שלום ערב טוב ברשות הרב
דיברנו אתמול על המבנה של סיום חומש שמות
על החזרה של פרשיות ויקל פקודי
על מה שנאמר בפרשיות תרומה ותצווה
וראינו עיקרון שאומר
שבחיים
תמיד יש פער משמעותי
בין החזון לבין המציאות,
בין האידאל למימוש שלו,
והפער הזה
הוא גורם לנפילות ולכישלונות,
כך היא המציאות,
ולכן אחרי החזון הגדול של הציווי על המשכן
בפרשיות תרומה תצווה
מופיע בפרשת כי תישא כישלון גדול,
חטא העגל,
אבל אחר כך
עם ישראל בעזרת
הקדוש ברוך הוא ומשה רבנו מתגברים על הכישלון
והחזון מתממש,
מתבצע עם כל דקדוקיו והלכותיו כאילו כלום לא קרה.
וכך כותב הרב באורות
זרעונים פרק ז'
אומר הרב
הפער מוכרח להיות
בין תוכן האידאל המופשט
ובין המתגלה ממנו בהוויה בפועל.
זה מובנה בעולם.
האידאל
הוא עליון,
הוא מופשט,
הוא לא מוגבל
בגבולים טבעיים,
קטנוניים.
והוא צריך להתממש בהוויה כאן בפועל, לכן ישנו הפער
בין האידאל לבין המימוש.
כמו בפרשיות שלנו,
הפער
של הפיצוץ של חטא העגל בין הציווי על המשכן לבין הקיום.
ואז עובר הרב ליישם את המבנה הזה, את המשוואה הזאת
על נשמת הלאומיות של עם ישראל
לעומת גופה של הלאומיות.
אומר הרב,
כשהאידיאלים הנשגבים
בשורש הנשמה
ומקור שאיפותיה
יורדים לעולם ומתחילים להתממש
מיד אותם אידיאלים
שהיו קודם
באורות מאוד עליונים
הם נפגשים עם המציאות הקטנונית שלנו
המציאות המוגבלת של העולם הזה המציאות הארצית לעומת המציאות השמיימית
אז כשהאידיאלים האלה יורדים למטה
מיד הם
מתקדרים
חושך
והם יורדים מזוהרם.
אז מצד אחד הירידה הזאת
היא לצורך עלייה
הם מקבלים יתרון מעשי ותפיסת יד של פעולה על ידי הגדרתם.
מה שהיה חסר להם למעלה
זה ה...
למעשה,
זה ההוצאה אל הפועל
בממשיות העולם הזה.
זה מה שהאידיאלים מרוויחים מכך שהם יורדים לכאן,
אבל מה שהם מפסידים,
תופעת הלוואי
למה שמתרחש הוא שהתוהר העליון שהיה להם לפני התגלמותם,
התוהר הזה,
חדל מהם,
נצטמצמה האורה,
היא יורדת עד חשכים בצמצומה.
אז התהליך של הורדת רעיון רוחני מאיר,
עליון,
אל המציאות החשוכה שלנו,
המציאות הקטנה שלנו,
היא מקטינה מיד את הרעיון.
אז מה צריך לעשות?
הרי כך דרכו של עולם, כך טבעו של עולם,
הפרש מוכרח להיות בין אידאה בין חזון לבין המימוש במציאות
אז
התהליך לא מסתיים עם המשבר אלא עם היציאה מן המשבר
אחרי המשבר ההכרחי הזה אנחנו צריכים
להביא את אותם אידיאלים
אחרי אשר באו לכלל מעשה ונעשו לעניינים שהעולם המעשי אחוז בהם,
להביא אותם אל אותה מדרגת הגובה והזיכוך
שהייתה להם שם בעולם העליון.
האידיאל הרוחני העליון יורד,
הוא מרוויח את העניין המעשי החומרי,
את הלבוש הפיזי.
שזאת המגמה האלוקית להאיר את המציאות,
הוא עצמו יורד ואז
אנחנו צריכים לעדן את אותו אידאל,
לנקות אותו, לזכך אותו.
וכך כותב הרב באורות התשובה י"ב י"ב:
יש שמחשבה,
כלומר רעיון מאוד עליון, יש שמחשבה יורדת
ממרומי גדולתה וממקור טהרתה.
כשהמחשבה,
כשהרעיון
הוא מופשט,
הוא פנטסטי,
הוא נקי, הוא טהור, אין לו סיבוכים,
אין לו התמודדויות, אין לו מאבקים ומלחמות,
ואז אותה מחשבה
היא יורדת מלמעלה
והיא יורדת,
היא מתקלקלת.
מפני שאחרי שנתגשמה במעשה ובחיים,
טיפלו בה אנשים שאינם מגונים והשיכו את ההופעה של אותה מחשבה.
לפעמים אתה רואה רעיון שנתגשם
תרתי משמע,
ואתה חושב שהרעיון עצמו נפל.
אומר הרב,
לא, הרעיון הוא עליון.
כאן קלטנו אותו
על ידי אנשים שאינם מגונים, על ידי אנשים קטנים,
והכשכנו את הרעיון.
הירידה הזאת, קובע הרב,
איננה ירידת עולם.
כי אי אפשר שהטוב הרוחני המחשבי יהפך לרע,
כי אם ירידת שעה,
אומר הרב,
אם הרעיון...
הוא רעיון אלוקי
אז לא ייתכן שבני אדם
יקטינו באמת את הרעיון האלוקי
כי דבר אלוקי
אני השם לא שניתי
דבר אלוקי אין לו שינוי מחשבת השם הטובה
לעולם לא משתנה אנחנו
תופסים את אותה מחשבה בקטנות בידיים מגושמות
אצלנו הרעיון הזה מתקטן אבל הרעיון
מצד עצמו
הוא רעיון אלוקי הוא לא יכול להתקטן
זמנית אנחנו קולטים אותו בצורה קטנונית
ועוד דבר
והירידה הזאת היא גם כן לצורך עלייה.
זה שהרעיון ירד,
צנח
מהעולם השמיימי למטה, זה לא תקלה.
ריבונו של עולם מכוון
את התהליך הזה.
כי הוא רוצה שהמחשבה העליונה תרוויח משהו מפגישתה כאן בעולם,
משהו שלא היה לה.
אומר הרב,
אותם האנשים הקטנוניים
שהם קטנים באיכות
והם הורידו את המחשבה,
יש להם גודל כמותי.
ומה זה גודל כמותי?
אומר הרב,
דבר ראשון,
כדי שרעיון מופשט עליון
ייתפס פה במציאות,
אז צריך קצת להנמיך אותו
כי רעיון
עליון מתאים רק ליחידי סגולה
כדי שמבחינה כמותית מספרית
יוכלו כל העם לתפוס את הרעיון
הוא מוכרח לרדת
למושגים מוגבלים ואז
תהיה לכל העם אחיזה ברעיון הזה
אז הרעיון הזה העליון
קודם הוא מרוויח על ידי ירידתו
רווח כמותי מספרי
ועוד אומר הרב
יש גם כמות
כוחנית
מה זה כמות כוחנית?
המרץ והחפץ
לרדוף ולהשיג
לכונן את המבוקש על ידי דרכים מעשיים והתגלות הכוח
יש משהו בהמון
בכוחות הנמוכים שבאומה
שאין
לאנשי האינטליגנציה
העליונים זה כוחניות
זה מרץ זה
ריאליות באופן להשיג את הפעולה לממש אותה
זה כוחות
חזקים
ארציים
שלא היה לה רעיון
כשהוא היה במקורו העליון
לכן הירידה של
רעיון ממרומי שמיים אל תחתיות הארץ
זה לצורך עלייה.
הרעיון עצמו מרוויח כמות מספרית של כל
העם כולו וגם כמות כוחנית מעשית מרץ מעשי
כי לאנשים בעלי חומר חזק וגס וחסרי רוח אצילה
יש כוחות עצומים
לכן כאשר המחשבה צריכה לקנות לה בסיס חומרי,
דרכה,
דרכו של עולם,
דרכה של המחשבה לרדת ממעלתה,
ואז המחשבה העליונה מושלכת לארץ.
ובשלב הזה
יש סכנה גדולה,
ולכן פורצים באים
ומחללים את קדושתה
אבל
ריבונו של עולם יודע שדווקא משום ירידתה של המחשבה מתרבה אוכלוסייה
זה כמות מספרית
וגם כמות כוחנית והתגלות האומץ החומרי הולכת ונוספת
אבל לא כאן הכל נגמר
עכשיו מגיע השלב
עכשיו הגיע השלב לרדת לפרטים.
