טוב, שלום וברכה.
אנחנו נכנסים לפרשיות המשכן.
אני רוצה לעסוק היום בנושא ש...
בבניית המשכן יש לנו כמה סוגי מתכות,
שמסודרות בצורה מאוד מיוחדת.
זהב, זה בעולם הפנימי יותר, תראה,
זה תמיד יותר בתוך ההיכל פנימה. מנורת הזהב,
השולחן, הארון.
כסף במשכן יותר החוצה,
באדנים,
אדני הכסף שנמצאים אחרי זה,
ואחרי זה יש לנו את הנחושת שנמצאים באדני הנחושת,
שנמצאים בחצר החיצונה.
מה מסמלים אותם זהב הכסף והנחושת?
אנחנו רואים שברזל
אסור שייכנס
בבית המשכן.
לא בנה הבית בברזל,
כי ברזל אנחנו מבינים שהוא מקצר ימיו של אדם,
אבל זהב כסף ונחושת יש בהם משהו מיוחד.
אנחנו ננסה היום לברר מה מיוחד באותן מתכות
של זהב כסף ונחושת.
קודם כל נגיד משהו פיזיקלי קודם כל.
אלה נקראים מתכות אציליות.
מה זה מתכות אציליות?
שהם יכולים להתחבר רק עם אותן מתכות.
זאת אומרת,
נחושת היא יכולה להיות עם כסף.
כן, זה דבר שהוא נקרא פליז.
אז זה נחושת עם כסף,
אבל אם תיקח משהו אחר,
נחושת עם ברזל, אתם יודעים מה קורה?
יש כאלה שבונים בתים חדשים,
והם לא יודעים טיפה כימיה,
ולוקחים איזה ברז דקורטיבי כזה,
נחושת,
ושמים אותו עכשיו, יש לי,
פעם היה ברזל בתוך ה...
בצנרת,
היו מחברים את הצנרת של ברזל עם נחושת,
אתם יודעים מה היה קורה?
היה קורה פיצוץ.
למה?
כי
נחושת תוקפת את הברזל.
אז זה למתכות אציליות, דווקא זהב כסף ונחושת.
אנחנו נבין מה מייצג כל אחד ונבין את
הרקע העמוק שמתוכן אפשר להיכנס לעומק המשכן.
אנחנו נתחיל ממשך הקדוש,
נברר את הדברים לאט לאט,
נבין את הרקע של הדברים.
משך הקדוש קודם כל מסביר לנו שכל מעשה המשכן
בעיקרו הוא בא לתקן את אבון חטא ההגל.
ובגלל זה אנחנו צריכים לפרט את אותן מתכות.
בואו נראה.
משך הקדוש, 8 פרק ל"ה,
עונה ומנמק חכמים זל יגידו כי מעשה המשכן
הוא תיקון עוון מעשה העגל.
כי בם נטמאו ותיפגם נפשם וחזרה זועמת הנחש לאיתנה הראשון,
כי הייתה איזה פסקה זוהמתן ואז סוף חזר הנחש,
ואותה אחר אשר ניתרו בפסקה זוהמתן ומעמד סיני הגדול והקדוש,
שנסתלקה השכינה מעל הארץ,
כי חתוך התא הגדולה.
היה איזה מעמד שחזרו כמעט לפני חטא אדם הראשון,
פסקה זוהמתם,
ואז אחרי הנפילה של חטא העגל,
זה חזר.
האתגר שגם בעיני האומות ייפלא,
כי הם אמרו עמדה,
שאומרים לא ישוב עוד אלוהי ישראל לקרב את עמו,
אחרי אשר הוטמעו, קודם כל תפיסת הגויית של העולם,
הברית החדשה,
של הנוצרים והאסלאם,
כביכול רואים את מעשה העגל ואומרים שכבר אין חזרה.
והשם אלוהינו מרחם, קירוב חסדיו, רחמיו וחסדיו,
הפליא חסדו לנו ולא עזבנו.
וכאב את בן ירצה,
אהבנו וקיוונו אליו, וישיב שכינתו בקרבנו.
ולראות
על הקשר הזה שהוא בלתי
מופסק לעולם,
נתן משכנו בתוכנו עדות לישראל.
גישה בפה ממנו ואהבנו.
אז
בעצם המשכן נועד להראות על הקשר הבלתי תלוי,
בלתי תנאי עם הקדוש ברוך הוא,
והוא עשה לנו משכן שממש תמיד איתנו.
במלכת חד ובשכת עברון,
ציווננו ככה, מאיתנו תרומה לשם,
זהב,
והכסף ונחושת.
למה?
למען זכותם ינעם השם עליהם וישכן שכינה במעשה ידיהם.
ואם כאן ההסבר של הזהר הקדוש מביא
כפי שאמר המדרש, אם זהב עשו לבעל,
היה מין אחד ובו עשו פירוד,
עתה תהיה בריבויים,
מידת טובתם יביאו שלושת סממנים,
זהב, כסף, נחושת,
תכלת וארגמן,
תולעת שני ושש,
אם אתה רואה שלושת סממנים,
לעשות אחדות,
ושלוש עשרה כמספר אותיות אחד. אז אנחנו מבינים כאן.
שאומר הזהר הקדוש,
קודם כל המתכות בריבויים,
הם באו כנגד לתקן את עוון חטא העגל שהיה כולו מזהב.
אנחנו עושים גם זהב,
גם כסף,
גם נחושת,
גם תכלת וגם ארגמן,
שבעה סממנים להראות את התיקון הגדול שאמר הזהר הקדוש,
לתקן את הפגם של עוון חטא העגל.
כל הדברים,
כי הכל חפץ השם בדבר המשכן,
היה לתקן את אשר הביטו בעגל,
לשוב על ידי כך אל השם אלוהים ודבקה בו.
על כן כל שאר הדברים הראויים לאשר את נפשו,
החולי היא ובריאה היא לרפאותה.
מעין כל תרופת מחלת הגופות,
יכוונו שם,
יימצאו שם יהיו הלא מעין.
זאת אומרת,
כמו מסביר האשלג הקדוש,
אם אתה לוקח תרופה,
תמיד היא מכילה קצת מאותם חיידקים שנמצאים בה,
ואז ככה אפשר לתקן את התרופה,
היא לוקחת את החיידקים,
אבל במינון קטן יותר,
ואז ככה אפשר מה לעשות?
אפשר ככה להתמודד מאותה מחלה.
אומר אותו דבר גם כאן,
אנחנו לוקחים קצת מאותם מתכות,
וככה מתקנים,
על ידי המתכות, את עוון,
חטא העגל.
תודה רבה.
אז זה בעצם ההסבר שמסביר כאן,
להיות דומה לתיקון העוון,
וגם מעשה התיקון בא להימחק לו עוון.
בעניין מצווה הבאה בעבירה,
ויש בה עוון,
נתקלקל חיילה,
בעצם אנחנו מבינים כאן,
משך הקדוש,
אנחנו צריכים את זהב הכסף ונחושת כנגד חטא העגל.
עד כאן זה פתיחה של הסוגיה של מעשה המשכן.
למה צריך את אותן מתכות?
עכשיו,
בואו ניכנס אל המתכות עצמם,
ונראה מה מיוחד במתכת עצמה.
של זהב, מה זה מצרף,
מה זה בא לומר?
במקום השני,
האשלג הקדוש,
בסדר?
האשלג הקדוש,
נתנו כבר את התכונות של הדברים.
זהב והכסף ונחושת כנגד אש,
ומים, ורוח.
עכשיו, אם אנחנו מבינים שהעולם נברא,
ביד אחת,
אף ידי יסדה ארץ,
והמשכן נבנה בשתי ידיים כדי כוננו ידיך,
אז כוח הבריאה,
כוח הגילוי של הבריאה,
מתגלה במשכן יותר חזק
מבריאת העולם.
עכשיו אנחנו חוזרים למשכן באותו תהליך של בריאת העולם,
אנחנו רוצים לחזור ליסודות.
מהם יסודות העולם?
אש, מים, רוח?
כי נגד זה, זהב וכסף ונחושת, כמו בספר יצירה.
כתוב שם הם אש, מים ורוח, כן, אש, מים,
כמובן בספר יצירה, א', אוויר, מים,
מים, מים זה מים, שם זה אש.
הזהב נמשל לאש,
הכסף לרוח,
והנחושת למים.
והכסף הוא חי,
הוא אמצעי,
כמו הרוח שהוא אמצעי בין האש למים.
כלומר, שלה הקדוש,
אז אנחנו מבינים שבעצם,
אותן מתכות הן כנגד יסודות העולם,
שהן אוויר, בעצם רוח, אוויר,
מים ואש,
אש, מים ורוח, כיסוד העולם.
עכשיו נבין גם למה זה בא לידי ביטוי.
כמו שאמרנו,
שבזהב בתוך המשכן נמצא יותר חלק החלקים היותר פנימיים.
בהיכל פנימה,
בתוך המנורה הזהב,
הארון,
שם זה הזהב פנימה.
בחוץ הכסף,
אמרנו,
זה האדנים הכסף,
אחרי זה גם החלק היותר חיצוני,
זה אדני הנחושת.
יותר חיצוניים.
אנחנו נבין גם למה זה בא לידי ביטוי.
עכשיו,
אז אמרנו מקור אחד כנגד יסודות העולם,
יסודות הבריאה, אש, מים ורוח.
עכשיו נראה
ברבי צדוק מלובלין, שמסביר את זה כמו...
הסבר לפי הזוהר הקדוש, כנגד האבות.
בואו נראה.
יש להבין, דיעקב,
דשבחא דאבהן יהו וכללא דלהון.
אומר יעקב,
הוא השבח שבאבות,
והוא כולל את אברהם ויצחק.
כן, ברישת רבה נקרא הבחור שבאבות, ולמה שנגזר?
למה עכשיו כנגדו נחושת?
שהוא גרוע מכולם.
זה מספיק באמת האבות, מה זה האבות?
אברהם זה כנגד הזהב.
יצחק כנגד,
בואו נראה,
האבות בעצם מבחינת זהב,
וכסף אהבה,
ויראה,
ויצחק נכלל גם כן באהבה,
ואברהם אבינו,
אומר בעצם,
בעצם הכל מעורב,
כל אחד מהאבות הוא כלול אחד מהשני.
על כן,
אברהם אבינו נכלל ביראה,
אש במים,
אש במים.
בזוהר,
כשמוצאים את הכסף, יתקל בזהב,
תפוחי זהב במשכיות כסף,
אתה רואה שגם כשמדברים על המתכות,
הן תמיד מחוברות.
תפוחי זהב משקיעות כסף, וכן יעקב אבינו עליו שלום.
כל משניהם, מבחינת אהבה ומבחינת יראה.
אבל,
אברהם ויצחק רק בעצמם היו בחינת זהב
וכסף.
זאת אומרת,
היה איזה משהו שהיה מתכת אצילית, ואי אפשר היה...
להרכיב, חוץ מיעקב אבינו שהוא כן, מה עושה?
הוא מרכיב את השתיים.
אברהם,
יצא מה אברהם אבינו הפסולת,
מה הפסולת היתה של אברהם אבינו?
ישמעאל.
אברהם אבינו אוהב שם פסולת הכסף,
ישמעאל חמדות זרות,
כל העניין של הכסף,
מה זה ישמעאל?
שהוא כוסף, הוא, איך אומרים על ישמעאל?
לא הולך,
זה תמיד צחק כמו זה,
קבלנים אומרים שהערבים שם לא הולכים 400 מנטיית ידיים.
צריך לשים לב שהם לא הולכים ארבע מאות בלי נטיית ידיים,
שים לב שהם לא גונבים שמה.
אז זה הולכים ארבע מאות בלי נטיית ידיים,
שים לב לאלה הצדיקים שלא הולכים בלי ארבע מאות בלי נטיית ידיים.
אז זה הכסף שישמעאל,
שהוא חמדות זרות, שהוא כוסף לכל דבר שהוא רואה,
אז זה הכסף שבא מאברהם אבינו, שהוא
בעצם בא להוציא את הפסולת של ישמעאל.
יצחק אבינו, אבא שלום, יצא פסולת הזהב,
זה זהב, קליפת תקיפות ורציחה, זה שפיכות דמים.
מה שאין כן יעקב אבינו בשלימות,
כי בחינתו נחושת.
מה מיוחד בנחושת?
מה זה נחושת בעצם?
נחושת כביכול זה מתכת יותר זולה
מהזהב והכסף,
אבל גם כן הגורים שבישראל
כל פנים מבחינת נחושת ואינו נמשל לכרס.
זאת אומרת, יעקב אבינו, אני אוסף את כולם.
אבל יעקב אבינו בשלימות בעצמו,
כל מבחינת זהב וכסף,
אבל הוא אומר,
אני אוסף את כל אפילו הגורים שבישראל.
רק
נחשב לעניין של מיליאתו שלמה,
זאת אומרת,
כולם,
כולם נכנסים שמה.
אם אתה רוצה להיות איזה משהו אצילי,
אז אתה אומר,
תשמע,
אני צריך להוציא את הפסולת,
כמו ישמעאל.
אבל כאן הוא אומר שיש אצלי כולם, כולם טובים.
אז גם אפילו האחרון שבישראל, אין פסולת, בגלל
זה זה נחושת, לא חרס, אלא נחושת.
ונגד זה המזבח הנחושת שהיה עומד בעזרה.
רומז שאף פושע ישראל מלאים מזבח קרימון.
אמרנו לך בעזרה, כתוב שהמזבח הנחושת,
מה היה שמה?
אם רואים שם את כל הדברים, הבשר, האימורים, הדם,
כל הדברים האלה באים על ידי מזבח הנחושת.
אז תגיד, טוב, מה, זה דברים בהמיים?
גם אותם אלה שעולים עם הדם, והאימורים,
כל אלה עולים לה, קרבים לשם.
וזה, פושעי ישראל, אפילו מה, כולם נהיים בטרימון.
ואף החוטאים בפועל יתוקנו על ידי קורבנות שקרבים לגבי המזבח הנחושת.
אז אדם אחוז בבעיות הבהמיות,
בגסותו,
בא למזבח הנחושת,
מתקן.
אנחנו מתקנים את הכל בדיוק בגלל זה,
דווקא במזבח הנחושת.
ואז שנקרא מזבח האדמה,
נקרא מזבח הנחושת,
שחס ושלום,
אין בישראל שיהיה הנמשל לחרס.
כבר שאין תקנה בעצם, היו מלאים את
הנחושת באדמה, אבל בעצם זה מזבח הנחושת.
וזה כוח הנחושת שמ
זה בעצם ההסבר שהוא מביא כאן.
אז הוא מביא כאן עניין של השלישית,
כנגד יעקב אבינו,
שזה כלול אחד בשני.
בואו נתקדם הלאה במקור מאור השמש, כן.
כן, חרס מקבל תנועה וברק שבירתו היא תקנתו.
אין,
אי אפשר,
זה לא כמו מתכת שאפשר להתיך אותה,
בגלל שאין אפשרות להתיך את אותו חרס,
אז החרס רק שבירתו היא תקנתו,
רק השבירה של הדברים.
אבל מתכת היא עדיין דבר שהוא אפשר
להתיך אותה ולהחזיר אותה לצורה חדשה.
ובגלל זה אפשר ככה בעצם ליצור עולם של מחזור במתכות,
אבל לא כן בחרס.
בגלל זה אנחנו רואים שדווקא המתכות הן מייצגות את האבות
ואת הזה, ולא החרס כחרס הנשבר.
המאור והשמש מביא גם כן את הנושא של הנחש,
הנחושת,
אנחנו מבינים שנחושת זה בעצם דבר גדול,
שהוא אוסף את הכל,
זה מזבח הנחושת.
אז הוא אומר, גם כן,
בפרט זה, הוא מסביר שיש לנו גם נחש הנחושת.
כן, יודעים שבצה"ל יש לך בחיל רפואה
נחש נחושת,
וכמו שכתוב שם בגמרא,
תראו במקור השני שם בגמרא בראש שנה כ"ט,
ויקחי נחש שממיתו או מחיה,
אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה,
ומשעבדים את ליבם לשמיים,
הם מתרפים.
מה, מסתכלים על נחש שמתרפים?
אלא שמה היו עושים?
משעבדים את ליבם לשמיים.
מה יסביר?
המורה שמש מסביר שנחושת זה בעצם,
אמרנו,
זה חומר גלם שהוא מייצג כנגד מי?
כנגד יעקב אבינו.
אז הוא אומר ככה,
דיני רפואה,
הוא בא למידת התפארת.
שולטת רפואה, התפארת היא שולטת רפואה.
התפארת הוא יעקב אבינו,
שמאמר עליו, זה תפארת ישראל.
שהוא הבריח התיכון,
מה עושה הבריח התיכון?
הוא בריח כזה שהוא מתחבר לכל,
הוא תופס את כל העמודים, הוא מחבר את הכל ביחד,
מצד לצד,
זה הבריח התיכון,
הוא מחבר את הקצוות,
הוא ממתיק.
וכל הגבורות והחסדים,
דהיינו השמאל והימין,
הוא מחבר ימין ושמאל,
זה בעצם יעקב אבינו.
עכשיו, בגלל זה מה?
זהו דרך הרפואות,
כי עיקר רפואות כשאדם אינו במזג השווה.
בדרך כלל איך אדם חולה,
שהוא משנה את המזג,
זאת אומרת,
הוא עובר מקור לחום,
כמו המזגנים,
שיש לך מזגן,
פתאום אתה קופץ ישר לקור,
הגוף חוטף איזה מכה,
או האדם לא אוכל וישר אוכל,
או משנה את אכילתו,
משנה את השינה שלו,
כל דבר שבעצם יוצא מהמזג השווה,
זה נוצר מזה סוג של מחלה.
בגלל זה צריך לעסוק ברפואה עד שיחזיר המזג לטבעו.
ואיז כתיב בו שהממית מתגבר על עצמו,
זה
בעצם נקודת האמצע.
וזה יעקב אבינו, אז הוא בעצם מביא כאן שבגלל זה,
כשהם מסתכלים על מי,
על הנחושת,
נחש נחושת שמייצג את מי,
את יעקב אבינו, הוא היה מתרפא. זה ההסבר של יעקב.
עכשיו, כתיב בסוף שורות, זהב כסף ונחושת,
זהב כנגד אברהם,
כסף כנגד יצחק,
נחושת כנגד יעקב,
נחשתי ויברכני השם בגללך.
אז אם נסתכל על אדם צדיק,
אדם שמסתכל על אדם צדיק,
גורם לתשובה שלמה,
ויהיה דבוק במי שלמעלה,
אז יעקב אבינו,
זה סוג של מייצג את הנחושת,
בגלל זה,
נחושת זה דבר גדול.
אז בגלל זה כתוב ש...
שימו לב, נחושת זה גם עולם של תשובה.
למה?
כי הנחושת, אמרנו, זה החלק החיצוני.
למה זה תמיד חיצוני?
הזהב זה הפנימי,
הכסף זה אחרי זה,
והנחושת היא בעצם צמצמה בחלק החיצוני.
אבל אם אדם חוזר בתשובה,
אז יש לנו כלי שהוא עובר אפילו את המזבח.
איפה?
הקיור.
הקיור נעשה גם כן מהנחושת,
והוא עובר ממש עד קרוב להיכל.
אז נחושת, מצד שני, היא רחוקה.
ואם האדם חוזר בתשובה,
הוא יכול לעבור עד איפה?
עד שיקרב ממש פנימה,
זה עולם הנחושת,
שאפשר לתקן את הכל.
זה הנחושת שבאה לידי ביטוי.
זה נראה את המהלך הזה שמסביר את זה הצפנת פענח.
בואו נראה.
חידה.
אחרי שאמרו, אמר דרך כלל חז"ל מפרש דרך פרט.
איך יימשך לו יתרון אור מחושך זולתו?
מה זה העניין של אותם קווים שיש לנו ב...
נתחבר אליהם עכשיו על הזהב, כסף ונחושת.
דווקא ג' עמודי עולם, ג' קווים, ימין ושמאל ואמצעי.
השלושה ייקח יתרון אור מהחושך,
והם זהב וכסף ונחושת.
בואו נראה שגם הם מסמלים את זהב,
כסף ונחושת לכיוונים.
בואו נראה.
כתוב באיוב, מצפון זהב יעטה.
מאיפה מגיע הזהב?
במקומות הצפוניות,
כן,
נדמה שהיו פעם איפה בקליפורניה,
היו מחפשים זהב בנהרות.
אז היה קצב,
יש מקומות שבהם היה זהב יותר בא לידי ביטוי.
מצפון זהב יעטה,
דווקא מצד הצפוני מגיע זהב.
רצה לומר מה זה מצפון?
מצפון, שהוא היצר הרע שנקרא צפוני,
המחשיך על פי הבריות, נמשך ממנו יתרון, אור חשוב.
כמו זהב שמצפון היא באה,
כמו שכתבתי,
במקום אחר,
איזה הוא חכם מלומד מכל אדם,
גם יצרו הרע, כן, יצרו הרע, צריך מה לעשות,
יצרו הרע,
ברקע יצרו הרע,
ברקע תורת תבלין, אם האדם ידע לקחת את העוצמה של יצרו הרע,
הוא יתאבד אותם בתורה.
אז הוא יודע לקחת את הכוחות האלה ולהתחבר אליהם.
כמו שאחד אמר לי,
תשמע,
אני
הייתי מתעסק בכל מיני פאבים כל הלילה,
אז כי הייתי כל הלילה והייתי יכול להיות ערני
כל הלילה ואחרי זה גם כן לקום ולעבוד.
אז אם
ככה הייתי יכול,
אני יכול גם ללמוד תורה ככה הרבה זמן,
אם הייתי כל מיני, התעסקתי בכל זה.
אז זאת אומרת,
בזמן שהייתי ביצר הרע,
הוא נותן לי כוחות,
אני חושב
שאם הייתי יכול ככה לעבור את תקופה של פאבים וכל הלילה,
אז אני עכשיו יכול ללמוד תורה הרבה זמן,
כי לא יכול להיות שאני ככה ירדם עכשיו,
ואם ככה היצר הרע גרם לי ככה להיות ערני,
לילות שלמים.
אז זה לומד אפילו מיצר הרע.
כי רבי מאיר שניקח חכם,
תוכו אכל וקליפתו זרק,
ומשך לו יתרון אור מחושך של עצמו.
מכל שכן שיש יתרון אור מחושך של הזולתו,
כי הוא מובא בספרי מוסר,
שם אחד בעל בהמה,
שדינו להמית,
בשביל תענוג מאוס,
מסר עצמו למיתה.
מכל שכן שיש למסור עצמו למיתה עבור תענוג נצחי אמיתי,
הרי מצפון,
זולתו לזהב יעתה לחכם. אז מביא כאן
את העניין של ללמוד מיצר הרע,
כי יוצא בזה הרבה שיש לקח מוסר ואור לעצמו.
מחושך זולתו, הרי הולך אחרי יצר הרע,
אז זה בעצם ההסבר של מזהב,
מצפון זהב יעתה, אז אתה יכול להגיד צפן זה צפון.
זהב,
זהב זה יכול להיות דבר טוב,
איזה יכול להיות דבר טוב,
שגם מעץ הרע אפשר ללמוד מזה דברים
שאפשר לקחת אותם כיתרון האור מהחושך.
כן?
מצד שני צפון תיפתח הרעב,
ומצד שני מצפון מגיע גם העולם הזהב שיש על ידי ביטוי.
אז תראו,
באמת,
אותו דבר גם כאן הוא מסביר איך עושים את זה.
ונראה לי זה שאמר כתוב,
כנר מצווה ותורה אור,
ודרך חיים תוכחות מוסר,
כי תכלית חוכמה ומעשים טובים,
והם המצוות.
כמו שכתוב במעשר ברכות בדף י"ז,
כאילו אמרו בקידושין,
דף מ',
תלמוד גדול מביא את למעשה,
זאת אומרת,
אדם מתחיל ללמוד תורה,
ומביא את אדם למעשה,
והרי המעשה יקר,
ואז דרך ללמוד התורה,
נר,
מצווה,
תורה אור,
מעיר לאדם,
כאילו אמרו,
כל מעשה הוא בחממתו,
תורה מתקיימת,
ואז בעצם אדם מתחיל לעורר מהאור הזה את הזיו.
כן, אז בתמצית שורות אחרונות,
כי אין תאותו מתקיימת ואין לו אור,
ובין,
אבל הרי שפיר יש יתרון,
אור מצפון,
שם יקח חושך, ואז מצפון זהב יאתה.
אנחנו בעצם רוצים עזוב,
דווקא מהעולם הכי נמוכים,
לעורר.
עכשיו, מבחינת שנייה,
אומר,
זאת אומרת, זה כסף.
מה זה כסף?
כסף, לשון מה?
כן?
כיסוף,
כוסף.
יש כאלה אחד אמר שבגימטריה, מה ההבדל מרצוי למצוי?
כמה יש?
רצוי למצוי, כמה זה גימאטריה?
רצוי.
ומצוי זה אותם אותיות, רק חסר בין ר' ל-מ'.
כמה ההבדל בין ר' ל-מ'?
אם ר' זה 200 וזה 40, אז כמה
יוצא? 160, נכון?
כמה יוצא גימאטריה?
כסף.
אז מה ההבדל בין רצוי למצוי?
כסף.
יש ככה מסבירים.
תבין, כן, כל העסקים.
אתה רואה שברצוי למצוי, כמה אתה נותן כסף?
אז ככה עושים את זה בעלי העסקים.
אבל, בחסידות רבינו, הכוסף.
לא הכסף, אלא הכוסף.
מה זה הכוסף?
זאת אומרת, האם אתה באמת רוצה באמת
שהדבר הזה יתקיים,
אז תהפוך את זה בין רצוי לבין מצוי.
זאת אומרת, אם תרצה באמת כוסף,
אז אולי באמת תהפוך את המצב שבו תוכל להגיע לרצוי.
כיסופים, כן. כן,
אנשי העסקים לוקחים את זה לכסף,
אבל אנשי החסידות לומדים את זה דווקא על לשון הכוסף.
בסדר?
זה שכוסף וחושק, כל טרדות גשמיים, הרואים חושך,
אז זה כוסף, יש לכך יתרון, אור מהחושך.
לכן אמר רבי ישראל דה הגאון, שיש לכסוף
ולחשוק בכל עניינים גשמיים.
ככה הוא
מסביר שבעצם האדם כוסף,
רוצה,
מראה את הוראה על המרצון,
אז זה דבר גדול ואפשר בעצם להפוך אותו לדבר נכון.
ומבחינה גימל,
זה נחושת.
מה זה נחושת?
תראו את העצון פנחס, מסביר בזוהר.
זאת תרומה שלנו,
כי
תחש
עם אות נון,
עכשיו אנחנו בעצם בדף שלוש למעלה.
אנחנו בדף שלוש למעלה,
עוד דף שלוש.
גימל נחושת, כתוב בזוהר, בפרשת תרומה,
כי תחש עם אות נון, שהוא מזווג קדושה,
נקרא נחושת, נון עם תחש, מה זאת אומרת?
אז יש לנו
בכיסויים של המשכן,
יש לנו עורות אילים אדמים,
ח' ואגמנט,
תולעת שני,
עורות אילים אדמים,
עורות תחשים.
עורות תחשים זה גם היה חלק מהכיסוי של המשכן.
התחש זה היה איזה סוג של חיה
כזאת שהיא לא יודעים מה מקורה.
כן,
אנחנו יודעים איזה חד קרן כזאת שהייתה,
או אומרת הגמרא שהייתה נגלתה על הארץ.
איזה חיה שהייתה נגלתה במדבר ונעלמה.
אבל מה זה התחש הזה? זה עם אות נון.
מה זאת אומרת?
הרי הקליפה היא נקרא תחש,
והקדושה שבתוכו,
המחיה אותה נקרא נון. זאת אומרת,
כמו שהסברנו,
שהנחושת היא בחוץ.
אבל אם אדם חוזר בתשובה,
לוקחים את הנחושת ומכניסים אותו הכי פנימה
אל הקיור עד דרך פנימה,
הוא עוברת את כל המזבח ועוברת עד דרך פנימה,
זה הנחושת.
זה הנון תחש.
בהתחלה אפשר להגיד שתחש זה בעצם קליפה.
אבל אם נתייחס לנון,
מה זה נון?
נון זה בעצם עולם החכמה,
שערי טהרה, ואז אדם יכול להפוך כל בעל תשובה,
להפוך את הכל, וגדולים בעלי תשובה שיותר מצדיקים גמורים.
זה בעצם המקור השלישי, אנחנו עברנו למקור הרביעי עכשיו.
עכשיו יש לנו עוד מקור שמסביר מה זה את זהב כסף ונחושת,
זה שם משמואל.
בשם משמואל הסברנו שזהב כסף ונחושת זה מראה את
יסודות העולם,
מראה את הכיוונים,
מראה את אברהם,
יצחק ויעקב.
עכשיו השם ישמואל מסביר את המלכויות בעולם.
בואו נראה.
במדרש רבא מובא,
באמת המקור זה מדרש רבא,
והשם ישמעאל יסביר את המדרש רבא.
זאת התרומה אשר תיקחו מאיתם זהב כסף ונחושת.
זהב זו בבל.
כסף
זו מדי.
ונחושת זו יוון.
ככה כתוב במדרש רבא.
אבל ברזל אין כתיב כאן, לא המקדש, לא המשכן,
שהחריבה בית המקדש.
אז ברזל, ככה כתוב במדרש רבה,
זה מקור רביעי, בדף השלישי מקור רביעי.
בעצם אנחנו מבינים שכאן רואים שדווקא באותם זהב,
כסף ונחושת,
כל אחד מייצג אומה, בבל, מדי ויוון.
עכשיו,
ככה אומר המדרש רבה,
בואו ננסה להסביר את זה.
ככה מסביר השם ישמעאל.
הוא מביא שם במנין זהב, כסף ונחושת,
מדרש תורה,
גלגל שלוש מלכויות הראשונות,
כמו במדרש רבה.
ומסיים באורות אלים מאודמים כנגד מלכות אדום,
שנאמר ויצב הראשון אדמוני.
והנה נראה שמדי שמי חלוקים,
מי זה אותם כנגד מי אותם האומות,
והנה נראה לפרש באופן שיהיו כל דבריי דברי חכמים קיימים.
אז בואו נראה את ההסבר למה זהב
כסף ונחושת בעצם מייצג את התרבויות,
מלכויות בעולם.
הנה יש להתבונן מה עניין ארבע מלכויות אצל המשכן.
יש לומר, דמי דאש רבא,
והארץ הייתה תוהו ובוהו.
יש לנו עוד מקור,
תוהו זה בבל,
מלכות בבל,
בוהו זה מלכות מדי,
וחושך זה מלכות יוון.
כאן אתה רואה מפורש עוד מקור בבריאת העולם,
שגם שם
היו מוצגים אותם אומות בעולם, בבל, מדי ויוון.
על פני תהום זה מלכות אדום, ורוח אלוהים זה מלכות המשיח.
הרי כי נרמזו בתחילתו, בבריאתו של עולם.
עכשיו בואו נסביר קצת, תנו לי מה הרמז.
אם בבעיית העולם הם נרמזו,
אז כל שכן עכשיו,
שאנחנו רוצים עכשיו מה לעשות?
לבנות משכן שהיא נבראת ב...
נבראו בשתי ידיים, כן?
העולם נברא ביד אחת,
ידי יסדה ארץ,
אבל המשכן נברא בשתי ידיים, ואז אנחנו
רוצים לתקן את הסדר הזה. בואו נראה.
בקטע ששזו בארבע נערות,
כנגד ארבע מלכויות.
ואף כי מלאכת אדם הראשון,
לא היה רע כלל בעולם.
הוא בהכרח לומר ששורש שורשם הוא בקדושה.
זאת אומרת,
הכל היה יכול להיות יפה,
שבעים אמונות,
הכל היה מסתדר נכון,
וגם הגויים היו יוצרים בצורה נכונה כל אחד כפי עניינו,
אבל מה קרה?
היה חטא אדם הראשון, וגרם לכל מקום שמלחמת החטא,
ששפלו למטה ונעשו לרע גמור,
בעצם הדברים האלה הפכו,
נהפכו.
על כן, עכשיו, המשכן,
אומר השם משמואל,
ובדוגמת כלל בריאת העולם,
כבר מדרשים,
זאת אומרת,
כל הסדר המשכן בנוי בצורה של חזרה של בריאת העולם.
כי
כתוב שהם הביאו המון המון תרומה,
ואז ויכלו מלהביא,
דים שהפסיקו להביא.
למה צריך להפסיק להביא?
כי מהעולם,
כתוב שהעם הביא הרבה,
כתוב שמשה אמר די,
שהרקיע נמתח,
ואז אמר לו די.
אז
בעצם אנחנו נראה שכל התהליך הזה שנעשה בבניית העולם,
הוא חוזר בבניית המשכן, כי זה איט איט
היא מתקנת את בניית העולם.
כבר במדרשים, ובספר צור המור,
והאחדות אחת לאחת למצוא חשבון נגד כל מאמר
שבמעשרה מאמרות,
וכן נרמזו נמי תכף לתחילת היוויית המשכן,
ארבע מלכויות.
שמה?
שהכוונה לקרב.
באמצעות המשכן והמקדש,
את
כל באי עולם,
תחת כנפי השכינה.
זאת אומרת,
אנחנו צריכים לטפל במה?
בכל העולם כולו.
ובגלל שאנחנו צריכים לטפל בכל העולם כולו,
כל התרבויות בעולם,
אז עכשיו אנחנו צריכים גם להגדיר במתכות האלה,
שמייצגים את מי?
את כל העולם.
ואז את כל העולם, את בבל,
את מדי,
את יוון,
כל התרבויות בעולם, אנחנו צריכים לתקן אותן.
כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים.
זאת אומרת,
גם זה עכשיו,
למה המתכות האלה שאנחנו צריכים לתקן את כל העולם.
כמו שהיה עניין לעתיד,
כדי כתיב,
כי אז יהפוך על עמים שפה ברורה,
לקרוא כולם בשם השם,
אני רוצה להחזיר את כל העולם,
לקרוא בשם השם.
וכתיב ישעיה,
הלכו גויים רבים,
ואמרו לכו נעלה אל הר השם,
אל בית אלהי יעקב.
והיינו שמשום שאז רוח הטומאה יעביר מן הארץ,
וישוב הכל לשורש.
ובשורשם הרי הכל בקדושה.
וזה שבא הרמז בתחילת מלאכת המשכן אל הארץ.
זאת אומרת,
בגלל זה אומר השם לישראל,
אני צריך את זהב,
כסף ונחושת.
כמו יוון, בבל, מדאי ויוון.
כמו שבבריאת העולם זה חוזר בתוהו ובוהו,
תוהו זה בבל,
בוהו זה מדאי,
חושך זה יוון.
כן, זה חוזר.
כי בתחילה אני רציתי שכל העולם יהיה במקום הנכון שלו.
אה, נוצר חטא אדם הראשון, נוצר איזה שבר בעולם.
פעם ישכן ומחזיר אותנו אל המקום התכלית האלוקית שמה?
שאז זה יהפוך על עמים,
שפה ברורה,
כולם לקרוא בשם השם,
כולם יחזרו למקום הנכון שלהם.
ואז הוא מסביר.
הנה השלוש מלכויות הראשונות שלהן רמז גמל,
שפן וארנבת במדרש.
יש לנו עוד,
כן,
אותן תרבויות האלה,
מתגלים בזהב,
בכסף,
בנחושת,
בתוהו,
בוהו וכן הלאה,
וגם במה?
בגמל, שפן וארנבת במדרש.
סימן טהרה שלהן בפנים.
ומעלה גרה,
סימן הטומאה שלהם בחוץ,
שפרסם אינם מפריסים.
כן, בעצם החזיר וכן הלאה,
ארנבת,
שפן, גמל, כל אלה מה יש להם,
יש להם סימן אחד,
אבל או סימן אחד שבפנים או סימן אחד שבחוץ,
אבל רק סימן אחד.
וזה אומר שפנימיות יש בהם שורש קדוש,
אך בחיצוניות נאסרה וטמא.
על כן לעתיד שיעבירו רוח הטומאה,
וישאר השורש קדוש, יתקבלו לקדושה.
ועל כן יתקבלו זהב,
הכסף ונחושת,
למעשה המשכן בפנים.
ואז הוא מסביר, אבל אדום,
שהיא בהיפוך,
שהיא בסימן הטהרה בחוץ.
בסימן הטומן בפנים,
הוא מראה ששורשה בקדושה.
הוא רק בחיצוניות שבה.
זאת אומרת, בעצם החזיר,
שמנציג את אדום,
הוא מראה שהוא מפריס פרסה,
אבל באמת הוא,
אבל מעלה גרה הוא לא.
אבל פנימיות שלה, כולה רעה.
עובדיה כתב כתיב, ולא יהיה שריד לבית עשיו.
של עתיד, שיתגלה המחקר פנימיות,
לא יהיה לעשיו שום מקום במציאות,
וכן בלתי מתקבל מדוגמה לידי למשכן.
זאת אומרת,
בהתחלה עלו מושלים בארצו של עשיו,
והייתה להם שם מלוכה.
השאלה היא איך מתייחסים אל ה...
רואים שדווקא אדום,
הוא הולך ומתנגד למקדש,
והוא מחריב אותו.
אבל מסבירים,
קודם כל,
חלק הטוב שמהותו לא יאבד,
ולעתיד תהיה ממנו קליפת הפרי,
כי הקליפה צריכה להיות שומר לפרי,
בסוף גם הם יחזרו,
כמו הקליפה שהיא צריכה להיות שומר לפרי עד שיגיע הזמן.
בזמן שהקליפה הוא בתומה,
כמו שאומרים שגם בפרי,
הקליפה היא מגנה על הפרי שלא יזוב,
שלא יתייבש,
שלא ירכב,
אז כל הדברים האלה זה הקליפה שקודמת לפרי.
לדעתי,
כשתיבטל מציאות הטומאה,
תהיה הקליפה גם כמצד הקדושה.
ויש רמז על זה שמצד הפירות,
גם הקליפה נאכלת עם הפרי.
כמו שאתם רואים, יש לנו פירות שיש לנו גם אוכלים אותן
עם פרי,
ובסוף גם כן אותן מהויות אדום,
גם כי תהיה יחד עם ישראל בצורה הנכונה.
והוא רואה שבקליפה הוא נעים מצד הקדושה,
לדעתי,
גם כולם יהיו רק מצד הקדושה.
ולכן עושה כאן,
השמיעו דבר יפה,
לא פוגע מדרשים.
זאת אומרת,
אם אתה רואה כמה אומות שהם הולכים, הוא אומר,
הכל מחובר,
המקום מסודר.
בראשית העולם זה תוהו ובוהו
וחושך.
זה מסתדר מאוד עם מה שזהב כסף ולא חושך,
כי הכל בא לתקן את מה שנעשה,
כי זו הפחיתות האדירה,
וזה בעצם ההסבר.
מה שהתקבל לזהב,
לכלל המשכן, שהוא זהב כסף ונחושת,
לזה אמר שברזל הוא נגד אדום, להתקבל וכן הלאה.
וזה ההסבר.
ארקנטי
כנגד האומות
אבות העולם
לאברהם יצחק ויעקב לאותם סוד הזה של זהב וכסף ונחושת,
שבמשכן, המשכן,
מה הם מסמלים.
כן,
אנחנו רואים פשוט את פשוט המשכן,
זה נראה מאוד יבש.
תכלת וארגמן, ושני, ושש, וזהב.
אבל בעצם ארקנטי מסביר כאן דברים נפלאים.
אז בואו נראה.
לא לתרומה, אשר תיקחו מאיתם.
פירשתי מילת זאת,
כי היא התרומה,
תכונות העליונים,
ונחושת.
כבר ידעת עניינם,
אמנם ברזל לא נתנדב שנאמר,
ומסעות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע,
בבית בהיבנותו.
כבר פירשתי סודו.
אז מסביר כאן,
מה שהסברנו כאן, שברזל לא ישמע בבית.
זהב וכסף ונחושת.
תכלת וארגמן.
מתחילת עם לישון קול.
מה אתה אומר?
אני השם עושה קול.
והרמז בו ליסוד העולם.
אז זה, מה זה תכלת?
תף,
תף,
קול, תכלת.
הרי, כן, תכלת דומה לים, דומה לרקיע,
ורקיע דומה לכיסא הכבוד.
אם היית בוקס ישראל, שהיא תכלית הכול, בסוף הכול.
כי אתה מסתכל לים,
אתה רואה תכלת,
אבל במים באמת אין תכלת.
אתה הולך לרקיע,
אתה רואה שם תכלת,
אבל זה אין שם תכלת, אבל מקור
של התכלת זה מגיעה כיסא הכבוד.
והארגמן רומז למכריע ראשון,
כי הוא ארוג ממינים הרבה,
כפי שנאמר,
עמודיו עשה כסף רפידתו זהב, מרכבו ארגמן,
היא הארגמן.
הכסף,
זה נקרא ימינו שקשבחו, ימינה.
הזהב זה שמאל, כן, כסף זה מה?
חסד, חסד זה ימינו תחבי, כן, זה חסד.
זהב ושמאל זה דין,
היא מרחיקה יותר.
הארגמן מורכב משניהם.
ספר הזוהר מביא ודלת ראשך כארגמן.
מהו ארגמן?
גבנה דחלילן גו גבנה.
זה גוון שקוראים אותו גבן,
ויש שאומרים כי גבן הרגמן אדום,
אז בעצם הוא מחבר בין הזהב לבין הכסף.
ותורת שני, תבין פסוק,
כי כל ביתה לבוש שני, אני אמר על אשת חיל.
ואיתם שש מושזר,
למה צריך ליארוג אותם,
ליארוג את אותם,
את תכלת וגם שש מושזר באותן יריעות שהם מקפים את המשכן?
על שש צדדים.
מה זה שש צדדים?
העולם בנוי ממה יש שש צדדים, נכון?
ימין,
שמאלה, מעלה,
למטה,
פנים ואחור, כמו שבקובייה.
ואיתם מושזר יורה על אחדותם,
לשזור את כל הכיוונים בעולם לנקודה אחת.
דברות האלים הם דומים מיד הדין,
הזכיר הכתוב 15 דברים כנגד,
שימו לב,
מאוד מעניין,
ט"ו,
שיר המעלות,
כן,
יש לנו 15 שיר המעלות שבית ספר תהילים,
וכנגדם יש לנו גם,
כן,
מה?
15 תיבות בברכת כהנים,
ויש לנו 15 שבחות משתבחות כנגד,
שם מלכו,
כן,
משתבח,
שמחה ליד בקנו,
משתבח,
יש לנו כמה,
משתבח,
כמה,
גם 15,
וגם,
יש לנו, באותם,
כנגד שיר המעלות,
יש לנו גם כן מדרגות בין עזרת ישראל
לבין עזרת כהנים שעולים פנימה לשער הניקנור,
יש לנו 15 מעלות
כנגד אותן דברים.
אז בעצם אנחנו רואים כשיש לנו כאן,
אם אתה סופר את הדברים שיש במקדש,
אתה רואה שהכל מתחבר ל-15.
אם ככה,
אנחנו מבינים שכל דבר,
כל חומר שיש במקדש כן,
הוא סודי פנימי,
הכל במספר,
מדוד לבריאת העולם,
כנגד התיקון הגדול של כל העולם.
עכשיו,
יש בדף על דף, שהרב אהוביץ' מסביר,
ליקוטי שיחות.
למה צריך שיהיה הרבה כלים במקדש?
שכסף נחושת,
אז מסביר הרבי מליובאוויטש למה חשוב המתכות האלה של זהב,
כסף ונחושת,
שימו לב.
אומר הרבי מליובאוויטש ככה.
זהב, כסף ונחושת מסמלים שלושה סוגי אנשים.
כן,
קובעים את זה בליקוטי שיחות.
זהב מסמל
דווקא בעלי תשובה.
כי הזהב שהביאו ישראל למשכן היה כפרה
על הזהב שהביאו לעגל.
אז אתה רואה שבאיזו מתכת נעשה ממש התשובה.
בזהב,
הזהב זה מסמל את מה?
את בעלי תשובה.
כסף,
שימו לב עוד מקור אחד,
מסמל את צדיקים, שממש כל תשוקתם וחפצם
הוא עבודת השם.
אז מה זאת אומרת?
זה כיסופים, שם כיסופים.
מבחינת נכסף, נכספתי, זה הצדיקים.
נחושת,
אנשים שחטאו וטרם עשו תשובה, כמו המחתות הנחושת.
צריך בעצם לתקן אותם.
אבל אנחנו רואים כאן מקור שמסביר אצל הרבי
מליובאוויטש שהזהב בעל תשובה זה מה?
זה זהב.
המקדש צריך להיות כלול מכל שלושת הבחינות הנ"ל,
כדי שכל אחד משלושת הסוגים
יהיה חלק בו. אומר הרבי, שאני רוצה את הזהב וכסף ונחושת,
אני רוצה שכולם יהיו קשורים לזה.
כל אחד ישמע מה אני קשור לזה,
איפה אני,
כולם קשורים.
נכון,
הזהב זה החלק הפנימי,
זה בעל תשובה,
וגם הצדיקים,
וגם אלה שעדיין לא עשו תשובה,
ואנחנו רוצים שיעשו תשובה,
זה הנחושת.
ולא משימים זהב כסף,
עליהם הדעתי כי בכדי שיתקיים,
שכנתי בתוכם,
אי אפשר אלא על ידי הנחושת,
מהם יעשו את העדנים של חצר המשכן,
זאת אומרת,
צריך אותם,
גם את העדנים האלה,
העוברים בנקודת החול, אלא המסמלים נחושת,
אל ייפלו ברוחם,
יעשו תשובה,
לא יתייאשו חצי שלום,
מצבה מראה ויזרחו מראות הצובאות.
אז עשו את הקיור שעמד על יד המזבח,
זאת אומרת, כמו שהסברנו,
אמר הרבי מליובאוויטש בסוף האות על נחושת,
מה יקרה?
הם יעברו
ויקנסו פנימה עד מה?
עד הקיור שעמד על יד המזבח.
זו הסיבה שהיה צריך להיות גם כסף,
גם נחושת.
עד כאן דברי הרבין בביץ' בנקודתי שיחות,
אז ראינו כאן עוד מקור לזהב כסף ונחושת.
הרב קוק,
עולת ראייה,
הוא מביא בעיקר משפט אחד מאוד חשוב.
שהוא גם מסביר לנו את מה שקראנו פה,
קראנו גם כך הרבה דימויים,
זהב וכסף ונחושת.
הוא אומר,
גם אם אין מתכות,
הוא אומר,
עולת ראייה,
בעולת ראייה מביא את זה, זהב זה להידור,
כסף זה לפעולה.
המתכת שזהב,
הרי אתה לא עושה איתה משהו בזהב,
מה אתה עושה איתו?
אתה רק בעצם מקשט.
מקשט את הגוף, את אותם כלים,
את
אותם זה, זה זהב.
אין לו איזה חומר מיוחד.
כסף,
הוא יודע למה?
לפעולה.
כן,
זה כסף.
כסף זה פעולה.
נחושת כהכנה לפעולה.
כן, אז זה בעצם,
כל אחד מייצג כאן משהו.
את הזהב,
את הכסף.
ואת הנחושת,
זהב זה ההידור,
כסף זה הפעולה,
והנחושת זה ההכנה לפעולה.
בזה, בגלל זה אנחנו מבינים,
אנחנו מסבירים את זה גם כן,
המאור ושמש, וזה גם לסיים,
שאנחנו בסוף מתקנים על ידי אותן מידות
של זהב,
כסף ונחושת,
מחפרים את חטא העגל, מחפרים את...
על הכל.
זאת אומרת, כמו שהסברנו,
בואו נקרא את זה באור ושמש.
הוא אומר,
בהתחלה הביאו,
יש מרמז,
מה שכל שזה,
הביא תרומת הזהב לשם,
וכל שזה שימצא איתו תחילת דבר גמן,
ותרומת שני,
כל מיני תרומת כסף ונחושת,
הביא תרומת השם.
יש מרמז בסדר הכתובים האלו,
שבתחילה הביאו תרומת זהב,
אחר כך תחילת דבר גמן,
אחר כך כסף ולא נחושת.
מעניין המשכן היה לכפר אחרי את העגל כמו שהסברנו.
עניין התשובה צריך להיות כך.
איך עושים תשובה?
צריך שהאדם קודם כל יתקן הכל מה שפגם במידות.
מה זה מידות?
דהיינו,
מה שפגם באהבות רעות,
או ברעות חס ושלום,
זאת אומרת,
כל העניין של מה?
יחסי אהבה,
רעות,
יראה,
רעות, כל הדברים האלה של התפארות ברעות,
גאווה,
כל הדברים האלה, קודם כל, המידות.
דהיינו,
גאווה ושאר התפארות לא טובים,
וכאשר המידות הלא טובים,
אותם צריך
לתקן בתשובה שלמה.
איך עושים את זה?
אומר השם,
אמר רבי שמעון,
דהיינו,
לאחוז במידת אברהם אבינו.
לאהוב השם באמת, שורש אהבה.
אם אתה אוהב, אוהב את הבריות כמובן התורה,
האהבה היא יוצרת את החסד,
אברהם אבינו מתקן את העולם של המידות.
ולכן ביראה צריך לאחוז במידת יצחק,
לירא מפני
השם יתברך,
ולכן בהתפארות צריך לאחוז במידת יעקב.
אז מה עושים?
שורש התפארת לפאר הבורא נדבק באמת.
זה יעקב אבינו.
במילא כשיוחז האדם מהדרגת האהבות הקדושים,
במילא מגביה כל האהבות הנפילים,
ויראות הנפילים,
המתפארות הנפילים משורשם,
לתקן הכל,
זאת אומרת,
אתה מתקן את כל העולם,
שהעולם עד שהגיעה האבות,
אז העולם היה, באמת היה דור של מבול, דור פלגה,
והגיע עכשיו,
הגיע המצב של האבות,
הם מתקנים את כל הנפילות.
זה רק אמרתי,
בני ישראל מדירת המשכן,
כיסוד המדרגות.
דהיינו את המדרש בפרשה זו,
זאת אומרת, רבא זהב זה אברהם שנבחן בכבשן,
כסף זה יצחק שנצרף אגבי המזבח,
ונחושת זה הכתוב שנאמר, ניחשתי.
מה זה ניחשתי?
אמר לבן, ניחשתי.
ראשון מה?
ראשון נחושת.
ואז בעצם אנחנו בעצם מתקנים את הכל.
זה פירוש הפסוק.
נדבת לב הביאו,
כל כלי זהב הביאו,
רצה לומר,
בתחילה הביאו זהב,
תקן אהבות הנפסדות,
הביאו זהב בנקודת אברהם, תקן שורש אהבה.
אחריו הביאו תכלת וארגמן,
כי
התכלת היא מרמז להערה פחותה,
והיא התכלת למידת מלכות.
שבידם עונש כל העוברים על רצונו,
זו תכלת.
ארגמן מרמז מלאכים העליונים שבידם גם כן כוח לעניש.
אחר כך הביאו כסף ונחושת להרים הכל למידת יצחק ויעקב,
ותקן כל העירות הרעות וההתפרעות הלא טובים,
ואחזו מידת יצחק ויעקב,
ומועלים הכל לשרשם כמובן,
אז אנחנו מבינים כאן שיש כאן
סוד המתכות,
הוא
סוד פנימי ביותר.
הוא מייצג כמעט את כל מהלך העולם.
מה היסודות
של איזשהו רוחביים בעפר,
אברהם יצחק ויעקב,
של הכיוונים,
ומי ה...
של כיוון צפון,
וכן כיסופים ונחושת,
כל הדברים האלה בעצם מייצגים,
וגם מייצגות את המלכויות בבל, מדי ויוון.
בעצם כל הכלים האלה,
כל החומרים האלה של המשכן,
כבר בעצם עניינם הם מתקנים את כל מהוויי העולם,
שאליהם אנחנו רוצים לשאוף.
מזה אנחנו מסיימים את
המהלך החשוב שהמשכן,
אנחנו מסבירים גם כן המהלך, שהמשכן הזה
הוא מלווה את עם ישראל.
מה זאת אומרת המשכן?
המשכן זה הרצון הזה,
שהקדוש ברוך הוא תמיד נמצא איתך.
אפילו המדבר,
כשנמצאים במדבר, הקדוש ברוך הוא נמצא איתנו.
נגיד מדבר, מה אנחנו, אני תמיד נמצא איתך.
גם אם אתה יוצא לבד באמצע המדבר,
עשו לי משכן ששכנתי בתוכם.
זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא נמצא תמיד איתנו. הוא לא
עוזב אותנו. זאת אומרת, הקשר הזה תמיד יהיה איתנו.
מכאן,
גם כשעם ישראל עובר אחרי זה כל מיני משברים וכל מיני אתגרים,
תזכור, תגיד, טוב, היה פעם בית מקדש,
היה פעם ירושלים,
היה פעם את כל הנסים,
בתשובה ואומרת כאן,
תזכור, גם משכן, היה גם כן בתוך המדבר.
והקדוש ברוך הוא תמיד נמצא איתך,
גם כשאין בית מקדש,
אנחנו רוצים,
זה באמת, זה למוכר הנחלה,
אבל תזכור שגם היה משכן, שגם,
שהקדוש ברוך הוא,
אדם נמצא אפילו לבד בכל מקום,
בגלויות,
בדברים קשים,
תזכור שהיה משכן,
עשו משכן,
שכנתי מתוכם,
הקדוש ברוך הוא תמיד נמצא איתנו בכל מקום,
כנגד
אותם אומות שחושבים
שקדוש ברוך הוא עזב אותנו, חס ושלום,
כמו ברית החדשה,
אלא תמיד נמצא איתנו,
ובגלל זה חשוב מאוד מאוד להעמיק בסוד
פרשיות המשכן.
ומתוך כך אנחנו בעצם נתחבר בנושא שישי,
שבאמת זה נכון לברר שורשים,
וננסה באמת לתקן את כל בריאת העולם,
שאנחנו בעצם מצפים לזה,
ומקרבים לזה,
ומתפנים לזה יום-יום.
אז קובינצו, שבוע טוב.
