אז שלום וברכה,
אנחנו נלמד מדרש
אצלכם במקור, יש כאן שתי דפי מקורות, כן? אחת נקרא
טעותם של מלאכים ואחת טעותם של מלאכים ב',
אז אנחנו בראשון בטעות המלאכים,
ופה אנחנו נלמד במדרש אחד,
שאנחנו פעם דיברנו על זה, וזה מדרש מאוד יסודי, מאוד חשוב שאנחנו צריכים לחזור אליו, יש בו הרבה ממדים.
אז תראו אותו,
מקור ארבע אצלכם, מדרש רבה אומר כך, אמר רבי אחא בשעה שבה הקדוש ברוך הוא לברוא את האדם,
האדם נמלך במלאכי השרת.
אמר להם, נעשה אדם?
אמרו לו, אדם זה, מה טיבו?
אמר להם, חוכמתו מרובה משלכם.
הביא לפניהם את בהמה, ואת החיה, ואת העוף,
אמר להם,
זה מה שמו,
ולא היו יהודים.
אבירן לפני אדם,
אמר לו, זה מה שמו,
אמר, זה שור, זה חמור, זה סוס וזה גמד.
ואחר כך הוא אומר, ואתה מהשמך, ואני מהשמי, וכולי. כן, אבל עד כאן.
אנחנו דיברנו על זה לפני חודש,
חודשיים, משהו כזה, אבל היום אתם תראו זווית אחרת ממה שדיברנו.
מה שאנחנו רואים פה זה שאדם נותן שמות,
וזה לא כל כך פשוט,
מה הדבר הזה היה, מה התרחש פה במתן שמות.
למה זה לא פשוט?
בגלל
שכאן מסתתר,
מסתתר איזה רעיון שאומר שכאן בעצם מתואר מעבר
מעולם האידאיות לעולם המעשה.
אנחנו לא תמיד מודעים לזה, לא שמים לב, אנחנו ככה קוראים לזה, לנו זה פשוט.
אבל באמת
זה מה שפה מתואר.
מה זאת אומרת מעולם האידאיות לעולם המעשה?
אתם שמתם לב מה שכתוב פה,
שהוא הביא לפני אדם, הקדוש ברוך הוא הביא לפני אדם,
בימה, חיה ועוף.
אני שוב פעם שאלתי אתכם, יש מישהו פה שראה פעם חיות?
ראיתם חיות? או שאלתי אתכם כבר?
ראית חיות?
מה, בגן חיות?
זה לא חיה.
לא.
אז זהו. אז אני רואה שאני לא, כן.
אולי בגלל שאתה לא היית פה, אז אתה חושב שאתה רואה את החיות.
לא, בטח.
אף אחד אף פעם לא ראה חיות.
כי חיה, בהימה ועוף זה מונחים, זה אידאיות,
זה לא משהו פיזי.
אתם ראיתם
זברות,
ג'ירפות,
אתם ראיתם כבשים,
חתולים ועכברים.
אתם לא ראיתם חיות.
אי אפשר לראות ציפורים.
אתם ראיתם אורב, ציפור דרור, תוכים, פינגווינים, לא ראיתם ציפורים.
נשמה כן, אבל אותה לא נשמה.
אתם מבינים?
זאת אומרת, אז מה זה חיה וציפור וכן, חיה, ציפור ובהימה?
מה זה?
זה אידאיות.
ואחר כך אדם עושה מעבר מעולם האידאיות
לעולם קונקרטי מסוים, ספציפי. ואז הוא אומר, זה שור, זה חמור, זה נשר.
נשר זה הופעה, הוא נותן שמות.
זה לא סתם כזה, היה לו כישרון פואטי להגיד שמות יפים כזה, הוא אומר, כן, זה ה...
This is the horse, this is the lion, this is the tiger.
לא.
הוא נתן
הוא עשה מעבר
מעולם האידאיות לעולם המעשה.
כן, מה רצית להגיד?
כן, נכון, בדיוק, נכון.
כן, כן, כן, תכף אני אתייחס לזה, נכון.
כלומר,
כשאנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם,
אנחנו לא, אנחנו מדמיינים לעצמנו דברים לא מדויקים. אנחנו חושבים שהוא ברא את כדור הארץ, את השמיים ואת הכוכבים,
ונמלים.
באמת זה לא.
מהלך של בריאה, משמעות של מושג בריאה,
זה משהו,
זה מעבר מעין ליש.
אבל מהו היש הזה?
אף אחד לא יודע.
יש הוא מופשט.
אין משהו.
מעבר מיש למשהו קונקרטי,
כמו למשל בימה חיה ועוף,
זה נקרא יצירה.
ומעבר ממצב היצירה
למצב
בימה חיה ועוף לחתולה או כלב או כבש,
זה נקרא עשייה.
יש אצילות, שעל זה אין מה לומר,
יש בריאה, זאת אומרת,
הופעת היש מאין,
אבל היש הזה הוא מה שנקרא בתורה, הוא מתואר בתור תוהו ובוהו,
או חומר איולי,
כמו שרמב"ן קורא לו,
שהוא משתמש בשפה הפילוסופית, כך הוא אומר, יוונים קוראים לזה, חומר איולי.
זאת אומרת,
זה לא משהו קונקרטי,
או בפיזיקה הדבר הזה הוא היום נקרא סופר-פוזיציה.
זה מצב שהוא לא גל ולא חלקי.
זה מצב-על,
לא יודעים מה זה.
או באסטרונומיה זה נקרא נקודה סינגולרית.
יש כל מיני, זאת אומרת, משהו שאתה לא יודע מה זה. אז אתה יודע שזה קיים, ישנו,
או אתה לא יודע מה זה.
מה?
לא.
אידיאה זה משהו קונקרטי.
אידיאה, למשל, יש אידיאה של שולחן,
אבל מהו שולחן?
זה יכול להיות שולחן כתיבה, שולחן מטבח, והם שונים מאוד,
שונים גם בתפקיד,
שולחן ניתוחים, שולחן לחם הפנים,
זה דברים שונים לגמרי אחד מהשני.
יש להם אידאה של שולחן.
זה יצירה, זה משהו קונקרטי, לא פיזי עדיין.
שולחן, כן? שולחניות.
זה מופשט,
לא פיזי,
אבל זה לא שולחניות,
זה לא סוסיות,
זה לא שמימיות.
אתה מבין?
מעל כל זה יש, יש.
זה הבריאה.
עצם הופעה.
אחר כך
משהו יותר קונקרטי, שזה אידיאה של דבר הזה.
אז אידיאה של לחם היא שונה מאידיאה של יין.
אבל איזה לחם?
אנחנו לא יודעים.
ומאידיאה יש מעבר למשהו ספציפי,
משהו ממשי,
שזה עולם העשייה,
מיצירה לעשייה.
בסדר?
אז במדרש שלנו פה מתואר על מעבר
מעולם האידאיות
לעולם המעשה,
מיצירה לעשייה.
עכשיו מתעוררת שאלה,
אבל מאיפה הוא ידע,
אדם,
לעשות את המעבר הזה?
אז אנחנו דיברנו על זה
אני רק מזכיר לכם בכמה מילים, זה שכל התכונות הללו שאדם נתן, זה היו תכונות של...
תכונות שקיימות באדם עצמו.
זאת אומרת,
אנחנו חיים בצורה כזאת,
אולי לא, לא. קודם כל אני אראה לכם איפה זה כתוב, כן?
תסתכלו אצלכם במקור חמש,
בדף ראשון, כן? במקור חמש. אומר רמב"ם, רמב"ם, אה, מלב"ם.
ושוב, אני רק מזכיר לכם, מי שראה,
אז אני, בכל אופן, אנחנו כבר דיברנו על זה, אז אני בקצרה אזכיר ונעבור למה שעוד לא דיברנו.
אבל מישהי שלא היה, זה חשוב שאתם תראו את זה במו עיניכם.
אז אומר פה מלבי, מקור חמש.
לכל נמלה, צל אראה דרכיה וחכם כל כוחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם.
וכל כוח ומידה שימצא אדם במין ומין מבעלי חיים ידע כי כן נמצא גם בנפשו.
כלומר, מה זה אומר?
אדם הראשון הוא הסתכל בתוך נפשו
והבין שיש בו תכונה של אכזריות,
ואת התכונה הזאת הולידה בעולם שלנו
פיזי נמרת.
עזות.
אדם מסתכל בתוכו וראה שיש בו תכונה של נאמנות,
וזה הוליד בעולם שלנו כלב.
והוא הסתכל בתוכו שיש בו זריזות,
זה יצר בעולם שלנו נמלים.
אומר על זה מלבים, אנחנו ממשיכים עכשיו, כן?
לא, לא ממשיכים. בואו נקרא את זה שוב מההתחלה, שתראו את זה.
חמש, כן, מקור חמש.
כל כוחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם, כל כוח ומידה שימצא אדם עם מין בעלי חיים נמצא גם בנפשו.
על זה אמר, אתה עצל, אתה אדם עצלן.
אשר תחשוב שלא נמצא בנפשך מידת הזריזות או שהזריזות אינה מידה מועילה טובה ומועילה,
לך אל נמלה
ותמצא שנטוע בה מידה זו שלא לצורך חיותה,
רק כדי שתראה דרכיה וחכם, ותבין.
כלומר,
נמלים שאתם רואים בעולם הם השתקפות של האדם הראשון.
תכונה הזאת שנקראת זריזות,
מופיעה בצורה של נמלים.
עכשיו,
אני כל הזמן, אני חוזר קצת ממה שדיברנו.
אומר על זה בעצם
מלבי עם רב קוק, מהר"ל, יש הרבה מחכמי ישראל שאומרים
שאדם רגיל לחשוב שאנחנו חיים בעולם אובייקטיבי.
יש עולם פיזיקלי,
יש כאן עולם,
ואנחנו חיים בעולם הזה,
באים,
פועלים פה משהו, מתים,
עוברים מן העולם, בא עם אנשים אחרים,
חיים פה ועוברים, אבל עולם
הוא עולם אובייקטיבי, הוא לא קשור אלינו,
לא קשור בסובייקט, מישהו שהוא מסתכל,
קולט את העולם, אלא עולם קיים בפני עצמו,
שאתה בתור סובייקט קולט אותו.
זאת צורת החשיבה של כל מדע וכל פילוסופיה, כל מה שקיים בעולם,
כולם ככה חשבו.
כולם קולטים, יש אובייקט וסובייקט, בסדר, זהו.
עכשיו יהדות אומרת לא,
זה לא ככה.
העולם שלנו מהווה השתקפות של נפש האדם.
כל מה שאתם רואים בעולם,
עננים, אבנים, כוכבים,
גלקסיות ומולקולות ונמלים, כל זה זה גוונים שונים של האדם.
של נפש האדם.
לכן אומר על זה מלבים,
ויש הרבה, אבל תסתכלו למשל פה, מקור 6, אומר הרב קוק.
נפש האדם בהרחבתה כוללת היא
בתוכה את
הנשמות הפרטיות של כל הברואים כולם.
כל נפש חיה ניצוץ הוא מהאור האבוקה הגדולה הכללית
נשמת האדם.
אותו דבר גמל בי, מקור שש א',
אומר ככה.
יען שנפש האדם כוללת את כל מעשה בראשית. מה זה כל מעשה בראשית?
הים והיבשה, עננים והרי גש.
הכל, כל מעשה בראשית.
זה מה שגדול פה.
נפש האדם בהרחבתה כוללת, היא בתוכה,
בתוכה את כל הנשמות הפרטיות של כל הברואים כולם.
כל נפש חיה ניצוץ הוא מאור האבוקה הגדולה הכללית נשמת האדם.
סליחה, סליחה, אני קפצתי.
סליחה, סליחה, סליחה. אנחנו חוזרים לשש אלף.
יען שנפש האדם כולל את כל מעשה בראשית
ובכנפיה צרורות כל כוחות המפוזרות
בכל חי,
מכל בשר למיניהם,
כוחותיהם והופכי כוחותיהם
באורך נשגב
ובדרך כללי.
לכן כל כוח אשר נמצאהו
בנפש אחד מבעלי חיים,
בהכרח הוא נמצא בכוח הזה ביתר שד וביתר עוז בנפש האדם.
הוא אומר כל מעשה בראשית,
גם כוכבים.
אתה לא שמעת שיש אנשים שרוצים להיות כוכבים?
כן, יש כאלה.
אצל הרבי מנחם מברסהוף יש סיפור כזה, על בעל תפילה. אתם זוכרים ששם אנשים רצו להיות כוכב ממש, לא כוכב קולנוע או כוכב טלוויזיה,
ולא לקבל כוכבים בוואטסאפ שם, אני יודע, או משהו כזה, אלא כוכב ממש,
על ידי כסף שיש להם.
כן,
כל מה שיש במציאות זה הכל השתקפות של האדם,
של נפש האדם.
עכשיו,
טוב, אולי אתן לכם עוד הצצה אחת מעניינת.
אתם יודעים ש...
אני חושב שגם על זה דיברנו פעם, שכל מה שיהדות,
יש הרבה דברים שיהדות אומרת את זה לעולם,
ואנושות שומעת
ולא מקבלת.
אפילו צוחקים עלינו.
ואז אנושות ממשיכה להתפתח, מדע מתפתח, טכנולוגיות, דברים, ואז הם פתאום מגיעים למה שהיהדות אמרה פעם.
ישנם המון דוגמאות כאלה.
למשל, דוגמה קלאסית זה שהיה,
כל תרבות אנושית
בנויה על הסתכלות של פרמנידס. פרמנידס, אחד הפילוסופים היוונים שחי לפני אלפיים וחמש מאות שנה, שאמר משפט שהוא נראה בנאלי לחלוטין, אבל באמת זה היה משפט חכם עמוק,
לא אמיתי, אבל עמוק.
הוא אמר,
מכלום לא יבוא כלום.
ברור, פשיטא,
מכלום לא יבוא כלום. כן, מבינים, זה פשוט.
אבל אנחנו נושאים לב שהאמירה הזאת זה אנטיתזה
למה שיהדות אמרה,
שהקדוש ברוך הוא ברא, יש מאין.
מה זה מכלום לא יבוא כלום? אומר פרמנידס.
אומר, מאפס לא יכול לבוא אחד.
אין דבר כזה.
לא אחד ולא חצי ולא כלום.
מאפס לא יבוא כלום.
אנחנו אומרים, לא.
השם ברא את העולם, יש מאין.
והם צחקו עלינו 2,400 שנה בערך, עד שלפני כמאה שנה,
107 שנה, עד לפני 107 שנה,
שאז היה מדען אחד בשם אלכסנדר פרידמן,
הוא היה פרופסור באוניברסיטת פטרבורג ברוסיה,
הוא אמר שהיה העולם שלנו נוצר ממפץ הגדול מכלום,
מאין?
מכיוון שהוא היה יהודי, אז גם דבריו לא כל כך
שמעו עד שלקח 13 שנה שהרעיון שלו התגלגל בכל האוניברסיטאות, בכל מיני מקומות בעולם,
עד שהוא הגיע לארצות הברית
ומדען בשם אירווין האבל קרא לזה ביג בנג.
ומאז תיאוריית מפץ הגדול,
היא הפכה להיות לפרדיגמה עיקרית של כל אסטרונומיה הקיימת היום.
תורת
תאוריית הביג-בנג,
שמה היא אומרת?
שהעולם שלנו נוצר מכלום.
יש מעין, הם קראו לכלום הזה,
מעין הזה קראו לזה נקודה סינגולרית.
אבל אף אחד לא יודע מה הטבע של הנקודה הזאת, ממה היא עשויה,
איפה היא הייתה קודם, למה לא התפוצצה,
ובאיזה מקום זה היה? כלום, כלום, כלום, כלום, כלום, כן?
לא יודעים, אבל מה זה?
עין,
עין זה כלום, כן.
ומאז הם כן מדברים שעולם שלנו קיים, יש מאין.
וכאלה דוגמאות
יש לרוב.
למשל,
אולי בתחום יותר, בתחום סוציולוגי,
אני אתן לכם דוגמה.
איך אנחנו יודעים שעבר יום, שנהייה יממה חדשה?
משמש.
שמש זרחה, יש ניצוץ, כן? יש כזה
נץ החמה
בשעה מסוימת,
בדיוק אחרי 24 שעות, באותו מקום, באותו... שנייה, עוד חצי שנייה קדימה, עוד פעם אותו דבר.
אז יודעים שכדור הארץ הסתובב,
לעומת שמש, והגיע לאותו, לאותה נקודה.
זה נקרא יממה.
איך אנחנו יודעים שיש, שעבר חודש?
אותו דבר, בהתחלה היה ירח
במצב כזה,
דק מאוד, הופיע, בהתחלה לא רואים, פתאום הופ,
רואים ירח בצורה כזאת,
אחר כך הוא מתחיל להתמלות, להתמלות, להתמלות מאוד, והוא מתחיל להתמעט, להתמעט, להתמעט, אז הוא הגיע למצב
כזה ואחר כך
נכבה ועוד פעם מופיע פה.
זה לוקח כל התהליך 29 יום בערך, פלוס מינוס.
אז אנחנו יודעים שעבר חודש.
איך יודעים שעברה שנה?
איך אתם יודעים?
למה 12? אולי 72 פעמים.
מי החליט?
אבל מי החליט?
מה?
אבל יש מקומות ששם לא השתנה, למשל באנטרקטיקה זה אותו דבר.
לא, יודעים שעברה שנה
איך, איך, אדי?
ששש?
אבל איך אתה יודע שהוא הסתובב?
אתה צודק, נכון, אבל איך אתה יודע?
על ידי זה שאנחנו רואים שיש מזל, יש מצבורות של כוכבים,
מצבורים של כוכבים בשמיים,
הם מסודרים ב-12 קבוצות כאלה, שיש לזה שמות שם,
תאומים, דגים, סרטן,
כל מיני, כאילו, נותנים לזה שמות, אבל אלה קבוצות של כוכבים,
הם נמצאים במצב מסוים וכל 365 יום הם מגיעים בדיוק לאותה נקודה שוב.
זאת אומרת, כדור הארץ הסתובב סביב השמש,
התנועה הזאת.
ככה יודעים שיש חוד, שיש שנה, עברה שנה.
נו, מה?
בסדר, מבינים, נכון מה שאני אומר?
ואיך יודעים שזה עברו עשר שנים?
סופרים, כן, אי אפשר, זה לא נראה בטבע, נכון?
איך יודעים שיש שבוע,
שעבר שבוע?
שבוע.
מי קבע שיש שבוע שזה יהיה שבעה ימים?
תורה. תורה, בדיוק.
אין שבוע באסטרונומיה,
אין
שבוע בטבע.
יממה יש, חודש יש, שנה יש,
שבוע אין.
מי אמר שיש שבוע?
אז זו קבוצה של יהודים קיבלו שם תורה בהר סיני והם עכשיו שם גרים בעליית באר שבע ואומרים שיש שבעה ימים.
והקבוצה הקטנה הזאת של אנשים ששם גרים באיזה מדבר על יד באר שבע זה השפיע על 9 מיליארד אנשים או בעצם 80 מיליארד אנשים מאז
זה שכמין אנושי.
כולם, כל מין אנושי,
הלכו עכשיו על פי מה שאמרו שם היהודים האלה.
אבל הם לא ידעו.
כן, כן, אבל האדם הראשון, איך אנחנו יודעים שהאדם הראשון קיבל את זה?
איפה זה כתוב?
בתורה.
לא, אף אחד לא ספר שבועות.
זה מה שסופרים שבועות, זה מאז מתן תורה.
ממה שיהודים בכלל השפיעו.
עד אז לא היה דבר כזה. שבוע,
היו עשרה ימים שם,
ספרו, אבל לא שבעה.
היו כאלה שספרו רק חודשים.
יש כאלה שדיקדות כזה, יש כל מיני, זה 12 יום, יש כל מיני צורות.
אבל עכשיו כל העולם.
וזה שצריך לנוח בשבת,
מי החליט?
אתם יודעים, זה לא היה דבר כזה בעולם, אף פעם.
זה יהודים הביאו את זה לעולם.
זאת אומרת, יהודים אומרים משהו,
האנושות אומרת, מה פתאום, אין דבר כזה, כולם מתנגדים, ואחר כך כולם עושים בדיוק מה שהיהודים אמרו.
אותו דבר היה גם בהופעה של פיזיקה קוונטית.
עד לפני 90 שנה בערך,
כל האנושות
חשבו שהעולם הוא אובייקטיבי.
יש עולם,
והוא קיים בפני עצמו בלי קשר לאדם.
יהדות אומרת, לא, העולם כולו הוא השתקפות של אדם,
הוא הכל הופעה של אדם.
הם צחקו על זה, לא הבינו, לא קיבלו.
אבל לפני בערך 90-95 שנה, משהו כזה,
היה מדען יהודי מדנמרק בשם נילס בור,
שהוא קיבל על התגלית הזאת שלו פרס נובל,
שהוא בא ואומר,
העולם הפיזיקלי הוא קיים בגלל שיש תודעה של אדם בעולם הזה.
היה לנו פעם על זה שיעור, אבל אני בקצרה אגיד לכם.
הוא אומר ככה:
כל אלקטרון
הוא קיים בצורה של, יכול להיות גל, יכול להיות חלקיק.
כשהוא גל,
אז אנחנו לא רואים אותו, לא קולטים אותו.
כשהוא חלקיק,
פתאום כן קולטים אותו.
ולאדם יש יכולת להשפיע על האלקטרון, איך להיות.
זאת אומרת,
אם אין אדם, אז כל העולם יהיה בצורה של גלים.
כולם, כן?
ורק כשיש תודעה של אדם, כשהוא מסתכל על האובייקט או על האלקטרון, לא מסתכל בעיניים, כי אי אפשר לראות, אבל כשהוא נפגש, מודד את
אלקטרון, אלקטרון פתאום עובר תהליך שנקרא קריסת פונקציית הגל או רדוקציית הגל ואז הוא הופך להיות מגל למשהו קונקרטי וככה הוא מופיע בעולם.
אז כשפעם ראשונה אמר את זה נילס בור לאיינשטיין,
איינשטיין לא קיבל את זה, לא האמין, אמר זה לא ריאלי.
ונילס בור אומר, הוא היה אז בחור צעיר בור, איינשטיין היה
הוא אומר, למה? למה לא? למה זה לא יכול להיות?
איינשטיין אומר,
כי גם אם אתה מראה לי דברים נכונים, אבל זה נגד היגיון. הוא אומר, למה?
הוא אומר, כי...
הוא אומר, תבין,
לפי דבריך יוצא שאם אדם, אף אחד לא יסתכל על ירח,
ירח ייעלם,
זה שטויות, זה לא יכול להיות.
מאז שאיינשטיין אמר את המשפט הזה, עברו 50 שנה.
ומדען יהודי אחר באותה, בחמישים שנה אחר כך,
כתב מאמר שבמאמר הזה הוא פרסם אותו בירכון
הכי יוקרתי בעולם הפיזיקלי שנקרא Physics Today,
הוא כותב שם כזה דבר,
השם המאמר היה ככה:
Is there, אז תסתכלו אצלכם, בדף השני זה במקור ארבע.
קוראים לו דויד מרמן, הוא אחד המדענים הכי גדולים שאז היה חי. זאת אומרת, אדם מאוד מאוד מכובד.
הוא כותב מאמר כזה:
Is the moon there when nobody looks reality and quantum theory.
האם קיים ירח כשאף אחד לא מסתכל?
אתם מבינים? זה איינשטיין אמר, זה לא יכול להיות.
עברו 50 שנה,
ומרמין מוכיח שם במאמר הזה, הוא אומר,
אנחנו התפתחנו מאוד,
יש כבר מכשירים אחרים, יש דברי טכנולוגיות,
יש ניתוחים ומדענים, הכל הכל, הכל מראה שנילס בורד צדק,
איינשטיין טעה,
ואני יכול להוכיח לכם, הוא כותב פה במאמר הזה, שבאמת,
אם אין תודעה אנושית,
אין ירח.
זה נשמע מוזר.
קשה להאמין בזה, מה, בגלל שאדם לא מסתכל, אף אחד לא יראה, זאת אומרת, זה לא יהיה אדם פה בעולם, אז המציאות היא לא אובייקטיבית?
אז הוא אומר ככה,
דייויד מרמן.
המשפט שלו שהוא אמר, זה הפך להיות למשפט כאילו כמו מין כזה, כמו פתגם כזה בעולם הפיזיקאי.
אז הוא אומר ככה,
נכון שזה נראה לך שטויות מה שאני אומר,
שזה לא יכול להיות דבר כזה, שבלי אדם לא יהיה ירח?
אז אני אגיד לך על זה בקצרה.
סתום את הפה ותתחיל לחשב.
פשוט תסתום את הפה, כך הוא כותב.
תשתוק.
הוא אומר, אתה מבין משהו בזה?
לא מבין, נכון?
אז איך זה שיש לך דעה בנושא הזה?
אם אני אשאל אתכם עכשיו, נכון? יש מטוס F-15E,
יש כל מיני סוגים שם, יש 15E מפציץ לא F-16, נכון?
אלא
מטוס כבד כזה,
F-15E.
ממה לעשות את הכנף של F-15E?
יש לכם דעה?
מה הבעיה?
תגידו שם, מאלומיניום, או מטיטניום,
תגידו איזושהי דעה, מה הבעיה?
לא, אין לנו דעה.
למה אין דעה?
כי אנחנו לא מומחים בזה, מאיפה יש לך דעה?
בתחום שאתה לא מומחה.
אבל בתיאוריית הקוונטים יש לך דעה?
אתה יודע אם ייתכן שאנחנו משפיעים על אלקטרון או לא, מאיפה?
אז לכן הוא כותב ככה, תסתכלו אצלכם במקור ארבע.
If I were forced to sum up in one sentence what the Copenhagen interpretation says to me,
It would be shut up and calculate.
כן, אם הייתי צריך לסכם במשפט אחת מה אומרת בשבילי תורת
האינטרפליטציה הקופנהגנית, כלומר את זה שמדובר באפקט הצופה זה נקרא.
מה זה אומר את תורת הקוונטים של בור?
מה זה אומר לי?
זה יהיה תסתום את הפה, shut up and calculate,
עולה, ותעשה חישוב,
מבינים?
אנחנו צריכים ללמוד להשתחרר מתפיסות מגושמות,
כי אחרת אתה לא תבין שום דבר בעולם. אם אתה הולך לפי מה שנראה לך,
תגידו לילד בן, אתה יודע, בן עשר, שיש לו כיס המרה.
לא, אין לי.
הנה, אין לי שום כיס ומרה, גם אין.
כי למה? כי הוא לא מבין, לא למד.
אז ככה אתה יודע משהו על ה... יש קדוש ברוך הוא, אין קדוש ברוך הוא, אדם משפיע, לא משפיע, מאיפה יש לך את זה? מאיפה אתה יודע?
אז יש סרטון כזה,
סרטון אנימציה,
שמראים את הדמות כזאת שמגיעה לעולם,
שהעולם הזה הוא עולם דו-ממדי.
כל עולם דו-ממדי.
ופתאום מישהו מגיע שהוא תלת-מימדי, מעולם תלת-מימדי.
ואנשים לא יכולים לקלוט את זה, איך יכול להיות שיש תלת-מימד?
אז אני רוצה שאתם תראו את הסרטון, ועכשיו אברהם יראה לנו את הסרטון הזה.
אתם קוראים כיתובים, נכון? יש כיתוביות.
In this world there is no up and no down.
He said well, she's out in line.
What a three-waywaywaywaywaywaywayway. In this world, the two-dimensional beings that live here have no concept of three-dimensional objects.
these two-dimensional flatlanders have no understanding of cubes,
ספירס,
קטרהידרונות,
או
תחומים באמת,
מבחינת רכיבות בקלפת ב-3D,
שקה ככה כזה כשמאז שקבלו.
If we see only what we know how does anyone ever see anything new the unknown how do we ever get out of our box
Hello little circle
Don't be afraid
I'm in another dimension, another space I am above you
נו.
�ת מאוד.
מה קורה?
ביי.
בר הגיעה?
זה קונקסטורת.
אז...
מהם חושבים שאני?
אני לא יודעת.
אני לא רוצה לדעת.
אתה יכול להיות סבירה שממלכתי עד ללכת המידה האחרת.
אני פשוט קושט שיש משהו אחר מלך.
האם אתה גאוסט?
אני מקווה לא,
אני יכול לראות את הדברים בצורה שאתה יכול לראות את זה.
אה, כן?
אוקיי, יש לך משחק בפנטרית שלך.
ובשביל זה יש לך 12 קולות,
ביל ופספורט.
אה, איך אתה יודע את זה?
מה אתם?
אתם אוהבים?
אז לא יותר מאשר את זה.
אתה רואה,
מכיוון שאני עבורך,
In the third dimension I can see inside things in your world.
dimension?
are a crazy ghost.
There's only two.
So if I were to touch the inside of your stomach,
how would I do that?
Well, you have to cut to my skin.
Otherwise it's impossible.
Ready for more?
או מה?
דיננצ'לס.
אה, אוקיי.
כן, אבל
אין אף אחד.
מה?
מה?
מה?
מה יקרה לי?
מה יקבלו?
אתה צריך להיות יקבלו עד עד היום.
אוקיי.
אקסלנט.
I never knew
חזק נכון הרעיון?
טוב.
אז איינשטיין
לא זכה
להכיר את הרעיון הזה,
אה... בהתגשמותו.
אבל הוא, כשהוא הגיע לארץ ישראל, אז זה לא נכון סיימנו, כאילו,
כשהוא הגיע לארץ ישראל, אז הוא נפגש עם הרב קוק.
והרב קוק אמר לו שכל מה שהוא תורת היחסות שלו, ומה שהם שם,
מה שאיינשטיין גילה וכל זה,
זה דברים שהם נמצאים במקורות שלנו,
מימים ימימה, מימי קדם.
אז איינשטיין אמר לו, נו, מה אתה חושב?
אני גם יהודי, כאילו, אני גם יודע את זה ממקורות שלנו,
אני ביססתי אותם.
אז הדבר הזה הוא מאוד חזק,
שאנחנו מודעים, שאנחנו יכולים לדעת, להכיר, שזה באמת ככה,
שיש משהו מדהים,
שבכל המקורות שלנו אנחנו מדברים על תורת היחסות,
ובמהר"ל יש,
מהר"ל ממש מדבר, שהכל מתייחס לאדם, הכל ביחס לאדם. זה אחת התיאוריות שלו, של תורת היחסות,
שאין מציאות אובייקטיבית,
אלא זה ביחס, תמיד, זה יחס באדם.
וגם,
אנחנו מדברים על זה שאדם משפיע על העולם הזה,
לא בצורה פשוטה כזאת, אלא ממש עולם קיים בגלל האדם,
הוא לא אובייקטיבי.
זאת אומרת, זה מה שאמר תורת נילסבור,
זאת אומרת,
תאוריית הקוונטים.
אני רוצה להראות לכם איפה זה כתוב, תחזרו לדף,
אתה יודע מה, אולי פה אנחנו נשארנו כבר בתורת המלאכים,
טעות המלאכים א', ב', זאת אומרת,
אז פה נראה מההתחלה, תסתכלו,
מקור אחד,
אומר שם הרב קוק,
כשאנחנו אומרים שאדם לא לבד שהוא משפיע,
שהוא מושפע מהעולם כולו,
אלא שהוא משפיע עליו,
והשפעתו היא השפעה כבירה, עצמית,
כללית ורוחנית חיובית,
כלומר,
לא רק אותה השפעה החלקית שאנו רואים שאדם מכריח כוחות הטבע להשתמש לרצונו.
הקיטור, האש, המים, החשמל וכאלה עושים דברו.
כי כל אלו, כל כל זה, הוא רק בחלק מוגבל ושטחי.
כי אם העצמיות אשר לעולם,
בכל מלואיו, בכל היקפה,
מתייחסת אליו יחס של שעבוד ושל קבלת ההשפעה.
אתם יודעים, אנחנו מדברים על עצם קיום העולם.
הוא קיים בגלל שיש כאן תודעה של האדם, שהיא משפיעה עליו.
אותו דבר אומר הרב קוק במקור 1א.
תורת ישראל מבארת איך קיום העולם והמוסר האנושי
הם תלויים זה בזה.
וממילא מובן ששכלול העולם בשכלול המוסר גם הוא קשור קשר של קיימא.
זאת היא עיקר דת אלוקים הישראלית.
אותו דבר גם אחת ב'.
התגלות על דבר גודל ערכו של האדם,
על השפעתו הגדולה בשיפת החיים שלו, בגודל רוחו,
ברצונו והופעת שכלו על ההוויה,
על כל היש.
זאתי חטיבה מיוחדת לישראל.
אתם מבינים?
כולם דיברו שהעולם הוא אובייקטיבי
ואדם בתוך העולם.
תחשבו על עצמכם, גם אתם חושבים ככה.
אתם עכשיו מבינים שזה לא.
אבל החשיבה הטבעית-אנושית
זה שיש עולם ובני אדם באים.
נגיד,
אתם יכולים לדמיין לעצמכם
יום החמישי של בריאה?
נגיד, יום חמישי של בריאת העולם.
ביום שלישי נבראו צמחים, ביום רביעי שמש וירח, נכון? ביום חמישי נבראו דגים וציפורים, נכון?
אז איך נראה העולם ביום החמישי? איך אנחנו מדמיינים לעצמנו?
עולם בראשית היא כזה.
יש כדור הארץ, יש יערות, יערות הגשם,
ויש ערפל מעל הקרקע,
ציפורים עפים בעולם,
למטה פה דגים בים, נכון?
הכל כמו שעכשיו, רק בלי אדם.
ככה היה נראה יום חמישי, נכון?
אז באה עכשיו תורת ישראל ואומרת, לא,
לא היה כלום.
עד יום שישי של הבריאה
לא היה כלום.
כמו שאומר הפסוק, זה בדף הראשון,
במקור תשע, כתוב ככה.
אלו תולדות שמיים וארץ בעיברם, ביום עשות השם אלוקים ארץ ושמיים.
וכל שיח השדה
טרם היה בארץ.
וכל עשב השדה טרם יצמח.
כי לא הכתיר השם אלוקים על הארץ.
כי לא המתיר השם אלוקים על הארץ.
והאדם אין לעבוד את האדמה.
גמרא אומרת שם במקום שהכל עמד על פתח הקרקע ולא צמאו בגלל שאין אדם.
עכשיו, מה זה אדם אין? אומר על זה רש"י, מקור תשע אלף.
למה, למה כי, למה ולמה? הוא אומר, למה לא היה, הכל זה לא צמח?
למה?
אומר עכשיו רש"י,
כי לא המתיר,
ומה הטעם שלא המתיר?
לפי שאדם,
אין לעבוד את האדמה,
ואין מכיר בטובתם של הגשמים,
אין הכרה,
אז אין צמחים,
אין בעלי חיים,
אין כלום.
וכשבא האדם וידע שהם צורך העולם,
יתפלל להם, וירדו וצמחו אילנות ועדשנים.
זאת אומרת,
זה תורה, זה פשט אפילו.
והרב אומר כאן, מה שעכשיו ראינו,
שכל המציאות היא רחוקה, רחוקה מאוד מהקליטה, מההבנה הזאת.
אנחנו עצרנו באחד ב',
בואו נקרא את זה שוב, כן?
התגלות על דבר גודל ערכו של אדם, על השפעתו הגדולה בשפט החיים שלו, בגודל רוחו, ברצונו,
והופעת שכלו עליו היה על כל היש זאתי חטיבה מיוחדת לישראל רחוק רחוק מהודו העולם כולו מהכרה הזו הכל חושבים שאדם ביחס למציאות
הוא רק פסיבי מושפע ולא משפיע אבל הקטנה הזאת אין לה כל ערך באמת
אתם מבינים?
זה הרעיון
תסתכלו גם בחלק ב' הזה, כן, של המקור שש,
אומר הרב צבי יהודה.
בהשקפת האחדות השלמה לא נראה את עצמנו בתור דבר פרטי מיוחד בפני עצמו,
וכן לא את כל אחד ואחד מכל יצור העולם,
לא את החי,
לא את הצומח ולא את הדומם,
אלא כולם וכולנו דבר אחד ממש,
כאורגניות אחת,
שכל חלקיה,
כולם,
מוקפים, מיוחדים ומחוברים יחד
בחיבור פנימי, מקורי, טבעי,
וכולם מקבלים זה מזה ונותנים זה לזה.
אז לסיום,
אגיד לכם רק כזה דבר,
בעצם מה שזה מלמד אותנו, כל הרעיון הזה,
זה שאנחנו בעצם, אם אתה לא לומד תורה,
אתה תחיה באשליה.
אשליה שיש עולם ויש מציאות והכל קיים אובייקטיבית, ואתה נמצא בעצם במין כזה virtual reality כזה, שככה עולם.
ובצורה כזאת,
לא יכול להיות שהעולם לא יהיה זר לך.
כי אתה יודע שאתה תמות, אתה לא תהיה פה.
והעולם נשאר.
וזה מה שנשאר, הוא, אוקיי, זה שם.
יש כאן זבובים,
יש כאן דובים, מה זה קשור אליי?
זה שם, כן.
אבל זה לא מה שאני אומר.
זה,
זה, התורה אומרת את זה.
בשבילי נברא עולם.
העולם לא קיים סתם.
עכשיו, זה תורה אמרה
לפני שלושת אלפים שלוש מאות שנה, כן?
עכשיו מגיע מדע מודרני,
מגיעים פיזיקאים ואומרים את זה רק לנו,
לא במובן הרוחני,
הם אומרים את זה פיזית ככה.
זה הוכחה מתורת הקוונטים.
אז זה הרעיון.
אנחנו יכולים לחיות בעולם בצורה חיצונית, שעולם חיצוני הוא שם מה שהוא קורה,
ואתה יכול להבין שכל מה שקורה זה בעצם שדר.
הקדוש ברוך הוא מדבר איתך באמצעות
זה שיש עננים,
וזה שיש גחליליות,
וזה שיש שם פתאום ברד,
ופתאום יש מלחמות,
כל מה שקורה,
כל זה, זה האחדות,
צורת החשיבה האחדותית.
וזה מה שהתכוון הרב צבי יהודה, שאומר,
בהשקפה האחדותית, הכל
שלמות אחת גדולה.
זאת אומרת, גם הקדוש ברוך הוא לא מישהו שם,
בשמיים, בעולמות העליונים, אי שם,
אלא
הכל,
אין עוד מלבדו, הכל אחדות, הכל קליטה,
קליטה אחת.
ואנחנו ביטוי
להופעה האלוקית הזאת.
הקדוש ברוך הוא מתגלה בתור נמלה,
בתור כוכבים שיש נקרא ערפיליות אנדרומדה או קסיופיאה,
יש גלקסיות כאלה,
ובתור עץ בראש,
ובתור אדם,
כל זה זה אותו אחד,
ועל זה אנחנו אומרים אין עוד מלבדו.
טוב, נעצור כאן. טוב, נעצור כאן. טוב, נעצור כאן.
