שלום, שלום לכולם.
היום קצת נעסוק בערים שמוזכרות בחלוקת הארץ
בפרקים י"ז, י"ח, י"ט,
כ', כ"א.
לא בשמות הספציפי, אלא ברעיון.
מה זה הערים הללו?
מספר לנו הנביא בפרק י"ט,
י"ט,
שהעם נקהל,
סליחה,
י"ח, י"ח,
והקהלו כל העדה בני ישראל שילה.
והשקיעו שם את אוהל מועד, והארץ נכבשה
לפניהם. ויוותרו בבני ישראל,
אשר לא חלקו את נחלתם שבעה שבטים.
אומר יהושע אל בני ישראל,
עד אנה אתם מתרפים.
לבוא לרשת את הארץ אשר נתן לכם ה'
אלוהי אבותיכם, הבו לכם שלושה אנשים לשבט
ואשלחם ויקומו ויתלכו בארץ
ויכתבו אותה לפי נחלתם ויבואו אליי
אז אם כן שלושה כפול כמה שבטים שבעה
פסוקי
ויתחלקו אותה לשבעה חלקים יהודה יעמוד על גבולו
מנגב, מדרום,
ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון,
ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים.
והבאתם אליי הנה,
איפה זה הנה?
לשילה.
וירתי לכם גורל פה, לפני ה' אלוהינו.
כי אין חלק ללויים בקרבכם,
כי
כהונת ה' נחלתו,
וגד ורובן וחצי שבט המנשה נחלתם ולרדן מזרחה,
אשר נתן להם משה עבד ה'.
פסוק ח' ט' קמים אנשים ומסתובבים בארץ.
אומר פסוק ח' ויצו יהושע את
ההולכים לכתוב את הארץ לאמור לכו ויתהלכו בארץ וכתבו אותה.
שוב העניין של כתיבה מודגש מאוד.
תכתבו פסוק ו'
פסוק ח'
הולכים לכתוב את הארץ.
אומר אליהם וכתבו אותה.
פסוק ט' מה הם עושים?
וילכו האנשים ויעברו בארץ.
ויכתבוה
לערים
לשבעה חלקים על ספר,
כתבו אותה
על ספר, מה זה הספר הזה?
ויבואו אל יהושע למחנה שילה.
חוזרים לשילה למחנה.
וישלח להם יהושע גורל בשילה לפני ה' ויחלק
שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקותם.
אז זהו, שאלה ראשונה,
מה הם כתבו?
אז מה כתוב בפסוק ט' והכתוב על הערים?
מה זה הכתוב על הערים?
אז ראיתי במצודת
דוד,
אומר לערים,
מה כוון פסוק ט',
פרק י"ח פסוק ט',
לערים,
אומר מצודת דוד,
לפי גודל הערים,
עיר גדולה מול שתי ערים קטנות.
מה זה לערים?
בהבנה, תמיד הבנתי, הכוונה היא סרטוט הגבולות.
אבל לא,
מה שממש בצד הזה,
שכתבו את הערים,
איפה שיש יותר ערים,
יותר גדולות, יותר קטנות.
פה הדגש הוא על
הערים.
חוזרים ליהושע,
וישלח להם יהושע הגורל בשילה לפני אדוני,
ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקותה.
מה זה לפני השם בפשטות במשכן
הדגש הוא לפני הקדוש ברוך הוא
ויעל גורל מטה בני בנימין למשפחותם ויצא גורל בין בני
יהודה ובין בני יוסף המקום של בנימין זה בין יהודה מדרום
לבנימין בנימין צפונית ליהודה ובין בני יוסף שהם
צפונית לבנימין בנימין דרומית ליוסף
ואין להם הגבול לפאת צפונה מן הירדן
ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון ועלה
בהר ימה והיא תוצאתה המדבר בית און
ומשם הגבול
לוזה אל כתף לוזה נגבה ויש פה רשימת ערים עטרות אדר
אחר כך יש פה בית חורון
קרית בעל היא קרית יערים
מה זה?
אז כבר רש"י מציין,
רש"י על פסוק י"ג.
י"ג.
אני חושב שכן, י"ג.
אל כתף, אתה רואה פה שלוז נמצאת.
ועבר משם הגבול לוזה,
אל
כתף לוזה,
נגבה היא בית אל.
אומר על זה רש"י,
היא בית אל שקרא יעקב,
ולא זוהי בית אל שיצא להעי.
כבר שני בית אל אומר רש"י, בית אל אחד שיעקב,
בית אל שני להעי.
שבכתב כתוב קודם, גבול יוסף, בפרק הקודם,
ויצא בית אל לוזה.
למדנו ששניים היו.
ולוז לא בחלק בנימין הייתה.
שחוט המיצר מלוז לפנים,
הגבול בין בנימין לבין יוסף,
היה דרומית
לעיר לוז.
כמו שהוא אומר, זה כתף לוז,
זה הנגבה.
ובדרומה של לוז,
נמצאת לוז מחוץ לחוט.
מחוץ לחוט.
נחלת בני יוסף.
ובית אל הייתה בין החלק בנימין, אם כן זה לא אותו מקום,
יש לוז ויש...
בית אל.
הנושא של לוז בית אל זה נושא קצת ארוך,
מתחיל מפרשת ויצא,
שיעקב יושב,
בא לבית אל,
היא לוז שמוזכר לראשונה,
ואחר כך יעקב בפרשת ויחי,
גם כן מזכיר
את לוז,
מוזכר המון פעמים לוז בית אל,
זה נושא צריך פעם
לדבר עליו.
אבל זה כנראה פה לא אותו מקום.
אם כן, יש פה רשימת ערים.
קרית יערים, פסוק ט"ו,
לאחר מכן,
פסוק י"ז,
ויצא אל עין שמש,
ויצא אל גלילות,
מעלה אדומים,
אבן בוען בן ראובן,
שמות של מקומות.
לאחר מכן,
פסוק כ"א,
אחרי סידור הגבולות
של שבט בנימין,
והיו הערים
למטה בני בנימין, למשפחותיהם,
יריחו,
בית חוגלה,
עמק קציץ.
בית חוגלה,
טוענים שזה צפון ים המלח אולי,
כנראה שם משהו באזור.
בית הערבה,
קיבוץ בית הערבה הידוע,
בית צפון ים המלח היה.
צמרים, בית אל, הנה פה בית אל זה חלק מבנימין.
ועוים והפרה ועפרה, אולי זו עפרה של היום.
וכפר ההמונה, יש ליד הופרה מקום הנקרא המונה.
והאפניהן,
ערים 12 ו-11,
ויש גבעון ורמה ומצפה וכפירה ועוד,
רשימת ערים,
וגם אחר כך בשמעון רשימת ערים. מה זה כל הערים הללו?
למה דווקא הערים האלה מוזכרות?
למשל,
שכם לא מוזכרת כך.
לא כתוב בפרקים הקודמים ששכם.
מה הערים שמוזכרות כאן?
אז רש"י, בפרק...
ט"ו, פסוק כ"א,
כאשר החלוקה אצל יהודה,
וגם שם כתוב, ויהיו הערים מקצה
למטה בני יהודה,
קבציה,
ועדר, יגור, וקינה,
דמונה,
ונדדה,
וקדש,
עוד רשימת ערים.
אומר רש"י בפרק ט"ו,
פסוק כ"א,
ויהיו למקצה למטה בני יהודה,
בגבול מטה יהודה,
שבו רבותינו למנוא יהושע את העיירות
העומדות על הגבולים.
עיירות עומדות על הגבול,
מי שמציין את הגבול, כל עיירות שיש בה רשימה לפי רש"י,
מביא את רבותינו,
שכל העיירות הללו הן עיירות
שעומדות על הגבול.
וגם הרד"ק כותב את זה.
מה המשמעות של הערים הללו?
מה המשמעות של כל המקומות הללו?
אנחנו מתקרבים עכשיו לפורים,
עוד שבועיים שלושה.
שושן פורים, אומרת הגמרא,
זה גם לאחר כך,
איזה ערים חוגגות את שושן פורים,
המוקפות חומה מימות יהושע בן נון.
הרשימה של הערים שיש פה,
רשימת הערים שנמצאת פה עוד לפנינו,
אלו הערים שאמורים לחגוג בשושן פורים בט"ו
באדר עוד שלושה שבועות בעזרת השם,
בערך.
כל הערים שיש פה.
כן.
רש"י כותב,
אמרתי פרק ט"ו פסוק כ"א,
אמרו רבותינו,
לא מנה יהושע את העיירות העומדות על הגבולים.
זה גם מסביר,
באחד המקומות יש עיר ומיסר עיירות לא מונות הגבול,
אז מסבירים מיסר,
המיסר הוא ערים גדולות.
כמו שראינו במצודה דוד, שהוא...
כן, כן.
גבולות בין שבטים,
כן.
גבול מטה בני יהודה, כותב רש"י באותו מקום.
השאלה מה מיוחד בערים מוקפות חומה?
יש גודל העיר, אני יכול להבין.
גדולה, קטנה,
היא גדולה, היא קטנה.
אבל מה זה, מה מוסיפה החומה לעיר?
אז אנחנו יודעים שיש ערים מכובדות בעבר,
היו צריכים להגן עליהם.
תפקיד החומה להגן.
אם זה רק משהו אסטרטגי,
משהו של להגן מפני האויבים,
מפני הבליסטראות של האויבים, שעוברים מהלך,
מפני הצבאות של האויבים,
לא צריך לפרט כל כך הרבה.
מפרטים פה, יש פה כמה פרקים,
ט"ו, ט"ז, י"ז, י"ח, י"ט, כ', כ"א,
רשימות ערים, ערים,
ערים, ערים, ערים.
ורובן הולך,
לא יודעים מה,
כשסתכלתי קודם באינטרנט,
חלק מהערים, בכלל לא יודעים איפה הן נמצאות עכשיו.
יש חרמה, למשל,
בשבט יהודה.
איפה זה?
יש
יש כמה דעות אנכיולוגיות, איפה זה חורמה?
יש אלתולד.
לא יודע מה פירוש המילה הזאתי.
אולי ממוקם לידה, אולי משהו אחר.
הנה פרק ט״ו, פסוק ל', אלתולד, כסיל, חורמה.
לא יודעים איפה זה, שהמקום היה שרוף,
כנראה זה באזור באר שבע,
אבל לא בטוח.
אז למה זה נזכר?
למה זה נזכר?
אז כבר היינו כמה תשובות לעניין, אז אמרנו,
א',
זה
מבטא את התכונות של עם ישראל.
ברגע שכל שבט היה לו תכונה נפרדת,
הייתה תכונה לשבט יששכר,
תכונה לשבט זבולון, יהודה, שמעון.
וכאשר יש גבולות,
זאת אומרת,
לכל תכונה יש את הגבול שלה.
זבולוני הים של סוחרים,
יששכר תלמידי חכמים ועובדי האדמה,
נפתלי קלי רגליים,
יש כמה תכונות שהן מופיעות בתנ״ך ובחז״ל.
ויש מגבלות,
יש גבולות לכל אחת מהתכונות הללו.
גם ציינו שגמרא מסכת גיטין אומרת,
צקלג מדומה וסנסנה מהרי יהודה,
ויש לו הצקת לגימה על חברו, זה צקלג
מדומה לשם יושב ודומם,
שומע חרפתו ולא משיב.
סנסנה, אומרת הגמרא,
הכלי הכר מביא את זה,
סנסנה ייפרה ממנו.
כלומר,
את השמות חז"ל דורשים גם על תכונות.
מי שיש לו
מריבה עם החבר והוא שותק,
שומע חרפתו ולא משיב ועונה,
אב כוצבש בגבורתו, אז זה כתוב שהוא גיבור מאוד,
אומרת הגמרא במסכת גיטין,
סנסנה ייפרה ממנו,
ייפרה ממנו סתם לטובה,
כי הוא עושה תכונה טובה.
כן, הערים מאוד מבטאות גם כן עניין של תכונות.
אבל ממסכת מגילה על פורים,
אנחנו יודעים שיש מושג שערים מוקפות חומה על משועבים.
אז ערים מוקפות חומה אנחנו מבינים,
כבר מכירים את זה בחומש ויקרא.
בסוף החומש כתוב, יש ערים מוקפות חומה,
יש להם כל מיני דינים מיוחדים,
שמישהו קונה שם אדמה,
מישהו קונה שם בית,
תופס, לא תופס, מחזיר, לא חוזר,
סוגיות בסוף חומש ויקרא.
אומרת המשנה במסכת כלים, עשר קדושות הם.
אומרת המשנה מסכת כלים ארץ קדושה מכל הארצות וערים מוקפות חומה
קדושות יש להם קדושה מיוחדת אם כן הרשימה שכל הערים הללו
המוזכרות כאן בפרקים הללו ערים קדושות יש להם יותר קדושה
מאשר ערים פרזות מאשר ערים שהם רק עיר בלי חומה
למשל מה שנקרא מגרשים מה שנקרא א' רש"י אמר את זה
ראשי אמר, בשם רבותינו,
שכל הערים המוזכרות ביהושע,
ערים ערי גבול,
אה,
סליחה,
אתה צודק.
הגבולים,
אתה צודק.
אני חושב מתחילה מסכת מגילה,
כתוב כל הערים,
גם הגמרא בהמשך,
שם במגילה דנה,
בדף דלתא,
היא דנה שם שמות הערים,
היא בנתה את זה בפועל,
או יהושע, הוא בנה את המקומות הללו.
תכף נראה בהמשך מי בנה אותם,
אבל אתה רואה שהגמרא דורשת את השמות הללו שמופיעים אצלנו בדברי הימים,
יש מגביל בדברי הימים גם כן לחלק מהפרקים פה,
שזה מקורות רבים ועניין יהושע בן נון.
עמיחתא פרשן גדול,
ראיתי עכשיו,
חיפשתי,
לא מצאתי את זה,
גם כן אומרת אותו דבר.
אחד הפרשנים פה,
אני כבר לא זוכר אפילו מי,
לא זוכר מי חיפשתי, היה לי רושם זה רש"י, אבל...
לא זוכר מי שיש פה באחד המקומות יש מספר של הערים
ניקח דוגמה אמרנו בשבט בנימין
אז אחרי רשימת הערים כתוב
יש גבולות ורשימת הערים שני דברים יש בכל אחד מהשבטים כתוב
ארבע עשרה וחצריהן,
ארבע עשרה ערים יש,
אני יכול לספור לבד, למה,
הנביא מספר לי,
אבל הנביא גם מסכם.
ויצא הגורל השני, שמעון,
חצר שועל, בלה, באר שבע ושבע, רשימת ערים,
בסוף פסוק זין,
ארבע עשרה,
ערים ארבע עשרה וחצריהן.
בכל הערך, חצריהן רשימת ערים, עוד ממשך,
אחר כך שבט זבולון.
ערים 12 ו-11, פסוק כ"ו.
כן.
אז באחד המקומות יש פער בין המספר לבין הפרטים.
נניח,
לא זוכר את המקום,
נניח שכתוב 15 ערים,
אתה סופר רואה שיש 10 ערים.
אז הפרשן,
לא זוכר את הדוגמה, פשוט חיפשתי ולא מצאתי, אבל הפרשן שמסביר אומר,
הערים במספר זה ערים גדולות.
הרשימה של השמות זה ערים מוקפות חומה.
ככה מסביר הפרשן,
אתם לא זוכרים איך,
אתם לא זוכרים מי זה הפרשן הזה,
אחד הפרשנים על הפרק
הזה. ככה מסביר את הפער בין המספר לבין ה...
יש לו כמה פערים שמסבירים ששני ערים זה אחד,
ובאר שבע ושבע טוענים זה אחד,
כי
הסך הכל יוצא פחות אחד מהמפרט.
אבל זה מושג שערים מוקפות חומה,
מושג כזה,
ערים מוקפות חומה בזמן יהושע בן נון,
שזה אומרת הגמרא,
ירושלמי,
שמו כבודה של ארץ ישראל,
לכן,
לא, השאלה היא למה בזמן אחשוורוש
לא הולכים
אחרי ערים בזמנו,
בזמנך היה את הנס,
תלך אחרי ערים בזמנך,
חשובות לא חשובות.
מה שחשוב,
יישא שושן הפור,
מה שלא חשוב,
שיהיה בפרזות.
אבל,
אומרת הגמרא בירושלמי,
שזה שום כבודה של ארץ ישראל.
אז זה נושא של פורים,
מה קשור אצלי לפורים,
זה נושא של פורים.
אבל רואים שיש מושג שהרימו כפות חומה?
שהיו מוקפות חומה
יותר קדושות משאר הארץ.
מהערים המוקפות חומה.
הערים המוקפות חומה משמעותיות לגבי הדברים
הללו. אומר השפת אמת.
אין שפת אמת על ספר יהושע לצערנו,
אבל יש על פורים.
אומר השפת אמת על פורים בשנת תרל"ה.
מוקפים.
למה יש מוקפים ולא מוקפים?
אומר השפת אמת,
שהיישובים חשובים יותר.
מה שיותר מוקף,
יש
סיבה להגן עליהם.
כן,
על בגדים לא שמים אזעקה, על בנק.
שמים אזעקה,
שמים,
נועלים את הדלת,
עושים משהו יותר,
אוצר יותר יקר.
צריכים יותר הגנת,
וכמה שנים הלכתי עם הבן שלי עם כזה,
סוג של טיסן כזה.
רצינו להטיס אותו ליד משרד ראש הממשלה,
יש שם דשא כזה,
ולא הצלחנו,
הצלחנו גובה מסוים,
אבל לא הצלחנו מעבר לזה.
אחד מהמבטחים שעבר,
הוא אומר,
לא תצליחו,
אנחנו
דורגים שאף מטוס לא יוכל להעוף,
אפילו טיסן,
אי אפשר להעיף אותו מעל גובה מסוים, מטר,
מטר וחצי,
לא יותר מזה.
משום דאגה ל...
ראש הממשלה ולכל המערכת שיש שם אז לכן מה
שיותר חשוב יש יותר הגנה על הדבר הזה אם
ההסבר שהוא מוקף זה מה שיש בתוכו משהו חשוב
אומר השפת אמת
נראה שחשובים יותר המוקפים
כי עיר המוקפת חומה
בעת מלחמת יהושע
הייתה תחת קליפה יתרה ממלכי כנען
אם מלכי כנען הקיפו אותה בחומה
מה זה חשוב להם?
וכבר אמרנו כמה פעמים שהמלחמה היא על כבוש ארץ,
זה לא מלחמה בשביל שטחים,
לא בשביל שיהיה לנו בית טוב,
שלא יהרגו אותנו,
שיהיה לנו כלכלה,
פרנסה ודברים כאלה,
זה היה
קידוש השם בעולם,
לעשות עולם יותר טוב.
תקן להם על חוץ שדי, קבע את זה יהושע מתי?
שהוא קבע את זה ביריחו, על איזשהו שבח,
כותב את התפיסה,
את התפיסה הוא קבע אז.
כל המלחמות של יהושע היה בשביל תקן להם חוץ שדי,
לעשות עולם יותר מתוקן, יותר טהור.
אז המלחמה מולם,
מול הכנענים, היה בדיוק על הדבר הזה.
כל אחד מהערים הללו, היה לה משמעות,
מהשמעות לפעמים בית ספר יהושע,
היה לו משמעות בעולם העבודה הזרה שלהם,
בתכונות הרעות שלהם.
כשתפסנו וכבשנו את הערים,
לא רק תפסנו את הערים,
את הקרקע,
את הבתים,
את החומה,
את המעיין,
את הרוח,
את התרבות תפסנו שם.
תפסנו את הטומאה והפכנו אותה, הפכנו טמא.
לטהור.
חלק היה צריך להחריב,
חלק לא להחריב,
כל אחד לפי הטומא שהייתה מהמקום הזה.
כי מה שהיה חשוב להם,
מה שחשוב להם זה הרים למלא עבודה זרה.
למשל יריחו הייתה מלאה עבודה זרה.
לא סתם רחב הייתה שם.
יריחו כן,
כן.
כן.
יריחו.
זו עוד שאלה שידענו עליה,
יש בנושא כמה מאמרים על השאלה הזאת,
בנושא,
יש כזה קובץ.
אבל הפסיד שבעה ילדים בזמן אליהו הנביא,
שכחתי את שמו כרגע,
היה...
כן, נכון.
לא, רחב הייתה, כתוב, אומרת הגמרא, בתענית,
שכל מי שאומר רחב רחב, מיד הוא רואה קרי.
כל מי שאומר את המילים רחב רחב,
כמו להזכיר את הבחורה הזו,
את האישה הזאתי, ישר רואה,
הייתה מאוד יפה,
היו רואים בה,
ישר רואה קרי.
אז אומר לך,
אדם אומר,
אני אומר,
ואני לא רואה קרי.
אז המורה שאמר לו את זה,
אמר לו,
כי אתה לא הכרת אותה,
אם היית מכיר אותה, הייתה כזאת יפה,
כזאת מושכת.
גם צדיקים שאומרים את השם שלה, היו רואים קרי.
הייתה כזאת מוחצת.
והיא אומרת להם, אומרת למרגלים,
אומרת, רחב אומרת למרגלים,
שאני יודעת
שכל מלכי הארץ פחדו מכם.
איך היא ידעה?
הייתה מקצוע זונה כתוב, כן?
כפשוטו, זה לא היה...
אומרים לך את זה, כל המלכים באו אליה.
הייתה אישה מאוד חשובה.
דיברנו על זה בזמנו.
הייתה אישה מאוד חשובה, מאוד יפה, מאוד מושכת.
כל המלכים
של ל"א מלכים,
כשיהושע כובש אותם, כולם באו אליה.
והרגישו שכשהם היו איתה, שהם לא מצליחים.
והרגישו שהם מפחדים, כולם מפחדים מישראל.
מכם היא אמרה את זה למרגלים, עם ישראל הם מפחדים.
כל המלכים מפחדים מזה.
אז על מספרים שהיא נולדה כשיצאו ישראל ממצרים,
אם היינו באים לארץ מיד,
כשהייתה בת שנתיים,
משהו כזה.
הייתה יהודיה מיד.
כיוון שלא הגענו לארץ,
אז אומרים חז"ל,
היא פנתה למקצוע של זנות.
הייתה אישה גדולה מאוד, שהיתה מאוד חשובה.
אישה עם כישרונות לא נורמליים,
לא סתם הייתה יפה,
חיצונית,
היה לה גם כוח פנימי.
והיה לה רצון אז
לקשר את כל עמי הארץ,
כל הכנעים בארץ.
ולכן כולם באו אליה.
אז היא בחרה דווקא במקום של יריחו כתוב,
יריחו נקראת מנעולה של ארץ ישראל.
כתוב שכולם שגרו את החיילים שלהם ליריחו כדי להגן מפני ישראל.
חומה שיכולה לתאר הוא חומה אדירה בעובי שלה.
וגם ריבוי עבודה זרה, כי זה היה מרכז התרבות כנגד
ישראל.
היה שם ריבוי עבודה זרה,
כל התרבות של הכנענים התמצתה שם.
כן, כן.
וגם את המרכזים, וזה המרכז הכנראה.
כשישראל באים לארץ מול יריחו,
הם מבינים כנראה שהמקום הראשון הכי מכריע,
זה, לכן שורפים את העיר הזאת.
כי יש פה משהו שאי אפשר
לחיות איתו.
בהמשך עשו עוד כמה ערים, ולא כל הערים שרפו.
יש ערים שהירו אותם על תילם.
ואת יריחו שרפו,
היה שם חומה אדירה,
כתוב,
לא זוכר כמה אמות הייתה החומה הזאת.
אני לא זוכר.
יצאו משהו אדיר, משהו
ב...
אז אם כן, כל התרבות, כולל אותה גברת, כולל
העבודה זרה,
כולל החיילים להגן מפני ישראל,
פשוט הלכו למקום הזה.
אותה אישה,
רחב,
כשהיא פוגשת את המרגלים,
ניצלת בזכותה שהגנה על המרגלים.
מהבעל שלה, מי מתחתן איתה אחר כך עם?
יהושע.
וכתוב, יצאו ממנה שבע נביאות.
שבע נביאות, ירמיהו,
חולדה, עוד כמה נביא עצומים, יהושע והאישה הזאת.
גדול הדור, המנהיג שלו, תופס את האישה הזאת,
כובש אותה,
כובש,
הכוונה,
את התרבות שלה,
המנהיג כובש את התרבות
הכנענית,
ואז היא רוצה להתחתן דווקא איתו.
עם יהושע.
יוצאים מהם, ברוך השם, משפחה נפלאה.
זאת אומרת, היה לה כישרונות גדולים,
כי
עם ישראל לא היה בארץ,
עם ישראל עשה את המרגלים,
היא פנתה לכיוון שלילי.
היה לה עוצמות לא נורמליות.
כל המלכים באו אליה.
עכשיו ישראל מגיעה לארץ,
היא אומרת, או,
זה החלק שלי.
זה החלק שלי.
בסדר.
מה זה?
היו לו בעיות, היו לה בנים, נכון.
היו לו, ממנה, כן.
היה נשוי לפני זה?
אני לא יודע.
אולי כן.
אז אומר השפת אמת, אני חוזר.
כשמה שמלכי כנען היה להם חשוב,
היה להם כל אחד מהערים שבספר יהושע היה מרכז תרבותי.
יריחו הייתה מרכז תרבותי על,
אבל כל אחד היה תכונה של עבודה
זרה, היה אופי של עבודה זרה.
שבע עמים
זה שבע תכונות, ככה מסבירים.
מה זה אומר כשבוחרים מקומות מסוימים לעבודה זרה?
לפעמים הם בחרו את הערים שלהם,
את המקומות לעבודה זרה.
עלת תולד, חורמה,
כל המקומות שהזכרנו קודם,
צקלג,
כל המקומות הללו.
אני מרגיש שיש בזה משהו מיוחד, אומר השפת אמת,
זה סימן שהם בחרו את הקליפה,
כן?
הרי אומרת הגמרא,
סמך המשנה,
שמקום שיושב ויוסף מוקף חומה,
זה לא נקרא מוקף חומה.
כלומר,
מקום שבא בן אדם לגור שם,
הקים התנחלות, גבעה.
תצטרף עליו עוד אחד,
יהיו חמישים אנשים,
אלף אנשים, עד עשו חומה, זה לא מוקפת חומה.
מה זה מוקפת חומה,
אומרת הגמרא, מקום שהקיפו חומה ואחרי זה גרו בתוכה.
כלומר,
טאבה, תוכנית בניין ערים,
צריך תוכנית שלמה.
עיר שהוקמה במקרה,
הצטופפו אנשים,
החליטו להקים עיר,
זאת לא מוקפת חומה.
דווקא עיר שמתוכנת מראש להיות עיר חשובה.
זה מדגים משהו על שפת אמת.
הם הקימו את הערים האלה בכוונה,
יש הרי אותה דרך התפתחות מקום.
העיר מתפתחת ואז מקיפים אותה בחומה כדי להגן.
אבל לא אלו הערים של יהושע.
ערים כערים שהוקמו מראש כי ערים מתוכננות מראש למטרות שלהם.
כלומר הם זיהו המקום הזה תכונה מסוימת, הכנענים.
אמרו פה נקים עיר,
בנו חומה ואז באו אנשים.
אומר השפת אמת וזה סימן שיש בה קדושה יתרה.
אם זיהו את הקדושה של המקום הזה,
לפי הכלים שלהם הפכו את זה לטומאה,
לכן יש שם קליפה.
לכך שנכבשה הארץ
היה בעיר מוקפת חומה קדושה יתרה
כדאיתא המשנה עשר קדושות
אחד מעשר קדושות אמרנו מסכת כלים
עיר מוקפת חומה לכן הוא מסביר גם בפורים כיוון אצלו יהודים מוקפים
לא הייתה רק קליפת העיר לכן
על ידי המן אכן הייתה שמחה יתרה,
זה
קשור לפור,
אבל ענייננו,
עניין של יהושע,
זה מקום שיש בה טומאה יתרה,
יש בה קליפה יתרה,
וזה מלמד שיש בה גם קדושה יתרה,
הם בכלים שלהם עובדה,
שבעת הם לא יכלו להפוך את זה לטובה,
הם פשוט את זה לרעה,
את העוצמות של המקום הפכו לרעה.
כשיהושע כובש את זה,
אז הוא הופך אותם,
הוא כובש לא רק את הבתים,
לא רק את החומה והמים,
הוא כובש גם את התרבות שלהם,
הוא הופך את זה לקדושה יתרה.
יש כלי יקר מדהים על פרשת נוח.
בנוח היה מבול.
מה עשה המבול?
כתוב בחז"ל,
שהוא קטם את הארץ גימל טפחים.
לאחר גזרו טומאה על ארץ העמים,
כי יש שם הגופות של דור המבול.
בארץ לא ירד מבול.
במגע מטמא,
אם אתה נוגע בגוף של גויה מטמא.
במגע זה מטמא, כשאתה נוגע בגוף של גויה מטמא.
בבית לא.
טומאת אוהלים לא, וטומאת מגע, כשאתה נוגע בזה,
זה מטמא.
ולא כמו יהודי, יהודי גם נכנס לאוהל מטמא.
בכל אופן,
אומר הכלי יקר מדהים,
אומר שבארץ ישראל הרי לא ירד,
ארצה לא גשמה ביום זעם, יחזקאל,
ארצה לא גשמה ביום זעם,
בארץ לא ירד גשם,
באותה,
בימי המבול.
ירד מסביב, לכן יחזקאל, גם הארץ,
אבל כי אין חומות
מסביב לארץ, אבל בארץ נכנסה...
הייתה, אבל לא ירד כאן המבול, ירד בירדן, בעיראק,
נכנס, אבל פה לא ירד גשם.
למעיינות פה לא עלו מתהום רבה.
ולכן הארץ לא, את השלושה טפחים בארץ,
שבאומות חוץ לארץ, זה,
איך לשון הגמרא,
אני לא זוכר.
זה טיפל בארץ, לא זוכר את השם של חז"ל.
אז
בארץ
זה לא קרה.
רק כך, זאת הסיבה שבארץ הקדושה נשארה.
חוץ לארץ ירדה הקדושה.
וזו הסיבה שבה היה עוצמה מאוד גדולה של קדושה.
שאנשי סדום בהמשך,
בגלל שהיו בארץ,
אז הם היו כאלה רשעים.
אותם אנשים בחוץ לארץ היו בעיראק, באפגניסטן,
באיטליה, לא היו כל כך רשעים. ארץ
ישראל נתנה להם את הכוחות להיות רשעים.
כתוב גם בחז"ל שבעת העממים,
שהתקרבנו לארץ,
ארץ ישראל גרמה להם להיות כאלה נוראים.
הכוחות,
הכוחות של הארץ,
התכונות של הארץ זרפו אותם לזה.
כן?
יש עוצמות של
המצבים העצמות עליו.
אם אתה בוחר להיות לטוב,
אתה נפלא,
נביא,
אליהו נביא,
יהושע,
שמואל,
דברים נפלאים.
אם אתה בוחר להיות רע,
אז ושלום, אז...
איזה עוצמות נפלאות, עוצמות נוראות לרוע.
סדום, שבעת העממים.
גם עם ישראל חטב הרי בצורה נוראה.
יצרו בו יצירות שאפילו,
גם באומות העולם לא היו כאלה עבודות זרות,
כמו שהיהודים ידעו לייצר.
יש
כישרון ישראלי לייצר דברים.
אז אם נותנים את זה לטוב וציון, נותנים את זה לרע,
איום ונורא, עד שהחובה היא צריכה להיחרב.
אז אם כן,
הרעיון שבו הכלי יקר זה שהקדושה של הארץ,
אם אתה יודע לקלוט אותה נכון,
ואתה מהעמים, אתה בעצם לוקח אותה לטומאה נוראה.
זה מה שירת האם עשו מזה.
משבעת העממים,
הוא כובש את הטומאה,
והופך את הטומאה לקדושה וטהרה.
דברים נפלאים.
דברים נפלאים.
ולכן זה,
כי הם עוצמות של קדושה.
לומדים איזה מידות,
איזה תכונות,
אבל העיקרון הוא,
זה גם מין הלכה גם.
מה עושים בערים מוקפות חומה, אבל
לפני כל ההלכות,
אחרי כבר אנחנו לא יודעים איפה הערים הנמצאות.
לא ברור אם זה כל מיני תלים בנגב,
אם זה חומה,
כמו שאמרתי קודם.
אבל יש את ההלכתי מסוים,
קדושה וטומאה,
שישו הקדושה שלהם, הפך אותם למרכזים של
קדושה וטהרה.
מה?
שהוא כבש אותה.
עצם הכיבוש.
זה עצם הכיבוש לשם שמיים, מטרות הנשגבות.
זה עוד דבר שהזכרנו כמה פעמים,
מוזכר מלכים הרבה בספר יהושע.
יהושע, מוזכר הרבה מלכים.
כתוב
בפרק י"ג, 31 מלכים כבשנו.
כבשנו ערים, מה זה כבשנו מלכים?
כתוב בפרק ט',
ישמעו כל המלכים,
המלכים עמדו נגדנו.
בפרק י"ג יש 31
מלכים.
מלך יריחו אחד, מלך אי אחד,
מלך ירושלים,
מלך חברון אחד,
מלך ירמות,
מלך לכיש,
31 מלכים יש פה.
וכבשנו, לא רק כבשנו,
כבשנו את המדינות שלהם,
את הארצות שלהם.
אלא שהמלך הוא לב האומה.
הוא מבין את התרבות של האומה.
הוא יודע לכוון את האומה באופן מעשי,
לאותה תרבות ש...
הוא רוצה, שהוא חי אותה.
אז שקוראים שזה המלאכים,
זה לא המלאכים,
זה לא הבן אדם הזה.
זה כל התרבות של העם,
כל התרבות של
אותה מדינה,
של אותו מקום,
קדש, מגידו, תאנך,
כל הקומות הללו,
שכובשים את ה...
הופכים את זה, את החיובי לשלילי.
יהושע כובש.
יהושע עושה הרבה דברים.
מה יהושע עושה?
עם ישראל עשה,
יהושע היה המנהיג,
אבל עם ישראל עשה את זה.
יהושע הבין את המטרה של קדוש השם
בעולם, הבין למה כובשים את ארץ ישראל.
לאחר תשמעת דקות שמיר חוש חינתי.
יהושע הבין את זה,
ולכן כשיהושע עושה את העבודה הזאת,
הוא מבין שמטרת הכיבוש היא לא
פרנסה להציל את קדוש השם בעולם.
לכן זו המלחמה מול העף מלכים, שתפסו את כל הארץ,
שמתפסו את כל הארץ,
עשו
אותה לצד הטומאה.
שכובשים אותם,
עצם הכיבוש, שמורדים את המלכות
של שומרון,
תענך וכך הלאה,
מורידים אותה מהכיסא,
זה עצמו הופך את זה לחיובי.
ויהושע היה לו כוונות טובות.
כן,
אז יש דעה בחז"ל שאומרת שהוא היה זקן,
בר בימים,
אז יש שאומרים שהוא התרשל כי הוא ידע שהוא עתיד למות,
כמו שמשה רבנו,
הרי שאמרו לו ללכת לנקום במדיין
ואז תמות,
אז הוא הזדרז לעשות את זה כי השם ציווה אותי,
ויהושע התרשל, לא רצה למות.
ספרי אגדה אומר,
מצליח וטוב לו ביהושע,
שהוא רצה את הקדושה.
של האדם שנלחם בשם שמיים,
יש לו קדושה,
יש לו,
כמו כל מצווה,
אדם קיים אותה.
הוא קבל, שכתוב בפרק י"ג,
הפרק שקראנו, פרק י"ט,
שאומר,
למה,
הוא אומר
לבני ישראל,
אתם מתרשלים מלכבוש את הארץ.
אתם מתרשלים מלכבוש את הארץ.
ולכן...
הוא ודאי רצה, אבל הוא עשה את זה לאט מדי.
אז לפי הדעה בחז"ל הזאתי,
הוא
עשה את זה לאט מדי.
הוא
כבש, אבל לא את כולם.
רואים שם בסיפור עם יוסף,
שבאים ליוסף, מנשה, באים ל...
יהושע,
ואני עם רב,
ואין לנו מספיק,
לא נתן מספיק אדמה.
המלך,
אתם לא יכולים לכבוש את הכנעני בעמק,
כי,
במישור,
כי רכב ברזל להם.
היו כוחות שהיה קשה
להם לכבוש.
אתה צודק, יש מקומות שיהושע לא הצליח לכבוש.
ויש מקומות שכבשנו ושלטנו,
אבל לא הרגנו,
לא גירשנו,
לא הרגנו אותם.
למה?
הייתה לנו יכולת מסוימת
רק לכבוש,
להפוך אותם למס,
אבל לא לחסל אותם לגמרי.
כן,
כן, 31 הערים הללו,
ודאי, כל מה שמוזכר בספר יהושע,
לפחות חלק מהם זה ערים,
מוקפות חומה.
לא את הכל הצליחו לכבוש, נכון?
לכבוש את הארץ, היה פה עמים חזקים מאוד,
היו פה...
חז"ל אומרים שנקראת ארץ חמדה.
למה ארץ חמדה?
כולם חמדו אותה,
כל המלכים בעולם,
היה לו שגרירות בה.
31 מלכים,
איפה יש בארץ במקום 31 מדינות?
כל מדינה בחוץ,
היה להם פה שגרירות כזאת, חלק בארץ.
31 המלכים,
זה לא רק השבעת העמים שהיו פה,
במלחמה הזאת.
זה עוצמות.
השאלה אם זה רוחנית או פיזית,
כן,
אתה צודק,
פיזית יכול להיות,
זה אני לא יודע,
הספר אומר שליהושע אומר ליוסף,
אתם,
אני אקריא לך את הפסוקים,
בפרק י"ז, אני
צריך שנייה.
בפרק י"ז,
פסוק י"ב,
ולא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה.
אין דור טענה ודוגמאות כאלה.
ולא כנעני לשבת בארץ.
חזקו ישראל ויתנו את הכנעני למס.
הורש להוריש, הצליחו להפוך אותם למס.
לשלוט עליהם, אולי אותה עול, אולי מה...
מערכת היחסים היה בין זה לבין זה.
ולא הצליחו להוריש אותו.
לכבוש כן,
להפוך אותם למס כן, אבל הם נשארו בארץ.
לא, לגרש אותם,
להרוג אותם, מה שעשו ביריחו.
אבל יש מצוות אחרים את החרמים,
מי שצריך להרוג את שארית העם.
הם כבשו את המקום, שלטו עליו,
אבל לא,
אבל הם נשארו ב...
אתה רואה
מה שכשאתה משאיר את עזה,
מה קורה לך כמה שנים?
אתה מיודע בשבוע,
אתה רואה מה קורה לך כמה שנים.
ובהמשך כתוב בפרק ט"ז,
אמרו בני יוסף ליהושע,
רכב ברזל לא יימצא בחול הכנעני יושב בארץ העמק.
לאשר
בבית שאן בנותיה, אשר בעמק יזרעאל.
יש
הרבה כנענים בעמק, בבית שאן ובעמק יזרעאל.
לא יכול לכבוש אותו,
יש להם רכב ברזל,
יש להם טנקים,
יש להם מטוסים,
אין לי יכולת טכנית לעשות את זה.
זה מה שבני יוסף אומרים.
יהושע,
טוב,
יש לך הרבה אנשים,
לך להר,
תוריד את העצים מהר,
ותגור שם.
כי רכב ברזל הוא,
כי
חזק הוא.
אי אפשר לכבוש אותו.
אז
יכול להיות שזה גם עניין יותר של מוסר.
תצליחו לכבוש אותה.
זה תמיד השאלה,
יכול להיות מעשית,
אם נובעת ממוטיבציה או חוסר מוטיבציה.
כן.
כן.
כן,
אתה צודק.
אין לי תשובה למה שאתה שואל.
זה הנהגה אחרת.
בגלל שההבטחה של אברהם אבינו לאבימל,
זו הסיבה שלא כבשנו?
אתה צודק.
א., משה ויהושע שתי הנהגות שונות.
משה הנהגה ניסית, יהושע הנהגה טבעית.
אתה צודק.
יש מוטיבציה חזקה לאומה לכבוש אותם,
יכול להיות.
אם הייתה מוטיבציה חזקה לבני ישראל,
יכלו לכבוש את
כל המקומות.
כנראה שאולי המוטיבציה,
יהיו הרבה אנשים,
עם ישראל היה עם גדול מאוד.
היה עם גדול מאוד.
למה לא כבשו?
אז בפשט הפסוקים,
כי עם ישראל התרשל. תראה, לחמו שבע שנים, חילקו ארץ שבע שנים.
בלי האישה והילדים, מתעייפים, כמה אתה יכול להילך?
אם נסתכל עכשיו שנה נלחמים בעזה ו...
הרבה חיילים כבר מתעייפים.
נכון, נכון.
כתוב,
רש"י כותב שההתקהלות בשילו הייתה אחרי 14 שנה.
שבע של כיבוש, שבע של חלוקה, ואז עם ישראל התרשל.
היה להם נוח כנראה
להיות בגלגל במקומות האלה.
במדבר, גלגל, שילה,
נוב גבעון
וירושלים. כנראה בשבט...
לא יודע איפה,
בדיוק לא יודע איפה זה,
כנראה בשבט בנימין,
כנראה.
כן, כן.
אז זהו,
הוא אומר שזה הולך על הפלישתים,
זה גם הולך על ייבוס,
בירושלים גם כן,
הפסחים והעורים, זה...
כן, נכון.
אז זה היה חי,
אז חז"ל אמרו שהיה חי,
הדור ועדיין היה חי פה.
מישהו מהדור ואיש של אבימלך היה חי עדיין.
אז חז"ל, רש"י מביא את זה על...
בספר שמואל,
שהייתה, כתוב שהפסחים והעיוורים,
לא תוכל לכבוש,
כי
הפסחים והעברים מפרים לך לכבוש.
כך כתוב בלשון אחרת, אבל...
מה זה הפסחים והעיוור?
אנחנו אומרים, פיסח זה
אחד שקשה לו ללכת.
עיוור זה לא רואה.
עיוור זה יצחק,
ופיסח זה יעקב,
שכתוב,
הוא
צולע על ירכו.
ויצחק יבא, והיה עיוור, בסיפורים יעקב ועיסא.
ואז הם מזכירים, הרי אתה, הרב מבטיח לנו,
שלא תטפל בנו, שלא תעשה שום דבר.
כתוב פרשה, לא, הכתוב שזה פלישתים.
הפלישתים שלטו, זה נקרא יבוסי,
אבל זה,
או שיבוס זה אמצע בן אדם,
יש אפשרות כזאת,
או שיבוס זה כינוי שכינו את ציון,
אבל בעצם
זה פלישתים.
יש שם יבוסי,
אבל בירושלים,
נקראת עיר יבוסי,
כי או שהיה בן אדם שיבוס, או שהיה פלישתים,
נקראו יבוסים בירושלים.
היה יבוסי חוץ מהם.
התחפשו, יש גם תחפושות.
אז
כנראה שבו עד דוד המלך היה חי הדור הרביעי של אבימלך.
ככה זה רק אומרים.
כשהוא נפטר היה אפשר לכבוש את
המקום.
כן,
נכון.
יכול להיות.
היו כמה שחיו, כן, היו כמה שחיו.
300. שאלה אם זה פיקציה או באמת.
אולי זה פיקציה.
אולי זה פיקציה, כזה,
זה... כתוב,
כתוב מלך ירושלים,
וזו שאלה,
אתה חושב שאלה טובה.
בפרק י"ב כתוב מלך ירושלים אחד.
אז מסבירים או שזה שני מקומות כלומר אחד
ליד השני יש את האזור של ירושלים
יש את ירושלים עצמה יש את המגרשים מה שנקרא כן
הם
שכנים אבל
ראיתי איזה אחד
בי"ב פסוק י"ב, יוד,
כתוב מלך ירושלים אחד.
השאלה מי זה ירושלים הזה,
אם זה אותו מקום או שאולי,
אחת הפרשנות גם שיהיו שני ירושלים.
בית שמש יש שלושה.
יש שלושה בית שמש בספר יהושע.
יש אחד ביהודה, אחד בזבולון ועוד שני מקומות.
יש בית לחם יש לפחות שניים.
עופרה יש כמה גם כן.
היו אותם שמות בכמה מקומות.
ככה אתה פרשן אומר, כן.
כנראה, אולי קרובים אחד לשני,
לא יודע איפה המקום השני היה.
לא יודע איפה המקום השני היה.
מה זה?
השאלה היא, מה עכו הייתה אז?
כתוב עכשיו,
כתוב שזבולון הגיע עד עכו עכשיו,
אני חושב שעכשיו,
מנסים לזהות את זה אולי באזור עכו אני חושב,
אני לא זוכר איפה, ראיתי פעם עכשיו.
אבל גם בטבריאס,
זו הייתה אותה גמרא שזה לא עיר,
זה לא מוקפת חומה.
מוקפת חומה,
יש בצד אחד כנרת,
בצד שני החומה.
הגמרא חוקרת,
האם ערים מוקפות חומה מזמן יהושע על העניין של מגילה,
אם
צריך הגנה או שלא יסתכלו.
אם צריך הגנה,
הכנרת מגינה.
כשלא יסתכלו, אפשר לצאת מצד שני ולהסתכל.
אז הגמרא שואל את השאלה הזאת.
נכון?
נכון.
יכול
להיות שהוא קרא למקום, מקום שהיה קיים קודם.
קשה למי שבטבריה,
כזה מרכז מים, אותו,
לכנרת לא היה שום דבר.
כן.
גם אמר, בתוספות אומר שיש, היו שבע, שמונה רקמים.
מסכת גיטין,
שמונה מקומות.
לפי שמעתי את זה עם חברות,
הגענו לעשר מקומות עם אותו שם,
שברור שלא אותו מקום.
מסכת גיטין,
דף ב' עמוד ב'.
כשאני מתוספות למטה,
זה מדבר על רקם וחגר.
הוא כותב שלושה,
ארבעה,
אבל ראיתי כמה רשימה ש...
אז כן, להתקדש ולעשות מה שצריך לעשות
לעם ישראל ולשכנים הטובים שלנו.
