אז
כל מה שצומח בעץ אחר כך,
העץ,
כל מה שהענפים שצומחים ממנו,
וכל העלים, והפירות, והכל...
הכל בעצם מגיע בסופו של דבר מהזרע, כן?
אנחנו לוקחים זרע קטן,
נכון?
תארו, תחשבו על עץ תמר נגיד, בסדר?
עץ תמר,
עץ מנגו, עץ תפוז, לא משנה, לוקח זרע קטן.
והזרע הזה,
אתה שותל אותו באדמה,
הוא נרקב,
ואז הוא מצמיח עץ גבוה,
עצום,
חזק, יציב,
ענפים,
פירות,
עלים,
טה-טה-טה-טה.
נפלא.
מאיפה זה התחיל?
מאיזשהו זרע קטן ש...
כלומר,
שכל העץ הגדול הזה היה בעצם גנוז
בצורה מאוד תמציתית בתוך הזרע הזה.
עכשיו,
אם יהיה, אם הזרע עצמו יהיה מקולקל קצת...
אם הוא יהיה מקולקל קצת,
אז
אתם מבינים שהעץ,
או שהוא לא יצמח בכלל,
הוא חושב שהוא לא יצמח,
אני לא יודע כמה זה מקולקל,
או שהוא יצמח בצורה לא טובה, כי, בסדר?
כי החיסרון בשורש הוא הרבה יותר מהותי,
בעייתי,
מאשר החיסרון אחר כך,
כן?
הוא ישפיע אחר כך על הענפים,
איך הם יצמחו, אם הם בכלל יצמחו.
אם הזרע יהיה מקולקל, הזרע לא יהיה טוב,
הוא לא יצליח להיקלט באדמה,
כמו צריך, והוא לא יצליח בכלל להצמיח את העץ.
ככה, אתם מבינים?
אז אפילו אם יהיה מקולקל קצת,
כאילו אם אתה תיקח שריטה קטנה ותעשה שריטה קטנה בענף.
טוב, השריטה קטנה בענף, זה משפיע משהו על העץ?
לא
כל כך,
אם תעשה שריטה קטנה בזרע,
גם ככה, הזרע הוא קטן,
תעשה לו איזו שריטה קטנה כזאתי,
אז יכול להיות שהרסת אותו בכלל,
יכול להיות שגמרת אותו,
כן?
לא יודע,
תלוי איזה שריטה,
תלוי איזה,
אני לא בדיוק,
איך קוראים לדבר כאלה שבוטניקאי,
אני יודע איך קוראים לזה,
כאלה שאתם מתעסקים עם זרעים,
כן?
אבל כנראה שאם אתה תהרוס,
תעשה לו איזושהי שריטה כזאתי בזרע,
תחתוך אותו, כנראה שהוא כבר לא, מה זה?
כן,
נכון,
תינוק שיוצא מהר אתה צודק, בזרע שלו,
בתחילה שלו,
אז שם יכול להיות סכנה מאוד לכל החיים אחר כך.
אז לכן, לכן...
תביני שחטא שנמצא אצל אברהם אבינו,
כיוון שהוא כאילו כמו הזרע, כמו כמו השורשים שלנו,
אז אפילו אם זה חטא קטן,
אז זה באמת בעצם מראה על חיסרון,
חיסרון כאילו מאוד גדול,
שיכול להתגלות אחר כך בעם ישראל. חיסרון שיכול להתגלות
אחר כך בעץ הגדול הזה שנקרא עם ישראל,
יכול להתגלות שם חיסרון עצום,
חיסרון מאוד בעייתי,
מאוד גדול.
לכן גם אנחנו לא מבינים למה זה כזה חטא,
אבל זה ביטוי לחטא שיכול להתפתח, יכול לצמוח לממדים מפלצתיים,
ממדים גדולים מאוד,
שיפגעו ממש בצמיחה
הטובה של עם ישראל.
בסדר?
אז זה מה שהמר"ן מסביר פה בכמה אופנים את הדבר הזה.
את מה החטא בדיוק של אברהם, חיסרון באמונה.
יש חיוב כזה?
לא,
אין חיוב כזה,
אבל זה שהוא נמנע מלאיזה,
זה שהוא נמנע מלהכניס כלפי השכינה,
אז זה מראה חיסרון שהוא לא מספיק,
אין לו מספיק,
בוא נסביר נגיד החיסרון הזה,
מה חסר לאברהם במצב כזה,
שהוא נמנע מלהכניס כלפי השכינה?
אז כאילו,
שוב,
אנחנו מדמיינים על אברהם אבינו שהוא בעולם,
ספרת חיים אחרת מאיתנו,
אבל כאילו,
כלפי מדרגתו,
אנחנו אומרים כאילו,
כאילו יש לו איזשהו פגם,
ברצון שלו להופיע את מלכות השם בעולם.
בסדר?
לאברהם אבינו,
אתה מבין?
כאילו,
הוא לא מספיק,
הוא לא מספיק,
היה לו רצון להופיע את הופעת השם בעולם.
כל הזמן בזהירות, ברור שהיה לו הופעת,
הרצון של אברהם להופיע את השם בעולם,
את מלכות השם זה פי,
לא יודע,
פי מיליון מאיתנו בערך,
לא יודע פי כמה,
כן?
אבל יחסית למדרגה,
אצלו זה כאילו,
זה שהוא נמנע שמה,
זה שהוא גם כזה חטא
קטן אצלו, אתה מבין?
שהוא לא מספיק רוצה שהקדוש ברוך הוא ימלוך על כולם.
רגע,
תמיד,
אז הדבר הזה,
גם אם זה לא חטא מצד העבירה של הזה,
זה מראה חיסרון אצלו, אתה מבין?
זה מראה איזשהו חיסרון שנמצא בשורש אצלו.
עכשיו, אצל אברהם זה טיפ טיפה,
זה משהו קלוש,
קלוש, זה משהו קטן. זה אצלנות כזאת. אה? זה אצלנות
כזאת. כן, בדיוק, אבל שוב, זה אצלנות של אברהם אבינו,
כן? אצלנו זה לא זריזות אפילו. אבל גם הקטן שלו,
אחרי זה בבנים, בענפים, בזה הוא יכול...
להביא להשלכות מרחיקות,
לך אצלנו זה כבר יכול להיות,
כאילו הפגם שלו,
כשיבוא אצלנו,
הוא כבר יהיה משהו הרסני הרבה יותר.
אתם מבינים? בסדר?
אתם מבינים את זה? אין איזה חיוב לגייר בן אדם שהוא...
לא, ברור,
עוד פעם, הסברנו.
לא,
אבל כאן כאילו,
הקדוש ברלם אברהם,
בסדר,
אבל אברהם אבינו עוד פעם,
זה לא מצד החיוב שהיה לו.
זה לא מצד החיוב שהיה לו,
הוא גם לא היה בכלל עם ישראל אז,
לא היה עם ישראל,
לא היה לו חיוב.
אבל כמעט שהייתה לו הזדמנות,
כבר הציעו לו,
תמיד זה הנקודה,
הציעו לו כבר נפשות,
וכאילו הוא אמר, אני מוותר.
אז זה קצת מראה איזשהו חיסרון עצמי שיש לו,
מלרצות באופן מאוד שלם,
לרצות באופן מאוד מלא כזה,
שמלכות השם תתפשט על כל האנשים,
על כל האנושות.
לא,
יהודים לא עוד פעם.
יודעים,
הרי אברהם אבינו,
הוא גייר אנשים,
כשהוא היה,
אתה יודע שהוא עבר כל המסעות וזה,
כשהוא היה בחרן,
כתוב את הנפש אשר עשו בחרן,
הוא לקח אנשים מחרן וחינך אותם לתורה.
מה זה לתורה?
לא הייתה תורה בכלל. חינך אותם לעבודת השם, כפי שהייתה אצלו.
להכרת השם כפי שהייתה אצל האבות.
הייתה תורה של האבות.
חינך אותם שמה.
גם אנשים בחרן וזה, בסדר?
אז הוא עשה דברים כאלה.
ברור שהוא עשה.
עכשיו, זה שהוא היה אמור, באנשי סדום שם עכשיו,
מה זאת אומרת, הם לא יכולים להיות,
יש כאלה באנושות,
בסדר,
נגיד אם אתה אפילו,
מה שאברהם חשב, יכול להיות שהוא חשב כך,
כמו שאתה אומר,
אבל עדיין,
זה לא בסדר עכשיו ככה.
כי מה,
אתה בעצם מתייאש מחלק מבריותיו של הקדוש ברוך הוא?
שוב, אני כאילו בא בתלונות לאברהם, כן?
אבל כאילו אתה מתייאש מחלק מבריותיו של הקדוש ברוך הוא,
אתה אומר,
אתם לא יכולים להיות שייכים להדרכת השם.
פתאום,
מה זאת אומרת?
לקדוש ברוך הוא,
הוא צריך,
כל האנושות צריכה בסופו של דבר להיות,
לא כולם צריכים להיות יהודים,
זה ברור,
אבל כן כולם צריכים להיות הצדק האלוקי,
צריך לגעת בכל נשמה בעולם,
בכל נפש בעולם,
גם של הגויים,
כל אחד לפי רמתו,
כל אחד לפי רמתו,
בסדר?
שבע מצוות בני נוח,
יש כל הדברים כאלה,
לפי רמתם,
אוקיי.
אבל משהו צריך להיות להם, אתה מבין?
אז מה, אתה אברהם אבינו כאילו מתייאש מאנשי סדום?
שאי אפשר,
זה לא טוב.
אם הוא חשב שאי אפשר,
שוב,
אני לא יודע אם זה מה שהוא חשב,
אנחנו חס ושלום,
אנחנו לא באים לתלונות על אברהם אבינו,
אלא אנחנו רק מסבירים,
אנחנו רק מסבירים מה כאילו התביעה האלוקית אליו.
תביעה אלוקית אומרת,
אומרת כאילו,
אתה אברהם אבינו עם גדולתך וזה,
עדיין יש פה איזשהו חיסרון קטן,
שאתה כאילו לא האמנת מספיק שכוח מלכותו של ה' צריך להתפשט יותר,
ולרצות שאנשי סדום יכירו בקדוש ברוך הוא,
לפעמים הדרגתם,
לא צריכים להיות יהודים,
בסדר?
לפעמים הדרגתם,
לתת להם איזשהו כיוון בחיים נורמלי, בסדר?
אתה מבין מה אני אומר?
טוב, אז זה כאילו הכיוון של הדברים.
עכשיו יש פה המון עריכות, וראינו חלק מהדברים.
בואו נקרא קצת את זה,
עכשיו נדלג לעמוד נ"ז,
בואו נקרא קצת משמה,
כן, נ"ז.
עכשיו ככה,
הוא מסביר את זה בכמה צדדים,
את
התאריכות שלה,
קודם כל עד כאן שאלות,
כאילו,
אנחנו ממש דיברנו,
על הזמן שדיברנו,
יש
לכם שאלות קצת?
טוב, בסדר, בואו נ...
אז הוא הסביר את זה בכמה אופנים,
שעכשיו דילגנו עליהם בדפים.
עכשיו בעמוד נ"ז אנחנו קוראים ככה, הוא למען תדע.
כי דברי החכמים הם אמת,
ואשר התבהרו על דבריהם,
אין בהם ממש.
לא התבהרו,
אלה שכאילו,
התבהרו הכוונה אלה שהם,
טעות במילה כנראה,
שיקשו על דבריהם.
מי שיקשה על דבריהם אין להם בעיה ממש.
כדברי חכמים.
מה שלמדנו עכשיו,
רוצה להרחיב בנקודות האלה שלמדנו עכשיו,
של שלוש השיטות האלה.
ותדע להבין פנימיות דבריהם שהם דברי חוכמה עמוקה מאוד.
ותדע,
כי הדברים האלו אשר התבהרו הם דברים
לא ספק, וזוכים אנחנו כנגד הטוענים.
שאם היינו עומדים בדברינו הראשונים והיה טעם הגון,
אבל האמת לא נעלמה ובזה אנו זוכים בדין.
דא,
כי היו דברי חכמים כדברי תורה,
הכל בציור השכלי,
כאשר ראוי לחכמים,
ולא כדברי מחשבה.
ולפיכך, מה שנתנו סיבה לעונש זרע אברהם,
הוא סיבה שכלית,
שראוי לפי ציור השכלי, שיהיה זרע אברהם
בגלות.
אתם מבינים?
לפי הציור,
הוא אומר, זה ראוי לעם ישראל,
הציור השכלי הכוונה לפי האמת.
לפי הציור השכלי, לפי האמת של המציאות.
לפי האמת, המחשבה האלוקית של המציאות,
ראוי שעם ישראל יהיה בהגלות. זה אברהם ראוי להיות בהגלות.
למה?
דע כי ראוי שיהיה העונש נמשך אל זרעו של אברהם בשביל אברהם.
כלומר, בגלל אברהם נמשך לנו העונש.
עכשיו הוא מסביר את מה שהסברתי לכם, תראו.
כי החיסרון בשורש יתגלה ויראה בענפים ביותר.
הבנתם?
אם יש חיסרון קטן בשורש,
אז בענפים אחר כך החיסרון הזה יתפשט ויצמח הרבה יותר.
כי זה עניין הענף שבו יתגלה כוח השורש.
ולפיכך,
חטא השורש יתגלה בענפים ביותר ממה שנראה בשורש עצמו.
ואין החטאים שווים,
כי החטא אשר הוא במקרה לאדם,
אינו שקול,
כן, כמו החטא אשר הוא בעצם לאדם.
ובזה ביררנו למעלה במה שחטא ישראל ראוי לכפרה ולסליחה,
בעבור שעצמם ראויים הם לטהרה ולנקיות מן החטא.
ולכן לישראל החטא מקרי להם,
ולאומות החטא עצמי להם.
ולפיכך, החטא אשר הוא בעצם, והוא קטן,
נחשב יותר ויותר מן החטא הגדול,
שהוא במקרה.
ועל זה יש ראיות הרבה מאוד,
ואין כאן מקומו,
ולקח על טית מים,
בעיניך נראה החטא,
שם הוא חכמים,
בעיניך קלה,
בעבור כי החטא בשורש הוא חטא עצמי.
אמרו דברים עמוקים,
בוא ננסה קצת להסביר,
זה אומר ש...
הוא אומר,
החטאים של ישראל הם ראויים לכפרה ולסליחה,
אבל חטאים של אומות העולם,
אין להם אפשרות לכפר על החטאים.
כלומר, אם אדם חוטא,
אז הוא יכול לכפר על החטא שלו,
איך אנחנו מקפרים על החטאים שלנו?
בתשובה,
אבל
כשיש בית מקדש,
אז על ידי קורבנות.
אתם יודעים שהקורבן,
הקורבנות,
יש כמה סוגי קורבנות.
הרי,
קורבנות, אבל הם מחפרים על חטאים בסופו של
דבר. הרבה מהקורבנות מחפרים על חטאים. לא כולם,
אבל הרבה.
אפילו קורבן, נגיד קורבן חטאת, מחפר על חטא.
זה מלשון חטא, זה מלשון חטא, נכון?
גם קורבן אשם מכפר על חטאים מסוימים.
כן, אשם הוא לשון הדבר שאשמת בו.
וגם קורבן, אפילו קורבן עולה,
שהוא הרבה פעמים בא בתור נדבה,
הוא בא בתור נדבה,
אבל
יש בו כפרה על חטא,
חטא של הרהור.
בכל מקרה,
רואים שהאדם מביא קורבן ומתכפר לו החטא.
מה זה כפרה?
מה זה הדבר הזה?
איך אתה יכול לכפר על...
עכשיו, אנחנו נביא את המושג לכפר.
אתם מבינים את המושג לכפר, לכפר פירושו,
פירושו לא לפצות,
אלא לכפר פירושו, מה המילה כפרה מה היא?
מילולית, מה זה לכפר?
יותר, לא, זה לא,
זה לנקות, כן?
הכפרה פירושה, כאילו כמו לנקות את ה...
כאילו לנקות את הלכלוך,
ממילא,
זה כאילו הסליחה,
לנקות את הלכלוך, כן?
אז האדם שחוטא,
הוא יכול, הוא יכול...
לנקות את החטא ולהחזיר לדף לבן,
להחזיר עכשיו לדף לבן,
בסדר?
כמו לקנח, כאילו לכלוך, יש לך לכלוך על הבגד,
אתה מקנח אותו.
לקנח אותו זה כאילו לכפר אותו,
לקנח אותו, ואז עכשיו חזרת לבגד לבן.
עכשיו,
תבין, זה לא כמו, נגיד מישהו פגע במישהו,
בחבר שלו.
הלבין את פניו וזה,
אז אתה יכול לבקש ממנו סליחה באמת,
אתה
יכול להציע לו גם פיצויים,
אתה לא יכול לכפר,
כאילו באמת,
אתה לא יכול לנקות כבר את מה שהיה,
מה שהיה,
היה,
אתה לא יכול לנקות את זה.
אתם מבינים?
אבל
אם פגעת כלפי חבר שלך,
אתה לא יכול לנקות זה לגמרי.
אתה צריך לבקש ממנו,
אתה צריך לבקש ממנו גם סליחה.
וזה באמת סוג של כפרה בסוף.
הוא
ואולי אתה נתת לו פיצוי,
ואולי עכשיו תתנהג אליו בצורה כזאת וכזאת.
זה מצוין, אבל זה לא בדיוק לנקות לגמרי.
אתם מבינים?
כי
בסוף מה שהיה, היה.
אתה לא יכול לשנות את מה שהיה, היה.
כן, אדם שחס ושלום,
שאם, נגיד מישהו ש...
לא נכנס לזה,
לא,
לא, מישהו הרג מישהו, חס ושלום.
הרג מישהו.
יכול לכפר על זה?
כאילו,
יכול לבקש סליחה מהאלה,
וגם אם זה היה בשוגג,
הוא אדם,
יבקש סליחה ופיצויים,
מה שהם רוצים וכל זה,
אבל לכפר,
לנקות את מה שהיה,
להחזיר את המצב לקדמותו,
הוא לא יכול.
בסדר, בסדר, קרה שהוא הרג מישהו.
אבל כלפי העבירות של עם ישראל,
אתם מבינים,
כלפי החטאים שלנו,
אז הקדוש הוא מחדש חידוש עצום,
הוא בא ואומר,
תקשיבו, אתם עשיתם חטאים,
אז זה היה לכם האפשרות,
את האפשרות לא רק לבקש סליחה,
לבקש סליחה זה ברור,
אבל
יותר מזה,
יותר מזה האפשרות לנקות את זה.
כאילו לא היה מעולם.
כאילו לא היה מעולם החטא.
לפי חז"ל אולי אפילו אתה הופך את זה לזכויות,
אבל נעשה את זה עכשיו,
תשובה ומעשים טובים וכל זה,
אבל אתם יודעים,
יש יכולת כאילו לנקות את זה.
איך זה יכול להיות
שיש יכולת לנקות את החטא?
אתם מבינים?
אז על זה אומר המהר"ל,
המהר"ל מסביר,
וזו היכולת הזאת לנקות את החטא,
לכפר על החטא יכולת דווקא של עם ישראל.
יכולת דווקא לעם ישראל, לאומות עולם אין את היכולת הזאת.
אין להם את הזכות הזאת,
את הפריבילגיה הזאתי לכפר על החטאים שלהם.
אוקיי?
אז למה זה ככה?
למה זה ככה?
אז
המהר"ל מסביר למה זה ככה, בגלל שהחטאים של עם ישראל,
זה מה שאומרים, יש חטא במקרה ויש חטא בעצם.
שוב,
אני חוזר,
יש שתי מושגים,
יש חטא במקרה ויש חטא בעצם.
חטא במקרה,
פירושו שזה כאילו לא חלק מהטבע שלי,
לא חלק מהנפש שלי,
אלא זה מעשה שהוא כאילו,
עשיתי אותו, אבל הוא לא חלק ממני.
אבל חטא בעצם זה חטא כאילו
ששייך
לנפש של האדם העושה אותו.
הנפש של האדם העושה אותו,
הוא שייך למעשים האלה,
כן? הוא שייך למעשים האלה מצד עצמו.
אז חטא בעצם באמת אי אפשר לנקות.
אבל חטא במקרה,
חטא במקרה זה כאילו משהו שהוא חיצוני אליי.
משהו שהוא חיצוני אליי,
אני בעצם יכול לקחת את הדבר הזה.
ואז לנקות אותו, כמו אמרנו לכלוך,
שתופס לי על הבגד.
כן, אני יכול לנקות אותו, ולעשות הבגד חלק.
אבל אם הבגד עצמו הוא מלוכלך,
אתה לא יכול לנקות אותו,
אתם מבינים?
אם הבגד עצמו מלוכלך,
אפשר לנקות אותו?
מה זה בגד מלוכלך?
ניתן דוגמה.
ניתן דוגמה.
מה שחז"ל אומר,
חז"ל מביא את הדוגמה,
שאמרו גם הביאו אותה הרבה פעמים.
נכון, כתוב בשיר השירים, אל תירוני,
מה?
אל תירוני שאני...
שחרחורת,
ספרדים,
שרוף, כן, ספרדים,
ספרדים עושים כל שבת,
אז הוא יודע שירים.
אל תירוני שאני שחרחורת,
כן?
שמה כתוב?
מה ההמשך?
ששזפתני השמש, נכון?
בני מי ניחרו בי שזפתני השמש.
מה זה,
כאילו,
מה זה הטעמים שאני שחורת שזפתני השמש?
מה הכוונה הזאת?
חז"ל מסבירים,
זה כאילו עם ישראל באים ואומרים לאומות העולם.
כאילו עם ישראל,
כנסת ישראל באה ואומרת לאומות או לא אומרת להם,
אל תראו לי שאני שחרחורת.
מה הכוונה?
כמו, למשל, אומרים, בא...
כן, בא, הגבירה
באה לשפחות.
לשפחות, שהשפחות הן כאילו כושיות כאלה.
כן, כושיות באה זה.
והיא באה, ורואים גם היא כושית.
בעקרון היא הייתה לבנה, לבנה זה לא...
לא עכשיו מצד הגזענות שבזה,
לבן כאילו מבטא איזשהו תואר,
מבטא איזשהו מעמד יותר גבוה וזה.
אז השפחות הן כאילו שחורות,
הן שחורות.
עכשיו, הגבירה,
היא הלכה איזה...
היא גם נהייתה שחורה, אבל איך היא נהייתה שחורה?
היא הלכה לנופש בים, באיזה כמה ימים,
והיא היתה בים, השתזפה בשמש.
מה קורה למי שמשתזף בשמש?
אז הוא משתזף, אז הוא יכול...
השתזפה מאוד רציני, הלכה ל...
השתזפה הרבה זמן, הרבה ימים,
הפכה להיות שחורה, הפכה להיות שחורה.
אז היא באה ואומרת לה,
השפחות אומרות,
אה,
היא כמונו.
פתאום התמלאו גיל,
היא כאילו מתנשאת אליהם,
כאילו מעליהם,
פתאום אומרות,
אה, היא בעצם עוד כמונו. הנה,
את גם שחורה כמונו.
את יודעת, בדיוק אותו צבע.
הצבע שלנו שחור, גם הצבע שלך שחור.
אז זה,
אומרים הגויים לעם ישראל,
כאילו,
הנה,
אתם בעצם כמונו.
אנחנו שחורים,
הכוונה, המעשים שלנו שחורים, אנחנו גם חוטים.
וגם אתם, המעשים שלכם שחורים, אתם גם חוטים.
אז מה אומרת כנסת ישראל,
מה אומר עם ישראל,
כאילו,
האומה הישראלית אומרת לגויים,
מה אומרת?
את הפסוק הזה,
אל תראו לי שאני שחרחורת.
אל תחשבו שאני כמוכם, שנינו שחורים.
אתם שחורים וגם אני שחורה,
כן?
אתם שחורים הגויים וגם אנחנו שחורים.
למה?
כי שזוותה אני השמש.
אני שחורה ממה?
משיזוף השמש.
אבל שיזוף השמש זה מה?
זה
צבע על האור.
אבל הצבע הזה,
אני יכולה להעביר אותו, כן?
אני אעביר אותו באיזה...
ידהה וייבלה ויחזור להיות לבנה,
יחזור להיות לבנה.
כי הוא לא חלק ממנו,
הוא לא עצמי לי, אתם מבינים? הוא לא חלק ממני.
אז לאומות העולם בעצם, בסדר? לאומות העולם.
החטא הוא עצמי, הכוונה זה כמו צבע שחור.
האור הוא שחור מצד,
אור שחור מצד עצמו,
אי אפשר לנקות אותו,
אפשר לכפר אותו,
לנקות,
אי אפשר.
אבל אור שהוא צבוע בשחור, אפשר לנקות,
אתם מבינים?
אפשר להחזיר אותו להיות לבן,
אוקיי? אז זה, זה ההבדל בין חטא עצמי לחטא, לחטא מקרי.
כלומר, בעם ישראל החטאים הם כאילו חיצוניים.
הם כמו צבע
שיזוף,
יש שם כל מיני צבע חיצוני על האור,
או צבע חיצוני על הבגד,
כן?
אבל זה לא הצבע עצמו.
לעומת העולם, החטא הוא...
הוא חלק מהמהות שלהם,
הוא חלק מהמעשים שהם באופן טבעי להם,
לכן אין שם כפרה,
זה מה שהוא מסביר פה,
לכן אומות עולם אין כפרה,
ולעם ישראל יש כפרה בחטאים.
וזה מבטא כאילו את המעלה של עם
ישראל, את הנקיות של עם ישראל,
את
הטהרה של עם ישראל.
ויפה,
אז עכשיו הוא אומר,
זה חטא מקרי, חטא עצמי, בעצם
עכשיו הוא אומר,
ממילא חטא שנמצא בשורש,
כן, חטא שנמצא בשורשים,
אז...
חטא שנמצא בשורש
הוא חטא יותר עצמי,
הוא חטא עצמי בעצם.
אז כאילו, אז החטאים שנמצאים אצל אברהם...
כן,
החטאים של אברהם הם בעצם חטאים עצמיים לעם ישראל,
ולכן אותם צריך לנקות.
אפילו שזה חטאים קטנים,
אפילו שזה חטא קטן,
לעומת שיש חטאים מאוד גדולים,
אבל חטאים מאוד גדולים שהם חיצוניים, שהם
מקריים. לעומת חטא עצמי, אפילו שהוא קטן,
אבל הוא יותר בעייתי,
כי
בסוף הוא חלק מהעצמיות שלך.
כי אין לך איזה,
מהבעיה של הזרע,
הבעיה של השורש שהסברנו מקודם.
ולכן אצל אברהם אפילו חטא קטן היה צריך לנקות אותו,
והניקיון יבוא על ידי הגלות,
הגלות במצרים.
בסדר עד כאן, שאלות?
מה זה?
אחרי זה, החטא מתנקה לגמרי?
מה ב...
אחרי מצרים.
החטאים האלה של אברהם,
החטאים, דיברנו,
שאולי דיברנו על מה החטאים בדיוק של אברהם,
החטאים הקטנים האלה,
הם
כאילו,
לא, שוב,
אנחנו דיברנו על החטאים האלה של אברהם,
חטאים עצמיים כאילו,
חטאים עצמיים שהגלות מצרים היא הייתה צריכה לבוא ונגיד את זה,
כן,
כאילו גלות מצרים אולי יכלה לנקות את זה לגמרי,
יכול להיות,
אבל שוב, זה כבר משהו,
זה חטאים כאילו של חיסרון באמונה,
משהו חיסרון עצמי,
חיסרון שורשי שנמצא בעם ישראל.
חיסרון שורשי שנמצא בעם ישראל,
שאמרנו או שזה מצד לא האמין בירושת הארץ,
כל הדברים שאמרנו מקודם
שלא היה חשוב.
אבל החטאים האלה,
גלות מצרים אמורה לנקות אותם, או לפחות...
כן.
למה?
מה, אם אתה צובע קיר טוב?
מה קרה לך?
אה,
תצבע את הנקודה טוב, ולא תצבע את כל הקיר,
וזה.
בסדר,
תמיד משל ונמשל זה לא אחד לאחד,
זה לא כל דבר זה.
כן.
כנראה שכן באופן פשוט כן זה אמור לאפשר לפחות לאפשר
את הניקיון, אמור לאפשר את זה.
כן,
אז הוא מסביר את זה בכמה אופנים,
כי החטאים האלה,
אם הם בעיה של חסרון באמונה של אברהם,
אז החטאים האלה כן בונים את ה...
מחזירים את האמונה לעם ישראל,
הוא מסביר את זה פה,
יש פה עמודה, עיין פה,
אבל בוא נראה עכשיו,
הוא מסביר את זה בכמה אופנים,
שזה כאילו החטאים מבטאים חיסרון באמונה של אברהם.
ברמה מסוימת, כן,
וגלות מצרים היא כאילו באה לעודד את האמונה,
להחזיר את האמונה לעם ישראל,
זה אפשרות,
זה צד אחד,
זה אפשרות אחת.
עכשיו נלמד עוד צעד,
בוא נלמד אותו, בוא נלמד אותו, בוא נלמד,
אמור לנחת למטה,
בוא נתקדם מהר, וכבר אמרנו למעלה.
וכבר אמרנו למעלה,
כי
שלושה יש בו ראש וסוף ואמצע.
הוא מדבר פה עכשיו על שלושת האבות.
זהו שלושת האבות,
ראש, סוף ואמצע.
זה לא בספרים הגדולים,
זה בספרים הקטנים,
סליחה, שומע?
זה לא הספר הזה,
יש
ספר מאחוריך, יש הוצאה אחרת.
כבר אמרנו למעלה,
כי שלושה יש בו ראש וסוף ואמצע.
ואברהם שהוא ראשון נגד ראש.
לכך זכה אברהם שיהיה ראש ונשיא ואב המון גויים.
עכשיו, בכל אחד משלושה אבות זכה דבר מיוחד.
בקיצור,
יש,
שלושה אבות זה לא סתם,
יש דווקא שלושה,
זה באופן מאוד מדויק שיש שלושה אבות.
אז יש ראש,
יש ראש, סוף ואמצע,
כן?
שלושת האבות.
כל אחד יש לו מעלה מיוחדת, אברהם הוא הראש, בסדר?
אברהם הוא הראש,
מי האמצע?
יצחק,
לא טעות,
זה
שאלתי אותך כדי שתטעו,
אבל לא, לא,
יצחק הוא לא האמצע,
יצחק הוא הצד השני של אברהם,
יצחק הוא הצד השני של אברהם.
האמצע זה יהיה מי שמאחד ביניהם,
שזה יעקב, בסדר? יצחק הוא הסוף, כאילו, הוא הצד השני. אברהם הוא,
יצחק הוא יחזר עצמו
קצת אברהם ויצחק, תראו, אברהם זה צד אחד,
מידה אחת, ויצחק זה מידה שנייה, תראו.
תראו. כי הראש מעלה בפני עצמו, והשני
מעלה בפני עצמו, והשלישי מעלה בעצמו.
ומפני כי השני הוא שינוי אל הראשון,
ולפיכך השני הוא נגד הסוף,
כי הסוף הוא משתנה מן ההתחלה,
שזה ההתחלה וזה סוף.
אבל השלישי אין מתנגד,
ואדרבא הוא מאחד הכל,
ולפיכך השלישי כנגד האמצעי,
שהאמצעי מאחד שני קצוות.
עכשיו הוא מסביר,
ובשביל כך מידת אברהם,
מה מידתו של אברהם?
חסד, אברהם הוא חסד,
יצחק הוא
דין נכון, דין גבורה, ויעקב הוא?
תפארת,
שזה האמצעי.
אז זה מה שהוא מסביר עכשיו, תראו.
שוב לקח מידת אברהם חסד ומידת יצחק מידת הדין,
זה ההפך לזה.
כי הדין צריך לרדת לעומק הדין עד הסוף,
והחסד,
כאשר אני רואה את סוף הדבר,
נקרא מידת חסד.
ויעקב כנגד אמצעי,
כמו שאמרנו למעלה,
לקח מידת יעקב מידת אמת.
כי האמת אין לו נטייה לא לימין ולא לשמאל.
לכך יעקב הוא כנגד האמצעי שאין לו ימין ושמאל,
וכל זרע יעקב זרע אמת,
שלא היה פסולת בזרעו.
אבל אברהם ויצחק היה פסולת בזרעם.
נפלא.
כלומר, רגע,
ואף על גב שהאבות שלושה,
עיקר כולם אברהם שמנוצחים ממנו הראשונים.
בוא נסביר.
אז הוא אומר ככה,
אברהם הוא מידת החסד,
יצחק הגבורה,
וכל אחד היה לו פסולת בזרעו.
הסברנו את זה גם בדיוק גם בבוקר,
במקרה הזה מתחבר בדיוק אותם דברים.
כאילו, אברהם מידת החסד, חסד זה נתינה,
זה השפעה.
בסדר?
חסד זה גם אהבה, כן?
אבל לתת ובלי גבול, זה דבר שיכול להיות הרסני.
זה דבר שיכול, בסופו של דבר, לגרום לנזק.
לגרום לנזק.
אם אתה נותן בלי גבולות, אם אתה משפיע בלי גבולות.
אם אין כלים למקבל,
לקבל את הטוב שאתה נותן לו.
אז הוא תהפוך אותו לפעמים,
כמו שאתה נותן לילד אותה מידה,
תהפוך אותו להיות ילד סוציומט,
ילד אגואיסט,
ילד שהוא חושב רק על עצמו ובכלל לא מוכן,
לזה אם ההורים מרגילים את הילדים נגיד,
שלא לעשות שום דבר בבית,
אז
הפכו אותם להיות הילדים עצלנים,
ילדים כאילו לא זזים,
ילדים לא,
זה לא בריא.
קיצור,
אתה מבין,
חסד, יש לו,
אם אתה לא נותן חסד בלי גבול,
זה לא טוב,
יש בזה צעד שהוא לא טוב,
אוקיי?
אברהם אבל הוא מידת החסד נתינה,
אברהם זה המידה שלו נתינה,
נת
ולכן אברהם יוצא ממנו פסולת.
מה הפסולת שיוצא ממנו?
ישמעאל.
ישמעאל הוא הפסולת של מידת החסד.
כן,
כי ישמעאל זה כאילו,
מידת החסד זה אהבה,
ישמעאל זה אהבה למקומות לא טובים.
לתאוות, לעריות,
לממון, לגזל, לניעוף, זה תאווה למקומות לא טובים.
זה פסולת של חסד, יוצא מאברהם פסולת של חסד.
יצחק הוא גבורה, גבורה זה לצמצם,
לצמצם את ההשפעה,
לעשות רק על פי מידת הדין,
בלי להתחשב בחסד.
וגבורה יש בה גם התגברות, יש בה כוחניות,
לכן הפסולת של הגבורה זה, מי הפסולת של הגבורה?
עשיו,
הוא הבן של יצחק,
הוא הפסולת, יש פה פסולת ממנו של יצחק.
וזה עשיו,
שהוא לוקח את הגבורה והורס איתה את העולם,
אבל יעקב הוא הממוצע ביניהם.
יעקב הוא כאילו משלב,
מאזן בין הכוחות של החסד,
הכוחות של הגבורה,
למדרגה אמצעית.
מדרגה אמצעית שהיא לא אמצע מתמטי, אלא אמצע כולל.
אמצע שכולל מהחסד והגבורה ביחד, בסדר?
וזה נקרא מידת האמת.
מידת האמת,
כי אמת היא לא,
היא לא,
ללכת באמת זה לא ללכת לשום קצה,
אלא לדעת להכיל את כל הנתונים השונים ולהכליל
אותם לכדי דבר אחד. לכן המילה אמת,
המילה אמת היא מורכבת הרי,
נכון,
מה מיוחד באותיות של המילה אמת?
שזה האות הראשונה והאחרונה של האלף בית, נכון?
זה בעצם כל,
שימו לב,
האמת היא,
היא מקיפה,
היא מקיפה את כל האלף בית,
בסדר?
היא מקיפה את כל האלף בית, כן?
היא כאילו כוללת את הכל.
איך היא מקיפה את כל האלף בית?
זה מתחיל מאלף,
ונגמר בתו,
נכון?
ומה האות האמצעית?
נחשו.
האות האמצעית זאת מ.
האות האמצעית זאת מ באלף בית.
כן, באמת האות האמצעית, אגב.
תלוי איך סופרים את זה,
אבל לא,
היא באמת האות האמצעית,
אם עושים איזה,
הרי אם מוסיפים לה,
יש כ"ב אותיות,
בסדר?
ויש גם אותיות סופיות, מנצפ"ך,
בסדר?
אז כמה אותיות זה?
27.
אז אם עושים 27, אז באמת,
המם יוצאת איזה,
היא באמת האמצעית,
בסדר?
טוב,
בקיצור, אז זה מקיפה את כל האלף בית,
אז זה בעצם משהו שכולל את כל החלקים,
כולל את כל האפשרויות וזה,
ויוצא משהו מאוזן ומשולב מכל הצדדים.
בכל מקרה יש לנו פה אברהם,
הוא ראש,
יצחק
זה סוף,
ויעקב זה אמצע.
ואז הוא מסביר,
הוא רוצה להסביר לפי זה את שלושת החטאים,
כאילו כל אחד קשור לראש,
סוף ואמצע,
החטאים האלה שדיברנו עליהם,
ואלה שגלות מצרים כאילו פותרת אותם.
טוב,
אבל לא נספיק את זה כבר, טוב,
נראה אם נראה,
בסדר,
זה כאילו קצת מה ששאלת איך גלות מצרים עושה את זה,
כאילו למה גלות מצרים קשורה לחטאים.
אז כאן הוא מסביר את זה קצת מכיוון אחר,
אני הצגתי לכם קודם מצד שזה ביטוי
מסוים של חסרון באמונה של אברהם.
כן?
והגלות מצרים כאילו באה לחזק ולבנות בעם ישראל את האמונה בצורה מושלמת,
בצורה חזקה.
זה מה שאמרנו מקודם,
ועכשיו נותן פה הסבר יותר רוחני, הסבר קצת עמוק כזה,
מחשבתי,
של המערך.
טוב,
אז נראה, נמשיך פעם הבאה בעזרת השם.
טוב, ברוכים תהיו.
