בוקר טוב, בשורות טובות.
לגבי בדיקת חמץ, כתוב בשולחן ערוך,
קודם שיתחיל לבדוק, יברך אשר קידשנו במצוותיו,
וציוונו על ביעור חמץ,
ואם התחיל לבדוק בלא ברכה אדם,
שכח לברך,
או מסיבה אחרת,
יברך כל זמן שלא סיים בדיקתו.
לאורך כל הזמן הזה יכול לברך
על ביעור חמץ.
הנה כל השאלה שמיד כולם שואלים.
אתה בודק, אתה לא מבער.
מתי מבערים את החמץ?
מחר.
אז איך אתה מברך עכשיו על
ביעור?
צריך להגיד מה?
נכון, מי אמר?
זאת שאלה,
באמת,
במקום מסביר המשנה ברורה,
מסביר את העניין.
ביעור חמץ זה תהליך.
מישהו רוצה לבער את יצר הרע אצלו?
מי יש לו יצר הרע?
זה תהליך.
בדיקת חמץ זה חלק מהתהליך, זה לא כל התהליך.
העיקר זה הביעור.
הבדיקה הזו,
חלק מתהליך,
מתחיל בבתים מסוימים,
כבר אחרי פורים מיד,
מתחילים לנקות את הבית.
וזה תהליך, כולל הבדיקה שאנחנו עושים,
אבל המטרה היא מהי?
לבער את החמץ.
לבטל את החמץ, לבער אותו.
לכן, וזה מה שהשולחן ערוך אומר,
אתה צריך,
אם אתה אומר,
הבדיקה לא עשית,
אתה צריך להגיד על ביעור חמץ,
כי זאתי המטרה,
לבער את החמץ.
זה דבר אחד.
וכל דבר שני,
לגבי כשאדם מברך, עובר לעשייתן, נכון?
מייד צריך לעבור לעשייתן.
אז כאן זה מאוד להיזהר, בזמן שאנחנו בודקים,
לא לדבר בין הברכה
ובין הבדיקה, לא לדבר על דברים אחרים.
אפילו כשיש לך שיחה טלפון או משהו,
אתה עובר לעשייתן, מיד נתחיל לבדוק.
אסור לדבר בין ברכה ובין העשייה,
זה היינו בין הבדיקה עצמה, זה דבר אחד.
אבל גם לאורך כל הבדיקה,
רצוי לא לדבר בכלל.
שאלו אותי למה?
כי אתה מסייח את דעתך.
אתה מדבר דברים כאלה,
אתה יכול לדבר ענייני הבדיקה,
אבל סתם שיחה בהזמן, אז יהיה לא לדבר.
יש כאלה חסידים שבודקים את החמץ,
זה לוקח להם כמה שעות.
כמה שעות.
שאלו אותי למה?
כי יש להם הרבה דירה.
בחורים, בסדקים, במגירות, במקומות.
וכך עומדת ההלכה.
אתה צריך אז להיזהר מאוד, לא להשיח בדברים אחרים.
הקפדה במצווה, תתרכז ואל תעסוק.
אל תשייך את דעתך בדברים אחרים.
לכן, אחרי הבדיקה,
או תוך כדי הבדיקה, נאמר, לא נדבר.
בסדר,
אני אלך לבדוק.
בענייני הבדיקה כן,
אבל דברים אחרים לא.
שנזכה לבאר את כל החמץ מלבנו, מביתנו, מחיינו,
ואז נשב בני חורין בליל הסדר.
