שלום לכולם.
שלום,
מה לומר?
אני אספר לכם שממש ברגע זה אני חוזר מפגש עם גדוד חיילים, גדוד שעכשיו ירד מסוריה.
והם עשו כינוס.
אמרתי להם שאחד הדברים הכי חשובים שחיילים צריכים לזכור,
ובאמת אולי כל העם צריך לזכור,
שלא חוזרים לשגרה.
כי יש איזושהי אשליה כזאת שאחרי המילואים חוזרים לשגרה.
אז כל מי שחושב לחזור לשגרה ימצא שזה לא הולך,
וזה לא נכון.
כי באמת לא חוזרים ממלחמה לשגרה,
לא חוזרים מכל המציאות שהיינו בה,
למקום שהיינו, איך אומרים, בשישי באוקטובר,
לפני שמחת תורה.
אז איפה חוזרים?
יש שפת אמת שאומר שמהמלחמה שהייתה בפורים,
זאת גימל אדר,
מהמלחמה הזאת
סתמכה בעם ישראל גבהות לב,
זה הביטוי, גבהות לב. גבהות לב זה נשמע לא טוב,
אבל כנראה שיש גבהות לב חיובית,
קוממיות, והולך איתכם קוממיות.
עם ישראל צבר קוממיות.
במקום השפלות שהייתה בזמן כורש,
שכורש אומר, לכו תקימו בית מקדש.
והם באים בחצי כוח, בעצלות, ברפיון,
ולא מצליחים להקים את בית המקדש.
וזה נתקע, נתקע 18 שנה.
וכדי להקים אותו, הם צריכים ללבוש מלכות,
וצמחים גם רות לב,
צריכים נקהלו,
צריכים אחדות,
צריכים אורה, שמחה, ששון, יקר.
כל הדברים האלה בסוף הם אבני הבניין הלאומיים שמהם מקיימים את הבית השני.
במילים אחרות,
הכי לא חוזרים לשגרה, חוזרים לשגרה אחרת.
וזו המציאות שאנחנו נמצאים בה עכשיו, ממש.
זה מה שאמרתי להם, וזה מה שאני אומר לעצמי,
וזה שאומרים לכולנו,
לאיפה חוזרים?
מה זה מקדש?
אז כולנו מכירים את השיר של הרב קוק, בלבבים משכן אבנה.
נכון?
אוקיי, שראים את זה יפה, מצוין.
מה זה?
איך זה?
ומה זה מתבטא?
אז אחד הדברים שבהם מתבטאת מגילת אסתר,
זה המלכות של אסתר.
היא לא מלכות נקודתית, פנימית.
היא מלכות עולמית, נכון? על 127 מדינות,
פתיחת סיפור.
וכשמרדכי הוא משנה למלך.
אז שמעו הולך בכל המדינות,
נכון?
ונפל פחד מרדכי על כל העמים, על כל העולם.
מדובר פה בתופעה שיש לה הקרנה עולמית,
שזה בדיוק הסיפור של בית המקדש.
הוא אמור להיות מקום שיקרין אור
ומוסר וערכים ומשפט על כל העולם.
במדינת ישראל בשנה וחצי, משמחת תורה,
היא הפכה להיות יצואנית של אומץ ושל ערכים,
וכולנו ראינו את זה.
כולנו ראינו את זה,
איך המאבק שלנו הציף
את הריקבון שהיה באקדמיה בארצות הברית,
מתחת לפני השטח
של כל הפרוגרס המבולבל,
כל הערכים המבולבלים שהציפו את העולם, ופתאום התנפצו
התנפצו,
התנפצו לגמרי.
פתאום,
פתאום העולם זז,
העולם נע.
ולשתף אתכם במפגש שהיה לי לפני שבועיים
בשגרירות של דובאי בישראל.
נפגשתי עם השגריר
ועם אחד מהמנהיגים של איחוד האמירויות.
זו כבר פגישה נוספת, סדרת פגישות,
שבהם הוא אומר,
אתם, העם היהודי, לא יודע, לא יודעים,
שאתם הקטר הערכי של העולם.
אתה רואה איזה ערבי עם ג'לבי הלבנה כזאתי,
ועם עקל, ואתה רואה, אנחנו רגילים לראות אותם בעיניים מאיימות,
נכון?
אבל הוא בא ואומר,
אתם לא מודעים לתפקיד שלכם הערכי,
אתם צריכים לזכור את התפקיד שלכם.
זה מה שאלוקים אומר לאברהם, ונברחו בך כל משפחות האדמה.
אנחנו מרגישים את עצמנו, כך הוא אומר לי,
גם בנים של אברהם, דרך ישמעאל,
ותפקידנו להזכיר לכם מה תפקידכם.
לא נעים לשמוע ככה נזיפה, אבל
זה מה שהיה בפורים.
מתוך הגבורה,
מתוך הלך כנוס, מתוך בתלבש אסתר מלכות,
מתוך האורה, מהשמחה, מתוך האומץ, מתוך גברות הלב,
כמו שאומר השפת אמת.
הם מגיעים לבית השני, מגיעים להקרין על כל העולם.
מגיעים לבטל את יצר
עבודה זרה בעולם.
מתוך התכונות שהתגלו במלחמה.
הם חותכים בחצי, או לא יודע, בחצי.
מחלישים את היצרד העריות בעולם.
תחשבו מה היה קודם.
הם מטהרים את העולם.
והכל מתחיל מאותה
לבישת מלכות,
שבהתחלה היא רק של אסתר,
אבל בסוף היא של העם כולו.
לבשי בגדי תפארתך, עמי.
התנערי מעפר, קומי.
זה התהליך שהם עברו,
וזה התהליך שאנחנו עוברים עכשיו.
עוברים.
עוברים אותו עכשיו, בשנה וכמעט חצי האחרונות.
אנחנו כבר שוכחים כל הזמן את מה היה, איפה היינו,
איפה אנחנו עכשיו,
באיזה מקום.
יש לנו היום כמה רבנים עם סגן ראש המל"ל.
תהיה לנו את הפוליטיקה האזורית,
בהיקף הרחב,
איזה תהפוכות היא עברה מאז שמחת תורה.
זה לא יאומן.
שזה לא ייאמן.
והגדול שבכולם,
שהמן חטף מכה.
הרי כולנו זוכרים, זה לא בא ברגע, נכון?
המן,
איך מתחילה המפולת שלו? הוא יוצא מהמשתה הראשון של אסתר,
ורואה את מרדכי לא קם ולא זה ממנו,
מתמלך ממה, נכון?
מתפוצץ,
כן?
בא הביתה,
הכל לא שווה לי, מה זה?
ואז הוא אומר, טוב, תעשו יד גבוה, אשתו אומרת, תעשו יד גבוה חמישים אמר.
ובלילה, מדידה שניות המלך,
וככה יעשה לאיש,
אז זה מתחיל בהתרכזות,
אחר כך בעצה מכשילה,
ואחר כך בהשפלה,
אחר כך הבת שלו מתה,
ועיתון של שופכים, וכולנו מכירים.
ובסוף זה בטלו עליו.
אז אנחנו היום עוד לא הגענו לתלור עליו,
אבל בוא נאמר,
איראן מרגישה מושפלת, חלשה.
אנחנו בתהליך של תליית אמ"ן.
כמה שבתהליך?
ואני זוכר שכשהייתי ילד,
לא הבנתי למה צריכים לתלות אותו על עץ גבוה חמישים אמה.
כמה זוכרים שאני אמה?
בבתים של פעם, אז לא היו הרבה קומות, נכון?
כל הבתים היו קומה אחת, אולי שתיים.
חמישים אמ"ה זה אירועים מכל העיר.
כל העיר צריכה לראות את אמ"ן תלוי.
וכל העיר צריכה לראות את עשרת בני אמן תלויים.
דיר ברק,
אל תתעסקו עם היהודים.
זה מה שקורה למי שמתעסק.
זה האירוע שאנחנו נמצאים בו עכשיו. אנחנו באמצע האירוע.
כבר רואים את האמן של דורנו,
חבוט,
מוכה, מושפל.
אנחנו כבר יודעים את ההמשך.
איזה כיף שאנחנו יודעים את ההמשך.
אנחנו מכירים את המגילה.
מכירים את ההמשך של המגילה,
מכירים את ההמשך של הסיפור בתנ״ך,
איך זה מתפתח ולאיפה זה מגיע,
ורואים את ההמשך במנעד הרחב ביותר, איך שדניאל מתאר אותו,
את המקום של עם ישראל בעולם.
ואני אומר לכם איזה משפט שאמרתי לבחורים בישיבה בצפת בשבת,
שבת זכור.
אמרתי להם, אתם יודעים, היו כמה עמים ששלטו לכל העולם.
מי?
נגיד עירה, פרס, מי עוד?
מי?
רומא,
יוון,
בבל, מצרים, מצרים, נגיד מצרים,
ועוד.
היו, ספרד,
הייתה פעם אימפריה, נכון?
אנגליה הייתה פעם אימפריה,
צרפת, הייתה תקופה, גרמניה, ניסתה.
בסוף כל המקומות האלה הן מדינות קטנות.
יוון היא מדינה קטנה,
מקדוניה,
אלכסנדו הוא קטנה,
זו לא הייתה מדינה גדולה,
נכון?
רומא היא לא מדינה גדולה,
ספרד ודאי לא, אנגליה גם לא.
לא הגודל.
היה להם משהו לומר לעולם,
הם החליטו שיש להם מה לומר לעולם,
כובשים את העולם, כי יש להם משהו לעשות.
אם הם יכולים, אנחנו לא יכולים.
אנחנו לא רוצים לדכא את העולם.
אנחנו לא רוצים לעשוק את העולם כמו שהם עשקו אותו.
אנחנו רוצים לתת לעולם ערכים.
במיוחד בדור הזה שהעולם בלי ערכים קורס.
לספר לכם את זה,
איזה ערכים?
אם אני אעשה ממוצע
של כל הנשים שיושבות כאן באולם הזה,
כמה ילדים יש לכם בממוצע?
כמה ילדים יש בממוצע פה לאנשים באולם?
שבע? שש?
רבנית אושר, כמה?
בערך.
כן ירבו.
זה שיותר, שמונה?
לא יודע.
בסדר?
בין שש לשמונה.
ממוצע.
בסדר?
כולנו יודעים שהממוצע,
שהממוצע הילדים שצריכים כדי לשמור מדינה שפויה
זה 2.1 או 2.2, נכון? אחרת הם מצטמקים והולכים.
אני זוכר שפעם היו אצלי אנשים מדרום קוריאה,
לא צפון קוריאה, דרום קוריאה,
דרום קוריאה,
שם הילדה זה 0.7 ילדים לאישה.
זאת אומרת, הם מתאבדים.
0.7.
ידים ואישה.
ממוצע,
ממוצע, ממוצע באיטליה 1.2. זה הממוצע.
דיבר איתי ראש, יושב ראש בית הנבחרים באיטליה,
אומר לי,
אם אנחנו לא נלמד את הערכים שלכם,
במיוחד בתחום הזה,
אנחנו אבודים,
אירופה אבודה.
הערכים שהם הבסיס של כל המשפחות פה שלכם,
הם באיטליה,
ובאירופה חלום לא מושג.
הוא אומר לי, אם אנחנו לא נאמץ את הערכים שלכם,
בעוד כמה עשרות שנים כל אירופה מוסלמית,
אתם יכולים להציל אותנו.
היו לנו כמה שיחות, ובאחת השיחות הוא אומר לי,
כבוד הרב,
אנחנו מוכנים לשלם בכל מחיר
כדי שתבצעו את תפקידכם.
אתם רוצים את המנורה?
מה אתם רוצים?
אתם רוצים את המנורה?
אתם רוצים את כלי המקדש?
קחו.
רק
תעשו את תפקידכם.
זה לא אדם שזה לא בכוחו.
זה בכוחו.
אז אני בטוח שכולכם רוצות את המנורה ואת הציץ ואת הפרוכת ואת כל מה שיש שם.
האם אנחנו מוכנים לעשות את תפקידנו?
האם אנחנו מוכנים ללבוש מלכות כמו האסתר?
חלקים, איזו תשובה טובה.
חלקים נכבדים בעם, כן.
מה?
ברור, ברור.
ברור.
אני מסכים.
חלקים נכבדים בעם, כן,
והמלחמה הזאת צריכה לחשוף
בכל העם את החלקים האלה.
להבין, העולם היום מבין.
יש ערכים מושחתים.
העולם ראה אותם בשמחת תורה.
יש ערכים מושחתים,
קלוקלים, רקובים.
העולם ראה אותם באקדמיה, בארה״ב, בקולומביה.
האוניברסיטה הערכית, האורים ותומים של הפרוגרסיבים.
כל העולם ראה אותם בקלונם,
ויש את הערכים שלנו.
אנחנו צריכים לדעת שזה האור שיציל את העולם.
זה מה שקרה בפורים.
הבנו שצריכים ללבוש מלכות.
לא, עזוב, מי אנחנו? מה, אנחנו עם קטן?
אנחנו חגבים, ידועים.
עוד מזמן המרגלים אנחנו חגבים.
זה מתאים לנו להיות חגבים.
אם רוצים גאולה,
ואנחנו רוצים גאולה,
צריכים ללבוש מלכות.
וזה מתחיל אצל אנשים משום מה.
אבל מה לעשות, מתחיל אצלכם.
אז אתן מוכנות ללבוש מלכות?
מה? שמעת?
מוכנות ללבוש מלכות?
כן. אני לא שומע כלום.
כן.
אתן מוכנות ללבוש מלכות? כן.
אני לא שומע את כולם.
האם את... אה?
אני חושב שזה בנפש להבין את התפקיד שלנו,
שמה שילוקים אמר, ועשך לגוי גדול, הוא התכוון ברצינות.
ושהקב"ה אמר לאברהם, נשבע לאברהם בעקדה ונברחו בך כל משפחות האדמה ובזרעיך,
הוא התכוון ברצינות.
והשבועה הזאת לעולם קיימת.
וזה שהוא אומר את זה גם ליצחק וגם ליעקב,
בסולם יעקב,
זה אמיתי.
אנחנו אחרי אלפיים שנות גלות קצת חושבים שזה סיסמה.
זה לא סיסמה, זה אמיתי.
זה כמו שאסתר
ידעה שזה כתוב בתורה, אבל לא לבשה, לא התנהגה בהתאם.
הייתה כמו עציץ
בבית אחשורוש.
חמש שנים, משנת שבע למלכותו, עד שנת שתים עשר למלכותו.
היא הייתה צדיקה, מאמינה, עציץ.
עד שלא הייתה ברירה והיא לבשה מלכות.
אז אנחנו גם כן צריכים להיות באותו מקום,
להבין שזה התהליך שאנחנו צריכים לעבור אותו.
אז עם ישראל עובר אותו,
צריך להבין.
עם ישראל עובר אותו, זה כבר לא אותו עם שהיה אז,
אבל זה לא מספיק.
אנחנו עדיין צריכים עוד ועוד,
ובעיקר לחזור לשגרה.
בעיקר להבין. אנחנו עושים את זה, ברוך השם.
אני לא מכיר את כל העם, אבל אני אומר,
עכשיו, באתי מהחיילים, מהגדוד הזה,
וזה לא הגדוד היחידי שאני פוגש אותו.
הוא פוגש כבר הרבה גדודים,
וכולם ככה. אתה רואה מה זה ללבוש מלכות,
אתה רואה שהעם לובש מלכות,
שהעם לא יכרע ולא ישתחווה.
אתה רואה שזה קורה, שסיפור פורים זה לא סיפור חד פעמי, זה סיפור היסטורי.
קורה, ואני רוצה לומר לכם איזה משפט,
תחשבו עליו בבית.
אני לא חושב שהייתה שנה שהשמדנו את עמלק
כמו השנה וחצי האחרונות.
כמה צוררים כמו המן הרגנו או חילינו,
החלשנו, כמה?
תחשבו.
אסד,
סינוואר, נסראללה, דף, ענייה,
כל עשרת בני המן,
נכון?
אני לא זוכר את כל השמות, פעם הייתי באיזה שיעור,
היה שם מישהו מהמודיעין, אמר לי, רגע, רגע, רב, שכחת את זה ואת זה,
שוק קרי וכל מיני,
אני לא זוכר את השמות,
הבליחו לרגע,
הרבה יותר מעשרת בני המן.
וזה הכל בשנה אחת.
בשנת תשנ"א,
רבי מחבד אמר,
יש לו שיחה,
תעשו שיעורי בית.
כ"ו ניסן תשנ"א.
כ"ו, לא כ"ח, יש שיחה בכ"ח, כ"ו, תרשמו.
חפשו באינטרנט.
שיחה שהוא אומר ככה,
שאלו אותו למה הוא, הוא אמר, נ"א זה שנת נפלאות הראנו, הראנו נפלאות.
אז הוא אומר, איפה הולכנו לפלוט? הוא אומר, תפתחו את העיניים.
הניסים שיש בימינו, נ"א,
יותר גדולים מהניסים שהיו בימי מרדכי ואסתר.
כי אז אתה צריך לחבר את שלוש למלכותו,
יום שבע למלכותו, יום שתיים עשר למלכותו,
ולחבר את הכל ולראות את הנס.
הוא אומר, היום לא צריך.
ברגע, תפתח תעודת נתונים, אתה רואה את הניסים.
היום ניסים יותר מפורים.
זה בנ"א שרק הורידו את סדאם חוסיין, נכון?
מה היום הוא היה אומר?
מה הוא היה אומר היום?
רק תפתחו את העיניים, תראו איזה ניסים יש.
אנחנו באמת בשנה מופלאה,
מופלאה.
יש כאלה שמסתכלים על החצי כוס הריקה.
היו גם בימי מרדכי ואסתר כאלה שקלו החצי כוס הריקה.
כולם הם מכירים?
רצוי לרוב אחד, נכון?
היו כאלה חמוצים, היו כאלה מרירים, היו כאלה שאומה,
ואסתר כותבת את כל תוקף.
תוקף, מה זה תוקף?
לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית.
היו כאלה שהעדיפו להיות חמוצים.
אז היא מרימה את שרביט המלוכה ואומרת, דיר בלקום,
מי שלא ישמע לי.
בלקום אחריכם, אתם תעשו פורים.
נכון? זה, כל תוקף, איגרת הפורים הזאת השנית.
אין ברירה.
בסוף העם, מהשמחה הזאת, בונה את הבית השני.
אז אנחנו צריכים, כמו שכותב החת"ם סופר,
וכך יהיה הבית השלושי.
ראיתי את זה גם השפת אמת,
גם השמש מול וגם החטא המסופרת.
כך יהיה הבית השלושי.
אמן.
שיהיה לכם פורים שמח,
מאושר. חזקו ויאמצו מאוד.
