שלום ערב טוב ברשות הרב
אחת המצוות
בין שישים ושלוש המצוות
בפרשתנו
היא מצוות פריקה
אומרת התורה
כי תראה חמור שנאך רובץ תחת מסעו
אתה עובר בדרך
והינך רואה
את הבהמה של החבר שלך
אבל הוא לא חבר שלך
הוא שנאך
יש ביניכם
איזה הקפדה אחד על השני
וזה לא קל
להתעלות
מעל המשקעים האישיים ולעזור במקרה של צער בעלי חיים וגם צער
לבעלים של הבעל חיים.
אומרת התורה שלא יעלה על דעתך לא לעזור לו
אלא עזוב תעזוב עימו,
תעזור לו לפרק את המסע.
האונקלוס מוסיף
משבק תשבוק מה דבליבך עלו היא ותפרק עימי.
כלומר,
לפני שאתה עוזר לפרק את המסע,
קודם תפרק את המסע שיש בלב שלך עליו, כלפיו.
תעזוב מה שיש בליבך עליו.
יש הזדמנות ליישר את ההדורים.
אז מצוות פריקה
לסייע בספר ליקוטי הלכות
של רבי נתן,
תלמידו של רבי נחמן מברסלב.
הוא רואה במצווה הזו,
מעבר למצווה הגשמית, המעשית,
גם מצווה רוחנית.
יש לפעמים מצב
של מישהו שהוא שונאך,
והגמרא בפסחים
מבררת
שמותר לך להקפיד עליו
כי ראית אותו עובר עבירה.
ויכול להיות שגם התואר חמור,
לשון חומר,
יש אנשים שהם רובצים תחת המסע,
העבירות,
החולשות,
הן מכבידות
על נפשו של האדם. יש פסקאות באורות התשובה,
כמה התשובה משחררת את האדם מהמסע הכבד של העוונות.
אז יש מצב
שחמור סונאחה רובץ תחת מסעו,
ולבד הוא לא יכול להתרומם.
קשה להגביהו ולהעלותו אדם כזה,
כי יש עליו
מסוי של עוונות.
איך כתוב בתהילים?
כמסע כבד יכבדו ממני,
אבל השם יתברך
רחום וחנון
ורחמיו רבים מאוד.
גם אם יש אדם שהידרדר לשפל,
על כן השם הזהיר ברחמיו,
עזוב תעזוב עמו.
אפילו נפש כזאת,
כל כך ירודה,
צריכים לעזוב ולעזור ולהשתדל בכל כוחו להגביה את הנפש הזאת.
ולהעלות את הנפש הזאת,
כי יש לצדיק כוח כזה.
יש צדיקים,
אוהבי ישראל,
גדולים בתורה,
והם מסוגלים להרים אנשים שנמצאים בתחתית.
אבל,
מוסיף רבי נתן,
כתוב בפסוק "עזוב תעזוב אמו",
והגמרא בבב מציע דף ל"ב דורשת.
יכול, אפילו ישב לו ואמר, הואיל ועליך המצווה,
פרוק לבד.
יכול להיות שהבעלים נמצאים בכזאת מצוקה,
שהם אומרים,
אין לנו כוח.
והוא יושב,
עולה על איזשהו סלע,
מתחיל להסתכל בפלאפון שלו,
להזיז את זה עם האצבע,
והוא אומר, תשמע, לך יש מצוות פריקה?
אתה תפרוק, אני בצד.
האם במקרה כזה אני צריך לפרוק
את המסע של החמור?
מדייקת הגמרא, כתוב, עזוב תעזוב עימו.
אם הוא מנסה לפרוק והוא לא מצליח והוא צריך עזרה,
אז אתה עוזר,
אבל אתה לא עושה את זה לבד.
ומה לגבי רוחניות?
לגבי מצב שצדיק
או סתם אדם מישראל רוצה להרים מישהו ברוחניות
כי בוודאי מצווה גדולה
לעזור
ולהעלות ולחדש נפשו
אבל כל זה עמו דהיינו כשהוא בעצמו רוצה גם כן לעסוק בזה
לרחם על עצמו
להשתדל בתקנת נפשו
לסלק את המסע הגדול של העוונות שרובץ עליו
רק שאי אפשר לו בעצמו
והוא מצפה למישהו שיעזור לו.
במצב כזה מצווה גדולה לעזור לו בכל כוחו,
להצטרף אליו ולהעלות אותו.
כי יש לצדיקים כוח לחדש
נפשו של אדם מישראל,
אבל זה אם הוא בעצמו אותו אדם שצריך את הטיפול.
יש לו איזה רצון אמיתי לזה לעסוק בתיקון נפשו,
אבל אם
רוצה לסלק עצמו לגמרי
ואינו רוצה להשתדל בתיקון נפשו כלל,
רק רוצה שהצדיק יעשה בעצמו הכל עבורו,
והוא לא יעשה כלל ולא ישתדל בזה כלל.
אז יכול להיות שאנחנו היינו אומרים,
לשיטת ברסלב, אז הצדיק יעשה הכל.
אבל רבי נתן אומר לא כך.
אזי בוודאי,
אין הצדיק צריך לעסוק עמו,
כי אי אפשר לעזור לו כשאינו רוצה לעסוק בעצמו בתיקונו כלל.
זה כלל,
מתוך ההלכה במצוות פריקה,
כלל שאומר,
אי אפשר לעזור לאדם אם הוא לא רוצה לעזור לעצמו.
נכון, מי שצריך עזרה זה מישהו שלא יכול לבד
לעשות את כל המלאכה,
אבל הוא רוצה,
ואז אפשר לסייע, אבל אם הוא לא רוצה זה לא יעזור.
כי האדם הוא בעל בחירה,
ואי אפשר להעלות אותו,
אלא אם כן יש לו איזו התעוררות מעצמו,
וזה עזוב תעזוב עמו.
כלל חינוכי
מאוד מאוד חשוב.
והוא מסיים,
מביא בשם האדמו, רבי נחמן,
בספר חיי מוהר"ן.
אמר רבי נחמן למישהו אחד
שהיה צריך את עזרתו, את סיועו של הצדיק,
אמר לו רבי נחמן,
אתה בלעדיי
אינך יכול לעשות כלל.
אין מה לעשות,
אתה צריך אותי, כי אתה לא יכול לבד.
אבל גם אני,
בלעדיך איני יכול לעשות דבר.
כלומר, אמר הצדיק לאותו תלמיד, לאותו חסיד,
אתה לא יכול לבד, אבל גם אני לא יכול לעשות את העבודה לבד.
אם אתה לא תעשה כלל,
גם אני לא יכול לעשות עבורך הכל.
למעשה, משנה מפורשת במסכת אבות,
פרק א',
אם אין אני לי,
מי לי?
וכשאני לעצמי, מה אני?
כשאני מסתכל על עצמי, אני לא יכול לבד.
אבל אם אין אני לי,
מי לי? אני צריך לעשות משהו?
או משנה אחרת במסכת אבות,
גם אם בפרק ראשון,
עשה לך רב.
מה הפירוש עשה לך רב?
אי אפשר
להתקדם בעבודת השם בלי הכוונה של רב.
אבל,
לא כתוב עשה רב,
אלא עשה לך.
אז היה אומר הרב אלישע זצל בשם הרב אלימלך בר שאול,
עשה את הלכה באמצעות הרב.
הרב לא עושה לך את העבודה,
אלא אתה בונה את הלכה,
את המהות שלך, את עצמיותך דרך הרב
בעבודה משותפת.
הגאון מווילנה אומר את אותו יסוד
על גמרא במסכת סוכה.
אמר רבי שמעון בן לקיש,
יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש לעמיתו,
ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו,
שנאמר,
צופה רשע לצדיק ומבקש לעמיתו,
השם לא יעזבנו בידו.
אומר הגרא,
מילא תחילת הגמרא מובנת.
כתוב, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, שנאמר,
צופה רשע לצדיק.
באים חז"ל לבאר מי זה הרשע שכתוב שם בתהילים.
כלומר, יצרו של אדם.
הרשע הזה זה מה שבתוכי.
יצרו של אדם.
אבל מה שאומרים חז"ל,
אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו
אינו יכול לו,
אדם לבד לא יכול להשתלט על יצר הרע. רק בסיוע אלוקי.
על זה מה צריך להגיד שנאמר,
השם לא יעזבנו בידו.
הפסוק אמר את זה.
מה חז"ל הוסיפו?
אומר הגרא יסוד מאוד חשוב.
הקדוש ברוך הוא לא עוזר לך ולא עושה את מה שאתה יכול לעשות לבד.
באו לחז"ל לפרש מתי הקדוש ברוך הוא עוזר לך.
בזמן שאתה עשית את הכל ואלמלא עזרת השם אתה לא מצליח.
אז הקדוש ברוך הוא שולח עזרו
עזרתו מקודש
ולא יעזבנו בידו.
אבל אם אתה יכול לעשות,
הקדוש ברוך הוא לא עושה לך את העבודה.
זה הפירוש.
ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו.
רק
במה שאתה לא יכול לבד וצריך עזרה,
שם תופיע סייעתא דשמיא.
אבל מה שאתה יכול לבד ולא צריך עזרה,
אל תשב בתל ותאמר שהקדוש ברוך הוא יעזור.
נסיים בסיפור ששמעתי
לפני שעה קלה מחבר
הוא סיפר לי שהיה לו אח שהתחתן מבוגר
רווק
רווק מבוגר
הוא הביא אותו פעם אחת בשמחת תורה לישיבת מרכז הרב
כשכיהן שם בראשות הישיבה הרב אברהם שפירא זצ"ל
והוא שכנע את אח שלו הרווק
שכדאי ביום שמחת תורה ללכת לבקש
מרבברום ברכה
זה מאוד מאוד יכול להועיל בשמחת תורה,
שמחה ושפע
של החג ושל התורה ושל השמחה.
אז הוא אמר,
אין מה להפסיד.
הלך לרב אברום,
אמר לו, הרב אני רוצה ברכה להתחתן בקרוב,
בעזרת השם.
אמר לו הרב,
אתה רוצה להתחתן?
הוא אמר לו, כן.
אז אם אתה רוצה להתחתן,
אני מברך אותך,
וכמובן שבאותה שנה הוא התחתן.
שלום.
אני מברך אותך,
שלום.
