טוב, שלום וברכה.
אנחנו רוצים היום לעסוק,
בפרשת המשפטים,
יש בה המון המון פרטים.
אבל אורך הים הקדוש
לוקח את ההלכות
שהן פרטי התורה,
ומכריס בהן רמזים פנימיים,
לעבודת השם, למבט רוחני עמוק,
כדרכו של בקודש של אורך הים הקדוש.
ומתוך המון המון פרטים של פרשת המשפטים,
יש איזה נקודות עומק שאורך העם הקדוש מברר אותן.
אנחנו ננסה ככה לראות היום את הנקודות הרמזים שאורך העם הקדוש מביא.
בסדר?
אז בואו נראה.
אומר אורך העם הקדוש בסוגיה שכי תקנה עבד עברי.
שש שנים יעבוד,
בשביל יצא חופשי חינם, אם גם פה יבוא, גם פה יצא.
אם בעל אישה הוא, את אשתו עמו, בואו נסביר איך הוא מסביר את זה אורך העם הקדוש.
נראה לפרש
הפרשת דרך רמז.
כי תשווה התורה לאדם לשום פניו בהתמידות כל הדברים האלה בין עיניו,
והוא אמור שתשים לפניהם, שתמיד ישים האדם עניין זה לפניו.
והוא, כי תקנה עבד עברי.
הלא ידעת כי האדם נחלק לשניים.
חלק אחד רוחני,
והוא העיקר,
הנשמה אלוקית זה הדבר הרוחני שזה העיקר של האדם, וחלק אחד רשמי, שברא השם.
הנשמה לשמשה, שבאמצעותו מקיים כמה מצוות,
שציווה השם לא,
שציווה השם ולא יקרא השם העבד. אז מה זה העבד?
בעצם העבד זה הגוף.
שהוא מה צריך לעשות? הנשמה צריכה להיות המוליכה של האדם,
והגוף הגשמי,
הוא צריך להיות עבד לנשמה.
כי אינו אלא נשמה של הנפש שבשבילה ייקרא אדם.
כמו שאמר, כתוב על בשר אדם,
זה יגיד כי לא הבשר ייקרא אדם.
בעצם אנחנו, הרעיון הוא של האדם שהנשמה היא תוליך את הגוף, ולא התאבות החושיות של האדם,
שהוא צריך אוכל וכן הלאה, שהם יוליכו את האדם. אלא הנשמה האלוקית,
היא משפיעה על הגוף,
ההיא מושכת אותו למקום הנכון שם.
וכן אמר, אדם, אתם קוראים אדם, ולאומות העולם, שאין להם נפש רוחנית.
לזה זה צווה התורה לאדם, כי תקנה
עבד עברי. מה זאת אומרת עברי?
פירוש עברי עובר. זאת אומרת, הגוף, מה?
הגוף עבר.
לבוש זה כמו בגד, כמו לבוש.
אז הוא עברי, מה זה עברי? עובר.
כי אינו קיים לעד, הגוף הוא,
הוא לא, יש לו את הזמן שלו.
ואחרי זה הנשמה היא אלוקית, היא נצחית,
אבל הגוף הוא עובר,
כי מי גבר יכריע ולא ירא מוות על הדרך,
כצל עובר, כמו כתוב בתהילים.
כמה זמן של הגוף שהוא מקבל את כוחו הגדול של אותו גוף?
לפעמים פעם אחר כך הייתי במכון כושר, עובדים במכון כושר, אז אמרתי להם, כאילו, כמה זמן אפשר להשקיע בגוף הזה שהוא רק 70 שנה? כמה אפשר להשקיע בזה, כאילו, צריך להיות בריא, אבל כמה אפשר להשקיע בגוף?
זמן קביעתו
הוא עד 60 שנה.
זאת אומרת, הגוף של האדם,
באמת מצד הגוף שלו החזק הוא 60 שנה, על דרך אומרו,
טוב בקלח אלי קאבר, אמרו בש"ס, כי בן 60 שנה הוא זמנו של האדם ללכת כחושבן בקלח שהוא אז כאלות אגדיש. זאת אומרת, בעצם ה-60 שנה זה הכוח של האדם שהוא פועל, הוא הגוף,
הוא בכל ה- זה אחרי זה מ-60 שנה מתחיל להיות
כאב פה, כאב שם,
הגוף המתחיל פחות לתפקד בצורה המלאה של הדברים.
יהושע אמרו שש שנים פירוש כל ימיו עם 60.
אז מה זה שש שנים יעבוד?
הגוף,
60 שנה, יש לו ערך
שהוא מקסימלי בכוחו.
אחרי זה אמרנו שיש בעיות, מתחילות בעיות, רפואיות וכן הלאה.
הגם שאמר שיש 6, יש חשבון של כל כללות אחד,
כולל
העשירי או בשביעית, פירוש בעשר שנים השביעית יצא לחופשי, העבד על דרך אומרו,
במתים חופשי. מה זה בשביעית יצא לחופשי חינם? מה זה חופשי?
בעצם ימי חיין בהם 70 שנה.
אז שישי, שביעי, הוא כבר מתחיל בימי השביעית כבר,
במתים חופשי, אז הוא יוצא שביעית אצל החופשי חינם.
למה חינם?
במרות טיבת חינם, לרמוז על יד מי תהיה היציאה על ידי חינם.
זאת אומרת, האמא נכנסת לעולם הזה ויוצא חינם?
מה עשתה בעולם הזה? סתם, אכלתי, ישנתי, עבדתי,
וככה נגמר העולם, או עשתה, פעלת,
יצרת, קירבת משהו,
היית חיית בארץ ישראל,
העלית את הגוף שלך, גילת משפחה, התחתנת,
יצרת, חיברת תורה,
תפילות.
אז הוא אומר, חינם זה ס"מ בכללותיו, שהם נרמזים בתיבת חינם. כתוב בספר זוהר הקדוש,
מה כתוב בזוהר, שכי במילי דה מגנא,
כן, בדברים של חינם,
הוא זינב, זה הכוחות של הסטרא אחת, דו סטרא דה אי סטרא.
זאת אומרת, אדם שהוא פועל,
אז הוא משקיע כסף,
משקיע מכוחו.
מה שבא בחינם, כנראה זה מה? זה לא מצד הדרך הקדושה,
ככה אומר החיים הקדוש.
ועל זה לא שאלתי בדבר מצווה,
כשעושה האדם בדמים יקרים, אדם עושה דבר מצווה,
בדמים יקרים הוא אוסר נפש,
הסטראחה לא יכול לעמוד על מה שאדם אוסר נפש, אדם שנותן קצת דמים יקרים על דבר.
וכן תמצא שכל דבר טומאה בא בחינם.
מה שאין כן, דבר מזה שבקדושה.
צריך להיות טורח גדול בדמים יקרים. זאת אומרת, תמיד אומר, הרוחב המקודש הזה יצא,
אה, יש לך דברים שיש לך מיניות, דברים מסוימים,
דע לך שדבר שבקדושה צריך מה? טורח גדול. הדבר שבא בחינם, זה אולי מהצטראחה.
אז מה זה כתוב?
כי מה, כתוב בפסוק,
בשביעית יוצא לחופשי חינם.
השאלה אם הוא חינם
או הוא מסר נפש בעולם הזה, הוא עשה איזה שליחות,
הוא עשה איזה,
הוציא משהו בחיים שלו על משהו, רק החיים שלו כל היום ככה זה בטן גב,
ולא עשה משהו ככה בלהוציא דמים, זאת אומרת, דמים עיקריים, זאת אומרת, לעשות משהו
לכבוד השם.
ויאמרו, אם בגפו יבוא,
מה זה גפו?
צריך לדבק לומר, לשון זה, ולא אמר לשון הרגיל,
לשון הקודש.
אם לבדו כי אמרו, ויבטר יעקב לבדו. מה זה לבדו?
אם בגפו יבוא, היה צריך להגיד לבדו.
מה זה בגפו?
אומר הרוחם הקדוש,
אכן יש לדעת כי אם סיגל מצוות
ומעשים טובים,
וקנה לעצמו כוח.
אדם בעולם הזה לא סתם עבר, אלא מה?
עשה מצוות, מעשים טובים,
ועשה עצמו כוח, ימצא כוח לעלות ביום התחייה.
זאת אומרת, מה זה אם גפוי יבוא וגפוי יצא? זאת אומרת, אנחנו בעצם מקבלים כוחות.
מה שעושה בעולם הזה,
אתה מקבל את זה לעולם העליון. כתוב, כמו שכתוב, שהיציאה של הרשעים זה כמו מה? כמו צמר מקוצים.
הוא נתקע, הוא בתוך התאוות. איך אתה עושה? כמו עולם ברוחני.
אבל צדיקים, זה כמו מישהו חוויחה, זה כמו איזה שערה מחלב, איזה דג שבא מאחד הקקמים האחר.
הוא לא מרגיש את המעבר הזה. למה?
כי הוא בעולם הזה כבר חיפש עורר השם.
בעולם הזה הוא חיפש כבוד השם. אז עכשיו מעלים לו יותר, אז זה רק,
הוא אדם כולו אחוז בתאוות, איך תקלה לו לעולם מוכני?
כי יש דבר שנקרא, כיבוד הקבר. מה זה כיבוד הקבר?
שנותן לו מכה שהנשמה תצא.
כי הוא אחוז בתאוות.
כי יימצא כוח העלות ביום התחייה, על דרך אמרו,
ויציצו מעיר כעשב הארץ.
ככה כתוב בכתובות,
זהו שאמר כאן, אני מגפו, פירוש.
מה זה גפו?
לשון גף.
מה זה גף? על דרך אומרו,
על גפי מרומי.
כשהוא אומר זה מזדות מעשים טובים. זאת אומרת,
דבר שהוא גפו, זה מה זה? זה דבר עליון.
אה, הוא עשה מצוות, מעשים טובים?
כי הוא אמר לזה, נמשלו ישראל לעונה.
אה, יש לך מזדות מעשים טובים?
ואמרו, יבוא פירוש על דרך אומרו, כי באה השמש, מה זה יבוא?
אם בגפו יבוא, מה זה יבוא?
כי באה השמש, על שמשה נכנס לשמש, בגפו יצא.
באותו כנף יצא מן הארץ. אם הושגת איזה כוחות,
לימוד, קדושה, טהרה בעולם הזה,
אומר יוחנן הקדוש,
קיבלת כנף, כנפיים לצאת מן הארץ בעת התחייה,
ואחרי נופלו, כמעט יהיה לו בידיעת ההופכים, מה יהיה לו? יהיה לו גם אחרי זה תחייה.
זאת אומרת, כל מה שהוא עשה, הקדוש ברוך הוא עוד יפרע לו,
בגפו יבוא, בגפו יצא.
וידיעת ההופכים שווה היא שאם בעולם הזה לא ישתדל בסגל הטוב,
שאין בו כוח אוהבו לעלות,
אם הוא לא עשה את זה.
ומאמר מזל,
פסוק עץ חיים שאין גופות עמי הארץ עומדים זוית מחזיקים בה, אבל מי שבעצם הוא לא יכול ללמוד, הוא לא למד תורה, אבל מה הוא החזיק בתורה?
הוא החזיק בתורה,
אז הוא מקבל שכר כמו עוסקים בתורה, ואז הוא גם כן יכול להאיר כעשב הארץ
לזכות לתחילת המתים.
ממשיך אוכל עם הקדוש ואומר,
אם בעל אישה הוא, מה זה בעל אישה?
בסרט הדברים, מה זה בעל אישה?
אם הוא היה נשוי,
כשהוא היה עבד,
אז כל העבד, כתוב, יצאת אישו עמו, אם הוא היה בפני זה,
הוא היה נשוי לפני שהוא היה עבד,
אז האדם, האדונות צריכה מה לעשות?
לתת לאשתו מזונות וכן הלאה, לתת לו כסף על כל הדברים האלה.
ואם הבעל אישה הוא, ויצאת אישו עמו,
ואם לאו, אז בואו נראה.
ואם אדונו ייתן לו אישה,
אז בגבו יצא, אז בואו נראה.
אם בעל אישה הוא, מסביר אוחם הקדוש על פי דרך הרמז.
מי זאת האישה?
אז בניה רמזי אישה,
ויצא אשתו אימו, כאן רמזה התורה ורציח לעולם, תורה מורשה, מורשה נקראת אירוסין.
התורה היא האישה.
סוד גדול הוא,
כי יש לך אדם שקנה נשמתו באמצעות חוזק מעשיו הטובים,
ונעשה הוא בעלה של נשמה הקדושה.
מה זה בעל אישה? כי אם אתה עכשיו מחובר לתורה, מחובר למצוות, למעשים טובים,
אתה הופך להיות מה?
בעל אישה.
וצריך אותה לדעת מה שאמרו בספר הזוהר,
י"ג צד"א, המסביר רוחם הקדוש,
ומה שאמר, כתוב, שור, כסף או עז, כי יוולד.
מה זה השור, כסף, עז?
כי הבהמות מעת לידתן קונים שכל שיש לשור מה שאין כן לאדם,
כפי מעשיו זכה, נותנים לו נפש זכה היתר. זאת אומרת, בעצם בהמות, כתוב בהמה במה, אומר הזוהר הקדוש.
מה שהוא קבל עכשיו זה מה שהוא קבל, הוא כמה דקות צריך ללכת,
צריך לאכול,
זה כל החיים שלו.
לאדם יש יותר מזה, מתחיל בנקודת התחלה,
הוא עוד לא יודע לזוז, עוד לא רואה,
עוד לא כלום, אבל כשהוא יעבור,
הוא יעבור גם את החיות וכן הלאה.
כן, האדם מסתכל פעם, מגיע איילה, כשישר נולדת ישר עם התחילה לרוץ.
הוא אומר, בואי,
העילה הזאת תוך כמה שנים תגיע לירח.
לא, אבל זה מה שהיא יודעת עכשיו, זה מה שהיא טיפה,
קצת טימד מזה, אבל זה מה שהיא יכולה לקרוא כל החיים שלה.
אבל האדם,
הוא עדיין לא יודע כלום, הוא לא הולך,
ייקח לו זמן עד שהוא ילך,
עד שהוא יימד לזוז, עד שמה, בקושי שיראה משהו.
אבל אף על פי כן,
הוא, מהלכים בין העומדים האלה, בגלל הנשמתו שיש בו,
הוא יעבור את כולם.
אז ככה גם כתבי מעשיו של האדם. זכה, נותנים לו נפש,
זכה יתיר. זאת אומרת, האדם גם מתקדם בעבודת השם,
אז על פי מעשי טובים, זכה גם לנפש.
זכה יתר, עוד יותר, ככה אומר זוהר הקדוש.
ויש שבאמצעות מעשיו קונה הנשמה הנקראת אישה.
כמו כן מצינו שקראו החכמי האמת,
כתוב בדיקוני זוהר, בתיקון ו', אומר אחרון הקדוש, לזה אמר,
אם בעל אישה הוא.
מה זה בעל אישה?
שכנעה כנזכר. זאת אומרת, הוא עכשיו, בחיים שלו,
לא עברו לו ככה, אלא מה הוא עשה?
למד תורה, התקדם, מצוות, מעשים טובים.
אז הוא כבר בעל אישה.
ועשתה אשתו עמו פרוש,
אפילו אחר יציאת אשתו.
אף על פי כן,
עודנה עמו.
זאת אומרת, התורה, מה כתוב? בעקיצותה היא נצחה. התורה היא נצח.
היא תעמוד לו. אחרי זה, מה?
כל הדברים שבעולם הזה, מה? לא נשאר. מה נשאר בעולם הזה? אבל תורה
היא לימוד שקדושה שיוצר מה?
בעקיצותה היא תשיחך.
נשאר חי אפילו אחר מותו.
הוא צריך ללמד מעשה שהובא במסכת שבת
של הנוקה פולאי.
הנוקה פולאי שם, עמותם חשדו את האדמה ואז הם שמעו רעש בתוך הגברים שם.
אז אתה רואה שהיחס הזה, שהם עדיין נמצאים בעולם הזה.
נחר באו גברא, הוא עשה בו איזה קול בתוך הקבר,
שמדבר לאחר מותו.
וזהו, אמרם ז"ל, צדיקים ממיטתם, קוראים חיים, הצדיקים ממש, אומר הרוחם הקדוש, זה לא בעצם איזה דרך דרשה,
הם באמת קוראים חיים.
אומר הרוחם הקדוש עוד,
עוד יכוון באומרו עם בעל אישהו.
מה זה בעל אישה?
כלומר,
אם הוא אדם
שכל מחשבותיו והגיעותיו וטורחו בעולם הזה,
ואפילו מאכלו ומשקהו, אינו אלא בשביל הנשמה.
זאת אומרת, מה הוא עושה?
הוא עושה את הדברים האלה, למד האוכל,
כדי להתקדם בעבוד השם,
שמורכז בלימוד תורה וכן הלאה,
בשביל הנשמה, דרך אומרו, הצדיק אוכל לסובת נפשו.
להגדיל, מה זה סובת נפשו?
להגדיל לרוחניות האדם.
כזה לא יקרא בעל האישה.
כבעל הזה שטורח בשביל אשתו לזון ולפנס ולכלכל ולמלא את רצונה. כי אדם,
מה זה אומר, אני צריך לפנס משפחה.
יש אדם שהוא אוכל כי הוא צריך לפנס את המעיית הנשמה.
כן, זה האיש עושה לנפשו אדם כזה שהחומר,
הוא לא עושה בגלל רק תאוות, אלא מה?
לא אוכל כי הוא צריך להיות מרוכז,
הוא צריך לישון כי הוא צריך מחר בבוקר לקום וללמוד,
לעשות מצוות,
יש לו עבודת קודש לעשות.
שהחומר אז נתווכח ונעשה כאין צורה במציאות,
זה תוכל לנפשו לסבול, לדור עמו במחיצתו,
אפילו אחר יציאתה.
אז אומר יוחנן הקדוש,
אם אתה ככה עושה,
אז החומר מזדכך.
ואז
הדבר הזה יתדור עמו במחיצתו,
אפילו אחרי יציאתה, אנחנו ראינו תדיקים שהגוף
נשאר שלם.
גם אחרי המיטה אחרי הרבה שנים.
קלנו במשפחה,
אנחנו מנצחים של אבישי זגורי, שהוא העלו את הגוף שלו במרוקו,
אחרי תשעים שנה והגוף היה שלם.
משהו לא נתפס,
צדיקי.
כן, דרך הליטה. אבל ככה, הקדוש ברוך הוא גם דרך הליטה שביעקב אבינו,
זה היה רק כי המצרים עושים את זה. מצד האמת, יעקב לא היה צריך את זה.
ואומרו, המשיך רם הקדוש בדרך הרמז, על פי הפנימיות,
עם אדוניו ייתן לו אישה. מה זה אדוניו ייתן לו אישה?
עכשיו,
רוחם הקדוש מסביר לנו תמיד דברים פנימיים בעבורת השם.
יש איזה כל מיני דברים שאדם מרגיש בעבורתו רוחנית,
עבודתו, עבודה רוחנית שהקדוש ברוך הוא מרמז לנו.
פירוש,
אם אינו בעל אישה,
על אופן האמור,
הוא לא בעל אישה,
אבל אישה, יקנו לו מן השמיים.
מה זאת אומרת אישה, יקנו לו מן השמיים? אם אדוניו ייתן לו אישה.
כי נמצא כמה בני אדם שזוכים לנשמה טהורה,
בסוד הזיווג, בשלת יצירה, מצד אביו הצדיק. זאת אומרת,
למה הוא כזה קיבל כוח כזה? למה?
כי היה לו, אבא שלו היה צדיק, ועשה כוונות,
והשפיע לו לנשמה טהורה.
אז זה נקרא, אדוניו
ייתן לו אישה.
וילדו לו בנים או בנות,
פירוש על דרך עומר המזל ועל פשוט רבא, הכר תורתים של צדיקים,
זה הפריא בטן שלו.
וגם כילדי מעשי טובים יהיה נולד מלאך טוב כאמרו ז"ל,
העושה מצווה אחת, כהן לו פרקליט אחד, וכן הלאה.
וכן הוא מפורש בהר"ט בספר הזור הקדוש.
לזה הוא אמר וילדה לו בנים או בנות,
מבחינת הבנים הם מדינות והנעשים בהתעצמות גדול.
אז בוא נסביר את זה טיפה.
מה זה, אדם מקבל כוח,
למה?
הוא יכול להיות שהוא הולך לקיבוץ צדיקים,
יכול להיות שהוא היה לו איזה זכות אבות,
וכן הלאה שהוא קיבל איזה כוח שהוא לא על פי רק מעשיו, אלא מה?
הוא מקבל איזה, זה נקרא בלשון הזוהר, עיבור נשמה,
ואז הוא קבל, פתאום אדם יש לו איזה תרומות,
איזה דבר שהוא,
אם הוא היה שואל את עצמו אם אני יכול לעסוק על דברים,
לא יכול לעשות, אבל מה, הוא קיבל איזה כוח של איזה עיבור נשמה,
כמו שכתוב על פריחס,
שהתאברו בו, אומר הזוהר כזה, שנשמעות נדב ואביהו.
אז הוא הצליח לעשות מעשה כזה גדול, ללכת ולדקור את זיהוים בסלום, עם כוסים בצור, הוא עשה דבר שמצידו הוא לא יכול לעמוד.
אלא זה אומר הזוהר כזה, שזה לא בנים,
מבחינת הבנים הם מצוות הנעשים בהתעצמות גדול.
מבחינת הבנות,
אם הדגם למטה מהבנים, אדם כזה, האישה בידיה תהיה לאדוניה,
ולשלול מה שזכה האיש אשר קנה האישה באמצעות התעצמותו,
ונעשה בעל האישה להיות אימו תמיד.
לא כן הוא זה, אלא תהיה לאדוניה, כי אדם כזה לא כנה להיות בעלה שבה זה לא תיפרד ממנו.
זאת אומרת,
מה ההסבר?
הוא אומר, אדם,
יש לזה בעל תשובה.
בעל תשובה בהתחלה מקבל הרבה כוחות, סייעת ישמעיה.
וואי, וואי, תשמע.
אחרי זה אמרו לו, טוב,
ראינו אותך במעלית, ראית את הקומה העליונה? ראית איך הכל נראה? ראית איזה נוף?
הוא לא יתחיל לעבוד קומה-קומה.
אז יש איזה סייעת דשמיא שבעל תשובה מקבל.
שהוא בהתחלת ה... זה שהוא מקבל איזה סייעת דשמיא אדירה.
אבל אחרי זה, זה לא מצידו.
מקבל איזה סייעת דשמיא.
אחרי זה,
אומרים לו, ראית משהו? קיבלת איזה משהו? אוקיי, ראיתי שהייתי בעל תשובה בהתחלה, איזה דברים קיבלתי, סייעת דשמיא, איזה...
אחרי זה, תתחיל לעבוד על זה.
זה מה שאומר הרב,
מבחינת מה? מבחינת שאדוני ותן לו אישה.
הנשמה, ולזה תהיה לאדוניה והוא יצא. פירוש, בעת יציאת הקבר, מהקבר בעת התחייה יצא בגפו, פירוש בזכויותיו שיש לו
ולא תושלל ממנו התחייה בהיעדר הדבר האמור, אז הוא אומר, הוא בסוף יקבל את אותה
זכויות שהוא הצליח להשיג מכוח העזרה,
שכמו שאומרים כאן, עשיו,
עשיו גם היה הבן של יצא ורבקה,
הייתה לו אפשרות להגיע לדברים ענקים, הוא לא עשה את זה.
כשהוא הגיע אליו המעשה, הוא רק נפל.
אבל מצד הכוח שלו,
יצחק, רבקה, היה עשוי, יכול היה לעשות דברים אדירים,
אבל הוא לא עשה את זה.
אז בפועל עם אדם, נכון, יש לו איזה זכויות,
אדם ייתן לו אישה, השאלה היא אם השתמשת בזה.
שאומרים צדיקים שלו יש זכות אבות.
הרבה היו צדיקים, יש כאלה שבאמת יצליחו לנסל את זה, יש כאלה שלא.
ויאמרו, אם יאמר העבד,
אומר החיים הקדוש, כאן הודיע, כתוב
עבודת העבד,
ישראל המתלהב לעבודת קונו.
מה זה העבד אומר?
ואיפה אחר שתאפסו כוחותיו,
מתהווה תאווה לעבוד האדון.
כן, החוק הזה מסביר עכשיו
את ההמשך על פי הרמז.
שאהב את זה, מי זה?
זה ישראל, שמה שאדם רוצה לעבוד את מי? את אדונו. מי זה אדונו?
ברוך הוא.
וזה אומר, אהבתי את אדוני,
את אשתי ואת בניי, שהם הנשמה והמצוות שעושה בעולם הזה. כן, אז מה זה אשתי, בניי?
קיבלתי את הנשמה, את המצוות,
התורה שעושה בעולם הזה, ואינו רוצה לצאת לעולם הזה, לחופשי כמתים.
וזה יורה על חשק התאווה באדון.
אומרים לך, אני אהבתי את ה... אני אוהבת את ה... הצלחתי, ברוך השם, להתקדם במצוות מעשים טובים.
יש לנו מה לעשות בעולם הזה.
לאיש כזה מבטיח האדון,
כי לא יקרא עבד השם,
וימלא את אהבתו, תאוות ליבו, ונתת לו.
אך לא אתה,
כי אתה אין לו עוד בעולם אלא בעבדו לעולם.
לעולם הבא,
יבחר בו השם מהמלאכים, להיות לו עבד נאמן.
ומצינו שכן היה משה שקראו השם עבד השם, שאם תווה
לחיות להיכנס לארץ ישראל, לעבוד השם קיימת זוותיו, הוא רצה להיכנס לארץ ישראל, אמר להמשיך את האדוני,
פניי, אני רוצה להמשיך את השליחות הגדולה הזאתי.
ומה שאמר כתוב ורצה את אוזנו, מה זה רצה את אוזנו?
במרצע,
תמצא בחשבון מרצע, כמה זה מרצע, מ, ר, צ, ע,
400 עולמות הכיסוף.
כתוב בספר הזו שיש 400 עולמות של כיסופים,
כמו שכתוב על אברהם אבינו שהוא קנה ברמות שקל כסף, יש איזה רמות עולמות של כיסופים.
ויאמרו ועבדו לעולם.
וראו שיחשוב עליו כאילו חי כל ימי עולם ועבד בה עבודת קודש,
מחשבה טובה,
עוד רומז לעשות ידי לידת קודש, בעצם אדם
מכוון לעשות מצווה, ומעלה הוא כתוב כאילו עשה, אז אמרו הקדוש ברוך הוא, אתה נשכת,
התחלת לעשות דברים טובים למען עם ישראל, הקדוש ברוך הוא ממלא את הדבר הזה ברמות הכיסופים, ואז מה?
יזכה לקבל את האור הזה לאור התחייה.
אז זה נפלא כמה האורחם הקדוש מסביר לנו את הפסוקים הפשוטים, נראה כביכול, עבד עברי,
שש שנים יעבוד, יוצא חופשי חינם.
מה כל העניין בזה? הוא מסביר את כל סוד החיים של האדם,
מה הוא לאן מושך את חייו,
לאיזה כיוון נכון בחייו.
עכשיו,
בואו נראה
את ההמשך של האורחם הקדוש.
זה דבר מפורסם מאוד שהרב ידעתי אליהו
תמיד הביא.
באורחם הקדוש על יחס של הגאולה.
הרבה לומדים, הרב קוק,
שדיבר על אור הגאולה ו...
גאולתנו, תראו מה, אורחם הקדוש איזה דברים קשה,
שמי שלומד אורחם הקדוש, איך הוא נשאר בכל הראייה המאוד סגורה וחרדית של פעם.
כי מי שלומד אורחם הקדוש רואה כמה אורחם הקדוש אפילו הפליג בראייה הפנימית,
הציונית,
שבעצם הוא רואה את זה, ציונות של קודש, שהרב קוק גילה.
בואו נראה.
לא יכול לקדוש ככה.
עלה, באמת, כן, על הארץ.
תרמוז פרשה, הוא עזב את הכל, עזב את כל הקהילה, וכל זמן על הארץ.
זאת הפרשה, זו הדרך.
איך למכור איש, זה הקדוש ברוך הוא.
את בתו,
מה זה למכור את בתו? לאמה. כן, בסדר דברים,
הוא מוכר את בתו לאמה,
אז מבקשים שמאה שלוש אחינו,
שראה בני אדוניה,
שאם הוא ראה בן אדוני, הוא צריך לטפל בה, או לקחת לאישה,
ולא יש לך ככה, ככה סתם, היא צריכה לתת את כל מה שהוא, שרק שרותיו הוא נתן לו איגרע.
אז כל הדברים האלה בפשט מסביר רוחם הקדוש, איש זה הקדוש ברוך הוא.
את ביתו אומה הקדושה.
לאמה, פירוש להיות שכבר עבו גלויות על ישראל.
מה זה לאמה?
זאת אומרת, האבא מוכר את הבת.
מי זה בת?
עם ישראל. לאיפה לאמה? לגלויות.
גלות מצרים, גלות בבל וכולי.
וכולם לא השתעבדו ישראל אלא לאומה אחת.
ואין דבר זה סובב, קריאת שם, עבדות על ישראל.
אבל בגלות החיל הזה, יש לנו בועתה, אומר אורחם הקדוש.
משתעבדים ישראל לכל 70 אומות. הוא אומר, רגע, איפה? כתוב שכי מקום את ביתו לעמה.
לאחד.
איך עם ישראל יתפזל לכל מיני מקומות, לאירופה, לספרד,
לכל המקומות בעולם.
בכל מקום אשר השם עברי בזוי ושפל,
וכל אחד בוזז וחוזר לקוטה בתא לקוטה.
עם ישראל בכל מיני אומות,
לא אומה אחת,
בכל מיני גלויות,
וכל אחד בוזז אותנו.
בדבר זה ינסה ויסמן בהם ניסיון גדול, ניסיון מובהק.
והוא אמרו לאמה, כי אומתנו בגלות זה גנתה שם אמה.
עם ישראל יוצא בגלות, איך הוא נקרא?
לא כמו בת, אלא כשם אמה, אמה.
ומעתה.
גם בבוא גאולתנו, פדיון נפשנו.
כבר גנתה האומה שם עבדות.
לזה אמר הקדוש ברוך הוא הבטחה.
כי גאולת האומה לאז לא תהיה כדרך אשר הוציאה נשים ממצרים, בית עבדים.
אה, יצאת מצרים שהייתה, זה לא יהיה כדרך כזה, זה משהו אחר.
לא תצא כצאת
העבדים, כתוב בפסוק.
זאת אומרת, אותה אמה, שאותו אבא שמכר את ביתו לאמה,
לא תצא כצאת העבדים.
מה זאת אומרת העבדים? מסביר רוחם הקדוש,
שלא יצא כצאת מצרים,
בית עבדים שנאמר, לבניסים ופלגים, בפרסום, בכל העולם, שכל העולם יבין.
מה?
אז יאמרו בגויים,
כדי השם לעשות עמנו, כדי השם לעשות עמנו.
הוא אמרו לו, תעסק את העבדים, הרמוזי בתורה,
עם בית עבדים, שאז לא הפליא השם פלאב,
אלא באומה אחת.
במצרים, יפה מאוד, ואז בכל העולם, והיו מלאכים אמוני חם של אוצרותיהם, והשתחבו כל מלאכי ארץ, כתוב בספר ישעיה.
ואומרו, אם ראה,
מה זה ראה?
יתבהר על פי מאמר הזוהר,
כי תשתנה גבולת ישראל אם תהיה, מה זה רע? עכשיו הבא אומר, טוב,
היא רעה בעיני אדוניה, יצא לגלות,
ועם ישראל בגלות
איבד את הקדושה שלו,
רעה בעיני אדוניה.
אומר הבא עם הקדוש,
כי תשתנה גבולת ישראל אם תהיה באמצעות מעשים טובים,
ואם תהיה לצד השלמת קצץ אטום,
או יהיה אחישנה,
כי אם אלה מעשים טובים,
או יהיה קץ אטום, יהיה כבר הגיע התאריך שחייב להיגאל.
כי אנחנו אומרים ב-safe the date,
יש כבר יום של גאולה שאי אפשר כבר, זהו, אנחנו לא רוצים להגיע איתה,
אנחנו רוצים להכישנה.
כי אם תהיה באמצעות הכנת ישראל,
יבוא הגואל,
מלאך השם בעמוד האש, מוצב ארצה וראשו מי השמיימה, אנחנו נזכה
איזה מלאך אש עם עמוד אש.
ואם לצד הקץ ישראל לא ראויים לו, עליו נאמר, אני רוכב על חמור.
מה זה אני רוכב על חמור?
זו הגאולה שהיא באה בצורה של החמורים.
אבל אם אתה באת בעמוד אש, אתה בא עם מטוסים כמו שצריך.
כן, ככה לפי אורחם הקדוש.
זה הדאבד, אני רוכב החמור, שכביכול,
אתם לא ראויים לקבל את זה על פי המעשים הטובים,
שהיה צריך להגיע עם עמוד אש, הנשמעיה,
עמוד אש, מוצא בארץ וראשו השמימה,
היה רק כזה, אני רוכב החמור, דרך כלל,
בצורה של חמור לבוא לארץ בצורה כזאת, אז זה כבר הגיע הזמן, הקטע הסתום.
והוא אמרו, כנגד ביאד רגואל,
צדקץ.
גם שאין ישראל רואים לו עם רעה. עכשיו שימו להם להסביר לכם מה זה הקו הזכות האדיר
של אורכי יום הקדוש.
רק כתוב בפסוק, "כי אם רעה בעיני אדוניה".
שירק סתיו ואתה לא יגרם. אתה לא יכול לשלוח אותה ככה סתם.
פירוש אומר לך שאפילו אם תהיה רעה בעיני אדוניה,
כשיגיע הקץ
שקצב לידה,
ולא באלף, כן ליעדה,
ירצה שאיננה ראויה ליהודיו.
צריך באופן כללי להפסד את הדברים, אתה רוצה איך מה לעשות?
אם רע בן אדון, אתה לא רוצה לקחת אותה לאישה?
אז מה, אתה לא שלח אותה ככה, כקצת עבדים?
חבילה עכשיו, מה?
להביא לה?
כי היא רעה, כשהייתה, אשרה, כסותה ולא נתן לו היגרע, כי היא רעה אף על פי ש... כן, עבדה, פירוש פדיון נמצא לה כל פנים, תן לה פדיון.
לא כמו כסתם עבדים.
אתה לא רוצה להתחתן איתה,
תן לה פדיון.
אבל לא יהיה דבר כדרך, אם לא תהיה רעה בעת הגאולה.
ואומרו לעם נוכרי.
אם אתה מוכר אותו לעם נוכרי,
פירוש.
כי לא לצמיתות יהיה המכר לעם נוכרי.
זה מה, הפסוק הזה אומר,
אין, הרי זה נגמר הזמן. אם הגיע לגיל שמה, שיוכל להתחתן, נגמר הסיפור.
בא ארוחם הקדוש מסביר את זה לעם ישראל.
כי לא לצמיתות יהיה
המכר לעם נוכרי.
גם שיבגוד בה, כי אמר כתוב, קצם החושך.
התקדוש ברוך הוא בעצם כביכול שגילה אותנו לגלות זה בגידה.
הוא כנגד ביאת הגאולה לצד מעשים הטובים בהכשרתם אמר ואם לבנו יעדנה.
מה זאת אומרת בבנו יעדנה?
בבנו יעדנה?
אתה רוצה להתחתן איתה.
עם ישראל באמת עושים מעשים טובים,
צדיקים.
אז אני מתחתן איתם.
בבנו יעדנה על דרך אומרם כשישראל עושים רצונו של מקום,
ניכרו בנים, אז הבן רוצה אותה.
הכוונה עם יהודים אשר יעדנה בשם בית הגאולה
תהיה לצד מדרגת הבנים,
אז כמשפט הבנות.
מה זה משפט הבנות? דבר זה יגיד
הפלגת שישוע ישראל בבוא גואל.
עם ישראל רואים לגאולה,
מה צריך לעשות?
פירוש בנות נשמות המשתעשעים בגן עדן, הנקראים בנות ירושלים.
כן, נצא להראות בנות ירושלים במלך שלמה,
באתר שאתה לו אימו, אז בנות ירושלים הוא משפט
שקצב להם צרור המור,
דודי לי להגלות להם אורו יתברך.
וזהו מחלטם שעשועם, ותכין את מהווים, אמר,
כי אם משפט הזה יעשה להם בביאת הגואל,
בעודם בעולם הזה יגלה השם
אור שכינתו על כל הצדיקים, ויאמרו כולם, זה אלים ועבהו, בהתמידות,
כי משפט הבנות יעשה לה.
עכשיו תראו מה אומר כאן
אורח הים הקדוש.
ואם אחרת ייקח, הוא לא רוצה להתחתן איתה.
הוא אומר, אני לא רוצה את האמה הזאת, אני רוצה מישהי אחרת.
ואז, מוספים אורח הים הקדוש, נראה את זה עכשיו,
זה פלא עצום.
כשאתה רואה איזו אומה שהיא מצליחה,
ואתה עוזב את עם ישראל,
אז באה רחוקות שמצליחה, למה הם מצליחים?
אתה לוקח אחרת עלינו?
איפה עם ישראל?
אתה לוקח את שפר שלך לאומה אחרת?
בא כתוב,
להתנותי מתי החלקתי לך בין זמן שיראה לזמן שהיא במדרגת בנו.
לזמן אחר, שאם אחרת ייקח לו, הדרך שפירשנה למעלה, שאירה כסותה וענתה
של הבת הישראלית.
כן, כאן כתוב שאירה כסותה וענתה מסביר כאן, שמה?
שאירה זה הבגדים שלה,
כסותה, זה האוכל שלה, כסותה זה האוכל שלה, זה הכיסוי שלה, הבגדים שלה,
ועונתה זה החיבור.
הוא אומר, אתה לא הבאת לא שאירה.
עם ישראל נטועים ברעב בבגלות.
כסותה ועונתה, הוא אומר, לא היה נבואה, בגלות אי אפשר לקבל נבואה.
זה עונתה.
לא ייגרע בזה שחילקתי אבל עם שלוש אלה, לא הבאת להם לא נבואה ולא שפע ולא גאולה.
והעצה חינם.
תראו שאפילו אינם צדיקים לכשוף, שימו איזה משפט עצום של הרב, של הרוחם הקדוש.
אפילו אינם צדיקים לכשוף אל יום פדות.
לא נשאר להם כלום.
הם אפילו לא רוצים להיגאל.
יצאו.
אפילו קודם זמן הגלות.
הרי הם יוצאים בזכות איסורים אשר קיבלו מחסור גמי הדברים.
אמר רוחם הקדוש, סליחה, הבאת לנו שהיה קצת עבונתה, לא הבאת לנו.
אם לא הבאת לנו שהיה קצת עבונתה,
לא הבאת לנו לא שפע, לא נבואה בגלות.
בגלות.
אז אתה חייב מה לעשות?
יצא חינם עם כסף?
אפילו אם לא ירצו להיגאל, אתה חייב למה? אתה חייב בגלל זה.
הרי מה, תגיד, מה,
זה הפים הציבורים ומעשים טובים? לא.
אם עם ישראל לא אוהב את התלושות האלה,
אתה ידעת בתורה שמה?
שיצא חינם עם כסף.
אז בזכות האיסורים שקיבלו ומחסור הוגים לדברים האלה,
יש לי מדרגת בן, ואז אתה חייב לקרוא אותנו.
ככה אורחם הקודש מלמד זכות על עם ישראל,
שהייסורים שעברו,
חייב שמה?
לא אוהב את השואה קצת במטרה, מה שקרה עם השואה,
אתה חייב לגאול אותם.
בגלל היסורים האלה, ואז מה? זוכים למדרגת בן, ואז
יש שיבת ציון גדולה,
שאתה חייב, מה לעשות?
אתה חייב,
כן, יצא חינם אין כסף, אתה חייב להוציא אותם מהגלות ולהכניס אותה לארץ ישראל.
לאור זאת,
אנחנו מבינים כמה הדברים הנפלאים של אורח הים הקדוש.
מכאן,
כדרכו בקודש של הרב,
בדרך הרמז,
כמה חשוב להסתכל,
כמה היבטים. כן, הרב רוחם הקדוש מסביר את זה בצורת הפשט,
ואז הוא אומר לך, בוא נפליג עכשיו לדרך הרמז.
אז בוא נראה עוד דבר בפרסות המשפטיים, כי יש כאן המון פרטים בפרסות המשפטיים,
אבל הרוחם הקדוש לוקח איזה, פתאום מעלה אותך לאיזה גבהים בדרך הרמז,
לראות את כל הפסוקים ההלכתיים לעולם שרומזים. אז כאן כתוב,
כי יצא אש בפזה ומצא את הגדיש ואת הקמה,
השם שלהם מבריא את הבעירה,
מסביר דרך הרמז זוכם הקדוש ככה.
תראו את התורה,
את אשר יסובבו הרשעים ברשעם,
כדי שהתעורר האדם מתרדמת שינת שכלו,
בהביטו הפלגת הרעות אשר יבואו לעולם.
כן, אתה רואה שהרשעים בעולם מצליחים.
ואתה אומר, מה זה, הם עושים את כל המעשים הרעים שלהם, והם מצליחים.
כי לא לבדם יריעו אלא יצבו רע לכל העולם.
כלומר, מה שהם עושים?
לאן הם מגיעים, לאן לאיזה חמס וגזל ושחות דמים?
והוא אמרו כי תצא אש.
מה זה תצא אש?
עלו ידעת כי צרת העם תתקנא בשם אש.
הצרה הזאתי.
צא מן משלר כבריאל אשר שאל אש מבין הבדים, מבין הקרובים,
והוא מבחינת לגבור את הדינים. מה זה צא אש כשיש דינים בעולם?
אז יש, יש דינים בעולם.
אמרו מצא קוצים. מה זה קוצים?
הם הרשעים שאינם,
אלא קוצים מכאיבים.
קוץ,
אין בו ערך. מה הוא עושה? רק הוא סופב את הנשמה, את השושנה.
אבל הוא קוצים מכאיב, אבל מה הוא עושה? הוא רק שומר עליו לשושנה.
אבל לעצמו הוא קוצני, הוא מכאיב.
ויאמרו לשון מצאה, הדרך אמרו, והיה כי תמצאנה אותו.
הטעם,
יסביר לך עם הקדוש, מה זה העולם של רשעות והעולם של תדיקות.
הטעם משום שהרשע אין לו בעלים,
כי האדון ברוך הוא,
הנה הוא פקר בו, והסיר אדונותו ומעליו.
ההוא רשע לא אכפת לו מאף אחד,
אין דין ודיין, גונב, גוזל,
תאוות,
בוגד,
והסתיר את פליו ממנו, ועתה הראה הוא כמציאה,
וכל הבוגע בו יעשה ברצונו,
יעשה כי תמצאנה אותו, מצא קוצים.
הודיע כתוב עוד, כי אחר שניתן רשות לאש,
עדינים לאוויר, מה זה אש? אמרנו, זה עדינים,
לא לוקצים לבד עם עברים, אלא הנאכל, הגדיש. מה זה הגדיש?
הדברים הטובים.
כאן רמז תינוקות של בית רבן, שעדיין אין להם קומה,
אלא קדושים שיבולת עם חברתה,
כי במוות הם נתפסים בצרעת העולם. לפעמים אתה רואה תינוקות,
כמו שאומרים בשיחת תורה, שנהרגים.
מה התינוקות? מה קשורות לזה?
התינוקות של ביבס וכל זה.
מה הן קשורות לזה?
אלא כשיש את הדבר הזה, הדבר הזה משפיע גם על הגדיש ועל הקמה, על תינוקות שבית רבן,
שהם עדיין, תגיד מה הם קשורים לעניין הזה.
הדבר הזה, דמיית הדין יכולה להשפיע וגם לגרום, חס ושלום, לגדיש ולהקמה.
גם הוא ז"ל, משיר השירים, פסוק:
"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז,
כי היו ערבים בשעת קבלת התורה,
שכשירשו בני אדם, הנה,
הרשות ניתנה לאש לבאר בהם.
ואמרו,
או הקמה, מה זה אומר הקמה? מודיע כאן לפעמים חרב עד הצוואר.
הגיע מופתי הדור, יסודי עולם, נלקחים בעוונם
כדי להציל על כללות הדור.
זה כדור של הקמה, שמה שמסביר רוחם הקדוש,
להציל את כל הכרם. אז מה עושה הקדוש של הקמה?
ואמרו, אשכול הכופר.
מה זה אשכול הכופר?
כי אקרא להם קמה על דרך אמרו זאת קומתך דמתה לתמר, שהם הצדיקים הנבשלים לתמר, לפעמים צדיקים שמה שהם,
כמו בבבא סאלי,
שהוא אמר שיש לו את השעון של המשיח.
אחרי זה הוא העביר את זה גם כן לרבי רבדיחי אליהו.
אז איפה כל זה?
אז בא הסיפור של רבדיחי אליהו, גם רבבא סאלי היה בדבר הזה, שהם מסרו את עצמם
שלא יהיה חס ושלום גזרות על עם ישראל.
מסרו את הנפש.
כן, כתוב שמה?
גיבורים עומדו בפרץ, דוחים את הגזרות.
היה לנו מחסה ביום זעם, האנשי אמונה עבדו.
אתה יודע מה, האנשי אמונה עבדו, הם עומדים עומדים בפרץ,
אני מחסה ביום זעם, זוכרים בפלאכה שם.
גם הצדיקים האלה, הם עומדים לנו.
אבל מה הצדיקים האלה? שברגע שזאת אומרת, טמטל תמר, אז בעוונם,
כנציל את הדור, מה הם עושים?
הגדיש והקמה.
כאמורו צדיק התמר יפרח,
ולפי מידל החטא,
ולהציו הצדיקים לבד תינוקות,
ולפי מידל החטא, יציו הצדיקים לבד,
ובחרמה שפחה כל שונאי ישראל, הצדיקים כבר לא יכולים לעמוד בפרץ.
ואומרו, או השדה, שאז ירמור זכאות ישראל, ולהספיק הוא לא תינוקות ולא צדיקים להציל.
כמה הדבר קשה.
ואודי היה כתוב,
כי יש יום, כן, זה היה סקן שראינו בשיחת תורה,
לאל היום, לבוא במשפט עם הסובים מהדבר למצאת הצדיקים, וגונה עולם להשתלם מהם.
ואומרו, שלם ישלם הם מעביר את הברע. הם הרשעים מחוצים את הכל אשר הרגו,
אותם רשעים החמאסניקים האלה, ועמו ז"ל,
כי השם ייתן כוח ברשעים לסבול לשיעור המגיע להם בחטאם.
אוי לרשע רע לשמיים ולבריות, כמה יסבול ביד כלכלו.
ונמצא שצדיקים כשהם בניהם, אפילו בניהם מגיעים לכלל שנים,
שנים יקדים בעוון אביהם.
היו שמחים ואומרים,
ברוך המקום של פטרם, כן, אנחנו אומרים במצווה,
ברוך המקום של פטרם, מי צריך להגיד את האמת, את הברוכה של פטרם?
אבא אומר את זה, אבל מי צריך להגיד את האמת? צריך להגיד את הבן.
כי באמת בגלל העוון של האבות, הבנים מתים.
אז הבן צריך להגיד, ברוך השם פתר עם העונשו של מי? של אבא.
אבל לא נעים לומר את זה,
אז אמרו לאבא להגיד את זה, אבל מצד האמת, מה הבן צריך להגיד את זה? כי הוא, כי בעצם בגיל 13, עד גיל 13,
אם לאבא יש שלוש עוונות, הוא יכול למות בגלל זה. בגיל 13 כבר יש לו...
כן, כן, אז בעצם בגלל זה זה יכול להילקד בעוון עבוריהם, חס ושלום.
אז ברוך השם, בגיל 13, הוא מודה, ברוך השם פתר עם העונשו של זה, של האבא.
"והרי כי יעניש השם לגורם עונש בשביל זוועתו,
ובאמת כאחד איש אנוש יכבה, ישלב את יצרו המחטיא אותו.
וביש המשפט, בילתו על לבבו, אל נערות העונשים אשר הגיעו, אין כמה נפשות קטנים וגדולים אין קץ שכולם הם הרצחן הגדול
להם באמצעות תאוותו הסרוכה". סליחה ושלום לאדם,
הדבר הזה יכול לגרום שיש תאווה סרוכה, דברים חוסר אחדות בעם ישראל,
ותאוות דברים כאלה שהדבר הזה יכול לגרום עד שתינוקות
שהן לא אמורות,
עדיין לא עשו, עדיין לא לבחירה,
ליפול בדבר הזה.
ולסרוך השלום, כמה שעות קטנים וגדולים, אין קץ.
והנה המוזל,
לעולם יראה אדם כאילו כל העולם כולו חציו זכאי,
חציו חייו.
סב עבירה אחת,
אוי לו שיחרת כל העולם בחובה, ודם כל העולם, ודם זכויותיו על צווארו,
ועל נפשו עמוסים ויסבול מהו מוות בעד בכל נפש.
אחת מהם,
או בכל צר לא צר, כאשר עשה בדיוק הפוך, אם אדם עשה במצווה,
הוא הכריע את כל העם כולו.
והוא אומרו שלם ישלם. מה זה שלם ישלם אם הוא מביא את הבעירה?
טעם כפל שלם מבעיר,
כאן רמז וכתוב כי לא לאיש הרשע לבד יעשה אשי משפט,
מה תשלומין,
אלא גם למחטיאו
הוא יהיה צער רע.
מבחינת המחטיאתו, גם לו משפט חרוץ ביום ההוא,
יגדל למספד עליו ויעשות
בו חמש דינים. גם אותו היתה צער רע שהוא החטיא אותו,
גם בו ייכנס. כל הערבים יש המון דברים שמה עושים שהוא לא החטא, אבל כל ההתעסקות בחטאים האלה,
גם הדבר הזה. כל המדיה שיצרה את העולם הזה וכן הלאה. כמו שאוליווד עכשיו נצרפה.
איך אתה מבין שאוליווד נצרפה?
כי כל התרבות הזאת מייצרת את העולם הקלוקל הזה, העם הריקה,
אז שיא התרבות הזאת בסוף נצרף.
כי מבן רמזל, שמביאו השם ושוחתו ולא ימלט בברכו,
לבוצריו, אפילו לבצר, כי מזידו,
ומלך משפט ישפוט בצדק ישתלם, כי ממנו ישגב השם לבדו,
ובכמה רמזו בעצם באופן אחר. אז בעצם ההסבר הוא,
גם העץ הרע ישלם על מה שהוא עשה לעם ישראל.
ונסיים,
ברוחמה, בסוף הפרשה,
שרוחמה הקדוש מסביר כמה, תראו, אני רק אפתח את הרגש שלכם, לחשוב, תראו כמה ללמוד רוחמה הקדוש.
כמה הוא פותח את המחשבה, כמה הוא פותח את עבודת השם,
כמה הוא פותח את המבט העמוק על כל מצווה ומצווה,
שמסביר אותה דרך הפשט ודרך הרמז,
הכל הגלויות, הכל הגאולה, כמה דברים נפלאים.
אומרו חיים, עוד מקום אחד, ובזה נסיים את השיעור. בכל אשר אמרתי לך,
אז אומר תמרו בכל, מה זה בכל?
בכל המצוות.
תשמרו ולא אמרו בכל אשר תשמרו.
אני כבר לומר,
בדרך אמרו מזל.
כי מי המצוות עשה הם רמ"ח.
נכון? כנגד רמ"ח איברים של האדם.
ששם מצוות לא תעשה כנגד שעשה גידיו.
נכון, גם הזוהר.
הוא מה שאמר, רמז שלו אמר, אדם מקיים כך וכך מצוות, ויספיק כל שמירתי. הוא אומר, טוב, אדם, שמע, אני אעשה כמה מצוות, וזה מספיק,
אני מסורתי, כמה מצוות וזהו.
אמרת, תראה אדם שלא יהיו לו כמה איברים, זה לא ראוי.
לפחות בכמה איברים, זה לא...
אז זה אמר, בכל אשר.
פירוש, בכל המצוות תהיו נשפרים בחסרון,
אחד מהם תחסר השמירה על אותו איבר.
בכוון, אנחנו רוצים שכל האיברים יקבלו, רמך איברים.
אתה רוצה את כל האיברים שלך, נכון? חסרון אדם שלא יהיה בלי איבר זה הדבר שקשה ביותר.
אז תנסה לגעת בכל המצוות, ומה?
וכגעת זה כל האיברים יקבלו חיים.
ושם אלוהים, מה זה שם אלוהים? בא לומר פה ששמירת כל המצוות תועיל לכל אדם
למיין איבריו.
וששא גידיו, כמו כן, יש שמירה על יקלולת האדם.
והאדם יגיד, שמע, אני לא יכול להגיע לכל המצוות.
בעולם הזה כמה אתה יכול להגיע לכל כמה מצוות.
אז הוא אומר, האחרון הקדוש,
אם תגבש מצווה, שאתה יכול לתפוס את כל האיברים. מה הם? כמו
כפירת עבודה זרה.
שכתוב עליה שכל הכופר בעבודה זרה, כמודה בכל התורה.
אתה עכשיו,
כפירת עבודה זרה, אומר העבודה הזאת, אין בכלום, לא כל האפיפיור והמשפחיור, ותקרא כל הדברים האלה.
כמודה בכל התורה.
יחזק בשומר ועושה, וכל אשר תמצא ידו עשות. אז בגלל זה הוא מורכח מצווה, שתפסה את כל האיברים.
וישמעו באמצעות כפירת עבודה זרה, כל איבריו וגידיו.
בא איזה יהודי,
אמרו לו, שתביא לפסל,
לא רוצה, מוכן למות, הוא לא כזה, שובה מצוות.
אבל הוא מוכן
להתעורר מהדבר הזה. מה פתאום, אני יהודי, אני לא מוכן לכל מיני,
בהודו, בנפאל, בכל מיני גורמים עבודה זרה, בהודו?
הוא אומר, לא, לא, אני באתי רואות נופים, לא מעניין אותי כל...
כל פה עבודה זרה.
מה הוא זוכה?
כל איבריו, רמח איבריו ושגידיו.
גם כשהוא עשה מצווה, היא לא באה לידו עבירה,
נשמע ממנה דווקא מן הסתם, אם אתה שמעת מהעבירה, מהעבודה זרה,
מן הסתם, אבל אם בטל על ההדיה קצת מהמצוות, אויב נשמע באותו איבר, מכוון לאותה מצווה, שבטל לצד כפירתו בעבודה זרה.
אז הוא אומר, אומר החם הקודש, יש לך איזה קפיצות.
יהודי, כאן תמיד אוכל כדרכו בקודש, שהוא לומד זכות על עם ישראל.
זאת אומרת, נכון,
אנחנו רוצים להגיע למצב שאתה רוצה לחיות את כל האיברים, כל הרמח האיברים שגידים.
וכל מצווה מאירה באבר שלה, מה תעשה?
הוא אומר, כל יהודי כופה באבות עבודה זרה.
כן.
הוא... תגיד לו, תעבוד עבודה זרה, מה פתאום? אני אעבוד עבודה זרה, מה פתאום?
היהודי יש את הדבר הזה?
אז הוא מאיר על כל האברים שהוא גם לא עשה אותם.
ואז הוא זוכה לכל האברים משגדים,
כי זה מצווה שהיא מודה בכל התורה כולה.
יש לנו כל מיני דברים שהקו הזכות
יכול לתפוס את הכול.
אז יש את השיטה שלך עם הקדוש,
שהיא עין טובה לישראל,
בגאולה, אשר רק סתיו ונתן לו יגרע, שראינו.
ואם יצא חינם עם כסף, אתה חייב לגאול אותנו.
וכאן גם קמה אדם שיעסוק
בעבד עברי, כמו שראינו.
כי דרכו בקודש לראות את התורה בעולם פנימי.
יש לך דיבור בפשט, ויש לך דיבור,
עובדת השם,
ליחס של הנשמה של האדם, על הגאולה.
וזה, אורחי הקודש הוא רומז לנו לפתוח את המבט הפנימי של התורה, את העולמות המעיינות הנסתרים,
ותראה כמה הדיבורים שכל מצווה מצווה,
יש בעולמות נסתרים שעוסקים בכל גבות ישראל וקומתו.
שנזכה למבט הזה.
נזכה למבט הזה.
