שלום ערב טוב ברשות הרב
בפרשת השבוע שלנו פרשת תרומה
אנחנו פוגשים את הציווי ועשו לי מקדש והייעוד של המקדש
הוא ושכנתי בתוכם
המושג שכינה
הוא המושג המתחדש דרך
עשיית המקדש, המשכן,
שזה אותו דבר.
ויש מקום לברר את המושג העליון הזה, שכינה.
יש
אנשים רבים
שמקדימים לפני אמירת מצוות,
לפני עשיית מצוות, אמירת לשם ייחוד.
לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה.
גם את הדבר הזה צריך להבין אם כתוב
ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה משמע
אלה שני דברים יש קודשא בריך הוא נגיד אנחנו
מבינים מה זה הקדוש ברוך הוא
אבל מה זה שכינתיה
שכינה שכינה זה לא הקדוש ברוך הוא
ואנחנו מבקשים
לייחד ולאחד את הקדוש ברוך הוא עם השכינה.
אז
מי זאת השכינה?
הרב צבי יהודה,
זכר צדיק לברכה בשיחות,
מרחיב מאוד בעניין הזה.
אבל כדרכו הוא נותן לנו את התמונה
הכללית
על מנת שנבין את המושג הפרטי שכינה.
עניינו של ספר שמות
הוא בגדול
שלושה עניינים
העניין המרכזי
יצירת עם
הנה עם בני ישראל
לפני כן
בספר בראשית ריבונו של עולם בורא את העולם
אחר כך הוא
עושה את אבות
עם ישראל
שהם גם אבות העולם
אבל הם יחידי סגולה
ומחומש שמות
מופיע על במת ההיסטוריה עם
נכון מחשבת
מחשבתם של ישראל קדמה לפני הבריאה של העולם
בראשית בשביל ישראל ברא הקדוש ברוך הוא את הבריאה
אבל הבריאה הזאת
מתחילה לצעוד
בפועל
בחומש שמות
והעם הזה ממשיך הרב צבי יהודה מופיע בקדושה משולשת
המשלשים לך קדושה.
יש שלוש תחנות
מרכזיות בחומש הזה
שהן
תחנות מרכזיות בהופעת עם ישראל.
דבר ראשון
יציאת מצרים
מפרשת שמות
עד פרשת בשלח
עם ישראל
במצרים עובד עבודת פרך מתענה מתייסר
אבל אחרי זה יוצא ברכוש גדול דרך עשר המכות
ודרך ההשלמה של יציאת מצרים בקריאת ים סוף.
אז דבר ראשון,
יציאת מצרים.
הנושא השני,
בחומש שמות,
מעמד הר סיני ומתן תורה,
קיבלנו את התורה
בצורה כללית ובצורה מפורטת.
בפרשת יתרו מעמד הר סיני עם עשרת הדיברות
לוחות, אבנים,
אבני היסוד
של כל התורה,
ששש מאות ושלוש עשרה מצוות רמוזים שם,
גנוזים שם,
והם החלו להתפרט בפרשת ואלה המשפטים.
אז זה הדבר השני,
מעמד הר סיני ומתן תורה.
ומפרשת תרומה עד סוף החומש,
העניין השלישי זה ההשראת שכינה.
ורב ציוודה מפרט
את הקדושה המשולשת הזאת. ביציאת מצרים נודע ומתגלה שיש עם ישראל בעולם.
עם השם.
מאז חומש שמות
ועד עולם.
ישנה כאן כתובת
וקביעות ממשית.
אז
קודם כל,
התינוק נולד.
אחר כך הוא יהיה גדול,
הוא יעשה הרבה דברים ויפעל,
אבל קודם כל,
יציאת מצרים.
לידת עם ישראל.
איך אומר הנביא יחזקאל על יציאת מצרים?
ביום הולדת אותך.
קודם יום הולדת.
אחר כך,
מתגלה כל עניינו ערכו ופרצופו השלם של עם זה
במתן תורה
במתן תורה מתגלה הנשמה של עם ישראל
כשהוא יצא ממצרים
הוא נולד
במכתב לרב ציוודה
מעמד הר סיני מתן תורה הפיח נשמה בעם ישראל
כתב לו הרב ציוודה לא נכון
הנשמה הייתה קיימת מאז יציאת מצרים במעמד
הר סיני התגלתה הנשמה של עם ישראל
כמו תינוק שנולד
מתי מתגלה הנשמה שלו אומר רבי שמעון בר יוחאי
בני בגיל שלוש עשרה אני היום ילידתיך
אבל רגע,
הוא נולד לפני 13 שנה,
עם הנשמה הגדולה הזאת.
אבל בבר מצווה,
זאת מדרגה חדשה,
בבגרות,
מתגלה נשמה שהייתה תמונה בילד הזה,
כי אם לא הייתה לו נשמה,
הוא לא היה חי.
אז זה הדבר
השני.
אבל בפרשתנו, אנחנו נפגשים בנקודה השלישית.
זה גמר המלאכה של החוט המשולש
ושכנתי בתוכם
אז מה זה ושכנתי בתוכם?
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
אומר הרב ציודה פירושו שהשכינה שורה בתוך נשמת ישראל
מאז
ולעולמי עולמים
כמה פעמים מזכיר הרב חיים הקדוש וכן רב צדוק הכהן מלובלין
שהשכינה היא נשמת ישראל והיא שורה בתוך כל הלבבות
של בני ישראל
אבל
במקומות אחרים הרב ציודה מדגיש
עוד נקודה שהיא חשובה
יש מקום להבחין
במדרגות
של שלוש התחנות האלה,
תחנה ראשונה יציאת מצרים,
תחנה ראשונה, תחנה שנייה
מעמד הר סיני ומתן תורה,
ותחנה שלישית ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
שני הדברים הראשונים יציאת מצרים ומתן תורה הם דברים שהיו
ונגמרו
יציאת מצרים קרתה
אז בלילה ההוא
ובני ישראל יוצאים ביד רמה בלילה ההוא
בשעות ההן מעשה היסטורי שהיה השלכתו
היא עד היום
זכר ליציאת מצרים אבל המעשה עצמו
אירע
פעם אחת
מעמד הר סיני מעשה מסוים בזמן מסוים
בחודש השלישי לצאת בני ישראל
בסיון
קיבלו את התורה
ונגמר.
אז ברור
שיש לזה השלכה לדורות.
אמר רבי יהושע בן לוי,
בכל יום בת קול יוצאת מהר סיני
ומחזת אוהלן הבריאות מלבונה של תורה,
אבל האירוע היה אירוע חד פעמי,
כמו יציאת מצרים.
שני דברים אלה
הינם בעלי ערך נצחי לכל ישראל ולכל האדם
אבל הם אירועים היסטוריים מיוחדים
שהיו במסגרת שעות מסוימות
ונסתיימו
ונכון שבכל שנה
כותב הרמח"ל
כשמגיע התאריך
מעין ההארה הזאת
אבל האירוע עצמו האירועים האלה היו חד פעמים
לעומת זאת
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם הדבר השלישי לא נפסק לעולם
מאז ולעולמי עולמים
הוא קיים תמיד
שכינה
זה כלל ישראל
שכינה בתוכנו
קודשבריחו שכינתי שכינה זה אנחנו זה כלל ישראל זה נצח ישראל
עם ישראל זה לא אירוע היסטורי חד פעמי
כל העולם כמרככה סביבנו,
משמע אנחנו קיימים
כאן ועכשיו,
ושכנתי בתוכם,
אנחנו משגעים את כל העולם כולו.
בשיחה אחרת,
מקדם אותנו הרב צבי יהודה להבנת המושג שכינה.
הוא אומר,
ושכנתי בתוכם
זה קונטקט אלוקי.
תרגום,
קשר,
מגע,
יחס.
כמו שיהושע בן נון, תלמידו הגדול של משה רבנו,
אומר,
בזאת תדעון
כי אל
חי בקרבכם.
נולדנו, יצאנו ממצרים,
קיבלנו
מלמעלה התורה מן השמיים.
אבל כאן מתברר,
מכאן ואילך מתברר, ושכנתי בתוכם,
שנוצר מגע וקשר חי.
ושכנתי בתוכם.
חיי עולם נטע בתוכנו ריבונו של עולם שוכן בתוך נשמת האומה
בתוך כלל ישראל
בתוך רבבות עמך בית ישראל ומתוך כך בתוך כל אחד ואחד
מאיתנו
בשיחות לספר אורות
אומר הרב צבי יהודה
שכינה
היא שם של פעולה
כמו אכילה
למידה
כתיבה
כלומר שהקדוש ברוך הוא משרה את שכינתו בתוכנו
אז אנחנו מתחילים לתפוס
לשם ייחוד קודשא בריך הוא
ושכנתי
זה לא אותו דבר
קודשא בריך הוא זה מי שאמר והיה העולם
זה המקור
האבסולוטי של העולם המקור האבסולוטי של התורה
ומזה יצאה השכינה והשכינה הזאת
זו ההתגלות וההתחברות והמגע שלו בתוכנו
ואולי מחר נמשיך
בפסקה באורות ישראל שיותר
מפרטת ומבארת את הדברים בעזרת השם.
