נקרא את הסיום של הפלא יועץ,
הוא כותב ככה
הנה ערכתי רוב הדברים מחלקי מצווה מותר
ואיסור אני רוצה מי שלא היה,
הכלל בכל הדברים שמביא אותו כאן
על פי גם הרמב״ם מביא את הדברים האלה לפני שהאדם מדבר יחשוב
האם מה שהוא עומד לדבר זה מצווה ידבר אם זה עבירה ישתוק
אם זה מותר, ימעט בדיבור, כן?
ולכן, ואתה תמצא עוד כהנה וכהנה.
והאיש אשר הוא טהור,
אדם,
לא כל אדם טהור,
אבל אדם שהוא טהור,
הכוונה היא שהלב שלו טהור והפה שלו טהור,
והאיש אשר הוא טהור,
טרם יוציא שום דיבור מפיו,
ייתן לב לבאר אותו הדיבור.
אם הוא חלק של המצווה או המותר,
בלי שום נדנוד איסור,
ידבר.
אם לאו יסתום שתי החומות
שעשה הקדוש ברוך הוא.
איזה חומות יש לאדם,
שיניים ושפתיים.
למה הוא סידר לנו שיניים ושפתיים
ככה במיוחד?
בגלל העניין הזה של הדיבור.
אתה רוצה אחת להקציב משהו?
אז לפני זה,
תראה,
אם זה אסור,
סתום את השפתיים,
אבל גם את השיניים,
שהלשון לא תצא החוצה.
זאת אומרת,
זה הקדוש ברוך הוא סידר לנו את הפה הזה,
שהם השיניים והשפתיים.
ולא יפרוץ גדרו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא,
כי פורץ גדר ישכן ונחש,
ושומר פיו,
ולשונו שומר מצרות נפשו.
יש כאן מישהו צרות משהו כזה?
היה, היה, לא, היום אין כבר.
הכל בגלל הפה.
ולשונו שומר מצרות נפשו.
זה אדם מאוד הקפיד על העניין הזה של שמירת הלשון.
אנחנו חוזרים תמיד אל אותו הכתוב בתהילים.
נצור לשוני מרע.
מה זה נצור?
מלשון נצרה.
נצרה, כמו ברובה, יש נצרה.
לפני שיורים חושבים.
למה?
כי אתה יכול לראות לאויב, אבל גם לאוהב.
תחשוב על מי אתה יורה, מה אתה יורה.
רק אז תלחץ על ההדק.
דיבור זה כמו,
לא רק מכונת ירייה,
זה פגז של תותח לפעמים.
מאוד להיזהר,
נדבר רק דברים טובים.
