תהריים טובים,
חי ורעי.
אנחנו צריכים להתחמם בדברי תורה,
נפש הפרשה בעזרת השם,
ירושלים הקפואה.
ואנחנו צועדים יחד עם אדמו"ר הזקן לחיות עם הזמן, זה פרשת השבוע, פרשת תרומה.
בעזרת השם יקחו לתרומה מאת קולי שרידבנו ליבו.
והיום ממש שיעור הכי ארדקור נפש הפרשה, בסדר?
הכי ארדקור,
הכי ממש עניין של עבודה מתוקה מאוד.
בואו נתחיל מאיזושהי הקדמה, בסדר?
אתם יודעים שהיה פסיכולוג,
פסיכיאטר יהודי ידוע, מפורסם, קראו לו זיגמונד פרויד,
והוא זה שחידש את המושג תת-מודע,
בסדר?
כבר במושג תת-מודע יש אמירה שיפוטית מסוימת,
שזה מקום תחתון, תת, למטה.
הרעיון הבסיסי הוא אבל שיש לנו חלקים בנפש
שאנחנו כזה מדחיקים אותם או לא מודעים אליהם,
והחלקים האלו, הם מנהלים אותנו. הם בעצם,
זה כרגע אומר את הרעיון שלו, כן?
לא את מה שאני חושב.
הם מנהלים אותנו.
הם גורמים לנו לעשות כל מיני דברים.
אצל פרויד זה יצר המין,
התאוות.
יש לו תלמידים אחרים, אדלר ויונג,
הקימו איתו ברעיון, אבל אמרו שזה משהו אחר.
אדלר דיבר על כבוד, על מעמד חברתי.
אנשים דיברו על כוח, שליטה. לא משנה, כל אחד אומר, מה שבעצם מניע אותך זה הרצון להשיג, רק זה לא נעים לדבר ככה. זה מודחק, וזה בא לידי ביטוי בכל מיני
דרכים אחרות.
בסדר?
עכשיו, לגבי העובדה הזאת שכאילו האדם הוא איזה מין
חיה נסתרת,
אז יש בזה הרבה מאוד, גם חלקו על פרויד בעצמו חברים שלו במדע.
אבל לגבי עצם העובדה שיש לנו בנפש חלקים שאני חושב שהביטוי היותר מתוקן הוא חלקים לא מודעים.
לא תת מודע,
אלא לא מודע.
ולא מודע יש גם למטה וגם למעלה.
גם חלקים נמוכים וגם חלקים גבוהים.
על מודע, מה שנקרא.
ספירת הכתר,
שורש הנשמה.
הרעיון הזה הוא רעיון חסידי ותיק, בסדר? זה לא הרבה לפני פרויד.
רעיון חסידי ותיק שיש לנו בנפש חלקים שאנחנו לא מודעים אליהם,
אין לנו תקשורת ישירה איתם, אבל הם קיימים והם משפיעים,
בסדר?
עכשיו, בדרך כלל העבודה שלנו היא עם החלקים המודעים,
אבל צריך להיות מודע לזה שיש חלקים לא מודעים. אני אתן דוגמאות הכי פשוטות, בסדר?
לא נקרא לזה אפילו תת-מודע, אלא נקרא לזה,
לא מודע, בסדר? נגיד שהיה ילד קטן,
שבגיל קטן מאוד הוא חווה דחייה חברתית, בסדר? בגיל חמש, משהו כזה.
היה לו תקופה כזאת שבגן של דחייה חברתית. הוא לא היה בגן ניצה, כן, שם דברים כאלה לא קורים, אז הוא היה...
אז יש כאן איזה ילד קטן פגוע,
נורא נורא מאוים, נורא מפוחד וכל הדברים האלה. הילד הזה גדל, גדל, גדל,
והוא מתנהל בצורה מדהימה וזה,
אבל כל פעם שהוא מקבל דחייה חברתית מסוימת, הוא מקבל לא, לא מזמינים אותו, הוא יוצא מאיפוס.
הוא נפגע, הוא מסתגר, כאילו העולם קרס עליו.
ואשתו לא מבינה, אומרת לו, מה הסיפור? מה קרה? כאילו, בסדר, אז אמרו לך לא, אז העולם לא קרס.
והיא לא יודעת, ויכול להיות שגם הוא לא יודע לפעמים,
כי יכול להיות שהוא הדחיק את זה שהיא לא מדברת עם אדם בוגר, היא מדברת עם ילד פגוע בן חמש.
יכול להיות דבר כזה?
נכון?
סגי, דברים כאלה קורים. אז מה עושים בכאלה מקרים? צריכים לטיפול,
צריכים להציף את התת-מודע לפעמים,
טיפול פסיכולוגי, ויכולים, מטפלים בזה. או יכול להיות גם טיפול התנהגותי,
ללמד אותו. יכול להיות שיש שם איזה ילד פגוע, אבל אתה כבר לא ילד והכול בסדר, ויש לך אישה וילדים, ואתה
מוגן ומובטח, וכן, אז זה הדרך, בסדר? אז זו דוגמה ל...
יצא לך את הפעולה גם כאלה.
אה, ב-CVT.
איפה למדת? בצמה?
ב?
מרכז פנימה, CBT זה Cognitive Behavior Treatment,
Therapy, או Treatment, או Therapy, כן?
או טיפול, או תרפיה.
כן, אז CBT זה לדוגמה, זה משהו שלא חופר אחורה, אלא נותן לך כלים עכשיו.
לכן על זה הדרך, CBT, NLP, כל מיני,
לא איש טיפול, אז אני לא רוצה סתם להגיד דברים.
בסדר? אבל זה ברור לכולם שיש לנו כאלה חלקים בנפש,
והחוכמה היא להיות
מודעים לכך שיש לנו חלקים לא מודעים, בסדר?
בשפת חכמים זה יכול להיקרא נגיעות,
נגיעות. אם אתם זוכרים, דיברנו פעם על אליעזר,
העבד של אברהם,
שהוא הולך להביא אישה ליצחק,
והוא אומר, אולי לא תבואי, אולי לא תובע אישה
ללכת אחריי, אשר אשיב את בנך אל הארץ, אשר יצאת משם. והמילה אולי כתובה שם בכתיב, חסר.
מה זה אולי אליי?
אז שפת אמת, המדרש המביא, שבעצם אליעזר הייתה לו בת רווקה,
והוא רצה כמובן שהיא תתחתן עם מי?
עם יצחק, אליי, אליי.
אז הוא פוחד שהנגיעה הזאת, שהיא נגיעה סמויה, היא תחרב לו את כל השליחות.
הוא ודאי יעשה את השליחות של אברהם,
אבל בתת-מודע שלו הוא לא מספיק יטער את זה, הוא לא מספיק זה,
וזה לא יצליח. ולכן מה שהוא עושה, זה כאילו מציף את הנגיעה. הוא אומר, יש לי בת,
היא רווקה,
הייתי רוצה שיצחק יתחתן איתה, אני שם את זה על השולחן.
זה לא יקרה, כי אברהם ציווה עליי משהו אחר, ולכן עכשיו אני הולך בשליחות של אברהם.
כל האירועים הלא מודעים האלה מנהלים אותנו
ככל שאנחנו לא מודעים אליהם. אם אנחנו מודעים אליהם, אז הוא כבר לא יכול לנהל אותך, כי אתה מודע אליו, בסדר?
העניין מובן.
גם תת-מודע וגם על-מודע, זה דברים חשובים מאוד.
ובדרך כלל,
מרכז הגזרה שלנו זה החלקים המודעים בנפש.
זה ממש לשון חכמים, נכון?
יש לנו חמישה חלקים בזה,
נפש,
רוח נשמה,
חיה יחידה, הנפש היא מודעת לנו, הרוח מודעת, גם הנשמה.
חיה יחידה זה חלקים שאין לנו תקשורת איתם ישירה, אבל הם קיימים.
הם נוזלים לנו מעלינו ונותנים לאדם כל מיני אינטואיציות וכל מיני
מחשבות כאלו וכל מיני ודאויות שמאוד מאוד ברורות אצלו, בלי שהוא יוכל להסביר אותן. טוב, אבל אני חוזר חזרה, בדרך כלל,
מרכז הגזרה שלנו זה הטיפול במודע.
אדם צריך לטפל בזה שלו.
אבל מתברר שהאזורים הלא מודעים,
הם חיים וקיימים ובועטים,
והם צריכים טיפול גם הם, טיפול של קודש.
וזה מה שעוסקת הפרשה שלנו. יש כאן תורה נפלאה של מי השילוח,
שאנחנו נפרט אותה קצת ונזרום איתה ונראה איך אפשר לעבוד איתה.
כן, הפרשה מתחילה בתרומה,
בני ישראל מצטווים לקחת תרומה,
שזה דבר נפלא בפני עצמו.
בואו נגיד ככה,
יצאו מנקודת ההנחה שהמרכיב של הכסף בתרומה הזאת הוא המרכיב הכי פחות חשוב.
הקב"ה חסר לו כסף?
לא חסר לו.
מה המרכיב החשוב?
העובדה שמבקשים מעבדים בכלל לתת משהו.
אדם שהיה עבד,
שלא היה חשוב, היה פחות מנסורת של עצים,
ופתאום באים לו, תקשיב, אתה יודע, אתה חשוב, אתה צריך לתרום, אתה צריך להיות חלק. מה, אני? כן, כן, אתה, אתה.
לרומם אותו, בדיוק.
אתה רוצה לרומם מישהו?
תבקש ממנו,
תגרום לו לתת.
תגרום לו,
אספר לכם סיפור על מאיר הר-ציון. אתם יודעים את מאיר הר-ציון?
יודעים, כן?
למה אני מזכיר אותו היום? לא יודע.
אולי בואו נראה מתי הוא נפטר, תכף נבדוק. מאיר הר-ציון, גיבור ישראל וכל זה, הוא נפצע קשה מאוד בפעולת תגמול במשטרת ארהווה. קראו לה, רק חטף כדור פה בצוואר ונפצע קשה מאוד, עשו לו ניתוח,
מציל חיים,
הכניסו לו קנה של עוזי כדי שהוא יוכל לנשום.
נפצע קשה מאוד, מגיבור
ללא חת, הוא נהיה סוג של שבר כלי.
וטוב, אז תהליך השיקום שלו,
כוח רצון לא היה חסר לו,
אז הוא, כשהוא ישתקם, אחרי שהוא... זה, הוא גם התחתן אחר כך עם אשתו, רותי קראו לה,
וגם נולדו ילדים,
אבל הוא כל הזמן הרגיש שכל הזמן מרחמים עליו.
כל הזמן מרחמים עליו, ונוסעים לעזור לו, וזה שיגע אותו.
אז הוא התחיל כל מיני...
הוא החליט שהוא עושה טיול חמורים בסודאן.
קנה חמור, אימן אותו לעבור בכל מיני זה, החמור התמרד, לא הלך.
לא.
מתי הוא התחיל להשתקם?
כשאברהם אורנן
הקים את סיירת מטכ"ל.
הוא מכר את הרעיון הזה שצריך יחידה
מבצעית שתהיה של חיל המודיעין,
שתייצר את ה...
והיה צריך שם לאמן את החבר'ה בניווטים וכל הדברים האלה, ואמרו לו, תקשיב, ניווטים וסיור, יש פה רק אחד במדינה, מאיר הר-ציון,
אז הוא קרא לו, הוא אמר לו, אני צריך ממך עזרה.
הוא אומר, כשמישהו בא לבקש ממני עזרה,
זה המקום שהתחלתי בו להשתקם.
וואו.
בסדר? כותב את זה בספר שלו.
גם בפרקי יומן וגם בויהימה. שני ספרים.
אחד שהוא, אחד הפרקים שלו, ואחד שכתבו עליו.
אז התרומה כאן,
הכסף הזה זה החלק הפחות חשוב, החלק החשוב זה שמבקשים מהם.
טוב, בסדר גמור. אז תרומה.
מהשילוח אומר כאן,
תורה נפלאה מאוד לגבי התרומה הזאת.
אז בואו נראה.
עוד הקדמה אחת, לפני שאני זה.
צריך לראות את פרשת משפטים ותרומה כפרשה אחת ארוכה.
וגם תצווה.
זה הכל נאמר למשה רבנו בהר סיני.
ואלה המשפטים, נכון?
משפטים זה מעמד הר סיני, ואחרי זה תרומה, הכל נאמר לו ברצף אחד. אז בואו נראה את תנאי השילוח. נתחיל ישר מהאמצע, מה שנקרא.
וידבר השם אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, זה שאמר הכתוב, כה אמר השם יוצר הארץ וכולי,
וכולי, לא תוהו ברעה, לשבט יצרה.
הקדוש ברוך הוא ברא את הארץ, שלא תהיה תוהו, אלא תהיה מיושבת. להיות
כי בפרשת יתרו,
כאשר שמעו ישראל את עשרת הדיברות,
היה נקל בעיניהם לקיימם,
מאחר שמצוות הללו תלויים במעשה האדם.
אוקיי, בסדר גמור, כבד תביא כבד אמך. מעולה.
יש לי אבא, אמא, כבד אותם, לא תרצה. מצוין, לא רוצה, לא תגנוב.
לא, מצוין, כאילו יש דברים שהם...
איזה ילד אחד מתוק בקהילה שאל אותי, איזושהי שאלה,
של ילדים חכמים.
הוא אומר לי, איך מקבלים שכר הלא תגנוב?
כל יום אני לא גונב, כל יום מגיע לי שכר. איך מקבלים שכר הלא תרצח?
יש שכר? הוא שאל אותי שאלה יפה, נכון?
מה? רק כשיש לך ניסיון.
בעיקר. בעיקר.
אז מי שאין לו ניסיון ולא תרצח,
אז הוא לא מקבל על זה שכר.
אז תבינו מה...
כן, אז לא תגנוב. שאדם יש לו איזשהו ניסיון,
או בגניבה ישירה אולי, אבל בכל מיני דברים שהם יותר עמומים.
טוב,
אז מצוין,
נקל בעיניהם לקיימה, מאחר שמצוות הללו תלויים במעשה האדם.
טוב, אז זה פרשת יתרו. כולם היו מבסוטים פרשת יתרו, הכל טוב.
אך אחר כך, כאשר נאמר להם פרשת משפטים,
היינו שרצון השם יתברך הוא שהתפשט קדושתו ועבודתו בליבות ישראל,
עד שיתפשט קדושתו ועבודתו בליבות ישראל, זה פעמיים,
עד שיתפשט גם על הקניינים השייכים לאדם שלא יוכלו לעשות דבר שלא כדת,
כמו שנתבער בפרשת משפטים.
בואו רק ננסה להבין מה נתבער בפרשת משפטים.
רבותיי, שימו לב,
יש לנו נגיד דיני שור.
אז מילא, אני מבין שור מועד,
מה, יש לך שור שנוגח?
תשמור עליו, מה אתה, זה, אם לא שמרת, תשלם לזה, תשלם. אבל שור תם, מה אתה רוצה ממני?
היה לי שור רגיל, פתאום הוא נגח. למה אני צריך לשלם חצי נזק?
נכון, זו ההלכה.
שור תם משלם חצי נזק. למה?
שמרתי עליו כמו ששומרים על כל השברים, לא הפקרתי, לא שום דבר. הוא שור רגיל, היה שור תמים, ופתאום נתן נהג לך למישהו. למה זה קשור אליי? כאילו, מה אתה רוצה ממני?
אתה חייב.
זה הרכוש שלך?
הוא קשור אליך.
אם הוא פגע במישהו, מה זה אומר?
מה זה אומר?
מה זה אומר?
ששורש העוינות והפגיעה
נמצא אצלך בנפש,
וזה בא לידי ביטוי. איפה?
מה שורש שלך.
אני אגיד לכם דוגמה שכולכם מכירים, בסדר?
נגיד שיש מישהו שהמשפחה לא אוהבת,
חלילה, יש דבר כזה, נגיד שזה שכן מעצבן או משהו כזה, אבל לא אומרים כלום,
הילדים לא יודעים, אף אחד לא יודע.
הוא דופק בדלת.
מי ינבך עליו?
איפה יצא כל האגרסיות?
הכלב.
אבל הכלב הוא מרגיש.
שהאדון לא מרוצה ממך, אז הוא עמד עליו.
לא נעים, תשתוק, אתה מגלה לכולם את כל השונות של המשפחה.
נכון, אני אין לי כלב. היה לי, כשהייתי קטן, לא היה לי דקה בלי כלב.
או פעמים היה לי שניים.
אבל עכשיו בבניינים זה יותר קשה.
יש אצלנו כלבים בבניינים, אבל זה הכל כלבים כאלה מהונדסים.
שאתה לא יודע אם זה כלב או AI,
אני לא יודע מה זה.
כלב קטנים, עולים גם כמו פרארי, כלב קטנים.
פעם הביאו לנו לשמור על איזה כלב כזה,
אחיין של אשתי.
אז אסור לך להאכיל אותו, אסור לך לגעת בו, אסור לקפוץ מהספק ולשבור את הרגליים, אתה יודע, צריך לשים אותו בזה.
טוב, כל פנים, נכון? כאילו, הכלב קולט,
אז גם השור קולט.
אם השור שלך נגח מישהו אחר, היסוד האלים
היה אצלך,
והוא קלט את היסוד הזה, וזה בא לידי ביטוי אצל השור. וואו, אז פתאום זו חתיכת דרישה.
התורה דורשת מאיתנו שאנחנו כל כך נפנים את דבר השם, שלא רק על המעשים הבכיריים,
יהיה לנו השפעה, אלא גם על המעשים הלא-בכירים,
כן, על התתמודה שלנו, על העלמודה שלנו, על החלקים הנסתרים, הלא-מודעים.
עוד דוגמה,
שומר שכר.
שומר שכר שהפקידו אצלו חפץ,
מה הדין שלו?
פטור באונס וחייב בגניבה ואבדה.
טוב, אז אני מבין שבגניבה הוא חייב, כי בשביל זה הוא שומר שכר, אבל למה הוא חייב באבדה?
תשמע אחי נאבדתי, מה אני אעשה? אני, שאמרתי, לא יודע איפה זה, אונס, מה אני, כאילו, תשמע, לא, לא הפקרתי, אני הייתי, לא יודע, נאבדתי. סוג של איזה, כאילו, מה אתה רוצה ממני?
מה, לא נאבדו לכם דברים?
השומר שכר יכול להגיד, תקשיב,
גם לי נאבד עם דברים.
אני אדם מסודר בזה, אבל אחת לכמה זמן, אתה אומר, תשמע, ממש הולך לי לאיבוד, אולי אני אמצא את זה, אולי לא, אבל עד היום אני מחפש את הכומתה שלי שהשלכתי לאיבוד, אני הייתי חייל מאוד מסודר.
ויום אחד נאבדה לי הכומתה, לא יודע איפה היא. קחו אותה, גנבו אותה, נאבדה, בסדר, הפסקתי כומתה אחרת.
באים בתביעה אל האדם. נאבד לך, זה אומר שזה חלק מהאחריות שלך.
משהו אצלך בנפש אבוד,
פחות דרוך,
פחות מכוון, וזה בא לידי ביטוי כזה שנאבדים לך דברים.
אז כשעם ישראל ראו שזו הדרישה מהם,
לא רק לתקן את הדברים שתחת אחריותנו בצורה מודעת וגלויה,
אלא גם לתקן דברים שאני כאילו, כל מיני השלכות,
אני קורא את זה עוד פעם.
אחר כך, כשנאמר לה פרלת משפטים,
היינו שרצון השם יתברך,
שיתפשט קדושתו ועבודתו בליבות ישראל,
עד שיתפשט גם על הקניינים השייכים לאדם,
שלא יוכלו לעשות דבר שלא כדת, כמו שזה בפרלת משפטים,
כמו החמור של רבי פנחס בן יאיר, שלא היה אוכל מתבואה לא מאוסרת,
וכמו כל מיני כאלה, הפרה של ההוא, שלא זוכר כאילו, שלא הייתה עובדת בשבת, שהוא מכר אותה לגוי,
וכאילו הרכוש מתחיל להיות מושפע, הוא לא זז לשום מקום,
אתה משפיע עליו.
אז חלשה דעתם, על כן הייתה צעקה בלב ישראל.
איך אפשר להזדקח לב האדם כך? איך?
נעשה את הדבר הזה.
תראו, הוא אומר כאן עוד דוגמה,
הוא הרי זורק אותנו לפרשת משפטים.
אז הבאתי גם את עמי השילוח לפרשת משפטים,
שהוא, זה חלק קטן, זה לא כל הלקי, הוא עכשיו פרשת תרומה, אבל תראו,
הוא מדבר על רוצח בשוגג, אשר לצדיו ואלוהים עינה לידו.
אז הוא אומר ככה, היית ברש"י,
ולמה תצאת מלפניו?
למה האדם הורג בשוגג מישהו?
אז מה רש"י אומר?
ההוא שנהרג,
הוא היה בעצם חייב מיתה, כי הוא רצח במזיד באיזה מקום.
וההוא שהרג בשוגג, הוא...
אז הוא אומר, קושיית העולם ידוע איך שוגג ראשון לחיה.
ונראה לפרש דנ"א כתיב,
סומך השם לכל הנופים וזוקף לכל הכפופים.
שני דברים נאמרו בפסוק הזה, נופל וכופף.
היינו,
מי שנשרש בליבו כעס או חמדה רעה,
אם חס וחלילה מוציאה לפועל, במעשה זה נקרא נופל.
אם אדם יש לו מידת רעות, כעס,
הוא מוציא אותם, אז הוא נקרא נופל, הוא נפל בפועל.
טוב, בסדר.
אבל אם עדיין לא יצא לפועל,
נקרא כפוף.
היינו שליבו כפוף משעבד תחת החמדה הרעה הזאת.
אז זה לא יוצא לפועל אצלו, אבל איפה זה יוצא לפועל?
איפה?
לא בדור, או בדור הבא, או ברכוש שלו.
בבהמות שלו, בשכחות שלו, ב...
בשפה פסיכולוגית קוראים לזה טעות פרוידיאנית, בסדר?
אתם מבינים את טעות פרוידיאנית?
מה, כאילו אתה...
כאילו שמישהו שהוא...
כן, לא מזמן היה איזה נאום של איזה פוליטיקאי שמאוד מתנגד ל...
אה?
פליטה פרוידיאנית, כן, טעות פרוידיאנית, פליטה פרוידיאנית, כן?
אז זה אומר ש...
לא מזמן היה איזה נאום של, לא משנה כרגע איזה מי, אבל שהוא מאוד התנגד למערכת המשפט, אז הוא
קינא מישהו במערכת המשפט, וראש החמאס, סליחה, ראש בית המשפט,
כאילו התבלבל לו, ההוא, אתה מבין מה הולך בפנים שם, בתוך מי האויב היותר מר מבחינתו,
נכון?
יש דברים כאלה.
כן,
זה קורה גם בבתים.
כן, הרבה פעמים, כשתבדקו את זה, תראו שכשהגבר מעצבן את אשתו,
אז היא הרבה פעמים קוראת לו בשם של הילד.
כאילו,
דוד, כאילו,
זה מזכיר לה את העצבונים שהילדים מעצבן,
הילדים יכולים להיות עצבנים, נכון? אז פתאום היא פירות פרוידיאנית כזאת.
ובכן, על זה הדרך.
אז על כל פנים, אז הייתה צעקה בלב, איך אפשר להזדכך?
או, ועל זה נתן השם יתברך עצה להם בזו הסדרה.
הקב"ה נותן לנו עצה.
מה העצה?
ייקחו לי תרומה, זהב, הכסף הוא נחושת.
ואיתה בזוהר הקדוש,
שזהב, כסף ונחושת הוא נגד היסודות הנמצאים באדם.
כל אחד מאיתנו מורכב מארבע יסודות. מהם היסודות? אש, מים,
רוח ועפר.
נכון.
מאש מגיעה ההתלהבות שלנו, המוטיבציות וכו'.
מהרוח לחלקים הרוחניים.
העפר זה הגוף, וגם העצלות והכבדות, גם היציבות.
והמים זה התענוגות,
ההנאות וכן הלאה.
זה יסודות שקיימים באדם, זה יסודות,
בשפה החסידית הם מקראים מוטבע.
מוטבע זה לא משהו שאתה מודע אליו, זה ככה, אנחנו ככה בנויים.
בסדר?
בקצה של הרוח נמצא השכל, והשכל הוא כבר עושה לנו עבודה מודעה, אתה בא לילה יסוד.
טוב,
אז כשאנחנו לוקחים דברים שמבטאים את העניינים הללו ותורמים אותם להשם יתברך, אנחנו בעצם כך משפיעים על החלקים הלא מודעים של האישיות שלנו.
בסדר?
בואו נעמיק בזה עוד טיפה.
הבאתי כאן את הזוהר, אני אקרא אותו אחר כך.
בואו נעמיק בזה רגע עוד טיפה, בסדר?
השבוע התקשר אליי איזה, שלח לי הודעה איזה נער חמוד מהקהילה אצלנו, אומר, שלום הרב, יש לי טסט.
אני רוצה שתברך אותי.
ברכתי אותו, כמובן, אברך אותך שתעבור את הטסט,
וכמובן שהוא,
אבל אני פותח עסק לברכות לפני טסטים.
אז הוא חמוד מאוד,
הוא שלח לי אחרי זה הודעה שהוא עבר.
אז מה עניתי לו? שמחתי מאוד. אמרתי לו, נסיעה ראשונה,
נסיעה ראשונה,
נסיעה ראשונה, תמשיכו,
למצווה.
נסיעה ראשונה שאתה רואה רכב, למצווה.
בסדר? עכשיו, זו הנהגה טובה מאוד,
באופן כללי.
אדם קונה רכב חדש, נסיעה ראשונה, מצווה. אנחנו משתדלים ככה, קונים רכבים פעם בכמה זמן,
נסיעה ראשונה, מצווה. יכול להיות מצווה לנסוע להורים כיבוד הורים.
או אוכל, לא משנה, אבל נסיעה ראשונה.
למה?
מה יש בזה?
אז קודם כול צריך לדעת,
אני רוצה לתת דוגמה, בסדר? כשאדם עולה לרכב
לנהיגה זה מפעיל אצלנו את כל החלקים הלא מודעים בנפש.
איך אני יודע?
אבי, עד היום כל תשובה שלך מה שנקרא יותר פצצה מהשנייה.
אבל לא, אני גם, אתה מתנהג בתוך רכב באופן שבחיים לא היית מעז להתנהג ככה מחוץ לרכב.
אם אתה מחכה בתור לאיזה מקום
ומישהו עומד לפניך,
נגיד בתור לקופת חולים, בתור לבית פרקחת, זה ההוא לפניך קצת מתעכב. אתה היית עושה לו,
אתה נותן לו מכות על אגם, מרים לו אורות וכל זה, לא היית עושה בחיים, נכון?
אבל היום יש גם רכבים עם אורות פלורוסנטיים כאלה,
שמורים לך אורות מאחור, זה ממש אלימות כזאת.
מה קרה? בסדר.
בן אדם שנייה פונה, מחליף לתים, מה זה?
התנהגות אגרסיבית חבל על הזמן.
זה מאיר את כל היצרים הקמאיים של התחרות של האדם, והנוכחות.
ואתה לא רק מי שאתה, אתה עכשיו עם אלפיים כוחות סוס, עם רכב,
עם זה, עם עוצמה בלתי רגילה, והוא מפריע לך.
אבל בחיים לא היית מעז לעשות את זה אם היית עומד בתור של בני אדם, נכון?
לא היית צועק, וזו הייתה נחשבת התנהגות גסה.
מה קרה? כל מיני דברים לא נחמדים, שאנחנו,
כשרואים את זה אנחנו לא מבינים את זה ביטוי, עכשיו גם אף אחד לא רואה אותי, אף אחד לא יודע מי אני.
אני בתוך האוטו, חלונות קהים אולי,
או בלילה אף אחד לא רואה,
ואני עושה מה שאני רוצה, אני אצפור להוא, אני אצפור להוא.
מדי פעם קוראת איזה פדיחה, אתה צופר למישהו, פתאום אתה רואה שזה איזה רעב שלך,
או אשתך, או משהו, סליחה, סליחה, לא,
נלחץ לי היד בטעות.
אבל ככה אנשים, אז זה כאילו,
כדי להשפיע על הנקודה הזאת בדיוק,
הנקודה הזאת בדיוק,
כשאתה נכנס לרכב ואתה נכנס לאיזה מוד של,
עוד פעם, זה לא משהו שהוא איזה, הרי לא,
זה מין איזו השפעה כזאת, דבר ראשון, קח את זה לקדושה.
קח את זה לקדושה, כי באמת, בסוף, אני חושב שהדבר שהכי הכי יכול לסכן אותנו, לסכן את החיים שלנו, זה לא רק חלילה אם נפגע באיזה מישהו, שזה ודאי, זה גם אם לא נפגע, גם אם,
לא נדבר על הנזק שיגרם לו, גם הנזק שיגרם לך.
אתה יכול ללכת כל החיים, אתה חושב שפגעת במישהו וגרמת לו נזק גופני,
זה דבר לא נעים.
אז זה נועד כדי להשפיע על הרמה הסגולית,
על ה... כאילו, אתה
משפיע שמה.
יש כל מיני דברים ומעשים שאנו עושים,
שהם יודעים להשפיע על ההשפעות שלנו באזורים הלא מודעים.
הוא אומר כאן,
הנה,
"אז זה נתן להם עצה עליהם וזו הסדרה,
יקחו לתרומה זהב וכסף ונחושת ועיטה בזוהר הקדוש",
שהוא נגד היסודות הנמצאים באדם, והוא שימסור האדם כל יסודותיו וכוחותיו להשם יתברך,
שהוא ישלוט בהם כרצונו יתברך. הקדוש ברוך הוא, קח את הזהב שלי,
את ההתלהבות, קח, אני נותן לך, אתה מחליט, לא אני.
כאילו אני מוסר את הטעויות שלי לקדוש ברוך הוא. עכשיו, אתם יודעים שיש לזה,
יש לזה כל מיני אפשרויות. לדוגמה,
לדוגמה,
רבי יונתן אבשיץ אומר בספר התומים,
הוא מדבר על השולחן ערוך,
והוא אומר, גם כשאנחנו בטוחים שמרן טעה,
הוא צדק.
כי הטעות שלו גם מהשם יתברך.
כי מרן, הוא, יש לו מלאך,
יש לו משגיח,
מרן השולחנו איך הכוונה,
הוא מושגח על ידי השם יתברך, אז אם הוא טעה, אז הוא אומר שכאן הקדוש ברוך הוא רוצה שהוא יטעה.
וואו, אם מרן היה עולה על זה, הוא בטוח היה מתקן. אבל תסתכלו על זה שם, הטומים, הייתי צריך להביא את זה פה.
כך אומר הטומים בסימנים הראשונים בחושן משפט.
ד' או א' משהו כזה, הוא אומר, הוא, רוח השם דיבר בו,
הוא מילתו על לשונו, וגם הטעויות שלו הם הקדוש ברוך הוא.
כי הוא גברא דה מרא, זה גברא דה מרא סייע.
אדם שהקדוש ברוך הוא עוזר לו, וגם כשהוא טועה הוא צודק.
גם החלקים הלא מודעים יוצאים טוב.
זה קורה אם אתה מוסר את זה לקדוש ברוך הוא. מה השם יתברך? אני מוסר את זה לך.
אני מעביר לרשותך את השליטה על החלקים הללו. אני רוצה שזה יהיה אצלך.
זה בא לידי ביטוי בתרומת הכסף, הזהב והנחושת,
שימסור האדם כל כוחות יסודותיו וכוחותיו להשם יתברך,
שהוא ישלוט בהם
כרצונו יתברך,
וממילא יהיה כל קנייניו טובים ולא יגיע מהם שום היזק.
שום היזק לא יקרה מהקניינים שלו.
הם לא יגיעו מהזק לאחרים.
איך?
כן, בדיוק.
בדיוק, נכון, יפה מאוד.
ויברך דוד, הרי נהגו לשים צדקה, הרבי אומר לתת צדקה לפני התפילה.
אבל בתפילה נהוג, ואתה מושל בכל, לתת זה, ואתה מושל בכל, ואתה מושל בכל, ואתה מייד מוסר לקדוש,
אני רק אגיד,
מוסר לקדוש ברוך הוא כסף, ותדעו לכם שכשאני מוסר לקדוש ברוך הוא כסף, אני בעצם מוסרתי לו את כולי.
כי כדי להשיג את הכסף,
את הדמים הללו,
עבדתי בכל כוחי, עבדתי עם השכל, והלכתי, והתרוצצתי, והזעתי, ולכן זה נקרא דמים. את זה אני מוסר לקדוש ברוך הוא.
זה אירוע, תקשיבו כשמתרגלים לחשוב ככה
זה חתיכת אירוע.
אני אספר לכם סיפור על אחד הרכבים שקנינו, כן?
אז עוד פעם, קנינו את הרכב הזה, ומיד לנסיעה ראשונה למצווה,
ואז אתה כאילו, אתה אומר, תשמע, זה רכוש.
הרכוש הזה צריך רק לעשות דברים טובים.
שמתי בפנים קודם כל קופת צדקה
ותמונה של הרב.
וכאילו, אתה הופך את זה לאיזה בית מדרש כזה קטן,
וגם ככה נותן כל מיני זה,
ואז כשהייתי צריך למכור אותו, אז זה ממש התפללתי,
אני לא רוצה לעשות תקשיב, זה מה זה רכב, הוא עשה כל כך הרבה מצוות,
באמת,
את הרכב הזה, נסעתי איתו.
הגעתי איתו עד החרמון, עד מצפ"ש,
ועד עזה, בעזה.
ואחרי זה היה לנו איזה פלא עצום,
כי הבן שלנו התחתן, שלושה ימים אחרי החתונה הוא חזר לצבא, נכנס ללבנון,
והוא נכנס ללבנון, והוא לא ידע שבינתיים הקפיצו את החטיבה שלנו, שאני גם במילואים.
ואז הוא, פתאום אני מקבל ממנו טלפון.
באמצע, אמרתי לו, מה? יצאנו, מה קרה?
גולני ירו להם על הטנק.
היה דוץ, ופגעו להם בשרשור של המאג, וכל המאג שם, זה ממש שלא נפגעו בנס,
והיה שם, היו צריכים לתקן את הטנק, אז הם יצאו
לאיזה 24 שעות.
אז ב-24 שעות האלו הוא חזר רגע לבסיס בעלקה.
אני אומר, מה בעלקה? אז אני לידך, אני מחנה ירדן.
זאת אומרת, תקשיב, האוטו פה בוא הנה, קח את האוטו,
סע לבקר את אשתך, תחזור.
כאילו, סע, תפרתי לו, היה צריך גם לקפר שם את הביטוח וזה, לא היה בדיוק.
נסע איתה, חזר וזה,
מלא מצוות. אז התפללתי, הקדוש ברוך הוא, תקשיב, זה... עכשיו זה רכב, תגיד, מה זה משנה מי כל יום?
אה, יש לך איזו תחושה כזאת, הרכב הזה, נכון? יש פה איזה...
האדם מתפשט גם על הרכוש שלו.
אז אם זה כוונות טובות ואתה זה, אז גם האוטו כזה יש לו...
אה?
כן.
ארוך השם, הוא קיבל אותו, מישהו שאני שמח שקיבל אותו.
אז אומר
אומר מהשילוח,
אותו דבר היה לנו עם ספרייה.
היינו ספרייה
שממש קנינו אשתי ואני, כשהתחתנו.
עכשיו, אין לי מספיק מושג להגיד לכם כמה התרגשנו לקנות את הספרייה הזאת.
קנינו אותה מנגר במושב בני יהודה.
לא יודע אם עוד יש לו היום, היה אחלה נגר.
הוא בא, עמד גידור וכל זה, עשה אנו ספרייה, הוא אומר, תקשיבו, קרנית מרצדס, כאילו,
מבחינת הסוג של העץ שלקחנו, אני יודע מה וזה.
גם הייתה, בנה אותה בצורה קטין מתפרקת,
שאפשר לפרק וכל זה, באמת.
זה היה התרגשות, כי זה גם בית חדש,
וגם, כאילו, ספרייה שזה, וגם הספרייה מבטאת.
אצל דוסים הספרייה זה המסך פלזמה, כן? זה כאילו ה...
זה כאילו מבטאת את התורה של הבית, וגם לאט לאט היא מתמלאת, בעוד ספרים ועוד ספרים, וזה כאילו פתאום...
באמת ליוותה אותנו בנאמנות ובמסירות,
ועברה איתנו מיליון דירות, חלק בזכותו של אריק שרון, כן?
כן?
או בגללו, הגירושים וזה, התפרקה, החזיקה מעמד יפה מאוד, והגיעה איתנו עד פתח תקווה.
בכל הנדודים.
זה 14 דירות.
אבל עכשיו שעברנו לבית האחרון, אז זהו, כבר עשינו ספרייה אחרת, והיה צריך למסור אותה.
רצינו למסור אותה, אז גם כן, נכון? יש פה איזו התפשטות.
זה לא משנה, אהה, תשמעו אכפת לעץ, ככה.
אז אמרתי לאשתי, תקשיבי,
רק לקודש, לא לשום דבר אחר.
בואי נראה. פרסמנו את זה באגוראי, עד שתיים, כל זה. באמת התקשרה איזה גברת אחת.
כן, ספרייה, אני מתעניינת וזה.
מה?
יש לי טלוויזיה על זה. אז יש לי טלוויזיה על זה. לא, לא, אני מצטער, זה היה ספרייה, אין אפשרות.
וככה חיכינו.
בסוף הגיע מישהו, אברך, אברך מישיבת שילה.
אברך מישיבת שילה,
הוא שלח את חמים, זה היה מה שהיה, אני זוכר, ערב תשעה באב, הוא הגיע עם זה טנדר.
פירקנו, הורדנו אותה, ואני כל הדרך אומר לה במעלית,
אל תצטערי, את עולה בקודש, פה, תחתי כבר עכשיו תלכויות בשילה,
מקום המשכן, אצל אברייך, ילמד בך תורה, אשרייך, אשרי חלקך.
אני מקווה שאולי היא שומעת את השיעור הזה, ויהיה לה...
נכון, זה נקרא בספרות האנשה,
אבל זה נכון.
היכולת שלנו להשפיע על הדברים האלו, היא קודם כל להבין שזה קיים,
ולתת את הכסף, את הממון, ככה, כסף וזהב, נכון?
ממילא כל קנייניו יהיו טובים ולא יגיע מהם שום היזק.
בקניין הזה נתפרש בזוהר הקדוש הפסוק, אשרי אדם
לא יחשוב השם לא עוון ואין ברוחו רמייה. אדם שאין לו ברוח רמייה,
שאין לו נטיות שליליות, אז כי אם יש לך נטיות שליליות,
אז איפה זה יבוא לידי ביטוי?
על עצמי, על עצמנו אנחנו יודעים להגן.
אנחנו יודעים לזה, אבל זה זולג,
פתאום השור שלך נותן איזה נגיחה למישהו, הכלב שלך נשך איזה מישהו,
נכון?
יש כל מיני כלבים, אתה אומר לעצמך,
מי האדון של הכלב הזה, נכון?
מה, מה...
היה איזה כלב אחד נוירוטי שהיינו עוברים,
הולכים בדרך לבית הכנסת,
הוא היה נובח באטרף כזה, וגם הוא היה ברוב עצבים רץ ונדפק על השער ברזל.
עכשיו אני, גם אותי הוא הביא מלא פעמים, כמה קיללתי אותו, אבל הילדים היו מבלים חבל על הזמן.
זאת אומרת, מי האדון העצבני של הכלב הנוירוטי הזה?
טוב,
וכעניין הזה נתפרש בזוהר הקדוש בפסוק אשר אדם לא יחשוב לו עוון ואין ברוחו רמייה והוא כשאין הרוח חיים שלו נוטה שלום לשום צד לא שלום אין רוח נוטה לשום צד רק לרצון השם יתברך אדם אומר הקדוש ברוך הוא מה שמעניין אותי זה לעשות רצונך אז אין ברוחו רמייה ואם יאמר האדם איך אפשר לזכך ליבו כל כך על זה נאמר לא טעו בראה היינו אין השם יתברך חפץ שליבו של אדם יפחד אל תהיה מבואל אני לא יכול לעזוד הכל בסדר
תמסור את מעשיך להשם יתברך,
תהיה, נהיה מודעים לכך שיש לנו עוד כל מיני רבדים שאנחנו לא מודעים אליהם, ונבקש מהקדוש ברוך הוא שהוא יטפל בהם שיגיעו רק לטובה ולא לרעה.
וזה בא לידי ביטוי בנתינת
החלקים הלא מודעים האלו,
כסף וזהב שמבטאים חלקים באישיות שלנו,
אנחנו נותנים אותם, מוסרים אותם להשם יתברך.
לכן זה לא באים פה בטוניה אלינו, זה הכל בטוב, הכל בשמחה.
וזה גם כן פירוש לא אמרתי לזה יעקב תוהו בקשוני ועל זה נאמר לשבט יצרה שיהיה לאדם יישוב הדעת.
זה לא בא להפחיד אותנו, אבל זה בא לתת לנו ממש למנוע תקלות.
מישהו כאן רוצה שיהיו לו תקלות עם הרכוש שלו?
מישהו כאן רוצה שיהיו לו תקלות עם ה... לא רוצים שהכל יהיה, אז איך?
תגיד הקדוש ברוך הוא, אני מוסר לך את כל ההשפעות שלי.
תדאג שכל מה שקשור אליי,
הכל יהיה בצורה הטובה ביותר.
היינו, אף שהשם ידבר חפץ שיהיה אדם צדיק ונקי בכל עניינים ויקיים כל התרג מצוות,
אם כל זה נקרא מגיד מישרים, היינו בישרות ובנדבות לב אל האדם,
ונותן עצות לאדם שיבוא לכל הדברי תורה בין הכלל. תראה לך עצה פשוטה, תן צדקה, תן חלק מהרכוש שלך הלא מודע, תקדיש אותו.
ואז זה משפיע.
כן, כמו שאמרנו, שים קופת צדקה ברחם, מה זה מועיל?
יש כאלה, אומרים לו, אתה רוצה לנהוג כמו שצריך,
תעשה עוד קורס בנהיגה מונעת.
מה אתה שם קופת צדקה?
שים קופת צדקה ברחם.
שים.
שלא תירדם בטעות, שלא תשקע.
לקחת את החלקים הלא-מודעים, כסף זה דבר לא מודע,
ודרכם להקדיש ולבקש מהשם יתברך שישגיח על כל ההשפעות שלנו, שאנחנו, אין לנו כל כך מודעות אליהן,
להציל אותנו מתקלות, משגיאות, מאבדות, מהירדמויות, מכל מיני דברים,
בין שקשורים אלינו ובין שלא קשורים אלינו.
בסדר?
טוב, תחשבו, אדם יש לו,
יש לו מרפסת.
עציצים, ופתאום יש עכשיו איזה גלביר כזה סוער, עציץ נופל, פוגע באיזה מישהו למטה,
גורם לו נזק לאדם.
מה אתה צריך את זה?
תשמור לי על כל הדברים.
טוב,
תראו,
יש פה סיפור, בואו נראה סיפור נפלא, תורה של הבעל שם טוב,
ומשהו פרקטי מאוד של רבי נחמן.
רבי יצחק מבורקי סבל הרבה בימי נעורה ועוגמת נפש מאשתו,
שציערה אותו מאוד,
אך הוא סבל ושתק.
אולם כשרע אחר כך, דילגתי על הזוהר, אחרי זה תראו אותו אם אתם רוצים.
מה שהזוהר שמאה שהוא לא הכי הביא, אז הבאתי את זה.
אולם כשרע אחר כך שגם למשרתיו יש צער ועינוי גדול ממנה,
היא מציקה גם למשרתים,
לעוזרים וכולי,
לא יכול להשית עצות בנפשו אם לסבול גם זאת ולא להתקוטט עימה,
או שמא, ולא להתקוטט עימה, או שמא על צער עצמו הוא יכול למחול ולשתוק,
אבל לא על צערם של המשרתים.
ולבסוף החליט לנסוע לרבו רב דוד מללוב ולשאול כך. רב דוד מללוב,
אומרים שלעתיד לבוא, יהיה מסכת רב דוד מללוב. זה יהיה כאילו
המצוין באהבת ישראל. מי יש לנו בדור שלנו שהוא תלמיד של הרב מללוב?
הרב גרוסמן, הרב יצחק דוד גרוסמן מגדל העמק, הוא חסיד לללוב.
לללוב, יש להם לב, כן? אהבת ישראל.
שמע הרב רב דוד את דבריו ואמר לו,
מה תאמר לי אמור לעצמך?
הוא בא לספר לו שאשתו מציירת אותו,
אז הוא אומר לו, מה אתה רוצה?
אתה מספר לי? תגיד לעצמך.
אמרו לו, מה?
לא הבין.
רבי יצחק את פירוש הדברים.
עד אשר מצא לאחר זמן,
בשם רבי ישראל בעל שם טוב,
שאם אדם פוגם בבחינת מעשה, שימו לב, פוגם אין הכוונה עושה עבירה, אלא פוגם,
בבחינת מעשה, נגרם לו צער מהבהמה והעבדים שלו.
ואם פוגם בדיבורו,
יש לו צער מאשתו ושאר בני אדם שמצערים אותו
בקללותיהם ובדבריהם.
ואם פוגם במחשבה,
יש לו צער מהבנים.
ואם האדם זוכה ומתקן את שלושת הבחינות, מחשבה, דיבור ומעשה,
מתהפכים כולם לטובה,
ואז הבינו דברי רבו מללוב שהכל תלוי בעצמו.
אחי, תתקן את עצמך.
תחזיר את זה. אתה רואה כל מיני קלקולים מסביב?
בחסידות זה אבן יסוד.
יכול להיות שגם שם יש בעיות, אבל זה לא שלך.
תקן קודם כל את עצמך.
אם אתה רואה, ולא רק דברים שקשורים אליי, שאני עשיתי דברים, אלא אם אתה,
אתה רואה? כאילו יש לך איזה צער מהעבדים, יש לך צער מהרכוש, מהבהמה.
משהו אצלך לא בסדר.
והוא בא לידי ביטוי בבהמה.
עכשיו, עוד פעם, אני מזכיר לכם את מהשילוח. זה לא בא לבאס אותנו ולזה ומה יהיה.
זה בא לתת לנו, להפך, בא לתת לנו איזה מרחב תיקון. מצוין.
מה אני צריך לעשות?
אם אני רואה כאן איזה תקלה, איזה משהו, מה אני צריך לעשות? כדי שהדברים האלה ייראו אחרת. איפה אני צריך לתקן את עצמי, להיות יותר טוב, בסדר? כדי שהדברים יסתדרו.
מה, לא קרה לכם לפעמים?
אני אספר לכם סיפור מהגירוש מגוש קטיף. אנחנו גרנו בנצרים שלוש שנים.
וגרנו בבית שהיה יחסית חדש.
כלומר, כן, היה...
וואלה, גרנו שם שלוש שנים, היה אפס תקלות בבית.
לא היה סתימות, לא היה כלום, לא שום דבר.
כאילו פעם אחת הייתה לנו סטיבה קטנה, פעם אחת הייתה לנו חולדה בבית,
הבאנו מגביר.
מרגע שהתחיל הגירוש מגוש קטיף, התחיל בנצרים,
זה היה י"ט, נכון? מה נצרים היה? י"ט אב נדמה לי, משהו כזה. הגירוש התחיל מיד אחרי תשעה באב. היה איזה שבועיים וחצי, שלושה,
שכאילו עד שנצרים זה.
הבית התחיל להתפרק. אין לי, אין לי, לא יכול להסביר לכם את זה.
בעיות, סתימות, קצרים בחשמל.
מה, עכשיו, אנחנו עדיין גרים שם, אנחנו קיווינו שלא יהיה גירוש וכל זה, אבל אתה צריך גם לגור, אל תצטרך ללכת לשירותים.
מה זה, הבאנו גם את אבא שלך, וזה, הוא לא הצליח.
עבד שם איזה שער, הוא אומר, תשמע, אני לא מצליח לתקן את זה, לא יודע,
שירותים אחד הלכו.
וכבר, מה, אתה כאילו, אתה מרגיש שכאילו הבית מתפנש...
כאילו נתלה ממנו הנשמה.
והוא, בלי נשמה, הוא אמר, אישה נורא חזקה.
והגעתי לנצרים,
כאילו, היה את הגירוש,
ואז יום אחרי או יומיים אחרי,
זה היה יומיים אחרי,
עזרתי עם משאית להוציא את ה... יצאנו ככה, בלי,
אין עם כלום, אפילו בלי סוודרי, לא היה לנו...
כבוד, ברוך הבא.
איזה זכות, איך לומדך?
אבנר, ברוך הבא.
אז חזרתי ליישוב להוציא את הדברים.
הרגשתי שהגעתי לבקר מקום שהיה תוסס, מלא חיים,
בית קברות.
נתלה ממנו הרוח.
ששש, הכל כזה
חזקה נורא.
זה קשור אחד לשני, החפצים, הרכוש, בני האדם, הכל קשור.
הכל קשור.
לפני שלוש שנים נפטר דוד שלי בפתאומיות,
הוא היה בן 80, אבל הוא נפטר בפתאומיות,
תת-נשיקה בשבת,
ואז בניחום אבלים, פתאום הוא היה רב לגדל כל מיני צמחים וכל מיני זה, כל הצמחים מתו.
השקינו,
כולם מתו.
בואו נסביר, יש קשרים, אתם מבינים שיש קשרים?
צריך לתחזק את הקשרים האלה.
איך?
אז אם,
הדרך הכי קלה זה לראות אם משהו בועט.
אז תבין שיש שם איזה בעיה, תתקן.
ובאופן כללי, למסור את זה לאשר המטבח, להגיד לקדוש ברוך הוא, אני רוצה שכל מה שיוצא ממני יהיה, הכל כפי רצונך, הכל לטובה.
הנה, התורה של הבעל שם טוב,
שאמר רבי יצחקים וורטינג, מהבעל שם טוב,
שמעתי בשם אורי איך התפלל האדם על שונאו,
והתועלת היא,
זה כי שבע יפול צדיק וקם. רצה לומר, בשבע ספירות מתגלגל נפש אחרון שמה שלו, דהיינו,
נפש הם עבדים ובהמות שלו, רוח היא אשתו.
הדיבור גם כן זיווג שבפה שנקרא אשתו.
זכה עזר לא זכה כנגדו. דהיינו,
שפגם בדיבורו כגון לשון הרע וכיוצא מזה, נעשה ממנו אנשים שונאים המדברים עליו.
למה מישהו מדבר עליך בצורה לא טובה? כי אתה דיברת לשון הרע, לא עליו,
אלא דיברת על לשון הרע על מישהו אחר, או דיברת על לשון הרע עם עצמך על המדינה.
בסדר?
הרב דניאל סטבסקי, שמעתם עליו?
הוא פרסם, היה ראיון איתו.
אז אני כמובן אומר את זה, כי הוא אמר את זה,
פרסם את זה.
הוא חלה בסרטן בגרון.
ואני חושב שהוא עברי,
ברוך השם. והוא כותב שם בריאיון שהוא עשה עם עצמו חשבון נפש.
למה אני חולה ב...
אני כל ה... הוא הרי הקים את בית הבעל שם טוב.
אז אני רק לדבר טוב על כולם, אז איך זה יכול להיות שיש מחלה ב...
אז הוא אמר, כנראה אני בכל אופן מדבר משהו לא טוב על מישהו. ואז הוא עבר על כל הדברים שהוא מדבר, והוא גילה שהמקום היחיד שהוא מדבר בדברים לא טובים זה על המדינה.
ואז הוא אומר, טעיתי בזה.
ככה הוא כתב.
הוא ממש חזר בתשובה ודיבר עליה, כאילו התחיל ללמוד את הסוגיה מההתחלה.
מדהים. טוב, זה מחלה על האדם, זה יותר רז. אני מדבר איתכם על מעגלים יותר רחוקים. רכוש שפתאום מתקלקל או בועט או עושה איזשהו נזק.
אז אומר כאן הבעל שם טוב, גם שבמוח מחשבה, מחשבה צינית או מחשבה לא טובה,
גורם שיש לו צער מבניו,
ובנפש גם כן, אם פגם במעשיו,
גורם לו צער מעבדה בבהמתו.
וכל הספירות האלו,
יכול לתקן אותן, כן?
הוא אומר גם איך.
על ידי פגם הדיבור,
טיפה דילגתי, צריך לתקנם על עצמם על ידי דיבור התפילה.
ובמילא שדוחה אותם, נעשו יותר שונאים על ידי אביות וחומריות.
ולכן גם אנשיך צדיק לא טוב, כי הוא רוחו צדיק אמור. ולכן צריך להתפלל על צונעיו ולתקנם ולהעלותם.
ועל ידי התפילה ננתק בשורשו ומוציא מהם רוחו.
כן? הם מתנגדים אליך בגלל שעשית איזה מה, תתפלל עליהם.
על ידי הדיבור בתפילה אתה מתקן את כוח הדיבור. על ידי המחשבות הטובות אתה מתקן את כוח המחשבה על ידי זה.
ואז זה לא רק מתקן את המחשבה הגלויה, זה גם מתקן את כל ההשפעות מסביב.
רבי נחמן אומר כך:
טוב מאוד להשליך
עצמו על השם יתברך
ולסמוך עליו.
ודרכי, אומר רבי נחמן,
כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בניי והתלויים בי על השם יתברך,
שיהיה הכל כרצונו יתברך, וזה טוב מאוד.
לדוגמה,
קרה לכם פעם שקרתה לכם איזו טעות והגעתם למקום שלא הייתם אמורים להגיע אליו?
אמרנו, איך הגעתי לפה? מה, מה, אם אנחנו עובדים לפי המוד הזה,
שנייה, רגע, למה אני פה?
יש פה איזה משהו, יש כאן איזה, לא טעיתי סתם.
גם החלק הלא מודע שלי, הוא קשור להשם יתברך, אני צריך לראות מה אני צריך לעשות כאן.
ולפעמים אתה, עכשיו אני מבין מה אני עוסק.
כן, הבת שלי לפני כמה זמן,
היא,
בקיצור, היא הייתה צריכה לנסוע לאילת,
והיא הזמינה אפילו כרטיסים לאוטובוס הישיר, ואיכשהו הגיע ולא הספיק, אבל עלתה על אוטובוס לא ישיר.
ונורא התבאסה, כי האוטובוס הלא ישיר, הוא עוצר פה, הוא עוצר שם, וזה,
אז, אבל היא עלתה, בסדר. ואז יש להם תחנה בעצירה גדולה בדימונה,
נדמה לי,
והיא, אז היא יצרה וכל זה, ופתאום היא רואה איזו אישה
אבודה כזאת.
אז היא אומרת לה,
הגברת צריכה לעזרה? היא אומרת לה, כן. אני ירדתי מהאוטובוס, ואני לא יודעת איפה האוטובוס שלי.
זה, יש שם הרבה אוטובוסים שעוצרים אלה, זה מין זה.
היא אומרת לה, בואי, איזה אוטובוס, מה המספר, מספר כזה וכזה, איזה צבע הוא היה, רגע, איפה הוא זה?
הלכה איתה, האמת צריכה לחפש,
והיא מצאה אותה, העלתה אותה לאוטובוס.
ואז היא אומרת לה, עכשיו אני מבין למה הגעתי לכאן. עכשיו אני מבין, זהו, עכשיו, כאילו, הכל מוצדק.
קורים לנו דברים,
אז תמסור את עצמך על השם יתברך, וזה ישפיע גם עליך ועל התיאוריות שלנו,
אבל גם בחידוש הגדול כאן של המאה של הילוח, גם על מה?
גם על הרכוש.
על הרכב שלך, על האוטו, על השור, על הכלב,
על הדברים שאתה שוכח, הכל, זה ישפיע גם שם.
וזה טוב מאוד.
גם אזי אין צורך לדאוג ולחשוב כלל אם יתנהג כראוי או לא, מאחר שסומך עליו יתברך.
ואם הוא יתברך רוצה בעניין אחר, הוא מרוצה להתנהג בעניין אחר כרצונו יתברך.
וכן כשמגיע שבת או יום טוב.
הוא אומר את זה, למה?
כי בשבת יש כל כך הרבה דברים,
הלכות,
וזה ש...
אם אני עכשיו,
יואו, איך אני אזכור את כל ההלכות,
הקב"ה הוא, אני מוסר את עצמי אליך,
תציל אותי מכל התקלות.
מוסר כל ההתנהגות וכל העניינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך,
שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי,
איך שמתנהג בו, אתה, שבת זה יום טוב, שוב, אינו חושב וחושש כלל שבו לא יצא ידי חובה בהנהגת תוצאות אותו היום,
מאחר שכבר מסר את הכל להשם יתברך
ושמח עליו יתברך לבד.
זה ממש פותח לפנינו פתח עצום, במקום להיות מתוסכלים,
בכל מיני תקלות שקורות לנו פה וקורות לנו שם וכל זה,
ככה אחריות, תזין את זה.
אי אפשר לקחת על זה אחריות במובן של לנהל את זה, כי אני לא השור שלי.
אבל למה השור שלי פתאום נתן איזה בעיטה? מה קרה? מה נכנס לו הג'ננה?
אתה היית עצבני.
יש לך איזה קפדה, לא עליו. אתה באופן, יש לך איזה קפדה ואיזה שיקוף שלך.
תקן את עצמך.
תמסור את הדברים להשם יתברך.
תן זהב, כסף ונחושת לקודש,
בצורה של ביטוי שאני מוסר לקדוש ברוך הוא גם את הכוחות הלא מודעים שלי, בין אם זה התת מודע או האל מודע,
ואז דברים יתחילו להסתדר.
פתאום אתה תראה כל מיני דברים שלא תצא תקלה תחת ידינו, וכל הרכוש שלנו התנהג גם הוא בצורה ראויה,
מתוקנת. הרי יש, נכון,
יש רכוש של צדיקים שאנשים מאוד מאוד רוצים, הכיפה של הרב רדכי אליהו,
הגלימה שלו, הציצית שלו, של הרב צבי, כל מיני דברים כאלה.
הם ספוגים ברצון של הנפש שהייתה משתמשת בהם, והדבר הזה משפיע.
לטובה גם על אחרים שנזכה לזה אמן ואמן.
עסקו ואמצו, הם תהיו.
הם תהיו.
הם תהיו.
הם תהיו.
