לצופים העיקריים,
השלום והברכה, אנחנו בפינת הירושלמי שמחוברת לפרשת השבוע.
והפעם אנחנו בפרשת משפטים,
משפט עברי.
המשפט אמור לשקף
בצורה המרבית את הצדק האלוקי.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו חוקים צדיקים.
ורציתי להאיר שתי נקודות מעניינות
בנושא המשפט.
ראשית, אנחנו מבינים שמשפט
מדבר רק על הצד האנליטי
של הדברים.
מסתבר שאין הדברים כן,
בגלל שהסנהדרין הגדולה,
לפי התלמוד הירושלמי,
צריכה לשבת אצל מזבח.
כלומר, לפי...
בכל המקורות צריכה להיות אצל מזבח,
רק התלמוד הירושלמי מחדד את העניין.
ומה הרעיון שמערכת המשפט צריכה להיות סמוכה
אצל המזבח, אצל הקודש?
בגלל שאנחנו רואים שמשפט יש בו הרבה הרבה סייעתא דשמיא, לא רק אנליטיקה,
אלא גם סייעתא דשמיא מהמקום המיוחד של עם ישראל,
מהר הבית.
ועוד דבר מאוד מעניין בקשר למשפט עברי,
כתוב שאל תהיה דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד.
כן, אנחנו רואים כל מיני מערכות של משפט,
שלושה, עשרה ושלושה, שבעים ואחת,
אבל בפשטות העניין שאין דן יחידי אלא אחד,
הקדוש ברוך הוא דן יחידי בגלל שהקדוש ברוך הוא האמת.
אבל מסתבר שלפי התלמוד הירושלמי גם הקדוש ברוך הוא אינו דן יחידי.
בגלל שנכון שיש איזו אמת אלוקית מוחלטת,
אבל לא תמיד הציבור יכול להבין את האמת האלוקית הזאת,
וחייב להיות איזשהו תיווך.
ולכן התורה ניתנה על ידי סרסו,
ולכן יש סוגיה בגמרא שם שאומרת שכעסו על אותו אחד שבעצם קרא פסוק,
ותרגם אותו,
בגלל שהתרגום צריך להיות על ידי מישהו אחר,
על ידי מתווך.
כלומר, התורה חייבת לעבור איזה תהליך של
תיווך מהאידאל האלוקי העליון,
שבעזרת השם כנראה נגיע לו בשלב מן השלבים,
אבל כמובן שהאידאל הזה צריך לבוא לידי ביטוי בשטח,
ולכן התורה ניתנה על ידי סרסור,
ולכן כל כך חשוב הנושא של התרגום על ידי מישהו אחר, לא זה שקורא את התורה, אלא זה שמסביר
ומושיט את ההבנה המיוחדת של התורה לציבור.
חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים.
