אוקיי,
שלום לכולם, שיעור לכבוד פסח.
אנחנו בליל הסדר אומרים קדש,
באופן פשוט,
קדש קידוש.
אבל היום נלמד שהקדש הזה זה אמירה לאדם,
ואחר כך נראה את זה בעמוד השני.
קדש,
קדש, דע ש תקדוש.
וזה במקור האחרון, אני דילגתי ישר לשם.
מה, בדף של קדש,
בדף של קדש, לא,
כן, הפוך את הדף.
מקור האחרון למטה,
בשורה 18. קדש, דע שאתה קדוש,
תביע את עובדת להיותך קדוש.
ההודעה הזאת קובעת במציאות הממשיות העובדתית,
ומגלה את הקדושה
הנמצאת בפנים,
בנשמה הנצחית.
מגלה, כן?
פעם היה איזה סיור במרכז הרב,
היום יום העצמאות או משהו,
ואיזה רב חשוב, אז הוא אמר, צריך
להכניס קדושה בעולם, צריך להכניס קדושה.
אז רבי יהודה אמר, לא,
הקדושה נמצאת,
רק
צריך לגלות אותה.
וכאן הוא אומר,
כן,
משהו מה קרה.
עוד פעם,
קדש,
דע שאתה קדוש,
אתה בא ואתה יודע שאתה קדוש.
ההודעה הזאת קובעת במציאות הממשית העובדתית,
הוא מגלה,
הוא מגלה את הקדושה הנמצאת בפנים,
בנשמה הנצחית.
אתה צריך להוציא את זה לפועל.
כל החיים שלנו אנחנו עובדים להוציא לפועל את הקדושה שנמצאת בתוכנו,
וגם בעולם כולו.
ובליל הסדר יש לך הזדמנות אדירה, אדירה.
פשוט זה אי אפשר להקל.
מה זה הקדושה הזאת של ליל הסדר?
זה הלילה הכי קדוש בשנה.
יום, מבחינת יום, יום הכיפורים הכי קדוש בשנה.
מבחינת לילה, ליל שמורים הוא.
יש, איפה,
יש לי,
לא הבאתי כאן אפילו.
יש אגדות, יש מלא מלא אגדות, מלא אגדות.
אגדות עם ביאורים.
הרב שלי,
היה לי הרב יהושע רוזן גצל,
כל שנה היה קונה איזה אגדה.
הוא היה אחר כך לקראת פסח,
היה לו ככה מדף עם כל האגדות,
הוא היה מוציא אותן.
באמת, יש,
לא יודע,
מאה,
אני אגיד מאה,
אולי זה קצת,
לא יודע.
של הרב חרל"פ.
מי מרום, אגדה של פסח.
הרב חרל"פ, התלמיד של הרב קוק,
הוא כותב שם דברים,
בהתחלה,
בפתיחה של,
דברים כאלה עליונים על ליל הסדר וזה.
אני כאילו,
בדקות האחרונות,
לפני שאני מתחיל ליל הסדר,
אני קורא את הרב חרל"פ,
נכנסתי מזה לסדר.
מעניין שלא הבאתי,
גם בדרך כלל אני הייתי מביא ציטוטים,
אבל בדף הזה אין.
יש תכף משהו חשוב מהרב חרל"פ.
אז בואו,
אז קפצתי ישר לסוף,
בדיוק לסוף,
אבל בואו נבנה את זה,
כן?
מה
קורה בלילה הזאת?
קודם כל צריך לדעת,
יסוד שאנחנו תמיד אומרים בחגים,
כל חג שאנחנו באים לחגוג,
זה לא
משהו שקרה פעם.
וזהו,
עכשיו אנחנו באים להודות להשם שהוצאת את עם ישראל ממצרים.
לפני 3,337 שנים,
כמה?
מצרים הייתה בשנת 2448 בריאת העולם.
אז אני חושב בנוכחות השפעה,
זה 3,300 שנים.
לא, אלא
החידוש הוא שכל חג שאנחנו באים לחגוג,
מעין אותה קדושה שהופיעה ברגע הראשון של החג,
שורה עלינו עכשיו בתהליך הזה.
ט"ו בניסן תשפ"י,
אתה יוצא ממצרים,
אתה חווה את יציאת מצרים,
ותכף נראה,
אתה אפילו מוציא עוד,
אתה עושה עוד יציאת מצרים.
הרב טאו יסביר כאן בדברים,
שביציאת מצרים קיבלנו,
קיבלנו,
את אור הגאולה,
שבעצם,
שומעים, רגע, כן, בעמוד הראשון.
קיבלנו ביציאת מצרים אור גאולה לכל הגאולות כולם.
כן?
כאילו, הפוטנציאל, הגאולה עתידה, כאילו,
הכל, הכל,
התרכז ביום הזה, בלילה הזה.
וכל הדורות אנחנו הולכים ומגלים עוד יציאת מצרים.
אנחנו כל הזמן,
בתהליך של יציאת, ממצרים עד הגאולה האחרונה.
ובליל הסדר במיוחד,
יש סגולה מיוחדת לעסוק בזה,
ולגלות את זה.
וככל שאתה עושה עם כל המרבה לסבול ביציאת מצרים,
הרי זה משובח,
הוא משתבח.
למה הוא משובח?
כי הוא הופיע
אור גאולה, הוא פעל גאולה.
אתה פועל גאולה בליל הסדר, אתם שומעים?
איפה אני אראה את זה?
בוא נראה מקור חמש, אני לא מסודר,
אני שופע,
אח, שופע.
מקור חמש, זה דברים שאבטאו, חוברת מאוד...
הכותרת היא, אור הגאולה מחיה את כל הדורות.
חג חירותנו,
זה משפט של הרב קוק,
ואחרי זה הוא יסביר אותו.
אומר הרב קוק,
חג חירותנו,
חג המצות,
אור הגאולה הולך ושופע עלינו בכל הזמנים,
בכל הדורות.
גם בדורות היותר אפילים,
גם בימים אשר החושך כיסה את כל אופקנו מסביב.
כן,
נגיד היינו בשואה,
היינו בזה,
מה לא,
עשו מסירות נפש,
לאכול איזה מצה ולשמור את הפסח.
אה?
מה שהרב קוק אמר,
זה שתיים שקלים עצמנו, חלק זה אותנו?
לא, כל זה, תראה,
תמיד ברב טאו,
אז
יש אותיות יותר כהות.
יותר שחור,
זו פסקה של הרב,
ואחרי זה יותר בהיר קצת, זה הרב טאו.
אז כל הפסקה הזאת, שישה שורות, זה הרב קוק.
גם בדורות היותר אפלים, גם אשר החושך כיסה את כל אפקנו מסביב,
כלומר, חומר שאנו שואבים ממנו, מהחירות הזאת.
בכל מלוא נשמתנו,
עידוד ותקווה לאור הגאולה הולך ומתחדש עלינו. עכשיו אנחנו רואים גאולה.
כן, הרב אומר, עכשיו גאולה, מקבלים מזה.
ואני, יורם אליהו אומר,
כן,
על גאולה עכשיו,
חרבות ברזל קוראים לזה,
שמחת תורה,
אור גאולה מאוד מאוד מיוחד מתגלה עכשיו.
אז ליל הסדר הזה הוא עוד מיוחד.
כי אנחנו נמצאים בתהליך גאולתי, כן?
ככל שאנחנו משמידים את הרשע וחמאס ו...
דברים מדהימים, מדהימים.
שמעתם את הרב שמואל אליהו אתמול?
הוא אומר, מה,
יציאת מצרים,
איפה היו אנשים יותר גדולים,
יציאת מצרים או עכשיו?
עכשיו.
הוא מביא 15 דברים,
הוא אמר שהוא
מוכיח שזה יותר מפעם.
וגאולה הזאת עכשיו, מה, אתה נדהם.
תימן מקים, איראן מקים, סוריה מקים,
לבנון מקים, עזה.
עכשיו יש, ברוך השם,
יש
ממש
מהלך
חזק
באמת להשלים את הניצחון.
גם פועלים על איזה צורת גבורה,
אבל אתה רואה שעכשיו יש
גם הנהגה חדשה, שר ביטחון חדש ורמטכ"ל חדש, וגם,
גיבוי, וגם,
וגם שיש לנו גיבוי, כן, קח שני דפים, כן,
גיבוי גם ממשל האמריקאית, זה לא מפחדים, אז
יש רצון לעשות, אני רואה, אני קורא, אני שומע,
אני שומע פנים חדשות באו לי כאן,
שלא ראינו קודם.
לא באתי להתכוון, התכוונתי על הגאולה.
אבל ברוך הבא גם.
זה אור הגאולה הולך ומופיע, ואנחנו...
ממילא, אדם שבא לסדר הזה,
כן, הוא יכול...
לא לבוא ב...
כן,
אני מודה,
אתם יודעים,
עברתי גם הבן שלי נהרג במלחמה,
וגם חתן שלי נהרג.
ואני יכול להיות מאוד בקושי, לא, זה לא קל.
אבל...
דברים שקורים,
אז אנחנו יודעים שזה,
וואו, זה מוליך אותנו לאיזה מקום, מקום חזק.
גם הבן שלי שהוא הרוג מלכות,
וגם החתן שלי שהוא בבחינת
מיתת צדיקים שמכפרת על הדור.
זה גם סוג של פיגוע,
הוא נהרג עם...
משאית ערבית דרסה אותו בכביש 60. סוג של פיגוע כזה.
אז אתה יודע שיש לו משמעות.
אתה בא במודעות נפשית של,
ולא הסברנו כאן שבליל הסדר, אתה מקבל פשוט מתנה.
מתנה להופיע, הנה בוא נראה את זה, הפסקה הזאת.
רגע, אז עכשיו הוא אומר כאן,
עכשיו מתחיל הרב טאו להסביר.
שורה
7. חג חירותינו,
חג המצות,
אור הגאולה הולך ושופע עלינו,
זה המשפט של הרב קוק.
משמיע הרב טאו, הרב אומר בולט ראייה,
שיציאת מצרים אינו אירוע שייך לעבר בלבד.
כן, לא, לא, בדף הזה, קדש,
מקור חמש,
למטה, מקור חמש.
שורה שמונה,
כן,
אינו האירוע ששייך לעבר בלבד,
אלא פעולה השייכת לכל מהלך ההיסטוריה,
ואינה פוסקת כלל.
יציאת מצרים והגאולה עתידה הם עניין אחד, למה?
משה רבינו ואליהו הנביא,
המתחיל והגומר,
גואלים הם לגאולה אחת,
ככה גם ציטוט של הרב קוק.
הרב צבי יהודה נולד בליל הסדר ונפטר בפורים.
מגאולה הראשונה לגאולה האחרונה.
הוא היה התורה הגואלת.
זה משהו מדהים.
הוא היה מדבר, אני שמעתי אותו שנתיים וחצי
במרכז הרב,
ובשיחות שלו,
הרבה שיחות
הוא
דיבר הרבה על משה ואליהו,
שני אנשים מיוחדים.
המתחיל והגומר.
המדרגות הרוחניות, שורה 12,
של גילוי השכינה בהם זכה עם ישראל ביציאת מצרים,
יוצאות אל הפועל במהלך כל הדורות. אתם שומעים?
זה חידוש
עצום.
כלומר, קיבלנו איזו הארה ענקית של גאולה,
ואנחנו כל הדורות הולכים ומגלים את זה.
כל הדורות הולכים ומופיעים את זה.
אז אתה כל היום יושב בלילה,
כל היום רואים מסוימת, הרי אם זה משובח, למה?
הופיעה עוד גאולה.
השפעת גאולה בעולם.
זה מיוחד מאוד, הוא תכף יגיד, כל השנה אתה
פועל גאולה,
אבל בליל הסדר זה מיוחד.
צריכים לדעת לכוון את זה.
אין הרבה זמן,
תראו,
הזמן שכאילו יושבים בליל הסדר,
הוא בעייתי, מה זה בעייתי?
באים...
במיוחד ספרדים, בעייתי, למה בעייתי?
כי צריך לגמור את האפיקומן בין רבע ל...
רבע לאחד.
12-40, צריך לגמור את האפיקומן.
אז זה...
יש אשכנזים, לא כולם מקפידים על זה.
הרב סוקר אמר את זה כהלכה,
היה שם בליל הסדר עד העלות הבוקר.
עד העלות הבוקר. אני לפעמים הייתי גומר את הסדר אצל אשתי,
שם באזור,
הייתי הולך אליו,
ויושב שם.
אפשר להספיק יותר.
אז אתה בא,
כבר צריך לעשות סדר בליל הסדר.
קודם כל,
אני,
ההמלצה שלי,
לא,
דיברתי היום עם מישהו,
הוא אומר,
וואי,
האם אתם מזמינים את כל האחים ואת כל האחיות ואת כל ה...
מה יוצא מזה?
בלאגן.
אני אשתי,
ברוך השם,
עוד עשרה ילדים,
חוץ מילדיה שנהרג.
בסדר, גם הם יבואו, כאילו,
הכלה וזה,
הם יבואו, ואנחנו מזמינים כל שנה שתי זוגות.
זה בסדר,
כל חמש שנים באים אלינו,
זה בסדר,
מה אפשר לעשות?
אתה יושב עם,
ברוך השם,
10-12 נכדים,
אתה צריך להפעיל אותם.
אתה צריך, כאן הבן שואל.
אתה צריך,
כל, כל, כל,
אני לא יודע, אני מלמד כיתה א',
התלמיד שלי,
יהיה לו הגדה מיוחדת שאנחנו מכינים לו,
והוא בא,
הוא רוצה להגיד איזה מילה,
הוא רוצה,
הוא הכין,
הרב הכין אותו,
אם אתה מביא שם 30 אנשים,
הילדים נאבדו.
אפשר לתת סדר, לתת סדר זה, כאן הבן שואל,
והגעת לבנך.
כשאתה מביא בשליטה
כמות של אנשים שאפשר להשתלט על זה,
אתה מפעיל את הסדר.
לי למשל,
אני שם פה, כמו שכתוב,
מחלקים קלויות ואגוזים לילדים שלא ישנו.
אני מכין,
אני מכין שם צ'יפסים,
אפרופו,
שוקולד,
סוכריות,
כל ילד שנותן תשובה,
צ'יק,
נותן לו צ'יק,
צ'יק.
הגדולים,
אבא,
אבא, גם אנחנו אוהבים,
צ'יק,
צ'יק, צ'יק.
יש
כאלה מתפלחים, גונבים לי קצת וזה, בסדר.
אבל,
אבל יש סדר.
עכשיו,
יש לך איזה שעתיים לדבר,
שעתיים להגיד דברי תורה,
לא הרבה,
זה לא הרבה.
אם אדם בא, אני, כשהיו שניים קטנים,
הייתי יושב איתם בימים לפני פסח,
ומכין לכל אחד דבר תורה
שהוא אומר בליל הסדר.
כשמגיעים ל"מה נשתנה",
הוא אומר,
כשמגיעים ל"אמר רבי אלעזר", הוא אומר.
כל אחד היה לו...
לא,
אתה יודע, יושב איזה מישהו,
הוא בא, הוא בא לסדר.
נו, מה למדת בכיתה?
נו, מה, אתה לא זוכר מה אמר לך?
מה, אין לך מה להגיד לו לסדר?
לא, מה אתה, אתה לא הולך ככה.
תשב, תכין, תכין את זה, צריך ממש
לבנות את הסדר.
אז זה יהיה טוב.
אני אומר,
יש בערך, זה עד שבאים,
זה כבר שעון קיץ,
קידוש וזה,
שמונה וחצי מתחיל הקידוש,
באחת עשרה צריך להתחיל לאכול,
כי אתה לא גומר עד את אפיקומן אחר כך,
כבר בלחץ.
אז זה,
אבל זה זמן,
מקסימום,
מי שיש לו כוח אחר כך,
גמרנו את הזה, אמרנו ברכת המזון,
ישבו עד עלות השחר, להגיד דברי תורה וזה, מצוין.
אנחנו שרים,
שרים את השירים שיש שם,
אחד מי יודע,
אחד גדיה,
אומרים שיר השירים.
יש מטיבי לכת,
מצליחים להישאר איתי לשיר השירים,
עד שתיים ככה.
זה לילה מיוחד.
לא לפספס, לבוא.
כל אחד במציאות שלו.
אחד עכשיו אומר,
אני בעל תשובה,
הרוב שאלו בקושי זה...
אני בקושי צריך להזיז אותם.
לא,
תכין לזה שני דברים רציניים יפים שהם יבינו,
ועשית את הסדר.
אל תגיד,
אין לי עם מי לדבר.
באים עם רצון לשמוע,
עם פתיחות לשמוע.
כל אחד בעניינו, כל אחד במקומו.
בואו,
אני ממשיך פה על מקור חמש.
עוד פעם,
שורה 12. מדרגות רוחניות של גילוי השכינה,
בהן זכה עם ישראל ביציאת מצרים,
יוצאות אל הפועל כמעט כמעט במהלך כל הדורות.
לכן חשוב להבין את זה, לא כמאורע חד פעמי,
אלא כתהליך ארוך ומתמשך,
היוצא אל הפועל במילואו בגאולה עתידה.
כן?
זה עובד עם החלוקה של הגאולה הגדולה שהייתה,
זה כאילו מסע? יש המון, תראה, יש...
עוד מעט נלמד שם שמואל.
שם שמואל,
לא הראשון, כן הראשון,
מובא גם שביום הראשון של הסדר,
קיבלנו הערה גדולה,
אחרי זה מסתלקת,
ועכשיו כל ה-49 ימים של ספירה אתה אומר,
זה להשיג את זה מכוחנו.
כלומר, בליל הסדר אתה מקבל את זה מתנה,
ועכשיו 49 ימים אתה עובד להגיע לזה.
אז זה כאילו, כאילו בוא נגיד על כל שנה, כן?
אבל גם הוא כותב את זה, שיש הערה מיוחדת בחג.
זה שהוא,
לא יודע,
הוא לומד את זה מכתבי הרב,
כנראה שאת הביטוי הזה.
זה התחיל בפסקה.
אולי מה שכתוב כתבה בחמש,
בהתחלה,
חג חירות,
זה דברים של הרב קוק.
חג חירותנו, חג המצות,
אור הגאולה הולך ושופע עלינו בכל הזמנים ובכל הדורות.
אז אולי מזה הוא...
לומד את זה, וגם מהמשפט שהוא הביא.
באמצע...
אה...
לא יודע, הרב קוק זה מקור מספיק...
של מדינת סדר, יציאת מצרים הולכת להתפשט בצורה...
כי ברור ש...
יציאת מצרים זה יסוד. בוא, אתה יודע מה?
תכף נביא עוד איזה מקור שיעזור לנו להבין את זה,
בסדר?
בסדר?
בוא נראה.
בואו נקרא את זה, זה דברים לפני,
זהו,
אני קורא בשורה 17. מתוך זה נבין
כי ישנו קשר בין העיסוק שלנו בגאולת מצרים,
ובין
קירוב הגאולה העתידה.
הרב מבאר להגדה מביא בשם האריזל,
שאף על פי שעיקר העיסוק שלנו בהגדה הוא בעבר,
ואנו מרחיבים בסיפור פרטי הפרטים של המצרים,
בכל מקום יש את העיסוק הזה,
אז הוא אומר שהרב מביא מהאריזל.
בייחוד בזמן המיוחד סדר סגולה פנימית,
לאורות הגאולה העתידה.
אפשר לסגור שם
אולי. בוא,
אתה יודע מה, בוא נעלה רגע למקור ארבע,
ונבין משהו מאוד יסודי.
כי יש שאלה,
בוא,
אני אגיד לך, יש שאלה.
אדם...
לא יודע, בפסח,
בתקופת אחשוורוש, כן?
מה עושים בפסח?
מה שאתה...
אין לי בית מקדש,
אין לי ארץ ישראל, מה תחגוג?
יצאנו ממצרים, אנחנו בגלות, למה לחגוג?
אדם עכשיו יושב, לא יודע, בברוקלין, חושב שהוא...
הכל בסדר, כן?
טוב, אז מה אתה חוגג?
אתה בגלות.
על זה אומר הרב חרלב דבר נפלא,
מקור ארבע.
מקורות לזה.
אומר הרב חרלב,
אמנם כן,
הגאולה של יציאת מצרים פעלה בעיקר על נשמה,
מכבל השיעבוד.
ומכאן ואילך, אפילו אם יהיו גלויות ושיבודים,
יעול על הגוף בלבד, לא על הנשמה.
ולכן,
מפני זה,
גאולת מצרים היא גאולה עולמית שאין אחריה גלות,
כי הנשמה יצאה לחירות עולם,
שכתוב,
ויוצא את עמו ישראל בתוכו,
לחירות עולם.
איך אתה יכול להגיד לחירות עולם אם אין לנו עוד שיבודים?
זה מצד הנשמה יצאנו לחירות עולם.
הנשמה...
עם ישראל, בכל הגלויות,
קם,
הוא מתנוסס, הוא מצפה לישועה,
תחזינה עינינו.
הוא לא,
הוא לא,
כי קיבל,
את היסוד הגאולתי קיבלנו ביציאת מצרים.
אז אני אומר,
על הבסיס הזה אפשר להבין שאדם בכל המצבים,
עם ישראל בכל המצבים,
ממשיך לחגוג את ה...
כי החירות הזאת היא קיימת.
אני מביא על זה שני סיפורים יפים,
שראיתי,
אחד זה על אלנטולי שרנסקי.
באים,
קוראים את פסק דינו,
לא יודע מה עשו לו,
מאסר עולם או מה,
אחר כך היה רעש גדול והשתחרר קצת לפני הזמן.
אבל אז אומרים לו,
כן,
מה יש לך להגיד עכשיו לפני שאתה הולך לכלא?
אז הוא אומר לשופט,
במבט חיצוני,
נראה
שאני כאן המשועבד,
ואתה הבן חורים.
כי אתה עוד מעט הולך הביתה, ואני הולך לכלא.
אבל באמת, מבין שנינו, אני הבן חורים.
כי אני נאמן לעצמיות שלי, לאמת הפנימית שלי,
אני עושה מה שאני מאמין בו וזה, אז אני הבן חורים.
אבל הטעם שהוא עבד,
אתה הכתבת עכשיו,
הקראת פה את הפסק דין,
זה לא מה שאתה חושב,
זה מה שהכתיבו לך להגיד.
אתה לא בן חורים, אני הבן חורים.
ככה אמר לו שרנסקי.
ועוד סיפור, היו על טייסים,
טייסים יהודים שנפלו בשבי, הסורי,
נכון ביום כיפור.
ואיך שהם ידעו,
לא זוכר את הסיפור,
הם ידעו שיש,
שהלכו להם איזה קצת מצות אולי,
והם בכל זאת אמרו,
מה שיש, שיש.
ניקחו את התא הכל,
התכוננו ללילה וזה,
וישבו כל אחד בעל פה,
אמר לזה קטעים מה...
לא יודע, מסורתיים כאלה.
אמרו את ההגדה,
מה שהם זכרו קצת,
כל מיני משפטים וזה,
ושרו שירים של פסח,
ו...
פתאום בא הסוער שם ואומר, ששש...
תהיו בשקט,
מה קרה?
אחד מראשי השלטון הסורי,
לא יודע,
תפסו אותו על איזה משהו,
והוא ישב שם בכלא.
והוא לא יכול לסבול,
הוא אומר,
מה,
היהודים האלה,
הם יושבים בכלא,
והם שרים,
והם חורים,
ומה זה כאן?
הוא לא יכול לשאת את זה.
הוא היה משועמם בכלא, הוא לא יודע מה יהיה איתו.
הוא אומר, ואלה יושבים פה ושרים, כאילו הכל טוב.
אז אמר,
הוא מפריע לו השירה שלכם, תהיו בשקט,
תשמעו את זה.
הוא אומר, התחלנו מעולם לא עשינו סדר כזה ארוך.
כל השירים העבריים,
כל הפיוטים שאנחנו מכירים,
שרנו עד אמצע הלילה,
שירו בקול שם.
בני חורין, הם היו בני חורין.
זה יהודי ובן חורין.
ואף צריך לדעת את זה גם, כי לפעמים...
כלומר,
צריך לדעת,
צריך לדעת קודם כל לא להיות עבד,
לא להיות עובד.
אחד הדברים שהאדם עבד עליהם,
זה כל הזמן מה שאנשים מסתכלים עליו,
זה איזה הרב קוק זצ"ל אומר,
עבדות
זה שיעבוד לכוח זר שמחוץ אליך, שהוא...
אתה מסתכל על מה שטוב אצל השני,
מה שיש אצל השני,
מה יגידו עליי,
מה יגידו עליי זה אחד הדברים הכי קשים בעולם,
במציאות.
אני ממשיך מקור 4,
שורה 5,
6. לזאת גאולת מצרים הייתה לא רק גאולה מגלות,
טהרה מטומאה, אלא גם עלייה והתעלות עד אין קץ.
והייתם קדושים כי קדוש אני,
כי אני אשר העליתי אתכם במצרים, להיות לכם אלוקים,
והייתם קדושים כי קדוש אני.
להיטהר מהטומאה
היותר אחורה,
ולהגיע עד הטהרה והקדושה היותר נהדרת.
כי העלייה ההדרגתית היא רק כלפי הגוף.
אבל הנשמה אין לה כל המדרגות וגבולים,
וכי פתאום כמראה הבזק היא עולה למרומי מרומי עד אין קץ.
עכשיו הוא אומר,
הוא
כמו אז ביציאת מצרים,
כן בכל שנה ושנה,
והקדושה ליל שימורים להשם,
זוכה כל אחד ואחד מישראל,
כאילו מטפל בו בכבודו ובעצמו,
ובעת עריכת הסדר,
וכל יום הראשון של החג,
הוא יושב אצל המקום,
ואור הנשמה מתגלה אז לכל יחיד,
כן,
כפי שהיא יצאה,
כפי שהיא יצאה לחירות,
לא כפי המעשים,
אלא מעל זה, כן, מופיע בהדרה כל אותו היום.
ומי שזוכה להכין עצמו ליהנות מאור
הנשמה ולהתאחז בה,
אין קץ למעלתו,
והאור הזה מעיר בו כל השנה כולה, באותה דברת קודש.
והופעה גלויה שמתגלה,
ולכן יתאמץ כל אחד להתחזק וכולי ולהתכונן.
אני ממשיך לפי זה את המקור שש של דברים שערכתיו.
סיפור יציאת מצרים,
בונה בנו את הציפייה לישועה,
ולהופעת כל המדרגות של גילוי השכינה שזכינו,
כן,
שוב,
בלילה הראשון.
ואנו דבקים על ידי כך ביציאת מצרים, שהיא שורש חיינו,
ומתוך כך,
על ידי כל הסיפור והמצוה בלילה הזו,
חושפים אנו את גדולת הנשמה.
שוב, זו הנשמה שהשתחררה בדבר רב חבל,
ככה אני לומד,
להזכירנו ביציאת מצרים,
ומקרבים אנו בפועל את הגאולה העתידה.
אתם שומעים?
אמירתנו באגדה שאתה אומר לשנה הבאה בני חורין,
זה הרב כותב,
לשנה הבאה בני חורין זה תפילה,
אבל זה גם הבטחה שנהיה יותר בני חורין,
כי הקץ מתקרב כל הזמן,
הקדושה מצטרפת.
הוא אומר,
אינה רק ציפייה לישועה בלבד,
אלא הבנה עמוקה שהסיפור היציאה פועל לקירוב הישועה ולהיותנו בני חורים.
כל המעשים אותם אנחנו פועלים בלילה הזו,
מקרבים הם אותנו שלב נוסף אל הגאולה עתידה.
תדעו את זה, תדעו מה זה ליל הסדר.
איזה פעולה, זה הקדיש שהזכרתי בהתחלה. תביע קדושה, תגלה קדושה בעולם,
תגלה אותה.
וכן אנו מסיימים לסדר, ושנה הבאה בירושלים הבנויה.
למה?
כי משום שמכוח יציאת מצרים,
מתקרבת לפנינו וקרובה אלינו הגאולה עתידה בצורה יותר ממשית.
העיסוק ביציאת מצרים כל זמן מעורר את הגאולה,
אולם הדבר הנכון במיוחד דווקא בליל הסדר.
הסיבה לכך שבלילה הזה מופיע אור הגאולה,
שהרב כתב שם בשורה הראשונה,
אור הגאולה הוא שורש כל הגאולות,
שורש כל המהלך ההיסטורי,
שראשיתו ביציאת מצרים וסיומו בגאולה האחרונה.
שורש עליון זה הוא סגולת ישראל הפנימית,
ההולכת ומופיעה בשלבי הגאולה השונים,
עד להופעתם אליה לעתיד לבוא.
למה זה השורש?
כי שוב, מבחינת הנשמה יצאנו לחירות עולם,
וזה מוביל אותנו לכל ההיסטוריה.
אנחנו לא משועבדים,
באמת אנחנו לא משועבדים.
הגויים היו רואים את זה בכל מצב,
ואומרים,
מה היהודים האלה?
מה קורה איתם?
הם לא נכנעים,
אי אפשר להכניע אותם.
איך אומרת לו,
זרע של ים אל אמן,
אם יזרע היהודים,
אחת הליבו נפלתי פה לפניו,
גם אמרנו,
זה לא...
היה לך תקלה,
חשבת שאתה יכול להשמיד אותם, אין דבר כזה.
החידוש הוא,
כמו שאמרנו כאן עכשיו,
תפחו דף,
שאנחנו מגלים,
כן,
מגלים עוד ועוד יציאת מצרים.
בלילה הזה,
אז יש כאן דבר,
כתבתי לכם פה,
קדש בכותרת,
קדושתי למען וקדושתכם.
אז בואו תראו על מה אני מתכוון.
כתוב,
קדושים תהיו, הקדוש שאני אשתן לו ככם.
המדרש,
במדרש רבא אומר, קדושים תהיו, יכול, כמוני,
ואנחנו יכולים להכיר כמו הקדוש ברוך הוא,
תמיד נאמר,
כי
קדוש אני.
קדושתי למעלה עם קדושתכם.
רב רבין פשוט אומר,
אתה לא רואה,
עדיין, אני יותר ממכם.
אבל בספרים, בספרי קודש וזה אומרים,
שכל פעולה שאדם עושה,
זה מעורר למעלה,
זה מעורר קדושה
בעולמות עליונים.
כותב את זה נפש החיים,
כותב את זה רבי יצחק בר דיצ'ב,
הנה בואו
תראו איך הוא כותב את זה בשבע.
וזה כוונת המדרש, קדושים תהיו,
שהמדרש אומר, יכול כמוני,
תלמוד לומר, קדוש אני השם, קדושתי למעלה עם קדושתכם.
אז הוא אומר, באופן פשוט קדושתי,
למה עם קדושתכם?
אבל לא, תסתכלו,
הוא אומר, קדושתי למעלה.
מכח קדושתכם?
מה שאתם פועלים, מה שאתם עושים פה.
כמו שאמרנו,
שכל הפעולה וכל הסיפור את המעשים,
מעורר גאולה,
זה מוסיף קדושה בפמליה של מעלה.
הנה הוא אומר,
דהיינו, שורה 4, מקור 7,
מרוב רוב קדושתכם נתקדש שמי ביותר,
וזה קדושתי למעלה.
דהיינו שנתקדש מרוב קדושתכם.
והנה מה טוב ומה נעים בכל ישראל דבר דעת ענווה,
ואז זה גורם שיתקדש שמו הגדול בזה על
ידי אנשים אשר ודאי חשובים ועושים מצוות וטובים,
ואפילו כן הם מנמיכים
כעין נגד הבורא.
טוב,
אז זה אומר גם
להוסיף עניין ענווה.
אז בואו נסיים, כאן בדברים של הרב צבי יהודה קוק,
תראו ב-12, כך הוא לגבי כלל ישראל.
גם הרב צבי יהודה אומר, קדושים תהיו,
זה ציווי וזה גם הבטחה.
זה ציווי שנהיה קדושים,
אבל זה גם הבטחה שנהיה קדושים. למה?
כי קדוש שנהיה שם לוקחים.
אז פה הוא אומר את זה,
ב-12,
כך הוא לגבי כלל ישראל.
קדושים תהיו,
בעל כורחם אתם קדושים,
אתם רוצים לדעת,
פסוק מפורש נאמר, חביבים ישראל שנקרים בנים למקום.
זאת עובדה.
חיבה יתרה נודעת להם, אתם חביבים, זו עובדה.
חיבה יתרה שתהיה ידיעה והכרה בזה.
אבל אין קדושת ישראל תלואה בשום ידיעה,
אלא זו מדרגה נוספת של השתכללות.
אף על פי שככה עובדה,
יש עניין שעובדה זאת תהיה מוכרת, מודעת,
כן, כמו שבכור.
בכור הוא נולד,
הוא קדוש.
אבל
יש שם איזה מצ...
אני לא זוכר את המילה.
צריך להביא את הקדושה שלו,
צריך לבדות,
צריך לעשות פעולה גם.
למרות שהקדושה היא בפועל,
הוא קיים,
אבל גם צריך לעשות את זה.
מצווה להקדישו.
זאת המילה הראשונה בסדר האלוקי המיוחד של פסח,
קדש.
מה זה קדש?
להודיע קדושה,
לגלות את תודעת היהדות מצד מיוצאותינו הכללית,
מצד כל אחד ואחד ממנו.
אנו דו-פרצופים,
יש מציאות דו-פרצופית לכל אחד מאיתנו. יש לנו מציאות אישית פרטית
ומציאות ציבורית.
אנו חלק של כלל ישראל.
ההכרזה, מתי המילה קדש?
פתחון פה הראשון.
כן, של ליל הסדר,
הוא,
עומד לכל אחד ואחד מישראל,
יש לך יכולת לקדש,
יכול להוסיף קדושה בעולם.
זה משמעות אחרת לכל הסדר,
אתה
בא ואתה אומר את המילה הזאת,
קדש.
תגידו את זה איפה שתהיו,
כל חבר'ה,
כל מצווה,
כל מעשה טוב,
כל
דבר טוב שאנחנו עושים, הבעת
הערכה אחת לשני,
התייחסות לשני,
להעיר פנים,
לא חייב להיות עכשיו אחד שמקיים את רוב מצוות,
כן?
יש הרבה מצוות שאנשים לא שמים לב אליהם.
תהיר פנים, תגיד שלום, תתעניין בבן אדם.
כמה אני מדבר על הבן של ידידיה שהיה
צדיק וקדוש ועשה הרבה דברים ולמד תורה,
אבל אני מספר את היחס שהיה לו לבריות.
הוא פשוט היה,
הוא היה רואה,
הוא היה רואה אדם,
יש סיפורים,
בא תלמיד,
הוא אומר,
סיפר לנו,
תלמיד אחד,
הוא אומר,
אני הייתי כיתה ט',
ידידיה כיתה י"ב.
הוא היה משמיניסט מתייחס לאיזה חמשוש, מה?
ולבחור הזה היה קשיים.
וידידיה רק קלט אותו,
ועודד אותו,
וישב,
ודיבר איתו שנה,
שתמה,
וזה,
ואז אמר לי להמשיך את הישיבה.
הוא היה שם לב.
אני מאוד מדבר על זה,
להעיר פנים, לשלום,
כן,
אני אומר,
אתה
יושב עכשיו, אני אעשה אותו עם פיליפינים.
אז מה אתה תגיד להם עכשיו?
אתה רוצה לעשות מצוות?
זה הקדושה.
לא, יש הרבה דברים לעשות.
תאמין,
לא יודע,
תאמין בנצח ישראל,
תאמין בארץ ישראל,
תאמין בצבא ישראל שעושה פעולות טובות.
יש על מה לעשות.
ואיש לרעהו יאמר חזק,
ואחד יתייחס לשני,
ואם היה איזה,
לא יודע, איזה ריב במשפחה,
בואו נעשה שלום.
יש הרבה דברים לעשות, להביא טוב לעולם.
כן?
קדש,
שורה 10,
מקור 12. פתחון פה ראשון הוא ההודעה הקדושה בטבעיותה ובציאותה.
יש חשיבות מיוחדת,
שושתת ואחת של מצווה,
זה להתבטא בתודעה,
בקיום המצווה,
בשביל דיבור,
זה המובן
של קדש.
הלאה,
קדש,
התודעה של אמונת אמת,
ביטוי של קדושה,
הודעת האמת.
הודעה ייחודית ישראלית,
היא המגלה בביטוי ובדיבור בסופו של דבר את
ההכרה ואת ההרגשה של עבודת בני בחורי ישראל.
קדש, כי אתה קדוש, טבט ועובדתי אותך קדוש.
ההודעה הזאת קובעת בממשות הממשית, כמו שאמרנו,
כן,
קדושתי למשכתכם.
זה מופן להשפיע.
ומגלה את הקדושה נפצית בפנים, והנשמה הנצחית.
כל התורה שייכת לעניין כלליית זה של קדושת ישראל.
ומתוך הכלל יש התפרטות בפרטי המצוות.
שמצוות הקדושה שקדושים תהיו,
מתפרטת ומתבטאת,
והמודעות שלה היא בקדושה שמצוותנו.
כל מתגלה במצוות,
בקדושת המצוות,
מיוחד בפסח,
זמן חירותנו.
