הייתה לנו הפסקה ארוכה יחסית
שלומדנו, זוכרים מה למדנו?
מה למדנו?
זוכרים מגילת אסתר, הייתה לה מגילה, נכון?
אבל זהו ברוך השם פורים הגיע,
פורים היה, עבר,
ברוממות ובשמחה
ואנחנו חוזרים לגבורות השם שזה בעצם ההכנה לפסח
הרי מהי ספר גבורות השם? ספר גבורות השם זה הספר של המהר"ל
ספר של המהר"ל.
שכל עניינו על יציאת מצרים.
כל עניינו על יציאת מצרים.
על הירידה למצרים, על השיעבוד במצרים, על הגלות במצרים, על המכות של מצרים, על היציאה עצמה, המון המון דברים סביב זה, מכל הכיוונים,
כן, תופס את הנושא הזה מכל הצדדים והכיוונים וההיבטים,
כשהוא ראה לנכון לפחות, שזה רחב מאוד.
טוב, אז אנחנו,
ככה זה הכנה טובה לפסח מה שאנחנו עושים קצת בגבורות השם אז אנחנו נתחיל בפרק ט'
עכשיו אולי הגענו לפרק ח' אבל נעשה עליו דילוג אנחנו צריכים את עמוד
רגע
מרגישים את זה?
פרק ט'
לא לא פרק ט'
אני אגיד לכם
הם עוד שומעים תוך כדי ה... בתוך הדפים עצמם לא כתבו אותם למעלה
לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא אתם רחוקים אתם רחוקים אתם רחוקים
מחילה פשוט אני רגיל להוצאה אחרת לכן אני ככה מתעכב איתכם פה זה אמור להיות ספר יש הוצאה אחרת.
אז אחריו
תחפש את הפרק תשיעי שתמצא אותו מה קורה פה
הנה הנה מצאתי עמוד פ'
עמוד פ'
בסדר ברור פ' זה יציאת מצרים כל הנושא של פ'
עוד פה פרק תשיעי מצאנו טוב יאללה זה משהו שחבר אותנו ממש ליציאת מצרים לסיבות ליציאת מצרים מה שנספיק בעזרת השם נתחיל פרק תשיעי אחר שכבר ביארנו מעניין המראה הזה הגדול והנורא כלומר פרק שבי ושמיני עסקו בעיקר בברית בין הבתרים ששם שברית בין הבתרים הייתה גזירה לאברהם אבינו לרדת שעם ישראל ירדו גרי אזרחה בארץ
עבדום ועבדום ועבדום ועבדום ארבע מאות שנה.
אז יש לך להתבונן בדבר הזה שאמר הכתוב ידוע תדע
כי גרי אזרחיו ועבדום ועינו אותם, שזה הבשורה האלוקית על גלות מצרים.
על מה חורי האף הגדול הזה
שהיה אומר לו הקדוש ברוך הוא כך.
באמת לכאורה צריך לשאול את עצמנו
מה הסיבה
שהקדוש ברוך הוא גזר עלינו את הגזרה על גלות מצרים.
אמרנו פה יש פה איזה חורי אף מה זה חורי אף?
כעס, יפה, איזשהו כעס, מה הקדוש ברוך הוא?
מה הכעס האלוקי עלינו, על אברהם, עלינו, שנגזר?
הרי גלות מצרים זה היה,
לא לקקו שם דבש, זה היה מאוד קשוח,
מאוד מאוד קשוח, מאוד קשה.
זה היה מהר"ל, בסדר, נגיע גם לשם.
מהר"ל יביא את זה פה, כן.
אז על מה חורי האף הגדול הזה?
שהיה אומר לקדוש ברוך הוא ככה, באמת צריך לעמוד על הסיבות,
כן, על הסיבות של גלות מצרים, אוקיי?
יפה אז המהר"ל מתחיל עם פירושים של הראשונים גדולי הראשונים
על הדבר הזה והוא בא לדחות אותם הוא מביא את קודם כל הסבר הרמב"ן
והנה הרמב"ן ז"ל נתן טעם לדבר מפני שהיה אברהם מביא את שרה בניסיון גדול
שאמר אחותי ולקחה פרעה על ידי זה
בשביל זה הביא הקדוש ברוך הוא את זרעו במצרים גם כן
וכמו שהביא על פרעה נגעים גדולים כך הביא
הקדוש ברוך הוא על מצרים נגעים גדולים
וכמו ששלח פרעה את אברהם במתנות רבות
כך יצאו ישראל ברכוש גדול אלוהים דברי הרמב"ן ז"ל.
הרמב"ן בפרשת לך לך מדבר על הנושא שנקרא מעשה אבות סימן לבנים
ושם הוא אומר אתה רואה שכל המאורעות שקוראים האבות הם אחרי זה
הופיעו אצל עם ישראל בדורות בזמנים מאוחרים יותר.
אז אצל האבות אצל אברהם אבינו ראינו שהוא בעצם התחיל את הירידה למצרים הוא ירד למצרים מחמת מפני מה?
כן פה הוא לא מביא את זה אני חושב.
כאן הוא לא מביא את זה אבל אברהם ירד מפני הרעב.
זה בדיוק מה שהיה בגלות מצרים למה הם ירדו למצרים?
מפני הרעב נכון משמעותי.
אבל מה זה?
כן מה תשственно זה.
עכשיו שמה אברהם כן הוא גרם הוא גרם לכך שהוא אמר אחותי אז הוא גרם לכך שבעצם פרעה ייקח את שרה
אה זה הבעיה הוא גרם לכך שפרעה ייקח את שרה
ו...
אז בשביל זה היה צריך שעם ישראל ירדו,
כן?
וכמו שפרעה הולכה בנגעים גדולים, ככה עם ישראל אחרי זה,
המצרים הולכו בנגעים גדולים, ופרעה יצא ממצרים ברכוש גדול,
גם עם ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול.
אז לפי הרמב"ן זה איזשהו החטא של אברהם, שהוא כאילו גרם לשרה במעשה שלו, בדיבור שלו,
להילקח לבית פרעה.
וזה הסיבה שנגזרה עלינו גלות.
ככה לפחות המהר"ן מבין אותו, כן? ככה המהר"ן מבין את ה... שזה בגלל שאברהם עשה חטא עם שרה שהוא גרם לה להגיע לידיו של פרעה. מה הוא יכול לעשות אחרי זה? צריך לברר, אבל הוא יכול לעשות כנראה אחרת.
לפי הרמב"ן.
עכשיו המהר"ן אומר שאת הפירוש הזה, עכשיו לא בטוח שהרמב"ן התכוון לזה, הרמב"ן התכוון למשהו שונה טיפה. אני לא...
אבל לא מכניס את ראשי כרגע למה הרמב"ן בדיוק התכוון לעומת מה המהר"ן הבין.
יכול להיות, המהר"ל כנראה את הכיוון הזה, המהר"ל הבין ברמב"ן,
כן, שזה החטא של אברהם, שהוא גרם לשרה להילקח לבית פרעה.
כותב המהר"ל, תראו שהפירוש הזה הוא לא נכון,
כן, ככה המהר"ל אומר,
וכבר הגשו עליו קושיות עד שנעקר פירושו מכל וכול,
שהרי אחר שנגזר הגלות עליו, חזר אברהם כשהלך לגרבה, ואמר אחותי,
ואיך ייתכן זה שאחר שחטא ואנש אותו עונש גדול, יחזור לחטא,
חלילה לומר כך, באמת קושייה גדולה.
מה, אברהם אבינו יודע שבגלל זה גזרו עליו רט למצרים, אז עכשיו הוא ירד עוד פעם?
הרי אחרי זה הסיפור שהוא גם ירד לאבימלך.
מלך גרר, מלך פלישתין, וגם שם הוא אמר,
אחותי, עוד פעם אותו דבר.
נו מה?
אתה ממשיך לחטוא, אתה לא שם לב? זה אברהם אבינו מדובר פה.
הרי קיבלת כבר עונש לפי הרמב"ן.
קיבלת עונש פעם אחת בגלל המעשה הזה, אז אתה חוזר עוד פעם על אותו טעות,
על אותו חטא, לא מסתבר בכלל שאברהם יחזור על אותו דבר ככה.
אחרי שהוא ראה את העונש שהוא קיבל, מה הוא רוצה? עוד גלות אתה רוצה, אברהם אבינו?
כן.
ועוד, יצחק שאמר גם כן אחותי, למה עשה זה אחר שאברהם נענש וכחטא הוא?
אז סדר, אז ככה הוא מגשה על הרמב"ן,
אבל אמרתי לכם, לא בטוח שהרמב"ן בדיוק התכוון למשהו,
אולי התכוון טיפה משהו שונה, אבל נשאיר את זה לפעם אחרת.
זה דרך אחת, שבגלל שאברהם הוריד את שרה למצרים וגרם לה לכך לבית פרעה.
פירוש עינים מביא המהר"ל,
ויש אחרים מן האחרונים שהוציאו מליבם עוד דבר אחר.
פירוש עינים.
שמה? שאמרו שחטא הגלות
היה בחטא השבטים במכירת יוסף.
או, כלומר, למה,
מה הכעס האלוקי על השבטים, אם אלה על עם ישראל,
מה הכעס של הקדוש ברוך הוא שגורם לנו לרדת לגלות במצרים?
מה זה?
מכירת יוסף.
כן?
שמי הפירוש הזה?
אם אני זוכר נכון, זה אבן עזרא.
ככה אני זוכר, אבל צריך לבדוק. נראה לי שזה אבן עזרא.
בכל אופן, שמה שקראו מפה יש אחרים,
שזה מצד מכירת יוסף.
ועכשיו תגיד, טוב, אז מה עם יוסף?
אז למה יוסף צריך להיענש גם?
כי אני אומר, ואף יוסף חתם, מפני שעל ידו הייתה המכירה.
כן? שיוסף גרם זה, שאם לא הביא דיבה אל אביו, לא הראה זה.
ומפני שעל ידי צאן הייתה המכירה כי דכתיבה ילכו לראות צאן אביהם בשכם ולפיכך על ידי צאן ירדו למצרים כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך אלו דברים אשר אמרו קצת מן האחרונים בסדר אז מה הסיבה
נכון אנחנו מבינים סיבה מתקבלת על הדעת
אתם חטאתם מכירת יוסף
מכירת יוסף היא איזשהו ביטוי של שנאה מאוד חזקה בין האחים ביטוי כזה
הוא אומר גם יוסף עצמו בחטא כי הוא הביא דיבתם רע לכן הגלות היא מכפרת על זה
אבל המהר"ן אומר שגם הפירוש הזה לא נכון לדעתו, לשיטתו.
הוא אומר ככה, בדברים אלו הם דומים,
בעיקר, תראי לי למה עיקר הסיבה שזה לא נכון.
מה זה?
אה, אתה צודק,
אתה צודק, אבל זה גם מה שלפי,
אתה צודק שגם לפי המהר"ן זה ככה,
ככה משהו דומה, צריך להבין את זה.
אז בואו נראה מה,
ככה מה הוא מסביר, דברים אלו הם דומים לצורה המצוירת על הכותל, אשר המצייר מייפה אותה.
ובשרד יתאר אותה, עד שכאשר יראה הרואה מרחוק,
יאמר שיש בה רוח חיים.
וכשקרב אליה, הנה הוא דבר צבוע בצבע, וכל רוח אין בו, ככה הם אלו הפירושים.
כאילו איזשהו אומן כזה שמציע לעשות יצירה שינראה לך חיה.
ציור כזה מאוד,
חיה מתוך הצבעים שלו,
הקווי מתאר שלו,
נותנים לו ליצור הזה צורה חיה, אתה רואה מרחוק דוב, אתה חושב שזה דוב חי,
ואז אתה מתקרב ואתה רואה שזה בעצם ציור.
הוא אומר ככה, הוא אומר, זה הדברים האלה, מרחוק הם נראים דברים יפים.
אבל מה שאתה בוחן אותם, יורד עכשיו לדקדק בפירוש הזה, מכירת יוסף, וגם פירוש המערבי הרמז, זה לא,
המערב הצליחה אומר, זה לא,
אין בהם רוח חיים.
כן, הוא חריף פה נגד השיטות האלה. הוא אומר ככה, כי כאשר האדם ידקדק בזה,
לומר שישראל באו בגלות בשביל מכירת יוסף, ימצא שזה ההפך משמעות הכתוב,
כן,
כן, שהקדוש ברוך הוא אמר לו לאברהם, קודם לידת השבטים.
נכון, הרי קודם שהשבטים בכלל נולדו, מתי? זה ברית בין הבתרים.
זה היה לאברהם כל לידת השבטים. הוא אמר, ידוע תדע כי גר יהיה זכה ועבדו ומינו אותם ארבע מאות שנה.
כן, וכל מי שיש לו עיניים לראות, תראה. כי סיבת המכירה,
כדי שיבוא לירידת מצרים.
שכן דרשו במקומות הרבה, וישלחהו מעמק חברון, מעיצה עמוקה של צדיק הקרורי חברון, שנאמר לו כי גר יהיה זרעך.
והנה היה השיעבוד של מצרים
סיבה למכירה.
לא שתהיה המכירה סיבה לשיעבוד,
ודברים אלו הם הפך האמת,
והתפארו שמצאו סיבה בעניין הגלות יותר ממה שנאמר בכל דברי רבותינו ז"ל,
אשר נביא את דברי חוכמתם אחר כך.
אז הבנתם מה אומר המהר"ל?
הוא אומר זה הפוך!
כלומר, מה הסיבה ומה המסובב?
זאת אומרת, בגלל ירידת מצרים הייתה מכירת יוסף.
כאילו, מכירת יוסף זה היה כדי להביא את המצרים למצרים.
הקדוש ברוך הוא סידר את המכירה ככה,
כן? אבל לא להפך, לא שבגלל מכירת יוסף, אז בני אנשים ירדו למצרים,
כן?
כמו שרואים גם בפסוק, שהגלות צריכה למצרים
נקבעה כבר שנים רבות לפני שהשבטים נולדו.
אז זה פירוש שני שהמהר"ל דוחה, בסדר? מכירת יוסף.
עכשיו ויש מן המפרשים והוא יותר קרוב או
כבר יותר קרוב והמתקרב לאמת לפי אומר המאהל שאמרו שלא היה זה בשום חטא
אלא בשביל איסורים של אהבה.
לכך הביא הקדוש ברוך הוא לישראל גלות לנקות את ישראל ולזכות ישראל במה שזכו
כך יש לפרש.
אך שזה אין נראה גם כן שאילו היה עונש דור אחד בלבד ואותו הדור יצאו רוצה לומר שהקדוש ברוך הוא מביא איסורים לבני אדם כדי לזכותם
אבל מצאנו כי דור רביעי ישובו הנה
והרבה מתו בגלות.
איך תאמר שהיו יסורים של אהבה כדי למרק אותם שיזכו למעלה הגדולה
כיוון שמתו בגלות ובצרתם.
אז פה זה כבר אומר, זה פירוש שהוא לא דחה אותו לגמרי, יש פה קרוב אל האמת הפירוש הזה.
קרוב אל האמת, אבל עדיין קשה למארג קצת. מה הפירוש הזה בעצם בא ואומר?
הוא בא ואומר
שזה לא בגלל חטא אלא יסורים של אהבה. פה אנחנו מבינים את המושג של יסורים קצת.
מה המושג של יסורים בא ואומר בעצם?
מה המושג של יסורים בא ואומר?
זה אומר שהקדוש ברוך הוא שולח איסורים של אהבה.
איסורים של אהבה זה לא בגלל שהיית לא בסדר,
חטאת, עברת עבירות או משהו כזה,
אלא בגלל שהקדוש ברוך הוא רוצה מה?
זיכוך. ואז מה בעצם לעשות?
להעלות אותך למדרגה, תעמוד בייסורים האלה,
כן, תעמוד, אתה
תתחשל, כן, תתחשל, האיסורים יכשלו אותך.
כן, מה שלא הורג, מחשל, נכון? האיסורים יכשלו אותך, יש לא את הגוף, את הגופניות, לא חדר כושר כאן,
אלא יכשלו את החדר כושר של הנשמה,
חדר כושר של הנשמה, של הנפש. מה זה הם?
כן, הנה חניהם, המר"ל פה מקשה עליו, זה קצת השאלה שלך, הוא קצת מקשה.
הוא שונה, תראה מה שהוא מקשה על זה, בטח.
אבל אפשר להבין פירוט דרך כזאתי,
שזה דובר פה לא על אדם אחד, דובר פה על עם.
כדי לזכח את עם ישראל,
כן, לאמן אותם, כן, אנחנו צריכים לאמן את השריר שלהם,
את שריר הנשמה של עם ישראל,
הקדוש ברוך הוא שולח להם ייסורים שיחשלו את הנשמה שלהם,
שהם יהפכו להיות יותר בעלי מידות טובות, מידות של קבלה מהקדוש ברוך הוא,
יהפכו להיות יותר טהורים, יותר זכים,
וככה הם יעלו למדרגות יותר גבוהות.
זה כלפי חוץ, כלפי חוץ זה רק למצאת שערי תומה, אבל בפנים נבנתה מדרגה שלא הייתה יכולה לבנות אותה באופן אחר, אתה מבין?
וכלפי חוץ הם היו עובדי עבודה זרה וזה, אבל מה נבנה בתוך הנשמה?
שרק צריך לחשוף את זה, צריך לחשוף את זה, בסדר?
תלוי מה.
לזמן מסוים,
לזמן מסוים, שזה מחשל, ואחר כך אתה לוקח את הדברים הטובים מזה
ומתרומם עם זה.
בסדר, אז אילך ים קודם כל אמר, אבל באמת לא,
הוא אומר זה קרוב לאמת, אבל זה לא לגמרי נכון, כי הוא קצת מקשיב,
מה שאמרת קצת, הוא אומר,
קודם כל צריך לדעת שמדובר פה על עם, לא על בן אדם פרטי.
זה לא, לכן זו שאלה אם הרבה זמן לא כל כך קשה.
כי עם שלם, זה יכול להיות שגם מאות שנים צריך לזכח אותו, יכול להיות.
אבל מה כאילו קשה לו, הוא באמת אומר,
אם זה היה ככה,
היה יותר נכון שיהיה דור אחד,
דור אחד אולי שעובר עליו ייסורים, כן? אבל לא זה,
לא כל כך הרבה דורות, כי אלה כבר מתו, אז איך הזיכוך עובר לדורות אחר כך, זה קצת קשה להסביר את זה.
אפילו שזה לא לגמרי רחוק, כן? זה באמת יש בזה מן האמת, כי בסופו של דבר גלות מצרים יש בה הרבה מן הזיכוך, וזה נכון, היא זיככה אותנו.
רק שכאן זה בא, כאילו, לשיטה הזו באה כאילו בלי חטא,
אלא ייסורים של אהבה.
סוגים של אהבה שמזככת את הנפש, את הנשמה של עם ישראל,
להיות יותר עבדי השם, להתרגל להיות עבדי השם,
להיות נקיים,
להיות בעלי כישרון של עבדות.
בעלי כישרון של עבדות, לקבל עול מלכות שמיים,
איך זה לקבל עול מלכות שמיים? זה לא פשוט לאדם. אדם רוצה מה?
אדם רוצה כאילו,
יש לו איזו נטייה למלא את הרצונות שלו,
את החשקים שלו,
את החשק שהוא רוצה לעשות עכשיו, לא?
עול מלכות שמיים זה אומר שאתה כאילו משעבד את עצמך לרצונות אחרים ממך,
אתם מבינים?
אז לקנות כזאת תכונה בנפש זה לא דבר קל.
לקנות תכונה של שעבוד, של כאילו קבלת עול, קבלת עול.
אז חלק מגלות מצרים, חלק ניכר מזה, זה היה באמת כדי לזכח את הנשמות של עם ישראל, להיות מוכנים, מוכשרים לקבלת,
לשים עלינו עול, רצון אחר, איזה עול אבל?
לא עול בשר ודם,
לא עול של בשר ודם, אלא עול עליון, עול גבוה, עול של הקב"ה.
להתרגל, להיות כאילו ממושמעים לדבר גבוה מאיתנו שנותן,
שאומר לנו איך להתנהל, כן, שמוביל אותנו,
בסדר? כן.
צאו מעבדות לעבדות, כן.
אבל העבדות של הקב"ה זה חירות.
כן, זה שהקב"ה זה חירות. זה חירות. למה? כי זה בעצם מתאים, מתאים עם הנשמה שלנו.
באמת.
רק לנו זה נראה שלא מתאים.
אז לכן זה לא רחוק, יש בדבר הזה הרבה אמת,
שהגלות סתם זיככה את עם ישראל, וזה קצו עם איסורים של אבא.
אבל מראה לא אומר, עדיין צריך לעשות עוד משהו, כן.
אתה אומר חטופים,
אתה רואה איך האיסורים פתאום מקרבים את האדם לקדוש ברוך הוא. אתה אומר, חטופים שככה נמצאים במנהרות וזה, שהיו רחוקים, פתאום אומרים,
שם הם היו קרובים לקדוש ברוך הוא, הרגישו אותו, התפללו אליו, נכון?
כן,
כן, בסדר, אפשר לענות, נכון, נכון, יש גם את הצד הזה,
יש ככה ויש ככה.
אבל זה לא רק זה,
אמרתי לך, זה כאילו,
יש פה איזשהו זיכוך כזה שעוברים.
מזכה את המידות מכל מיני כיוונים, מכל מיני בחינות.
בכל אופן,
המהר"ל אומר, אז ככה, הביאנו,
הרמב"ן אמר שאברהם
נתן את שר, כאילו,
גרם לשר ללכת לפעול.
אז נענש על זה.
היגשו עליו כמה קושיות.
יש מפרשים אחרים, אמרנו, אולי אבן עזרא אומר דבר כזה, כנראה.
מכירת יוסף.
שיטה של מכירת יוסף, אבל אמרנו לזה הפוך.
בעצם הגלות נגזל לפני מכירת יוסף. מכירת יוסף רק היה את הדרך להביא את הגלות,
אמצעי להביא לגלות מצרים.
אבל עכשיו מביא איסורים של אהבה.
גלות מצרים באה מצד איסורים של אהבה,
כן, שהם מכשלים את הנשמה של עם ישראל
בכמה וכמה בחינות.
באמונה שלהם,
בקבלת עול שלהם,
בזיכוך, שזה הייסורים עצמם, מזכים ומאפשרים לאדם לעלות למדרגה יותר גבוהה.
אבל המהר"ל אומר גם השיטה שלי, שאפילו שהיא יותר טובה מהקודמות, אבל היא עדיין לא לגמרי המושלבת.
כאן אומר המהר"ל, לא צריכים להתבונן, מה אמור חז"ל.
המהר"ל, לשיטתו, אומר מה אמור חז"ל על הדברים, על יציאת מצהר. הוא רוצה,
בוא נראה לך, הוא אומר כבר, חז"ל נתון לזה טעמים.
למה לחפש סבים אחרים אם יש בדברי חז"ל? תאמין.
אז הנה בואו תראו, זו השיטת המהלל.
בדרך כלל הוא כזה, הוא נצמד לדברי חז"ל. מה זה?
מה זה? הוא מקשה עליהם, הוא לא מקבל אותם.
הוא לא מקבל את, לא את הרמב"ן, נותן בן עזרא. השיטה השלישית הוא לא לגמרי זהו.
אבל הרמב"ן, זה השיטה של מכירת יוסף,
הוא די דוחה אותם.
תראה, יש להם כנראה הסבר. זה לא, הם לא,
המכירה התוספת שלהם זה מדרשים האמת.
יש מדרשים שאומרים כאילו שזה,
שמכירת הסב...
אבל צריך להבין עוד פעם, כי מכירת הסב... זה לאו דווקא, הרי יש פה שגושייה עצומה.
מה, אבן עזרא לא ידע,
אם זה אבן עזרא, עכשיו אני מקווה שאני לא מטיל עליו אחריות על מה שהוא לא אמר, אבל
מי שאמר את זה, לא משנה.
מה, הוא לא ידע שהגזרה על מירידת מצרים,
היא הייתה מתי?
בברית בין הבתרים. ברית בין הבתרים, השבטים עוד לא נולדו.
מה, הוא לא ידע את זה?
ילד בכיתה א' יודע את זה.
זה לא, לא יודע אם יש כיתה, אבל אם הוא יבין קצת הוא ידע את זה. זה לא בעיה גדולה לדעת את זה, כן? כל אדם מבין את זה.
מה הוא לא הבין? ברור שהוא הבין את זה.
אלא כשהוא אומר מכירת יוסף זה גם משהו יותר עמוק.
לא מכירת יוסף, הוא לא מתקיים מכירת יוסף מצד הטכני כאילו, שהם מכרו אותו בזה.
מכירת יוסף בתור מה שהיא מבטאת.
כאילו היא מבטאת איזשהו יסוד של מחלוקת של קרע שיש בעם ישראל.
אני מבטאת את זה, אתה מבין? את איזשהו פירוד מהותי,
איזה קרע מהותי שנמצא בתוך
בין האחדות של עם ישראל.
זאת אומרת, זה הכוונה מחיאת יוסף.
הקרע השורשי, כאילו, קרע שורשי כזה,
שמונח
ביחסים הפנימיים בתוך,
בין השבטים או בין האנשים עצמם.
קרע כזה יכול באמת להיות סיבה ליריבת מצרים.
חיאת יוסף זה איזשהו ביטוי חיצוני של הקרע, אוקיי?
כמובן יותר עמוק מזר, אני מסביר לך, כאילו, ברור שהם לא אמרו דברים שטות.
אבל המהר"ל, כאילו, ככה לומדים תורה, המהר"ל, עכשיו הוא לא, הוא אומר לך, אני דוחה אותם.
כמה דבר, כאילו, שאני חושב יותר לנכון, בסדר?
בשיטה שלהם, אבל גם בשיטה שלהם יש אמת,
שעלינו מוטל להבין אותה.
טוב, אבל אנחנו כאן לומדים את המהר"ל. אז המהר"ל אומר, בוא נחזור לדברי חז"ל, ונראה מה חז"ל אומרים.
ועתה שוב אל דברי חכמים הנאהבים והנעימים הברורים הם מוסדים על אדני החוכמה איזה מילים כן
דברי חז"ל הנעימים החכמים הזה הברורים מה אז מה חז"ל אמרו מה היה הסיבות לגלות מצרים
אומרת הגמרא בנדרים דף ל"ב אמר רבי אהבה ומפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו 210 שנים
מפני שעשה אנגריה בתלמידי חכמים שנאמר
וירק חניכיו ילידי ביתו.
כאילו הוא השתמש בהם, הוא השתמש בתלמידי חכמים שהוא לקח אותם
למלחמה מול ארבעת המלכים.
את חניכיו ילידי ביתו, היו שם 318,
אז כנראה חלקם או כולם היו שם תלמידי חכמים, לא היה צריך לקחת את התלמידי החכמים.
לא את כל חניכי ילידי ביתו.
מי שאול אותם תלמיד חכם תיקח, אבל מי שתלמיד חכם אל תיקח אותו.
השתמשת בתלמידי חכמים.
מה הוא הלך לעשות? זהו, כשהוא הלך להילחם,
לחלץ את לור במעמד המלכים,
אבל עשה גם אתם יודעים חכמים, פלא,
נכון?
אז בגלל זה השתעבדו,
השתעבדנו במצרים 210 שנים,
וואו, מה קורה פה,
נכון?
ככה כתוב בגמרא.
לכאורה, זה לא חסר פרופורציה, אתה אומר, בין החטא לעונש.
טוב, בואו נראה זה.
ושמואל אמר,
מפני שהפריז על מידותיו של הקדוש ברוך הוא
שאמר במה אדע
בברית בין המתרים הוא אמר במה אדע כי יירשנה הקדוש ברוך הוא הבטיח לו את ארץ ישראל
ואברהם אבינו כאילו
כן במה ביקש כאילו אסמכת או ראייה כזאת או כן ראייה איזה שהוא חיזוק כזה
איך אני אדע שאני ארש את ארץ ישראל הקדוש ברוך הוא אמר לך אתה לא מאמין אז על זה השתעבדנו 210 שנים
וואו וואו, סוג של איר כאילו, לא, במידע הוא מבקש כאילו,
הוא מבקש הוכחה כאילו, אתה מבין? נכון, זה חוסר אמונה, אבל זה מתבטא בזה שהוא ביקש, תביא מידע, תן לי ראיה לזה, תן לי הוכחה לזה שאני אדע, בסדר?
אז לא בזכות הקורבנות, התשובה היא בזכות הקורבנות בעיקרון, זה היה בפרק הקודם שלא,
אמרנו חלק מזה, חלק לא, אמרנו, בסורת הקורבנות,
זה מה שהשמעותו, מה זה?
מאברהם?
אבל השם אמר כבר מה השם אמר, השם אמר. לא, אז התשובה הייתה, בזכות הקורבנות אתה תדע שזה, זה שיש לעם ישראל קורבנות,
אתה תדע שזה ודאי מרשות הארץ. מה הקשר בין הדברים האלה?
אז למדנו את זה? לא למדנו את זה, זה לא בפרק זה, לא יכולים ללמד אותך מזה, אבל
המהל מסביר את זה, מה הקשר בין הקורבנות לבין
לבין ההוכחה, לבין הוודאות שארץ ישראל תהיה של עם ישראל.
מעניין, אולי נגיד את זה בהמשך.
בכל מקרה, סיבה ראשונה, הסנת גם את הבדל חכמים.
סיבה שנייה,
הפריז למותיו של הקדוש ברוך הוא, כאילו הוא ביקש איזושהי הוכחה,
איזושהי הוכחה או ראייה שעם ישראל יירש את הארץ,
במה ידע כי יירשינה.
ורבי יוחנן אמר שהפריז למותיו של הקדוש ברוך הוא מלבוא גרים תחת כנפי השכינה,
לא יודע אם זה כתוב ככה,
מלבוא גרים תחת כנפי השכינה,
שנאמר תן לי הנפש והרכוש כך לך.
כאילו אברהם אבינו לא קירב מספיק,
כנפי השם. עכשיו, אנחנו עובדים שאנחנו רואים, הוא כן קירב גרים.
הוא כן לימד,
הוא כן היה מלמד
גויים את אומות העולם, מלמד אותם את דבר השם,
מחבר אותם לדבר השם,
את הנפש אשר עשו בחרן,
כן, אבל כנראה לא ברמה שהייתה ראויה לו,
כן, שכאשר הוא כבש את סדום שמה,
ניצח את המלחמה אז,
אז מלך סדום אמר לו, תן לי הנפש והלכוש כך לך.
כאילו,
ככה מלך סדום, ואברהם כאילו, הוא לא לקח את הרכוש, אבל הוא נתן לו את הנפש.
פה יש תביעה על אברהם אבינו, מה היית צריך לעשות?
לא לתת את הנפש למלך סדום.
יש לך עכשיו נפשות כאן?
הנפשות זה המצרך הכי יקר.
המצרך הכי יקר, יש לך נפשות,
תחבר אותם לקדוש ברוך הוא, תקרב אותם להשם, בסדר?
זה הדבר השלישי.
עכשיו באמת לכאורה החטאים הלא כך מובנים, מה זה החטאים האלה, ומה זה קשור לגלות גם ב-2010 שנה, לא כך ברור.
בכל מקרה אומר המהר"ל, הרי גימל דעות בעניין זה, וכולם תלו הדבר בחטא, ודווקא בחטא אברהם.
ועכשיו זו נקודה ש...
נקודת מפתח אצל המהר"ל. המהר"ל מסחיק את הדבר, לא דווקא אצל אברהם.
כי מי זה אברהם אבינו?
מי זה בעצם?
הוא האב שלנו.
כלומר, האב של מה?
הוא לא אב של משפחה.
הוא אבי האומה, הוא אבי האומה.
מה זה? אם הוא אבי האומה אז הוא בעצם כמו זרע, כן? זה כמו זרע שממנו מתפתח אחרי זה עץ שלם.
כן? מתפתח עץ שלם עם הגזע שלו,
עם הענפים שלו והשורשים בהתחלה ואחרי זה העלים והפירות, הכל הזה נפתח מתוך ה...
אבל כל העץ הזה,
הוא בעצם גנוז בתוך הזרע.
אברהם אבינו הוא האב הראשון גם כן כן?
אז הוא בתוכו,
כן, בתוכו מעוגן,
כן,
מעוגנות, התכונות, כן, והיסודות הנפשיים
שעליהם מושתתת, כל עם ישראל מושתתים אחר כך. יוצאים עם ישראל, מושתתים לפי הזה של אברהם. זה כמו בעצם אצלו גנוז ה-DNA, אתם מבינים?
הוא ה-DNA של עם ישראל.
ככה מבינים את זה, הוא ה-DNA של עם ישראל.
אברהם מבין.
לכן,
לכן כאשר אם יש פגם קטן אצל אברהם אבינו,
ב-DNA, כאילו יש משהו פגום. אתם יודעים שאם יש פגם,
לא עלינו, אתם יודעים שלילדים איזה, חס ושלום, עם כל מיני פיגועים כאלה,
זה יכול להיות פגם מאוד מאוד קטן, משהו שאנחנו בכלל לא קולטים אותו עד מה זה, רופאים מבינים את הדברים האלה, קרומוזומים, איזה שהוא פגם קטן ב-DNA יכול לייצר אחר כך, חס ושלום, חס ושלום,
בעיות מאוד מאוד חריפות
בבן אדם שהיה לו, כן,
באיזה כל מיני, לא עלינו אוטיזם, כל מיני דברים כאלה, מאיזשהו פגם קטן ב-DNA, לא שאני משווה את זה לפה, רק לסבר את האוזן.
אברהם אבינו מבטא כאילו את ה-DNA של האומה,
את ה-DNA של האומה, ממילא
איזשהו איקס קטן בתוך הנשמה שלו, איזשהו חור שחור אפילו קטן אצל אברהם אבינו,
יש על זה השפעה,
השפעה עצומה באומה אחר כך.
וכיוון שהוא כמו ריכוז, הוא תרכיז, תרכיז מאוד מאוד חזק,
כזה אצל עם ישראל זה כאילו יכול אצל האומה אחרי זה מתבטא בצורה הרבה יותר ענפה הרבה יותר רחבה זה משהו מאוד מאוד מינימלי מאוד קטנצ'יק אבל
אחרי זה אצל האומה זה יכול להתפרס כמו מניפה עצומה.
כן רוצה לשאול משהו?
למה זה לא נאמר על אדם הראשון?
גם היום שאנחנו
מחברים את אומות העולם אנחנו אומרים אותם לא בכלל לא לאדם הראשון אלא לנוח.
אבל תראה על אדם הראשון קצת קשה לדבר.
ארוחים שם לנשמות ננוח,
לא שם לנשמות בני אדם.
על אדם ראשון קצת קשה לדבר,
וזה כאילו, על אדם ראשון זה איזשהו,
זו סוגיה שהיא מעבר ל...
משהו כזה, אבל מעבר לזה, תגיד,
ומי אמר שהאדם הראשון הוא של האומות כולם?
אולי האדם הראשון בכלל זה העם ישראל.
בעיקר, כשהוא נברא,
לכן אמרתי, זה משהו שהוא לא במושגים של העם. כשהאדם ראשון נברא, הוא נברא בעצם להיות
להיות כולל את הנשמות של עם ישראל.
לא נשמות, אחרי זה, בגלל חטא, בגלל נפילה שהייתה,
אז
נוצרו גם הנשמות באדם הראשון, הנשמות של אומות העולם.
תבין, בשלב אחר כך.
האדם הראשון המקורי זה עם ישראל.
זה הנשמות של עם ישראל.
הנשמה הכללית של עם ישראל.
לכן זה מושגים כאילו שהם לא ענייננו כרגע.
מושגים גבוהים, כאילו לפעמים אנחנו לומדים אותם, אומרים קצת על אדם הראשון לפעמים בזה,
אבל אין מה להקשות ולתרד שם.
זה דברים גבוהים כאלה, נשגבים. אמרתי לך, האדם השלום המקורי, זה כתוב על עם ישראל, אתם קרואים אדם. אמרה למה? ראינו את זה, אחד הפרקים פה.
אתם קרואים אדם, ואין אומות העולם קרואות אדם. אתם כאילו ממשיכים את אדם הראשון, זה אתם.
אדם ראשון המקורי, בסדר?
טוב,
אז יפה. אז זה נקודה מאוד חשובה להבין אותה.
האבות זה ה-DNA שלנו.
וכשיש גם ב-DNA אפילו שהוא מינימלי, אפילו שהוא קטן, הוא זעיר,
אחרי זה בייצור הנברא זה יכול להופיע בצורה מאוד רחבה וחריפה ונוראית גם לפעמים, ונוראית.
אז כמו בנמשל, בבני אדם רגילים, אז ככה גם באומה.
בואו נקרא את זה שוב אצל האמר"ל, הרי ג' דעות בעניין זה וכולם
תלו הדבר בחטא ודווקא בחטא אברהם יפנה כי כבר אמרנו לך
כי מן השורש והעיקר נמשך הכל.
אתם רואים מה השורש הוא הזרע של האומה שאם נמצא חיסרון בשורש
יימשך החיסרון גם כן, אלא נמשכים ממנו.
לפיכך דעתם ז"ל גם כן, כי במראה הזה ראה הקדוש ברוך הוא לאברהם הכל,
כי הוא היה שורש הכל, ולכן נרמז בזה כל הגלויות.
לא גלות מצרים, זה עכשיו דבר נוסף, הוא אומר,
כיוון שאברהם הוא שורש הכל, אז לכן נרמז במראה ברית בין הבתרים,
לא רק גלות מצרים, אלא אף שיעבוד כל המלכויות, גם הגלויות שאחר כך, כן, גלות בבל,
וגלות רומי שאנחנו נדון בה, כן, חורבן הבתים,
גם המלכויות ששלטו עלינו, יוון, פרס,
כמו שדרשו ז"ל, וגם לרבות שיעבוד שאר מלכויות.
כן,
והדין עם האם, כמו שהראה לקדוש ברוך הוא לאברהם, שיעבוד מצרים, ככה הראה לו שיעבוד כל המלכויות,
כי הכל הוא נמשך מן השורש, והראה לו כל אשר יימשך לזרעו.
לכן דעתם ז"ל גם כן, שהיה חטא נמצא באברהם,
שהוא השורש, ובשביל כך נמצא העונש בזרעו.
נקודה. כי מה שהקשה, כי איך אפשר שיהיה אברהם נענש?
והרי באברהם נאמר בסיבה... עכשיו הוא חוזר ל...
אני חושב שזה האי בן עזרא הקשה את זה, אני חושב,
לא בטוח, אבל...
אחד המפרשים שהקשה את זה, כאילו, זה...
כאילו מי שאמר שהחטא של גלות מצרים היה מכירת יוסף.
אז הוא הקשה, הוא אומר ככה.
מי שאמר את זה הקשה ככה. איך אפשר שיהיה אברהם נענש?
והרי באברהם נאמר בשיבה טובה תיקבר ולא תראה כל אלה.
ואיך נאמר שהחוטא ימות בשיבה טובה ויישאר החטא לבניו שלא חטאו.
שמעתם כאילו זה השאלה אומר מה אברהם בגלל החטא של אברהם אז הוא ימות בשיבה טובה ואנחנו נענש. וואלה יופי כאילו קושייה כזאת מה קורה פה.
אז אומר המהר"ל תראו קושייה זאת היא קשה המפרש הנזכר דברי חכמים.
זה שפירשת שזה מכירת יוסף.
ולא ידע כי בנפשו דיבר,
כי לפירושו הקשה זה כי נתן טעם מפני שחטאו בני יעקב במכירת אחיהם,
כן?
וראוי לומר כאפא דחת נגרא נשרף חרדלה, והרי לא היו השבטים חיים.
ומה זה מה הוא אמר פה?
הוא אומר אתה בנפשו דיבר, כלומר מה שאתה מקשה על חכמים, אה?
קשה עליך,
קשה עליך, למה?
אתה אומר, אתה אומר איך זה יכול להיות,
שאברהם ימות בסיבה, הוא עשה חטא, הוא ימות בסיבה טובה והעם ישראלי העניין יש.
נו, ועליך לא קשה השאלה הזאתי?
גם עליך, איך יכול להיות, אותה, מה אתה אומר?
מכירת יוסף, היא גרמה את ה... זה נכון?
מכירת יוסף, מי היה שם?
מי עשה את מכירת יוסף?
השבטים, ראובן, שמעון, לביב, יהודה.
מי נענש בגלות מצרים?
הבנים, השבטים, פה אפשר לתת לך, הבנים, הם ירדו אמנם למצרים, השבטים ירדו למצרים,
אבל הם לא היו בגלות,
הם לא כאילו היו בשיעבוד,
לא בגלות.
הם היו בגלות, לא בשיעבוד.
אז הוא אומר, גם הלכה קשה מה שאתה אומר. טוב, אז כנראה הוא יתרץ את זה ויגיד שהם כן ירדו, אבל הגלות.
בכל כך הסברה לא אומרת, על זה נאמר כף עד אחת נגרה נשרף חרדלה, כאילו,
זה ביטוי כזה, שכתוב בגמרי הפסחים, כאילו,
הכף שעשה אותו הנגר,
היא בסוף תשרוף את לשונו.
כאילו, אתה הכנת, אתה,
כן, אתה עשית כף, כן, הגר שעשה כף,
אחרי זה, עם הכף הזאת, כשהוא איתם איזה משהו חריף, חרדל, משהו חריף כזה,
זה ישרוף לו את הלשון.
מה שאתה עשית בעצם פוגע בך, כאילו, זה משל כזה,
מתוך דבריך אתה נסתר,
מבינים? מתוך דבריך אתה נסתר, גם פה, כאילו, מתוך הקושייה שאתה קשבת, גם אתה נסתר,
זה מה שהוא בא לומר לו.
בסדר,
אמנם אומר על זה המהר"ל בכל מקרה, אבל הקושייה הזאת אינה נכונה, כן?
אמנם קושייתו על דברי חכמים אינו כלום.
למה? כי אף על גב שנגזר על אברהם הגלות,
לא היה אפשר להתקיים באברהם.
כי נאמר, וגם הגוי אשר יעבוד הוא דן אנוכי, ואחריכן יצאו ביחוש גדול.
ולא היה אפשר להתקיים ברק בזרעו של יעקב.
כי אם היה אברהם בכלל יורדי מצרים,
היה גם כן ישמעאל ועשה בכלל.
כן, כתוב ה...
כן, וגם את הגוי בכלל וגם את הגוי אשר יעבוד הוא דן אנוכי.
ולכך לא גזר הקדוש ברוך הוא רק על זרע יעקב שירדו מצרים לא על אברהם
ועל יצחק רק על יעקב ובניו שכבר נבדל עשו וישמעאל מן יעקב ובניו.
נמצא אף על גב שהעונש בא בשביל אברהם
לא היה אברהם ביורדי מצרים מטעם זה כדי שלא יהיה נתינת הארץ
רק אל זרע יעקב.
בסדר? כאילו כי אחרת זה, כי מאברהם אנחנו יודעים שעדיין היה את ישמעאל גם את עשו אז גם הם יהיו חלק מהגלות מהגאולה ממצרים וזה.
אז לכן אצל יצחקות ליעקב, שמיעקב יצאו רק שבטים של ישראל.
זה תירוץ, זה הסבר אחד, למה זה לא שייך לאברהם.
אבל יש משהו יותר עמוק מזה, הוא אומר פה,
ועוד יש לך לדעת, כי לא שייך שיעבוד ואף גרות באברהם.
זו נקודה מעניינת מאוד, נקודה חשובה מאוד.
ואברהם אבינו לא שייך גרות, לא שייך שיעבוד.
אברהם אבינו, כאילו,
עם ישראל,
עם ישראל יש בו כמה בחינות, יש בו דואליות.
דואליות זה כאילו איזושהי כפילות כזאת.
כאילו יש צד אחד שאנחנו בעצם מחוברים לשאר העמים.
אנחנו מחוברים לשאר העמים,
כאילו
בהרבה דברים אנחנו דומים אליהם, דומים אליהם בהרבה צדדים שהם חיצוניים בחיים.
הרבה כאילו מערכות חיצוניות בחיים אנחנו נראים דומים לעמים.
אבל באמת יש גם בעם ישראל צד
שכאילו הוא לא מחובר לעמים, הוא צד שהוא מנותק,
הוא נבדל מכל העמים.
הצד הזה כאילו מתבטא באבות, האבות מבטאים צד כזה,
אברהם יצחק ויעקב מבטאים את הצד של עם ישראל שהוא עליון,
שהוא לא מחובר לשער העמים.
הם היו, אברהם יצחק ויעקב הם כאילו איזה שהם אנשים כאלה,
עליונים מורמים מעם,
כן חיים חיים אלוקיים נבדלים,
כן?
מה זה?
גם היה להם, כן אבל הם בעצמם כאילו, אברהם כאילו אומר הוא צד כזה מרומם,
הוא מרומם מכל הזה,
זה מתבטא גם בעם ישראל אחר כך, בעם ישראל יש צד כזה שאנחנו נבדלים מכולם.
זה מה שהוא אומר כאן, בואו תראו, בואו יש לך לדעת, כי לא שייך שיעבוד אף גירות באברהם, כי כבר ידוע כי אברהם הוא עיקר
בעניין העולם שבשבילו נברא העולם, דיברנו על זה בשיעורים הקודמים,
כמו שדרשו רבותינו ז"ל, ואיך ייתכן שיהיה אברהם גר,
ואף על אגב שכתוב מושב בני ישראל מצרים 430 שנה,
בדבר זה לא ייתכן, רק עם ישיבת אברהם,
טוב, נדלג קצת, בוא נקרא את זה מהר.
ועוד נאמר, ויאמרו אברהם בארץ פלישתים מימים רבים.
היינו בוודאי שלא נתנו הארץ עדיין לירושה.
לכן הוא נחשב גר בפלישתים, בארץ פלישתים הוא נחשב גר.
אבל שיהיה נמצא בו רושם גרות
שנזכר אצלו, ועבדום, ויינו אותם, ועבדום, לזה לא חל על אברהם הגרות,
כלל רק הגרות לא היה זה.
וכאן בא לרמז על רושם הגרות שהיה חל על יצחק וזרוע.
יהיה איך שיהיה, אין ראוי שיהיה אברהם בכלל לגירות כלל.
כל שכן שיעבוד שלא היה שייך באברהם, שאף יצחק לא ייכלל בשיעבוד כלל רק בגירות.
כי השיעבוד התחיל מעת שהיו שבעים נפש,
לכך לא ירד יעקב עם השבטים בלבד.
כי כאשר היו י"ב שבטים לא היו משועבדים לשום אומה למעלת השבטים.
ולא היה להם שום שיתוף עם מצרים עד שהיו שבעים נפש.
אז היו יכולים המצרים לשעבד. כי במספר הזה, תראו, נמצא לישראל שיתוף עם האומות.
אתה מבין, כאילו אברהם אבינו לא שייך בשיעבוד ולא ביצחק ולא ביעקב,
כי לא שייך בשיעבוד.
באברהם לא שייך אפילו גרות
ולא שיעבוד. ביצחק שייך גרות לא שיעבוד,
בסדר?
וגם ביעקב לא שייך שיעבוד, אבל מתי אומרת שייך שיעבוד? כאשר אנחנו במספר שהוא משותף בינינו לבין העמים, 70. לכן ב-70 נפש ירדו למצרים, כי שמה 70 זה בעצם מספר שמבטא שיש צדדים שווים בינינו לבין העמים, צדדים שהם כלפי חוץ רק שווים, בפנים זה שונה, אבל
כלפי חוץ זה נראה שווה.
אז השבעים הזה הוא כאילו מבטא שיש בנו שיתוף, אז לכן שם הם יכולים כאילו לשעבד, יכולים לשלוט עליהם.
אם אנחנו כאילו באותו מישור, כלפי חוץ אנחנו באותו מישור יכולים לשלוט עליהם.
אבל באמת, מצד האמת, עם ישראל הוא מרומם כאילו מהם.
בכל מקרה, אז רק במספר שבעים יכול לשלוט עליהם, כן?
כי במספר הזה נמצא לישראל שיתוף עם האומות שדרשו לזה לייצר גבולות עמים לספר בני ישראל.
גבולות עמים הם שבעים.
אומות למספר בני ישראל שהם שבעים נפש, יעקב ובניו.
וכאשר אום ישראל שבעים נפש,
אז אומת מצרים, שהיא אחת משבעים אומות, מתנגד להם מצד השווי שביניהם.
כן, אבל כאשר היו י"ב שבטים, כיוון שאין האומות מדרגתם במספר זה, הם לא במספר י"ב,
מספר שבעים, לא היה אפשר למצרים לשעבד לישראל.
כי זה ביטוי של עם ישראל, כאילו מעל המצרים.
כי אותה המעלה היחידית הפרטית שהם האבות ויב שבטים,
לא היה למצרים שיתוף עם הכלל,
ואין דבר פועל בדבר אלא אם יש ביניהם שיווי ומצד זה יגיע השווי כמו שאמרנו ולפיכך כאשר היו יושבים נפש ירדו מצרים ואותם תחת מצרים ואבין זמב.
טוב אז אנחנו צריכים ככה עכשיו להבין זה השלב הבא שאני אנסה בו אז בואו נסכם ראינו פה הוא הביא את השיטות של הרמב"ן של מכירת יוסף עם שרה אחרי זה של כנראה אבן עזר על מכירת יוסף
אחרי זה שיטה שזה בכלל איסורים של אהבה הוא אומר זה קרוב לאמת אבל לא לגמרי
ואז המהר"ל רוצה עכשיו לפתח את השיטה של חז"ל,
שזה חטאים שנמצאים ב-DNA שלנו, בשורש השורשים של עם ישראל, אצל אברהם אבינו.
חטאים שקשורים לנושא האמונה.
אברהם לא האמין והקדוש ברוך הוא, מה זה הוא לא האמין? ברור שהוא האמין, אבל
אתם מבינים שאצל אברהם אבינו פגם קטן?
כן, או אחרי זה באצל עם ישראל יכול להופיע בצורה,
בצורה חריפה ביותר, בצורה קשה ביותר.
ולכן גלות מצרים צריכה להיכפר, כאילו, על החטאים שנמצאים אצל,
בעזרת השם, בפעם הבאה נשתדל לבער את הנקודה הזאתי לפי המדרשים של קז"ל שהוא מער אליו.
טוב,
כאן כוח.
