טוב, שלום לכולם.
אז בשבועות הקרובים,
ככה כמה שבועות עד פורים יש לנו,
נלמד ככה בשעה הזאתי קצת על מגילת אסתר בעזרת השם,
להתכונן לכבוד לקראת חג הפורים,
הבאה לנו לטובה, וננסה קצת לרדת לעומקה של המגילה.
יש באמת במגילה עומקים על גבי עומקים,
ויש איזשהו גם כיוון שהמגילה רוצה לקחת אותנו אליו.
לדעת השם, ננסה קצת ללמוד על הדברים. אז ככה, המגילה מתחילה
במשתה שהחשוורוש עושה.
ככה היא מתחילה,
אבל כדי להבין את כל הסיפור שמתרחש במגילה,
צריך לתת איזשהו רקע קטן.
כלומר,
למקם,
מתי המגילה בכלל מתרחשת בציר הזמן,
בציר הזמן ההיסטורי?
כי זה באמת מפתח להבין את ההתרחשויות בצורה הנכונה שלהם.
אז מתי המגילה מתרחשת, מגילת אסתר?
כן,
כלומר,
בואו ניתן את זה לפי התאריך,
התיאור העברי שלנו.
אנחנו יודעים שזה בתקופה של גלות בבל,
ב-70 שנה של גלות בבל,
אבל לקראת הסוף שלהם,
כלומר,
החשוורוש, הוא מלך בסך הכל 14 שנה.
הוא מלך 14 שנה,
כך אומרת הגמרא,
מסכת מגילה,
הוא מלך 14 שנה.
אוקיי?
והמגילה מתחילה בשנת שלוש למולכו, כמו שנראה, ומסתיימת בשנת...
מתי?
בשנת שלוש עשרה.
כלומר,
בשנת שתים עשרה למולכו הופל הגורל,
ושנה אחרי זה,
כן, היהודים הורגים אויביהם,
שנה אחרי בשנת שלוש עשרה.
כלומר,
מיד אחרי המגילה חשבוראש כבר הולך,
כאילו,
המגילה זה כבר סוף המלכות שלו,
כן?
ועכשיו המגילה נגמרת כמה חודשים אחרי,
לא יודע,
לא כמה,
אבל כבר חשבוראש נמחק.
הבן עולה לשלטון מהבן שלו,
בנו היה דריווש,
ובשנת שתיים לדריווש כבר כתוב בתנ"ך שכבר נבנה בית המקדש השני.
זאת אומרת שהמגילה מסתיימת בערך שלוש שנים,
כן,
לפני בניין בית המקדש השני,
אולי אפילו פחות,
בשלוש שנים,
לפני בניין בית המקדש השני.
זה הציר שממוקמת,
זה ציר הזמן שממוקמת.
היא ממש מכינה את האירועים,
כן,
היא מתחילה,
אמרנו,
למלכות,
נגיד בשנת ארבע עשרה,
כן, כלומר,
זה שלוש עשרה שנים אחרי תחילת המגילה,
כבר נבנה בית המקדש השני.
ובסוף המגילה,
כמה שנים אחר כך כבר נבנה בית המקדש.
אז כנראה שיש איזה שהם קשרים,
כן,
לבניית בית המקדש.
זה הערה הראשונה שצריך לשים לב אליה,
מתי אנחנו ממוקמים כאן.
קצת על הזמנים.
דבר נוסף,
צריך לשים לב שגם המגילה מתרחשת הרבה בחצרות המלכות,
כן?
חצרות מלכות,
בארמונות המלכים,
אחשורוש,
הרבה שם מסביב לזה,
במשתאות שלו ובכלל כל הכניסה של אסתר,
כל המגורים של אסתר בארמון.
אז אם זה שייך לארמונות המלכים,
אז גם זה נקודה שצריך לשים לב אליה,
שאולי זה מאיזה שהיא מפתח להבין
את הנושא של המגילה.
עוד דבר אחרון אולי שנגיד,
גם צריך לשים לב שזה,
המגילה זה הספר היחיד בתנ״ך,
שהוא בעצם מה?
השם לא נזכר בו,
זה נכון,
זה גם נכון,
נכון גם זה,
ברור,
ברור, אבל יש פה עוד דבר שגם הוא לא מתרחש בארץ ישראל,
נכון,
בדיוק,
הוא בחוץ,
הוא לא מתרחש בארץ ישראל,
התנ״ך מצד עצמו זה שייך לארץ ישראל,
ארץ ישראל זה ארץ הנבואה,
ארץ הנבואה זה התנ״ך,
כן,
אז
ספר שהוא שלם בחוץ,
לא בארץ ישראל בכלל,
זה מאוד מיוחד,
כן,
אם הוא לא בארץ ישראל, אז איך יש שם נבואה,
מה קורה שם שיש פה ספר תנ״ך כזה?
יש ספרים שמתחילים בחו"ל ומגיעים לארץ,
יש ספרים שמתחילים בארץ ונגמרים בחו"ל, יש דברים כאלה.
אני לא מדבר עכשיו על התורה,
והתורה, ברור שהעם ישראל הוא במדבר וכל,
זה ודאי.
אבל אחרי שהעם ישראל כבר
נכנס לארץ, מאז בתנ״ך,
כל הספרים בארץ ישראל,
אז יש פה משהו מיוחד שזה בחוץ לארץ.
נכון, אה,
אתה צודק, מדבר הכנה לארץ ישראל.
טוב,
אז בואו נתחיל את המגילה,
אחרי כמה הקדמות האלה, ככה.
ויהי בימי אחשוורוש,
הוא אחשוורוש, המולך מהודו ועד כוש,
שבע ועשרים ו
בימים ההם כשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה.
בשנת שלוש למולכו עשה משתה לכל שרי ועבדיו,
חן פרס ומדי הפרטמים,
ושרי המדינות לפניו,
בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפאר גדולתו,
ימים רבים,
שמונים ומאת יום.
180 יום היה המשתה הזה,
ובמלאת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים
בשושן. אה, רגע, זה המשתה השני כבר.
רגע, לפני נעבור למשתה, נתחיל עם המשתה הראשון.
המשתה הראשון,
אחשוורוש עושה אותו בשנת שלוש למולכו.
וזה דבר שצריך בהוא, כן?
ראשית המגילה מתחילה, ויהי בימי אחשוורוש.
לא כתוב מה?
ויהי בימי המלך אחשוורוש.
מה כתוב?
ויהי בימי אחשוורוש.
אה, מה,
הוא לא מלך?
למה אחשוורוש?
הורידו ממנו את התואר המלך בהתחלה
מתי קוראים לו, כתוב המולך,
הוא מולך נכון, אבל הוא כתוב המלך אחשוורוש.
הוא רק שלט על המדינות האלה.
זאת אומרת, איפה כתוב המלך אחשוורוש?
בפסוק ב'.
מה כתוב בפסוק? כשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו.
וזה מאוד מתאים.
כלומר,
כאשר הוא מתיישב על כיסא מלכותו,
אז הוא נקרא מלך.
אבל קודם לכן, כנראה שחסר לו מלוכה.
מה חסר לו מלוכה?
למה מגילה מתחילה עם אחשוורוש?
הוא לא היה מלך?
למה זה?
אז כנראה שהוא לא לגמרי היה מלך לפני כן.
מה פירוש הדבר?
ננסה להבין.
כי מתי הוא נקרא מלך?
כשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו, אז הוא נקרא מלך.
מתי זה היה?
כשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו זה היה?
בשנת שלוש למולכו.
זאת אומרת,
בשנת שלוש,
אז המגילה מתחילה לקרוא לו המלך.
אחשוורוש,
נכון?
למה?
למה דווקא עכשיו?
למה דווקא רק בשנת שלוש למולכו?
צריך בירור.
דבר נוסף שצריך להבין,
זה כמובן כשבט מלכותו,
על כיסא מלכותו זה אמור להיות בשנה הראשונה.
המלך יושב על כיסא מלכותו בשנה הראשונה,
כן?
ולא בשנת שלוש למולכו.
אז למה המגילה אומרת בשנת,
למה הוא יושב על כיסא מלכותו?
רק בשנת שלוש למולכו.
טוב, אז אנחנו נבין את הדברים, אוקיי?
רוצים להביא את הדברים לפי איך שמדריכים אותנו,
חז"ל,
המפרשים,
כן,
לאורך כל הדורות,
שמבארים בעצם דברים,
כן, שהם אולי לא כל כך,
לא מפורסם כל כך,
מה בעצם המשתאות האלה באות לספר לנו?
מה הם באים לספר לנו?
מה הם באים לומר לנו?
מה מתרחש פה במשתה הזה?
יש פה,
שימו לב,
יש משתה ראשון,
180 יום,
ואחרי המשתה הראשון,
180 יום,
הוא עושה עוד משתה של שבעה ימים.
זה רק לעם הנמצאים בשושן, זה המשתה השני,
כן?
מה המטרה של המשתאות האלה?
כן,
אז
באים חז"ל ואומרים שזה מונח בעצם בפסוקים האלה שראינו עכשיו,
שהמילה מלך נחסרת ממנו בשנת שלוש למולכו,
הוא רק יושב על כיסא מלכותו.
אומרים חז"ל שעד שנת שלוש החשברוש לא הרגיש שהוא מלך.
עד שנה שלוש הוא לא הרגיש שהוא מלך.
למה הוא לא הרגיש שהוא מלך?
מכיוון שמלך,
כל עוד יש לו
מורדים
חזקים מולו,
או איזה שמתחרים חזקים מולו,
אז הוא לא יושב בשקט.
הוא מרגיש שהמלכות שלו כל הזמן על ראועה כזאת,
היא כל הזמן באיום.
היא כל הזמן מאוימת, כל הזמן יכולים להפיל אותה.
חשבו שכל הזמן חושש.
ממי הוא עד שנה שלוש למלכו?
בשנת שלוש הוא כבר עושה, כבר הוא רגוע.
ממה הוא חשש?
ממה חשש אחשוורוש?
רואים חז"ל דבר פלא.
ממי חשש אחשוורוש?
הוא חשש ממלכות אחרת שתבוא להפיל אותו.
ומי המלכות הזאתי?
מלכות ישראל.
ככה אומרים חז"ל.
המלכות, הוא חשש ממלכות ישראל,
שהיא תחליף אותו,
שהיא זאת שתסיר אותו מהאימפריה שלו. מה?
מה זאת אומרת?
אתה אחשוורוש מולך על כל כך הרבה מדינות,
לכן הוא לא נקרא מלך אחשוורוש,
כי מבחינתו הוא עדיין לא מלך באופן שלהם.
הוא עדיין מרגיש איומים.
מה זאת אומרת אחשוורוש?
אתה לא...
מה קרה? מה זה מלכות ישראל בכלל?
עם ישראל בגלות, עם ישראל מפורק, כן?
זה קשור אחד לשני,
קשור בית המקדש והמלכות,
זה קשור אחד לשני.
אבל מה זה בית המקדש?
הוא לא נכון,
הוא
פחד מ...
בית המקדש הוא רק ביטוי לכך שעם ישראל יחליפו אותו.
כי מה שהוא אומר לה בהמשך,
עד חצי המלכות,
זה מה שאתה מתכוון,
דבר חוצץ המלכות,
נגיע גם ישראל בעזרת השם.
דבר חוצץ המלכות זה בית המקדש, נגיע לשם.
אבל הוא חוצץ באיזה, מה הוא חושש בעצם?
שעם ישראל יקומו ו...
הם עכשיו יקחו את
המוסכות של השלטון.
למה שהוא יחשוב ככה?
התשובה,
חז"ל מספקים לנו תשובה מופלאה ביותר,
אומרים חז"ל,
כן, שיש שתי נבואות,
אחת בספר דניאל, אחת בספר ירמיהו.
בספר דניאל נאמר,
מתי יבוא הפקודה של
עם ישראל?
מתי תבוא הפקודה של עם ישראל?
עם ישראל יצא לגלות, נחרב בית המקדש הראשון.
כן, מתי תבוא הפקודה?
פסוק אחד אומר בספר דניאל,
למלאות לחרבות ירושלים 70 שנה,
ופסוק בספר ירמיהו אומר,
לפי מלאות לבבל 70 שנה.
לפי מלאות לבבל 70 שנה.
זאת אומרת שאחרי 70 שנה מאיזשהו נקודת זמן,
כן,
אז עם ישראל אמור לחזור.
טוב, ואז מה אם עם ישראל חוזר?
אז
תבינו מה,
איך עם ישראל נתפס פעם בפני אומות העולם של פעם,
כן?
בתקופה של התנ״ך,
עם ישראל נתפס באמת כאימפריה,
גם היום ברוך השם,
אבל אז באמת כאימפריה שמסוגלת לשלוט על כל העולם.
יש בכוחה לשלוט על כולם,
והיא אמורה באמת להוביל את כל העולם.
זה מה שעם ישראל היה לפני שנחרב את המקדש הראשון,
לא בכל התקופות,
אבל בימי שלמה כמובן,
וגם קצת אחר,
הוא היה נחשב ממלכה עצומה.
וממלכה גם שיש בה נביאים,
שמה שדברי הנביאים אומרים גם מתקיים.
לכן אומות העולם החזיקו ברצינות מהנבואות של עם ישראל.
אז אומר החשורוש,
אומר ככה,
כך מספרת הגמרא,
אומר החשורוש,
ראשונים חשבו וטעו, אני אחשוב ולא אטעה.
כלומר, מה זה שתי הפסוקים האלה? ראשונים חשבו וטעו,
הכוונה למלכות הקודמת,
זה היה בעצם בבל.
אומר,
בלשצר עשה משתה,
בלשצר,
המלך האחרון של בבל,
נגיד זה בקצרה,
עשה משתה.
למה?
כי הוא ספר לפי מניין לבבל 70 שנה.
מה לפי מניין לבבל?
מה הוא ספר בעצם?
ממתי שבבל עלו לשלטון?
בבל עלו לשלטון על ידיהם,
כן,
מלכותו של נבוכדנצר.
הם עולים לשלטון של כיבוש העולם,
כן, האימפריאליסטיות,
שהם מצליחים להגיע אליה.
אז הוא ספר מהזמן הזה,
ככה כתוב בפסוק,
לפי מניין לבבל 70 שנה.
כן?
מה זה בבל?
אז הוא מבין, בבל זה אנחנו, כן?
אני בבל, הבבל זה אני.
אז 70 שנה לבבל.
כך בלשצר ספר, גמר עושה חשבון, 45 שנה של
שנות נבוכדנצר,
23 שנה אויל מרודך בנו,
ואז כמה זה ביחד?
78, ואז בשנת 3 לבלשצר...
עשה משתה,
והמשתה הזה הוא גם הוציא את כלי המקדש,
כמו
שנראה שהיה גם פה,
והוציא את כלי המקדש להראות,
אה,
הנה עם ישראל יותר לא ייגאל,
יותר לא ייגאל.
עכשיו, מבינים, זה המלך של העולם, כן?
בלשצר זה המלכות ששולטת בחוזקה על כל המדינות.
והוא, כן?
מה,
על מה הוא שמח?
על מה הוא שמח?
שעם ישראל כבר לא יבוא ויגאל.
מה אתה כל כך חושש מעם ישראל?
כן, הוא חושש מעם ישראל.
האומות העולם ידעו,
כן,
הם ידעו להעריך מה זה דבר נבואה.
מה זה נבואה שבאה ואומרת, שזה בשיא הרצינות,
יחזו לדברי הנבואה של הנביאים.
והם ידעו גם מה זה אומר שעם ישראל יחזור,
כי אם עם ישראל יחזור,
אז...
הם כבר לא יהיו האימפריה,
הם כבר לא יהיו השולטים.
לכן בלשתו הוא אומר, אה, האיום חלף ממני.
האיום חלף, אני עושה עכשיו משתה.
הוא אומר, אחשורוש, שהוא לא חשב טוב.
באמת עם ישראל לא נגאל.
אז מה, הנבואה טעתה?
מה פתאום?
אחשורוש שלא מעלה בדעתו שהנבואה תטעה.
אתם מבינים מה זה כזה?
כלומר,
עד שלא יתברר אחרת,
עד שהוא לא יראה איזה סימנים במציאות.
אז אחשורוש, מה זה לפי כלות לבבל?
זה לא למלכות בבל, שימו לב, אלא למה זה?
לגלות בבל.
בסדר?
כתוב לפי לכלות לבבל 70 שנה, לא לבבל,
עליית שלטון בבל לשלטון, זה פחות מעניין אותנו,
אלא לפי גלות בבל.
גלות בבל, הכוונה,
מהזמן שבבל הגלו אותם.
עם ישראל.
כמה שנים אחרי זה הייתה גלות בבל,
אחרי שבבל עלו לשלטון, מתי הם יגלו את ישראל?
זה לקח עוד שמונה שנים אחר כך.
כן,
עוד שמונה שנים אחר כך.
אבל
זה הייתה הגלות הראשונה.
זה נקרא גלות יהויכין.
נכון, גלות ראשונה, גלות יהויכין.
גלות יהויכין,
זו הגלות הראשונה שבנבוכדנצר נכנס לירושלים, הוא
עוד לא החריב את בית המקדש.
עוד לא החריבו את ירושלים,
והגלה את יהויכין,
ואז מינה מטעמו מלך,
מי זה המלך הזה?
קראו לו צדקיהו.
לא, צדקיהו המלך.
זה מינה מטעמו מלך.
אז
שמונה שנים,
אומר אחשורוש צריך עכשיו לחשב שמונה שנים.
אז הוא עשה חשבון, מסבירה הגמרא, עשה עוד חמש
של הקודמים לו, דריווש וקורש, קדמו לו בזה.
ואז בשנת שלוש שהם חלפו,
עברו
שמונה שנים.
והנה,
אומר אחשורוש,
אומר,
אה,
בלשצר,
הוא לא ספר נכון.
אז אני כבר בטוח שעם ישראל כבר לא יבוא ויגאל.
ולכן עכשיו,
עכשיו כשבט מלך בבל של כיסא מלכותו,
עכשיו הוא מרגיש שאני מלך.
אני עכשיו יכול להתנהג כמו מלך,
יכול להרגיש כמו מלך,
יכול לחיות כמו מלך,
כן?
אין את האיום הזה שנשף לי בעורף כל השנים האלה.
זה התיישבה דעתו, כן?
כשבט במובן המשלי שלו.
כשבט מלך בבל,
זאת הכוונה,
עכשיו הוא יתיישב על הכיסא,
במובן של התיישבה דעתו.
התיישבה דעתו במלכות, ואנחנו גם נקרא המלך אחשורוש עכשיו.
ככה, זה החשבון של אחשורוש.
באמת, עם ישראל לא נגאל.
למה הוא לא נגאל באמת?
מתי הוא כן נגאל, אמרנו?
נגאל עוד 13 שנה בערך,
תלוי איך מחשבים את זה,
13-14 שנה בערך,
אחר כך הוא ייגאל.
למה?
כי כתוב, יש פסוק אחר, לפי חורבות ירושלים.
מתי הייתה חורבות ירושלים?
חורבות ירושלים היה חורבן המקדש.
שזה היה, אחרי גלות יהויכין,
כן?
גלות יהויכין עוד כמה?
עוד 11 שנה.
עוד 11 שנה.
אז צדקיהו,
אז צדקיהו מרד נבוכדנצר,
ונבוכדנצר בא,
עיוור את עיניו,
הרג את בניו של צדקיהו,
והחריב את בית המקדש,
וזה חורבות ירושלים.
אז תגידו, רגע, מה זה הנבואה הזאת?
הנבואה היא עושה שתי דינים?
מה היא עושה?
מה התכוונה הנבואה?
לפי גלות בבל או לפי חורבן ירושלים? למה התכוונה הנבואה?
כן?
אז מה התשובה?
התשובה שזה,
שזה נקרא דפאות.
אתם יודעים מה זה דפא?
ראשי תיבות, דפא.
דרך פעולה אפשרית, נכון?
דרך פעולה אפשרית.
הכוונה שזה...
זה יכול להיות בכל אחד מהמצבים האלה,
בכל אחד מהמצבים האלה,
אתם תיגעלו.
זה יכול להיות לפי מילות לבבל,
יכול להיות לפי מידות לגלות בבל, יכול להיות לפי מידות לחורבן ירושלים,
70 שנה.
במי זה תלוי?
במי זה תלוי?
בכם, תלוי בכם. זה דפות, זה יכול לקרות גם ככה.
תהיו מספיק מוכנים, זה יקרה.
לא תהיו מוכנים, זה ידחה לעוד שלב,
או ידחה עוד שלב.
אבל בסוף זה כבר, זה חייב לקרות.
אם אתם לא תהיו מוכנים, אני אביא את זה.
בעתה אחישנה בסוף,
כאילו,
גם אם לא בעתה,
הקדוש ברוך הוא יביא את הגאולה.
אז לכן,
11 שנים אחר כך באמת,
נכון שזה לא 11,
זה יוצא 14 שנה,
אבל,
או
13 שנה,
אבל חז"ל אומרים שנבלעו שנים של מלך זה במלך זה,
ככה הגמרא מסבירה,
לכן החשבון יוצא מדוקדק,
ולכן בית המקדש השני באמת נבנה בדיוק
בזמן של לפי מידות חורבן ירושלים,
70 שנה.
זה,
אז עכשיו,
זה מסביר לנו מה אחשורוש עושה במשתה הזה.
המשתה של אחשורוש הוא כולו בא מה?
זה המשתה הראשון, שימו לב, 180 יום, כולו בא מה?
בעצם...
לא, ההסבר הזה הוא לא מצד הצגת כוח.
ההסבר הזה הוא מצד מה?
התיישבות דעתו, כלומר,
עכשיו הוא מרגיש מלך.
עכשיו הוא בעצם,
זה משתה ההכתרה שלו מבחינתו,
מבחינתו.
כי עד עכשיו,
נכון שהוא מלך,
אבל הוא מלך שמרגיש שהוא מאוים,
מלך שמרגיש שרודפים אחריו,
מלך שמרגיש את מלכות ישראל פה בעורף שלו,
כן?
בגלל הנבואות שהוא ייחסו ככה בחשיבות.
פלג גדול, אבל ככה זה.
לא יאומן,
כאילו אחשורוש,
טוב,
אבל גם כשאנחנו רואים מנהיגים בעולם שמתייחסים
לכל מיני דברים בתנ״ך בצורה רצינית,
אנחנו מבינים שהתנ״ך זה דבר רציני כנראה.
בוודאי שזה דבר רציני.
אז אחשורוש של זה, זה מבחינתו משתה שבו הוא, כן?
משתה הכתרה, משתה שהוא מרגיש עכשיו מלך.
עושה מסיבה לכולם לפי ההתיישבות דעתו.
זה המשתה הראשון.
סיבה אחת.
אז זה לא רק זה.
יש עוד סיבות למשתה.
רוצים להגיד עוד סיבה למשתה.
שהחשוורוש, כן,
החשוורוש
עשה את המשתה גם לעוד דבר,
בשביל גם,
כן,
לא רק מצד השמחה שהייתה לו במלכות שיש לו עכשיו,
אלא באמת בשביל לחזק את המלכות שלו.
זה קצת מה שאמרת,
הפגנת כוח,
לא פגנת כוח,
אבל לחזק את המלכות שלו.
מה פירוש הדבר?
מה הכוונה?
יש,
כן,
יש בחז"ל,
חז"ל מקבילים את החשוורוש ונבוכדנצר,
כן,
אומרים,
שניהם נקראים
חשוורוש אחיו של ראש, ראש זה היה נבוכדנצר.
כן, ככה חז"ל אומרים אחיו של ראש, בן גילו של ראש.
מקבילים ביניהם,
מה ההקבלות האלה ביניהם?
שניהם הרי אימפריאליסטים,
זה מלך בבל,
החשוורוש הוא מלך פרס.
מסביר,
מלך פרס,
מה אמרתי, סליחה,
מלך פרס, טעות שלי, לא,
אני רוצה להסביר, מלך פרס,
חוזרים על זה שמלך פרס,
שתיהם,
האלה הם שיטה שונה בשליטה על העולם.
יש שתי אפשרויות,
יש שתי אפשרויות מרכזיות,
איך אתה בעצם גורם לאנשים להיות תחתיך,
איך אתה שולט על מדינות רבות,
כן,
איך אתה הופך להיות אימפריה,
איך אתה שולט על הרבה אנשים,
מיליונים של אנשים,
הרבה מדינות, איך אתה עושה את זה?
יש שתי אפשרויות.
אפשרות אחת,
אפשרות אחת זה
על ידי, בכוח, אפשרות אחת זה בכוח.
כן?
זאת אומרת,
לכבוש בכוח ולהשתלט וגם להחזיק את השליטה.
אחרי שכבשת והשתלטת, גם אתה מחזיק את כולם בכוח.
אתה תמיד מאיים.
כל מי שרק מרים את הראש,
הוא מיד נחתך
לו הראש,
כן?
מוריד לו מיד את הראש, כן?
שזה עולה במטיל אימה על כל מי שתחתיך.
את הסגנון הזה, בסגנון הזה של המלכות,
מלך נבוכדנצר.
נבוכדנצר, מלך בבל, שלט על העולם, כן?
ביד תקיפה.
אז
מוסבר בספרים שהוא מעתיק את מלכות דוד.
הוא מעתיק את דוד המלך.
כן, בעם ישראל היו שני מלכים.
שני מלכים מאוד...
שני מלכים גדולים, כן?
בעולם היו מלכים אחר כך שני המלכים הגדולים שבעצם
עם ישראל היה בשיאו בתקופה שלהם, זה דוד ושלמה.
כן?
אז נבוכדנצר הרי העתיק את שיטת המלכות של דוד.
לא שדוד עשה את חס ושלום,
שום דבר,
מהמקום הרע שלו, הכל נקי אצל דוד המלך.
אבל דוד המלך, הוא עשה הרבה מלחמות, כן?
הוא כבש הרבה עמים וניצח המון מלחמות.
הוא היה צריך להילחם כדי לשלוט,
להילחם כדי לשלוט,
כן?
למדנו שהוא גם דמים רבים שפכתָ,
והשם אמר לו,
נכון,
תבנה את בית המקדש.
הסברנו את זה קצת.
על כל פנים,
נבוכדנצר מחקה את סגנון של דוד, אבל בכיוון שלו,
בכיוון השלילי שלו,
בכיוון הטומאה שלו,
הוא היה מלך אכזרי מאוד,
צריך לדעת את זה,
הוא היה מלך אכזרי מאוד, נבוכדנצר.
עד כדי כך שחז"ל מתארים לנו שמה הוא עשה,
מה הוא היה עושה כדי לחזק את האכזריות שלו, אתם יודעים?
כן, כן,
אני אוכל ארנבת ככה,
קורע אותה חיה ואוכל,
לא יודע אם זה מותר,
אפשר להגיד דברים כאלה,
למרות שזה מזעזע,
כן?
ולמה הוא היה עושה את זה?
למה הוא אוכל ארנבת חיה ככה?
למה?
כדי לחזק את האכזריות שלו.
תבינו מי מדובר פה,
על מה מדובר פה,
על איזה פרק מדובר פה,
על איזה...
אבל מה, למה מחזק את האכזריות שלו?
כי הוא אומר, ככה אני יכול, רק ככה יש לי שליטה.
רק ככה אני אשלוט על כולם, כן?
הוא היה ככה מדכא וכובש את כל המדינות שתחתיו בדיכוי עצום.
הוא היה גם מובן שהוא היה בעל הערים,
משכב זכור,
הערים שתחתיו כבש,
גם בביטוי של השפלה,
משפיל אותם,
משפיל את כולם,
כולם כבושים תחתיו.
זה נבוכדנצר.
אז יש שיטה אחת לשלוט,
חס ושלום,
דוד המלך ממש לא בכיוונים האלה, הוא
עושה את הכל לשם שמיים, הכל בנקיות,
אבל את הכיוון של דוד,
כאילו נבוכדנצר מדגים לשלוט ביד תקיפה.
חשוורוש אומר למה?
למה ככה?
חשוורוש אומר,
כן, אפשר לעשות בדרך אחת, יש דרך שנייה.
מה הדרך השנייה?
הדרך השנייה זה הדרך של שלמה המלך.
דרך של שלמה.
שלמה,
כן,
הוא כבר נולד,
כן,
הוא
כבר נולד בשלב המנוחה של ישראל.
אחרי כל המלחמות של דוד,
כן, אחרי כל ההצלחה של דוד וזה,
הכיבושים של דוד,
שלמה כבר מגיע שהכל כבר מוכן לפניו.
שלמה לא צריך לעסוק במלחמות,
כן?
שלמה זה מלשון שלמות,
שלמות.
כלומר, כל הממלכה שלו שלמה, כן, כל ה...
המציאות החיים של עם ישראל מתנהלת על מי מנוחות,
מתנהלת ב...
יש הכל.
מתואר בנביא שהכסף לא היה,
והזהב לא היה נחשב לכלום בימיו של שלמה.
היה מתגלגל ברחובות,
הייתם רוצים לתגלגל ברחובות ככה, זה?
כסף וזהב, היה אושר לא נתפס.
אושר לא נתפס היה פה, כן?
כשיש לך כזה אושר,
כזה הצלחה,
כזאת הצלחה כלכלית וחומרית,
כן? שיש לך במדינה.
וכמובן ששלמה המלך הוא היה כולו קדושה אלוקית,
אבל בסופו של דבר זה גם מתבטא בחיים הגשמיים.
אז ממנו, שלמה, נזכר לנו שהוא שלט בכיפה.
הוא שלט על הרבה מדינות.
הוא היה גם אימפריה, שלט על הרבה מדינות.
אבל איך הוא שלט?
הוא לא עשה מלחמה אחת.
הוא לא היה צריך לעשות מלחמות.
כי המדינות הבינו ששווה להם להיות תחתיו,
שווה להם להיות איתו.
כן,
שמה נמצא ההצלחה,
הוא מחזיק את מפתח ההצלחה של החיים.
כן,
תראו איך הוא מצליח,
תראו איזה שפע יש בארץ שלו,
איזה שפע יש במדינה שלו.
אז שווה לנו להיות תחתיו,
אתם מבינים?
שווה לנו לא למרוד בו,
שווה לנו להיות בעצם קשורים אליו.
השלמות של שלמה מאוד הייתה אמיתית, והיא מאוד...
כן,
צירפה אליה,
צירפה אליה מדינות אחרות,
ולכן הוא שלט בצורה נוחה ובשלמות על כל המדינות האחרות.
זה סגנון אחר של שלטון.
חשוורוש,
חשוורוש אומר,
אני לא אוהד נבוכת נצר.
נבוכת נצר רצה להחליף את דוד,
אני אחליף את שלמה.
חשוורוש אמר,
אני רוצה לקחת את שיטת המלוכה הזאתי,
זה מתאים לי דווקא, השיטה המלוכה הזאתי.
זאת מתאימה לי,
אני רוצה לקחת אותה,
ו...
ואיתה, ואיתה בעצם נצליח לשלוט.
איך אני יהפוך את כולם להיות נאמנים לי?
איך אני אהפוך את...
יוריד את כל מי שירצה למרוד בי איך?
אני אראה להם ששווה להיות תחתיי.
בואו אני אראה להם איזה עושר יש לי.
בואו אני אראה להם איזה הצלחה,
איזה שגשוג חומרי יש לי,
כן?
איזה הצלחה חומרית, ואני אתן לכל אחד מה שהוא רוצה.
עושה משתה שמראה,
כן,
את עושר כבוד מלכותו,
את
תפארת גדולתו.
במשתה השני זה,
במשתה השני נאמר כרצון איש ואיש,
כן? אבל כאילו זה משתה כזה שמראה בעצם,
לוקח את כל שרי המדינות,
נכון?
המשתה הראשון זה למי זה?
לכל שריו ועבדיו, כן?
חיל פרס ומד
מה זה?
פאשה,
כן,
פאשה בטורקיה, כן, שמות כאלה
של שולטים כאלה, שליטים, ושרי המדינות לפניו,
שרי המדינות שהוא שולט עליהם, מביא את כולם למשתה,
בואו תראו,
למה עליכם להמרות?
זה ווין ווין מה שנקרא,
אני מרוויח,
אתם מרוויחים,
אני כאילו השולט פה,
ואתם גם טוב לכם,
מה לא טוב לכם להיות תחתי ככה,
תראו איזה יופי,
ואיזה כיף,
הוא מחבק את כולם בזרועות הכסף שלו,
כן?
לכן באמת בחלום שלי, חלום נבוכדנצר היה באמת
שמלכות פרס מתוארת עם זרועות של כסף,
זה באמת, כן? זה התיאור שלה.
אתם מבינים?
אז
זה השלוש,
אחשורוש בא להשוות כאילו את המלכות של שלמה המלך,
את השפע של שלמה המלך,
כסף מתגלגל ברחובות,
זהב מתגלגל ברחובות,
מתואר כאילו במדרשים,
עוד
פעם במשתה השני זה מתואר,
אבל כנראה גם,
זה רק מבטא את העושר של המשתה הראשון גם,
שמישהו היה שותה בכוס אחת,
זהו,
הכוס הזאת,
שותה מהכוס אחת,
כבר לוקחים אותה.
כאילו אין יותר,
לוקחים אותה כבר,
מביאים כוס חדשה.
כאילו,
אשר לא נתפס,
כלים מזהב,
כלים וכלים שונים וזה.
משהו, משהו.
אז זה, זה הסיבה השנייה אחת שראש עושה את המשתה.
כלומר, גם כן לחיזוק המלכות שלו,
אבל לא רק מצד עכשיו שהוא רגוע
שהעם ישראל כבר לא יחליף אותו,
אלא הוא גם כן,
בעצם המשתה הוא מחזק את
התפיסה המדינית שלו,
את
השלטון המדיני שלו,
שמחבר אליו את כל שרי המדינות,
את כל הכפופים תחתיו,
לבוא
ובעצם להיות,
שיהיה שווה להם להיות חלק ממנו, חלק מהמלכות שלו.
זה החשיבה השנייה,
שאחשורוש בא להשוות את מלכותו של שלמה,
ככה הוא רואה את זה.
אבל יש פה עוד דבר,
סיבה שלישית שמתחברת לסיבות האלה,
שאמרנו מקודם,
בשנת שלוש,
כשבת המלך אחשורוש ישב
על כיסא מלכותו.
אז עד עכשיו הסברנו כשבת,
המלך הסברנו כשבת מלשון מה?
בתור משל, התיישבה דעתו.
אבל יש גם כשבת,
כפשוטו.
כי אחשורוש ישב על כיסא מלכותו.
מה זה לשבת?
זה לשבת.
זה מה שאנחנו עושים עכשיו, יושבים.
מה
זה לשבת?
יושבים.
לשבת.
עכשיו אחשורוש ישב על הכיסא.
מה?
מה זאת אומרת?
מה,
זאת אומרת, לא ישב על הכיסא?
מה זה?
כן!
עכשיו הוא ישב על הכיסא.
מה פירוש הדבר?
מסביר התרגום שני,
וככה הגרא מסביר את זה,
זה על פי התרגום שני.
הגאון מבינה מסביר כי זה דבר.
זה על פי התרגום שני של מגילת אסתר.
הוא אומר,
אחשורוש אמרנו,
הוא רוצה להחליף את מלכותו של שלמה,
נכון?
הוא אומר, אני בעצם שלמה החדש.
שלמה החדש שהיה פעם,
המוצלח והמסגסג הזה?
זה אני, תכירו.
בא אחשורוש ואומר...
הוא ידע שכדי להיראות כמו שלמה,
היה לשלמה,
כן,
כן,
היה לו,
קוראים לזה כמו איזה סמל, סמל מלכותי מיוחד,
מיוחד משלו,
ששייך לזה שמבטא את מלכותו של שלמה,
שהוא שולט על כולם,
זה היה כיסא מיוחד.
מה היה בכיסא של שלמה?
אז בתנ״ך היה שהיו אריות מצד אחד ונשרים,
ובמדרשים זה מופיע יותר,
מדרשים מספרים שהכיסא של שלמה,
כן,
הוא היה עם מעלות של 12 אריות מצד אחד,
12 נשרים מצד שני,
למעלה יש יונה במשענת,
והיו לו מדרגות,
היו 6 מעלות לכיסא ומדרגות,
וכל פעם שעולים עליהם מדרגה אחת,
אז
היו אריות ונשרים מפוסלים,
כאילו,
כן,
מפוסלים, אבל...
אבל שהם היו בעצמם, כאילו, לוקחים אותו.
כן,
יש כאלה שמספרים שהוא עשה איזה טכניקה כזאתי של,
כמו שאנחנו מכירים,
שהם בעצמם מרימים אותו,
כאילו,
הנשרים, הרי אומר, מרימים אותו,
מרימים אותו,
הנשרים מעלים אותו ממש כאילו כמו,
כמו מעופפים אותו כזה למעלה,
למעלה הכיסא.
כיסא מאוד מיוחד,
מאוד מפואר,
מאוד מרשים,
שהוא מבטא בעצם את זה ששלמה הוא המלך,
הוא גם שולט בעצם על ה...
אפילו על בעלי החיים, שולט על כל ה...
כן,
על כל ה...
על כל העולם,
על כל העולם,
לא רק אפילו על האנשים,
אפילו על הבעלי חיים.
למעלה יש, מסופר במדרש,
יש יונה.
להראות למה יונה?
מה זה יונה?
זה רמז למי?
לעם ישראל.
לא, יונה זה רמז לעם ישראל.
עם ישראל נקראים יונה.
להראות שכאילו, עם ישראל יישאר בסוף.
זה
נמצא ראש הכיסא.
כל עם ישראל בסוף,
הוא יישאר.
כל מה שנסו לעשות, היונה הזאת יישאר בסוף.
היא נמצאת על ראש הכיסא.
אז הכיסא של שלמה זה היה משהו-משהו.
וכל המלכים לטשו עליו עיניים,
כל המלכים שבאו אחר כך.
אמרו,
מי שיושב על הכיסא של שלמה,
זה ביטוי,
זה מבטא משהו,
כן?
זה אומר שאתה...
עכשיו אתה יכול להרגיש קצת את החוזק של שלמה,
את המיוחדות של שלמה.
לכן רצו לשבת עליו.
אבל מה קרה לאחרון שניסה לשבת עליו?
אתה יודע מה קרה לו?
מי זה היה?
קראו לו פרעה נכו.
בסדר,
פרעה נכו,
היה אחד ממלכי מצרים,
ככה מצרים מתואר,
שהוא בא לשבת עליו,
ומה קרה לו?
הקיש אותו אריה, אומר המדרש.
הקיש אותו אריה, איזה אריה?
האריה שהיה שם מהפסלים, קם עליו, הקיש אותו.
מה אתה בא לשבת על הכיסא של שלמה המלך?
זה כיסא אלוקי, זה לא כיסא בשבילכם.
כיסא אלוקי, יש שם אריות,
נראה לך אריה,
זה אריה מאבן,
אריה משיש,
לא יודע מאיזה חומר זה היה שם,
אבל האריה הזה הקיש אותו את פרעה.
ולכן הוא קיבל את השם, זכה לשם שלו.
מה השם שלו?
פרעה נכו, זכה לשם הזה מזה, כן, יען נכה.
יען נכה מהקשה הזאת של האריה.
אז באמת הם לקחו את ה...
הוא לקח אותו אליו למצרים,
אחרי זה לקחו את זה ממצרים למקום אחר,
אבל אף מלך לא העז לשבת כבר על הכיסא הזה.
זה כאילו,
אמנם לקחו אותו בשבי את הכיסא, אבל הם לא העזו לשבת עליו.
אז הוא אומר לשלמה,
מה חש וראש,
אני רוצה להחליף את מלכות שלמה,
נכון?
אני רוצה לתאר,
לסגנן כמו ששלמה שלט על כל העולם בצורה הזאת,
גם אני רוצה.
אני צריך את הכיסא של שלמה, מה נעשה?
מה
אני אעשה אם אני צריך את הכיסא של שלמה? אז אומר הגאון,
הגאון מוילנא אומר,
הגאון אומר שאם אין כיסא,
אז מה אני אעשה?
אני אעשה תחליף לכיסא.
נעשה תחליף את הכיסא.
ואז הוא בעצם, כן, מינה, כן,
חיפש אדריכלים,
וכל מיני אנשים שיכולו לבנות לו את הכיסא,
כן?
עכשיו, הגרא מאיר עודי הרם מופלא אומר,
איך הגענו לשושן הבירה פתאום?
אצלנו זה כבר רגיש,
שושן הבירה,
אבל מאיפה שושן הגיע?
הרי פרס החליפו את מי?
את בבל, בסדר? את בבל.
ובבבל היה האימפריה הקודמת, ושם היה מוקדי השלטון.
כל מוסדות השלטון היו בבבל.
מה פתאום זה הגיע לשושן?
עד עכשיו הכרנו את בבל ולא את שושן.
אז הוא אומר ככה, תראו איזה דבר מופלא.
שבירוש חיפש אדריכלים שיכינו לו את הכיסא הזה.
חיפש חיפש, לא מצא.
איפה הוא מצא אדריכלים כאלה?
רק בשושן.
מצא אותם, זה...
טוב,
מינה נתן להם את התפקיד לבנות הכיסא,
אבל כיסא כזה מיוחד,
לקח להם כמה שנים לבנות אותו?
שלוש שנים.
שלוש שנים לבנות את הכיסא הזה, כן?
שלוש שנים
לבנות
את הכיסא.
עכשיו נגמרה בניית הכיסא. מה עושים עכשיו?
עכשיו ראש יושב במוקדי השלטון שלו,
בעיר הבירה בבבל,
אומר, טוב, תביאו לי את הכיסא אליי, בבקשה.
אבל מה גילו?
שהכיסא הוא כל כך
כבד וכל כך גדול,
שאי אפשר להעביר אותו.
אין להם דרך להעביר אותו פשוט לבבל.
אי אפשר להעביר אותו לבבל.
אז מה אומר אחשוורוש?
טוב, אם הכיסא לא יגיע אליי,
אז מה?
אני אגיע אל הכיסא, בסדר?
אם ה...
אה?
תראה,
נימר לא יגיע,
אם מוחמד לא יגיע להר,
יגיע מוחמד,
כן?
אז אני אגיע לכיסא.
וככה אותו עושה,
הוא מעביר את כל מוסדות השלטון,
את
כל קריית הממשלה,
כל קריית הממשלה,
כן?
עם כל המשרדים וכל האולמות שיש להם שם וזה שנמצאים בבבל,
מעביר את הכל,
הכל,
הכל לשושן הבירה.
למה?
בגלל הכיסא של שלמה המלך,
שהוא חיכה,
עוד כמה זה תחפושת,
זה
חיכה אותו,
כן?
בעקבות המהלך הזה, עכשיו היא שושן הבירה.
עכשיו היא שושן הבירה.
עכשיו, הרי, כל הזמן לא הייתה בירה,
מה פתאום?
עכשיו היא ככה מסביר הגרא.
וככה הוא מגיע לשושן.
פלא.
נפלא.
אז אתם מבינים,
אז זה כשבת אותו
השבור של כסא מלכותו,
עכשיו הוא יושב על הכיסא, כפשוטו.
לא רק זו תשווה דעתו.
אבל,
אז הסברנו,
תחזור עכשיו לדברים,
שלוש סיבות על המשתה הזה.
אבל כל הסיבות הן נוגעות סביב איזה נקודה בעצם?
איזה נקודה?
שהחשוורוש פה בא לייצב את המלכות שלו.
זה בא לבדק, עכשיו הוא נקרא המלך החשוורוש.
בשנת שלוש למלכו.
אז אמרנו,
א',
מצד שעכשיו הוא רגוע,
שהאימפריה הישראלית כבר לא תפגע בו.
כי הוא רגוע מנבואה כבר, עבר שבעים שנה.
ב',
אמרנו,
הוא רוצה לחקות את מלכותו של שלמה,
אז הוא עושה משתה כזה שיחבר את כולם אליו.
כן, בצורה שהם יגידו, שווה לנו להיות תחתיך.
למה הולכים למרוד בי? תראו איך אני משגשג ומצליח.
אתם תרוויחו מזה גם,
כי נעים המשתה לראות את כל הפאר שלו,
את כל העושר שלו,
את כל הכבוד שלו,
וככה להחליף את שיטת ההנהגה של שלמה,
לא כמו נבוכדנצר שניסה לחקות את דוד.
הוא מתחפש לשלמה, אחשוורוש.
וסיבה שלישית שהוא מחפש לשלמה גם כן, מצד הכיסא.
כן,
הוא לוקח את סמל המלכות, סמל השלטון של שלמה,
כן?
שזה כתוב על שלמה, וישב שלמה על כיסא השם.
הכיסא הזה מבטא כאילו שלמה יושב על הכיסא הזה,
אז כאילו יושב על כיסא השם.
כי זה בעצם,
השם עכשיו שולט על כל המציאות דרך שלמה המלך,
דרך עם ישראל,
דרך מלכותו של שלמה.
אחשוורוש בא להחליף את מלכותו של שלמה,
אז לכן זו הסיבה שהוא עושה משתה על הכיסא,
עכשיו הוא יושב על הכיסא של שלמה.
הכל התחבר לו ביחד,
באותה שנה,
הוא מרגיש פלא ופלא,
הוא מרגיש הכל משמיים.
אחשוורוש מרגיש משמיים, סידרו לי, אחרי שלוש שנים,
עם ישראל כבר לא יחזור יותר,
הכיסא סיים לבנות,
כן?
אה,
אני עכשיו אעשה לכולם ככה מסיבה גדולה,
יראו את העושר שלי ויחבר את כולם אליי?
בסדר?
ולכן הוא עושה את המשתה הזה בשושן, הבירה 180 יום.
כל הזה, אחשוורוש בא להחליף את
מלכות ישראל,
את
מלכות השלמה של ישראל, את מלכותו של שלמה המלך.
בסדר עד כאן?
והוא העביר את כל עיר הבירה שלו,
את כל מוסדי השלטון מבבל לשושן הבירה,
שהופך עכשיו להיות שושן הבירה.
בא אחשוורוש להחליף את שלמה.
יפה. אז הוא עושה 180 יום משתה,
זה הכל,
זה המשתה הראשון.
מה קורה אחר כך?
משתה שני.
ובמלאת הימים האלה,
פסוק A,
עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה,
למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים,
בחצר גינת ביטן המלך.
עושה עוד משתה שבעה, למי לעם הנמצאים בשושן הבירה?
מה זה, מה המטרה של המשתה הזה?
מה זה המטרה של המשתה הזה?
מסבירים המפרשים,
גם מפרשים מסבירים את הכיוון הזה,
שהמשתה השני, המטרה שלו בעצם הייתה,
הייתה, אחשוורוש אמר,
אחרי כל מה שעשיתי, עדיין,
עדיין הוא לא הרגיש שלם,
עדיין הוא הרגיש עדיין חשב,
מה הוא אמר?
אני רוצה עכשיו, מה שנקרא, וידוי הריגה.
וידוי הריגה אני רוצה לעשות.
למי הוא צריך לעשות וידוי הריגה?
למורדים, למי שמאיימים עליו, נכון? מי מאיימים עליו?
אנחנו, עם ישראל.
וידוי הריגה לעם ישראל,
המסמר האחרון בארון.
יש
ארון קבורה לעם ישראל,
המסמר האחרון בארון הזה,
כן?
מסמר אחרון.
וידוי הריגה!
מה עושה?
חז"ל, כל המטרה של אחשוורוש במשתה השני...
היא הייתה בשביל עם ישראל.
מי זה העם הנמצאים?
רואים המפרשים, העם זה,
העם סתם זה עם ישראל.
לעם הנמצאים בשושן הבירה.
ליהודים שנמצאים,
לעם הזה,
העם הזה שבצד השני,
אליו,
ככה
כמה מפרשים רואים את הדבר הזה.
הוא עושה בשבילם את המשתה.
מה הוא צריך לעשות בשבילם משתה?
כי מה אחשוורוש אומר?
נכון, הם עדיין לא נגלו בזה, אבל עדיין יש לו חשש,
שאולי, כן, הוא טע בחשבון או משהו כזה.
זאת אומרת,
אני אדאג שהמלך שלהם, האלוקים שלהם,
כבר לא
יוצא לגאול אותם.
איך אני אעשה את זה?
איך אני אדאג שהאלוקים שלהם כבר לא יוצא לגאול אותם?
איך אני אעשה את זה?
אני אביא אותם למקום כזה שהוא יגיד, הם לא שווים.
כלומר,
אני אחטיא אותם,
אני אחטיא אותם,
אני אערבב אותם איתנו.
אני אראה שהם בעצם,
הם כמונו,
הם כמו הגוי,
הם מתנהגים כמונו,
כן?
ולכן כל המטרה שאני מכוון,
זה להחטיא את עם ישראל,
להחטיא את עם ישראל.
הוא מביא לשם דברי מפרשים,
דברי חז"ל, הוא מביא לשם כל מיני פרוצות שהיו שם,
כן?
של...
כל אחד שרוצה לעשות עבירה,
יכול,
וזה, הביא להם גם אוכל,
אוכל שגם כן,
תכף נגיד, נדייק את זה תכף, חלק מהאוכל לא היה כשר,
ויין לא כשר,
דברים כאלה,
אבל תכף נדייק את זה,
קצת יותר.
ושיחתו בעריות, כן, שיחתו בהתערבבות עם הגויים,
יחתו במאכלים, להחטיא את עם ישראל.
תראו בפסוקים,
לכל העם הנמצאים בשושן הבירה כתוב פה.
למן גדול ועד קטן משתה שבעת ימים, כי כן ייסד המלך.
ואחרי זה כתוב, השתייה כדת אין אונס.
דילגתי קצת?
כי כן ייסד המלך,
חשבו ראש הכל הרבה,
ביתו לעשות כרצון איש ואיש.
מה זה לעשות כרצון איש ואיש?
כלומר, אין פה, השתייה קדת אין אונס.
לא מכריחים אף אחד.
חשבו ראש אמר בחוכמתו, כן? בחוכמתו הוא
אמר, אני עושה את המשתה הזה ככה,
שאני לא מכריח אף אחד.
כי אני רוצה מה?
אני לא אחריח את עם ישראל לבוא לי למשתה.
אני לא אחריח את עם ישראל,
כן, לאכול או בכוח, או לעשות עבירות בכוח,
כי אז זה לא עבירה באמת.
אני עוד מכיר את זה, זה לא עבירה באמת.
הוא רוצה לפתות אותם שיעשו עבירה,
כי
רצון איש ואיש.
רצון איש ואיש.
אתם תעשו מה שאתם רוצים, אין אונס.
תעשו מה שאתם רוצים,
אבל אתם לא תוכלו לעמוד בפיתויים
שלי.
תוכלו לעמוד בפיתויים שלי.
וככה הוא בעצם יוודא את זה שעם ישראל כבר לא יחזור.
יחטיא אותם בצורה כדי שהעם ישראל כבר לא יח
גם חז"ל דורשים,
דורשים בגמרא,
כרצון איש ואיש,
דורשים חז"ל,
מי זה איש ואיש?
זה מרדכי ואמן.
כרצון מרדכי ואמן, הם היו שם במשתה.
איך זה, מה זה מרדכי ואמן?
איך זה כרצון מרדכי?
איך שייך כרצון מרדכי במשתה?
רצון אמן,
כי באמת אמן רצה גם כן להחטיא את עם ישראל,
זה נכון,
אבל מה קשור מרדכי?
איך זה יכול להיות כרצון איש ואיש, מרדכי?
איך הוא...
אלא מה הכוונה?
הכוונה היא כרצון מרדכי,
שהוא באמת הביא למשתה אוכל כשר גם.
היה שם גם אוכל גלאט,
והיה שם גם יין הכי מרובה,
השרים הכי מהודרים היו שם,
בסדר? הכל היה במקום, שם זה השומרי כשרות.
הנה כרצון וישב שם גם מרדכי,
והצדיקים שלו גם שם,
יש לכם מתחם משלכם,
מתחם משלכם,
נפרד, הכל שם ענקי,
הכל שם גלאט,
הכל שם חלק,
מה שהם רוצים,
יש לכם שם.
למה חלק?
זה כרצון מרדכי, כרצון מרדכי.
על מה אחשורוש אומר?
דווקא אני אעשה את המתחם הזה למה?
כי עכשיו בוא נראה אתכם.
עכשיו, עכשיו יש לכם את כל האפשרות ללכת ל...
אף אחד לא אונס אתכם,
אף אחד לא מכריח אתכם,
תלכו למתחם הזה,
לכו,
לכו לשם.
לכו, בוא נראה אתכם.
אבל מי ישב שם באמת במתחם הזה?
מי ישב שם?
בעיקר מרדכי, אולי עם עוד כמה,
לא יודע בדיוק, אבל
רוב
עם ישראל,
קשה להגיד,
לא יודע אם רוב עם ישראל,
אבל עם ישראל שהוא בשושן,
כחז"ל אומרים,
שנהנו מסעודתו של אותו רשע בסוף.
בסוף נו,
זה אותו,
מרדכי ישב שם,
אולי עם עוד כמה צדיקים,
אבל הרבה הרבה לצערנו,
אתם מבינים?
לכן זה כרצון איש ואיש,
שהוא אומר להם,
אני אתן לכם הכל,
קחו הכל,
אין פה כפייה,
הכל חלק.
אבל אתם תחטאו בעל כרחכם.
נותן להם פיתוי מצוין שלא יוכלו לעמוד בו.
אתם מבינים?
זה מה שהוא בא להחטיא אותם.
רגע, וואי,
יש לנו עוד פה המון להספיק,
אבל לא...
טוב, בוא נעשה עוד משפט אחד,
עוד כמה משפטים,
סליחה.
תראו,
אז תראו עוד דבר,
עוד דבר,
איזה יופי של דיוקים יש פה בפסוקים.
כתוב פה,
בפסוק ו',
וזה כרצון איש ואיש,
זאת אומרת,
אחרי זה כתוב,
לפני זה כתוב,
פסוק ו' כתוב,
בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ, חוּר כַּרְפַּס
וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן
עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ
בואו נראה, רגע, יש לה בעצם,
הוא פרס שם כל מיני מצעים,
שטיחים ומצעים כאלה שיושבים עליהם עם המעבדים האלה.
בוא נתבונן רגע בבדים האלה,
לא יודע להסביר על כל בד,
אבל יש פה תכלת,
אתם יודעים מה זה תכלת?
תכלת מה זה?
כן, אבל מה זה תכלת?
לא,
מה זה בבדים?
מה זה בבדים?
זה כמו שיש במקדש,
כתוב במשכן להביא תכלת,
מה זה התכלת במשכן?
לקחת צמר,
לצבוע אותו בצבע תכלת,
זה הכוונה,
זה צמר צבוע בתכלת,
בסדר?
מה זה בוץ?
בחבלי בוץ וארגמן.
בוץ, אתם יודעים מה זה בוץ?
בוץ זה פשטן.
בוץ זה פשטן,
בסדר?
ארגמן זה גם, זה צמר שצבוע בארגמן,
צבע ארגמן,
צבע קצת אדום.
אז מה יש פה בעצם?
תראו איזה חוכמה הייתה פה.
מה הוא שם שם בעצם?
יש פה תכלת,
צמר,
יש פה ארגמן,
צמר,
יש פה בוץ,
פשטן.
מה זה נקרא ביחד?
מה זה נקרא?
צמר ופשטן, זה נקרא שעטנז,
זה
נקרא שעטנז.
אחשורוש שם במשתה הזה מצעים מאוד נוחים,
מאוד רכים.
במשתה של השרים שם, שם בשרים הכל גלעד.
במשתאות שלנו,
שיש את הנשים,
שיש את האוכל הנוטף והריר והלא כשר,
פה יש גם שעטנז, אתם מבינים?
הוא
עושה להם שעטנז,
שיחטאו בכוונה,
שיחטאו בזה גם כן, בכל האפשרויות שיחטאו מביא אותם.
וידוי הריגה לעם ישראל,
זה המטרה של המשתה השני, אתם מבינים?
ולכן ביום השביעי, מה קורה ביום השביעי?
כתוב לב המלך ביין, נכון?
מה כתוב?
כן, גם ושתי המלכה,
כן,
עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשוורוש.
אז היא, כן, הוא מציס את ה...
מחטיא את הנשים,
היא מחטיאה את הנשים, כן?
אחשוורוש, ואז ביום השביעי, כטוב לב המלך ביין.
היום השביעי אומרים, חז"ל,
זה היה שבת,
בסדר?
זה הגיע עכשיו לשבת.
אז בשיא של המשתה,
וביום שבת,
הכל ביחד,
גם כל ה...
הקדושה של המשתה הולכת ליפול עכשיו, כן?
הכל מתרחש שמה.
מה אחשוורוש עושה?
קורא עכשיו לבשתי, בשביל מה?
בשביל, כן, להוסיף את ה...
כן, ללבות את כל העבירה.
הרי מה בעצם,
המפרשים מסבירים שהם רצו פה,
אם לא זוכר נכון,
זה מנות הלוי אומר את זה,
נראה לי מנות הלוי אומר,
שהם רצו כאילו ללבות את היצר ה...
את אש העבירה.
כי מה,
הוא אמר, תבוא עם כתר מלכות לפניי,
כן?
וכתר מלכות,
כתר מלכות,
רק כתר מלכות,
ערומה כולה,
זה הכוונה,
ערומה כולה.
ואז...
היא תבוא, וזה כבר יציס את כולם,
לחבר את כל הנושא של העריות ויצר המין,
כאילו,
ייצא שם,
עד כדי כך שאמרו המפרשים שהוא גם יבוא עליה שם, וליהנו כולם,
וזה ייסור אנדרלה מוסה טוטאלית בכל המשתה הזה.
זה המטרה,
בעצם להחטיא את עם ישראל בצורה הכי הכי שפלה,
הכי הכי...
הכי תועבתית שהוא יכול לעשות.
זה המטרה שלו בזה, כמה סוגים המפרשים.
להביא את ושתי.
אבל היא לא באה.
למה היא לא באה?
כי היא עשתה תשובה.
לא,
לא, היא לא עשתה תשובה,
אל תיבעלו.
היא לא חזרה בתשובה,
היא לא הייתה צדיקה גדולה,
היא מאוד רצתה לבוא.
היא מאוד רצתה לבוא.
אבל חז"ל אומרים שפרחה עליה צרה,
פרחה עליה איזה משהו שלא,
הגוף שלה נהיה לא טוב,
אז היא אומרת,
מה,
זה לא מכבד אותי? אז היא לא באה.
האם היא עצמה רצתה לבוא?
כי היא רצתה להשתתף איתו בכל הדבר הזה,
חלק מהזה שלה.
אבל היא לא באה בגלל זה.
בסדר?
והיא עונה לו, כאילו, איך אתה... הוא אמר לה, לא תבואי,
בכוח,
בקיצור, היא ענתה לו בתקיפות,
עד שבסוף,
מה שהוא...
צריך לדבר פה קצת על ה...
שהוא פנה לחכמים ומה הוא עשה,
מה שהעונש של ושתי וכל זה,
אבל לא נספיק את זה עכשיו,
אבל רק נסכם,
בסדר?
הסתכלנו במשתאות של החשברוש עכשיו,
שמתחילות המגילה,
המשתה הראשון,
מה מטרתו,
כי המשתה הראשון,
הכל פה מסובב,
שימו לב.
סביב מה?
סביב בעצם מלכות ישראל בסוף.
כי הוא בא,
הוא בא בעצם להראות שהוא מחליף מלכות ישראל,
וגם,
וגם אצל להגיד שעם ישראל יותר לא יחזרו,
כי עם ישראל יותר לא יחזרו,
אין לו יותר איום,
וככה לבסס יותר את השלטון שלו.
יש את המשתה הראשון.
המשתה השני זה להחטיא את עם ישראל
בצורות הכי הכי חזקות שהוא יכול,
עם כל התכנונים והטריקים שהוא מסוגל לעשות במשתה השני,
להחטיא את העם המשושן,
ובאמת הוא הצליח בזה.
חז"ל אומרים,
כן,
במסכת מגילה,
שזה אחת הסיבות שלמה נגזר נס פור
נהנו מסעודתו של אותו רשע של אחשוורוש.
טוב, אנחנו נעצור כאן.
משרת השם, נמשיך שבוע הבא.
