שלום לכולם.
הנושא שלנו היום הוא,
מסוף הפרשה,
פרשת משפטים על ברית הדמים.
ברית הדם שנמצאת בסוף הפרשה,
ברית הדם בין ישראל הקדוש ברוך הוא,
בין השם לישראל.
יש בסוף הפרשה נושא מאוד מיוחד שאנחנו רוצים ככה להתעכב עליו.
אז
פרשת משפטים, בואו נתחיל קצת מאיזושהי הקדמה קצרה.
פרשת משפטים
היא הפרשה שמגיעה אחרי מתן תורה.
במתן תורה אנחנו מתרוממים לגבהים,
מתרוממים למעמד הר סיני, למתן תורה,
לעשרת הדיברות, עקרונות
אלוקים מאוד כלליים, מאוד עליונים.
ומתוך הגובה הזה לכאורה איזושהי ירידה כזאתי לפרשת משפטים
שמתחילה לדבר על התורה בכל רבדי היומיום שלה,
כל יחסי החברה,
יחסים בין אנשים,
על גנבות,
על מכות,
על שורים שמזיקים,
על נזיקין,
על עבדים,
המון המון פרטים שלכאורה נמוכים מכל האורות הגבוהים של מעמד הר סיני.
כמובן שהדברים הנמוכים האלה יש בהם גונזים בקרבם עומקים גדולים
וגבוהים מאוד של פרשת משפטים של כל פרטי ההלכות,
איך הן מסתעפות ואיך הן מתלבשות על כל
חיי החברה וכל החיים בכלל של עם ישראל.
אבל ככה זה יורדים מתוך מעמד הסיני
להלכות המשפטיות שמקיפות את חיי החברה.
אבל אז,
אחרי שאני אומר את פרשת משפטים,
כן,
ואלה המשפטים,
אגב,
ואלה,
מתחיל כבר,
ואלה המשפטים זה וו החיבור.
ואלה הכוונה ממשיכים את מעמד הסיני לאלה המשפטים.
אומר,
כן,
אומרים חז"ל,
מה אלה בסיני, אף אלה מסיני,
ככה רש"י מביא.
אלה מסיני, אף אלה מסיני, אל תחשוב שהמשפטים זה משהו נפרד,
גם הם באו מסיני.
טוב, זה על משפטים.
אבל בסוף כל הסריה הזאתי של פרשת משפטים,
של כל המשפטים והדינים שמובאים אלינו,
אז התורה כאילו מחזירה אותנו שוב פעם למעמד מאוד עליון.
מעמד מאוד עליון וגבוה.
שהוא בעצם המעמד שנמצא בסוף הפרשה.
כן,
אז בסוף הפרשה,
אם אתם מתחילים עם מעמד הר סיני,
פרש פתאום,
מתוך כך, לא פתאום, מתוך כך יורדים לכל העבד עברי,
מקי אביו ואימו,
שור שנגח,
כל החושן משפט נמצא בפרשת משפטים,
כל שולחן הוא
חושן משפט בפנים.
כן, כמעט כולו,
וכל העוולות התנוססו בפנים,
ואחר כך,
מתוך זה,
חוזרים חזרה עוד פעם,
התורה שמה אותנו בעוד מעמד מרומם,
כן?
כזה מעמד מרומם, משפטים ועוד מעמד
מרומם.
מה המעמד המרומם?
זה סוף פרשת משפטים שאנחנו עכשיו הולכים לפגוש ולקרוא.
אז אומרת התורה כך, בפרק כ"ד,
זה הפרשיה האחרונה של הפרשה,
ואל משה אמר,
עלה אל ה' אתה ואהרון נדב,
ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחוויתם מרחוק.
השם אומר למשה, תעלה אל השם.
תעלה אליי, יש
פה דיון בחז"ל, מי אמר למשה לעלות,
אבל בכל מקרה, לעלות אל השם,
והשתחוויתם מרחוק.
מתי זה, מתי, על מה מדובר פה?
מתי הוא אמר למשה לעלות אל השם?
לכאורה,
לפי הפשט,
זה מדובר אחרי שניתנו כל המשפטים.
ככה זה מסודר בתורה בכל אופן, כן?
אבל כמו שאנחנו נראה תכף,
אתם יודעים שהפרשייה הזאת היא זאת הפרשה של מה?
של עם ישראל.
כולנו יודעים,
אם שאלו מה עם ישראל אמרו בהר סיני,
אם שואלים את השאלה הזאתי,
מאה אחוז אתם עונים,
מה עם ישראל אמרו בהר סיני?
נעשה ונשמע, נעשה ונשמע, כן.
נעשה ונשמע, עכשיו זה התשובה האחרונה, נעשה ונשמע.
איפה זה כתוב נעשה ונשמע?
זה הפרשייה שכתובה, נשמע, כאן היא כתובה, בסדר? כאן היא כתובה.
זאת אומרת שאם ככה,
לפי חז"ל, מתי אירעו הפסוקים האלו? מתי הם אירעו הפסוקים האלה?
לפני,
לפני מעמד הר סיני,
כלומר,
זו פרשה שמתארת את מה שהיה קודם לפרשת משפטים,
וגם קודם אפילו למתן תורה בפרשת יתרו,
בסדר?
ככה לפי חז"ל, וככה רש"י מסביר.
כן, רש"י כותב פה, מה זה?
אין מוקדם ומאוחר בתורה,
ככה רש"י מסביר,
רש"י כותב פה,
ואל משה אמר,
עלה אומר רש"י,
פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדיברות.
ובדלת בסיבן נאמר לו, עלה.
זה בדלת בסיבן, התחלנו את הפסוקים האלה.
ככה רש"י,
ככה חז"ל,
אמנם הרמב"ן חולק על זה,
אבן עזרא,
הרשב"ם,
במפרשי הפשט יותר הם רוצים להגיד שזה אירוע שהתרחש לאחר פרשת,
לפי הסדר,
לאחר פרשת,
לאחר מתן תורה,
לאחר משפטים.
אבל לפעמים נראה איך חז"ל עם רש"י,
זה הנעשה ונשמע שנעשה,
שנאמר,
שקרה קודם מתן תורה.
אז ככה, אני חוזר לפסוקים.
ואל משה אמר עלי אל השם,
אלי אל ה'
ואתה ואהרון נדב אביו, ושמי זה קני ישראל שרוויתם מרחוק.
וניגש משה לבדו אל אדוני, והם לא ייגשו,
והעם לא יעלו עמו.
ויבוא משה ויספר לעם את כל דברי אדוני ואת כל המשפטים,
ויען כל העם קול אחד,
ויאמרו כל הדברים אשר דיבר אדוני,
נעשה.
כאן הם רק אומרים נעשה.
ויכתוב משה את כל דברי אדוני,
וישכם בבוקר,
ויבן מזבח תחת ההר,
ושתים עשרה מצבות לשנים עשר שבטי ישראל.
בואו רגע נתעכב על הפסוק הזה.
ויכתוב משה את כל דברי השם,
הוא כותב פה, זה מה
שיקרה
תכף בפסוקים,
ספר הברית.
מה משה כתב פה?
רש"י מסביר,
הוא כתב,
מבראשית עד מתן תורה.
מבראשית עד מתן תורה, וגם את המצוות שהצטוו במראה.
זה נקרא ספר הברית לפי רש"י,
כתב מבראשית מתן תורה, וגם את המצוות שהצטוו במראה.
כיבוד אורים, פרה אדומה.
ואז אחר כך וישכם בבוקר,
זאת אומרת שהוא עוד פעם משקיע,
אז איזה תאריך אנחנו הגענו עכשיו?
לאיזה תאריך עכשיו אנחנו?
ה' בסיבן, בסדר?
הפסוקים התחילו בד' בסיבן, עכשיו יום חדש.
ה' בסיבן,
ומה משה עושה?
שימו לב, ביום לפני מתן תורה,
היי בסיבן,
לפי חכמים היה ו' בסיבן מתן תורה,
אז יום לפני מתן תורה,
וישכם בבוקר,
ויבן מזבח תחת הר, אז בואו נגיד מתחת להר מזבח,
ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל.
פרוני מזבח ושתים עשרה מצבות.
מצבות הכוונה זה אבן,
מצבה זה אבן,
זה זיכרון למשהו.
היום יש לנו מצבות למתים,
אבל מצבה זה לא דווקא למת,
זה מצבה
לסמל פה.
המצבות האלה מסמלות, כל מצבה שבט מעם ישראל.
שבט מעם ישראל.
ואז וישלח את נערי בני ישראל ועלו
עולות ויזבחו זבחים שלמים לאדוני פרים.
שם אנחנו מגיעים ללב העניין.
אז הם זובחים פה שלמים.
כששוחטים, שלמים ועולות, אז יוצא מהם דם, נכון?
אז מה נעשה פה?
ויקח משה חצי הדם,
וישם בהגנות,
וחצי הדם זרק על המזבח.
זה לוקח הגנות, מה זה הגנות?
עוד מעט נראה מה זה הגנות,
זה כלי,
זה כלי.
הגנות זה סוג של כלי, עוד מעט נדבר עליו קצת.
לוקח חצי מהדם לכלי הזה,
וחצי דם זורק על המזבח.
אחרי שהוא זורק חצי דם על המזבח,
ויקח ספר הברית ויקרא באוזני העם
ויאמרו כל אשר דיבר אדוני נעשה ונשמע הנה כאן נעשה ונשמע
ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ויאמר
הנה דם הברית אשר כרת אדוני עמכם
על כל הדברים האלה אז מה המהלך שיש פה
עם ברית הדמים הזאתי משה לוקח חצי מהדם
בהגנות בכלי שנקרא הגנות זורק על המזבח
אחר כך
אחר כך הוא קורא בפני עם ישראל את ספר הברית,
אוקיי?
ספר הברית, הסברנו,
זה התורה שבעצם הייתה עד עכשיו,
מבראשית עד מתן תורה,
וגם מצוות שהם קיבלו במראה.
ואז עם ישראל הוא נעשה ונשמע,
מקבלים עליהם את ספר הברית ונעשה ונשמע,
ואחר כך משה חוזר וזורק,
ויקח משה את הדם,
ויזרוק על העם,
הוא לוקח את החצי השני של הדם,
שהיה בהגנות,
כן, וזורק אל העם, ואומר,
זה דם הברית.
יש פה דם של ברית.
אשר כרת השם עמכם על כל הדברים האלה.
אז יש פה ברית דמים.
ברית דמים בין השם לבין ישראל.
לפני מתן תורה,
לפי חז"ל היה לפני מתן תורה כל האירוע הזה.
מה המשמעות של ברית הדם הזאתי?
ברית הדמים הזאתי שנכרתה פה בין ישראל לבין השם.
בסדר? וגם מה זה הסדר?
הוא זרק קודם על המזבח,
קרא להם את ספר הברית,
ואז זורק על העם.
יפה.
אז קודם
כל, רק נסביר.
אגנות,
אגנות,
תראו,
אבן עזרא אומר לנו,
הוא מילט בהגנות כלים עגולים.
אגנות זה כלים עגולים.
כמו אגן הסער.
נדבר עוד מעט על אגן הסער הזה.
וחצי דם,
אומר אבן עזרא, והנה באגנות ששמש לשניים,
שנתן חצי או באגנות או אחר באגן.
כלומר,
יש לנו פה שתי אגנות, שתי כלים עגולים,
שנדבר עליהם בהמשך קצת יותר בהרחבה,
וחצי מהדם שם באגן הזה, חצי באגן הזה.
באגן הזה, סליחה, בכלי הזה ובכלי הזה.
כן?
אז אנחנו רוצים להבין למה דווקא האגנות, כן?
מה ה...
מה המשמעות של הכלי הזה,
שדווקא התורה מדגישה אותו,
זה מילה מאוד מיוחדת,
היה צריך להיות כתוב,
חצי דם ישים בכלים,
למה כתוב אגנות?
מה המיוחד בכלי הזה שנקרא אגנות?
שהתורה כל כך מדגישה,
כן, שהברית נעשתה דווקא בכלים של אגנות.
בסדר, זה דבר ראשון.
עכשיו,
אנחנו
מבינים שיש פה ברית,
כן, בין השם לבין ישראל.
הדם הזה, הזהת הדמים מכניסה את עם ישראל לברית.
ברית זה התחייבות, ברית זה קשר.
התחייבות, קשר בין שני,
כן,
בין שני אנשים,
או בין שני חלקים,
פה זה לא אנשים,
אלא בין שני קבוצות,
פה זה הקדוש ברוך הוא עם ישראל,
זה גם לא קבוצה אפילו,
הקדוש ברוך הוא עם ישראל,
בין שני חלקים יש פה איזה קשר ביניהם,
שנעשה על ידי הדם הזה.
צריך להבין שדם הברית הזה,
יש בו,
כן,
הקשר הזה,
הוא משהו מאוד מיוחד שקורה בעם ישראל.
אתם יודעים,
במתן תורה,
אחרי שעם ישראל חטא בחטא העגל,
אז כתוב, ויסר את הדמים מעליהם.
כלומר,
במתן תורה עם ישראל קיבל הדי,
מה זה הדי?
הוא
קיבל עדי, תכשיט, קיבל תכשיטים,
נכון?
איזה תכשיט הוא קיבל?
איזה תכשיט עם ישראל?
ואז כתוב,
ואחרי העגל,
השם הסיר את התכשיטים האלה מעליהם.
לפי חז"ל זה היה כתרים של מלאכי השרת,
אמרו נעשה ונשמע,
שמו להם שני כתרים, ככה חז"ל אומרים, נכון.
כתרים,
כתרים, אחד על נעשה ונשמע,
נלקח מהם וניתן
למי אגב?
למשה,
וישמח משה במתנת חלקו,
זה בשבת אנחנו אומרים.
טוב,
אבל תראו מה רבנו בחיי עשו,
רבנו בחיי אומר,
אתה יודעים מה זה העדי של עם ישראל?
העדי התכשיט של עם ישראל, זה הבגד
ש...
כן,
הבגד שמלוכלך בדם.
בגד שמבטא, באיזה דם, דם הברית?
יש פה דם שמבטא קשר מאוד עמוק
ומאוד חזק בין עם ישראל לבין השם,
זה תכשיט.
זה מבטא את המעלה של עם ישראל.
ועוד נראה כמה זה מבטא את המעלה,
מה העומק של ברית הדמים הזאת.
תראו את רבנו בחיי מסביר,
כן, ויקח משה את הדם, כן, ויזרוק על העם.
אומר רבנו בחיי,
ויז זה הדם עליהם,
כדי שייכנסו בברית,
בקשר עם הקדוש ברוך הוא בדם.
ואותו כתם דם שעל בגדיהם קרא כתוב עדי,
תכשיט, לפי שהיה עדי להם וכבוד גדול.
להיות עם בגד עם דם,
יש בגד עם דם שהוא כבוד גדול,
אתה עושה ברית עם המלך,
מלך מלכי המלכים,
עם הקדוש ברוך הוא. והיה להם עדות
ואות שנכנסו בבריתו של הקדוש ברוך הוא.
ועל כן כשחטאו בעגל ועברו על הברית,
אמר להם הורדת עדיך מעליך,
כלומר שיסירו מעליהם אותם הבגדים שהיו עדי להם.
כן,
וזהו שאמר,
ויתנצלו בני ישראל את העדיים,
אותם הבגדים שנזרק עליהם,
דם הברית שהיה עדות ואות בין הקדוש
ברוך הוא. ומתן תורה לפי רבנו בחיי,
הם הלכו עם הבגד הזה,
עם בגד שיש עליו דם,
כי למה?
כי הוא מבטא את הברית הזאתי,
את הקשר המיוחד שלהם עם השם.
זה התכשיט.
היו צריכים להסיר את הבגדים האלה.
ברוך אתה,
אדוני,
אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו.
לפני שנמשיך, נגיד פה אוהדי הרב בפשט, איך זה,
איך משה רבנו זרק על כל,
על המזבח,
אני אומר שהוא זרק את הדם על המזבח,
בסדר, זרק על חלק, אבל איך הוא זרק על כל העם דם?
מה, הוא זרק על כל העם דם?
זה קצת קשה, נכון? יש פה, כמה יש בעם ישראל?
שישים ריבו,
ועוד נשים ותף,
אולי הוא זרק רק על הגברים אפילו,
אם תגידו עדיין איך הוא זרוק על שישים ריבו עכשיו,
דם.
כן,
אבל לא כאילו שזה כתוב,
לא כאילו שזה,
יכול להיות,
יכול להיות שזה היה בנס,
הוא זרק והתפשט כמו רבנו חיים אשמנו,
התפשט על כולם,
התפשט על כל עם ישראל,
כאילו ככה,
ולא כתוב את זה כל כך בתורה,
שזה היה בצורה ניסית ככה,
אבל יכול להיות,
הנה חינם,
יכול להיות.
אבל באמת,
אז זו אפשרות אחת, שהוא זרק,
ואז התפשט על כולם בנס,
והגיע לכולם,
ככה מה שמקובלנו בחיים, שכל אחד היה לו
בבגד שלו טיפת דם שמבטאת את הברית,
ככה מה שמקובלנו בחיים.
אבל אפשר,
אברבנן מסביר לפי הפשט,
הוא מסביר פה פירוש אחר,
שמאוד מתקבל על הלב.
הוא אומר,
אפשרות האלף,
יכול להיות שהוא זרק על הזקנים.
הזקנים בעם ישראל הם החכמים, הם הנציגים של האומה.
70 הזקנים,
זרק על 70 הזקנים,
וזה נקרא לזרוק על עם ישראל,
הם מייצגים את האומה.
זרק על המזבח קצת דם,
זרק על 70 הזקנים שהם הנציגים של עם ישראל.
אפשרות אחת.
אפשרות שנייה שהוא אומר,
מה למדנו בפסוק?
שמשה בנה למרגלות הר סיני,
מה הוא בנה?
הוא בנה מזבח, והוא בנה מה עוד?
12 מצבות.
שמה ה-12 מצבות?
ל-12 שבטי ישראל.
כלומר,
כל מצבה היא מרמזת לשבט.
היא מסמלת שבט.
אז מאוד הגיוני אומר הזה,
איך הוא זרק על העם?
על המזבח, המזבח מייצג את השם.
זה דם הברית להשם.
ועל העם, איך הוא זורק על העם? זורק על המצבות.
זורק על המצבות.
כך מסביר אברבנאל, תראו,
אומר אברבנאל,
אבל איך זרק דם הוא על כל העם הרוב שהיה שמה?
חשבו מהמפרשים שזרק אותו על הזקנים לבדו.
שם אשר קרא בהן עם,
כן, זה אפשרות א',
ואני אחשוב שזרק חצי דם על המזבח השם,
וחציו על המצבות שהיו כנגד שבטי ישראל.
ועל זה אמר שזרק אותו על העם, מפני שהיו המצבות מורות,
מורות על העם.
אז בואו, בסדר,
זה הערה לפשט,
איך הוא זרק את זה על עם ישראל,
זה רק על המצבות לפי אברבנאל.
על אבני החושן עדיין לא היה באופן פשוט.
אנחנו לפני זה, לפני בניית המשכן.
אתה יודע?
לפני בניית המשכן.
מה זה?
מה?
מתי?
אז אפשר, כדי שלא ייקרש הדם,
צריך,
אפשר לנענע אותו,
לנענע אותו.
הם עשו איזה משהו שלא ייקרש הדם, בסדר?
דאגו שלא ייקרש,
אם מנענעים אותו,
רק ככה כתוב,
אז לא ניקרש,
בסדר?
יפה.
טוב,
אנחנו רוצים להבין פה,
אמרנו,
את המשמעות של ברית הדמים,
להבין למה באגנות,
מה מיוחד בכלי הזה באגנות,
ונבין עוד דבר אבל.
משה חלק כתוב, לקח חצי הדם וחצי הדם.
אומר רש"י,
אתם יודעים מי חילק את הדם הזה לחצי, אומר רש"י?
תראו מה רש"י כותב,
יחלק את הדם הזה לחצי,
ויקח משה חצי הדם,
מי חילקו מלאך בא וחילקו.
מה?
למה צריך מלאך שיחלק את הדם?
מה, משה לא יכול לחלק את הדם לשניים?
למה צריך מלאך?
מה
אתם אומרים?
אולי, אולי, בסדר.
אבל למה צריך מלאך שיחלק את הדם?
אז אני אגיד לכם למה.
כי לחלק דם לחצי,
אתם יכולים לקחת,
מי שיכול לקחת את הכוס הזאתי,
את השתייה שיש פה,
לא נשאר הרבה,
לחלק את זה לחצי?
מי שיכול לעשות את זה?
בשבילי?
לחלק את זה לחצי, אפשר?
אי אפשר.
כלומר, אולי אפשר בתנאי מעבדה, אבל חלק לחצי בול.
האם צריך לחלק את זה בחצי בול?
בצורה עד המיליליטר.
כלומר,
דבר שהוא כבר,
אין עין שולטת בו,
אולי לא צריך,
לא לגרמים,
לפי המיליליטר.
אתה יכול לעשות את זה?
יד אנוש,
אולי בתנאי מעבדה,
בסטריליות,
אולי אפשר לעשות דברים כאלה.
אבל לקחת איזשהו משקה,
כוס,
לחלק אותה עכשיו לשתיים בול,
לחצי בול.
אפשר?
לכאורה לא.
בן אדם רגיל לכאורה לא יכול לעשות את זה.
לכאורה.
אז פה,
חז"ל מבינים, רש"י מבין,
ש...
שהיה צריך לחלק את הדם, התורה אמרה, ויקח חצי הדם.
חצי הדם הכוונה חצי כפשוטו, ממש חצי צריך.
ולכן צריך לחלק את זה בשווה בשווה.
איך אתה עושה את זה בשווה בשווה?
משהו שמימי.
צריך איזשהו מלאך.
נראה בחז"ל יש עוד דעות אחרות,
אבל משהו כאילו לא רגיל,
לא טבעי רגיל.
לחלק את זה חצי חצי.
אתם מבינים,
במכת בכורות למשל,
מה כתוב במכת בכורות?
ויהי כחצות הלילה.
למה כתוב שם כחצות?
כשכתוב כחצות הלילה, מה הכוונה?
זה לא ממש חצות,
זה כחצות.
טוב,
אז
חז"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא ידע מתי זה חצי,
אבל הוא יודע לכוון,
אבל המצרים לא יודעים שלא יוצאו לעז על הקדוש ברוך הוא,
ולכן כתוב שם כחצות הלילה,
ופה לא כתוב
כחצי הדם,
לא כחצי הדם.
לכן חז"ל מבינים שהוא צריך לקחת איזה חצי חצי ממש,
ולכן הוא אומר, אף שאי אפשר
עד כדי כך צריך להביא מלאכים שיעזרו
למשה לחלק את הדם הזה לשתיים.
ותראו,
המדרש מביא פה כמה שיטות נוספות בחילוק הדם.
תראו את המדרש רבה אומר, ויקח משה חצי הדם.
אומר המדרש רבה, ומכאן היה יודע משה חציו של דם?
בסדר?
תשובה ראשונה, זה השאלה, איך היה יודע חציו של
דם? אתה יכול לחלק את זה לשתיים בול?
אתה יכול לעשות את זה בערך,
אפילו קרוב מאוד,
אם תתאמץ, אבל חצי?
תשובה, רבי יהודה בר רבי אילעאי אמר, דם נחלק מאליו.
תשובה ראשונה, דם מתחלק מאליו לחצי.
רבי נתן אמר, נשתנה מראהו.
ונעשה חציו שחור וחציו אדום.
זו
תשובה שנייה,
גם משהו אלוקי.
בר קפרה אמר, מלאך ירד בדמות משה וחלקו.
זה מלאך בדמות משה, מעניין.
מלאך בדמותו של משה חילק.
אמר רבי יצחק,
בת קול הייתה יוצאת מהר חורב ואומרת,
עד
כאן חציו של דם.
צריך בת קול לחלק את הדם הזה, תראו מה קורה פה.
כמה ניסים, כמה אפשרויות של נס.
יוצאת בת קול שאומרת לי, עד פה הדם ועד פה הדם.
מה זה אומר?
למה כל כך להקפיד על החצייה הזאת המדויקת,
כן, במשקל מאוזן לגמרי,
בצורה הכי הכי מלאה של החצייה הזאת?
שיוצאת בת קול ויורד מלאך,
יורדים מלאכים לחלק.
שיטה חמישית זה,
תני רבי ישמעאל,
בקיא היה משה בהלכות דם וחלקו.
כאילו,
משה רבנו יוכל לעשות את זה לבד,
הוא הצליח לעשות את זה לבד.
אבל זה כנראה גם כן שסיעתא דשמיא המיוחדת.
בואו נקרא,
אז אנחנו רואים מכאן,
שיש הקפדה לפי חז"ל,
גם ככה רש"י מביא,
שיהיה חצי חצי באופן מדויק.
למה?
למה? מה המשמעות שזה יהיה
שווה בצורה הכי מלאה של הדבר?
זה נקודה שנייה שאנחנו רוצים להבין.
עכשיו תראו שהחצי הזה ממשיך לא רק לדם,
אלא גם כן להגנות,
לכלים של הדם.
ממשיך המדרש ואומר ככה,
וישם בהגנות רבונה בשם רבי אבין, בהגנת כתיב.
כלומר,
נכון,
בפסוק אנחנו אומרים בהגנות,
אבל חסר ו',
חסר ו' בפסוק.
כי כאילו כתוב בלשון יחיד.
למה חסר בלשון יחיד? למה?
לא זה גדול מזה, ולא זה גדול מזה.
שמעתם?
זאת אומרת, גם הדם מתחלק בדיוק לשתיים, בסדר?
וגם הכלים זה בדיוק אותו כלי.
בדיוק, באגנות גם צריך לקחת כלי שווה, כלים שווים.
לא זה גדול מזה,
לא זה גדול מזה.
אגנות, הכלים של האגנות, כלי עגול,
הוא צריך להיות שווה,
שני כלים שווים,
וגם הדם צריך להיות שווה חצי-חצי ממש.
אז יש פה הקפדה
שזה יהיה מדויק עד המיליליטר.
עד ה...
כן, עד כקוצו
של יוד.
עד כקוצו של יוד בין בכלים ובין בדם עצמו.
צריך
להבין את המשמעות של זה, למה החצי הזה, זה.
טוב, דבר נוסף שאנחנו רוצים לשאול פה,
להעיר,
ואז נתחיל לבאר פה את הדברים בעזרת השם.
אנחנו יודעים שהייתה עוד פעם, הייתה כבר ברית.
פעם קודמת שהייתה,
שהקדוש ברוך הוא עשה ברית,
עם מי הוא עשה ברית פעם קודמת,
אתם זוכרים?
עם אברהם אבינו, יפה מאוד,
עם אברהם אבינו.
ושם הוא עשה עם אברהם אבינו ברית ב...
בין הבתרים, אז שם זה היה לחצות בהמה לשתיים.
היה
שם בהמה, לחצות, כן, לחצות לשתיים, את הבהמה.
ופה, אז למה שם נעשית את הברית באופן שונה?
ברית הבתרים נעשית על ידי בהמה,
ופה הברית נעשית על ידי דם דווקא,
נכון?
אז יש פה איזה עניין דווקא בדם הזה.
מה הדם מייצג?
מה הדם בא ללמד אותנו?
כן, דם, לא אדם אלא הדם.
מה הדם בא ללמד אותנו?
בברית הזה שיש בין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל.
אוקיי,
אז אני חוזר,
המזאה נעשית על זה שזורקים חצי על המזבח,
הוא מייצג לכאורה את השם,
חצי על עם ישראל,
אמרנו אולי על המצבות של עם ישראל,
כן,
אולי על הזקנים,
אולי על כל עם ישראל,
וזה ככה עושה ברית ביניהם,
קשר ביניהם.
ואנחנו צריכים להבין למה דווקא באגנות,
למה הקפדה היא שיהיה חצי חצי מדויק,
גם בדם וגם בכלים,
ולמה דווקא בדם,
ולא לעשות את זה כמו ברית בין הפטרים,
על ידי בהמות או בסגנון אחר,
מה מיוחד בדם.
בסדר עד כאן?
אז בואו נתחיל בעזרת השם לבאר את הדברים.
דבר ראשון שדם מייצג,
נכון, זה נכון,
זה נכון,
נכון מה שאתה אומר,
נגיע גם לשם בעזרת השם.
אבל בדם גם יש ביטוי של...
הוא
קצת מעלה אצלנו קונוטציות,
כן, של דבר...
כן,
דבר קצת הרסני כזה.
כלומר, נכון, כשפרעה ראה,
כשפרעה ראה,
הוא אומר למשה,
הוא אומר לו,
ראו כי רעה נגד פניכם.
הוא אמר לו, אני רואה כוכב,
הוא שמו ראה.
כי אני רואה שיהיה לכם כאילו כוכב שמראה שיהיה לכם דם במדבר.
הוא
ראה דם במדבר. מה הוא פירש את זה מיד,
שהוא אמר שיהיה לכם דם במדבר,
מה?
שתהרגו במדבר, כך הוא חשב,
שאתם הולכים להרג במדבר,
ככה פרעה תרגם את זה.
לדם מצרים.
אבל כאילו דם, זה יש בזה קונוטציה, כן?
שמחברת אותנו להרג.
גם לזה,
אבל גם כשדם נשפך,
כאילו דם שפוך,
אתה אומר,
כאילו יש פה איזה משהו שנהרג, כן?
משהו ש...
אדם שנולד בחודש, במזל מאדים כתוב, נכון?
במזל מאדים,
שיהיה מוהל, כאילו.
שיהיה מוהל או שוחט, כן?
שני דברים שייכים לדם כזה.
קיצור,
נושא הצד הזה הוא של,
שיכול להיות בצד
שלילי כזה, לא יודע אם שלילי, אבל
ביטוי של הריגה.
אה, זה קצת מתחיל להראות,
אם ככה...
למה?
אז
ברית פה, מה היא באה ואומרת?
עושים ברית עם הקדוש ברוך הוא זה לא משחק.
ברית עם הקדוש ברוך הוא זה לא משחק.
אתה עושה ברית עם השם, אתה לוקח התחייבות.
אתה לוקח התחייבות,
התחייבות מלאה, התחייבות גמורה. וכשאתה לוקח עליך
התחייבות ואחריות, יש לזה גם השלכות.
יש לזה גם השלכות.
זה לא טיול רק,
זה לא רק טיול,
לא רק כיף חיים,
כיף חיים להיות עבדים של השם,
יש לזה גם צד שני.
אם אתם לא תשמעו בקולי, אז מה אתם תראו?
תראו דם,
אתם תראו דם.
כלומר, יש פה איזושהי תביעה אלוקית מעם ישראל.
תביעה אלוקית מעם ישראל,
אזהרה כזאת,
היא אזהרה של דם שמרחף פה ברקע של הברית.
אתם מבינים?
תראו את החזקוני,
מסביר את הדבר הזה,
אומר החזקוני,
הנה דם הברית.
אומר ככה, שנתחלק לשני חצאין,
שכן דרך כריתת ברית.
שנאמר,
העגל אשר כרתו לשניים
ויעברו בין ביתריו.
ומה שלא כרת ברית בן ביתרי הבהמה,
כמו שמצינו אצל אברהם אבינו.
למה לא עשה ככה בין ביתרי בהמה?
היינו טעמה להודיעם שהיא פרע מהם בדם אם לא יקיימו התנאי.
וכן הוא אומר, והבאתי עליכם חרב נוקמת,
נקם ברית.
על מה החרב נוקמת?
את הנקמה של הברית.
אז יש צד כזה שהברית היא מחייבת בצורה עמוקה,
בצורה מלאה,
ש...
שאם אנחנו לא מקיימים כמו שצריך,
אז יש איזה השלכות,
השלכות לא נעימות גם,
כן.
כן, היא פרע מהם בדם, פרע מהם בדם.
זה הדבר, כאילו,
כן,
המשמעות, כן, המשמעות הזאת שעולה מתוך הדם.
שהדבר הזה כבר כתוב במדרש,
תראו, המדרש מתאר את זה באופן ציורי יפה.
הוא אומר, כשמלך, מלך בא לחיילים שלו,
וכן,
ועכשיו נותן להם,
כאילו,
פקודה לשמוע בקולו,
אז כאילו מרים את החרב,
הוא
מרים חרב,
כאילו.
וכשאתה בצבא,
תראי,
יש לי צד כזה של עבודת השם,
שכמו בצבא.
כלומר,
חיילים,
בצבא אין פה,
אתה לא יכול להפר פקודה.
מה זה להפר פקודה?
להפר פקודה,
מי שהפר פקודה בקרב,
כן,
לא שוטף כלים,
זה משהו אחד.
אבל כשאתה נמצא בקרב, במלחמה, אתה מפר פקודה?
יורים בו, אפשר לראות בו, מה?
בגב, ככה זה.
אתה יודע יותר טוב, כן.
דווקא בגב.
כן,
אתה מפר פקודה באמצע המלחמה,
מה זאת אומרת?
הורגים אותך.
אין דבר כזה,
זה באמצע המלחמה,
אתה מסכן פה את כל החיילים שלידך?
מסכן פה את הפלוגה,
את הגדוד?
אתה מסכן פה, כן?
זה לא משחק ילדים.
אז ככה זה איזושהי עמדה נפשית כזאת
שצריך להיות בברית עם הקדוש ברוך הוא.
עמדה של דם, עמדה של חרב, לא קל,
לא קל,
לא קל.
אבל זה צעד ראשון, זה צעד ראשון,
לא
קל.
תראו,
אומר המדרש רבא,
אומר ככה,
אמר רבי יצחק,
מלך,
כשהוא משביע את לגיונותיו,
אינו משביען אלא בסייף.
כן,
לוקח סייף,
לוקח איזשהו חרב,
תוקע באדמה,
מרים בידיים,
אומר,
כלומר,
שכל העובר על התנאים הללו,
יהיה הסייף הזה עובר על צווארו.
אמרתם, קח ויקח משה חצי הדם.
אז יש קונוטציה של הקפדה אלוקית,
עצרה אלוקית בברית הדמים הזאת.
יפה,
זה באמת דבר שהוא ככה,
יש בו צד של איום,
צד של חיילות כזאת,
כמו שראינו,
סייף דם.
אבל,
כן, כבר הראו פה שיש בדם גם בחינה,
כן,
שהדם הוא הנפש.
יש בדם איזשהו בחינה,
בחינת מעלה כזו,
הוא מייצג משהו מעולה בנשמתו ונפשו של האדם.
ובואו,
פה אנחנו רוצים לפתוח פה איזושהי שאלה רגע,
לפני שנמשיך הלאה,
להבנות הבאות,
כאילו היותר עמוקות קצת בברית הדמים הזאתי.
אמרנו, איך עושים ברית?
על ידי ברית זה נקרא,
עושים כריתת ברית.
עכשיו, חשבתם פעם על המילים האלה, כריתת ברית?
מישהו חשב על זה פעם?
זה נשמע מה?
כן, ומצד שני, ברית מה היא עושה?
מה ברית עושה?
ברית מחברת, וכריתה מה?
קורטת.
כאילו, נכון?
זה כאילו,
כריתת ברית זה לכאורה הכי לא מתאים להגיד את המושג הזה.
זה מושג הפוך.
אתה קורט מחבר, קורט ברית.
למה?
תגיד מחבר ברית,
או מאחד ברית,
לא יודע.
משהו כזה, מה זה קורט ברית?
דווקא זה מושג הפוך, נכון?
אז מה המשמעות של זה?
אז זה שהכתב והקבלה מתייחס לשאלה הזאת, כן?
בברית בין הבתרים.
והוא מסביר,
כן,
והוא מסביר דבר, הוא מביא תגרה,
תגרה מבינה שמסבירה את מה זה כריתת ברית.
תראו את הכתב והקבלה פה,
הוא שואל את השאלה,
הוא אומר ככה, איך יונח
כריתת והבדלת דבר המתאחד לשני חלקים,
להורות על דבקות ואהבת הצדדים?
ויותר היה ראוי לכמו זה דבקות והתאחדות,
שני דברים הנפרדים.
כן,
הוא אומר,
הוא שואל את השאלה,
איך יונח כריתת והבדלת דבר המתאחד לשני חלקים?
אתה משתמש בזה להורות על דבקות.
הקריטה מורה על דבקות.
אז צריך להגיד,
דבקות והתאחדות, שני דברים נפרדים.
זה דבקות ברית, התאחדות ברית, לא כריתת ברית.
כן?
אז
הגרא מסביר,
הוא מביא את הגרא שמסביר בזה,
שלמה זה כריתת ברית?
הכוונה שאתה כאילו קוראת מעצמך משהו,
אתה קוראת מעצמך משהו ונותן אותו לשני.
וככה, איזה משהו אתה קוראת מעצמך?
איזה משהו?
דבר שאתה מאוד מה,
שהוא מאוד חשוב לך,
שהוא מאוד קרוב אליך,
שהוא מאוד אתה,
שהוא מאוד אתה,
שהוא מאוד שייך לך,
מאוד כאילו אתה קשור אליו,
אתה כאילו קורא,
הוא
יותר מחובר אצלך,
אתה
קוראת אותו ממך,
ואתה נותן אותו לשני,
אז מה בעצם אתה נותן,
אז מה בעצם אתה עושה?
הרי הוא ישנות אותו לשני, אז ממילא כל ה...
כל התשוקה שלך,
כל הרצון שלך,
זה על הדבר הזה שנתת לשני,
כן?
ממילא אתה כאילו, אתה מחבר את עצמך ככה לשני.
אתה מבין?
אתה
כאילו קורת מעצמך משהו שהוא יקר לך,
וכשאתה נותן אותו לשני,
אז אתה עכשיו מתחבר לשני,
כי אתה כולך,
כן,
כולך משועבד לדבר היקר הזה,
כולך בציפייה לדבר היקר הזה,
כולך מחובר לדבר היקר הזה,
ממילא אתה מחובר למי שאתה קורת איתו ברית.
לכן זה כריתת ברית,
תראו את הגרא הזה אומר ככה,
והגרא כתב,
כן, בפירושו לספר היצירה,
עניין ברית הוא,
אדם, תפתחו דף,
אדם שיש לו אוהב כנפשו,
ורצה שלא יפרוש ממנו,
אבל אי אפשר להיות אצלו,
נותן לו דבר שכל מגמתו ותשוקתו אליו,
אתה רוצה כאילו להיות קשור אליו גם שהוא רחוק ממך,
אז אתה נותן לו דבר מאוד יקר לך,
שכל תשוקתך אל הדבר הזה,
והם נקשרים על ידי הדבר ההוא.
כי בעצם הדבר היקר שלך נמצא אצלו,
אז אתה מקושר אליו.
אף על פי שנותן ממנו הדבר,
מכל מקום,
כל מחשבתו שם,
והוא לשון ברית.
והוא הבטחה שעל ידי הדבר ודאי לא יתפרד ממנו.
כי
תמיד אתה תזכור את הדבר הזה,
תזכור את השני,
תהיה קשור אליו תמיד.
וזהו עניין לשון כריתה שקורת ממנו הדבוק לו ונותן.
ואתם יודעים למה כריתה?
קורת מעצמך ונותן לשני.
עכשיו אתם יודעים את המושג למה זה נקרא?
למשל, ארון הברית.
אתם מבינים עכשיו מה זה ארון הברית?
מה זה ארון הברית?
כאילו,
השם כאילו קורט מעצמו משהו,
כאילו,
ונותן אותו אלינו.
דבר יקר לו מאוד, את התורה שנמצאת בארון הברית.
וזה הברית, הקשר בינינו לבינו, כן?
יוצר איזשהו משהו מאוד מאוד יקר,
שככה הוא מחובר אלינו,
על ידי כריתה שהוא זה,
כרת ונתן לנו את הברית הזאת,
את התורה שנמצאת בארון הברית,
כן?
עכשיו, אז...
עכשיו בוא נגיע אלינו, אז אם ככה גם בדם...
שיטת ברית דווקא על ידי דם,
ודם יסוד שהוא דבר מאוד יקר,
הוא מאוד חשוב, כן,
הוא מאוד, מה הדם בעצם?
הדם מייצג כאילו את התמצית של האדם.
הדם הוא, הדם, כן, דם הוא תמציתו של האדם.
בדם,
כן,
הנפש זורמת דרך הדם,
כן,
הדם הוא הנפש,
הוא זה שהנפש מתחברת דרכו לגוף,
לאדם.
הוא נושא על גבו את הנפש, הדם.
אז לקחת את הדם שהוא הנפש, וכאילו, לתת אותו לשני.
זה מראה ברית, זה מראה קשר, קשר מאוד חזק.
כן,
נותן לו כאילו את הדבר החשוב לי, נותן לו את העצמיות שלי,
נותן לו את הנפש שלי,
אתם מבינים?
הברית הזאת היא בין,
לכן זה נקרא ברית דמים,
זה דבר מאוד מאוד חזק.
נותן ברית דמים,
כלומר, נותן את הדם שלך אליו,
ואת הדם שלו אליך.
כמו בנישואים,
אתה אומר,
אתה חתכת את האצבע בנישואים,
לא?
אבל זה ברית דמים דווקא.
כן, חיבור כזה,
אתה צודק, נכון.
אז בגלל זה,
נישואים זה כאילו קשר נשמתי,
אפילו קשר יותר עמוק אולי,
אבל לכן הברית דמים הזו בין הקדוש לישראל מבטאת קשר חזק כזה,
שלא סתם חזק,
שאנחנו יודעים את הדבר היקר שלנו להשם, מה?
את הנפש שלנו.
ונותנים כאילו את הנפש שלנו להשם,
זה מה שאנחנו מבטאים.
לקחת מעצמנו כורתים,
דבר מאוד יקר לנו,
את העצמיות שלנו,
את הנפש שלנו,
וכאילו נותנים אותו להשם.
וכך,
ומעין זה כאילו השם עושה,
מעין זה,
לא של הקדוש ברוך הוא עושה,
אין לו גוף,
אין לו דמות הגוף,
אבל מעין זה כאילו,
הוא לוקח כביכול,
כביכול,
כן, איזשהו דם או הנפש,
כביכול,
של הקדוש ברוך הוא כאילו,
וכאילו נותן לנו איזשהו קשר מאוד מאוד חזק הזה בינינו.
כן?
עכשיו בואו תראו,
הדברים ככה הולכים ומבהרים את זה.
אמרנו שזה נעשה בכלי של הגנות.
אז קודם כל צריך לבאר למה הגנות ולמה חצי-חצי בצורה מאוד מדויקת.
מה המילה הגנות מזכירה לכם?
לא,
עם א', עם א'.
אז איזה פסוק בתנ״ך זה מזכיר לנו?
כן?
פסוק בתנ״ך, הגנות.
יפה, שוררך, נכון.
שוררך הגן השער, אומר הזוהר הקדוש,
תראו בעמוד השני, אומר הזוהר הקדוש,
וישם בהגנות, אומר בהגנת כתיב, נכון?
אמרנו בהגנת,
זה בא לבטא ששני הכלים שווים.
הזוהר מוסיף עוד דבר,
חסר ו',
מה זה בא להגיד שזה חסר ו'?
כמו תכתיב,
שוררך הגן השער, א' שר המזג,
כן?
אומרים פה שיר השירים,
ודאי,
שוררך הגן השער,
מה פירוש הפסוק הזה?
מה זה?
מה זה שורך הגן?
מה זה שורך קודם כל?
מה זה שורך בכלל?
מה זה?
כל השבוע אתה רואה שיר השירים שיר השירים, מה זה שוררך?
יש מילים שם שלא ברורות.
שורך הגן, אתם יודעים מה שורך?
שורך זה כאילו הטבור.
הטבור,
כן,
הטבור הוא כמו,
עכשיו,
טבורה של כנסת ישראל הוא כמו הגן השר.
מה זה הטבור ומה זה הגן השר?
למה מדובר פה בכלל?
מה זה הדבר הזה, כן?
אז חז"ל מסביר לנו,
הטבור,
מאיפה הטבור של ארץ ישראל?
זה כאילו המרכז,
המרכז של ארץ,
הטבור הביטוי על המרכז,
זה ירושלים,
זה בית המקדש.
בבית המקדש יושבים
הסנהדרין, אומרים חז"ל.
שוררך הגן השר, הכוונה זה בא לתאר את הסנהדרין,
כן,
תראו את הגמרא מסכת סנהדרין,
אומרת ככה,
אמר רבה אמר חנינא,
דאמר קרא שוררך הגן השר אל יחסר המזג,
שוררך זו סנהדרין.
שהיא יושבת, למה נקרא שמה שורך?
שהיא יושבת בטיבורו של עולם.
שורך זה כאילו הטבור, המרכז, הטבור של עולם.
אגן, מה אגן? שהיא מגינה על העולם כולו, אגן משום אגנה.
הסהר שהיא דומה לסהר.
מה זאת אומרת סהר? סהר מה זה?
לא, במקום שלם זה סהר,
זה ירח.
סהר זה ירח, נכון.
אז היא דומה לסהר, דווקא חצי עיגול.
למה לא עיגול, ירח הוא גם, למה לא עיגול שלם?
אז מסביר המהרש"א, המהרש"א מסביר,
שהלבנה הרבה פעמים היא חסרה.
אם היינו רוצים לתאר עיגול שלם, מה היינו מתארים?
שמש, יפה, תן לי דברים עם שמש.
שמש תמיד היא עגולה.
הלבנה,
אתה רוצה לתאר עיגול של לבנה,
אתה מתאר,
אתה מתאר,
אם אתה רוצה לתאר חצי עיגול,
אתה
מתאר
עיגול של לבנה.
כי הלבנה רוב הזמן היא חסרה. רוב החודש, עד שהיא מלאה,
היא לא הולכת ומתמלאת כל הזמן, כן? רוב החודש היא הולכת
ומתמלאת. האם אתה רוצה לתאר עיגול חסר או חצי עיגול,
אתה מתאר לבנה.
אם אתה
לך מה? אז עורך הנצח, הכוונה הסנה
אתה רוצה לתאר עיגול מלא, אתה מתאר
ושור הגן השר,
וכן כמו המעגל של הלבנה,
את דברי המהרש"א פה מסביר,
אומר שהיא יושבת טיבורו של עולם,
רצה לומר,
באמצע העולם,
שהאוויר ממוזג,
מקום מוכן לחוכמה,
ואמר הגן שהיא מגינה על כל העולם,
כי שם נבנים שלושה עמודי עולם,
תורת דין ואמת,
תוך מנדלק, ואמר שהיא דומה לשר,
שעל הרוב אין עיגולה של הלבנה שלם,
רק חצי עיגול,
וכן או שנסתנד עם מה שאין כן החמה שהיא לעולם,
עיגולה שלם,
יפה.
אז מה,
אז אם ככה צריך לקחת דווקא,
אם ככה איך נראה הכלים האלה של ההגנות של החוט אדם?
זה כלי שהוא חצי עיגול.
כלי שהוא חצי עיגול כזה,
שמו בתוכו את הדם וזרקו חצי לפה,
חצי לשם.
אבל מה ההקפדה של החצי בדיוק?
ולמה זה ההקפדה של כלי שהוא חצי עיגול?
כן?
אם יש לי חצי עיגול,
אז מה בעצם זה אומר שאין לי מה?
שיש לי כאילו חצי עיגול חסר, נכון?
יש פה חצי עיגול,
כדי להשלים למעגל אני צריך עוד חצי עיגול,
נכון?
אז באמת צריך לשאול ולהבין.
למה באמת הסנהדרין יושבים כגורן, כמו חצי עיגול?
למה הסנהדרין יושבים כחצי ולא יושבים במעגל שלם?
יכול להיות יותר נכון שהם ישבו ככה בצורה כזאת של...
כולם רואים את כולם כזה במעגל, מעגל כזה שלם.
למה יושבים בצורה של חצי עיגול דווקא?
אתם יודעים למה?
אתם יודעים למה?
כי הם יושבים בחצי, בסדר?
או, יפה מאוד, אז בואו נראה.
הם יושבים בחצי,
אבל צריך להשלים את החצי,
איך החצי השני יהיה מושלם על ידי מי?
יש עוד חצי שמשלים.
כשרואים את הסהר, צריכים לראות מעגל שלם.
מי החצי השני של המעגל?
הקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא החצי השני.
זה הברית, אתם מבינים?
זה יוצר מעגל שלם.
סטנדרטית זה חצי ועוד חצי.
בואו תראו מה מסביר בספר אוהב ישראל,
ותראו איך הוא מסביר את ברית הדמים הזאתי,
בין ישראל לבין השם.
אומר, בספר אוהב ישראל אומר ככה,
להבין כוונת משה רבנו עליו השלום שחילק את זה לשני חצאים.
למה חילק את הדם לשתיים והחצי ששם באגנות? יש לומר, דין הכתיב,
שורריך הגן הסהר עליכסה רמזק,
וזה קאי, זה מדובר על הסנהדרין.
שהיו יושבים כחצי גורן עגולה
כמו השר כשאינה במילואה עדיין.
כמאמר חז"ל, לכן הכל צריך טעם ושום שכל.
למה היו יושבים כסדר זה דווקא כחצי עיגול?
למה זה דווקא חצי עיגול ולא במעגל שלם או בצורה אחרת?
רוצה להסביר את זה וגם את הברית של הדמים שלנו.
אומר האוהב ישראל, הוא אומר ככה.
אתה יודע,
הוא אומר, איך היו עושים ברית פעם?
כששני האנשים רוצים לעשות ברית ביניהם,
בעצם אומרים, אני נותן לך את הנפש שלי.
אני מתחייב למסור את הנפש שלי בשבילך.
ברית אמיתית.
ברית אמיתית, אני מוכן למסור לך את הנפש שלי.
ואתה מוכן למסור את הנפש שלך אליי.
איך היו מבטאים את זה?
הוא אומר, הם היו לוקחים,
כן, כוסות יין, כן?
וכל אחד היה מטיף דם.
אוקיי,
בעצם הוא עושה איזה פצע באצבעו,
מטיף טיפה דם.
בכוס יין של השני,
של השני,
קוח את הדם שלו אל הכוס של השני,
ואז כאילו הם שותים את היין ממוזג בדם,
וככה הדמים שלהם מתערבבים.
הנפשות שלהם מתערבבות ביחד,
ואז כל אחד הוא נותן את הנפש שלו,
אני מוכן להשקיע את נשמתי ואת נפשי אליך.
כן?
עכשיו,
אני לא יודע אם זה מותר לפי התורה,
כנראה שזה אסור לפי התורה,
אסור לבטל איסור לכתחילה,
אסור לשתות דם,
לתת איזה בתוך אולי דם אדם,
זה דם אדם.
ככה,
בדורות של פעם,
כשהיו רוצים לנסות ברית אמיתית,
שני פריצים,
שני גבירים,
לא יודע,
שני אצילים,
אז כן,
אז הוא אומר,
אני בא לדאוג לך,
אם יש לי סכנה אצלי,
אתה צריך לדאוג לי. אתה צריך למסור
את הנפש שלך בשביל זה, אתה מבין?
לא,
לא,
לא לפי היהדות עכשיו,
לא לפי היהדות,
זה מלכים של פעם, מלכים היו עושים את זה.
תיאור ההוא מסביר,
והנה דרך האנשים הקורטים פריט יחד,
והוא לבשר אחד ודעה אחת,
אז דרכם למסור כל אחד ואחד נפשו עבור חברו.
תיאור הזה,
ברית אדמים ישראל להשם,
עם ישראל נותן מסירות נפש לקדוש ברוך הוא.
נותנים לך את הדם שלנו,
מסירות נפש לקדוש ברוך הוא. ונמצא דמה מעורב יחד,
כי אדם הוא הנפש,
הוא עיקר כוח הנפשי,
כמו שכתב אברבנאל בספר עצמי רשועה.
זה שורש הדבר של כריתות הברית הוא הנוהג שבעולם.
כששני מלכים כורתים ברית,
לתווך האהבה ביניהם,
ולהיות כל אחד בעזר וסיוע של חברו,
אז שותים כל אחד כוס יין,
וכל אחד נוקף אצבעו ומורידים טיפה של דם לתוך הכוס,
וכל אחד שותה כוס המעורב בטיפה דם של חברו.
וזה הדבר מורה שמערבין את דמם, הוא החיות שלהם.
כי הדם הוא הנפש להיות להם לב אחד,
והוא בהם אחדות.
אז כל אחד נושא את הנפש שלו לשני.
וכל אחד מחויב לתת דמו ולמסור נפשו עבור חברו.
זו כריתות ברית.
אתם מבינים מה זה ברית דמים בין השם לבינינו?
אדם צריך להיות מוכן בכל מאודך,
בכל נפשך ובכל לבבך,
כן,
בכל נפשך,
למסור את הנפש,
למסור את הדם שלך,
את
החיות שלך להשם.
זה ברית דמים, כן?
והנה מלכות הדרה,
כן,
מלכות הדרה,
ולרמז על הכמה של רבנו אברהם,
רבן של כל הנביאים,
חצי איל,
וישם ביניהם,
כן,
לרמז על שער הגן, שמבחינת פלג גופה,
חצי גוף,
וחצי איל,
זה רק על המזבח,
כביכול לרמז על פלג הזכר,
כן,
על הקדוש ברוך הוא.
אז לבטל,
נדלק קצת,
ושיהיה הכוח ביד ישראל למסירות נפש,
הקדושת שמו יתברך ויתעלה.
מאיפה מגיע מסירות נפש למען כבוד השם,
למען כבוד האומה, של חיילים גם,
מאיפה זה מגיע,
מסירות נפש של עם ישראל בכל הדורות,
בכל הדורות לשם השם,
למסור את הנפש כפשוטו,
גם מעקדת יצחק,
אבל גם מכריתות הברית הזאת.
זה דבר נוסף.
אז כלומר, יש פה איום,
שאמר חזקוני,
אמר איום של דם, אם אתם לא תשמעו,
אני אתיר את דמכם,
ויש פה מסירות נפש של דם,
שבכריתת ברית הזאת, כמו הטפה דם שהמלכים היו עושים,
ויש פה אבל חצי חצי לגמרי.
למה חצי חצי לגמרי?
כי זה בא לומר שעם ישראל והקדוש ברוך הוא,
הם כאילו כמו שני דברים שווים, כביכול כביכול.
יש פה שני דברים שהם ממש משלימים אחד את השני,
והם חצי מדויק שצריך לבוא מלאך ולחלק את הדם הזה לשתיים.
כי השם היא למעלה,
השם נמצא מלמעלה והקדוש הוא למטה.
בעם ישראל למטה,
סליחה,
בעם ישראל למטה,
זה שני חצאים שאין ביניהם כמעט הבדל.
ובכלל אין הבדל,
קשה לומר את זה,
אבל כי אין הבדל בין הקדוש ובין כנסת ישראל.
כמעט אין הבדל, לכן זה שני חצאים ממש שווים לגמרי.
מתי ניתנה תורה? בחודש סיוון.
חודש סיוון, מה מזלו?
מה, מה זה המזל לסיוון?
תאומים.
תאומים.
למה תאומים? התורה בעצם עושה את עם ישראל ואת
הקדוש ברוך הוא כשני תאומים זהים. אין הבדל ביניהם.
תראו, אומר ספר עבודת ישראל מסביר את זה.
ויקח משה חצי הדם,
פירש רש"י מחלקו,
בא מלאך וחלקו.
למה צריך מלאך שיחלק לחצי שווה?
כדי להראות את הדקדוק,
אין הבדל בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא משפיע מלמעלה,
והעם ישראל מקבלים מלמטה.
כן, וזה שני צדדים של דבר אחד.
תראו מה זה מעלת כנסת ישראל,
מה זה מעלת האור של עם ישראל בברית הדמים הזאת.
ולכאורה תמוה,
דה מה עניין החלוקה דווקא לחצאין,
ומהי נפקא מינם יהיה איזה חלק מרובה מחברו,
עד שהיה צריך המלאך לבוא ולחלקו.
ויש לומר,
לפי שהמעשה הזאת היה בחמישה בסביבת מזל תאומים,
אשר נדבקו בני ישראל עם השם
שנאמר עליהם כי הם נפש אחד ודם אחד,
כמו שני אוהבים,
איש ואישה מאוד אוהבים,
הם כמו אדם אחד,
כן?
כל אחד הוא פלג גופה,
כל אחד הוא חצי גוף,
אבל שניהם ביחד זה אדם אחד, איש ואישה,
כן?
ככה עם ישראל עם השם.
וכן היה רמז כאן על גודל אהבה,
כי חשוב בני השם ידבר החצי אשר זרק על העם.
כמו החצי אשר זרק על המזבח,
זה חשוב לו באותה מידה,
החצי של העם.
וזה במלאך וחלקו לאורות וסוד, לא הוא גדול ממנה,
ולא היא גדולה ממנו.
כאילו
הקדוש ברוך הוא,
כאילו כביכול לא יותר גדול,
לא יותר גדול מעם ישראל כביכול.
לא הוא גדול ממנה, לא הם גדולים ממנה.
יש לו התאמה כזאתי,
ברית דמים שמבטא את החצי,
חצי,
חצי ממש,
עם ישראל שווים עם השם.
וזה מה שגם הגורן העגולה.
הגורן העגולה, מבטא את המעגל.
למעשה עיגול הגורן נוצר.
זה החצאים, לבטא חצי.
אז אני רוצה לבטא ש החצי השני משלים אותו הקדוש ברוך הוא,
וככה נוצר פה מעגל שלם,
יש פה שני חצאים שמשלימים מעגל אחד,
וזה האיחוד הגדול של הקדוש,
של עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא,
תראו את ה...
כשהאב, הקדוש ברוך הוא משפיע מלמעלה,
ועם ישראל מקבל את זה מלמטה.
הוא מקבל מלמטה את כל הפעולה האלוקית,
את כל הגודל האלוקי.
נמצאת כנסת ישראל היא בעצם ההשלמה,
כאילו,
וההמשך של הקדוש ברוך הוא.
וזה גם ההמשך של החיבור הסגולי הנגלה.
ברוכים תהיו.
