בוקר טוב, בוקר טוב.
בשורות טובות.
שהיה השיעור הזה לעילוי נשמתה של אשתי, זיכרונה לברכה, נבה בתאובה,
עליה השלום.
כתוב לגבי מקום התפילה,
יקבע מקום לתפילתו שלא ישנהו אם לא לצורך,
אבל מלכתחילה כל אדם צריך להיות לו מקום קבוע לתפילה, גם לא רק לתפילה, גם לתורה.
ואין די במה שיקבע לו בבית הכנסת להתפלל,
אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע.
ולא רק... קודם כל, ממי לומדים את הדבר הזה? מאברהם אבינו.
כתוב על אברהם אבינו
שכן מצינו באברהם אבינו שקבע מקום לתפילתו,
שכתוב וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם לפני השם.
אז רואים שאברהם אבינו קבע לו מקום קבוע,
תמיד היה מתפלא אישה, ואנחנו ממש נעבור סימן למי?
לבנים. לבנים, סימן לבנים.
אבל לא רק זה, מישהו רוצה להתחתן כאן?
אז אני אחד הדברים שצריך לדבר עם הקלה, עוד לפני הכל,
שמדברים איפה לגור, איך לגור, איך לסדר את הדירה וכל הדברים האלה.
כבר דיברתם על הנושא הזה, אסף?
אז צריך להגיד לה ככה.
אני רוצה, הכל מה שאת רוצה, מטבח, מה שאת רוצה.
דבר אחד, בבית שלי יהיה פינה לשבת קבועה,
ללמוד תורה ולהתפלל מקום קבוע.
שאלו אותי למה.
למה?
זה הדבר הכי חשוב.
הקביעות היא לא רק בבית הכנסת.
בכלל, כל קביעות,
כל קביעות בחיים, עבודה, חברה, משפחה,
כל דבר, זה הדבר הכי חשוב. למה? כי האדם הוא כמו עט.
עט צומח במקום קבוע, הוא לא פעם פה, פעם פה.
איך אומר דוד המלך?
כעת שתול על פלגי מים אשר יפירו אתם בעיטו ועליהו לא יבול וכל אשר יעשייה הצליח.
לא כמוץ אשר תטפנו רוח.
חוסר קביעות.
זאת שאיפת חיינו, להיות קבוע. אתה צומח ואתה גם את הפירות הראויים.
אז זה מה שאומרים. בית הכנסת, כשאתה נמצא בבית הכנסת,
תשתדל שיהיה לך מקום קבוע.
אלא אם כן אתה במכון מאיר.
למה? כי כאן באים, יוצאים, נכנסים.
אבל זה גם בסדר. אבל לכתחילה אדם צריך שיהיה לו מקום קבוע,
וגם בבית הכנסת, גם בבית, כל מקום קבוע לתפילה, לתורה,
המקום צריך להיות קבוע.
היה חכם גדול מאוד,
רבי יוסף אלישיב,
אלישיב,
הרב אליושי קראו לה, כן, לא, הוא היה...
הפעם ראיתי כתבה בעיתון לפני עשרות שנים
שהיה איזה עיתונאי אחד שבא מאמריקה,
והוא בא למאה שערים, למקום שהרב אליושי,
שם היה לומד וזה אומר.
אני הייתי כאן לפני 50 שנה, אומר העיתונאי הזה.
ראיתי איזה בחור צעיר יושב באיזה פינה שם.
אחרי 50 שנה אני בא, אני רואה, אה,
באותו מקום יושב כבר אדם זקן.
לא זז ממקום.
ויצא ממנו אחד מגדורי הפוסקים בדור שלנו.
הקביעות, הקביעות זה הדבר הכי חשוב.
זה מה שהוא פוסק כאן, הסולחן ערוך.
יקבע לו מקום בבית הכנסת ובבית המדרש.
ילמד מקום קבוע.
כתוב אחד המידות של קניין תורה,
מכיר את מקומו, כתוב.
מכיר את מקומו,
אז בין השאר ההסבר מה זה מקומו,
שהוא מכיר כל אחד ואחד מאות הכנסת איפה הוא יושב,
איפה הוא מתפלל, איפה הוא לומד.
למה? כל אחד יש לו מקום קבוע, הוא לא נייד לפה.
זה מה שהוא אומר כאן על השולחן.
ממי לומדים את זה?
יוסף. מאברהם אבינו. גם יוסף הצדיק. גם יוסף, כל הצדיקים.
כשהוא ביקם, כשהוא ביקם את האחים,
שיוסף מיקים את האביס. כן, בשולחן,
מכל קבוע.
מאחל לכם הרבה ילדים שיהיה לכם, מכל החתנים,
ואז הם יריבו כולם על המקום.
כל אחד רוצה מקום קבוע.
שיהיה לנו רק בשורות טובות, הכל טוב.
