בוקר טוב,
בשורות טובות,
מריחים כבר את פסח,
כתוב בשולחן ערוך.
שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום.
מה המקור למנהג הזה לשאול, להתחיל ללמוד הלכות פסח בפורים? שלושים יום לפני פסח זה פורים.
אני מצטט כאן את המשנה ברורה.
משה, לא פשוט, משה עומד בפסח ראשון ומנזירן על כל הלכות פסח שני.
פסח ראשון עד פסח שני גם שלושים יום.
וכבר אז הוא מסביר להם מה יהיה בפסח שני.
דהיינו, מי שלא זכר לקיים את פסח ראשון,
יש לו עוד אפשרות לעשות את פסח שני.
אז מכאן לומדים את זה.
הוא עדין בשאר ימים טובים,
גם כן דורשים קודם לכן שלושים יום בהלכותיהן.
והגאון ממירה אומר,
אשר העצרת מספיק יום אחר מיום ראשון בסיוון, כי אין הרבה הלכות.
ויש אומרים שהחיוב שלושים יום הוא רק בפסח משום שיש בהם הלכות רבות,
כגון טחינת חיטים, אפיית מצות, עגלת כלים, ברור חמץ,
שאלו אם אין עושים אותם כי הלכותיהם קודם הפסח,
אין להם תקנה בפסח.
מה שאין כן, בשאר יום טוב.
וזה מספיק כמה ימים קודם.
על כל פנים ביום טוב גופה כולי עלמא צריכים לשאול ולדרוש בכל יום בהלכותיה.
כן, כמו שכתוב, עוד פעם, משה תיקן להם שישראל
שיהיו שואלים ודורשים בעניינו של יום, הלכות פסח בפסח,
הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג.
יש מדרגות בתקנות.
משה רבנו בכבודו ובעצמו קבע שאנחנו צריכים 30 יום להתחיל ללמוד.
זו תקנה רצינית, זה לא של חכם כזה או אחר.
ומשה רבנו תיקן.
ובאמת, פסח, היום הטרור, היום,
אנחנו גם אופים מצות יד. כאן, דרך אגב, במכון אופים מצות יד בראשותו של הרב אשר.
לפני פסח עושים מצות יד,
אבל באמת צריכים ללמוד הרבה מאוד הלכות בשביל שזה יצא כשר.
אני לא מדבר כבר על הקצירה ועל הטחינה ועל האפייה והלאה והלאה.
אז לכן, מפורים עד פסח
לומדים הלכות שנוגעים לענייני הפסח,
אז וגם היום.
מי שרוצה לשבת בשמחה וביטחון,
בלי הסדר שהוא לא אוכל חמץ במקום מצה,
אז הוא יתחיל ללמוד מהיום,
וגם ילמד איך אופים מצות פסח.
אפשר ללמוד את זה גם מצות רגילות,
מצות של מכונה, מה שנקרא,
וגם מצות יד.
אנחנו גם עושים מצות יד, מי שמעוניין.
אז לכן צריך לפני זה ללמוד כבר את כל ההלכות.
נעשה לכל אחד בחינה.
אם הוא למד את כל הלכות פסח,
לפני פסח.
אז זאתי הסיבה, אנחנו מתחילים מעכשיו.
אין לנו פסח כשר ושמח.
אומרים על פסח, מה ההבדל בין פסח לפורים?
על פורים שותים.
אז בפורים מה צריך להגיד?
שפורים כשר,
שאנשים לא ישתקעו יותר ידיים.
ופסח, מה צריך להגיד?
פסח, למה זה פסח?
פסח.
הפסח
זה לשמור במיוחד על הלשון.
לא יכול להיות שנבוא לעניין הסדר, כועסים.
שאלו אותי למה.
אם אתה כועס, לא שומעים אותך.
אני בדקתי את זה באינטרנט.
אבא צריך לספר את ליל הסדר,
או הסבא.
אם הוא כועס, מישהו ישמע אותו?
לכן צריך לשמור על הלשון, על הפה.
לא רק על הכשרות, אלא גם על הפה.
