שלום וברכה לכולם.
אנחנו שמחים לבשר שאנחנו זוכים להתחיל
שיעור קצר חדש.
סיימנו את סדרת הגבריות,
ואנחנו מתחילים עכשיו סדרה חדשה.
אנחנו לא יודעים אם תהיה קצרה או ארוכה,
אנחנו עדיין לא יודעים.
בכל אופן, מה שאנחנו יודעים זה הנושא שלה. הנושא של הסדרה הזאת זה פוסט-מודרניזם ויהדות.
נושא שלכאורה,
אפשר היה להגיד מה לנו ולצרה זאת.
למה אנחנו צריכים לעסוק בפוסט-מודרניזם? הרי זה נושא שפעם היו עוסקים בו, לפני 20 שנה,
בעבר זה נושא שעורר עניין.
האם יש מה לדבר היום בעידן שהיינו מגדירים אותו יותר כפרוגרסיבי
על פוסט-מודרניזם?
ומה זה בכלל פוסט-מודרניזם?
ומה זה פרוגרסיביות?
ומה הקשר ביניהם?
ועוד הרבה מאוד דברים מאוד מאוד מעניינים.
ואת כל הדברים האלה אני רוצה שנלמד מתוך ספר.
אנחנו לא נלמד את הספר עצמו, אנחנו
כבר הכרנו לעולם את הספר הסוד הישראלי.
עכשיו אנחנו הולכים להכיר לעולם ספר שמי שלא מכיר אותו,
כדאי שיכיר אותו.
ספר מאוד מאוד משמעותי.
בדיוק
עכשיו אנחנו חוגגים 20 שנה לצאת הספר.
הוא יצא בכסלו תשס"ה.
זה השנה של הגירוש,
מה שנקרא, הקדוש ברוך הוא מקדים תרופה למכה.
אחד ממוריי,
דוקטור דניאל שליט,
זה ספר הקניון.
המדריך השלם לקניון העולמי.
זה נשמע כמו ספר להרכבת קניונים, אבל זה לא.
כן, כן, ספר נדל"ני, אז זה ספר הקניון.
אז קודם כול, כמה מילים על דמותו של דניאל שליט.
ודוקטור דניאל שליט הוא הוגה שחי, חי בינינו, חי היום, גר בכפר סבא,
חזר בתשובה, בגיל 35 התקרב
ללימודי פנימיות התורה ולמד אצל הרב יצחק גינזבורג.
למד, ההיכרות, בעצם החיבור שלו ליהדות התחיל מזה שהוא למד פילוסופיה, הוא מוסיקולוג,
מנצח, מוזיקאי בעל שם עולמי,
היצירות שלו מנוגנות בעולם,
ויש לו ספרים גם על הנושא, ספר,
רק על הנושא של מוזיקה, מוזיקולוגיה, מרתק.
יודע נגן.
עכשיו, דניאל שליט בעצם נמצא בתהליך,
בתחילת דרכו,
מתחיל את הקריירה המוזיקלית שלו, מוזיקאי,
באקדמיה,
והוא מתחיל קצת
להרגיש שהוא רוצה להתחבר לזהות שלו.
הוא נמצא בחיפוש רוחני,
דניאל שליט,
והוא מתחיל ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה אצל שמואל הוגו ברגמן. פרופסור שמואל הוגו ברגמן, הגדול,
המפורסם פרופסור חשוב מעמודי התווך של לימודי הפילוסופיה בישראל ודרכו הוא מגיע לספר שנקרא אורות הקודש של הרב קוק. הוא פותח אותו וממש אורו עיניו,
הוא ממש מגלה את האור, את האורות.
וחלק מהדברים הוא מבין יותר, מבין פחות והוא נמצא בסוג שמתחיל תהליך של חזרה בתשובה, גיל 35 בחייו ודניאל בעצם הופך להיות סוג של דמות
מאוד מאוד ייחודית בנוף של ההגות היהודית.
מה שמייחד אותו זה היכולת שלו לשאוב מתוך הרעיונות היהודיים
פרשנויות מאוד מעניינות למה שמתרחש בעולם עכשיו.
מסביר את התהליכים של האקולוגיה,
המודרניזם, הפוסט-מודרניזם,
הימין, שמאל,
מסביר את המאבקים בתקופת תחילת שנות ה-80.
לא, בעצם הוא מתחיל בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20,
מתחיל לכתוב בנקודה שהיה אלון,
זה לא אלון,
זה היה עיתון מאוד מאוד ידוע בקרב הימין הציוני,
ציוני דתי,
ודניאל מתחיל לכתוב שם מאמרים, מסות גדולות,
מאוד משמעותיות, מתפרסמות אחר כך בספר שנקרא שיחות פנים,
יוצא באמצע שנות התשעים, ואז הוא מתחיל ככה לכתוב
סדרה של ספרים מרתקים, כל ספר נוגע כדרכו תמיד בפנימיות התורה,
כלומר הוא יונק מתוך עולם החסידות והקבלה,
ומסביר דרך זה המון המון תופעות בתוך העולם שלנו.
ספר על מוזיקה, ספר על פמיניזם ויהדות,
יש לו טרילוגיה שנקראת ארץ ושמיים, ושם הוא מסביר בעצם את תולדות המדע,
תולדות העולם ותולדות עם ישראל, כל ספר מוקדש לנושא.
הוגה מאוד מאוד מעניין, אני זכיתי שוב, זוכה להיות איתו בקשר,
ממש קרוב ואישי הרבה שנים.
אני נחשפתי אליו דרך הספרים שלו בישיבה, בספרייה הייתי קורא,
ואז בשלב יותר מאוחר הלכתי ללמוד אצלו.
ודניאל הוא באמת
הוגה בעל שיעור קומה,
תלמיד חכם מבחינת ההבנה הפנימית שלו,
ואיש בעל אופקים רחבים מאוד,
ותמיד תמיד מרתק לדבר איתו על כל דבר.
ואפשר להתכתב איתו, לדבר איתו.
אז ספר הקניון, כמו שאמרתי, יצא בשנת תשס"ה,
2005 למניינם,
בחודש כסלו, 20 שנה בדיוק עכשיו,
וחלמתי, ככה אמרתי,
ספר נפלא כל כך, שכל כך מעטים מכירים אותו,
בואו נלמד אותו ובואו נכיר את האוצרות שיש שם.
ואומנם הסדרה הזו נקראת פוסט-מודרניזם ויהדות,
וספר הקניון מדבר הרבה על פוסט-מודרניזם,
אבל הרעיון המרכזי של ספר הקניון,
לדעתי הוא השלמה מרתקת מאוד מעניינת לסוד הישראלי.
למה?
קודם כל, דניאל שליט הוא בעצם מי שהכיר לי
את הספר הסוד הישראלי בצורה מעמיקה, כי הוא כתב על הספר הזה לפני הרבה שנים,
הוא כתב עליו לפני הרבה שנים סקירה אחת,
שנקראת "נפש הגר נמצאת באינטרנט".
בשיעור הראשון שלנו הקראתי מתוך המאמר הזה.
יש מאמר נוסף שהוא כתב בכתב עת שערכנו,
שכתב העת נקרא "מעשה חושב".
בתוך הכתב עת הזה הוא כתב מאמר שסוקר את כל הספר "שיבת ציון יסלמים", "היסוד הישראלי".
אז ככה בעצם התחלתי להכיר שהספר הזה הוא באמת מהפכה,
והרעיונות של לבני בעצם השפיעו גם על דניאל.
אז זו נקודה אחת שלדעתי יש פה השלמה, אבל ההשלמה היא יותר עמוקה.
וכאן אני רוצה,
בזמן הקצר שיש לנו, כל פעם אנחנו ניגע בצורה קצרה,
אני רוצה להסביר קצת
על הפוסט-מודרניזם,
המצב שאנחנו נמצאים דרך סרט,
שאני אוהב להשתמש בסרט הזה כדוגמה למצב שאנחנו נמצאים בו.
הסרט הוא כמובן המטריקס.
סרט מאוד מאוד ידוע ומאוד אהוב עליי לפחות להשתמש בדוגמה של המטריקס, וגם דניאל מזכיר את המטריקס כאן בספר.
הוא מזכיר בעצם שני סרטים שיוצאים בזמן פחות או יותר קרוב.
אחד זה המופע של טרומן,
והספר השני זה, הסרט השני זה המטריקס.
אז המטריקס הוא סרט מאוד מאוד ידוע,
סרט מדע בדיוני, סוג של מדע בדיוני.
נעשה ככה בצורה קצרה את העלילה.
העלילה מתארת איזה גיבור שנודע לו על ידי קבוצה של מורדים,
שהוא בעצם נמצא בסוג של תוכנת מחשב,
וכל האנושות נמצאת בתוכנת מחשב ענקית שנקראת המטריקס.
והתוכנה הזאת בעצם יוצרת תודעה כוזבת אצל כל בני האדם. הם בטוחים שהם חיים,
אבל הם לא חיים, הם מורדמים ומונשמים.
לא רק מונשמים, הם גם מכניסים להם תודעה אחרת.
ולמה עושים את זה? מי עושה את זה?
הבינה המלאכותית, כמובן.
הבינה המלאכותית, שהיום כולם מדברים עליה בסרט הזה, בעצם היא האויב הגדול של האנושות. בעצם העתיד
הוא שיש גורמים בעלי בינה מלאכותית שמשתלטים על האנושות
ומייצרים, מזרימים לתוך ה... בעצם כובשים את בני האדם ומזרימים להם תודעה כוזבת לראש ושואבים מהם את האנרגיה על ידי זה.
בסדר? ברור לגמרי מה הרעיון שעומד מאחורי זה.
הפחד הדיסטופי הקלאסי של האנושות שהטכנולוגיה תשתלט על בני האדם ובמקום שבני האדם ישלטו בגולם,
הגולם יקום על יוצרו וישתלט עליו.
מה?
אתה יכול לקחת את זה להמון המון כיוונים, מייקרוסופט, גוגל,
איך שאתה רוצה.
אז זה בעצם הסיפור, עכשיו, והגיבור בעצם מצטרף לחבורה של מורדים,
והמורדים האלה צריכים לנצח את
הגורמים של הבינה המלאכותית.
בסדר, הספר הזה מכיל בתוכו אין-ספור רפרנסים לפילוסופיה הכללית,
לפילוסופיה המודרנית,
לפילוסופיה הפוסט-מודרנית,
הדוגמה הקלאסית שמביאים תמיד כשמדברים על המטריקס זה משל המערה של אפלטון.
משל המערה של אפלטון, קלאסיקה בפילוסופיה,
אנשים יושבים בתוך מערה ומסתכלים על הקיר, גבם אל פתח המערה.
הם רואים על הקיר צלליות.
הצלליות האלה הם בטוחים, זאת המציאות.
ואז מגיע אדם מבחוץ ואומר להם, מה פתאום? זו לא המציאות.
המציאות האמיתית נמצאת בחוץ, מה שאתם רואים זה רק צלליות.
אפלטון בעצם מסביר ככה את תורת האידאות שלו,
שכל מה שאתם
חיים בעולם הזה זה רק צלליות של העולם האמיתי.
העולם האמיתי הוא עולם האידאות.
העולם הזה הוא בעצם רק שיקוף חיוור של העולם הזה.
עכשיו,
מה הרעיון שעומד מאחורי התפיסה האפלטונית הזו?
שבני האדם בתוך המציאות הם בעצם בסוג של תודעה כוזבת.
כי הם בטוחים שזאת המציאות, אבל זו לא המציאות,
המציאות האמיתית נמצאת במקום אחר.
בסדר? ואפשר לקחת את זה לעוד הרבה הרבה פרשנויות.
במידה מסוימת, אולי זה דומה גם בצורה שונה,
לא כמו בסרט,
אבל זה דומה קצת ליחס בין עולם הזה לעולם הבא,
בסדר? העולם הזה הוא עולם חלקי,
העולם הבא הוא בעצם העולם האמיתי.
יש את המציאות ויש את העולם,
העולם האמיתי, עולם האמת.
בסדר? העולם הזה הוא נקרא, מכונה גם עלמא דה,
עלמא דה שיקרא, נכון?
למה הוא נקרא עלמא דה שיקרא?
בגלל שפה, בעולם הזה,
העליונים למטה והתחתוניים למעלה.
העולם האמת זה העולם שבו
מעריכים אנשים לפי
הטוב שלהם ולא לפי הכסף שלהם וכן הלאה. עולם הדמיון,
איך שתרצו, איך שלא תגדירו את הדבר הזה.
בכל אופן,
מה המשמעות של הסרט הזה בהקשר הזה?
אז לסרט הזה יש באמת כל מיני היבטים פוסט-מודרניים,
אבל בשביל להבין מה זה פוסט-מודרניזם אנחנו צריכים להבין קודם כל מה זה מודרניזם.
אז בצורה מאוד מאוד תמציתית אנחנו נסביר ככה.
האדם בעצם לאורך ההיסטוריה עובר סוג של תהליך התפתחותי.
עכשיו כשאנחנו לומדים הסוד הישראלי אז אנחנו מבינים מה שורש התהליך הזה.
מה זה גלות בעצם?
מה המשמעות של הגלות?
גלות זה גלות השכינה.
כלומר כשהאלוקות מתגלה בעולם
אז העולם הזה מקבל ערך, משמעות, תוכן.
מתי שאלוקות לא מתגלה בעולם,
אז מה קורה, איך העולם נראה?
רע, מקולקל, שבור, בסדר?
זאת אומרת, אפשר לומר שהנצרות
שעושה דיכוטומיה בין העולם העליון לעולם הזה,
יכולה להיווצר דווקא כשעם ישראל מתחיל לגלות מארצו.
למה?
כי בעצם מתי שעם ישראל לא נמצא בעולם, אז העולם הזה בעצם מתרוקן מתוכן.
איך מניטו מסביר את רצח האל?
נכון, הנצרים מאשימים אותנו ברצח האלו. איך הוא מסביר את זה?
הוא אומר שרצח האל זה פירוש מיתולוגי לגלות השכינה.
עם ישראל גורם לכך שהשכינה גולה מהעולם.
איך מפרשים את זה בצורה מיתולוגית?
רצחתם את אלוהים.
אתם, כלומר, באופן לא מודע הם מפרשים את זה כרצח האל.
בכל אופן, מה אנחנו רואים מפה?
שהעולם הזה,
בגלות,
בעצם מאבד את
הקשר לאלוקים החי בעולם.
ומה זה מייצר? זה מייצר דת.
הדת בעצם רואה את עיקר
החיים בעולם העליון.
העולם הזה הוא עולם רע.
העולם העליון הוא העולם הטוב.
והיהודים תמיד שואפים לחזור לציון, כלומר לחזור למציאות,
אבל בדתות הדבר הזה לא כל כך קיים.
כלומר, האפוקליפסה או העתיד זה סוג של איזה חורבן גדול או איזה אירוע עולמי גדול. אין שם איזה שיבה לתוך המציאות, כמו שאנחנו... מה?
להפך, סוג של חורבן. חורבן של... מקולקלים. מה?
בדיוק.
כי העולם מקולקל ואין לנו יכולת לתקן. למה אין לנו יכולת לתקן?
כי אין לנו, אין לנו,
בכלים שלנו את היכולת לעשות את הדבר הזה. בכל אופן,
זאת
הגלות.
אלה ימי הביניים.
מה?
אז רגע, אז עכשיו אני מתחיל להסביר. אז עכשיו אני מסביר.
המצב של הגלות הוא מצב שבו האדם בעצם חווה
את הקיום האנושי
כקטן מאוד,
ומה שגדול זה האלוהים,
והדת והאמונה שולטת בכל העולם.
כל העולם נשלט בעצם על ידי אמונה.
זה לא משנה אם זה מוסלמים,
או שזה נוצרים, או שזה דתות המזרח,
הכל מתהווה באותו זמן. בסין, הכל קורה באותו זמן.
מה?
רגע, רגע, נכון, נכון, נכון, נכון. עכשיו, תראו,
עכשיו, לאט-לאט,
עם סוף הגלות,
מתחיל מה שנקרא, מתחילה תקופה שנקראת רנסאנס.
הרנסאנס, מה היא?
בעצם סוג של תקופה שלאט-לאט האדם מתחיל לצבור עוצמה,
הבנה של המציאות.
זה מתחיל גם במדעים,
מתחיל גם במוזיקה,
זה מתחיל גם באומנות,
אמנות,
תרבות, כל התרבות האנושית כאילו פתאום מתחילה לקבל עוצמה.
האדם מתחיל לקבל כוח.
בנצרות זה מתבטא ברפורמה, רפורמציה,
נכון?
בעצם הכנסייה הקתולית ששולטת בעצם על האנשים ואומרת שרק
המומחים יכולים לקרוא את התנ״ך, והרפורמה מתחילה להגיד,
כולם יכולים לקרוא את התנ״ך, כולם יכולים לגשת.
הכל הכל זה ביטויים לכך שהאדם בעצם מתחיל לקבל איזושהי עוצמה.
דמות האדם צומחת ועולה מלמטה.
כל התקופה המודרנית היא סוג של ניסיון שהקצה שלו,
השיא שלו היה במאה ה-19,
שהכל הפך להיות כמעט מדעי, בסדר? הדרוויניזם המדעי, הפרוידיאניזם המדעי,
אפילו המרקסיזם,
כל הפילוסופיות הגדולות של המאה ה-19, המאה ה-18, המאה ה-19,
היא סוג של ניסיון להסביר באופן תבוני ובדרך כלל חומרני.
כלומר, מדיד
איך העולם עובד.
שוב, אני מפשט את הדבר הזה בשביל להבין.
זה לא רק ככה, יש גם הגל,
יש כל מיני זרמים, אבל בגדול ככה זה הכיוון.
העולם המודרני מתאפיין בעוצמה מאוד גדולה של האדם.
האדם
מקבל כוח.
אחרי שאפשר להגיד כל ימי הביניים הוא היה מדוכא לחיים.
תחת מגף הדת.
הדת בעצם השפיטה את העוצמה האנושית.
כשאנחנו מדברים על פוסט-מודרניזם,
אנחנו בדרך כלל מדברים על תחושה שהעוצמה האנושית
כבר נאבדה.
כלומר,
יש סוג של ספקנות מאוד מאוד גדולה האם אנחנו מסוגלים לתפוס את המציאות או לא מסוגלים לתפוס אותה,
מסוגלים לדעת את האמת או לא מסוגלים לדעת את האמת.
מה האמת בכלל?
המושג נרטיב, שזה סיפור, נכון? כל אחד והסיפור שלו.
מה זה אומר? זה אומר שאין לנו יכולת לדעת מה האמת.
כל אחד והאמת שלו.
זאת אומרת, פוסט-מודרניזם,
כמו שחבר שלי אמר לי היום, שאלתי אותו,
מה, אני רוצה לדבר על פוסט-מודרניזם.
הוא חושב שיש על מה לדבר?
הוא אמר, תראה, דתיים מדברים על זה.
אתה יודע למה?
בגלל שפעם
זה היה נושא שמדברים עליו,
כי הבינו שיש דבר כזה שנקרא פוסט-מודרניזם.
כלומר, יש תפיסה שונה את המציאות.
אבל היום זה כל כך הוטמע בתוך המערכת,
שאפשר להגיד שכל האנושות כולה נמצאת בתוך מטריקס פוסט-מודרני,
שאין כבר יכולת לחשוב אחרת.
אתה תגיד היום, אתה תגיד היום כל אחד והאמת שלו,
רוב האנשים יבינו על מה אתה מדבר.
כששלמה ארצי שר והאמת שאין אמת אחת, עם ישי ריבו,
אז המשפט הזה נשמע לנו מאוד הגיוני.
אם היית אומר את המשפט הזה בעבר,
בעידן של ימי הביניים, היו אומרים לך, תגיד, מה, אתה דפוק? אתה משוגע?
מה זה האמת שאין אמת אחת? יש אמת.
יש אמת, ואני גם מחויב לאמת הזו.
זאת אומרת, אנחנו חיים בצורה כל כך עמוקה בתוך המטריקס הפוסט-מודרני,
שאין לנו כבר יכולת להשתחרר מתוכו.
רגע, רגע, אתה נותן המון המון פרשנויות
שמביאות הרבה ידע,
אבל לא כולם מבינים את הרמיזות שלך.
אתה רומז דברים נכונים, אבל...
אז אפשר להגיד
בצורה מאוד מאוד כוללנית, שהמהלך ששרטטנו,
שזה היה הדת שולטת בעולם בימי הביניים,
לא דיברנו על המיתולוגיה,
שזו תקופה בפני עצמה שצריך לדבר עליה,
אנחנו עוד נדבר עליה,
אבל המיתולוגיה שולטת, סליחה, הדת שולטת בימי הביניים,
המודרניזם
זו בעצם סוג של תנועה
שמחזירה לאדם את הכוח,
בהכול, בתרבות, באמנות,
במדע,
היכולת של הבן אדם לתפוס איך העולם עובד.
מה זה מדע?
זה היכולת של הבן אדם להבין איך העולם עובד.
והפוסט-מודרניזם זה סוג של מצב
שיש לנו איזושהי,
איזה חוסר ביטחון עצמי
של האדם ביכולת שלו להסביר את המציאות.
ואז בעצם זה מערער את כל היכולת של האדם לתפוס מה הולך פה.
וזה מה שמאפיין בעצם את העידן הפוסט-מודרני שאנחנו נמצאים בתוכו.
רגע,
אז דניאל שליט מכנה את המצב שאנחנו נתונים בו הקניון.
הקניון.
למה הוא מכנה את המצב הזה הקניון?
אני מקריא לכם מתוך הכריכה האחורית. הקניון על חנויותיו וחניוניו,
על דרגדרגנועיו וקולנועיו.
משמש כאן משה לכל תרבות ימינו.
מתחתיו שכבות בטון ומעליו כיפת פלסטיק.
מנותק מן האדמה ומן השמיים,
ובתווך עולם שלם מעשה ידי אדם.
מבריק, מצליח ומדהים וקורס.
איך ממשיכים מכאן?
מוצעת פרספקטיבה ממקום לא צפוי, ממחשבת היהדות.
זאת אומרת, הקניון הוא בעצם סוג של עורלה,
שהאדם ברוב כישרונו עטף את עצמו ויצר סוג של חציצה בינו לבין השמיים וגם לארץ.
זאת אומרת,
האם הקניון זה דווקא המצב הפוסט-מודרני? לאו דווקא, גם המצב המודרני הוא סוג של קניון.
אבל הקניון מקסם את עצמו בצורה הכי שלמה במצב הפוסט-מודרני,
שבעצם הפך את הכל לסוג של תעשייה אחת גדולה.
העולם המודרני היה בו גם מימד של ערכים.
בעולם הפוסט-מודרני, בגלל שהאמת נאבדה,
גם הערכים נאבדו והכל בעצם הפך להיות מסחרי.
בדיוק.
זה המטריקס.
אז זה הפתיחה שלנו.
הפתיחה שלנו לנושא של הפוסט-מודרניזם זה דרך הסרט מטריקס,
שבעצם מתאר מציאות כוזבת שכל האנושות נמצאת בתוכה וקשה מאוד להשתחרר ממנה.
אז אפשר להגיד שהפוסט-מודרניזם זה המבט שדרכו אנחנו כמעט באופן לא מודע מסתכלים על העולם.
ולנו כיהודים שיש לנו תורה, אנחנו יכולים להשתחרר מהמצב המטריקסי הזה,
בעזרת השם. אז זה מה שנעשה ככה לאט-לאט, כל פעם בחתיכות קטנות אנחנו נלמד על המצב
הפוסט-מודרני ועל הדרך להשתחרר ממנו,
על מעלותיו וחסרונותיו.
חזק וברוך. תודה רבה.
