אנחנו נמצאים לפני שבת זכור,
זכור את אשר עשה לך עמלק,
וברשותכם,
קצת להתייחס למצווה המיוחדת הזאת,
שלפי הפוסקים, זו מצווה מהתורה,
לזכור את אשר עשה לך עמלק,
לא רק עשה לך עמלק פעם, אלא גם בדור שלנו.
יש עניין לזכור את מה ש...
לא, זה בסדר.
גם בדור שלנו אנחנו צריכים לזכור את אשר עשה לנו עמלק.
למה? יש מה שנקרא היום בדור שלנו,
ביטוי כזה שנקרא הכחשה.
מה זה הכחשה?
הכחשה שאדם מכחיש את העובדות,
לא נוח לו.
כן?
יש מישהו, לא, עלינו לפעמים אדם חולה במשהו,
אומר לו הרופא, אתה חולה? הוא מכחיש.
לא נוח לו לשמוע שהוא חולה.
או מהבנק מצלצלים לו, אין לו כסף בבנק,
מה הוא מכחיש?
לא נוח לו לשמוע שיש לו חובות בבנק.
יש ביטוי כזה, הכחשה.
הכחשה.
והתורה אומרת לנו, לא,
הוא תכחיש את זה.
אדם לא נעים לשמוע דברים לא טובים.
אז הוא אומר, לא נו, שרוצים להשמיד אותנו
בכל דור ודור, עומדים עלינו לחלוטנו.
הקדוש ברוך הוא אמנם מצילנו מידו,
אבל אנשים רוצים להכחיש את זה. דרך אגב, יאמר לזכותו של ראש הממשלה שלנו,
שלגבי איראן,
ולגבי לא רק איראן,
הוא לא מרפה,
הוא לא מרפה.
וכל הזמן לנגד עיניו הסכנה האמיתית
של איראן, שהיא רוצה להשמין אותנו.
נזכר עכשיו באבא שלי, זיכרונו לברכה.
אני פעם שאלתי אותו, תגיד לי, הוא בא לכאן עוד לפני השואה,
קצת לפני השואה.
שאלתי אותו,
אתם לפני השואה הרגשתם את השואה באוויר?
זאת אומרת,
חשתם בדבר הזה?
אז מי שרצה,
הרגיש.
מי שלא רצה,
סתם את העיניים ואת האוזניים ולא רצה לשמוע מכל התוכניות
שבסוף לצערנו הרב התממשו בשואה
של להשמיד אותן.
זה נקרא הכחשה.
זה להכחיש.
באה התורה ואומרת לו, תזכור את אשר עשה לך עמלק,
לא רק בדור ההוא,
אלא גם בדור הזה.
עד מתי?
עד שמחו תמחה את זכר עמלק.
לא יזכר שמו לעולם יותר.
אז ברשותכם, הייתי רוצה להתייחס
אל העמלק.
מי זה העמלק הזה?
מה זה העמלק?
בצבא,
מי שהיה כאן בצבא לפעמים,
לפעמים מלמדים בצבא מה נקרא דע את האויב.
דע את האויב, הכוונה היא, אתה בתור חייל,
או אתה בתור מפקד או משהו,
אתה צריך ללמוד מהי מטרת האויב.
לא רק כמה טנקים יש לו, ומטוסים, וכל הדברים האלה,
אלא תדע מה המטרה של האויב.
למה התפקיד שלך כחייל, כהצבא,
זה למנוע מהאויב לממש את המטרות שלו.
אבל איך תעשה את זה?
תבדוק לך מה המטרה שלו.
אנחנו עכשיו בתוך מלחמה,
בעיצומה של מלחמה.
והאויב,
אנשים התבלבלו,
לא ידעו מה המטרה של האויב.
למרות שהאויב ידע בדיוק מה הוא רצה.
דרך אגב, המלחמה הזאת מאוד דומה לעמלק.
לא רק מבחינה זאת שרצו להשמיד אותנו,
אלא מבחינה זאת שהם קיררו אותנו.
מה זה קיררו אותנו? כמו שרש"י אומר במקום,
שעמלק, שהתנפה עלינו כשיצאנו ממצרים,
הוא קירר אותנו בעיני אומות העולם,
אחרי שהם ראו את הנישים והנפלאות.
שיהיו בקריאת ים סוף וכל הדברים, היה לא התנפל עלינו,
וכולם חשבו, אי אפשר על עם ישראל.
והנה פתאום, הוא היה מוכן לקבל קביעות,
רק להראות לאומות העולם, אפשר על עם ישראל, אפשר להילחם בו, כל כך דומה ליום.
הם אמרו, אנחנו מוכנים לעשות הכל להראות שמדינת ישראל, אפשר להשמיד אותה.
הנה עובדה, אנחנו עם כמה כאלה.
מה שעשינו להם,
זה נקרא מלחמת עמלק.
ברשותכם, הייתי רוצה לדעת מי זה העמלק הזה בעצם?
ומי זה העמלק בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו.
במילים אחרות, בכל דור ודור המגמה העמלקית
היא קיימת,
כולל היום.
ולא צריך להתעלם מזה או להכחיש את זה,
וזו אלא על הדעת שאם מישהו חושב שנתנכל לעם ישראל,
זה לא רק מחשבה תיאורטית,
זה גם מחשבה מעשית.
חווינו את זה בשואה.
שילמנו על זה שישה מיליון יהודים, נרצחו בשואה.
בגלל מה? בגלל מחשבה שצריך להשמיד את עם ישראל.
ואותו דבר בדיוק עם האיראנים של היום.
אותה מחשבה, להשמיד את עם ישראל?
למה? מה אמור?
אם זה מעניין אתכם,
כן או לא?
את מי זה מעניין?
דע את האויב.
דע את האויב.
את מטרת האויב.
ומאיפה היא נובעת המטרה הזאת? מאיפה היא באה?
נזכר, היה בסרט,
היה רב, קראו לו הרב אדלר, זיכרונו לברכה.
הוא חי לו.
מה?
לא, הרב עדה, הרב של בסרט.
נדמה לי שהוא נפטר.
הוא נפטר לא לפני הרבה זמן.
הוא כתב ספר, הוא היה בשואה.
הוא היה בשואה בתור נער בשואה.
והוא כתב ספר באמת מרתק.
איך כנער במחנות המוות וכל זה,
הוא שמר על להשתדל לשמור כמה שאפשר על תורה ועל הלכות ומצוות וכל הדברים האלה.
עכשיו הוא כותב בספר הזה דבר שבסוף השואה, לקראת סוף השואה,
קיבצו אותם לאיזשהו אנגר, איזה מחצן גדול מאוד, את היהודים,
ומאות יהודים היו שם בתוך האנגר הזה.
וזה עוד הייתה ממש לקראת סוף השואה.
ואז איזה נאצי אחד,
ייבח שמו,
לקח יהודי והתחיל להרביץ לו.
מכות רצח.
עם המגפיים דרך עליו עד זום דם.
והיהודי שואל שאלה,
למה?
למה אתה עושה את זה?
מה עשיתי לך?
הוא צועק,
הוא כאבי וכל זה,
עד שהיהודי איבד את ההכרה שלה וכל זה.
ואז הנאצי הזה מתרומם מעליו,
הוא שואל אותי למה.
אתה יודע למה אני עושה לך את זה? כי אתה יהודי.
זה הכול.
כי אתה יהודי.
זה מה שאנחנו רגילים,
מגיע עונש למי שעושה לא טוב.
מגיע לו מידת הדין, אמרתי.
ופתאום אנחנו מגלים שעושים לנו את הדברים הנוראיים ביותר,
שבעצם אין שום סיבה מוסרית
שפגענו באיזשהו עניין, באיזה אדם או משהו כזה.
היום מדינת ישראל והעם ישראל,
עם מתוק מדבש,
ישאלו אותי מאיפה אני יודע,
באמת מתוקים אנחנו,
רק רוצים טוב,
רק רוצים שלום,
רק רוצים...
נו, מה אתם רוצים, האיראנים של היום,
להשמיד אותנו? מה עשינו?
רק טוב לאנושות, טוב לעולם, טוב לכולם.
אז למה אתם רוצים להשמיד אותנו?
תשאלו, נו.
תשאל.
אתה שואל אותי? תשאל אותם.
אני אגיד לכם למה אותה תשובה שהנאצי הזה היא
כי אתם יהודים.
כי אתם יהודים.
זאת הסיבה.
זכור את אשר עושה לך עמלק,
אל תזכח.
ברשותכם, הייתי רוצה לקרוא את מה שכותב הרב שיהודה
על העניין הזה.
מהו שורש העניין של עמלק?
מה אז והיום גם אותו דבר.
וכמו שאמרתי בהתחלה,
דע את המטרה שלו
על מנת שתדע להילחם בו.
אתה יודע, מטרת האויב, אתה יודע מה אתה רוצה, כן?
במלחמה הזאת, ראינו את זה ממש בחוש.
אנשים לא הבינו בהתחלה מה הם רוצים.
אני חושב שהיום כבר חלק מהציבור מבין מה הם רוצים.
פשוט
להשמיד אותנו.
לא בגלל הסיבה, אל תגיד מה,
רק טוב עשינו להם.
בגלל שאנחנו מה?
מה אנחנו?
הוא יהודי,
ומה זה יהודי ומה זה עמלק?
זה דבר והיפוכו.
ברשותכם, אני רוצה להקריא מה שרם ציודה כותב על עמלק,
ואיך צריך לטפל בעמלק הזה.
השבת נקרא, כתוב, קראנו, נקרא על פרסת זכור.
צריך לזכור מה זה יזכור.
מה זה העניין של יזכור? מה צריך לזכור?
מה זה עמלק?
יש לנו שני עניינים עם הגויים.
א', גויים ששייכים למציאותנו כאן בארץ ישראל,
שמתנגדים למציאותנו כאן,
ויש לנו חיוב להילחם בהם.
כמו כל עם, מלחמה בגלל אינטרסים.
יכול להיות אינטרסים טריטוריאליים,
או כלכליים, או תרבותיים, כאלה ואחרים,
כמו היום, מלחמה,
אוקראינה, אוקראינה, כן, אינטרסים.
אז יש מגמה כזאת, ניגוד אינטרסים.
הערבים אומרים, כובשים אתם,
לקחתם לנו את הארץ או משהו. זה מה שביתנו. אה?
כן, כובשים אתם, בתורה,
איך רש"י עדשתי, כן.
דרך אגב, מלחמת
מלך ערד,
מלחמת מלך ערד.
כמה, במלחמת ערד יש סיטואציה מאוד דומה ליום. למה?
מלך ערד הוא היה עמלקי,
אבל דיבר כנענית, כך הרש"י אומר במקום.
זאת אומרת, הוא בא ואומר, רגע,
אני אלחם בכם כי אתם רוצים לכבוש את הארץ, ואני בא,
אני בא לארץ. אז יש ניגוד אינטרסים, יש מלחמה,
אבל המלחמה הזאת
היא מלחמה כמו שני עמים, שנלחמים על מקום, על המקום.
ככה אומר מלך הרב.
אבל באמת הוא היה עמלקי.
הוא לא רצה להילחם בנו בגלל ניגוד אינטרסים,
אלא הוא רצה להילחם בנו בגלל שאנחנו יהודים,
כי עמלק של אז, שיצאנו ממצרים,
לא היה שום ניגוד אינטרסים,
עוד לא היינו בארץ, הוא סתם התנפל עלינו.
והיטלר, בדור שלנו, אם מחשימו בזיכרו,
לא התנפל עלינו, בלי קשר לארץ ישראל בכלל,
רק בגלל שאנחנו יהודים.
ואיראן מתנפלת עלינו, או רוצה להתנפל עלינו.
למה?
בלי קשר, אתם שמה באיראן, מה לכם ולארץ ישראל בכלל?
בגלל שאנחנו יהודים.
זה מה שהרב ציוד הארוך אומר כאן.
עמלק זה צנעת היהודים בגלל שאנחנו יהודים. יש לנו נשמה מיוחדת
שהיא לא יכולה בעיני הצונים שלנו להיות במציאות.
צריך למחוק אותם חס ושלום.
בואו נקרא.
ויש גויים שמתנגדים לעצם מציאותנו בכלל.
זה עמלק.
זה עמלק וזה גם האנטישמיות שקיימת בעולם.
אני לא חוויתי אנטישמיות, לא הייתי בגלות מספיק בשביל לחוות את האנטישמיות.
אבל מי שהיה כאן בגלות פעם,
חוויתם אנטישמיות?
היה כאן פעם סטודנט במחלקה הרוסית.
שאלתי, איך נהיית שאתה יהודי בכלל?
אז הוא אומר לי, הייתי, רציתי ללמוד באוניברסיטה,
ואני תלמיד מצטיין בכל דבר.
באתי לפקיד של האוניברסיטה, אמרתי לו, אני רוצה ללמוד כאן.
והוא אומר, תראי לי את התעודה שלך, כתוב שאתה יהודי.
אין מקום כאן.
פתאום גיליתי שאני יהודי,
בדרך ההפוכה.
מה?
להזכיר לנו לפעמים. כן, בדרך הקשה.
הדרך הקשה.
דוגמה, כן.
זה מה שאומר כאן הרב סודה.
מתנגדים לעצם מציאותנו בכלל,
שלא נחיה,
חד ושלום.
עמלק בא ונלחם איתנו במדבר בלי סיבה.
חלק כזה במציאות שזה עניינו ועליו אנחנו מצווים,
תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים.
אני מוכרח לומר, אם אנחנו נשווה את הדור שלנו
לדור שלפנינו,
תראו איזה מציאות היינו.
מיליוני יהודים טבחו אותם והכול, ואנחנו חסרי אונים ממש.
הלכנו כצאן לטבח, כן.
טוב, כל רם, אני לא...
כן, כן.
אני אשאל אותו בעניין הזה.
איך זה?
אתה צודק, שאלה טובה.
לא רק זה, שואלים, הרמב״ם שואל,
אם הנוצרים והמוסלמים וכל זה, הפילנסרות,
הכל מאלוקים, איך הוא ברא אותם,
את הנוצרים?
הרמב״ם מסביר שם שהתנגדות,
כשיש התנגדות למשהו,
אז בסופו של דבר אנחנו מתקנים את הקלקול.
טוב, עמלק זה סמל הרוע, כמו במלחמה הזאת.
והתפקיד שלך, איך קוראים לך?
אה?
דניאל?
בטח, דניאל.
תקן עולם אחוז עדיין.
אבל אתה יכול לתקן דבר מקולקל.
התפקיד שלנו כעם ישראל, למחוק את הרוע מהעולם.
אבל כדי למחוק את הרוע בעולם
צריך שיהיה רוע.
וזה עמלק.
היום אנחנו נלחמים,
והנחווה הנוכחית היא כנגד הרוע.
אנחנו לא נלחמים על שטח,
אלא שלבטל את הרוע הזה מן העולם.
זו לא מלחמה רק לאומית, אלא עולמית,
המלחמה הזאת.
צריך לזכור את זה.
אנחנו צריכים גם להעריך את זה.
להעריך מפני שאנחנו היום נהפכנו מעם חסר אונים,
שבשואה עשו מה שעשו,
לעם שנלחם את מלחמת העולם כנגד הרוע בעולם.
מה?
ודאי.
אלא מה?
זה צריך להכניס למודעות,
למודעות של הלוחמים,
של הממשלה,
של כל מי שזה, זה לא מלחמה סתם.
אומנם הכילו אותנו לוקשים כל הזמן, כאילו כל המלחמה עם הערבים זה על הטריטוריה,
זה לא,
הפרצוף האמיתי התגלה במלחמה הזאת,
פתאום מסתבר שזה לא על הטריטוריה בכלל,
על העניין של,
הם רוצים להשמיד אותנו כאומה,
בדיוק כמו הפרר היהודים בגרמניה,
בדיוק אותה מגמה.
ולכן אנחנו נתחיל להילחם בצורה כזאת שהם לא יצליחו.
איך עושים את זה? תשאלו אותי.
מה לעשות?
משמידים.
יש לי ספרי מיוחד.
כתוב, מחות תמחה את זכר עמלק זה מצווה,
אבל זה גם אבטחה.
זאת אומרת, זה לא רק מצווה למחות אותם,
אלא זה אבטחה. אלוקים מבטיח לנו שלא ייזכר עוד עמלק בעולם,
או במילים שלנו, לא ייזכר הרוע בעולם.
תפקיד של עם ישראל למחוק את הרוע מהעולם.
לא יהיה, יהיה רק טוב.
איך אני יודע שיהיה רק טוב?
כתוב, כטוב השם לכל,
לרחמיו,
על כל מעשיו.
אבל כשהטוב הזה יתגלה, אתה, יש לך תפקיד בעניין הזה.
אתה לא יכול להגיד,
מעין חכה וימחה.
אתה צריך להיות שותף, כמו כל דבר.
אתה צריך להיות שותף במחיית הרע הזה.
איך תשאלו אותי?
להילחם!
להילחם!
זה מתחיל מאיפה? מאברהם אבינו.
זה לא מתחיל מהדור שלנו.
זה מתחיל מאברהם אבינו,
שנלחם נגד ארבעת המלכים,
ובדרך כל הדורות,
מיעקב אבינו עם לבן שרצה למחוק אותנו גם אותו דבר בדיוק.
ולאורך כל הדורות,
כולל הדור שלנו.
וצריך לא לשנן את זה.
מה זה לשנן?
לזכור את המטרה.
לפעמים, תוך כדי חיים או מלחמה או דברים כאלה, אנשים שוכחים את המטרות.
הם הולכים לאיבוד.
זה הזכור הזה, זה מספר מדאורייתא לזכור את אשר עשה לך עמלק בכל הדורות, כולל הדור הזה, הדור שלנו,
בוודאי ובוודאי.
כן.
כן, מכל הבחינות.
הם רוצים למחוק אותנו לגמרי.
זה האמן הרשע.
פורים.
מה זה פורים?
זה בדיוק.
עמד הראשון, מה רצה?
ישנו עם אחד מפוזר
בין העמים, והוא רוצה למחוק אותנו,
כן?
הוא יצליח, מה אתם אומרים?
לא, בטח שלא.
אבל תהיה שותף למלחמה בו.
אל תהיה פסיבי.
גם מרטיביזרע היו...
הפועל תיפול.
מי שנוגע בעם ישראל נוגע בבמת ינוש של הקדוש ברוך הוא.
צריך לדעת את הדבר הזה.
זה לא ניגוד שמצד הארץ, כמו שחושבים שזה היה כאילו מלחמה,
אלא מצד העם בעצמו, עמלק זה חתיכת מציאות
מיוחדת שהיא מנוגדת לישראל.
עמלק מוזכר תמיד בלשון יחיד.
עם כזה,
שהוא חתיכת מציאות מיוחדת. בניגוד לזה,
יש את נצח ישראל,
גאון ישראל.
וחז"ל אומרים, מה זה נצח? והנצח זה ירושלים.
מעניין שגם היום,
הצפונים שלנו סימנו את ירושלים.
האיראנים האלה,
יש להם,
כאילו, הצבא שלהם מכוון אל ירושלים.
למה הם רוצים למחוק את הנצח מהמציאות?
הנצח מתגלה והעניין האלוקי מתגלה על ידי מי?
על ידינו,
על ידי עם ישראל, וזה הם רוצים למחוק.
ירושלים נקראת בשמו של הקדוש ברוך הוא.
כל זה עניין אחד.
שמך נקרס עלינו,
ושמתי את שמי על בני ישראל ואני אעברכם.
שם השם נקרא עלינו, דהיינו מל נקרא עלינו,
מתגלה על ידינו שם השם.
שאלו אותי איך,
שאלו,
מה, אתה לא יודע?
מי אמר?
איך מתגלה?
אתה לא יודע?
בתפילה אנחנו אומרים,
נקדש את שמך בעולם.
מה זה לקדש שם שמיים? דוגמה אישית.
אנחנו, בעצם דרכנו, דרך עם ישראל,
ודרך כל אחד ואחד מאיתנו מלגלה כבוד השם בעולם,
ורצה השם בעולם.
זה מהותו ועניינו ותכליתו של עם ישראל, של אברהם אבינו,
של האדם הראשון גם,
לקדש שם שמיים, לשלם דוגמה אישית
מבחינת מידות ודברים מהסוג הזה.
זה מעניין שהיום
התלונים שלנו סימנו אותנו כאילו העם הכי,
ויש שם, איך קוראים לזה, בית דין באירופה,
האג.
זה כמו בית שדום, היה שם גם בית דין.
כל מי שעשה טוב, דנו אותו,
זכה, הרגו אותו.
כל כך דומה,
ואת הרעים,
בעלילים הטוב.
ההיסטוריה חוזרת אל עצמה.
שם השם נקרא עלינו,
ושם השם מתגלה ממקור התורה,
כי שם השם אקרא אבו גודל לאלוקינו.
כשאנחנו קוראים שם השם כל יום בתפילה, בתורה,
אבו גודל לאלוקינו.
שם השם זה התורה.
יותר גדלות בתורה ויותר גילוי שם השם.
קידוש השם במובן האמיתי שלו.
צריך להרבות בקידוש השם,
בהנהגות, במידות,
בתורה, במצוות.
להרבות באהבת הבריות.
איך זה הרב סיודה אומר?
זה קידוש השם שלנו.
הבריות אומרות, אשרי זה שלמד תורה.
ישראל לך אשר בך את פער,
והתפארת זו מתן תורה.
כל זה עניין אחד מתוך סייעתא דשמיא.
זה עניין של עמלק, זה היפוכו של עם ישראל.
אמנם אנחנו אומרים בחג הזה, סליחה,
ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם,
והכל נהיה בדבריו.
יש בהמשך, ברשותכם, מה הרב ציודה כותב על העניין של העמלק.
אצל עמלק לא נזכר שום דבר בעניין עבודה זרה, לא כתוב שם.
אצל העמים הכנעניים שיהיו בארץ, כן,
הם היו עובדי עבודה זרה,
וצריך בגלל זה להסיר עבודה זרה מארץ ישראל.
אצלם לא כתוב.
ויבוא עמלק וילחם מישראל ברפידים.
פה יש ניגוד יסודי אבסולוטי
ששייך לסדר האנושיות בעולם.
כמו שיש חלק מיוחד באנושיות,
דיינו, עם ישראל,
חלק השם עמו, עם זו יצרתי לי,
עם אלוקי,
כך יש חלק מן האנושיות שביסוד הבריאה שלו
הוא ניגוד גמור לנצח ישראל,
ראשית גויים עמלק.
ההפך הזה קיים במשך איזה זמן,
עד מתי?
עד שהדברים יתבררו, והכריתו של הכרטוב בתורה.
הכריתו של עמלק מה יהיה?
הדור עובד.
ילכו לאיבוד, לא יהיה יותר רע.
אין כאן עניין פוליטי, אלא ניגוד מציאותי.
אנחנו לא יכולים לחיות ביחד,
כמו שאמר אותו צורר.
ידוע הביטוי של זה שרצה להשמיד, להרוג ולעבד את כל היהודים,
שקשה להזכיר את שמו היטלר,
יימח שמו וזכרו.
מה הוא אמר?
הוא כתב את זה, לא רק אמר,
וגם תכנן את זה
וכל זה.
איני יכול להיות עם עם ישראל בעולם אחד.
לא יכול להיות ביחד. או שהם
או שאנחנו.
כך הוא אמר.
ולכן הוא רדף אחרינו.
כן, וסליחה שאני אתן משל לאותה מחלה, לא עלינו.
כמו שהרופאים רודפים אחרי הגרורות למיניהם.
הוא רדף אחרינו, כל יהודי,
במרתפים, ביערות, בכל מקום,
להשמיד את כולם, חס ושלום.
ההגדרה הזאת צודקת.
יש אי אפשרות מציאותית קוסמולוגית.
מה שהם כן גויים אחרים,
שיכולים להיות עם עם ישראל, אנחנו יכולים לחיות.
לא רק שיכולים לחיות עם עם ישראל, אנחנו הילדים של אברהם אבינו,
המון גויים, נברכו בכלל כל משפחות האדמה.
אבל עם האלמנטים האלה של שנאת היהודים, מה שקוראים היום אנטישמיות,
כן, זה אותו רעיון,
זה אנחנו לא יכולים להשלים בשום פנים ואופן.
ומה התכונה הטבעית שלנו,
של עם ישראל,
של זכירת הקדוש ברוך הוא,
זכירת הבוחר בעמו ישראל באהבה,
הדבקות בכל חלקי כלל ישראל,
בכל חלקי ארץ ישראל.
בשביל הארץ יהודה,
כלל ישראל וארץ ישראל זה באותה נשימה.
לכן הוא היה אומר, אסור לוותר על אף יהודי.
גם אסור מוותר אפילו על מילימטר מארץ ישראל,
כי זה אותו עניין,
רק משנה גם על ארץ ישראל.
נמשך זכור את אשר יעשה לך עמלק.
זה אינו עניין פרטי וזמני,
אלא התנגשות עצמית ונשמתית.
מכאן הערך המיוחד שנתן זכירה.
ריבונו של עולם מחנך אותנו.
זכור,
לא תשכח,
שלילת השכחה מעיקרה,
דהיינו עקירת השכחה מיסודה,
קוראים בספר, קוראים בפה, קוראים בלב.
זאת אומרת, זה לא מספיק לחשוב על זה,
אלא צריך לקרוא את זה מהתורה במניין,
ממפעי ההלכתית,
לקרוא בתורה במניין לשמוע את הדברים האלה,
ואל תשכח בלב,
ראייה מביאה לידי זכירה, וזכירה מיד זה עשייה.
היום, כמו שאמרנו מקודם,
אנחנו, ברוך השם, יש לנו כלים להתמודד עם
העמלקים של הדור שלנו,
ונעשה את זה בגדול.
בעזרת השם נמחת
זכר עמלק את כל הרוע מהעולם.
שאלו אותי מתי זה יהיה.
לא, מה זה משנה?
העיקר שזה יהיה.
ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.
לא רחוק הדבר הזה, בעזרת השם.
נזכה לגאולה שלמה וישועה שלמה במהרה בימינו, אמן.
אמן.
