טוב, שלום, צהריים טובים, אחיי ורעיי.
אנו לומדים מגילת אסתר.
בפעם הקודמת ראינו כיצד המן הצליח לשווק את התוכנית של ההשמדה לאחשוורוש.
בעצם הבנו שכשעם ישראל מאבד את תחושת הייעוד שלו
ומתפתחת תפיסה כזאת שאפשר להיות,
רק כאילו לשמור תורה ומצוות אבל בעצם בלי הכותרת שממלכת כהנים וגוי קדוש,
אז מייד טפה סכנת השמדה מן הסוג המסוכן ביותר, סוג שהוא רואה בהשמדה לא אמצעי למשהו, אלא תכלית ויעד
בפני עצמו,
ומוכן גם,
אמ"ן מוכן גם להשקיע המון המון כסף כדי להשמיט את היהודים, עשרת אלפים כיכר כסף, אמרנו שזה מקביל כנראה למיליארד וחצי שקלים בערכים של ימינו.
רב ישראל, בכלל ועוד שב.
נכון,
שאלנו, נשאלה כאן שאלה מצוינת, איך יכול להיות שבמלאכה כל כך פלורליסטית,
שזה בעצם מה שטענו היה, מה שגרם לעם ישראל להיתפס כאילו לא מוכנים, לא מחוסנים לאפשרות הזאת,
איך ייתכן שבמלאכה כזאת מתאפשרת
תוכנית השמדה, וענינו על כך שדווקא בגלל הדבר הזה, הפלורליזם, החשוורוש מבין שהוא צריך עוד זרוע. הזרוע היא משטרה חשאית, חזקה,
ולכן הוא נותן את זה לאמ"ן, שהוא רוצח מנוסה,
והמן, כשהוא מגיש לפני אחש וראש את התוכנית,
הוא אומר לו, שמע, אני בדקתי ויש לי מסקנות.
מי שמאיים על הממלכה זה אוכלוסייה מפוזרת. הוא לא אומר לו יהודים, הוא לא אומר לכלום, הכל, נכון, אז דיברנו שגם בוועידת ואנזל לא כתבו שאורחים להרוג את היהודים,
אלא רק פתרון סופי לבעיה, וכן זה הדרך.
הם מפוזרים בכל מקום, ייכתב לעבדם, לעבדם, לא בדיוק ברור מה היה.
אני אפתוח את הבעיה, אחש וראש אומר לו, קח,
תסע,
תפתור לי את הבעיה, בסדר? זה העניין.
ואנחנו יודעים שהאמן מונע ממניעים מטאפיזיים, לכן הוא מטיל גורל, נכון? דיברנו מה היה הגורל,
מיום ליום, מחודש לחודש,
הוא מתחיל בי"ג ניסן, מתחיל להטיל גורל על י"ד בניסן,
י"ד באייר, י"ד, לא.
ט"ו, טק, טק, לא. ט"ז, הכל לא, לא, לא, לא, עד שהוא מגיע לאלף,
אלף, לא. עד שהוא מגיע, י"ב,
בסוף הוא מגיע לאן?
להטלה האחרונה שיש לו, שזה יום י"ג,
היום שהוא נמצא בו, ואז יוצא לו י"ג בניסן, לא, י"ג באייר, לא, י"ג,
עד ההטלה האחרונה מתוך 365 הטלות, שזה י"ג באדר, בשנה ההיא, ויוצא לו כן.
נו,
אומר לך הנרי, זה לא השגחה מהגורל העליון?
המן מונע ממניעים מטאפיזיים של השמדת היהודים, בסדר? אז עד כאן דיברנו בפעמיים הקודמות. עכשיו,
אוקיי, בסוף זה צריך להיות תוכנית מבצעית, מעשית,
איך להשמיט את היהודים, למה שהיהודים לא יברחו להרים.
התוכנית מופיעה בפרק ג',
בואו נראה אותה.
פסוק י"ב: "ויקראו סופרי המלך בחודש הראשון בשלושה עשר יום בו,
וייכתב ככל אשר ציווה האמן אל החשדרפני המלך בלפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם,
מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אשוורוש נכתב ונכתב בטבעת המלך.
ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים,
מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד,
בשלושה עשר לחודש, שנים עשר הוא חודש אדר,
ושללם לבוז.
פת שגן הכתב יינתן דת בכל מדינה ומדינה, גלוי לכל העמים,
להיות עתידים ליום הזה.
הרצים יצאו דחופים בדבר המלך, והדת ניתנה בשושן הבירה, והמלך והמים ישבו לשתות, והעיר שושן אבוך.
מה כתוב כאן?
למעשה כתוב כאן את הדבר הבן. הבן שלח שתי איגרות.
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נגדור.
העירו לי שאני לא מברך,
לפעמים מספיק בקול, ולא שומעים את הזה, ולא ניממן בזה, אבל
זה בכוונה, כי עניית אמן
על ברכה זה רק ברכה שנאמרת בשידור חי.
אם אדם רואה את השיעור הזה לא ביום ראשון, לא בשידור חי, והוא שומע את הברכה, לא נאמן.
אז,
כל פנים,
יש פה שתי איגרות.
איגרת אחת היא איגרת גלויה,
פשקווילים על כל הקירות, מה כתוב שם?
פתשי גן הכתב להינתן דת בכל מדינה ומידה, גלוי לכל העמים,
להיות עתידים ליום הזה. כלומר, פתאום אתה רואה על הקירות, חברים, ביום י"ג באדר יהיה משהו.
יהיה משהו. כולם צריכים להיות בבתים ביום י"ג באדר,
עוד חצי חודש.
מה יהיה? לא יודעים. ייפתח קניון חדש, הרכבת הקלה תתחיל לעבוד,
יהיה הגרלת...
אחשוורוש הוא מלך משוגע, אולי עוד כוכב נולד חדש, לא יודע מה, אבל אומר לך, תשמע, בי"ג באדר, תשארו בבתים, ולכן
המלך והמן ישבו לשתות בעיר שושן, נבוכה.
נבוכה זה לא הם בארסט, אלא נבוכה זה כמו נבוכים הם בארץ,
סגר, לא יודעים, האישושושן לא יודע.
למה מודיעים מעכשיו על תאריך
כל כך מאוחר, מה יהיה? זה עורר סקרנות, ועוד פעם, אחשוורוש יש לו כל מיני רעיונות,
אולי יהיה עוד איזה הרפתקה.
הרפתקה.
במקביל, נשלחות איגרות
נכתבות ונחתמות בטבעת המלך, כלומר
טופ סיקרט,
סגול,
סודי ביותר,
אף אחד לא יודע מהם.
למי מיועדות האיגרות האלו?
כמה מפקדים היו לאמ"ן?
כמה? כמה? יש לנו מספר. המגילה אומרת מספר. כמה?
לא. עשרת בניו זה כאילו המפקדי העל. כמה חיילים היו לו בצבא שלו, במשטרה החשאית?
שבעים וחמש אלף, אומר לנו רב חיים, אנחנו נדע את זה בעזרת השם
בסוף המגילה, כשהרגו שבעים וחמש אלף, זה לא שבעים וחמש אלף שמרדכי הרג, זה שבעים וחמש אלף ממוקדים.
אלה החיילים במשטרת האס אס של אמ"ן.
כל אחד מהם מקבל מעטפה
סגורה, סודי ביותר,
אומר לו, תפתח את המעטפה, תראה מה כתוב שם. מה שכתוב זה ככה: אתה מונית על ידי אמ"ן, ראש המשטרה החשאית,
להשתתף באירוע השמדת היהודים שיימשך 24 שעות בדיוק.
75,000 איש,
כל אחד מהם מקבל כתובות, זה לא ככה על הבאבה, כל אחד מקבל מפה,
כל אחד מקבל כתובות.
יש לך,
אתה ב-24 שעות, צריך להספיק להרוג 100 יהודים, זה הרבה ב-24 שעות?
לא, ראינו בשמחת תורה שזה לא הרבה.
נכון, הם עשו את זה בפחות.
נכון? אתה מקבל את הכתובות, היהודים בבתים, אני אומר, אני אדאג שהם יהיו בבתים, אל תדאג.
רדומים, לא יודעים מה קורה להם.
מאה יהודים זה חצר אחת, כמו שהיה במרוקו, מלאך וכל זה, חצר, חמישה בתים,
ההוא יש לו שישה ילדים, ההוא יש לו שמונה ילדים, ההוא יש לו זה,
חצר כזאת,
אתה אחראי על החצר הזאת, עם המשפחה שלך, עם הכוח שלך. כל אחד מקבל כתובת, כל אחד מקבל,
כל אחד מקבל כתובות ושמות.
ביום אחד,
בפתא פתאום, אנחנו רואים את זה בשמחת תורה, כן?
כל ה-75 אלף האלו מתנפלים על היהודים בעת ובעונה אחת והורגים אותם.
תוכנית ריאלית?
ריאלית לגמרי.
זו התוכנית של אמ"ן.
75,000
קציני אס-אס, חיילי אס-אס,
שיש להם 11 חודש להיערך.
תצפיות,
איפה היהודי הזה גר, איפה אשתו גרה, איפה הילדים, איפה טף, איפה נשים,
מתי הוא חוזר הביתה, מתי הוא מגיע הביתה. יש לכם 11 חודש להתכונן לאירוע הזה, ביום י"ג באדר, לפנות בוקר, התקפה.
הפתעה.
זה טופ סיקרט, אף אחד לא יודע מזה.
יודעים?
גלוי לכל העמים, אבל התוכנית ההשמדה היא סודית ביותר.
ומרדכי ידע את כל אשר נעשה.
איך הוא ידע? לא כתוב.
איך הוא גילה?
אפשר להגיד ברוח הקודש. אפשר להגיד שמרדכי היה...
היה לו.
הוא היה שם בתוך הזה, נפל לו, נפל לו לידיים.
התוכנית המבצעית המלאה של המאן. אני מזכיר לכם שזה מה שמרדכי חשד מההתחלה.
הסיבה שמרדכי לא קוראה ולא משתחווה איתה, כי הוא אומר, אם אמן
מתכנן איזה משהו, אני רוצה לפוצץ את זה כמה שיותר מוקדם, כי אם הוא ירדים אותנו,
כן, אפשר לנסות לחשוב מה היה קורה אם חמאס היו מחכים עוד שנה,
מרדימים אותנו עוד, היינו רבים עוד קצת בינינו,
וכל זה, וגם מתארים עם חיזבאללה, מה היה קורה?
אז מרדכי אומר, אם יש כאן איזה משהו רע, בואו נפוצץ את זה עכשיו.
אז עכשיו הוא יודע את כל אשר נעשה.
ו... ויקרא את בגה מרדכי את בגדיו, וילבש שק ואפר,
ויצא בתוך העיר, ויזעק זעקה גדולה ומרה,
ויבוא עד לפני שער המלך, כי אין נבוא אל שער המלך ולבושק.
ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך, ודעתו מגיע הבל גדול ליהודים בצום ובכיו ומספד, שק ואפר יוצא לרבים.
שמע מילה שמרדכי גם הפיץ את השמועה,
כלומר התוכנית של המן כבר קצת מתחילה להשתבש,
אבל אני מזכיר לכם,
שק ואפר יוצא לרבים וכל הדברים האלו בסדר,
זה נשמע, איך אומרים באנגלית? אינסיין. כאילו, זה שיגעון.
טירוף.
הרי גם היהודים
בפולין,
כשהגיעו אליהם אנשים שהצליחו לברוח מהרכבת שהגיעה לטרבלינקה,
והם חזרו לגטו ואמרו, משמידים יהודים.
לא אמרו בנו לא יגעו. הם אמרו, לא הגיוני, זה כנראה השתבשה עליו דעתו, זה לא יכול להיות.
לא האמינו,
כי אתה באמת לא יכול להאמין לדבר כזה. מה זאת אומרת משמידים? סתם, אנשים הולכים ונעלמים.
אנשים עד כשהגיעו,
ראו את העשן, לא האמינו.
וכמובן, לא שום שיפוטיות, שום כלום. אתה לא יכול להאמין.
האדם שיש לו דעת לא יכול להאמין שפשוט משמידים אנשים בלי סביבה.
אז שק והפך יוצא לערבים? א', לא בכל מקום דבר המלך בדעתו מגיע. ודבר שני,
לא בטוח שכולם האמינו לדבר הזה.
וכאן מתחיל המשא ומתן
של מרדכי עם אסתר, כן?
הפסוקים ידועים לפניכם, נכון?
הנערות מגיעות לאסתר, ותשלח בגדים להלביש את מרדכי, להעשה סכום עליו, ולא קיבל.
נכון?
מה זה הדיבור הזה? בגדים, לא קיבל, כן קיבל, מה זה כל ה...
זה ברור שיש כאן...
אוקיי, אסתר, היא מבינה שקורה משהו שהיא לא מבינה,
שהיא עדיין לא יודעת מה,
אבל היא אומרת למרדכי, מה אתה עושה?
היהודים, לאורך כל השנים בגלות,
היו מצטייני דיפלומטיה.
קודם כל תתלבש,
נראה מה הבעיה, נתחיל להפיק את הקשרים.
פרוטקציה מפה, פרוטקציה משם, לחץ מפה, לחץ משם.
בשביל זה אני מלכה, בסדר?
אז לכן היא שולחת בגדים להלביש והוא לא מקבל,
כי כאן כבר מתחיל הוויכוח בין מרדכי לאסתר. בואו נראה את הוויכוח. קודם כל בואו נראה מה כתוב.
ויצא עתך אל מרדכי אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך ויגד למרדכי את כל אשר קראו ואת פרשת הכסף אשר אמר אמן לשקול על גנזי המלך ביהודים לעבדם ואת פתשי גן כתב הדת אשר ניתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות הלל לבוא אל המלך ולהתחנן לו ולבקש מלפניו על אמה מה מרדכי עושה?
הוא אומר לעתך תקשיב קודם כל תיקח את האיגרות הסודיות האיגרות להשמידם תראה לאסתר
למה זה חשוב פרשת הכסף?
הכסף זה אירוע משני פה.
הוא אומר, תסביר לאסתר
שאדם שמוכן להשקיע מיליארד וחצי שקל בהשמדת היהודים,
אי אפשר לשחד אותו.
זה לא עובד עליו, הדברים הרגילים.
כל הכלי נשק הרגילים שאנחנו מכירים, שוחד מפה, שוחד משם, פרוטקסט, לא עובד עליו.
הוא מונע ממניעים מטאפיזיים והוא מוכן לשלם על השמדת היהודים.
אתה לא יכול לשחד אותו.
ולכן מה?
להגיד לה ולצוות עליה, לבוא אל המלך, להתחנן לו ולבקש מפניו על אמה.
מה שמרדכי אומר לאסתר זה את הדבר הבא, תראי,
את צריכה ללכת עכשיו.
לשבור את כל הכללים,
לשבור את כל החוקים,
כי בדרך של כללים וחוקים לא יקרה כלום.
הוא ייקח אותנו. למה?
וזה כלל שצריך ללמוד.
כלל רוחני.
כשמישהו הולך במסירות נפש, הוא מצליח.
כרגע, למי יש מסירות נפש?
לאמה?
הוא מוכן, יש לו מסירות נפש הזה, הוא מוכן להשקיע מלא כסף, הוא מונע מכוח גורל עליון.
אומר מרדכי לאסתר, את צריכה מסירות נפש.
מה אסתר אומרת לו?
אתה אומר, אסתר להתך ותצווה על מרדכי, כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים
אשר כל איש ואישה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא ייקרא.
הרדתו לעמית,
לבד מאשר השיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה.
ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום.
מה אומרת אסתר למרדכי נותרת?
אני לא מבינה.
אני צריך טיפה להסביר את זה יותר, אבל קודם כל אנחנו מבינים מפה שחלק מהפעולות שעשה אמן זה למדר את אחשורוש.
כל מי שמגיע לאחשורוש,
הרי המגילה התחילה בזה של אחשורוש, חצר הביתן, כולם באים, נותנים לו נשיקות מכל הכיוונים. מה קרה?
אחרי ניסיון ההתנקשות באחשורוש,
אמן אומר לאחשורוש, תקשיב, זה לא רציני, אתה לא מאובטח כמו שצריך?
מעכשיו אני מאבטח אותך?
כל מי שעובר דרכך צריך קודם כל לעבור דרכי.
וככה המן מידר את אחשורוש.
זה כמו, אם תרצו,
הגישה לראש הממשלה לפני רצח רבין ואחרי רצח רבין. לפני רצח רבין. אני כמה פעמים פגשתי את ראש הממשלה,
יצחק שמיר.
פגשתי אותו, לחצתי לו יד, וזה, ברחובות היינו, יכולת לראות אותו בכל מיני כינוסים וזה.
אחרי רצח רבין זהו, אתה לא יכול, הכל צריך להיות סטרילי וכו'.
אז היומן אומר לאחשורוש, זהו, אתה לא יכול.
אז אסתר אומרת למרדכי, תקשיב, אני לא יכולה להגיש את האחשווראש ככה, יהרגו אותי,
אין אפשרות. וחוץ מזה,
שלושים יום פה לא הקראתי לבוא אל המלך, אז מה זה אומר? עוד שנייה, יקרא לי לי, יש אחת עשרה חודש.
מה אתה עושה? אתה לוקח את הסיכוי היחיד, שזה אני,
שורף אותי במקום, משתמש בקלף הכי חזק במקום, לא לפי הכללים, שורף אותי.
אם אני אלך, לא יהיה מי שיעשה את העבודה.
בעוד שיש לנו אפשרות, זמינה, קרובה,
זה שלושים יום, אז עוד יום, יומיים, עכשיו הוא יקרא לי, ואני אדבר איתו.
אז מה אתה עושה, מרדכי?
למה אתה עושה את זה?
לכן אסתר מסרבת, היא לא מסרבת כי היא מפחדת.
ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר,
אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים,
כי אם אחרי שתחרישי בעת הזאת רווח ויצא לעמוד ליהודים במקום אחר,
ואת ובית אביך תאבדו, ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות.
מרדכי אומר לה, את לא הבנת.
את לא הבנת.
בדרך הרגילה שאת רוצה ללכת בה, שהיא עבדה, רוב הפעמים היא עבדה.
הפוליטיקה והדיפלומטיה והלחצים,
זה טוב לאנשים שיש להם אינטרס.
אז אתה יכול להחליף להם אינטרס באינטרס.
לאמן אין אינטרס. הוא מונע,
כמו שאמרנו,
מתחושת שליחות עליונה שהתפקיד שלו בעולם זה לבאר את היהודים.
הוא האמן האגגי, הוא יונק מהעמלק, שנאה תהומית.
ולכן, כדי להתגבר על הדבר הזה, את חייבת מסירות נפש.
עכשיו אחי הבירה, אני רוצה רגע להגיד לכם משהו על אסתר, בסדר?
תראו, הרי אסתר,
קצת צריך להכיר טיפה את המספרים של המגילה.
אסתר נחטפת מביתה,
נחטפת, אין מילה אחרת,
למלך אחשורוש בשנת שבע למולכו.
היא לא מבינה למה זה קרה לה.
היא לא מבינה למה מכל המיליוני בנות שרוצות להיות מלכה, דווקא היא נבחרה שהיא לא רוצה.
והיא צריכה לחיות עם הטמא והערל הזה, והוא, זה פשוט, הזוהר אומר שזה היה סוג של אונס.
נכון?
היא לא מבינה.
כמה זמן היא לא מבינה?
חמש שנים היא לא מבינה. כי האירועים של המגילה קורים בשנת 12 למולכו.
אסתר לא מבינה כל יום היא קמה ולא מבינה מה הקדוש ברוך הוא עושה. כמו יוסף נגיד, שהיה בתעשורים, הוא לא מבין מה, מה הוא, איך הוא הגיע לדבר הזה? הוא לא מבין.
היא לא מבינה.
עכשיו, מדי פעם, נגיד, קורא לנו שאנחנו לא מבינים,
נגיד,
מישהו, מכינים לו מסיבת הפתעה.
אז הוא מגיע, מחפש את ה... לא יודע, מחפש את ה...
איזה מסמכים? אין.
איפה אלבום תמונות שלי מהאחד?
נעלם.
טוב, מחפש איזה...
כאילו, פתאום,
כל מיני דברים נעלמים לו, הוא לא מבין מה קורה. פתאום, אחרי יומיים, אה, מזלת הופתה,
אה, עכשיו אני מבין, אה, עכשיו אני מבין למה דיברתם פה?
הוא מבין, הוא עושה כזה אה.
אסתר,
כשמרדכי שלח לה את פצ'קן הכתב להשמידם,
היא עושה אה, אבל באורך של חמש שנים.
אומרת, עכשיו אני מבינה
למה אני פה בכלל.
היא נכונה לשליחות, אני מבינה שהקדוש ברוך הוא שתל אותי,
הקדים רפואה למכה,
ושתל אותי,
ואסתר מבינה את זה, זו הבנה קיומית.
היא כל-כולה מבינה, שמה?
שהיא נועדה להציל את עם ישראל. באיזה דרך?
בדיפלומטיה וכל זה.
מה אומר לה מרדכי?
לא הבנת.
נכון, את נועדת להציל את עם ישראל, אבל לא כמו שאת חושבת,
אלא כמו שאני אומר לך.
את צריכה ללכת
עד הסוף,
בלי להתחשב בכלום.
זהו.
ואם את לא תעשי את זה, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. עם ישראל לא יתבטל.
נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, כי לא אדם הוא להנחם,
אמר שמואל הנביא לשאול בזמן מלחמת עמלק.
אבל זה יבוא ממקום אחר.
מקום אחר, בתרגום לארמית,
סיטרא אחא.
הסיטרא אחא יגבר, עם ישראל ישרוד, כי עם ישראל
שורד את הכול. אבל מה יהיה המחירים?
כמה יהרגו בדרך? כמה ישחטו? כמה יושמדו?
זה יהיה ממקום אחר.
עכשיו אסתר צריכה להכריע.
זה כמו,
בעיניי, זה כמו טייס קרב שנקלע לוורטיקו.
וורטיקו זה אובדן חוש ההתמצאות.
למעלה זה נראה לך למטה, למטה זה נראה לך למעלה. עכשיו, טייסי קרב, הם נהיים טייסי קרב בגלל
התחושות האינסטינקטיביות שלהם, החדות שלהם, בסדר?
וכשאתה טס,
אתה לא חושב שצריך לעלות למעלה, אתה מרגיש.
כל עצמותיי תאמרנה שאני חייב עכשיו לעלות למעלה.
אבל מה המכשירים אומרים לך?
שאם אתה עולה למעלה, אתה בעצם נכנס באדמה, בדרך כלל בים, מעבדים את זה בים.
רוב הטייסים לא צריכים לצאת מזה.
רוב הטייסים, לא, לא, לא, המכשיר מקולקל ואני צודק.
כי אתה לא חושב,
זה לא המחשבה שלי מול המחשבה של המכשיר. זו תחושה פיזית, פיזיולוגית,
שאתה כאילו צריך ללכת נגד עצמך.
אסתר צריכה ללכת כאן נגד עצמה.
אבל היא מבינה את זה.
רבותיי, לרגע הזה
שאדם מבטל את עצמו לגמרי,
לחלוטין את המחשבות שלו, את הסברות שלו, את הכל, ועושה משהו שנקרא אליו מלמעלה,
לרגע הזה קוראים רוח הקודש ונקרא ספירת המלכות
דלת לה מגרמי כלום.
ברגע הזה תכף נבין מה הכוונה של אסתר אין כלום, אבל ברגע הזה אסתר בעצם מוותרת על הכל,
בעיקר מוותרת על התובנות שלה,
והיא נמסרת לחלוטין.
בואו נראה מה היא עושה.
ואתה אומר אסתר להשיב למרדכי.
לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ביום גם אני ונערותיי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת
וכאשר אבדתי אבדתי. אני רק רוצה להסביר
מה זה כאשר אבדתי אבדתי. מה בעצם אסתר מתכננת?
מהו בתכנון?
יש כל מיני דרכים.
עכשיו מרדכי מבקש ממנה לבוא אל המלך ומה?
מה להגיד לו?
איך זה יעבוד?
מה תהיה השיטה? מה תהיה הדינמיקה? היא צריכה לבחור שיטת פעולה,
שדרכו היא תצליח לסכל את האירוע. מה היא תגיד לה? תשמע, המן רוצה...
מה הקייס שלה? אין לה גם...
אז חז"ל בעצמם מתלבטים, חז"ל שואלים, מה ראתה אסתר
שהזמינה את המן אל המשתה?
מה היה הרעיון שלה?
אומרים כל מיני זה, הרעיון הבסיסי הוא,
אבל חשוב להבין מה ההשלכות של הרעיון הזה.
אסתר, תכף נראה את הישום שלו,
אסתר
רוצה ליצור מצב
שבו אחשורוש, שהוא גם ככה מאוד חשדן,
ישתכנע שהיא קושרת קשר עם אמן נגדו,
ואז הוא ייתן פקודה מהירה בחמתו להרוג אותו ואותה.
הנחת העבודה שלה, שהנחה מוצדקת, שאם אמן לא יהיה בחיים,
לא יהיה מי שיניע כבר את האירוע הזה.
כדי להניע כזה אירוע צריך
צריך מפקד כמו אמן.
אבל מה יקרה
אם אסתר תעשה את זה?
מעבר לעובדה שהיא תמות,
זה ברור,
כן?
ואני מזכיר לכם שהיא עדיין אין לה ילדים.
כלומר היא ערירית.
איך היא תיזכר לדורות
בקרב עם ישראל?
איך עם ישראל יזכרו אותה?
יגידו ככה, עד שהצלחנו שמלכה משלנו, מישהי משלנו תהיה מלכה,
איזה בושה היא הייתה בוגדת.
ימחקו אותה מכל ספרי הלימוד,
אף אחד לא יזכור אותה, זה יהיה הבושה הכי גדולה לעם ישראל.
כשאסתר הולכת לעשות את המעשה הזה,
היא בעצם מבינה שהיא הולכת למות,
אין לה משפחה ואין לה ילדים,
לא יהיה לה קבר, כי יעלימו את הגופה שלה וזרקו אותה באיזה מזבלה,
ואף אחד מעם ישראל גם לא יזכור אותה, כי היא תהיה הבושה הכי גדולה שהייתה אי פעם לעם ישראל,
בתור בוגדת.
זה כאשר עבדתי, אבל.
היא מוכנה לוותר על הכול, זהו, היא גמרה.
היא טיל שמשגרים אותו לשמיים,
ויש לו מאיץ,
לא כמו מאסק, שהמאיץ חוזר,
אלא מאיץ שאחרי שהוא גומר להאיץ,
הוא נשרף ומתכלה, זהו.
היא ויתרה על הכל.
לבשתה רוח הקודש, לבשתה מלכות.
זו ספירת המלכות.
זה אירוע מטורף.
וככה היא בונה את זה. בואו תראו.
"ויהי בים השלישי ותביא אסתר מלכות, ותמון חצר מהדבר פנימית, ומכבד את המלך, המלך יושב על כיסא וכו', והיא קירות את המלך את אסתר המלכה,
נשא חן בעיניו ותביא לאסתר את שבית הזהב,
ותקרב אסתר ותיגע בראש אביב. מה אמר לה המלך?
היא מאוד טובה סקרנות.
מה אמרת אסתר המלכה? מה בקשתך?
ועד חצי המלכות עינת ינך? ואותה אומר אסתר המלך טוב?
יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו.
מעניין.
עכשיו, אני מזכיר לכם,
תראו,
יש לנו, לכל היושבים כאן יש לנו מלא דברים שאנחנו לא יודעים. מישהו כאן ידע על מבצע הביפרים לפני שהוא קרא?
אופרי ידע?
מי ידע? אף אחד לא יודע.
שוטפה סוד. היו מעטים מאוד
למבצע הזה.
אבל אלה דברים שאנחנו לא יודעים.
יש אדם אחד במדינה הזאת שהוא יודע את כל הסודות.
מי זה?
ראש הממשלה.
לא משנה אם הוא היה ראש ממשלה לדקה או לזה.
יש עכשיו שלושה כאלה, נכון? נתניהו, לפיד ובנט.
שלושתה.
ברקה לפני ארבע שנים כבר, מאז דברים השתנו מן הסתם.
כאלה שהיו בטווח הקרוב.
הם אמורים לדעת את כל הסודות. אין משהו שהם לא אמורים לא לדעת, נכון?
כמה צוללות, כמה אטום יש לנו לפי פרסומים זרים, כמה, כמה, כמה, נכון?
אחשוורוש הוא מלך, הוא אמור לדעת את הכל.
כשאדם אמור לדעת את הכל, ואתה
מכניס אותו למצב שהוא לא יודע משהו,
זה מטריף אותו.
מה זה לא יודע? אני יודע הכל.
ופתאום אחשוורוש נכנס למצב שהוא לא יודע.
מה זה המשתה הזה?
ולכן, מה קורה לו?
מה?
הוא עוד לא חושד, אבל מה הוא?
דרוך, סקרן, ולכן?
ויאמר המלך,
מהרו את המן לעשות את דבר אסתר.
מה הלחץ?
לא בגלל שהוא כל כך אוהב את אסתר, הוא סקרן בעצמו,
נכון?
אוקיי, מה קורה?
ואז תראו את הפסוק הבא, הפסוק הבא הוא אמנות.
ויאמר המלך לאסתר משתה יין, מה שלא תכף וינתן לך,
ומה בקשתך את חצי המלכות בתיאס.
עכשיו תקראו את הפסוק הזה בנחת.
ותען אסתר ותאמר.
הבנתי, דברי.
שאלתי ובקשתי.
אמרתי לך, דברי חופשי, דברי.
אם מצאתי חן בעיני המלך, את מוצאת חן,
שהתחתנתי איתך, דברי אוטוסטרדה.
ואם על המלך טוב, טוב, מצוין, מה קורה?
לתת את שאלתי ולעשות אותך, הוא כבר אמר שאלתי ובקשתי, מה אתה חושב על זה? היא מורחת אותו כמו מסטיק,
מותחת אותו ועוד ועוד.
ובסוף מה היא אומרת לו?
מחר.
היא סתמה אותו במקום,
אוקיי, תכף נראה מה הדבר הזה גורם לו.
בואו נמשיך.
ויצא המן,
אבוא המלך ואמן מאליה משתה אשר אשר אשר אשר אשר. ויצא המן ביום הוא שומח וטוב לב,
וחירות אמן את מרדכי ושער המלך ולא קם ולא עזוב ממנו.
וימלא אמן על מרדכי חמר, ויתאפק המן ויבוא אל ביתו. אתם מכירים את הפסוקים, כן?
וישלח ויאבא את אוהביו ואת זרש אשתו.
ויספר להם המן את כבוד עשרו ורוב בניו ואת כל אשר גידלו המלך ועת אשר נסעול עשרים ועבדי המלך.
ויאמר המן, אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשת קים אותי וגם למחר אני קראו לה עם המלך וכל זה איננו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי יהודי יושב בשער המלך.
ואתה אומר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ גבוה חמישים אמר בבוקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו ובוא עם המלך אל המשתה שמח ואיתו הדבר לפני המן ויעשה עץ". אגב, תכף ננסה להבין את הפסוקים אבל
מיהו מורנו ורבנו הגדול ביותר לענייני מעלתו של יהודי אחד?
אחד!
אם אתה רוצה להבין מה זה יהודי אחד
תלך לאמן
כי אמן נמצא כאן בסיטואציה שבה הוא האדם כנראה הכי עשיר בתבל
הטבעת של המלך אצלו
הוא ראש השרים, וגם הוא מוזמן, הוא יצא עכשיו מהמשתה, וגם למחרת הוא מוזמן למשתה.
אין כבוד יותר גדול מהכבוד הזה.
וכשהוא רואה יהודי אחד שלא משתחווה לו, הוא אומר,
כל זה לא שווה לי בשביל יהודי אחד.
כשאתה רוצה ללמוד על סגולת ישראל, צריך ללכת למי?
להיטלר.
לשם צריך ללכת. הוא יגיד לך מה זה סגולת ישראל. אתם מכירים?
יש בגטו ורשה כנסיית המומרים.
כשהגרמנים
ציבור לתחום את גטו ורשה ולהכניס תוכו את היהודים אז הגיעו שם כמה יהודים מומרים שהמירו את דתם לנצרות אמרו שם למפקד ה... קראו לו יורגן שטרופ נדמה לי יש פה טעות אנחנו נוצרים
אנחנו המרנו את הדת
קיבלנו צו פינוי
אז הוא לא הבין מה מדברים איתו, מה קשור? אתם יהודים
אתם הדת שלכם נוצרית אתם כאילו זה ניתן לכם, שימו זה הכניס כנסייה
לתוך הגטו הנה כנסיית המומרים יהודי הוא יהודי נקודה
לא יכול לשנות את זה
נכון, יש לה נאצים, היה להם רשימות,
שלושה וחצי מיליון יהודים בברית המועצות, שתיים וחצי בגנרל גוברמן, וזה, והיה שם...
באלבניה, נדמה לי, היה מאה, משהו כזה.
כל זה העניין שעובד.
משהו מדהים.
טוב, רבותיי, מה העצה שנותנים זרש?
הרי המאן מכנס פה חתיכת קבינט, כן?
זרש וכל אוהביו, הוא מתאר להם את כל הזה.
אמרתי לו, עצה?
מה שלא זה עצה?
חכמה ומחכימה שהמן לא יכול היה לחשוב עליה בעצמו.
המן צריך
עזרה איך לרצוח אנשים?
זה המלאכה שלו מאז שהוא בן ארבע.
מה בדיוק העצה פה?
עשו עץ גבוה חמישי אמה.
רבותיי, העצה כאן היא במילה מאוד מאוד מוזרה במגילה.
מאוד מוזרה.
תראו את הפסוק.
ותאמר לו זרשיתו בכל אהבה ויעשו עץ גבוה חמישי אמה, ובבוקר אמור למלך.
כל המגילה, אתה לא אומר כלום למלך, מה אתה?
מבקש, מתחנפש, אומר למלך טוב, אם פה, אם שם, נכון?
מה אומר את זרש להמן וכל אהבה?
תקשיב, באמת,
כשמתבוננים בזה, מה שנקרא, בעיון,
אתה האדם החזק בממלכה.
לא אתה צריך את אחשוורוש, אלא הוא צריך אותך.
הוא תלוי בכלל אוהד תבוא. נגמר הסיפור.
אתה יכול לבחור אם אתה רוצה להיות מלך ממש ולהרוג אותו.
לפעמים יותר נוח לאדם בעל הכוח,
להישאר כזה מאחורי הקלעים ולנהל את העניינים משם.
אבל אתה מודיע לאחשוורוש
שהורגים אותו. אתה לא מבקש, גמרת לבקש.
זה כל כך נעים לאמן, העצה הזאת, הוא אומר, באמת,
כבר הרבה זמן התלבטתי למה אני לא אהיה המלך פה? מה אני צריך את הליצן הזה שלו, מתלום החיים שלו? אני, את הדברים הרבה יותר טוב.
אז העצה הזאת שהם אומרים לו, יאללה, בוא תפרוץ קדימה.
אמור למלך, למה?
למה?
כי בעצם אתה המלך.
המן משתעשע ברעיון הזה,
הוא עוד לא החליט
האם הוא ימרוד או לא ימרוד, או מתי הוא ימרוד,
ומתי הוא יפרוץ.
אולי עדיף להשאיר את אחשוורוש בתור איזה מלך בובה,
והוא יהיה מאחורה ינהל את כל העניינים,
זה אולי יותר טוב לו.
אבל הרעיון הזה מאוד מלטף,
מלטף לו את האגו.
זה כמובן יפיל אותו אחר כך, נכון?
כשאחשוורוש ישאל אותו מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו,
אז מה יגיד המן?
מה?
ויאמר המן בלבו, למי יחפוץ המלך יחזיק יר יותר ממני. קודם כל, הכוונה אליי,
ובפסוק
שהמן אומר לאחשוורוש,
יש שבע או שמונה פעמים את המילה מלך או מלכות,
נכון?
ויאמר המן אל המלך, איש אשר המלך חפץ ביקרו, יבואו לבוש מלכות.
לבש בו המלך.
הסופר שרכב עליו המלך, ניתן כתר מלכות בראשו.
נתן לנו את הלבוש הזה של שרי המלך ולבוש הזה של המלך וריקבו ככה, המלך חפץ בעיקרו. כמה? שמונה פעמים.
ואחשוורוש שומע את זה, מלך, מלך, מלך, מלך.
אני כבר מבין מה קורה כאן.
זו העצה.
חברים, אחשוורוש,
כמו שאמרנו, טיפש הוא לא.
הוא חכם מאוד,
כל כך חכם שהוא גם יודע לעשות עצמו כטיפש
שהוא צריך.
וכשהוא קולט, מתנהל פה איזה משתה, היא הזמינה את המן,
היא מזמינה אותו גם בפעם הבאה. אני לא יודע מה קורה כאן,
הוא לא נרדם בלילה.
מישהו תופר לו בור,
מתכנן לו חפלה, והוא לא יודע מי.
ולכן, מה עושה אחשוורוש?
בלילה ההוא
נדידה שנת המלך,
ויאמר להביא את ספר הזיכרונות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך.
למה?
מה, עכשיו הוא רוצה להירדם לפני השינה?
אומר אחשוורוש, הכל פשוטו של מקרא הסאגי, אין לנו ברירה.
אומר אחשוורוש, רגע, רגע, למה אף אחד לא מגלה לי?
שנייה, זה הדבר השני, אבל הדבר שאני אומר ככה
אם
המן בוגד בי
לא השארתי מי שיגלה לי, הכל אצלו, הטבעת אצלו,
אל מחברת אצלו, האס אס אצלו, אין אף אחד שיגלה לי
אני אבוד
בוא נראה בספר דברי הימים אם יש מישהו שהוא לא חלק מהקנוניה של המן שיכול לעזור לי
אז הוא מדפדף לאחור ומה הוא רואה?
שלפני המון שנים, תשע שנים
שנת שלוש למולכו,
ניסו להרוג אותו,
ומי הציל אותו?
מרדכי.
ומה הוא עשה?
אין לי...
נכון? מה לא מסתדר?
בתומר אסתר למלך בשם מרדכי.
מה?
אה, צודק, נכון, משנת שבע, נכון.
תודה.
אז לכן, צריך סימנים, זה פשט.
ויאמר המלך,
מה נעשה עיקר וגדולה למרדכי על זה?
ואמרו נערי המלך משרתיו, לא נעשה עם עוד דבר.
כלום.
ואז המלך בחצר, והמן מגיע.
עכשיו יש לאחשורוש
שתי הזדמנויות.
עכשיו, עוד פעם, מה כתוב כאן? והמן הגיע לבעל חצר, בית המלך חיצוני, למול המלך.
לא אומר כזה, הוא כבר לגמרי.
הוא קובע מדיניות, הוא הולך להוציא אנשים להורג בכלל
בלי להתייעץ עם המלך.
כן!
ואמרו נערי המלך אליו הנה המן עומד בחצר והמלך יבוא המן ואז כבר ראינו את זה נכון המלך המלך המלך אוקיי אז אחשוורוש אומר אוקיי אני כבר מבין מה קורה כאן
בוא נגיד ככה הוא עדיין לא בטוח
אבל התעורר אצלו חשד כבד מאוד שהמן מתכנן עליו משהו הוא לא יודע מה
כי הוא לא יודע אם זה המן לבד או המן עם אסתר כרגע הוא בטוח שמי זה?
המן והסתר הם קושרים עליו משהו מחר במשתה
הולכים להרוג אותו
בסדר? זה האירוע, הוא מבין את זה.
כשהוא הולך מחר להגיע מחר למשתה, הוא לא ישים לב,
אמן, התקענו לסכין ויצאו הוא והסתר, זה כרגע מה שהוא חושב.
לכן, אכשוורוש צמא מאוד למודיעין.
למה אכשוורוש אומר לאמן,
כאילו, אוקיי, אמן אמר, מי שאמן יחפץ ביקרו, יביאו לבוש מלכות וכל הדברים האלו.
מה שאמן בדמיונות שלו אומר, אם אני אסע בשיירה כבר של כתוב עליה,
מלך וכל זה, ואז כבר אנשים יתרגלו,
ואני אהיה המלך הבא.
היה פעם איזה מישהו שרץ פה לראשות הממשלה, וכל ה...
הוא לא זכה בסוף, אבל כל הפרסומת שלו היה ראש הממשלה פלוני אלמוני. כאילו,
הוא היה הולך עם שערות, עם זה, כאן בארץ,
הוא לא הצליח.
אוקיי, אז זה מה שהאמן אומר.
אבל למה אחשוורוש
משתף עם זה פעולה?
למה לקחת מישהו... אין לו אפשרות אחרת.
או אין לו אפשרות אחרת.
או אם אני רוצה
שהעכברים יצאו מאחורים,
איזה מידע הוא יבוא ויגיד לי אותו הוא צריך לראות בעיניים מה יהיה לו
ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו ולכן אם יש לך איזה מידע שיכול לעניין את המלך תבוא תגיד
בסדר וזה מה שאומר
אחשוורוש להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס והשכל למרדכי היהודי אומנם מרדכי זה היה לפני חמש שנים אבל זה מה שאחשוורוש יכול לעשות אולי זה יועיל אגב זה הועיל או לא הועיל?
זה הועיל
איך הועיל?
חרבונה
ארבון, אז זה, זה ה... כלומר, החשור ראש מנסה רגע בשנייה האחרונה לאסוף מודיעין.
אוקיי, עכשיו בואו ננסה רגע להבין שני דברים.
קודם כל, מבחינת אמן, יש פה שינוי בעלילה.
הוא עד עכשיו היה רק בעלייה,
ואמן מאוד מאוד מאמין במיסטיקה.
מאוד מאמין במיסטיקה.
כן? ולכן, כשפתאום משהו משתנה לו,
אז אוקיי, כאילו, מכה קטנה בכנף, נכון? זה כאילו, בסדר, סטויות, איזו סיטואציה,
הוא נתפס לא מוכן, תמשיך בתוכנית. לא.
אחרי שמרכיבים אותו,
"ויהשם מרדכי שער המלך והמה נדחף אל ביתו האבל וחפי ראש,
ויספר המים לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קראו,
ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו היא מזרע היהודי מרדכי,
אשר אכילותו לנפול לפניו לא תאכלו כי נפול תיפול לפניו".
מה הם באים להגיד לו? סתם לבאס אותו?
הם בעצם באים להגיד לו, תקשיב,
מכיוון שאנחנו באמת מאמינים בכל המיסטיקה ובכל הדברים האלו,
ומשהו כאן השתבש, תעצור.
תעצור, תחזלש,
זה לא טוב.
אבל הוא לא מספיק.
הוא לא מצליח.
עודה מדברים עימו,
לפני שהוא נתן את ההודעה,
אני מצטער, אני לא יכול להגיע למשתה, אני חולה.
עודה מדברים עימו,
וסריסי המלך הגיעו והבילו להביא את עמי הנביא אשר עשתה את זה. הוא רצה לעצ... זה, אבל...
יש כאלה שאומרים שגם המבצע הביפרים הזה בעצם קצת התגלגל באופן הזה.
נכון.
לא תכננו להפעיל אותו, אבל חשדו, ככה מה שפרסמו, כן?
חשדו, חשדו שהם הולכים לגלות את זה.
ואז לגלות את זה, עבודה של עשר שנים תרד לטמיון, אמרו, יאללה, נפעיל, מה שיהיה יהיה.
ואחרי שהפעילו, אז נסראללה עשה כינוס, הוא הבין שהחדירה המודיעינית היא מאוד מאוד גבוהה, אז הוא הלך כנראה להיעלם, אז עוד רגע הוא נעלם, אז יאללה, צריכים להרוג אותו, אז גם הרגו.
כאילו, אתה כבר, דבר גורם דבר, בסדר?
אז,
כן?
אשר המלך חפץ בביפרו.
אז יפה.
טוב.
אז אם כך, אמן למרות שהוא רצה לא להגיע למשתה,
אין לו ברירה.
הקב"ה דוחף אותו.
וכאן, מוריי ורבותיי, נשאלת שאלה דרמטית.
הרי אנחנו טענו בכל תוקף, בעקבות דברי חז"ל הקדושים, רש"י מביא אותם גם,
שמה שאסתר תכננה לעשות זה,
אני מתאר לכם את המשתה השני שהיה, איך שאמור להיות.
המשתה השני היא לשתות יין, עוד משתת יין,
והיא באה, יושבת על המן, מתחבקת איתו, מתנשקת איתו, וכאילו, זה, כל מיני, כאלה, דברים כאלה.
אחשוורוש גם שותה יאי, הוא לא צריך הרבה, פטיל קצר.
והמלך קם בחמתו,
והורגים אותה.
זה היה התכנון.
זה מה שהיא רצתה לעשות.
בפועל היא עשתה משהו אחר.
מה היא עשתה?
בפועל, באמצע המשנה,
היא זורקת הכל על המן,
ואומרת לאחשוורוש, הוא בוגד בך, הוא רוצה להרוג אותי, את כל העם שלי, בלי להגיד לך, הוא עבד עליך, הוא אומר לך לעבדם, הוא רוצה לרצוח את כולנו, בלי להגיד לך.
מה גרם לאסתר לשנות את התוכנית שלה?
אומרים חכמים ומתארים את הסיטואציה.
חברים, זה היום האחרון של אסתר.
זהו.
היא גמרה.
היא נפרדת מהעולם, ממש מתארים את ה... המדרש מתאר את זה. איך אסתר הולכת בארמון, מחלון לחלון,
ומתפללת לקדוש ברוך הוא ואומרת לו,
תרחם עליי, אני נערה יתומה.
אין לי אבא, אין לי אימא,
אין לי ילדים,
אין לי משפחה,
גם לא יהיה לי קבר,
גם אף אחד לא יזכור אותי.
אני רק עושה שליחות אחרונה לטובת עם ישראל. מאוד מזכיר את שמשון.
נכון, אדוני יחזקני ואמצני אחר הפעם הזה, והיא נקמניה כמה אחת משתי עיניים, וכששמשון מפיל את הבניין עליו,
אז לפחות במחשבה שלו,
הוא אומר ככה,
גם שמשון לא התחתן, אין לו ילדים,
אין לו משפחה.
עם ישראל חושבים שהוא איזה מישהו כזה שהוא נהיה פלישתי בכלל, מתבולל פלישתי,
וכשהוא מפיל את הבית עליו הוא גם יודע שגם לא יהיה לו קבר, כי הוא יהיה קבור מתחת להריסות ומעליו גופות של שלושת אלפים פלישתים וכל ההריסות.
בסוף משפחתו הלכה וחילצה אותו והביאה אותו לקבר ישראל והכירה בו כשופט,
אבל כששימשון עשה את זה,
הוא אמר אני זהו, אני גמור לגמרי. אז זה מה שאסתר עושה.
היא עוברת מחלון לחלון ונפרדת,
ואז היא רואה דבר מדהים.
מה היא רואה?
מרדכי רוכב על הסוס, והמן מרכיב אותו.
זו תמונה שלא קשורה לכלום.
זה לא מסתדר עם שום דבר. כאילו,
המן רק בעלייה,
מרדכי ואסתר רק בירידה, ופתאום יש כאן סיטואציה סיסואליסטית,
שמרדכי על הסוס,
רוכב כמו שצריך, והמן הולך ואומר ככה יעשה,
ואז היא מבינה שמשהו השתנה.
משהו השתנה.
ואם זה כך,
אולי אפשר להפיל את כל התיק על המן.
ננסה.
בסדר? כי
המדרש אומר שהיו כאלה שהקדוש ברוך הוא רמז להם ושמו לב,
והיו כאלה שהקדוש ברוך הוא רמז להם ולא שמו לב. לדוגמה, משה רבנו הקדוש ברוך הוא רמז לו והוא לא שם לב.
הקדוש ברוך הוא אמר לו, בוא הוציא לך את העם ממצרים,
תאבדונו את האלוהים על ההר הזה.
מה עם ארץ ישראל?
אתה לא תיכנס לארץ ישראל. הוא לא שם לב. והוא התפלל והמשיך לבקר.
הקדוש ברוך הוא אומר לו, אבל כבר אמרתי לך בסנה שאת רק...
ויש כאלו שהקדוש ברוך הוא רומז להם, ושמו לב, כמו אסתר.
ולכן,
כשמגיע המשתה השני,
נכון,
יבוא המלך והמן, פרק ז',
ישתות המשתה וכו',
ויאמר המלך לאסתר, מה מה שאלתך וכו',
מתן אסתר המלכה ותאמר, אם מצאתי חן בעיניך המלך, אם המלך טוב,
תינתן לי נפשי בשאלתי, כי נמכרנו אני ועמי להשמיד, להרוג ולאבד,
ואילו, ויש לה גם ראיות, היא לא סתר אומרת, יש לה את הפת שגן הכתב,
ואילו לעבדים ושפחות נמכרנו, החרשתי כי אין הצר שווה בנזק המלך. ויאמר המלך אחשוורוש ויאמר לאסתר המלכה. למה פעמיים ויאמר?
הוא מבולבל.
הוא לא יודע, כן.
כשאתה צריך זמן, נכון?
ובכן, מה שבעצם אני רוצה לומר, אני רוצה רגע להגיד מספר דברים. אתה בינתיים חושב.
רגע, רגע, מה קורה פה? לפני רגע הייתי בטוח שהיא והמן.
עכשיו היא אומרת לי שזה רק הוא.
עכשיו, הכי טוב להחמיר ולהרוג את שניהם.
לא לקחת סיכונים.
למה היא בוגדת בי איתו, עכשיו היא בוגדת בו,
מולי, בוא נחמיר.
מצד שני, אומר רשוורוש,
להרוג פעמיים מלכה בטווח זמן קצר לא נראה טוב.
אז הוא לא יודע.
הוא אומר לאסתר המלכה, מי הוא זה ואיזה הוא אשר לא יעלה בו.
יש לו מרחב הכחשה, הוא באמת לא יודע,
כי המן מכר לו איזה משהו כזה כללי.
מה תאמר אסתר, איש צר ואוהב, המן הרע הזה,
והמן נבעט מלפני המלך והמלכה.
יפה.
והמלך קם בחמתו ממשתי היין על גינת הביתן.
מה, מה זה אחשורוש? מה, מה פתאום הוא עוזב את הזירה באמצע המתח?
הוא לא יודע.
הוא לא יודע.
מי צודק?
הוא התבלבל.
עד עכשיו הוא חשב שאמן ומרדכי ואסתר ביחד נגדו.
עכשיו הוא,
פתאום היא אומרת לו שזה רק הוא. אז הוא קם רגע לאפס את ה... וברגע הזה,
אתם יודעים, הרי אמן היה הכי נאמן, אמן יכול להגיד אחשורושים, מה פתאום? מה אתה מאמין לה? היא מדברת שטויות.
אז ברגע הזה המן עושה טעות קריטית, וניגש אל המלכה ומתחנן לה. מה הוא אומר לה?
הוא בעצם אומר לה, תקשיבי,
אל תספרי לו את זה, ובאמת בואי נהרוג אותו ונהיה אני ואתה.
זה מה שהוא מציע לה, נכון?
והמן נופל על המיטה של אסתר עליה, ויאמר המלך,
הגם לכבוש את המלכה עם מי בבית?
מבחינה צבאית זה כנראה שעם המן היה את המשטרה החשאית, ועם אחשוורש היה הצבא, בסדר?
עדיין המשטרה החשאית היא לא יותר חזקה מהצבא,
אז זה ברור ש...
אבל בדיוק, אחשוורוש נכנס כשהמן מנסה לתפור את זה.
הדבר יצא מפי המלך ולפני המנחה, וברגע הזה מגיעה חרבונה.
וחרבונה, הוא מכריע את כף ההתלבטות. כי מה אומר חרבונה למלך?
הוא אומר, אדוני המלך, תקשיב,
תרשה לי לספר לך משהו.
המן מנהל מדיניות הוצאות להורג בלעדיך.
הוא כבר אחריך, אתה חושב שאתה מנהל את הממלכה?
הרי הסמכות העליונה של מלך זה חיים ומוות.
ואת זה,
אחשוורוש לא נתן להמן.
הוא אמר לו, אבל זה עדיין אני צריך לחנות.
הוא אומר לו, הוא כבר בונה עצים, הוא כבר תולה אנשים,
הוא כבר מנהל.
זה מה שהיה, גרוש ללירה שהיה חסר לאחשוורוש,
כדי להבין שהבעיה כאן היא המן ולא אסתר.
ויאמר המלך,
טלו עליו,
ויטלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שכחה.
וברגע הזה המתח
הכללי יורד ביותר,
וכולם מתחילים להירגע וכל הדברים האלו.
מפה כבר, במיוחד אצל הפרוזים, השנה גם המוקפים, רעבים, צום.
הם רוצים כבר שהבעל כורא ייתן גז ונגיע לסוף, נקרע את העשרת בני המן וכל הדברים האלה ואת כל הנספח להסכם, הפרקים וכל זה.
אבל אחי ורעי, הדרמות הגדולות עוד נמצאות לפנינו.
הדרמות הגדולות עוד נמצאות לפנינו ועליהן נדבר בעזרת השם בשיעור הבא, בשבוע הבא,
שורה אחרון בסדרה המונומנטלית נפגש כאן.
