בוקר טוב,
בשורות טובות.
לגבי התפילה, כתוב בשולחן ערוך,
כיוון שהגיע זמן תפילה,
אסור לאדם להקדים לפתח חברו וליתן לו שלום,
להגיד את המילה שלום, מדוע?
משום דשמו של הקדוש ברוך הוא שלום.
אבל מותר לומר לו, צפרא דמרי תו,
בוקר, צפרא זה בוקר, כן.
בוקר שלאדוני יהיה טוב,
בשורות טובות, אבל לא את המילה שלום.
שאלו אותי למה.
למה?
לא, זו שאלה טובה.
צפרא תבה,
יש דעות כאלה, אבל בכל זאת צפרא תבה זה בסדר, צפרא בארמית זה בוקר.
בוקר טוב אתה יכול להגיד, אבל ככה לא.
מסביר המשנה ברורה מה הטעם, מה הסיבה.
והוא אומר, אין ראוי להזכיר שמו של האדם ולכבדו
קודם שמכבד לקדוש ברוך הוא.
כן?
אתה הולך לפגוש את המלך עכשיו.
זה בסדר?
מישהו פגש הבוקר את המלך?
בתפילה, מה זה תפילה?
אתה מדבר אל מי?
אל המלך, נכון?
למרות שלא ראינו אותו.
פיזית לא ראינו אותו.
אנחנו מאמינים במציאותו ובהשגחתו וכל זה,
אבל לא ראינו.
בכל זאת,
אתה לא מפגוש את המלך, המלך מחכה לך בארמון.
בדרך אתה פוגש חבר,
ואתה אומר, ביי, שלום, כל זה.
המלך מחכה, ואתה עכשיו מתעסק עם החבר שלך?
זה בסדר?
לא. לא. הנה, אתה רואה?
זה מה שמביא כאן למשנה ברורה.
אתה הולך להגיד שלום,
להזכיר את שם ה' לשלום.
לפני המלך, לפני זה אתה אומר שלום לאיזה בן אדם?
אחר כך תגיד לו, אבל לא עכשיו.
כן.
כי שם ה' נקרא עלינו, כן.
אבל לפני התפילה, אתה הולך להתפלל,
תהיה ממוקד,
קודם כל, להתפלל, להיפגש עם המלך, לשוחח איתו,
לדבר איתו, לבקש בקשות,
לשבח אותו, להודות לו, זה בסדר גמור.
בסדר?
אבל מה כן אפשר להגיד?
ספרן טבא.
אבל גם זה לא פשוט. המשנה ברורה מעריך מאוד באיזה נסיבות כן, באיזה נסיבות לא.
לפעמים יש אדם, אם לא תגיד לו שלום, הוא ירביץ לך.
שאלו אותי למה.
למה? לא יודע, יש אנשים אלימים, קוראים להם.
הם נעלבים,
אם אתה לא אומר לשלום.
אז אם יש אלים, ככה אומר המשנה, והוא האדם אלים,
שאתה יודע שאם לא תגיד לו שלום,
אז הוא יעשה לך צרות.
לא, בסדר, אתה יכול במשהו מיוחד.
אבל לכתחילה אדם צריך קודם כל להתפלל,
אחר כך עם כל העסקים הפרטיים שלו וכל הדברים.
תהיה לנו בוקר טוב,
תהיה לנו יום טוב,
וצפרא טבא.
