טוב, אנחנו מתחילים, חברים,
בסדר?
אנחנו אחרי פורים, ברוך השם,
ואנחנו חוזרים לסדר שלנו,
כמו שאמר הרבי שלי,
מזמנו,
תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם,
אדם צריך לשמור על הקביעות.
שמעון,
מפריע לי, שמעון.
שמעון,
מפריע לי, מפריע לי.
מפריע לאינטרנט.
מפריע, כן.
בקיצור,
הרבי שלי, כשאני הייתי צעיר,
היה אומר,
תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם.
צריך לשמור על קביעות בכל התחומים בחיים, זה סדר.
זה סדר, שם.
זה סדר נכון בחיים.
ועל הקביעות בונים את הקומות המוספים, את הקומות השניות.
אגב, יש איזו גמרא ששואלת מה הדבר הכי חשוב,
איזה דבר הכי חשוב ביהדות כביכול.
זה מי שאמר,
ואהבת השם אלוקיך.
יש מי שאמר, ואהבת לרעך כמוך.
ויש מי שאמר,
תמידים כסדרם.
זה עמוק מאוד, תמידים
כסדרם, כלומר...
תחשוב מה עומד מאחורי המשפט, תמידים כסדרם,
מדובר על התמדה.
התמדה
בסדר הנכון,
זה הדבר שהכי בונה והכי חשוב,
לפי
אחד התנאים שם, כן?
אני לא זוכר מי זה בדיוק.
אז אנחנו חוזרים לתמידות שלנו,
שאנחנו התחלנו ללמוד, ברוך השם, מאורות התפילה.
ובשבוע שעבר ראינו
מהרב הכתב והקבלה,
שמדבר על התפילה, שזו הקדמה יפהפיה,
סליחה, לתפילה, ולדעתי זה עושה הרבה טוב בלב.
ההקדמה הזאת אבל לא גמרנו אותה והיא בעצם גם
סוג של הקדמה מבחינתי להבנת פסקה 2 פה בדף.
שהיא באמת פסקה,
כל הפסקאות פה הן עמוקות,
הפסקאות הן עמוקות מאוד,
ולא תמיד קל להיכנס לתוך הפסקאות האלה,
ולדעתי ההקדמה הזאת גם תעזור לנו להבין יותר את הפסקה
הבאה באורות התפילה.
אז בואו נזכר את הראשונות.
ראינו שהכתב והקבלה השווה
את עבודת הלב לעבודת השדה.
המטרה שלנו בחיים, בעיקר עבודה שלנו בחיים,
זה עבודת הלב.
עבודת הלב זה הכוונה עבודת הרגש.
העבודה לבנות את הלב הטוב שלנו,
או יותר נכון, לחשוף את הלב טוב שיש אצל כולם.
ולהוריד את ה...
לנקות את הקליפות ואת הלכלוכים שלא מאפשרים לנו להתחבר ללב טוב הזה.
זה עיקר עבודת החיים.
וגם הגרא כותב שאם אדם לא מתקן את המידות שלו,
זה קשור למידות כמובן,
אז בשביל מה הוא בא לעולם?
אנחנו רוצים לעבוד,
לעשות סדנה, במילים מודרניות,
לעבוד על הלב,
להפוך אותו ללב טוב,
או לחשוף את הלב טוב שלנו,
זה סוג של עבודה סדנאית,
של עבודה על הנפש,
עבודה על הלב,
עבודה על המידות.
זה עיקר הדבר בחיים,
כל היתר זה בשביל זה.
אדם הולך לפ...
אה?
זה מה שהרמב״ם אומר,
שהחכמים הם הפסיכולוגים האמיתיים.
כן,
בשמונה פרקים הרמב״ם.
עבודת המידות זה באמת תיקון הנפש האמיתי.
ואם אנשים יתעסקו בעבודת המידות,
כמובן זה לא צריך להיות כל היום.
אבל לקבוע לזה זמן,
ובתור מטרה עקרונית, שהכל בשביל זה, גם העבודה,
וגם המשפחה, וגם האוטו,
והקפה, לא חשוב מה,
זה הכל בסופו של דבר,
בשביל הנקודה הזו שאנחנו נהיה אנשים טובים וישרים.
אז הוא השווה את זה לעבודת השדה,
שכמו שעבודת השדה, שאתה רוצה לזרוע,
אם אתה לא תסקל את האבנים מהקרקע קודם,
ולא תקצוץ את הקוצים,
ולא תחרוש ותתרח את האדמה שתהיה רכה ומוכנה לספוג
את הזרעים, הזרעים הטובים שמביאים
אחר כך
חיטה או כל מיני דברים אחרים שזה עיקר מזונו של אדם.
וגם השדה חרוש ומתוּרָח,
הוא גם קולט את הגשם,
ואת הטל גם.
אנשים לא יודעים שטל,
יכול להיות שטל יורד יותר,
בכמות יותר גדולה בשנה מאשר גשם.
טל זה דבר שיורד יום -יום,
בקיץ ובחורף.
לדעתי יכול להיות שזה יורד אפילו יותר מגשם.
גם כשאנחנו אומרים שירד 600 מילימטר, נניח, במקום מסוים,
אז גם ירד טל,
רק לא סופרים את זה.
לא יודע,
אפשר לספור את זה.
לא,
גשם ירד.
זה לא סופר.
לא,
גשם יורד זה אחד.
חוץ מזה יש טל,
בימים שאין גשם יש טל.
יש טל, יותר, פחות, תלוי בלחות .
כן.
אז אותו דבר,
אותו דבר,
זה הלב שלנו.
אם אנחנו רוצים שבלב שלנו ייזרע זרע הטוב
בתוך הלב ויצמח,
יהפוך את הלב ללב של בשר ולא לב של אבן,
כן?
אז צריך להכין את הקרקע של הלב.
עם מחרשה ומתלחת ולקצור את
הקוצים ולסקל את האבנים.
אבל איך עושים את זה?
איפה המכשיר הזה?
איפה המתלחת והמחרשה של הפסיכולוגיה שלה?
איפה זה נמצא, הדבר הזה?
אומר,
תכף אני עונה, אומר הרב, בעל הכתב והקבלה, זה התפילה.
תפילה זה הכלי
שהוא עושה שם את החרישה ואת ההכנה של הקרקע, של הלב,
כדי שהלב יספוג את הטוב בחיים.
או, כמו שאמרנו, זה יותר נכון ויותר עמוק,
יחשוף את הטוב שנמצא בלאו הכי בתוך הלב,
ויש כל מיני קוצים וכל מיני דברים
שמפריעים לטוב לב הזה לפרוץ החוצה.
אנחנו כמובן לא שוכחים שאנחנו לומדים תורה,
זה לא סתם לומדים תורה,
בייחוד בזמנים האלה.
אנחנו רוצים על ידי לימוד התורה להוסיף זכות לעם ישראל,
לחזק את ראש הממשלה שהחליט היום החלטה, ברוך השם,
סוף סוף החלטה חזקה.
ואני אומר את זה בלי ביקורת,
כי הוא יודע מה קורה והוא יודע מתי.
יש לו רצון להציל את עם ישראל,
לא צריך להיסחף לביקורת שיש על ראש הממשלה, באמת,
הוא לקח אחריות על המלחמה הזאת.
לא מדבר על מה שהיה קודם,
כי קיבל היום החלטה,
ברוך השם, ובשבוע האחרון עוד כמה החלטות חשובות,
שצריך לסכל את המרד
שלא נותן לנו להילחם כמו שצריך פה במדינה.
אז אנחנו עכשיו מתפללים שהוא כן יצליח.
אנחנו מתפללים שהוא יצליח,
עשה עבודה יפה מאוד עד עכשיו.
אז אנחנו מתפללים שהוא ימשיך,
שיהיה לו, הקדוש ברוך הוא ייתן לו כוח ותבונה
ויכולת להוביל בחוכמה את המלחמה הזאת מכל החזיתות
שבחוץ ובפנים,
לחזק את החיילים שלנו שנלחמים, שחוזרים עכשיו ללחימה,
כן?
אני אומר עוד פעם, אפשר לענות אמן.
זה עוזר,
זה יותר חזק, אנחנו, אני לא יודע
אם נגיע למקור מספר שלוש היום,
אבל אני למדתי אתמול מקור מספר שלוש,
וזה שינה לי את התפילה אתמול,
ממש.
אני,
זה היה לי קשה בהתחלה להבין את זה,
אני כבר לימדתי כמה פעמים מקורות
התפילה,
אבל זה ממש הרגשתי אתמול שאני עובד על עצמי,
והתפילה שלי ממש השתנתה
כתוצאה ממספר שלוש, אני לא יודע אם נספיק עם זה,
אבל אנחנו בעזרת השם נלמד.
אה?
לא, לא, לא, אנחנו הולכים כסדר, בעזרת
השם, גם הפסקה מספר שתיים היא חשובה.
אז אני אומר, לחיזוק החיילים שלנו והמפקדים שלנו,
והפצועים, בעזרת השם, שיתרפאו, ושהמשפחות שאיבדו את יקיריהם יתנחמו,
גם המשפחות של הפצועים,
ואלמנות, והיתומים, וכמובן החטופים, גם כן חשוב מאוד.
שאנחנו נזכה באמת להחזיר אותם,
זה חשוב מאוד מבחינת אחדות עם ישראל,
זה חשוב מאוד.
גם מצד הדבר עצמו זה חשוב,
אף על פי שאני באופן אישי אמרתי כמה פעמים,
שלדעתי, באופן שכלי, נקי, זה לא היה נכון.
אבל הקדוש ברוך הוא החליט אחרת,
עובדה שזה התגלגל אחרת.
הדבר הזה מאוד מאחד את עם ישראל,
וגורם להרבה דברים טובים.
הביחד הזה מול החטופים,
שגם כן, שנזכה להחזיר אותם בריאים ושלמים.
ועוד נשמע מהם, אלה שחזרו, אלה שחזרו והתמודדו,
יפה עם זה,
בעזרת השם הם צומחים,
ואנחנו עוד נשמע מהם,
כי הם נהיים, הם נהיים תותחים ממה שהם עברו.
זה לא...
אל תראה ערוץ 12,
13 ו -11.
יהיה לך טוב על הלב,
תאמין לי.
אל תסתכל,
אל תסתכל עליהם.
אל תסתכל, הם סתם...
אל תראה ב -12.
אל תראה ב -12.
מה אתה רואה?
אתה רואה אישה.
אחרי שגמרתי תורה, אני בא לנוח בבית.
מתעייף,
הוא שומע את זה.
הפטריוטים, הפטריוטים.
טוב,
חברים, בואו נמשיך.
אני מנסה להפיח תקווה,
ומי ששומע את הערוצים האלה,
זה מוריד את הרוח.
גם החיילים עצמם אומרים שזה מוריד את הרוח.
הם לא שייכים אלינו.
הם משתפים פעולה עם האויב שלנו במלחמה
הפסיכולוגית שלו.
אין לך דבר,
זה מבינים את זה, אין לך דבר.
שעיכב את המלחמה הזאת וגרם נזק לחטופים
מאשר המטה של החטופים שם בכיכר חטופים.
נזק גדול הוא גרם,
וגם המטרה שלהם לא הייתה החטופים,
היה להם מטרות אחרות,
אבל בדיעבד גם דברים טובים יצאו משם .
בדיעבד,
זה לא נכון היה לעשות את זה,
אבל יצאו גם דברים טובים.
מה דיברתי קודם, החטופים,
אחדות גדולה
סביב כל חלקי העם שלנו,
וקירוב לבבות עמוק מאוד,
עמוק מאוד,
ברמה שקשה לתאר אותה במילים ממש.
חלק מהם חוזרים בתשובה,
וחלק נזרעו זרעים של חזרה בתשובה.
גם היהודי שאמר שאני עכשיו חוזר לחבל עזה ואומר,
אנחנו נבנה עוד פעם.
אז נכון, אין לזה כותרת דתית וזה,
אבל זו תשובה גדולה,
זה כוח עצום של בן אדם.
אנחנו ממשיכים ליישב את ארץ ישראל, זו מצווה ענקית.
חושבים שזו מצווה שולית,
זו לא מצווה שולית.
קודם כל זה מראה על הרבה תקווה,
שזה היסוד של כל היהדות שלנו,
שאנחנו מאמינים בטוב.
בן אדם כזה שיוצא משם,
אחרי שהוא עבר מה שהוא עבר,
הוא אומר, והוא בן שמונים,
אני ממשיך,
ואני אסחוף אחריי גם את החברים שלי,
אנחנו נמשיך ונבנה עוד פעם,
זה תשובה ענקית.
אז נכון,
אין איזה כותרת של בעל תשובה,
והוא לא מניח תפילים וזה,
אבל זה אחד היסודות החשובים, התקווה הזאת,
כן?
שממשיכים הלאה.
כן, ולא מתייאשים.
זה יהדות במיטבה,
מי שלא מבין את זה.
זה יהדות במיטבה, וצריך לחבק את האיש הזה.
וגם יגיעו דברים אחרים,
כמו שהרב קוק כותב.
זה הדברים...
יפה, והלב, כן,
נכון, זה נכון מה שאתה אומר.
כי יש כל מיני רבדים, רבדים של תיקון.
רוצים שבינתיים נגמר המלחמה,
כולם ישימו ציצית, כולם ישימו תפילין, כולם ילכו שלוש פעמים ל...
זה לא עובד ככה.
זה תהליך ארוך, איך שלמדנו בפרקי גאולה,
שנקרא קימה קימה.
תחשבו גם על עצמכם,
כמה דברים אני רוצה לתקן,
וכמה דברים קרו לי בחיים,
אז אני ממחר כבר מתחיל...
זה לא ככה.
לאט לאט אתה, איך אמרת, ברובד מסוים
חל איזה שינוי שלאט לאט יצמח
לדברים טובים.
טוב, אנחנו חוזרים לנושא שלנו, בסדר?
עכשיו,
מה המחרשה והמתככת של הלב שלנו?
אמרנו שזה התפילה.
פה נראה את זה.
וכי תאמר בלבבך,
זה מה שלמדנו פעם שעברה, חתכתי,
בסדר?
וכי תאמר בלבבך,
לשדה יש כלי
מחרשה בידינו,
אשר הורישום לנו עובדי אדמה אשר לפנינו, הורישו לנו, כן.
יודעי טוב הארץ, אנחנו מומחים,
איך זה נקרא,
מומחי אדמה.
אגרונומים וחקלאים מומחים,
מימי קדם עוד.
ולעבודת הלב, עבודת ליבי,
אין בידיי מאומה, אין לי מחרשה,
אין לי מתככת, אין לי...
מה?
בסדר, הבנתי.
במה אוכל להניר?
ניר, להניר זה לחרוש.
במה אוכל לחרוש את לבבי,
לב האבן, האדמה הקשה שם, ולהפוך אותה למתוככת,
שמקבלת השפעה
על תלמי לבבי?
להסיר ממני כל אבני המכשול, דיברנו
שהחקלאי מסכל את האדמה,
ולבער החוכים, את הקוצים מהאדמה, לפני שזורים אותה.
משחיתי הנפש,
דיברנו על זה, יש
קוצים
וכולי וכולי.
אני לא זוכר, כן, שיש
עוונות שהצטברו לנו,
ודעות עקומות,
ורצונות ותאוות, וכל מיני דמיונות,
שזה כמו קוצים ואבנים, שסותמים את הלב.
סותמים את הלב.
כל אחד יודע.
ושעושים מעשים באמת,
זה סותם את הלב,
ממש כמו ברזל, אבן.
דע לך, אחי,
כי יש בידינו כלי קודש לשרת ולעבוד בו את עבודת הלב.
הורישו לנו עובדי האלוקים
אשר לפנינו.
אברהם,
יצחק, אנחנו נדבר על זה,
יעקב, כן, ועוד גדולים.
חכמי חרשים.
החרש והמסגר מדורות ראשונים זה ביטויים לחכמי
נבוכדנצר,
מלך בבל בגלות ראשונה,
כן?
צריך להבין מה זה חרשים,
הוא אומר את זה לא סתם, כאילו,
אלה שיודעים לחרוש
בנשמה שלנו,
בלב שלנו,
כן?
כנסת גדולה,
שזה כנסת גדולה, שחיברו לנו את התפילות ואת הברכות.
ובתוכם נביאי השם ימי קדם,
אתם זוכרים שאנשי כנסת גדולה היו שלוש נביאים?
אחרונים,
שלושה נביאים אחרונים.
שלוש או שלושה?
אף אחד לא מתקן אותי.
מה עם התימנים פה?
שלושה, כן, שלושה נביאים אחרונים.
הם המה המציאו לנו כלי קודש,
לשרת ולעבוד בו את עבודת הלב.
ויתנו
למורשה בקהילת יעקב מדור דור,
יש לזה שם לכלי הזה.
איך קוראים לה?
תפילה.
התפילה זה הכלי.
והיא מיוסדת ובנויה ממאמרות טהורות.
עכשיו,
זה הנקודות החשובות שאני רוצה אותן בשביל
להמשיך להבין את מקור מספר שתיים.
הם ייסדו אותה ובנו אותה על מאמרות טהורות, על מילים מיוחדות.
מזוקקות שבעתיים,
ממילותיה רוח אלוקים מרחפת.
וכל מילה ממילותיה שקולה, מדודה,
ספורה ומנויה.
כמו שדיברנו כמה פעמים, אלה מילים
שנאמרו ברוח הקודש.
מה זאת אומרת מילים שנאמרו ברוח הקודש?
זה מילים שמתארות בצורה מדויקת ונכונה את
רחשי הלב האמיתיים של הבן אדם.
והם יודעים לגוע בלב,
לא רק בשכל,
תפילה זה לא בשכל.
הם יודעים לגוע בלב ולרכך את הלב
ולעורר את הרצון טוב של הלב.
אם אנחנו לא אטומים,
זה נראה בפסקה
בדף השני, כן?
אם אנחנו אטומים,
אז זה יבש לנו.
אמרנו את זה עשר פעמים,
מיליון פעם אמרנו את זה.
איך הבדיחה אומרת?
כתוב, המסיר אוזנו משמע התורה, גם תפילתו תועבה.
אתה מלמד עכשיו איזה חידוש לפרשת שבוע,
אז אומרים לך,
שמענו.
למדנו את זה שנה שעברה.
למדנו על אברהם אבינו שנה שעברה, למדנו על
יעקב אבינו שנה שעברה,
למדנו על המקדש גם שנה שעברה.
שמענו, יודעים.
כן,
שמענו.
אז גם הקדוש ברוך הוא אומר לך,
כשאתה מתפלל,
על איזה דבר שכואב לך,
כן?
הוא אומר לך,
כן, שמעתי, גם בשחרית אמרת אותו דבר,
וגם אתמול התפללת אותו דבר,
שמעתי אותך.
אז מסיר אוזנו משמוע התפילה, גם תפילתו תועבה.
מי שלא מחובר ללב שלו,
אז הוא לא מרגיש את זה,
נגיע לזה.
אבל הכל ספור ומדוד, זה מילים מדויקות.
אבל איך עושים את החיבור הזה,
בעזרת השם,
אז בשביל זה אנחנו לומדים.
אתמול הייתי בחתונה.
חתונה ממש מיוחדת.
לא זוכר שהייתי בחתונה כל כך שנגעה לי ללב.
היה חופה, היה שכינה בחופה הזאת.
ממש שכינה היה, התרגשתי מזה,
דמעות ירדו לי מהעיניים מרוב התרגשות של החתונה הזאת.
אז מלבד החתן והכלה המיוחדים שבאמת היו בחתונה הזאת,
אבל היה הרב המקדש,
היה יהודי.
הוא רב, הוא בן 35,
37.
הוא צעיר, אבל מלבד שהוא גאון גדול בתורה, בתורת הנסתר והנגלה,
כן?
אבל הוא יהודי קדוש.
הוא יהודי עם נשמה,
לא ראיתי דבר כזה.
וכל מילה שהוא אמר בחופה,
הוא גם אמר קצת דברים לכבוד החתן והכלה, לכבוד הציבור,
כל מילה שהוא אמר,
הרגשתי שזו מילה שנכנסת לך ללב,
כי זה בא אצלו מלב טהור,
מלב קדוש.
אני לא אומר את השם שלו פה,
אולי הוא לא רוצה שאני אגיד את השם שלו.
אבל אני תמיד כשאני רואה אותו,
איך שאני רואה אותו,
כל הלב שלי ככה נפתח, ככה,
ככה, ככה.
הלב שלי נפתח, עזוב עכשיו כמה הוא נפתח,
אני מרגיש את זה,
אני רואה אותו, הלב שלי נפתח.
אם הייתי עצוב,
אני שמח, אם אני מדוכא,
אני צוהל, אם יש לי הטרדות, נגמרו כל הטרדות.
משהו, זה משהו,
זה יהודי באמת,
בטח בטוח נפגשתם, הרבה פעמים יש אנשים שאתה נפגש איתם.
אני אומר הרבה פעמים, גם הרב ביגון,
כן, הרבה פעמים אנשים באים,
רוצים להתייעץ איתו משהו,
נכנסים לבית מדרש, רואים אותו מרחוק,
יושב שם עם השקט שלו הזה והחיוך שלו,
נגמר להם הבעיות.
נגמר,
משהו פנימי, עמוק מאוד.
אז המילים האלה של חז "ל,
שנאמרו ברוח הקודש,
זה מילים שנוגעות בלב,
אם אתה מרוכז בהם,
אם אתה חושב על חשבון בנק שלך,
ועל הדוד שמש שלך שהתפוצץ,
או על הפאנצ 'ר שלך ברכב,
או כל מיני דברים אחרים,
או על ראש הממשלה,
שאולי לא עושה מה שצריך וזה.
אז...
אז אתה מוטרד, אתה לא שמה,
כן?
אבל צריך ללמוד איך לעשות את זה.
אבל המילים האלה זה מילים שנוגעות בלב.
מושגים, איך אומרים, מושגים זכים.
וטהורים,
וציורי רעיונות קדושים.
ציורי רעיונות זה רעיונות של תפיסת עולם,
של הבנת החיים בשכל וגם ברגש,
מסודרים בצורה מדויקת ונכונה והרמונית עם החיים.
חקוקים בתוכה, בתוך התפילה, במילים שלה.
ורוח השם נסוכה בהם.
המילים האלה זה מילים,
מילים של השם.
שמתארים לנו חז "ל אותם
במילים שהם טבעו בתוך התפילה.
כי כולם יסודתם בהרי קודש.
זה נכון בשמונה עשרה?
כן?
תודה רבה.
זה נכון, תודה.
זה נכון בשמונה עשרה,
וגם דיברנו גם על תהילים שבפסוקי דה זמרה,
שנכתבו ברוח הקודש על ידי דוד המלך,
זה גם כן, מה רוח הקודש פה?
שזה מילים שמתארות בצורה מדויקת את הרגשות שלנו,
ונוגעות לנו בלב ומעוררות אותנו לתקווה,
שזה הבריאות הכי גדולה של הנפש,
שאדם, הוא יש לו תקווה לטוב.
דיברנו על זה כל כך הרבה פעמים,
אבל זה, צריך לחזור על הדברים האלה.
התפילה כלי קודשי,
בה תוכל לעשות פלאות,
מי שיודע להשתמש בה.
אם בן אדם הולך עכשיו,
עולה על טרקטור,
ויש לו מחרשה, יש לו טרקטור טוב,
מודל אחרון,
ומחרשה משוכללת,
יש היום מחרשות משוכללות,
הוא לא יודע איך לתפעל את זה,
אז זה לא עוזר.
זה לא עוזר, זה לא חורש כמו שצריך את האדם,
אולי לא חורש בכלל.
אותו דבר,
הכלי הזה שנקרא תפילה צריך לדעת לפעול איתו בשביל שהוא יעשה פלאות.
בה יש לאל ידך להפוך את לבך,
לב האבן,
ללב בשר.
זה הנקודה.
לב אבן זה לב אטום,
שלא אכפת לו משום דבר, הוא אדיש.
ולב בשר זה לב שאכפת לו,
שהוא אוהב ורוצה שהטוב ישתפר בעולם.
תפלה זה כמו שמפנים קנים מה...
כן?
בא תפלה ותבאר כל אבני הנגב.
כל הקשיים,
וכל המעכבים, וכל המעקשים,
על ידי התפילה אתה פותח אותם.
ראינו את זה בפסקה הקודמת.
יעבדוך עמים.
תודה רבה.
ראינו את זה בפסקה הקודמת, שכשהתפילה חוזרת...
כשהתפילה חוזרת לנשמה אמרנו שתפילה
זה לא קריאת מילים
תפילה זה תנועה נשמתית
כמו ששמחה
זה תנועה נפשית
ועצב זה תנועה נפשית תפילה זה תנועה נפשית ושהיא חוזרת
אז היא מתחילה לנקות גם את אבני
הנגף שהצטברו בתוך הצינורות של הבן אדם,
כמו שדיברנו, שבן אדם לא היה כמה שנים בבית שלו.
אז הלכלוכים שבצינורות של הביוב, למשל,
מתקשים וסותמים את הצינורות
מהביוב להישפך החוצה, וגם הברזים הרגילים של המים הטובים.
אם אתה לא משתמש הרבה זמן,
יש שם חלודה, כל מיני דברים, זה מעכב.
אז תפילה ותבאר כל אבני נגף מתלמי לבבך,
בה תוכל לשרש, לשרש זה לעקור,
כל קוץ ודרדר אשר השתרשו בלב מימי נעוריך.
כל העבירות שהיה לך כשהיית ילד או כשהיית צעיר,
אנחנו מכירים את הדברים האלה,
וכל התשוקות לכל מיני דברים שהם לא אמיתיים.
זה עוקר את הכל,
עוקר את הכל.
צריך סבלנות.
ותחת היותך עד הנה חורש בלב מחשבות אוון.
לפני שהבנת את
סגולת התפילה והשתמשת בסגולת התפילה,
עד עכשיו חורש מחשבות אוון,
איך לסנג'ר ואיך להשיג עוד כסף על חשבון הזה,
איך לכופף את ההוא בעבודה.
אתם מכירים את זה, כן?
כן?
אז תחת היותך עד הנה חורש בלב מחשבות אוון.
אתה בתפילה,
יש בידך כלי קודש לחרוש בו מחרשת מצווה.
כלומר, מחשבות איך לעשות טוב.
כל הפיקחות שלך וכל החוכמה שלך זה איך לעשות טוב בחיים.
יש אנשים שצריך לעזור להם.
ואי אפשר לעזור להם בצורה גלויה,
הם מתנגדים.
צריך להיות חכם,
צריך להיות גאון, כמו שנאמר על רבי אריה לוין,
שהיה גאון בחסד.
צריך להיות גאון,
איך להביא, איך לעזור לאנשים בלי שהם ירגישו שאתה עוזר להם,
וירגישו פגיעה ויכולו גם לקבל את העזרה שלך.
אני אומר את זה עכשיו,
עכשיו עולה לי בראש איזה משהו שאני מתמודד איתו,
ואני אומר לעצמי, אני לא משתמש בחוכמה הזאת.
לא תמיד הולכים דוך.
צריך להיות חכם.
צריך להיות מחשבה,
מה שהוא אמר קודם,
במקום חורש בלב מחשבות אוון,
צריך להיות חורש בלב מחשבות של מצווה.
לחשוב מחשבות יראת השם ואהבתו.
זה לא אומר שאתה לא הולך לעבוד,
זה לא אומר שאתה לא מתקדם בעבודה,
וזה לא אומר שאתה לא מרוויח כסף.
השאלה איך עושים את זה?
בחסירות,
על ידי זה שאתה דורך על אנשים,
או עושים את זה בצורה נכונה?
בצורה נכונה, מתוך לב טוב ולא מתוך רע.
כמו שדיברנו, הדוגמה הכי טובה זה המלחמה עכשיו.
אנחנו נלחמים.
נלחמים באכזריות.
הורגים.
אבל זה לא בא מלב רע.
זה לא בא כי אנחנו שונאים ורוצים להרוג אותם ולשחוט אותם.
אנחנו הורגים אותם כי אנחנו נלחמים ברוע.
שלא מאפשר למדינת ישראל לחיות.
זה לא אותו דבר,
זה אותן פעולות פיזיות,
אבל זה לב אחר לגמרי.
הלב שרוצה סתם להרוג ולשחוט זה לב ש...
אנחנו,
זה לב רע,
אבל אנחנו לא, אנחנו הורגים, אבל לא מלב רע.
אנחנו רוצים להציל את
מדינת ישראל,
לחתוך את הרוע בעולם,
זה שמיים וארץ, זה אותו פעולה,
אבל הבפנים הוא הפוך לגמרי.
זה הבדל עצום, דיברנו על זה גם,
יש הבדל אם אבא כועס על הבן שלו בגלל שנמאס לו ממנו,
או שהוא כועס עליו כי הוא רוצה להביא אותו למקום טוב.
הילד מרגיש את זה בחושים שלו,
הוא מרגיש את זה מצוין.
את הגערות שהוא מקבל מתוך אהבה,
הילד יכול לספוג אותן,
זה ישפיע עליו לטובה אחר כך,
גם אם באותו רגע קשה לו.
והילד שאבא שלו שונא אותו ונמאס לו ממנו,
הוא לא יכול לקבל את ההערות האלה,
ואחר כך נוצר דברים מאוד קשים בין הורים לילדים.
אפשר תמיד לתקן את הכל כמובן,
כן?
בסדר?
אז זה הקדמה שלנו,
זה הקדמה שלנו לפסקה הבאה,
בייחוד אני רוצה עוד פעם לחזור על המילים.
אנחנו נפגשים שם בתפילה,
מיוסד על מאמרות טהורות.
מזוקקות שבעתיים מילים מיוחדות
שנוגעות ללב.
בכל אחד מדיברותיה רוח אלוקים מרחפת,
במילים של התפילה יש רוח הקודש,
שמשפיעה, המילים משפיעות על הלב,
לא באותו רגע,
אבל...
וכל מילה ממנויה שקולה, מדודה, ספורה ומנויה,
חרוטים במושגים זכים וטהורים.
שהנפש נפגשת עם הנפש של המילים.
במילים יש נפש אלוקית.
הריאקציה שנוצרת היא ריאקציה חיובית בין הנפש שלנו למילים האלה,
וכולי וכולי.
תזכרו את זה,
כי זה...
אחרת לא נבין את פסקה 2,
כי באמת היא לא כל כך מובנת.
פסקה 2,
שהיא בעצם באורות התפילה,
פרק א', פסקה ד'.
התפילה קשר עם השם
הטוב
וההרמוניה של בריאתו.
זה לדעתי כותרת שלי,
לא של בעל המחבר,
בעל המאסף של אורות התפילה, שזה הרב נריה.
עוד פעם, התפילה היא קשר עם השם הטוב.
התפילה היא
צינור
שמקשר אותנו עם הלב הטוב שלנו.
וגם מקשר אותנו עם ההרמוניה של החיים
כולם שבבריאה של ריבונו של עולם.
הרמוניה שנמצאת בתוכנו,
בנפש שלנו המורכבת,
והרמוניה שנמצאת בכל העולם,
בכל הבריאה.
כולל המלחמה הזאת שהיא חלק מהרמוניה,
עם כל הכאב, חלק מהרמוניה של העולם,
כדי להחזיר את העולם להרמוניה שלו.
לפעמים אתה צריך,
בן אדם הולך, מזניח את הבריאות שלו.
וכשהוא מגיע לרופא, כבר אומר לו, שמע, מצב קשה, צריך לעבור ניתוח.
אתה בא לפני חצי שנה, שנה,
אתה מקבל איזו תרופה,
הייתי נותן לך קצת התעמלות,
קצת אוכל בריא,
היית פותר את הבעיה,
אבל הזנחת את זה.
צריך ניתוח.
אז הקדוש ברוך הוא עושה עכשיו ניתוח.
הניתוח הזה זה חלק מההרמוניה של שלמות המציאות,
הטובה שהקדוש ברוך הוא ברא.
כן,
אז בואו נראה ככה.
התפילה,
קודם כל מה זה התפילה בצורה הכי פשוטה?
תפילה כביטוי של משאלות הלב,
הבאה מלב כל יצור לעומת יוצרו.
היא היא התכונה של מילוי המשאלים.
של ריווי החיים, ריווי משום לרוות את החוסר שיש לנו בחיים.
כמו שאדם צמא,
אז הוא מרווה את עצמו במים.
כן, אז זה ריווי של החיים להשלמת מחסוריהם הרבים.
עוד פעם,
הגדרה הכי פשוטה של תפילה.
מה זה תפילה?
זה הילד שבא לאבא שלו, הילד שלא יכול,
שבא לאבא שלו שיכול,
ומבקש ממנו את מה שחסר לו.
אבא, נקראו לי הנעליים.
אבא, כואב לי בשן.
אבא, קר לי בחורף, אני צריך מעיל, יש גשם.
זה הדבר הכי פשוט שאנחנו מבקשים מריבונו של עולם,
אבא שלנו הוא בעל היכולת,
את הדברים שחסר לנו,
שאנחנו לא מסוגלים לבד לעשות אותם.
זה הדבר הכי פשוט,
וזה גם קשר נכון .
זה קשר שלנו בינינו לבין ריבונו של עולם,
של ילד
מול אבא.
אבא, תעזור לנו.
אצל החסידים ככה מדברים, נכון?
יש גם שירים כאלה, לא?
אבא, תעזור לנו.
זה התפילה הכי פשוטה.
זה אמיתי, זה נכון, ומי שאין לו את זה,
אז יש לו אף בשמיים.
אני יכול,
אני עומד בעצמי, אני יכול לעשות...
עד שבא, שוב, אני מזכיר את המלחמה הזאת,
זה לא סתם אני מזכיר את המלחמה הזאת, המלחמה הזאת,
אנחנו צריכים להיות בתוכה.
לא בתור אוי,
אלא בתור הוי.
כן, המלחמה הזאת היא סרט אלוקי שהקדוש ברוך הוא מסריט לנו אותו.
עם המחירים הכואבים שלו,
בשביל לחנך אותנו.
לכן אביא כל הזמן דוגמאות,
כי אין לך דוגמה יותר טובה מזה.
חשבנו שאנחנו יכולים.
שנייה, חשבנו, המצלמות, האלקטרוניקה,
הטילים, זה.
עשו לנו בית ספר.
ובמקרה הטוב עשו לנו בית ספר,
יש פה משהו יותר גרוע מבית ספר,
אבל לא משנה כרגע, בשבילנו,
עשו לנו בית ספר.
לא,
אנחנו לא יכולים הכל,
עם המטוסים שלנו, והטנקים שלנו, והטייסים שלנו, והזה, זה.
לא, אנחנו לא יכולים.
הקדוש ברוך הוא,
דבר קטן,
הכל נשבר, מתמוסס.
שלא נדבר על הקורונה,
זה היה שיעור ראשון, הקורונה.
אילולי היינו לומדים את השיעור הראשון של הקורונה,
כמו שצריך, יכול להיות שלא היינו צריכים להגיע לזה.
מה אמר לנו הקדוש ברוך הוא בקורונה?
אתם חושבים שאתם יכולים הכל, לעשות הכל?
מדינה כמו שאתם רוצים?
באה הקורונה,
בא לך איזה חיידק כזה בגודל,
אני לא יודע אם אפשר להסתכל עליו אפילו במיקרוסקופ,
וריסק את כל הכלכלה,
ריסק את כל הרקמה של החברה .
כזה,
קטן כזה.
כמו הג 'וק הזה,
כמו העיטוש שהיה אצל טיטוס.
הוא היה מלך העולם,
טיטוס.
יש לו צבא, מה,
עיטוש קטן,
גמר אותו.
לא צריך בשביל זה לא מטוסים,
לא F -35 ולא,
לא יודע מה.
לא יודע, לא זוכר.
שמעון, שמעון.
שמעון, לא משנה כרגע.
זה לא הנקודה.
הנקודה היא זה שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים הכל,
והקדוש ברוך הוא למד אותנו שלא.
אנחנו ילדים,
אומרים, אבא, תעזור לנו.
זה לא אומר שאנחנו לא עושים כלום.
אנחנו עושים מה שצריך לעשות,
כוחי ועוצם ידי.
זה כל הסיפור.
אז זה התפילה הרגילה.
יש לך בעיה של...
הוא אומר, אבא, תעזור לי.
בסדר, עכשיו, אבל יש פה משהו יותר עמוק
בתפילה הזאת.
הקדוש ברוך הוא היה יכול לברוא את העולם בלי שלאדם יהיה חסרונות,
נכון?
נכון?
רגע, אבל הקדוש ברוך הוא יכל לברוא את האדם, לא נכון,
זה לא מדויק.
אבל לא משנה כרגע.
הקדוש ברוך הוא יכל לברוא את האדם ללא חסרונות.
למה הוא ברא אותו עם חסרונות?
הרי החיסרון הזה, זה יצירת הקשר הנכון של האדם עם הבריאה,
עם האלוקים,
שזה מרפא את הנפש שלו,
גם מרפא,
מלשון ריפוי,
וגם מרפא את הלחץ של החיים,
כאילו כל החיים יושבים על הכתפיים שלנו,
כן?
אבל ליסוד זה עצמו,
כלומר, עצם התפילה שאנחנו חסרים ומבקשים מאבא,
הרי הוא המעיין מלא חיים.
מעיין בלב, כלומר, זה הקשר הזה, זה החיות
היותר גדולה והריפוי היותר גדול שיש לבן אדם,
המרווה את הנשמה הצמאה לקשר הזה.
למה היא צמאה לקשר הזה?
כי הנשמה בפנים יודעת שהיא לא יכולה לעמוד בפני עצמה בחיים.
והם מספרים לנו סיפורים,
שאתה גם מספר לעצמך שאתה יכול לבד וזה,
אבל הנשמה יודעת שהיא פירור,
כן?
והיא לחוצה מזה אם היא לא קשורה לריבונו של עולם.
זה קשור לביטחון בשם.
זה שבו הוא ברא את האדם שהוא חייב משענת.
ואם הוא לא בוטח במשענת הנכונה,
אז כל משענת אחרת מתפוררת.
זה בריאות הנפש של בן אדם.
כי הוא בסך הכל פירור בכל היקום הזה.
כן?
אני לא בא להוריד לכם את הביטחון עצמי,
כי בן אדם שקשור לריבונו של עולם,
אז כל הכוח עובר דרכו.
אז הוא הכי חזק שיש.
אבל זה לא הוא,
זה הוא.
זה כל ההבדל.
המרווה את הנשמה החיה מנחלי אדניו,
נחלי אדניו על גן עדן.
אתם זוכרים שמה שיש נחלים, משקים את הגן?
הגן זה הנשמה שלנו,
והנחלים זה ה...
הקדוש ברוך הוא שמשקה את הנשמה שלנו עם איזה נחלי?
נחלי עדן.
לא נחלים של כוח גס,
בעוצם ידי זה כוח גס,
טנקים שלנו,
צהל שלנו,
הטייסים שלנו.
נחלי עדן.
עדן זה עדינות הנפש.
לדעת שגם הטנקים שלנו והניצחונות שלנו זה ממנו.
עכשיו זה ההתענגות האמיתית על השם.
כלומר, הנשמה שבזמן התפילה היא אומרת, אבא,
הנשמה מתענגת מזה.
אולי אתה, האגו שלך לא מתענג מזה,
אבל הנשמה שלך היא מקבלת חיות,
היא מקבלת מים,
מושקעת.
הצפייה, לא ציפייה, הצפייה בפלאי שמות ותוארי ההוד,
כלומר,
הפגישה עם המילים,
זוכרים מה שלמדנו קודם ?
הפגישה עם המילים המיוחדות האלה,
שמתארים גם את ריבונו של עולם והנהגתו בעולם בכל התחומים.
מה ששאלת אותי,
נכון?
יוד קא ואב קא,
עם סגול,
עם צרי,
כן?
יש שם השם,
יש שם עדנות,
יש שם החסד,
יש שם הגבורה,
כן?
כל המילים מתארות שם את ריבונו של עולם,
את היכולות שלו ואת
ההרמוניה של החיים.
בעיקר
ההרגשה הטובה של הנשמה זה ההתחברות שלה עם ההרמוניה של החיים,
ההרמוניה שהחוט המרכזי לתוך ההרמוניה הזה,
זה הטוב של ריבונו של עולם בעולם.
מעלים אותנו,
כל הפגישה הזאת מעלה אותנו להיסגב,
להתרומם בקשר חי עם מה?
עם האחדות המוחלטת,
זה מה שהסברתי הרגע.
התפילה מאפשרת לנו להתחבר עם ההרמוניה הזאת,
שההרמוניה הזאת היא מרגיעה את הנפש.
שום פסיכולוגים ולא פסיכיאטרים לא יעזרו.
כדורים שנותנים
זה בשביל...
בשביל...
לצערנו, הם לא מחזירים אותנו להרמוניה,
אבל הכדורים האלה מורידים את סף הדאגות שלנו וסף החרדה שלנו, כן?
אבל...
מורידים...
איזה לחץ?
דם?
אז זה חיצוני,
אבל שאדם,
הוא מתפלל.
ומתחבר עם ההרמוניה האמיתית של החיים,
אין לו לחץ יותר,
הוא לא צריך כדורים.
הוא לא צריך כדורים,
עוד פעם, זה לא שחור לבן,
זה ככל שאדם יותר נמצא באמונה,
יותר נמצא ברצון טוב,
יותר מחובר לריבונו של עולם, מחובר לתורה,
מחובר לערכים,
מחובר לעניינים לתפילה,
יש לו הרגשה ותחושה פנימית, זה לא בשכל,
זה בהוויה שלו, יש לו הוויה של אחדות זה נקרא,
הרמוניה, אחדות,
שהכל הולך לטובה.
לא רק מילא הכל לטובה,
זה הוא מרגיש את זה,
הוא מרגיש את זה שהכל הולך לטובה.
זה מרגיע את כל המערכת הנפשית של בן אדם,
אבל זה לא רק בשביל הרגיעה.
אדם רגוע הוא מוסיף טוב בעולם,
הוא פועל ועושה.
אדם שהוא לא רגוע הוא מיואש.
הוא מחפש לברוח לכל מיני מחוזות,
לראות איזו סדרה טובה,
לעשות איזה טיול עם אקסטרים גבוה,
או שלא נדבר על כל מיני מסיבות וכל מיני חומרים וכל מיני...
זה בריחה, זה בריחה, כי אדם מרגיש,
הוא לא יכול יותר,
אז הוא חייב משהו שישכיח לו את זה.
או קורא לזה קוסמטיקה,
זה לא, זה ישכיח אותו, זה כמו לשתות מים מלוחים כשאתה צמא.
אז אני אומר, מה הנקודה המרכזית פה?
שהוא מרגיש את האחדות, זה הריפוי.
מרגיש, לא מבין,
מרגיש,
כן?
אם מקור חיי כל החיים אור אין סוף הוא בקשר
עם נותן החיים ומהווה את החיים בכל רגע ורגע,
הוא מרגיש קשר אליו.
אדון כל היש
ומלוא כל ההוויה.
מקור כל הרחמים,
ואף כל החסדים,
וכל הגבורות, כל היכולות גם להשתיק את הרוע למשל, כן?
אוצר חיי נצח הוא לפנינו.
אור עליון הולך ואור באיזון,
אור עליון שהוא חזק,
והוא רך, והוא גם חזק.
אני חוזר עוד פעם ליהודי הזה שאנחנו מדברים עליו מהקיבוץ שם,
שחזר מה...
חזר מה...
מהשבי.
גם אם אין לו כיפה על הראש,
אבל התחושה הזאת, אנחנו ממשיכים
ואנחנו נבנה.
זה משהו טבעי,
זה לא משהו שהוא,
יכול להיות שהוא צריך קצת גם להתגבר.
זה אמונה בטוב.
אדם כזה הוא אדם רגוע.
הוא עובר את הטראומה הזו,
הוא צומח מהטראומה הזאת,
במקום להיקבר על ידי הטראומה הזאת, כמו
שאומרים על הבלעם שהיה לו אתון.
כן,
אז אתון בשוודית,
כלומר בשפה של החרדים,
לא אומרים אתון,
כי הת בלי נקודה,
זה ס' נקרא, נכון?
אז קוראים לזה, הוא רכב על אסונו,
כן?
יש אדם שרוכב על אסונו, הוא צומח מזה,
יש אדם שאסונו רוכב עליו,
כמו שקרא לבלעם, שהאתון הייתה עליו,
כן?
יש אדם שהאסון
גומר אותו, כלומר, יש לו טראומה.
טראומה שגומרת אותו, ושאדם שיש לו טראומה,
שהיא לא טראומה, זה מנוף לצמיחה.
כן?
אז היהודי הזה,
הוא יהודי מאמין, מאמין בחיים.
אולי לא יודע את השמות של זה והוא לא כל כך מבין,
הוא לא חונך על זה,
הוא לא למד את זה,
אבל יש משהו בריא בפנים.
הרבה אנשים שקשורים לקיבוצים ולחקלאות וזה,
יש להם משהו בריא .
כמו שכתוב,
זה לא סתם הדבר הזה,
כתוב בגמרא שאדם צריך להידבק בריבונו של עולם, להידבק,
אדם צריך...
כן,
להידבק בריבונו של עולם.
הגמרא שואלת,
איך אפשר להידבק בריבונו של עולם?
הרי הוא אש חיה,
אש שורפת.
איך אפשר להידבק בריבונו של עולם?
שלוש תשובות,
זה לא באותו גמרא.
אחד,
כולם יודעים להידבק במידותיו.
מה,
הוא רחום?
אף אתה רחום.
תהיה כמוהו.
בן אדם רחום, בן אדם חנון, בן אדם שעושה צדק,
אדם שעושה יושר.
זה נקרא להידבק בשם.
תשובה שנייה, להידבק בתלמידי חכמים, כי תלמידי חכמים הם מיישמים
בפועל את ההתנהגות הנכונה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאדם.
תהיה קשור לתלמידי חכמים,
תראה איך הם מתנהגים,
איך הם פותרים בעיות,
מול האישה שלהם, מול הילדים שלהם, מול המס הכנסה,
מול הצבא, מול כל הדברים.
תראה איך הם מתנהגים,
תלמד מהם, זה נקרא להידבק בריבונו של עולם.
דרך התלמידי חכמים.
תשובה שלישית,
עבוד טוב,
לנטוע עץ בארץ ישראל.
שמעתם?
מפתיע, נכון?
מאוד מפתיע הדבר הזה.
אלא מי שעוסק בעבודת הקרקע
בארץ ישראל,
שזה לא עבודת החומר בשביל החומר.
זו עבודה קדושה, כמו שהחתם סופר אומר בארץ ישראל,
תגיד שאתה לא רוצה לחרוש את הקרקע,
זה כמו שאתה אומר שאתה לא רוצה להניח תפילין.
החתם סופר אומר את זה בארץ ישראל.
זאת אומרת, נטיית עץ בארץ ישראל,
דהיינו לעסוק בעבודת האדמה,
זה משהו שמבריא את הבן אדם,
נותן לו ישרות פנימית.
שהיא דומה ומזדהה עם הנהגת השם בעולם.
אנחנו רואים הרבה פעמים אנשי אדמה,
חקלאים, יש להם איזו בריאות ישרותית כזאת.
אני זוכר בצבא,
הם קצת השתנו,
כי הם כבר לא עובדי אדמה,
יש להם פועלים .
הם עשו בתי חרושת,
לא יודע, אבל אנשים שמיישבים את ארץ ישראל ועוסקים בחקלאות.
מגדלים לנו את הגזר ואת התפוחי אדמה ואת האבוקדו וזה.
ואם זה בא ממקום של
יישוב הארץ,
לא סתם רק פרנסה,
כן?
זה משהו בריא,
שעושה את הבן אדם בריא.
מה?
לא
אמרנו שלא.
לא אמרנו, הוא כותב הכל, לא רק עובד אדמה,
הוא כותב כל הדברים שקשורים ליישוב ארץ ישראל.
יש מדרגות בזה, אבל עבודת האדמה היא היותר
מחברת את הבן אדם לריבונו של עולם והנהגתו,
להידבק במידותיו ולהידבק בהנהגתו.
אז אני אומר עוד פעם,
היהודי הזה יש לו איזה בריאות,
וההחלטה הזאת שלו זו החלטה בריאה.
וצריך ללמוד מזה, זה לא שלם.
וכמו שמישהו אמר פה,
נדמה לי, אתה אמרת,
שזה עוד ברובד מסוים,
אתה אמרת את זה?
שברובד מסוים זה עוד יצוף.
עוד יצוף, יש איזו פסקה באורות התשובה שקשורה לזה.
מתוך הבריאות הזה,
בסופו של דבר מתחברים לנקודה האמיתית ויצוף גם הקשר לריבונו של עולם,
כי הוא מחובר לריבונו של עולם,
רק הוא לא יודע.
וגם הרב קוק כותב בעניין ,
הוא מחובר לריבונו של עולם והוא לא יודע.
אז אני באופן אישי מבסוט שהצלחתי לדעתי,
על כל פנים, ליישב את הסוג הזה,
כי הפגישה הזאת עם המילים וזה,
זה היה כזה משהו כזה שלא...
אבל
אני מרגיש באמת שאתה...
לא,
אבל אתה יודע, זה...
לא, אני אסביר לך, אני אסביר לך משהו מאוד חשוב.
לא,
אני אסביר לך משהו.
זה לא תלוי בך, זה תלוי בי.
הרבה פעמים שלומדים,
אתה מנסה להסביר לחבר שלך את התוספות,
אתה מסביר לו עוד פעם ועוד פעם והוא לא מבין.
אז אתה חושב שהוא סתום,
אבל זה לא נכון.
אם אתה היית מבין טוב את התוספות,
היית יכול להסביר לו באופן כזה שהוא יבין.
אז הבנת?
זהו.
אז הבעיה היא,
הבעיה לי היה קשה להתחבר לפסקה הזאת,
היה קשה לי להבין אותה ב...
וברוך השם,
על ידי התפילה הזאת שהבאתי בכתב הקבלה הזה,
זה פתח לי את זה.
אני מרגיש שאצלי זה יושב יותר טוב,
ואני מקווה שגם אצלכם הצלחתי להסביר יותר טוב את זה.
כנ "ל לגבי הפסקה הבאה,
שלא נלמד אותה היום,
אבל גם כן זו פסקה שלמדתי אותה,
למדתי אותה, למדתי אותה,
אבל אתמול התבהרה לי בצורה...
ששינתה לי את התפילה,
שינתה לי את התפילה.
אז בעזרת השם נזכה ללמוד אותה,
בפעם הבאה אנחנו נלמד על פסח לדעתי,
אבל נחזור לזה, אורות התשובה זה מהלך שלם,
שלדעתי שאם מתחילים אותו וגומרים אותו,
אז המפגש שלנו עם התפילה,
המפגש שלנו עם התפילה,
הוא יהיה הרבה הרבה יותר טוב,
כי זה אחד הכלים הכי חשובים בחיים,
זה התפילה.
לטובת עצמך,
לטובת עצמך, משפחתך,
בעיקר עם ישראל.
אנחנו סיימנו, אתה יכול להשאיר.
המורה, המורה, כן, זה בגמרא.
אני עשיתי על זה,
אתה יודע, אני הייתי מורה לחינוך מיוחד ועשיתי עבודה על זה.
כן.
סימן שהמלמד אהב אותו ורצה לעזור לו,
אחרת זה לא עובד.
הייתי מורה לחינוך מיוחד ועשיתי עבודה על הגמרא הזאת,
כי יש שם לימודים גדולים,
איך באמת להתעסק עם אנשים, לא רק תלמידים,
כולנו היום תלמידים מיוחדים.
אין היום נורמלים.
הנורמלים זה אלה שהם...
כן,
אבל תראה, מה הוא עשה, אבל מה הוא עשה בחיים שלו?
מה עשה בחיים שלו?
עשה דברים טובים בחיים שלו.
טוב, חברים, אתם רוצים קצת לשתף מה יצאתם מהשיעור הזה?
ונסיים.
אנחנו כבר באיחור, אתם צריכים לעלות למעלה.
יפה, כן, אם אתה מרגיש מחוזק בעניין הזה.
כן,
בעזרת השם.
אז בשביל זה אנחנו נלמד איך כן אפשר להצליח יותר,
כן.
יישר כוח, שמעון.
כן.
איזה פתיח?
כן.
כן.
אתה רוצה לשמוע תשובה?
אה,
כן.
אז יש לי תשובה מפתיעה בשבילך.
חשבתי עליה בדיוק אתמול,
אבל זו לא פעם ראשונה.
כשהם היו בצבא,
היה להם סייעתא דשמיא,
כי הם פעלו בשביל עם ישראל,
זה לא קשור לחינוך שלהם,
לא קשור לשום דבר.
עזבו את הצבא,
נגמר סייעתא דשמיא שלהם.
זאת אומרת, יותר עמוק זה שאתה מבין
שכל המלחמות שלנו זה נס אחד גדול.
אם אלה ניהלו את המלחמות שלנו,
אנחנו ניצחנו,
זה נס אחד גדול.
איך אתה יודע?
כשהם יצאו,
אתה רואה את הפרצוף שלהם,
ואלה ניצחו את המלחמות.
אבל בואו לא נמעיט מערכם.
ברגע שהם היו,
הייתה תקופה שהם הרגישו שאחריות על עם ישראל בתפקיד שלהם,
היה להם סייעתא דשמיא, היה להם
חוכמה אלוקית,
היה להם, איך אומרים, לב מלכים ביד השם,
זה לא רק לראש הממשלה.
יצאו החוצה, יצאו החוצה, יצאו מהמוד הזה של טובת עם ישראל וזה.
התחילו אינטרסים,
איפה הם יהיו,
באיזה מפלגה הם יהיו.
אז הכל מסיר סומא מחכמים.
זהו.
אז אם אתה מסתכל על זה,
תגיד, וואלה, ריבונו של עולם, ואתה רואה,
ריבונו של עולם עושה לנו את המלחמות.
חשבת שאריק שרון עושה לנו את המלחמות?
חשבת שלא יודע מה,
איך קראו לו, ההוא היה גיבור אחד גדול.
בן ציון,
לא בן ציון.
לא.
היה אחד גיבור שהיה לו איזה חווה שם אחר כך ב...
כן,
איך קראו לו?
הר ציון.
הר ציון, אבל איך השם הפרטי שלו?
זוכר?
היה גיבור, באמת היה גיבור גדול.
גיבור גדול.
אתה חושב שזה הוא?
זה מריבון העולמים שלח לנו שליחים.
ככה זה.
ככל שאתה יותר תעמיק במה שאמרת עכשיו וזה טוב,
ככה תבין שהקדוש ברוך הוא מנהל פה את המלחמה ולא ה...
אנחנו רק שליחים.
איזה שאלה?
את מה?
כן.
אז מה הוא אמר?
כן.
גירוש.
גירוש, לא התנתקות.
יפה, יפה, יפה,
יפה.
יפה, יפה, כן, יפה מאוד.
אבל אני אומר שהאוכל הכשר שאכלו בצבא
זה לא רק האוכל הכשר כפשוטו,
אלא הרוח הזאת שאנחנו נלחמים בשביל עם ישראל,
מצילים את עם ישראל,
זה גם כן לאכול אוכל כשר מבחינה רוחנית.
ושזה נגמר,
אבל נשאר כוח גדול.
שנשמע בשורות טובות, ישועות ונחמות.
