מוריי ורבותיי, האהובים והאיכרים, אנחנו נמצאים,
קודם כל שלום לכולם וברכה,
אנחנו נמצאים בשיעור סוגר
של הסדרה המרתקת שהכתה גלים בארץ, ואתמול חזרתי אפילו משיחה באחת הישיבות ההסדר בארץ,
שביקשה שנעסוק גם בנושא הגבריות, בעקבות הסדרה פה.
אני מקבל מדי פעם גם הערות,
וזה מסתבר שזה עוזר, זה עשה את העבודה.
אז
היום במפגש שלנו, החותם, התלבטתי מאוד מה לעסוק בין כל הדברים,
וחשבתי
על שאלה מאוד מעניינת, שאני חושב שהרבה גברים וגם נשים אולי נותנים את הדעת עליהם,
מה נשים באמת רוצות מגברים?
זאת השאלה שאנחנו ננסה לענות עליה במפגש הקצר שלנו עכשיו,
בסדנת הגבריות שלנו פה, במערה, המערה הגברית,
מה נשים באמת רוצות מגברים.
וכדי להיכנס לכל הנושא הזה,
צריך להבין משהו מאוד מאוד עמוק על המהפכה הפמיניסטית.
המהפכה הפמיניסטית,
שהיו לה כמה שלבים, היו לה כמה גלים, ככה זה נקרא.
הייתה מהפכה שבשלב הראשון, כידוע, רצתה לייצר סוג של שוויון בין גברים לנשים.
כלומר,
היא ערערה על מצב שהיא הגדירה אותו כדיכוי רב-שנים פטריארכלי של הגברים את הנשים.
ולכן היא אמרה, גם אנחנו יכולות לעשות את מה שאתם עושים, גם אנחנו יכולות להשתכר, גם אנחנו יכולות לצאת לעבודה וכן הלאה, בכלל שוויון.
בגל הבא של הפמיניזם היה ניסיון לטעון לעליונות נשית,
שבעצם כל הגבריות היא דיכוי עמוק של הנשיות,
והנשיות
היא יותר עליונה מהגבריות.
היו בתוך הזרם הזה כאלה שרצו לדבר על גברים ונשים כסוג של אחד ליד השני,
כוונה סוג של שותפים כאלה,
אבל בסופו של דבר גם הגל השני של הפמיניזם כפף את הגבריות לנשיות.
כי בעצם ההגדרה של הגבריות הוגדרה על ידי,
נקרא לזה הפרמטרים הנשיים.
וכדי להבין את התהליך הזה,
אני רוצה שלרגע, מה שנקרא, זה נושא, זה לעשות סיפור ארוך בצורה קצרה,
אבל יש מאמר מאוד מאוד יפה וחשוב שנכתב לפני הרבה שנים,
של הרב ניר מנוסי, עוד שקראו לו ניל מקדמת דנא.
זה יצא בקובץ מאמרים שנקרא שני המאורות,
השוויון במשפחה מבת יהודי חדש יצא על ידי ישיבת שיח,
ושם הוא כתב מאמר גדול על הנושא של הפמיניזם והמבט היהודי שלו.
אז לא לדאוג, אנחנו מדברים על גברים,
אבל בשביל להבין את הגבריות צריך להבין מה הגבר נותן
ביחס למה הנשיות נותנת.
אז הוא עושה כאן שתי טבלאות מאוד מאוד מעניינות של ההבדל בין
הדרך שבה הסתכלו על גברים ומה שגברים הביאו לעולם,
לבין מה שנשים ונשיות הביאו לעולם.
בסדר?
העולם המערבי.
אז אני עושה סוג של טבלה סכמטית מאוד מאוד פשוטה.
כשהגבריות בעצם
קשורה למושג שנקרא לו טרנסצנדנטי, שזה מעבר,
והנשיות זה האימננטי, הבתוך.
אז אני נותן כמה דוגמאות.
הזכר או הגבר הוא הבורא והבריאה היא הנקבה,
בסדר?
הזכר הוא העולם הבא והנקבה היא
העולם הזה הזכר הוא הטוב והנקבה היא הרע בסדר ככה העולם המערבי יסתכל הגבר הוא הנשמה והאישה היא נכון השקפה נוצרית כן השקפה נוצרית כן הגבר הוא השכל והאישה היא היצר הרגש איך שנקרא לזה הגבר הוא הצורה האישה היא
חומר
הגבר הוא התרבות האישה היא
מה יש לפני תרבות?
טבע.
טבע, נכון? טבע, ועל גבי זה בא התרבות.
הגבר הוא ערכים,
האישה היא, או הנקביות היא עובדות,
לא ערכים.
גבר או זכר ליניארי,
זאת אומרת תנועה קדימה,
ואישה היא מחזורית.
בדיוק.
יופי.
זו בעצם סוג של הסתכלות
על ההבדלים בין זכרי לנקבי,
תנועה זכרית ותנועה נקבית.
אני עדיין לא מנסה להסביר מה זה אומר,
אבל זה חשוב מאוד שנבין איך הסתכלו על זה לאורך דורות.
בעצם בעקבות
המהפכה הפמיניסטית,
המהפכה הפמיניסטית מכניסה נקודת מבט אחרת על מה הנקבי נותן לעולם.
כלומר, עד עכשיו נקודת המבט המערבית על הנקביות הייתה שלילית,
או נקרא לה לא אידיאליסטית.
כלומר, מה מביא לעולם את הגובה?
התנועה הזכרית.
הזכר מביא לעולם בעצם את הגובה, את העומק,
והנקבה היא צריכה לשמוע מהזכר ולקבל על הראש את מה שהוא אומר לה.
הפמיניזם בעצם חלק מהמהפכה שהוא מביא
זה מהפכה שמכניסה למימד הנשי, לרובן הנשי,
מימד ערכי.
אני נותן דוגמאות בתוך הטבלה.
תודעה גברית
היא תודעה אנכית-היררכית, קווית, זאת אומרת,
מפקדים ופקודים, לדוגמה,
ותודעה נשית תביא לנו,
מה היא תביא?
אופקי, שוויוני, מעגלי.
זאת אומרת, שולחן עגול.
בואו נדון על דברים ביחד.
מה החשיבה הגברית תביא לשולחן?
אנליטי,
מכני.
מה הנקבי יביא?
סינתטי, הוליסטי, להסתכל על דברים במכלול,
לא בניתוח, לא לפרק דברים.
ידע,
ידע גברי יביא לנו ידע אמפירי חיצוני,
מציאות ומבחוץ,
והאישה תביא לנו ידע חווייתי פנימי.
כלומר, כל הדברים שלפני כן נתפסו כשלילה,
הם מקבלים טוויסט חיובי.
מה הצד החיובי שהאישה מביאה?
מה הלוגיקה הגברית?
ליניארית,
חד משמעית, גבר,
אמת,
והאישה, הצד הנקבי יביא משהו לא ליניארי.
עמום, רב-משמעי, בסדר? כל הדברים האלה הם סוג של מהפכה
של החשיבה.
הנשיות מביאה לעולם פתאום איזה רובד שמאפשר לנו להסתכל על המימד הנקבי כמימד חיובי, שמביא לנו סוג אחר של חיובי.
ממילא, שוב, אני לא יכול לפרט את כל הדברים, אבל תמונת העולם הגברית לטבע,
מהו?
איך הגבר מסתכל על טבע?
כיבוש,
ריסון, ניצול.
איך אישה תסתכל על טבע?
השתלבות, סימביוזה, שיתוף.
פסיכולוגיה,
איך הגבר יסתכל על זה? בלשון הפרוידיאנית, הסופר אגו מעצב את האגו. כלומר, האני העליון מעצב את האני.
איך הנקבה תסתכל על זה?
האני מתגלה באופן טבעי מתוך הצד הטבעי, מתוך האיד, מה שנקרא.
בסדר?
כל הדברים האלה זה סוג של,
אפשר להגיד ככה,
בלשון יהודית הייתי אומר, השכינה חזרה לנשיות.
זאת אומרת, מה בעצם המצב של גלות? מה זה מצב של גלות?
שהטבע ריק.
מה? כן, רגע, רגע.
הטבע ריק בעצם בגלות.
ואז זה גורם לכך שהטבע גורם לריחוק, רצון להתרחק ממנו,
וכדי להתקרב לאלוקים אתה צריך להתרחק מהטבע.
איך לשון של בעל חובות הלבבות?
ככל שיוסיף הגוף בניין, יוסיף השכל חורבן.
זה מצב גלות.
מה שקורה בעצם, והתנועה הפמיניסטית היא בעצם חלק מתנועה מאוד מאוד עמוקה של העולם,
של חזרה של השכינה אל הטבע.
זאת אומרת,
האור האלוקי מתחיל להאיר דרך הטבע ולא רק דרך השכל.
גם הגוף הופך להיות חלק מהסיפור והרגש,
הדמיון,
תנועת החסידות,
תנועת החסידות היא מתחילה לעסוק בממדים של רגש, גוף,
הציונות שדיברנו עליה לפני רגע.
על מה היא מדברת?
חזרה לטבע,
חזרה על החיים.
ובכל זאת,
ובכל זאת, אחרי כל הדברים האלה שאמרנו,
שלפעמים מציגים אפילו את הגבר כסוג של דמות קצת שלילית,
כי אם אתה יכול לעשות את הדברים בהרמוניה,
אז למה אתה צריך לבוא מלמעלה ככה בצורה חותכת ולהרוס את ההרמוניה?
למה אתה צריך לבוא לטבע ולעצב אותו?
תשתלב עם הטבע.
למה אתה צריך להילחם ביצר?
תשתלב עם היצר, לא צריך להיאבק ביצר.
כאן בעצם אנחנו מתחילים לקבל תשובה
לשאלה מה הגבר נותן לאישה.
אפשר להגיד בצורה רחבה שפוסט-מודרניזם זה בעצם נקביות יתר של החברה.
למה?
כי פוסט-מודרניזם זה אומר שאין היררכיה, אין אמת,
אין משהו יותר גבוה ומשהו יותר נמוך.
הכל הכל שווה.
זה מעגליות.
ובמעגליות אין צודק ואין טועה.
זה כולנו ביחד, כל אחד והסיפור שלו.
אתה יודע, אם אתה יושב בשולחן עגול,
אז אחד אומר ככה, וזה הזווית שלך, וזה הזווית שלי, ואין אמת.
אבל מה לעשות
שיש בעולם כזה דבר עוול,
ויש רשע,
ויש רעים, ויש טובים,
ויש אמת, ויש שקר.
אז איפה זה?
בעולם פוסט-מודרני זה לא קיים.
בעולם נקרא לזה נקבי,
אין אפשרות לדבר על סוג של צודק,
טועה,
רשע, צדיק,
נכון, לא נכון, אין דבר כזה.
וכאן אני רוצה ממש בזמן הקצר שלנו להתבונן ביחד על פסקה קצרצרה מאוד מאוד מאלפת,
היא יכולה גם לעלף חלק מהאנשים,
שמופיעה בשמונה קבצים, קובץ א' תקי"ד.
קובץ א' תקי"ד, הרב קוק כותב כאן על ההבדל בין לימוד נשי ללימוד גברי.
מה ההבדל בין לימוד נשי ללימוד גברי? וככה הוא אומר כאן,
ככה
האיש והאישה
התכונה של הגבר
היא בנויה לבוא לאושרו,
לאושרו באל"ף,
על ידי הוספת תרבות ושכלול מדעי ואומנותי.
זאת אומרת,
הגבריות היא לא נביאה
עצמית רק,
אלא סוג של קליטה של ידע מבחוץ,
וגם השפעה מבחוץ
על דברים, כלומר לעצב את המציאות,
לעצב את הלימוד גם.
הוא אומר כאן שהאישה, התכונה של האישה
היא בנויה להיות הולכת ומתפתחת דווקא מתוכיותה,
בלא עמל של ספרים.
הוא מביא כאן את הדברים של חז"ל, כל המלמד את בעיתו תורה כאילו מלמדה תפלות, אני לא רוצה להתעמק עכשיו בתפיסה הרחבה של הרב קוק הלימוד נשי,
שזה דבר שקיים,
אבל הוא טוען כאן טענה מאוד תקיפה.
כל קלקולי החיים באים,
ועל כל פנים רבים מהם,
מזה שהאיש רוצה ללבוש בגדי אישה,
לגדול מאליו כצמח השדה במובן הרוחני והמעשי.
זאת אומרת,
כשהאיש רוצה להיות כמו אישה במובן הלימודי והמעשי, כלומר,
לצמוח רק בצורה טבעית,
מבפנים,
ללא סוג של למידה, נקרא לזה, שבאה מבחוץ.
הדבר הזה בסופו של דבר מחרב גם את הזכריות שלו,
כי הזכריות שלו נבנית מהאתגר הזה.
אני אסיים רק את הדברים של הרב.
יבואו ימים ויכיר העולם את עיוותתו,
את העיוות שלו,
ויחזיק כל מין במידתו,
ואז יהיה לנו מין אנושי ממוזג שהטבע הבריא כשהוא לעצמו מצד האם,
והופעת הרוח הפועל והמחפש מצד האב, שניהם כללו את יופיו.
זה הדברים של הרב שדורשים הרחבה,
אבל באופן כללי הייתי אומר ככה,
גבריות וזכריות,
ממש כמו שניר,
הרב ניר,
שרטט בתוך הטבלה שלו,
כוללת בתוכה באמת מימד מסוים של היררכיה,
של סדר,
לפעמים של משמעת,
לפעמים של אפילו ביקורתיות
ושל תקיפות,
אבל הדבר הזה מייצר את האפשרות לביטחון.
כלומר, המצב שבו אין אמת
והמצב שבו הכל פלואידי והכל מאוד מאוד מאוד יחסי,
מייצר בסופו של דבר חוויה של חוסר יציבות
וחוסר ביטחון וחוסר ודאות.
הגבר בסופו של דבר מעניק על ידי הזכריות שלו
מימד מסוים של ביטחון,
ודאות, יציבות,
תקיפות,
והדבר הזה מעניק למימד הנקבי דבר שאין לו.
וברגע שהחברה הופכת להיות מאוד מאוד מאוד מאוד נקבית,
מאוד יחסית,
מאוד רלטיביסטית, היא מאבדת את התוקף שלה,
מאבדת את החוזק.
וגם הגברים בסוף מאבדים את האמון שיש להם דבר כזה,
שנקרא חוזק,
כוח, תקיפות.
שוב, ביטחון, יש לזה המון המון מימדים.
יש ביטחון כלכלי, יש ביטחון פיזי.
מתי שהגבר הוא קצת, מה שנקרא, נחנח,
אז ברגע שיבוא מישהו וירצה לקחת לך את האישה,
אז היא תרגיש חוסר ביטחון שהגבר שלה לא ידע להגן עליה.
בשביל להגן על האישה אתה צריך להיות תקיף, לעמוד.
אבל אותו דבר גם בדעות,
ברגע שאתה לא תעמוד בתקיפות על הדעה שלך,
זה אומר שאתה לא עומד חזק על העקרונות שלך.
זה אותו דבר. כן, סליחה.
אנחנו מסיימים.
מה, שיורדת המשיכה.
אה, כן, כן. זה נושא שאנחנו לא נפתח אותו עכשיו, אבל בוודאי.
מתי ש... אני אחזור על השאלה. יכול להיות שהבלבול, המגדרי, מה שמכונה,
הוא נובע בסופו של דבר, בעומק, בעומק,
מזה שאין מובחנות.
מתי שהשיח הוא מאוד מאוד לא מובחן,
אז גם אנשים מזהים את עצמם כבלתי מובחנים.
הם לא יודעים לזהות מה הם.
אני זכר, נקבה, מה אני, מי אני.
הזהות לא ברורה.
אז מתי שאתה מחזיר את המימד הזכרי,
בעצם למקום שלו,
לתוקף שלו,
אתה מביא גם יציבות לא רק לחברה,
אתה מביא בסוף יציבות לאישה.
זאת אומרת,
בחזרה לשאלה שפתחנו בה, מה נשים רוצות מגברים?
בדיוק את הדבר שהם לא, הם פחות כאלה.
את הביטחון, את התוקף, את העוצמה,
את הוודאות,
את התקיפות.
זה לא דברים שחייבים להיות רעים, הם יכולים להיות טובים אם הם נעשים בצורה נכונה.
אז תם ולא נשלם המסע הגברי שלנו.
בשבוע הבא אנחנו בעזרת השם נתחיל משהו חדש בפינה הקצרה שלנו.
נראה, נראה מה זה יהיה.
אז להתראות, בשורות טובות לכולם. תודה.
