טוב, אנחנו, כזכור לכם,
בוקר טוב, אנחנו לומדים מגילת אסתר,
מתכוננים לפורים בעזרת השם,
ובפעם הקודמת
ראינו את השינוי הגדול שבעצם עם ישראל ניצב מולו, מדיניות פלורליסטית של אחשוורוש,
לא רק כלפי עם ישראל, באופן כללי בכלל, אבל עם ישראל נתפס, מה שנקרא, חשוף
לעניין הזה,
לראשונה, מה שבעצם מייצר בפעם הראשונה אפשרות, הזדמנות,
להיות דתי בלי לשאת על הגב את המטען, נקרא לזה המטען של הברית,
המטען הלאומי שגוזר גם עלייה לארץ ישראל, בניית בית המקדש,
חתירה להיות מה שקראנו בשבת שעברה, ממלכת כהנים וגוי קדוש.
בסדר?
זה האירוע, ולכן ככה ביארנו, מה?
וכך ביארנו גם את מה שכתוב שנהנו מסעודת אותו רשע.
לא נהנו מהאוכל, נהנו מהקונספט,
מהעובדה שיש כאן אפשרות סוף-סוף להיות בחופש דת,
חופש תרבות,
חופש לשון,
בלי צורך להעמיס על הגב את העול הכבד הזה של לקחת
אחריות על החיים ולהיות ממלכת כהנים וגוי קדוש.
האירוע הזה רק מחמיר בפרק שנלמד היום, שזה פרק ב'. מה ראינו כבר בשבוע שעבר? שבעצם חשוורוש מחליט ללכת על המדיניות הזאת עד הסוף,
ולאפשר בחירת מלכה
מממש כוכב נולד, כל אחת יכולה להיות מלכה.
זה מכניס את הממלכה לסחרחרת עצומה שנמשכת
חמש שנים כנראה,
של כוכב נולד כזה גדול,
ובאמת יש גם תחושה שיש פה מקום שנותן הזדמנות שווה לכולם.
כל אחת יכולה להיות מלכה בפוטנציאל, זה כמובן נותן לעם לחם ושעשועים,
ומרחיק אותם הרחק מכל מיני מחשבות של מרידה, שזה בעיקר
מה שמטריד את אחשוורוש.
בתוך האירוע הזה ישנו אדם אחד שהוא רואה את הדברים בצורה אחרת.
איש יהודי
היה בשושנה בירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמי בן קיש.
איש ימיני.
החז"ל דורשים איש יהודי, איש יחידי. היה די יחיד בתפיסה הפסימית שלו, בתפיסה מה אתה זה, אתה תראה איזה דברים טובים יש פה, מה אתה מאיים עלינו בכל מיני איומים וכאלה דברים וזה.
אבל מרדכי,
הוא נמצא בגלות,
מרגיש בגלות,
וגם מזהה את עצמו
כמי שהוגלה.
אשר הוגלה מירושלים, תראו כמה פעמים מופיעה המילה גולה בפסוק אחד.
אשר הוגלה מירושלים, הגולה אשר הוגלתה עם יכונה מלך יהודה,
אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבית. אתם צריכים להבין שהמגילה, אי אפשר לכתוב אותה בצורה מפורשת,
כי היא תחת צנזורה של אחשוורוש.
אז יש כל מיני, המגילה כתובה בשפת קוד.
כן? אתה לא יכול לכתוב,
אז לוקחים באותו פסוק וחוזרים על המילה גולה בכל מיני צורות כאלה ואחרות.
נדמה לי חמש פעמים, עוגלה,
עם הגולה, אשר עוגלתה, אשר עיגלה, כן?
ארבע פעמים בפסוק אחד, וריאציות שונות של המילה גולה כי מרדכי מרגיש בגלות.
זה לא המקום שלנו כאן.
וכאן בפרק הזה קורה דבר מאוד מאוד מעניין,
מאוד מאוד משונה גם.
לא יודע כמה מיליוני בנות רצו לאירוע הזה של כוכב נולד,
כן?
מי לא רוצה לצאת מהשדה תפוחי אדמה שהיא צריכה לעבוד בו כל החיים,
ולהיות איזה מלכה בארמון?
גם אם היא לא תיבחר,
עדיין צפויים לה חיי תענוגות בארמון הבירה, וכל היום היא תעשה לקג'ל, וכל היום היא תעשה פן בשיער, וכל הדברים האלו.
מה חסר לה?
יש בכל אופן כמה וכמה נערות,
יהודיות,
הכוונה,
שהן לא מעוניינות בדבר הזה, כן?
נערה יהודייה, אין לה מה לחפש.
אבל אוקיי, מה הסיכוי שמי שלא רוצה,
תיבחר?
אין סיכוי, אפס.
למרבה הפלא, למרבה התדהמה,
אסתר נלקחת, כך כתוב.
ויהי אומרת על עשה היא אסתר בדודו, כי אין לה אב ואם, והנערה יפה תואר בטובת מעלה ובמות אביה ואמה,
לקחה מרדכי לא לבד. הפשט הוא שמרדכי אימץ אותה, כן? לא התחתנת, אלא אימץ אותה.
ויהי בהישמע דבר המלך בדתו וביקווץ נערות רבות אל ששן הבירה אל ידי גיא.
מה זה ייקווץ?
איזה בניין?
אלו, בניין, אתם יודעים?
פעל, פיעל, פועל, מה?
התפעל. כלומר, היה צריך לבקש מהם להגיע? להתחנן לפניהם?
אה?
הם באו לבד, ייקווץ, רק שמעו את הידיעה, פשוט עזבו, רצו.
לעומת זאת, מה אסתר?
"בתילקח אסתר אל בית המלך אל ידי גיא שומר אנשים".
ותילקח זה בעצם ביטוי של כפייה.
אם זה קרה כפייה, כנראה אחשורוש,
כמו היום שאתה, אם אתה מביא איזה,
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך הלך.
יש היום כל מיני, נכון? אם אתה מביא לקוח
לאיזה חברה, אז אתה תקבל גם איזה הטבה, נכון? אז כנראה אחשורוש אמר,
הסוכן שדרכו
תגיע הנערה שתיבחר, הוא יקבל אושר גדול וכן הדברים האלה. ולכן אסתר,
הייתה סוג של נחטפת.
לא קרה כלום.
מרדכי אומר לה, הכל בסדר, תירגעי, יש מיליון בנות שרוצות, את לא רוצה,
יהיה בסדר, את, ישחררו אותך.
ליתר ביטחון,
ליתר ביטחון, מה אומר לה מרדכי?
בואו נקרא עוד את הפסוקים.
ותלקח אסתר על בית המלך אליד הגיש, ואומר אנשים, ותיטב הנערה בעיניו, ותצטח אסת לפניו, ויבל את המרוקדת. כמובן, היא הייתה מצאה חן בגלל שהיא לא ביקשה דבר.
אז זה כאילו, ההתנהגות האצילית שלה עוררה את החן הזה,
ואת השבע נורות וכו'.
לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה,
כי מרדכי ציווה עליה אשר לא תקין.
מרדכי אומר, אל תדאגי, אסתר, הכל יהיה בסדר. הייתה פה איזו תקלה, את תכף חוזרת, אבל יתר ביטחון,
כשישאלו אותך מייד, אל תגידי.
למה?
כי כל הרעיון של אחשוורוש זה להוכיח שהוא מלך פלורליסט, שהוא מלך נחמד,
ואפילו בחורה פשוטה מהעם יכולה להיות מלכה, אבל בשביל זה הוא צריך לדעת
מי הבחורה. אם היא לא אומרת מי,
אז מה יגידו?
אה, לקח עוד פעם אחת עם דם כחול. ולכן העובדה שאסתר לא אומרת מי, אמורה להבטיח את העובדה. אתם יודעים איך זה, נכון?
יש תור לאיזה מקום.
כולם רוצים להיכנס לאיזה מקום.
אבל
יש איזה ביקוש, נכון? ואז מגיעה איזה בחורה, כן, מי את? תעודת זהות, שכחתי בביתה. תחכי כאן בצד. יש פה מלא שזה...
גברת, מצטערים, תחזרי הביתה.
אני חושב שהצע הוא ביקוש.
מספיק שאתה מערים איזה קושי בירוקרטי קטן, כדי שיגידו, טוב, אין לנו...
אז לא.
יש כאן מספיק ש...
מספיק כאלו ש...
זה אחד מהדוגמאות
לאחד מהנהפוכויים הגדולים במגילה.
נהפוכו זה שאותו דבר בעצמו מתהפך.
בסוף מה קרה?
בסוף העצה, כלומר, יכול מאוד להיות שאם אסתר הייתה אומרת, תשמעו, אני יהודייה,
אז אחשוורוש היה אומר, אוקיי, אוקיי, אני באמת התכוונתי לתת הזדמנות שווה לכולם, אבל לא התכוונתי באמת לכולם.
עד כאן, ליהודייה זה קצת מוגזם, אז תחזרי הביתה.
אבל דווקא זה שהיא לא אמרה, שמעה בהצתו של מרדכי,
גרמה לתופעה הפוכה. מה הייתה התופעה?
שכל, בהתחלה באמת זה עיצבן תחשוורוש,
אבל אחר כך
כתוב כל אומה ואומה
נדמתה לה מאומתה.
הקסדים אמרו, היא קסדית, אצל מרקאים אומרים דיאלנה, נכון?
התימנים אמרו, תל אביב שהיא תימניה,
העיראקי אמרו היא עיראקית, כל אחד המרים שלנו. כלומר, דווקא העובדה שהאסתר הסתירה את עמה ואת מולדתה גרמה לכך שאחשוורוש הרוויח ביג טיים
ביוזמה שלו, כי הוא אמר, וואלה, פתרתי כאן מלא בעיות. אם הייתי ממנה מישהי, אז
אותה אומה שממנה הגיעה המלכה הייתה מרוצה, וכל השאר פחות. אבל עכשיו יש לי ג'וקר, יש לי מולטי-טסקינג של המלכה, מולטי-דיסציפלינרי, כן?
כולם חושבים שהיא ממנה, מצוין. אז העצה שמרדכי נתן לאסתר, לא רק שלא שחררה אותה, אלא כנראה מה?
הבריגה אותה בתוך האירוע הזה. נהפוך הוא רציני מאוד במגילה. טוב,
הביטוי שמרדכי בטוח שזה עניין של זמן עד שהיא משתחררת,
זה הפסוק הבא, וכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר אנשים לדעת את שלום אסתר,
ומה יעשה בה? כאילו, מרדכי היא משתחררת.
אגב, השפת האמת אומר שהסיבה שמרדכי זכה להושיע את כלל ישראל,
זה בגלל שהיה אכפת לו מיהודי, מיהודייה אחת.
ובכל יום ויום הכוונה בכל השנים הארוכות שאסתר הייתה. הרי אסתר
מתמנה למלכה באיזה שנה? של אחשוורוש? שנת?
שלוש, שבע.
כל אירועי המגילה קורים מתי? באיזה שנה?
המן, הגורל, כל הגזרות.
שתים עשרה.
חברים, בואו נעשה רגע אישור קו, כדי שלא יהיה כאן בלאגן.
שנייה.
נעשה רגע אישור קו.
המגילה מתחילה בשנת שלוש למלכות זה המשתה.
נבחרת למלכה בשנת שבע למולכו.
בסדר?
ויש שם הגורל,
אתה רוצה כוס מים, רבי עזרא?
רבוד.
הגורל,
הגזרה,
כל הבלגן קוראים בשנת
שתיים עשרה למולכו.
משנת שבע עד שנתיים עשרה לך חמש שנים. בכל החמש שנים האלו, שאסתר לא מבינה מה היא עושה שם,
מרדכי מגיע כל יום ויום לעודד אותה.
אומר השפת אמת בגלל שהוא השקיע ביהודייה אחת. כל יום
תיגל את כל עם ישראל.
טוב,
הקדמנו טיפה את המאוחר, ובהגיע תור נערה ונערה לבוא אל המלך אשווראש מקץ היות עקדת אנשים
שנים עשר חודש, כי כן ימלאו ימי מרוקיהן
שישה חודשים וכולי, ובזה הנערה באה אל המלך, כל אשר תאמר ינתנה לבוא עמה וכולי, בערב יבא ובוקר יישבע.
אליה זה, נכון?
ואז פסוק ט"ו:
"ווהגיע תור אסתר בתביכה אל דוד מרדכי אשר לקח לו לבט לבוא אל המלך לא ביקשה דבר
כי אם את אשר יאמר, רגע אסריס המלך שומר אנשים,
ותהיה אסתר נושאת חן בעיני כל רע. שוב פעם, המגילה מנסה להעביר לנו את העובדה
שאסתר נלקחת לשם בעצם כאנוסה.
היא לא מעוניינת להיות שם.
הגמרא שואלת את זה במסכת סנהדרין,
למה היא לא מסתת נפשה?
והגמרא אומרת כל מיני תירוצים שאסתר הייתה קרקע עולם, והיא לא שיתפה פעולה, היא לא רצתה.
מה הדרך להעביר לנו את העובדה
שאסתר לא רצתה, שתי דרכים. דרך אחת,
להעריך נועד את הפסוק בכל מיני פרטים שאנחנו כבר יודעים.
מה, אנחנו לא יודעים שאסתר היא דוד מרדכי וכל זה, נכון?
אבל אתה אומר, כאילו, בוא נדחה את הקץ כמה שיותר.
ובהגיע תור אסתר, בת אביחי, דוד מרדכי, אני יודע מי. כאילו, הפסוק עצמו מנסה לדחות את הקץ, וגם, בטעמי המקרא,
בנגינה, לפחות האשכנזית,
זה מין מנגינה שאתה שומע, אדם נגרר בעל כורחו,
ובהגיע...
תור אסתר, בת אבי חיל,
דוד מרדכי, אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך.
לא רוצה.
אין לה ברירה.
אין לה ברירה.
הזוהר אומר, אגב,
שאסתר מעולם לא הייתה עם אחשוורוש.
או, אז אתה אומר שד. מה הכוונה שד?
בזוהר, צריך להעמיק בזוהר. הכוונה שאסתר הצליחה ליצור,
זה תופע שאנחנו יודעים גם היום,
שלא, כן, לא על אף אחת מדינות ישראל,
אבל כשאישה חלילה עוברת איזה תקיפה מינית ודברים מהסוג הזה,
אז היא כאילו מתנתקת מהגוף.
כדי לשמור על עצמה, זה ההדחקה, היא מצליחה להגיד, כאילו, היא והגוף זה לא באותו מקום,
וזה מה שאסתר הצליחה לעשות, היא כאילו נתקעה את עצמה מהגוף שלה, הגוף שלה היה קרקע עולם, והיא הצליחה להתנתק.
זה לא באמת הייתה. אבל כל פנים, זה ודאי טרגדיה, אין מה לדבר,
שבת ישראל נלקחת בשבי וצריכה לחיות עם הגוי הזה,
למרות כל הדברים שנעשו, זה לא מועיל,
ובעיקר, הם לא מבינים למה.
היא לא מבינה למה.
זה תימהון שאין כדוגמתו. אסתר ויוסף הם דמויות מאוד מאוד מקבילות. גם יוסף לא מבין מה קורה איתו.
מה רוצים ממני? בסך הכול הלכתי לבקר את האחים שלי, חוטפים אותי, מוכרים אותי.
אההה, זה, הוא לא מבין, ואחרי זה הוא במצרים,
הוא יורד לבית האסורים, הוא אומר לזה, לא עשיתי כלום, לא יודע מה רוצים ממני.
גם אסתר לא מבינה.
לא מבינה. חשוב ש...
נעמיק בחוסר ההבנה,
כי בעצם ברגע ההתבהרות של אסתר, כשהיא תבין,
היא פתאום היא תבין מה היא עושה שם,
יהיה שם ניסיון.
כי גם כשהיא תבין, יבקשו ממנה לעשות משהו שהוא לא מובן לה.
כל פנים, כאן זה בוודאי טרגדיה.
יש דעות בגמרא, יש דעות בהלכה שיש צאן ט' בטבת.
בשולחן ערוך תק"פ כתוב ט' בטבת, לא נודע מה אירע בו,
ויש דעות שט' בטבת זה היום שאסתר נלקחה.
וצמים בגלל הדבר הזה.
והנה,
ותילקח אסתר, עוד פעם, ותילקח אסתר אל המלך אשוורוש, אל בית מלכותו בחודש העשירי, הוא חודש טבת, לא כתוב מתי, אבל אולי זה היה ט' בטבת,
בשנת שבה למלכותו, ואהב המלכת אסתר מכל הנשים,
ותישא חן וחסד לפעמים מכל הבתולות,
וישם כתר מלכות בראשה במלכת החדבשתי,
ומשתה גדול, משתה אסתר, והנחה למדינות,
ויתן מעשית כיד המלך,
ויקבץ בתולות שנית ומרדכי יושב בשער המלך. מה זה הפסוק הזה?
למה צריך לקבץ בתולות שנית מספיק? ויש לנו מלכה,
אומרת כאן הגמרא, שאחשוורוש אמר לאסתר, תשמעי, אם את מגלה לי מה עם שלך מצוין. אם לא, אני פותח את המכרז מחדש.
מפטר אותך, וזה אומרת לו מצוין, זה מה שהיא רצתה.
אז הוא כבר התחיל את כל הנוהל הזה,
ואז פתאום הוא שמע שכולם מה אומרים? מה שאמרנו, כל אחד אומר, היא שלנו,
מה אני עושה?
משאיר אותה, ככה אני מרוויח את כולם.
נכון?
עדיין אין אסתר מגד את מולדתה ואת עמה כאשר ציווה עליה מרדכי,
ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר הייתה באומנה איתו. יפה.
אז רבותיי, ברגע הזה הושלמה המהפכה.
אחשוורוש יוצא לדרך עצמאית.
כמו שאמרנו בשיעור הקודם, מה שמעניין את אחשוורוש ומה שמעסיק אותו, כמו כל אימפרטור, זה איך למנוע מרידות.
והדרך של אחשוורוש היא דרך מאוד מאוד רדיקלית וחדשה.
אתה לא תמרוד כי לא תהיה לך סיבה למרוד. בהתחלה הוא הלך כזה חצי כוח כי הוא עדיין שמר
את ושתי, שהיא בעצם דם כחול, עכשיו זה עד הסוף.
מי לא מרוצה מכזה מלך?
כל אחד יש לו איזה בת שבעצם קיבלה שדרוג,
ותחושה שנכון, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, פה אתה יכול להיות כל דבר,
כמו במין סוג של ארצות הברית כזה,
והיהודים, כמובן,
עוד יותר מרוצים, כי מה עכשיו אומרים היהודים?
אחות לנו בבית המלך. תראו, אנחנו באמת, נכון, כאילו שיש לך סגן נשיא ארצות הברית יהודי.
זאת אומרת, שמע, הנה, תראו, הצלחנו כאן, הגענו כאן להישגים,
הגענו כאן ל...
ולכן, על הרקע הזה,
הפסוקים הבאים מאוד מפתיעים.
מה היינו אמורים לצפות שיקרה כעת? שעכשיו
ראש וראש יוכל להירגע,
כולם איתו,
והוא יוכל להתפנות לכל החלומות שלו.
במקום זה קורה דבר מה?
הפוך.
בימים ההם
ומרדכי יושב בשער המלך,
קצף, בגתן ותרש,
שני סריסי המלך משומרי הסף,
ויבקשו לשלוח אחד במלך אחשוורוש. ויוודע הדבר למרדכי, ויגד לאסתר המלכה, ותומו לאסתר למלך בשם מרדכי.
ויבוקש הדבר וימצא, ויתלו שניהם על העץ, וייכתב בספר דברי הימים אל לפני המלך".
אז זה מאוד מפתיע,
שפתאום, אחרי כל הדברים הללו, אחרי שאחשוורוש מאוד מפנק את כולם,
עדיין
ניסו להרוג אותו, ומי ניסה להרוג אותו?
האנשים הכי קרובים אליו, שומרי הסף, שומרי הראש בעצם שלו,
שהם אלו האחרונים בשרשרת שמגישים לו את האוכל.
כלומר, זה אנשים שאמורים להיות הכי נאמנים, זה כמו היום המאבטחים של ראש הממשלה. הם האנשים היחידים
שמותר להם להסתובב עם נשק דרוך,
הרבה פעמים, עם כדור בקנה ליד ראש הממשלה.
בסדר? אז אתה צריך להיות בטוח שהאנשים האלו הם 200% נאמנים.
מסודרים, ישרים, אחרת הם יכולים כל רגע לפגוע בו.
אז מתברר שהאנשים הכי קרובים לאחשוורוש,
עם כל המהפכה,
ניסו להרוג אותו.
מי הם האנשים האלו?
אתה הרגת פעם מלך שאני לא יודע מזה?
יפה. יפה. טוב.
עלילות.
אז אז אה...
עכשיו, למה הם עושים את זה? בקיטן בתרש, מי הם?
הגמרא אומרת שהם שני תרסיים, שני כסתיים. הם בעצם שייכים למה?
שייכים לאליטה הקודמת.
וכשאתה נותן לאליטה... בקיצור,
מה מתברר לאחשוורוש? שהאליטה עדיין נושמת, רוכשת.
אני מזכיר לכם שאיראן,
שהייתה מדינה מערבית מתקדמת,
עד שנת 1977 היה שם ש"ע,
ש"ע, פעל לבני קראו לו.
הייתה מדינה, הייתה קשר עם ישראל ועם ארצות הברית,
אבל היה שם איזה גחלת איסלאמית קיצונית פטאלית שרחשה.
כשהוא, השעה, עשה טעות, ובמקום להרוג את השם שלו, המלא זה רוח חלח ומניג.
אז הוא הגלה אותו לצרפת.
אבל הוא בינתיים זה, וביום שחור אחד, הוא פשוט נחת בשדה התעופה, השעה נמלט על נפשו.
וכל השעה היסטוריה, כן?
כשאתה נותן למשהו לבעבע ההוא,
אז פתאום אחשוורוש מוצא את עצמו בסכנת חיים,
אחרי כל המדיניות שלו, אז משהו כאן לא עובד.
במזל, מרדכי הציל אותו.
היהודים תמיד נאמנים לשלטון,
ולכן מרדכי כחלק מהנאמנות הוא הציל, הוא קיבל ידיעה,
יהודים תמיד יודעים הכל, נכון? יש כזה, יש בדיחה כזאת שפעם הנשיא האמריקאי שאל את העוזרים שלו, תגידו, מאיפה היהודים יודעים כל דבר?
אז הם אמרו לו, תקשיב, יש ליהודים דבר שנקרא מקווה, הולכים לפני שבת למקווה, שם הם יושבים,
יודעים את הכל, נקרא מקווה נייס,
שם יודעים את הכל, הוא אמר, אני חייב, אני חייב את הדבר הזה, אמרו לו, טוב, הלך, למד כמה מילים ביידיש,
הלך לבורו פארק,
נכנס לה, ויצא,
ישב.
אל תשב ליהודי יהודי.
אז הנשיא המדינה אמר לו, בוסהרץ.
אז הוא אמר לו, אל תגלה לאף אחד,
שמעתי שנשיא ארצות הברית צריך לבוא לפה.
יודעים הכול.
אז מרדכי יודע הכול.
רבותיי, מה, מה?
לא יודע, שפות, אתה יודע, כן.
"אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן בן עמדת האגגי,
וינשאהו
בישם את כסאו מעל כל השרים אשר איתו". אחרי איזה דברים?
למה אחשורוש עושה את זה?
תשובה,
אחשורוש אומר, אוקיי, אני מבין שיש לי מדיניות פלורליסטית והיא נחמדה והיא מועילה ל-90% מהמקרים.
עדיין יש 10% מן המקרים שאני לא עולה עליהם,
ובשביל זה מה אני צריך לעשות?
להקים משטרה חשאית,
חזקה,
חברת,
שב"כ,
FBI, KGB, NKVD, סיקוריטאטה, כל מדינה עם הגוף שלה,
שטפלו בעניינים, טפלו באויבי הממלכה מבפנים. אלה הגופים לאורך כל השנים, זה גופי הביטחון האכזריים ביותר.
כן, האכזריים ביותר, אלה שמטפלים באיומים הפנימיים. הם מעלימים אנשים,
הורגים אותם בלי משפט, וכן על זה הדרך,
ידוע לנו, כן, הגסטאפו,
הקג"ב, ה-NKVD, ה-GFO, הסיקוריטאטה, כל הגופים האלה,
הם גופים שקיבלו יד חופשית כדי
ברוסיה, פשוט אנשים היו נעלמים ביום שלום, פשוט הבעיה, הבן אדם איננו.
כן.
אז זהו, אז החשב"ר אומרים, אני צריך פה איזה מישהו,
אחד שמבין ברציחות.
מי? המועמד?
אמן.
זה מה שכתוב,
וינשאהו וישם את כיסאו מעל כל השרים אשר איתו. מה הכוונה? אמן היה יותר חשוב? היה לו סמכות על השרים.
הוא היה יכול לחקור אותם,
הוא היה יכול להאזין להם, זו הכוונה, בסדר?
החשיבות שלו באה לידי ביטוי בזה שהוא היה סמכות על כלפי השרים. הוא היה יכול להגיד לאחר שווירוש, תקשיב, השר ההוא אני רוצה לחקור אותו, להוא אני רוצה להאזין,
להוא אני רוצה זה.
היה אחד כזה, אגב, בארצות הברית, ראש ה-FBI,
קראו לו, איך קראו לו, דני?
איך?
איזה? הובר.
הובר, הובר, כן, שהוא החזיק הרי הקלטות על כל הנשיאים. כל פעם שהיה עולה נשיא, הוא היה מבקש איתו פגישת עבודה.
אז הוא אומר לו, אדוני הנשיא,
יש לך כתובות מאוד מעניינות, אתה גר במקום הזה וזה, אבל אני רואה שמדי יום חמישי אתה גם פוקד איזה כתובת שם של איזה גברת, אז כדי שלא ידעו מזה ברבים,
מעכשיו אתה עושה מה שאני אומר לך.
וככה הוא החזיק נשיאים אחד אחרי השני, והחזיק אותם אצלו, ממש היה,
היה לו המון המון מידע, והוא השתמש בו.
ברור, אתה...
ברור, ברור.
אחרי השיעור, כל מי שאמר פה איזו מילה מיותרת,
אנחנו נטפל בו.
נטפל בו.
טוב,
אתם מבינים?
ולכן, בכל עבדי המלך אשר בשער המלך
קוראים משתחווים לאמן, כי כן ציווה לו המלך,
מרדכי, אלוהיך ולא ישתחווה.
עכשיו, למה מרדכי לא קורא ולא משתחווה? זאת שאלה.
וחכמים, גם חלק אפילו עשו ביקורת על מרדכי,
מה אתה מסכן את כולם?
מה מרדכי ראה שאחרים לא ראו? למה? הרי מרדכי הרי לא חייב לא לכרוב ולא להשתחוות לו. הוא לא חייב.
הוא יכול פשוט ללכת.
יכול, כאילו, אל תהיה בטווח שלו.
ויש, כאילו, בחז"ל, כמו ביקורת על מרדכי בדבר הזה.
לי ברור שמרדכי מנסה לעשות דבר מאוד פשוט.
מה?
הוא מנסה בדיוק.
הוא אומר, הסכנה באמן,
תכף נבין מה הסכנה באמן, זה שהוא יעשה לנו משהו
בלי שנשים לב.
הוא יתכנן השמדה בלי שנשים לב.
המטרה שלי זה לפוצץ את העסק הזה כמה שיותר מהר.
להביא איזה כמה שיותר מהר לקצה, כי ככל שנמתין יותר,
ככה הסכנה תלך ותעטוף אותנו ולא נשים לב. לכן מרדכי מנסה להביא את המן
אל הקצה. הוא מתאמץ איתו בכוונה, כדי שזה...
כי אם אין עימותים, אז בינתיים הוא יכול ככה, כמו שאנחנו נראה תכף את התוכנית שלו,
הוא יכול ככה לסדר את זה, ואז תהיה התנפלות. מרדכי מנסה להביא את המן לעימות,
כדי שהכוונה שלו תיחשף.
רבותיי, מה שקרה,
מה שקרה, עוד שנייה, מה שקרה,
זה שעזבו רגע מדוע אחשוורוש מינה את המן.
המן
הוא אדם
שמונע מכוח מטאפיזי
שדוחף אותו להשמיט היהודים.
זאת שנאה בלי סיבה.
אין סיבה.
אין איזה סיבה כזו או אחרת שתוכל לפתור אותה.
לדוגמה, אם אדם רוצה כסף,
רוצה ממון, אז אתה אומר, אוקיי, אם אני אתן לו שוחד,
אז אני יכול לפתור לך. לא, זה לא העניין
אצל אמן.
כדי להבין מה זה אמן, אנחנו באמת צריכים להבין
מה זה גרמניה הנאצית,
בסדר?
גרמניה הנאצית
שמה לעצמה יד
להשמיד את היהודים.
זה לא היה עניין של כדאיות,
למרות שהם גם שדדו אותנו.
זה לא היה עניין של משתלם או לא משתלם, למרות שזה גם היה להם משתלם.
זה היה עניין אידיאולוגי,
ולכן קורה הדבר המדהים הבא.
אתם יודעים ש...
את כל מה שאני אומר, צריך להוכיח לך פסוקים. מי אמר שאמן הוא כזה? בסדר, מי אמר? מה אתה סתם ממציא? אולי זה היה סכסוך.
אנחנו נוכיח את זה מעל הפסוקים. אני רק רוצה לעשות כאן איזה הקדמה.
כדי שנבין מה זה אמן, אז הפרשנות הטובה ביותר זה בעצם גרמניה הנאצית.
יהודי הונגריה הם הושמדו בתאריכים מאי,
יוני, אפריל, מאי, יוני 1944. מלחמת העולם השנייה נגמרה במאי 45',
קצת פחות משנה אחר כך.
בשלב הזה, במאי 44', הגרמנים כבר מפסידים במלחמה ביג טיים.
ביג טיים, כלומר, במזרח הם מפסידים, היה כבר קרב קורס כגדול שהם הפסידו בו,
ביוני יהיה הפלישה לנורמנדי,
הם מפסידים.
ויש לנו התכתבויות, גילו התכתבויות בין מי שהיה אחראי על השמדת היהודים בהונגריה, זה אייכמן, שהוא היה כבר מנוסה בדבר הזה, הוא היה אחראי על כל הטרנספר של הטרנספורטים של אוסטריה לפני כן,
והוא מונה להיות האחראי על השמדת היהודים.
יש לנו תכתובות בין אייכמן,
מפקד האס-אס בהונגריה, לבין
מפקדי הוורמאכט, זה הצבא הגרמני. על מה התכתובות?
התכתובות מי יקבל את הרכבות.
מפקדי הצבא אומרים, אנחנו זקוקים לרכבות כי אנחנו נסוגים במזרח,
אנחנו חייבים לשנע חיילים
או להוליך תגברות או משהו כזה, אנחנו מפסידים בקרבות.
ואייכמן אומר להם, זה לא מעניין אותי,
אני חייב להספיק להשמיד את היהודים לפני שאנחנו נפסיד.
זה האירוע.
מי ניצח?
אייכמן.
אתם מכירים כולכם את התמונה של הרכבת שנכנסת לאושוויץ, לבירקנאום, נכון?
יש כזה מלא סרטים, רואים כזה שער כזה,
עם שער כזה, נכון?
ורכבת נכנסת לתוך המחנה,
עוצרת ברמפה, נפתחות הדלתות, כלבים וזה, שנל, שנל, ראוס, כל הדברים האלה. נכון? אתם מכירים את זה?
לא, אתה מכיר את הדבר הזה?
הפסנתרן, ברשימת שינדלר, בהרבה, כל סרט זה כאילו ה... יפה.
זה, זה, איך נקרא לזה? זה חוסר דיוק היסטורי.
בסדר?
מה הכוונה?
היה דבר כזה, הייתה מסילה כזאת.
היא נבנתה במיוחד
להשמדתם של יהודי הונגריה.
אושוויץ, בירקן, הוא פועל מ-1943.
43, 44,
כן, שנתיים וחצי.
עד הרגע הזה,
היהודים היו יורדים ברמפה מחוץ למחנה,
ערך קילומטר וחצי מחוץ למחנה, הולכים ברגל,
מגיעים ברגל אל האזור הסלקציה, המשרפות, נגד היה עושה להם סלקציה,
ואז הם היו זה.
אבל מכיוון שעכשיו יש לחץ,
והגרמנים מפסידים במלחמה,
אז היה צריך להזדרז בהשמדת היהודים.
אז הגרמנים עושים חשבון, שאם יבינו מסילה ויכניסו אותה עד לתוך המחנה, זה יוכל להאיץ את הקצב הרבה יותר.
מגיעה רכבת, פורקים, לא צריך את כל המסע הזה, משפחות, ילדים, עד שהם הולכים, זה מאט את הקצב.
לכן בנו את המסילה הזאת, היא במיוחד להשמנת יהודי הונגריה. אתם מבינים את הרוע?
אתה יכול לשחד דבר כזה?
אתה יכול להציע לו איזה משהו?
השמנת היהודים היא לא אמצעי למשהו,
היא המטרה,
היא המטרה אפילו העליונה שאתה כופף אליה את שאר המטרות.
זה האירוע.
זה האירוע.
המן הוא מהסוג הזה.
מה שמניע את המן, היטלר ככה דיבר, מניע אותו, הוא אומר, אני נבחרתי על ידי הגורל העליון
לטפל בזה, או אנחנו או היהודים, זה לא, כן?
המן זה מין ישות כזאת,
זה מזכיר לנו גם את חמאס היום,
שמונה על ידי כוח מטאפיזי,
שרואה שליחות עליונה להשמיט את היהודים. רק בדרך כלל,
מטורפים כאלו, אף פעם לא היה להם את היכולות.
יש כוונה ויש יכולת. בדרך כלל המטורפים הם מטורפים,
אבל פה נוצרה התלכדות מזעזעת בין רצון,
שכמו שאמרנו, הוא נשען על המן האגגי, הוא נשען על עמלק, הוא נשען על זה. הרי עמלק, המופע הראשון של עמלק שבא להילחם איתנו
ביציאת מצרים, על מה הם נלחמו איתנו? הרי עדיין לא הייתה לנו ארץ,
לא נכנסנו לארץ ישראל.
עדיין לא הייתה תורה, לא קיבלנו תורה עדיין, אז על מה יש לכם מלחם איתנו?
על מה? על שנאה תהומית.
למה?
ככה.
זהו, עד שלוש שאלות.
איך אני אעשה נכון?
בואו נראה.
ויהי כי אמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם, ויגידו לו המען יראות היעמדו דברי מרדכי, כי יגידו להם אשר הוא יהודי. וירא מען
כי אין מרדכי קורא המשתחווה לו, וימלא המען חמא.
ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו,
כי הגידו לו את עם מרדכי,
ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי. אני שואל אתכם, אחי ורעי, נגיד שזה אדם אחד שמעצבן אתכם,
בסדר? אחד.
אחד.
אז, ואתם רוצים לנקום בו הנקמה הכי נוראה.
אז מה תגידו?
טוב, אני אהרוג אותו,
אני אהרוג את כל המשפחה שלו,
אני אהרוג את כל הבני דודים, את כל החמולה,
וגם אני אגלה את כל הרחוב שלו.
מספיק מופרע, נכון?
אבל אם אדם אחד,
עצבן אתכם,
ואתם אומרים, עכשיו, בגללו אני צריך להרוג את כל העם שלו בכל...
שמפוזר על פני 127 מדינות.
אז בעצם מה אנחנו מבינים?
שמרדכי הוא לא הסיבה, אלא מה הוא?
התירוץ.
הוא התירוץ.
המן רוצה להשמיד את כל היהודים, נקודה.
עכשיו, תחפש תירוץ, תירוץ כזה, תירוץ אחר, יש לי תירוץ.
זה לא קו חשיבה הגיוני,
שאתה אומר, אחד עצבן אותי,
ובגלל זה אני יהרוג את כל העם שלו שמפוזר ב-127 מדינות מיליוני אנשים.
לא,
אבל אם אתה
בהלך חשיבה
גרמני-נאצי, זה הגיוני,
זה מסתדר, כי אתה מראש רוצה להשמיד את היהודים, אתה מוכן להשקיע בזה משאבים,
לבנות רכבות, תחשבו,
הרי ועידת ואנזה, נכון? ב-1941, נכון? 1941 זה ואנזה? דני,
ינואר,
תעשו גוגל,
אני חושב שזה היה לפני כן,
אבל...
אז מה זה ועידת ואנזה?
ינואר 42, כן. מה זה ועידת ואנזה? ינואר 42. צריך להשמיד, אני מזכיר לכם, גרמניה עסוקה במלחמה. מלחמה זה מאמץ לוגיסטי אדיר, מטורף, רכבות וזה.
אבל אתה תשמיד את היהודים, צריך פה שיתוף פעולה.
אתה צריך רכבות, אתה צריך קטר, אתה צריך לבנות מחנות,
אתה צריך להמציא גז, צריך לעשות ניסויים, צריך זה, אלף ואחד דברים.
מכנסים את כולם למקום אחד, לווילה ואנזה, שם וזה,
מתכללים את הכול, בונים את כל התוכנית,
משרד הפנים, משרד החוץ, משרד הרכבות, משרד התחבורה, משרד פה, משרד שם, דבר רציני.
ככה נראה מי שהשמדת היהודים היא לא אילוץ,
היא לא אמצעי לכלום,
היא חלק ממטרות המלחמה, ויש לומר,
ממטרותיה העליונות ביותר.
אולי הכי עליונה.
הנה זה כתוב.
ואיבס בעיניו וכו',
בחודש הראשון הוא חודש ניסן,
בשנת 12 למלך אשוורוש,
הפיל פורו הגורל לפני המן מיום ליום ומחודש לחודש.
12 הוא חודש אדר. כשאמן מפיל גורל,
אנחנו בעצם מבינים שמה שמניע אותו זה מה?
זה מה?
זה כוח מטאפיזי.
צריך את הגורל, את ההוראה מלמעלה, כן, אתה...
עכשיו, מה זה מיום ליום ומחודש לחודש?
אנחנו יודעים שאמן נמצא באיזה תאריך?
תראו, בפסוק י"ב: "ויקראו ספרי המלך בחודש הראשון בשלושה עשר יום בו".
אז אמן מפיל את הגורל ב-13 בניסן.
בואו נבין מה זה מיום ליום ומחודש לחודש.
אמן מפיל גורל על כל יום בנפרד,
והוא אומר, בוא נראה אם אני יכול להשמיד את היהודים.
הוא נמצא בי"ג בניסן,
אז הוא אומר, טוב, היום אני כבר לא יכול, היום אני לא אספיק.
כתוב מיום ליום ומחודש לחודש.
בוא נתחיל עם אחר.
מפיל גורל על י"ד בניסן, יוצא לו,
לא.
טוב, אז לא.
ט"ו, ניסן, לא. ט"ז, גמר את ניסן.
עכשיו, עובר לאן? לאייר.
א', ב', ג', ד', לא.
עובר לסיוון, לא.
עובר ל... קח את כל החודשים, את כל החודשים, את כל החודשים, הוא עובר
עד שהוא מגיע בעצם לאיזה חודש?
חודש אדר.
א' באדר לא, ב' באדר לא, ג' לא, ד' לא, ה' לא, ו', ז', ח', ט', י', י', י' א' לא,
י"ב' לא.
בעצם י"ג באדר זאת ההטלה האחרונה שלו.
אין לו עוד... זהו, זו ההטלה האחרונה. הוא הטיל את כל ההטלות שהוא יכול להתחיל.
זה נכון?
ובי"ג...
מה?
הוא אמר על חודש אדר.
בי"ג באדר, יצא לו כן.
קודם כל זה קלאסי ברמת הביצוע.
יש לי עכשיו 11 חודש להתכונן.
אני בי"ג בניסן, יש לי 11 חודש להתכונן.
טוב מאוד, אני צריך את ה-11 החודש הללו.
אבל חוץ מזה, כל כך הרבה פעמים יצא לי לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, נכון?
כאילו,
הוא מפיל על כל יום,
מיום, אתם מבינים את החשבון, מיום ליום, מחודש לחודש. הוא מתחיל, י"ג בניסן, נכון?
אני אעשה עוד פעם, הוא מתחיל י"ד,
סליחה, צריך לעשות את זה ככה,
היום אני בי"ג, י"ג, אני לא אספיק שום דבר, בוא נתחיל מי"ד,
י"ד בניסן, יצא לו לא, י"ד באייר, לא, י"ד, כל הי"דים עד י"ד באדר, יצא לו לא.
וואו, איזה בעיה. טוב,
עוברת ט"ו,
ט"ו בניסן לא, ט"ו באייר לא, ט"ו בסיוון לא, ט"ו בהדר לא.
ככה ט"ו, ט"ז, י"ז, א',
טוב, א' ב...
מה זה?
א' בניסן שנה הבאה, יוצא לו לא, א' באייר, יוצא לו לא, ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י', י' א', י' ב', זהו, י' ג' זה אחרון,
נכון? הוא התחיל לרעה בי"ד, אז יוצא לו ככה, י"ג בניסן הוא לא יכול, כי זה אותו יום, אז י"ג באייר, לא,
י"ג בסיוון, לא, לא, לא, לא, לא, לא. מתוך 360 ומשהו הטלות יצא לו
365, יצא לו 334, לא, ובהטלה האחרונה,
י"ג באדר, זה בעצם התאריך האחרון, יצא לו, כן.
זה לא השגחה?
מדהים!
ואז הוא גם נזכר, באדר, מת מושיען של ישראל וכל הדברים האלו.
וואו!
הוא מונע מכוח מטאפיזי
להשמיד את היהודים. זו שנאה שמתחילה מעמלק, אבל עכשיו אצלו זה התחבר.
יכולת
עם רצון.
חברים, חברים, רק מחילת השם עוד פעם.
רבי אברהם,
תיאמנו את השאלה בינינו לפני כן.
אמרתי לו, תקשיב, אתה בדיוק בחמישה מביא את הפצצה, הביא אותה בול בזמן.
השאלה היא נשאלה, שאלה מעולה.
אוקיי, אמן הוא כזה מרושע וכזה, כל הדברים האלו,
אבל איך אחשוורוש,
שהוא, אמרנו, נוקט מדיניות פלורליסטית,
איך הוא יאפשר דבר כזה לקרות? אז בוא תשמע
את אחשוורוש.
חז"ל ברוח קודשם אומרים,
משל דאחשוורוש ואמן למה הדבר דומה?
אדם שהיה לו בור בגינה,
הוא אומר, וואלה, אני חייב למלא את הבור, מה זה הבור הזה?
ואדם שהיה לו תל
בגינה שלו, הוא אומר, אני צריך לפנות את התל. יום אחד הם נפגשו.
אז אמר, בעל הבור לבעל התל, שמע,
הוא אמר לך למכור לי את התל שלך?
הוא אמר לך למכור? קח אותו בחינם!
אחשוורוש מאוד מוטרד, כמו שאמרנו,
הוא מנהל מדינות פלורליסטית,
אבל הוא מוטרד מזה שיכול להיות שיש כאן מתחת איזה משהו שאני לא מזהה אותו.
אם יבוא מישהו לאחשוורוש ויגיד לו, שמע,
אדוני המלך, אני פותח לך את הבעיה.
הוא יהיה מבסוט או לא מבסוט?
אלא מה? שואל רבי אברהם, בצדק,
אבל איך אמן ישבק לו את זה? בוא תראה את האומנות
של המן.
ותגיד לי אתה אם אתה מבין מהפסוקים האלו שהמן מתכוון להרוג איזה מישהו.
ויאמר המן למלך אחשוורוש
ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העם. כלומר, המן בא לאחשוורוש ואומר לו, תמיד מינית אותו לראש השב"כ?
מינית אותי לראש ה... אני לא רוצה להגיד לראש השב"כ, לא יגידו חלילה, לראש המשטרה החשאית.
יש לנו, ברוך השם, אנשים ראויים בתפקידים,
כל אחד עם הזכויות שלו.
אז אני רוצה להגיד לך, עשיתי עבודה,
מחקר, אני רוצה להגיד לך את הדוח,
אני גיליתי את הגורם המרכזי שמסכן לך את הממלכה.
זהו.
אז הוא מתחיל למסור לו את הדוח. תקשיב, א', זה עם אחד,
שהוא נמצא בכל מקום.
הוא לא מציין,
אבל אם אתה לא תטפל בהם, הם נמצאים בכל מקום.
הם יכולים לעשות לך פה בלאגן בכל הזה.
מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותיך,
ודתיהם שונות מכל עם.
כלומר, אתה מנהיג פה פלורליזם,
אבל תדע לך שהם לא פלורליסטים.
תנסה לגעת להם ביום מנוחה.
תגיד להם, תקשיבו, אני מחליט שיום המנוחה במלאכה זה יום ראשון ולא שבת.
תראה, יש זבוב פעולה? מה פתאום?
החז"ל אומרים,
זבוב נופל בכוסו של אחד מהם, הם זורקים את הזוב ושותים.
אבל אם אתה תיגע להם בכוס, לא נוגעים.
כלומר, הם מאוד לא פלורליסטים,
הם מאוד לא מקבלים את ה... הם נהנים מזה,
אבל הם לא כאלו בעצמם.
ודתיהם שונות מכולם, ואת דתי המלך אינם עושים.
הם לא כפופים אליך, כי יש להם את הדת שלהם.
ולמלך אין שווה להניחה. כאילו,
אחשוורוש תמיד מאוד מוטרד מהתל"ג, מהמיסים.
אל תדאג, הם לא כאלה משלמי מיסים גבוהים, הם גם די מעלימי מיסים,
הכל בסדר גמור.
אם על המלך טוב,
ייכתב לעבדם.
ייכתב, זה בגוף שלישי, רחוק, סביל, וגם מה זה לעבדם?
זה סובל הרבה פירושים. קודם כל, יכול להיות לעבדם, אולי הוא שמע בעין,
שיהיו כאילו עבדים.
יכול להיות לעבדם, כאילו, נגלה אותם אולי לאיזה מקום.
לא כתוב בשום מקום להרוג. אגב,
כשאתם קוראים את הפרוטוקולים של ועידת ואנזה,
לא כתוב בשום מקום שהורגים את היהודים.
כתוב שהם מעבירים אותם למזרח,
ליישוב מחדש, עד שיימצא הפתרון הסופי לבעיה היהודית. לא כתוב בשום מקום, הכל בלשון נקייה, בחלוק לבן.
לא כתוב בשום מקום להרוג, לרצוח, לשרוף, לא כתוב. הכל נקי, הכל פתרון לבעיה,
יישוב מחדש במזרח,
בת מרקחת.
ייכתב לעבדם.
זה יקרה, יקרה כזה.
ועשרת אלפים כיכר כסף
אשכול על ידי עושה המלאכה להביא על נדזה המלאך. כאילו, אחשוורוש אומר לעצמו, אוקיי, יש פה איזה בעיה,
מאיפה הוא רוצה את התקציב?
הוא אומר, אבל יש לי תקציב, אל תדאג.
כנראה אמרנו, תכנן את התקציב הזה גם מהכסף שהיה לו, היה עשיר גדול,
דברים שהוא השתדל, וגם ממשהו לשדוד את היהודים.
כמה זה עשרת אלפים כיכר כסף, אתם יודעים? בערך של ימינו.
קל לחשב.
מה, מחצית שקל של היום זה,
כמה, כמה?
של כמה זה בשקלים היום?
נגיד, בוא נגיע ל-30, שיהיה לנו קל, 30. בסדר? אז זה שקל, אז זה 60 שקלים של ימינו, נכון?
מ-300 אלף
שקלים שעם ישראל תרמו, עכשיו, מחצית השקל תכף,
אז עם ישראל תרמו מחצית השקל,
נכון? אז
600 אלף גברים מעל גיל 20 תרמו מחצית, זה 300 אלף שקלים,
עשו 100 כיכר כסף,
בסדר?
אז 100 כיכר כסף שווה 300 אלף שקלים כפול,
כמה זה שקל אמרנו שווה? בימינו?
60. מה?
לא.
חצי שקל זה 30. אז אני כאן מוציא כאן את המחשבון, למרות שאתם ודאי טובים במתמטיקה יותר טוב ממני,
אבל שלא יהיו לכם ספקות בחיים, לא טוב סמלג בגבי תראה ספק.
אז אמרנו שמ-300,000 שקל
עשו 100 כיכר ו-300,000 שקל כפול 60 זה 18 מיליון,
אבל אמן שקל 10,000 כיכר,
אז את זה צריך להכפיל 100 כפול כמה זה 10,000? 100 כפול 100,
נכון?
אז את המספר הזה צריך להכפיל ב-100,
זה מיליארד נקודה שמונה מיליון שקל.
יש לאמן לשים על השולחן ז'דיד מזומן עכשיו כדי להשמיט את היהודים. אתה יכול להציע לאדם כזה שוחד?
אתה יכול לשחד אותו?
מה תציע לו?
הוא מוכן להשקיע 2 מיליארד שקל כדי להשמיט את היהודים, איך לשחד אותו?
כן?
מה זה, אחשורוש סודר, הוא אומר, בא מישהו,
אומר לי שהוא פתר את הבעיה, זיהה את הבעיה,
פותר לי אותה, לא יודע, הוא לא, נכנסתי לפרטים, גם אמן משאיר את זה מספיק מעורפל,
כדי שתמיד אחשורוש יוכל להגיד, אה, וואלה, לא ידעתי, באמת, נכון, הוא יגיד את זה בהמשך,
באמת, מי הוא זה ואיזהו?
הוא משאיר לו את זה במרחב ההכחשה,
אבל אני אטפל לך בבעיה, אל תדאג, אני אטפל, הנה הכסף, הנה זה,
וואלה אחשוורוש, הוא אומר, אחי, תודה רבה, סגרת לי את הפינה, קח את הטבעת,
הכסף נתון לך, הכסף נתון לך כוונה,
תשתמש בכסף למטרה שאמרת,
והעם,
לעשות בו כתוב בעיניך. מי זה העם הזה?
אתה יודע מי זה?
אתה לא יודע מי זה. איפה הוא נמצא, אתה יודע? לא, הוא אומר, אל תדאג, אדוני המלך, אני אטפל לך בבעיה.
לא כתוב בשום מקום שהורגים את היהודים.
ככה המן הצליח לשווק את תוכנית ההשמדה שלו לאחשוורוש.
עכשיו, אף אחד לא יודע מזה, רק שנבין,
חוץ מאחשוורוש והמן,
אף אחד לא יודע שזו התוכנית.
חוץ ממי?
אבל איך תשכנע את היהודים שבגן עדן הזה
מישהו הולך להשמיד אותה?
זה נשמע אינסיין, אומרים, זה נשמע טירוף.
מה אתה מדבר, אחי? אתה, תגיד, אתה הסתכלת החוצה?
אנחנו כאן בשיא האמנסיפציה, בשיא השילוב.
אתה חי בסרט.
בסדר?
איך ניסה מרדכי לחשוף את תוכניתו של המן?
מה הייתה התוכנית של המן להשמדה?
איזה כתבים יצאו גלויים ואיזה כתבים יצאו סמויים?
מה חשבה אסתר?
ואיך
הפך לה את הראש מרדכי?
על כך והלאות, בעזרת השם, בשבוע הבא יהיו עימנו.
