שלום לכולם, אנחנו בפרק ז', ממשיכים את פרק ז'.
בפרק הזה המהר"ל
מברר,
ממשיך לברר את עניינו של אברהם אבינו,
שהוא שורש האומה הישראלית,
ועושה את זה דרך ברית בין הבתרים,
כאשר מה שדיברנו על הברית בין הבתרים,
על ההבטחה של השם לאברהם,
שקודם לכן,
מה שהשם אמר לו קודם לכן,
אברהם מאוד חשש,
הוא חוזר ואומר להשם,
אין לי בן,
מי ירש אותי,
אבל כזאת הוא כבר הבטיח לו שיהיה לו זרע לכאורה,
אז למה עכשיו הוא חושש,
והשם מבטיח לו עוד פעם,
על מה הוא חושש?
שואלים כל המפרשים, כן, הראשונים שואלים את זה.
אז יש בזה כמה דרכים, ראינו בפעם הקודמת,
שחשש שם יגרום החטא,
בעיקרון חשש שם יגרום החטא,
אבל למה,
הרי דבר השם לא משתנה,
אז המהר"ל
הביא את הרמב״ם,
והביא עוד ראשונים,
והביא בסוף את השיטה שלו,
שיש הבדל בין הבטחה לבין נבואה.
כן, בין הבטחה לבין נבואה,
שבאמת ההבטחה יכולה להשתנות,
ונבואה זה דבר שהוא מצד עצמו אמיתי,
ונבואה לא יכולה להשתנות.
בכל אופן,
אז עכשיו אנחנו מגיעים לעיקר הפרק הזה,
זה מה שהמהר"ל רוצה לברר בנושא
האמונה של אברהם אבינו, זה עיקר הפרק,
כן?
זהו,
אז אנחנו בעמוד,
פשוט הספר הזה קצת שונה,
בואו נראה.
אנחנו בעמוד...
סמך, רגע, רגע, כן, נראה לי סמך.
בעמוד סמך.
סוף עמוד נ"ט, סוף עמוד נ"ט, ממש סוף עמוד נ"ט,
שורות האחרונות ממש,
אז אחרי ההבטחה של השם אז כתוב שהשם
אומר לו הבט נא השמימה וספור הכוכבים.
ואז כתוב,
והאמין בהשם,
ויחשבה לו הקדוש ברוך הוא לצדקה,
ויחשבה לו צדקה.
ואז פה יש שאלה,
מה כל כך השם מחשיב את זה
לצדקה על אשר האמין? הוא שהוא מאמין בהשם.
שהוא האמין בהשם שייתן לו זרע, למה
זה כל כך מעלה גדולה?
אז על זה מסביר,
עכשיו המהר"ל תרץ את זה,
ואל תתמה,
כששורות אחרונות בעמוד נ"ט.
ואל תתייאש, למה לא יאמין בדבר זה?
שהרי חזר הקדוש ברוך הוא להבטיח אותו,
ולא יחטא עוד.
ותהיה הבטחה מקוימת,
בוודאי, ולא יצליח להפר כלל.
אז מה אנחנו לוקח המעלה של אברהם אבינו,
בזה שהוא מאמין בהשם?
אז הוא אומר,
דהא זה קשיה,
כי הדבר לתת לו זרע הבטחה גדולה מאוד.
ובחטא כאן אפשר שישתנה הבטחה גדולה כזאת.
זאת אומרת,
האמונה פה של אברהם,
כשהשם באמת ייתן לו זרע,
היא צריכה להיות אמונה מאוד,
מאוד יציבה, מאוד חזקה, שהיא בעצם משקפת
ומבטאת
את גודל האמונה של אברהם אבינו.
כן,
ההבטחה בזרע משקפת את גודל האמונה של אברהם אבינו.
למה?
כי בחטא קל, בדבר קל אפשר שישתנה ההבטחה.
עכשיו,
למה ההבטחה של הזרע היא כל כך קשה להחזיק אותה,
וממילא היא יכולה לאבד בקלות?
למה היא יכולה לאבד בקלות?
אז כאן המהרל לוקח אותנו עכשיו לאיזשהו מסע ככה בתוך,
מסע רוחני, מסע רוחני בתוך שינויים שקורים בעולם.
כלומר,
מה
יותר קל לשנות?
יותר קל לשנות את הטבע או יותר קל לשנות את המזל?
כן, לשנות את הטבע זה בעצם כמו לעשות ניסים,
כן?
להיכנס לכבשן האש ולא להישרף,
למשל זה לשנות את הטבע,
כן?
או אפילו לקרוע את הים, זה גם נקרא לשנות את הטבע.
וזה, זה דבר בהחלט מיוחד מאוד,
ניסים מאוד מיוחדים,
אבל המהרל אומר שיש משהו שהוא מעבר לכל זה.
מה מעבר לכל זה?
מעבר לכל זה, זה בעצם
השינוי המזל.
שינוי המזל של,
כן, שינוי המזל של אברהם אבינו,
שהשם בא ושינה, משנה משהו במקומות יותר גבוהים.
יש אורחות הטבע,
יש אורחות מה שכבר נחקק כאילו שאמור לקרות.
וזה מה שקורה פה בנתינת זרע לאברהם.
כן? שהשם בעצם הוציא את אברהם ממקום למקום אחר.
בואו נראה.
אומר,
אמר על ככה,
כי
כבר ביערו רבותינו זל במדרש רבות בפרשת לך לך.
הן לי לא נתת זרע.
אמר רב שמיון בר יצחק.
המזל דוחקני,
אברהם אינו מוליד.
ככה בעצם אברהם אומר לקדוש ברוך הוא,
המזל דוחק אותי.
כאילו מה שנקבע לי בשמיים,
אני רואה שאברהם אינו מוליד.
אמר הקדוש ברוך הוא,
אין כן דבריך,
אברהם אינו מוליד,
אברהם מוליד.
שרה אינה תלד, שרה תלד.
כן, משנה לו את השם.
ויוצא אותו החוצה.
מה זה ויוצא אותו החוצה?
וירא את הכוכבים.
רבנן אמרו: נביא אתה, ואין אסטרולוגין אתה.
אסטרולוגין, זה חוזה בכוכבים.
אתה לא חוזה בכוכבים.
מעל מדרגת חיזוי בכוכבים.
שנאמר, ואתה אשב את אשת האיש כי נביא הוא.
בימי ירמיה ביקשו ישראל לבוא לידי מידה זו,
ולא הניח להם הקדוש ברוך הוא שנאמר,
מאותות השמיים אל תחתו.
כבר אברהם אביכם ביקש לבוא לידי מידה זו
הכוונה מה שהשמיים מראים שאמור לקרות.
אל תחתו,
אל תפחדו מזה.
מה שהשמיים מראים שאמורים לקרות, מה שהמזלות מבטאים שכך וכך יהיה.
למה כבר אברהם, אל תפחדו מזה.
כבר אברהם אביכם ביקש לבוא לידי מידה זו והניחו.
הרבי הראה בזה כי היה יודע במזלות שלא יהיה לו זרע.
אז
אברהם ראה במזל שלא יהיה לו זרע.
וזה החידוש הקדוש ברוך הוא אומר לו,
אני מוציא אותך מהמזל.
וזה משהו יותר קשה אפילו מלעשות נס.
ככה הסביר המהר"ל.
תראו מה הוא אומר,
ומי שיודע בעניין המזלות דבר שהוא ברור מאוד,
הנה שינוי המזל נס גדול,
כי אין ספק ששינוי המזל הוא יותר קשה משינוי הטבע.
כשאתה נותן טבע יותר קל ל הקדוש ברוך הוא.
טוב, זה רק תושבו לא בעיה לעשות לו את זה
ולא את זה, אבל כאילו מצד הגודל של השינוי,
למה, למה?
כי הוא אומר, טבע...
טבע זה דבר שהוא גם ככה משתנה.
זה דבר שהוא גם ככה משתנה מצד עצמו.
חומר, בעצם טבעו, חומר זה דבר שיש בו שינוי.
חומר זה דבר שבעצם יש בו שינויים, כן?
אז אנחנו רגילים לשינויים טבעיים.
יש שינויים טבעיים בחומר, בסדר?
רגילים לשינויים טבעיים בחומר.
אבל אפשר לעשות בחומר שינוי לא טבעי.
אפשר לעשות שינוי שהוא לא...
אבל מזל זה משהו שהוא כמו חוק
שככה נחקק ונקבע שכך עתיד להיות.
ככה עתיד להיות המציאות, זה לא משהו שיש בו שינוי,
כן?
אז לשנות דבר שלא אמור להיות בשינוי זה הרבה יותר בעל עוצמה,
הרבה יותר עוצמתי,
הרבה יותר כאילו קשה מאשר לשנות דבר שיש בו שינוי מעצם טיבו,
מבינים?
אז זה מה שהוא אומר כאן, תראו.
כי אין ספק ששינוי המזל הוא יותר קשה משינוי הטבע.
למה?
כי הטבע, כן?
כי הטבע הוא כוח טבעי יותר,
הוא כוח טבעי יותר קל להשתנות
ממעשה שמיים.
כי השינוי מתייחס יותר אל הדברים הטבעיים לשפלותם.
כן,
וכמו שיש בהם שינוי טבע,
כך שנמצא בהם שינוי בלתי טבעי.
בסדר,
כל דבר טבעי,
כל דבר חומרי,
כן,
יש בו שינוי מצד עצמו.
אז ממילא אתה יכול,
יש בו שינוי בטבע,
אתה רוצה לעשות שינוי לא טבעי.
בסדר?
נגיד הים, לקרוע את הים.
לקרוע את הים,
זאת אומרת,
הים מצד עצמו,
יש בו שינויים.
זאת אומרת,
לפעמים הוא מגיע עד לנקודה הזאת בחוף,
לפעמים קצת הוא,
יש לו גאות קצת עולה קצת יותר רחוק,
לפעמים הוא קצת יותר יורד למטה,
לפעמים יש בו תנועה של גלים,
לפעמים יש בו תנועה של כלום,
יש בו שינויים ככה,
בתוך חומר של הים.
אז השינויים כבר קיימים בו.
אז
עכשיו הקדוש ברוך הוא עושה,
אני אעשה שינוי שהוא לא טבעי.
משהו שאני אקרוע את הים לשניים,
זה
שינוי לא טבעי,
נכון?
זה נס,
אין ספק, זה נס, ברור.
אבל זה בא
אבל מזל,
משהו שכאילו נקבע בגורמי השמיים,
זה משהו שכאילו מצד החוק של המציאות,
זה בלי שינויים הדבר הזה.
זה השינוי היחיד שיהיה בזה,
זה שינוי שאדם שקונה מעלה אלוהית,
מי שקונה מעלה אלוהית,
הוא יכול לגבור מעל המזל,
וזה מוציא אותו החוצה מעל הכוכבים.
זה שהוציא את אברהם מעל הכוכבים, אתם מבינים?
מעל הכוכבים, מעל המזל.
אתה קונה מעלה אלוהית, אתה אפילו מעל המקום הזה.
זה מדרגה הרבה יותר גבוהה, כן?
נכון,
זה נקרא עם מזל ישראל,
נכון,
נכון,
נכון, כן.
כך אפשר להיות נמצא במישורים בלתי טבעי.
כי הם תחת שינוי וקרובים, וקרובים אל שינוי.
אך השמיים, הדבר הבא מהם יותר קשה להשתנות,
מפני חוזק הפעולה והגזרה אשר יש לשמיים.
והקדוש ברוך הוא, הוציאו חוץ לשמיים.
כלומר,
שיהיה דבק במעלה הנבדלת,
לא במעלה הגשמית.
כי השמיים הם גשמיים,
ובזה היה משנה המזל.
ולפיכך אמר הקדוש ברוך הוא אליו,
נביא אתה ולא יתצטרו לגלגלים.
כלומר,
שאין אתה דבק רק במעלה הנבדלת,
הבלתי גשמית,
וזה שם אתה דבק.
ומפני כך אין אתה דבק במזלות מי שיש לו מעלה הבלתי גשמית.
ומה שהוא צריך לשינוי השם,
כי אף שהוציא אותו חוצה להיות לו מעלה הנבדלת הבלתי גשמית,
כדי שלא יהיה מתנגד לו מן שמו.
שאם היה מתנגד לו מן שמו,
שהיה מורה המזל שאין אברהם מוליד,
קשה לשנות המזל.
אף כי היה מוציאו החוצה,
כי היה מתנגד לו מן שמו הטבעי.
לכן היה צריך לעשות פה עוד דבר,
כלומר,
מעבר לזה שהוא מעלה אותו מעל המזל,
היה צריך גם לשנות את שמו לאברהם.
ולפיכך קרא לו שם אחר בשם אברהם,
הוא צריך לשינוי השם, כדי שיהיה אותו שינוי אשר בא לו עתה,
שאוציא אותו חוצה
ולא עניין מקרי בו,
כי אם היה מעלה זאת עניין מקרי בו,
לא היה ראוי שישתנה באחד,
שהמזל אינו דבר מקרי.
אך אתה,
אך אתה,
כשקרא לו שם אחר,
יורה בו דבר זה,
שהציא אותו חוץ למזלות,
הוא עצמי לו, בדבר זה אפשר שישתנה המזל,
כן, כי השם הוא בעצם העצמיות של האדם,
אז כאילו העצמיות של אברהם עולה מעל המזל.
ולפיכך קרא לו שם אחר.
ומעלה זאת קנה אברהם בעת המילה,
שאז ניטלה על כל המזלות,
ואז קרא לו הקדוש ברוך הוא
שם אחר כשם אברהם.
טוב,
עכשיו,
ולכך,
שאז ניטלה על כל המזלות, ואז קרא לו הקדוש ברוך הוא את אברהם על הבנים,
יוצא מזה,
שזו הבטחה מאוד מאוד מיוחדת,
מאוד קשה כאילו,
מאוד מהפכנית, הבטחה מאוד מהפכנית,
להבטיח לו שיהיה לו זרע,
כי לפי המזלות אין לו זרע.
אז ההבטחה הזאת מהפכנית,
שאברהם יאמין בה באופן שלם ומלא,
זה ביטוי לאמונה הגדולה של אברהם.
כי ההבטחה כל כך מהפכנית,
היא יכולה בקלות,
בקלות היא יכולה ליפול,
בקלות היא יכולה ליפול, בקלות היא יכולה להתמסמס, בקלות היא יכולה להיעלם.
אז זה שאברהם מאמין בה בלב שלם ומלא,
כן,
בלב שלם ומלא,
זה ביטוי לאמונה החזקה והעצומה שיש בתוכו. ולכך מה
שהבטיח הקדוש ברוך הוא את אברהם על הבנים,
היא מעלה גדולה לשנות המזל.
כן,
אשר היה ברור אל אברהם שלפי המזל שלו אין לו בנים.
ומכל שכן,
מה שהיה אומרות השמיים,
ובספור הכוכבים,
שאשר היה רואה את עצמו מבלי זרע,
יהיה לו ריבוי זרע,
שהדבר הזה פלא גדול, והיה מאמין.
כלומר,
לא רק שיהיה לו זרע,
יהיה לו גם ריבוי זרע,
כמו הכוכבים.
וואו,
זה בכלל מהפכה גדולה.
מהפכה כזאתי, זה...
זה פלא גדול.
ובכל זאת, היה מאמין.
יפה.
ולפיכך,
מה שהקשה הרמב"ן אשר עשה עמו ניסים ונפלאות,
הרמב"ן הקשה על דברי חז"ל שאמרו שאברהם האמין בהשם ויחשביה לו צדקה,
שהשם יחשב את זה לצדקה לאברהם,
אז הרמב"ן הקשה על זה,
אמר,
מה המעלה המיוחדת של אברהם שהאמין בהשם,
כן,
הרי כבר השם עשה לו כל מיני ניסים ונפלאות,
כן,
שהקשה הרמב"ן אשר עשה עמו ניסים ונפלאות,
והוציאו מכבשן האש,
ועמד לו מול מלאכים,
הם הם ארבעת המלכים,
לא היה מאמין בדבר הזה,
כ
אז אומר המהר"ל,
כבר השבנו מה שיש להשיב,
כן, לשינוי הטבע,
כי פה זה יותר מהפכני משינוי הטבע,
זה יותר חזק ויותר קשה לעשייה משינוי הטבע,
כן?
כי שינוי הטבע מצד,
כי הטבע בא על שינוי ותמורה בעצמו,
הנס אינו כל כך כמו שהיה הדבר הזה, לשנות המזל.
שמזל הוא לא בעל שינוי מצד עצמו.
ואף כי דעת האדם,
עכשיו הוא אומר,
ואף כי כשהאדם מתבונן על הדברים האלה,
אם שואלים בן אדם,
אמרו לו,
מה יותר נס,
לקרוע את הים,
לצאת מכבשן האש, כן, או לשנות את המזל.
אז אדם רגיל יגיד, כן, כבשן האש זה יותר, כן?
ואף כי דעת האדם כי הצלתו מכבשן האש יותר נראה נס,
כן, זה מפני כי שינוי הטבע הוא פלא לאדם.
הבלתי יודע בגזירת השמיים,
כן? האדם שבלתי יודע בגזירת השמיים...
אז זה נראה לו שגזירת השמיים זה דבר שהוא קיים,
קיים וקבוע,
אנחנו לא כל כך קולטים את זה,
לא כל כך מבינים את גזירות השמיים האלה.
אז לנו נראה, מה נראה לנו יותר פלא?
שאדם יכנס לאש ויוצא ממנו חי,
זה נראה לנו יותר פלא מאשר לשנות גזירות שמיים.
גזירות שמיים לא נשמע לנו כזה מיוחד.
מה זה גזירות שמיים?
אנחנו לא כאלה מבינים בזה,
כן?
אבל תראו אחרי הסוגריים,
כן,
אחרי הסוגריים פה,
אמנם החכם,
כאשר יבין בעניין זה,
אין הדבר כך.
כן,
כי מעלה הזאת מצד שהיא מעלה אלוהית לשנות המזל.
כי המזל זה משהו שהוא אמיתי,
משהו שהוא קיים,
ולבוא ולשנות אותו צריך להיות מעלה אלוהית.
כן, ולהיות מעלתו על המזלות.
אין דבר למעלה מזה ולא יקשה כלל.
זה אפילו יותר קשה,
יותר מהפכני מאשר לשנות את הטבע.
בסדר? אז לכן זה היה באמת חידוש גדול שאברהם העמיד, כלומר,
אחרי שאברהם ראה ניסים לא טבעיים,
ניסים לא טבעיים,
הוא ראה אותם,
אבל הוא ראה אותם כשהם פועלים על עולם הטבע,
את הניסים האלה,
כן?
את האש, את המלכים,
לא יודע,
את כל הדברים שהוא ראה בחייו וזה,
אבל להאמין,
כאילו,
בהבטחה של לשנות את המזל זה דבר יותר גדול.
ואפילו אם נאמר כדברי הרמב״ן שאין זה פלג,
כבר ביארנו שמפני שראה אברהם כי לפי המזל אין לו בנים,
רק הבטחת הקדוש ברוך הוא עשה זה,
לכן בקלות,
אם יעשה חטא קל,
ישתנה הבטחה זאת שהובטח
לשנות המזל, מאחר שמצד הטבע אין לו בנים כלל,
והכל הוא בשביל זכותו,
ובקלות החטא מביא שינוי.
ואם לא היה אמונתו חזק,
היה מסופק בדברי השם,
כי אולי ישתנה הבטחתו,
וכאילו לא יתקיים,
אם לא הייתה אמונה של אברהם אבינו חזקה כל כך,
אז היה לו ספק בדברים של השם,
כי אולי,
אולי השם ישנה את הבטחתו,
כן?
וישנה את הבטחתו להביא לו זרע.
והשם יתברך רצה להבטיח אותו,
ובשביל אמונתו בהשם יתברך,
היה מאמין
שהשם יתברך יעשה לו זה.
וזהו חוזק האמונה.
כן,
אז
כאן אנחנו בעצם מגיעים ללב של העניין פה,
שהנושא המרכזי של אברהם אבינו,
הנקודה המרכזית שלו,
זה האמונה העוצמתית שהייתה בו.
אמונה כזאת היא שהיא,
שהיא לא זזה,
כאילו,
אמונה כזאת היא שאין בה ספקות ואין בה חורים,
אין בה שום חורים,
שאפילו בדבר כל כך לא רגיל,
כן,
כל כך...
עצום כזה של לשנות את המזל,
הוא האמין בהשם באופן מוחלט.
כן, דבר כזה.
אז זה כאילו ביטוי כאן, ביטוי של האמונה של...
בברית בין הבתרים בעצם יש פה איזשהו ביטוי באמונה החזקה
והעצומה של אברהם אבינו. ועל זה נבנה עם ישראל.
על האמונה הזאת נבנה עם ישראל.
מבינים?
על האמונה הזאת של אברהם.
וכאן הוא הולך עכשיו להרחיב את הנקודה הזאתי של האמונה של אברהם.
שאברהם היה לו אמונה שהשם ישנה את המזל בשבילו,
שזה הדבר הכי קשה לעשות מבחינת הקדוש ברוך הוא.
לא באמת מבחינת כאילו שקשה לו לעשות את זה,
מבחינת הוא לא קשה לו כלום לעשות,
אבל כאן איך שכאילו כשהוא רוצה לבוא לשנות סדרים בעולם, זה הכוונה.
לשנות סדרים של העולם הטבעי,
בסדר,
גם עולם טבעי ככה הוא משתנה.
לשנות את המזל, זה משהו מאוד מיוחד.
אז ואברהם אבינו האמין באופן מוחלט ו
שהשם ישנה לו את זה.
עכשיו אהרון הולך לפתח לנו את הנקודה הזאתי,
של האמונה של אברהם אבינו מנהלת האמונה של עם ישראל.
וזה באמת עיקר הדברים שהוא רוצה ללמד אותנו פה.
אז בואו נראה.
אמנם, מה מאוד אני תמה על הרב הגדול הזה?
מי זה הרב הגדול?
הרמב"ן,
נכון,
זה הרמב"ן,
אשר ראה,
שהוא הרי הקשה על דברי חז"ל, הוא הקשה כאילו
מה כל כך המעלה באמונה של אברהם וזה,
הוא אומר,
אני תמה עליו,
למה?
כי יש מדרש מפורש שאומר נגדו, כן?
אשר ראה דברי רבותינו ז"ל במדרש רבה, מדרש רבה,
בפסוק, ויאמינו בהשם משה עבדו.
וכך אמרו, בשכר האמונה שהאמינו,
שרתה עליהם רוח הקודש.
בשכר האמונה שהאמינו שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה.
זה בשירת הים.
אז ישיר.
רבי נחמיה אומר,
אתה מוצא שכל מי שמקבל עליו מצווה אחת באמונה,
ראוי שתשרה עליו שכינה.
אתה רוצה שתשרה עליך שכינה?
סך הכל, תקבל עליך מצווה אחת באמונה.
מה הבעיה?
מה אנחנו לומדים מזה?
אם שם אתה מאמין, בטח אני מאמין.
אז מה אתה צריך לשאול אותו?
אם ככה, אז מה?
אז למה לא שתשרה עליך שכינה?
ככה משהו,
אם אתה מאמין פה, ישרה לך שכינה.
תקבל לך מצווה אחת באמונה, ישרה לך שכינה.
כנראה שהאמונה שאנחנו קולטים אמונה,
זו לא האמונה שמדובר כאן.
כן,
אמונה שמדובר כאן זה משהו שממלא את כל האישיות של האדם.
כן,
זה משהו שמתסיס את כל האישיות של האדם,
משהו שמרומם את כל האישיות של האדם,
שאין לו,
שמשנה אותו מבפנים.
זה משהו אחר לגמרי שאנחנו מתארים בתור אמונה כזאת.
זה הרבה יותר נוכח בחיים,
הרבה יותר חזק בחיים,
עד שכך שראוי שתשרה עליו שכינה.
כן?
וכן אתה מוצא בשכר אמונה שהאמינו, זכו ואמרו שירה.
וכן אתה מוצא שירש אברהם את העולם הזה והעולם הבא,
אלא בשכר אמונה.
תמיד אברהם מתוקף האמונה החזקה שהייתה לו,
ירש את העולם הזה,
והעולם הזה הכוונה שבסופו של דבר הוא הגיע להצלחה עצומה בכל,
בעולם הזה,
במלחמות שלו,
בהצלחות שלו, בנכסים, כן?
בפרסום,
כאילו בשלטון שלו גם מינו אותו למלך עליהם,
המון המון דברים בעולם הזה.
וכל שכן בעולם הבא,
כל שכן בעולם הבא.
ראית איזה תור יש פה, זה?
אה,
פה לא, לא, אין, פה זה,
זה. אז...
וכן אתה מוצא...
איפה אנחנו?
שלא ירש את עולם הזה,
אלא בשכר אמונה,
שנאמר ואמין בהשם.
אלא בשכר אמונה, שנאמר ויאמן העם, וכן אתה מוצא שלא נגאלו ישראל ממצרים,
אלא בשכר אמונה, שנאמר ויאמן העם, וכן אומר,
שומר אמונים נוצר ה' עד כאן.
הרי שלא נכון עם דברי הרמבן ז"ל,
כי הוא עושה האמונה לאברהם באמת זוטרת עליהם מאוד.
זוטרת הזה קטן, כאילו דבר קטן מאוד.
ורבותינו ז"ל אמרו שלא ירש העולם הזה והעולם הבא,
אלא בשביל האמונה.
כאן הוא נותן קצת הגדרה בזה,
בסוגריים הרי לא נקרא את זה,
ולכן אנחנו לא קוראים את הסוגריים,
אבל רק את הפסקה הזאת, היא אומרת ככה,
וכדי שתיוודע לך מעלת האמונה על דרך רבותינו זל,
וכן נתברר לך אמיתת דברי רבותינו זל,
דלכך אין עניין האמונה מה שמאמין הדבר,
אחר שהיה חושב בדבר אם הדבר כך,
אם הדבר כך הוא,
ונתברר לו שהוא כך,
שאין זה אמונה כאשר היה מערער.
אלא עיקר האמונה,
המאמין בדבר,
ולא יערער אחר הדבר כלל,
רק הוא מאמין.
תגידו לי, אמונה זה לא יערער אחר דבר כלל.
לא קמצוץ של הרהור שזה. איך אתה יכול בלי הרהור,
כאילו,
שאולי זה לא ככה...
כאילו, אולי הוא לא,
אפילו שזה היה לא רק על אמונה בהשאלה,
אולי מה שקורה לי הוא לא טוב נגיד,
אולי זה לא מדויק,
אולי זה זה,
אולי השם שכח כאילו לחשבן בדיוק את הדבר הזה.
ערעור כזה קטן זה כאילו לא אמונה,
זה לא נקרא אמונה בחז"ל.
אמונה שאין אפילו את הקמצוץ של הערעור שנכנס למחשבות של האדם,
כן?
כן, פה זה מונה כזאת שכוללת גם את הביטחון.
לא, יש ביטחון, יש ביטחון שאומר ש...
לא,
יש ביטחון אחר. יש ביטחון שאומר שאתה בטוח שכך יהיה משהו.
זה משהו אחר, לא על זה מדובר פה.
כן,
זה לא,
כאילו,
בוטח שככה יהיה משהו,
לא על זה מדובר פה,
אבל,
כאילו,
אמונה,
כאילו,
בהנהגה של השם אותי.
בהנהגה של השם אותי,
אותי ואת המציאות כולה,
את הסובבים אותי,
את המציאות,
זה, אם אתה רוצה, אתה מבין שזה גם ביטחון,
זה מצוין,
זה גם ביטחון.
יש פה הגדרה של ביטחון גם אחרת,
אז
לא יודע מה...
אבל האמונה הזאת היא כן,
על זה מדובר בכל הצדדים שלנו.
אז עכשיו תביטו על הסוגריים לעמודה המכבדת.
לעמודה המכבדת, בסדר? בעמודה הימנית.
אז עברה, בזכות האמונה שלו,
והוא נקרא צור.
נכון?
צור,
דיברנו כבר מה זה צור,
זה
סלע חזק מאוד,
נכון?
צור הוא סלע חזק מאוד,
כאילו שאי אפשר לשבור אותו.
אז עברה אבינו והוא נקרא צור.
דכתיב הביטו אל צור חוצבתם ולמקיבת בור נוקרתם
וגומר וזהו אברהם דכתיב אחר כך הביטו
אל אברהם אביכם ושרה תחוללכם וגומר.
קרא את אברהם צור להורות על חוזק ותוקף היסוד הזה
שהוא כמו צור שהוא חזק
כמו שהדבר בפרק שלפני זה.
כי אשר הוא יסוד ראוי להיות מתואר בחוזק
ותוקף שאם לא כן שיש לו מציאות חזק לא היה יסוד.
וכן ראוי לאברהם במה שהיה התחלה על האומה הישראלית,
ראוי שיהיה לו מציאות חזק יותר,
שבשביל זה הוא היה יסוד והתחלה.
החוזק שלו הוא שהיה חזק באמונתו,
וזהו החוזק שלו,
מפני שהיה חזק באמונתו,
היה מציאותו יותר חזק.
ובשביל כך היה זוכה להיות ראש אבן פינה ויסוד הכל,
וזה שהיה מתנשא אברהם בעשרה ניסיונות.
אם היה חזק באמונתו,
וכאשר היא נתנסה בעשרה ניסיונות,
אז נודע ונבחן להיות ראש אבן פינה ועליו נמדע הכל.
טוב, תראו,
יש פה כמה דברים.
כלומר,
כל מה שאמרנו מסביב פה עכשיו על האמונה הזאתי של אברהם,
צריך להבין,
זה היסוד שעליו מושתתת האומה הישראלית.
עם ישראל, כן, מושתת על היסוד הזה שנקרא אמונה.
שאברהם אבינו בנה,
כן, בנה בעצם בשורשים,
כן,
ביסודות הבניין של עם ישראל, ועל זה
אחרי זה באו האבות יצחק יעקב,
ואחרי זה כל השבטים וכל האומה הישראלית שנבנית על יסוד האמונה.
אבל כאילו הדבר היסודי,
כאילו,
זה מה שנקרא מאמינים בני מאמינים,
זאת אומרת,
אין לי בני מאמינים.
הדבר היסודי בעם ישראל,
השורשי בעם ישראל,
זה האמונה החזקה.
כן?
ולכן אברהם הוא כאילו,
האב שמתחיל להטיל את שורש,
הוא כאילו,
יש לו שלושת האבות,
הם השורשים של כולנו,
אבל אברהם אבינו אפילו כאילו,
הוא הראשון של שלושת האבות,
הוא היסוד של שלושת האבות.
כי הנקודה המרכזית אצלו,
זה נקודת האמונה החזקה והעצומה שהייתה לו.
ולכן היא כאילו,
אמרנו כדי לבנות בניין חזק,
איך תבנה בניין חזק שלא ייפול?
צריך שיהיו לו יסודות חזקים,
צריך שיהיו לו יסודות חזקים.
ככל שהיסודות חזקים, ככה אתה יכול לבנות את הבניין יותר גם גבוה,
ליותר שנים,
אבל יותר גבוה,
כן?
אתה רוצה לבנות בניין מאוד גבוה, אתה צריך יסודות מאוד מאוד חזקים.
אז ברגע שיש יסודות חזקים אפשר לבנות בניין חזק,
גבוה ועוצמתי,
ולכן היסוד החזק של האומה הישראלית זה האמונה של אברהם.
זה דבר ראשון שיש פה.
דבר נוסף שנמצא פה, שכאן אנחנו רואים,
בתוך דבריו המהר"ל מכניס פה הגדרה מיוחדת לאמונה,
לאדם האמין.
הוא אומר בעצם,
הוא
נותן משוואה,
הוא אומר אמונה שווה מציאות.
אמרתם אמונה שווה מציאות,
ככה מכניס המהר"ל פה בתוך הדברים שלו, את הדבר הזה.
לא,
לא,
לא,
לא,
לא,
לא, לא,
לא,
לא,
לא, לא, לא, לא, לא, הוא אומר אמונה שווה מציאות,
למה?
לא שכך יהיה,
לא,
אמונה עכשיו,
שמה שקורה עכשיו,
אמונה שהיא מלווה את האדם,
הקדוש ברוך הוא,
כי
מה זה בעצם מציאות?
הוא אומר,
כאילו,
בוא ננסה להסביר את זה.
קודם כל הוא אומר פה,
בגלל שלאברהם יש אמונה מאוד גדולה,
יש לו גם מציאות יותר חזקה.
ראיתם ככה,
הוא עושה איזה השוואה,
הוא עושה איזה
התאמה
כזאתי ביניהם.
תראו מה הוא כותב פה.
הוא כותב את זה בכמה מקומות פה.
תראו בסוף הפסקה הראשונה שראינו מקודם,
הוא כותב,
כי אשר הוא יסוד,
ראוי להיות מתואר בחוזק ותוקף,
שאם לא כן שיש לו מציאות חזק,
לא היה יסוד. ראיתם,
הוא אומר, פתאום יש לו,
הוא דיבר על האמונה,
ופתאום הוא אומר,
יש לו מציאות
חז
כן,
מה המציאות החזקה שלו?
שהוא בעל אמונה מאוד חזקה.
וככל שאתה יותר בעל אמונה,
אתה יותר בעל מציאות.
למה?
מה ההשוואה הזאת?
מה הקשר בין הדברים, כן?
אז
אפשר להבין את זה, תביני, כי בעצם
המציאות,
נגיד את זה ככה, כל הבריאה,
איך
נסביר את זה?
כל הבריאה היא באה מהשם,
כן,
כל הבריאה היא באה מהשם.
אז,
כאילו נגיד כך, ככל
ש...
יש, כתוב בגמרא,
שהאות קוף,
נגיד,
האות קוף מבטאת קדוש,
מבטאת את הקדושה,
כן?
כתוב בגמרא, הקדוש לעולם קיים.
זאת אומרת, מה זה קדוש? הוא שייך לממד הנצח,
שייך לקיימות התמידית,
העולמית,
הנצחית.
הקדוש עולם קיים.
כאילו, הקדוש ברוך הוא זה בעצם המציאות האמיתית.
המציאות האמיתית שיש רק קדוש ברוך הוא.
כל העולם הוא רק נברא ממנו.
נברא,
כאילו המציאות האמיתית היחידה שיש זה רק הקדוש ברוך הוא,
העולם הוא נברא.
נברא זה מלשון, כן, מה זה ברא?
ברא זה מלשון לברות, בערבית זה לחתוך, נכון?
כאילו העולם הוא נברא,
כאילו נחתך מהקדוש ברוך הוא.
אבל השורש שלו, המקור שלו זה השם,
זה הבורא.
אז המציאות האמיתית זה השם, זה הבורא.
כל המציאות שאנחנו פוגשים זה נבראים ממנו,
נבראים ממנו.
יצאו ממנו, נחתכו ממנו.
אז ממילא,
ככל שאתה יותר שייך לקדוש, כאילו
ככל שאתה יותר שייך לקדוש ברוך הוא,
אתה יותר שייך למקור הבריאה,
למקור החיות,
למקור המציאות. אתה יותר שייך למציאות האמיתית,
המציאות האמיתית זה רק הקדוש ברוך הוא.
באמת אין עוד מלבדו,
לא נגיד עכשיו מושגים פנימיים כאלה קבליים,
אבל
רק לסבר את זה,
כל הבריאה שיש היא רק איזשהו, למה יש לה מציאות?
כי היא
איזשהו נטיפים מהבורא המוחלט, מהמציאות המוחלטת.
זה המציאות שאנחנו פוגשים,
אנחנו נטיפים מהמציאות המוחלטת,
מהבורא.
הוא המציאות המוחלטת.
אז לכן ככל שאדם הוא כאילו יותר מאמין,
אז הוא יותר בעצם מחובר למציאות המוחלטת.
כן, למציאות האמיתית, אז יותר יש לו מציאות באמת,
יותר יש לו מציאות, כן.
זה נקודה מאוד מאוד עמוקה,
אבל זה כאילו,
זה מבטא שאתה בא,
כל שיותר בא לאמונה,
כן,
ככה אתה יותר מלא במציאות האמיתית.
איפה, באיפה, מה?
רתניה, כן.
ויש קליפות, ויש קליפות, כן.
נכון, בדיוק, אז זה כן, כן.
גם הקליפות בסוף,
מה שמחיה אותם, חייב להיות להם ניצוץ אלוקי, אין דבר כזה.
כל דבר חייב להיות, גם בקליפות יש ניצוץ אלוקי.
הם יונקות ממשהו, כן, אבל...
אבל המציאות שלהם חלשה, כאילו, של הניצוץ
האלוקי. אז באמת, כשאדם מלא באמונה,
ככל שהוא יותר מלא באמונה,
כך הוא יותר מתחבר למציאות האמיתית.
כן? וזה חידוש מאוד גדול.
אתה רוצה יותר שהחיים שלך יהיו יותר מלאים,
יותר עשירים,
יותר נוכחים, כן?
יותר בעלי מציאות קיימת,
כן? תהיה יותר מאמין.
כמו שאתה יותר מאמין, אז ככה אתה
ממלא יותר את החיים שלך בחיים.
את הנפש שלך בחיים אמיתיים, במציאות אמיתית.
אתה יותר ממלא אותה בזה.
בסדר?
יפה.
ובמדרש רבה, בפרשת לך לך, אחות לנו קטנה.
רבי ברכיה אומר,
מה זה אחות לנו קטנה?
אחות, אומר,
זה אברהם, שאיחד את כל העולם.
כן, איכה זה כאילו חיבר, איחד את כל העולם.
בר קפרה אומר,
כזה שהוא מאחה את הקרע,
כמו לאחות את הקרע,
לחבר אותו.
קטנה, מה זה קטנה?
עד שהיה קטון היה מסגל מצוות ומעשים טובים.
כלומר, גם כבר כשהיה ילד, קטן היה כבר
עושה מצוות ומעשים טובים.
ושדיים אין לה,
לא יניקו לו מצוות ולא מעשים טובים.
זאת אומרת,
לא לימדו אותו את זה,
אף אחד לא חינך אותו לזה.
לא יניקו, לא העניקו לו מצוות ומעשים טובים בבית.
כן, החינוך שהוא קיבל בבית הספר היה על היסטוריית הפסלים בחרן.
כן, לא לימדו אותו חינוך של מצוות ואיזה.
מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה?
כן?
נמרוד שירד בכבשן האש.
אז דיברו על אברהם אבינו שנזרק לכבשן האש.
האש. אם חומה היא שמעמיד דברים כחומה,
חומה זה משהו מאוד חזק,
משהו יציב, כן?
אז נבנה עליה טירת כסף,
ואם דלת היא,
נצור עליה לוח ארז.
ואם אינו מתקיים לשעה,
כלומר כמו דלת,
אם הוא חומה,
אז טירת כסף.
או מה דבר יציב?
אם הוא דלת,
דלת זה דבר שהוא נפתח ונסגר,
כאילו דבר שזז.
כאילו הוא לא יציב לגמרי, מתנועע,
אין לי צורה להיות לוח ארז,
או משהו איזה,
לא טירת כסף.
ואם אינו מתקיים אלא לשעה,
אף אני איני מתקיים עליו אלא לשעה עד כאן.
בסדר?
ביאור עניין זה.
כי אברהם תחילת בחינתו היה שנבחן באמונתו,
כאשר הוא שלח לכבשן האש.
זה כאילו,
מעשה לאותו מובן שהוא דובר בה,
שהוא דובר בהכוונה שמתחילים לבחון אותו.
מתי התחילו לבחון אותו?
מתי הניסיון הראשון התחיל?
אחרי שאברהם סיגל מצוות ומעשים טובים,
התחזק,
וזה עכשיו הקדוש ברוך הוא אומר,
אני עכשיו רוצה לבחון האם הוא באמת ראוי להיות זה,
שיהיה היסוד של האומה הישראלית.
היסוד של הבניין הגדול הזה שאני רוצה לבנות בעולם.
מה היסוד אמור להיות אמרנו?
אמור להיות בעל מציאות הכי חזקה,
המציאות החזקה, האמונה הכי חזקה.
בואו נתחיל לבחון את האמונה שלו.
אז מתחילים עכשיו את סדרת עשרת הניסיונות.
אז מה הניסיון הראשון?
להשליכו לכבשן האש, כן? בעניין זה,
כי אברהם תחילת בחינתו אלה שנבחן באמונתו כאשר הוא שלח לכבשן האש.
ואם הוא חזק באמונתו, נבנה עליו טירת כסף.
טירת כסף הזה הוא בניין העולם, אשר נבנה על אברהם,
כאשר היה חזק באמונתו.
היה זוכה וראוי להיות יסוד וההתחלה לבנות עליו טירת כסף חזק.
כן, כיוון שהוא יסוד חזק,
אז בונים עליו,
כן,
את כל בניין העולם, כאילו כל העולם כולו בעצם נבנה על זה,
כי הוא בונה את עם ישראל,
ועם ישראל הם היסוד של כל העולם.
כי אין ראוי להיות התחלה,
רק כאשר יש לו מציאות חזק.
הנה ראית עוד פעם את המשוואה הזאת.
ראוי להיות התחלה מי שיש לו מציאות חזק.
חזק. מי יש לו מציאות חזק?
מי שבעל אמונה חזקה.
לכך בשביל האמונה הזאת ראוי היה לרשת העולם הזה והעולם הבא.
כי מאחר שהוא חזק באמונתו, יש לו מציאות חזק.
וראוי להיות עיקר המציאות בעולם הזה,
ועיקר המציאות בעולם הבא.
אבל מי שמציאותו חלש באמונתו,
אין ראוי להיות עיקר בעולם הזה ולא בעולם הבא.
וכן, מה אתה רואה?
שהיה ראוי אברהם לעולם הזה בכל שלמות
וטובות אשר היו לו כל ימיו.
נכון,
הרי בסופו של דבר,
אברהם בהתחלה עבר קשיים גדולים,
זרקו אותו לכבשן האש,
ואז הוא עזב את בית משפחתו,
זה מאוד לא פשוט,
ואז היה לו רעב בארץ ישראל,
הוא עבר המון המון קשיים,
ולא היה לו ילדים עד גיל מבוגר,
המון המון זה,
אבל בסופו של דבר,
מה?
הגיע לשלמות וטובות אפילו בעולם הזה, כן?
בסופו של דבר,
זקן מוסב ימים,
כן?
זכה להיות בטובה עצומה בעולם הזה.
הקדוש ברוך הוא,
בסופו של דבר,
אחרי שהוא הביא אותו את הניסיונות ובירר את האמונה שלו,
נתן לו כל טוב,
נתן לו כל טוב,
בזכות האמונה של אברהם.
וכן,
שזכו ישראל לגאולה,
הכל הוא רק בשביל האמונה,
וכל זה בשביל חוזק המציאות אשר יש לו.
כי השיעבוד הוא מורה על מיעוט המציאות.
וכמו שידוע שכל אשר הוא משועבד לאחרים מקבל התפעלות
מאחר במה שהוא משועבד לאחרים אכן נתלה באחר.
ואין זה נקרא מציאות, כיוון שתלוי באחר.
וכאשר היו ישראל מאמינים,
היו חזקי המציאות,
אשר אינם ראויים לשיעבוד מאחרים,
ולהיות נתלים בזולתן ולכך בשביל חוזק מציאות,
היו יוצאים לחירות.
ודבר זה הוא עניין עמוק.
הרי המדרש אמר, המדרש שהזכרתי מקודם, אמר, שבזכות,
נגאלו ישראל ממצרים, אלא בשכר אמונה.
הוא אומר למה?
הוא אומר כי כאשר אתה בעצם מלא באמונה בהשם,
אז אתה בעצם מלא במציאות האמיתית שלך.
כאילו,
אם אתה מאמין בהשם בצורה חזקה,
אז אתה כאילו,
אתה לא פוחד משום דבר.
בוא נתחיל,
הוא מביא את זה מהשיעבוד של מצרים,
אבל זה בעצם נכון לכל אחד בחיים הפרטיים שלו.
אתם מבינים כל כך הרבה חיים פרטיים שלו.
אני חוזר מסביב,
אני אומר ככה, שמי שמלא באמונה
בקדוש ברוך הוא,
שהקדוש הוא מנהיג אותו,
וכל
מה שקורה זה ממנו,
כן?
כל מה שקורה זה ממנו,
כל מה שמסביבו,
זה ה' נמצא ונוכיח פה.
כל כך שאדם יותר מאמין בזה,
ככה הוא פחות משועבד לכוחות חיצוניים, אתם מבינים?
הוא פחות משועבד לכל כוח חיצוני בעצם. הוא
לא משועבד למי שיגיד לו כך או כך.
הוא לא משועבד לאיזשהו איום שיש לו במקום העבודה שלו,
נגיד.
למה?
כי הוא לא משועבד לזה.
הוא משועבד...
למציאות האמיתית, לקדוש ברוך הוא, כן?
הוא לא משועבד לקשיים שיכולים לבוא
בדרך, או לצרות שיכולות לקרות חס ושלום.
כי למה?
כי הוא מחובר, כן?
הוא מחובר כולו למציאות המוחלטת,
למציאות המוחלטת,
ששם,
שממנה בא הכל,
כן?
אז הוא לא מקבל התפעלות מאחרים,
אלא הוא חי את עצמו,
את מה שאמיתי,
מה שנכון. אני מחובר להשם,
אז אני חי את מה שהשם...
וכמובן,
אני חי את מה שהשם רוצה ממני,
את מה שאני מבין שהשם רוצה ממני, את זה אני חי,
וככה אני בעצם מנוטרל,
כן,
אני לא מקבל התפעלות מכל מיני כוחות אחרים
שיכולים בעצם להשפיע עליי בסגנון כזה או אחר.
לכן כאילו,
באמונה יש בה בחינה של גאולה,
אתם מבינים?
גאולה משעבוד.
לכן הוא אומר,
בעצם זה התבטא אצל עם ישראל במצרים,
כן,
עם ישראל במצרים,
אז מה בעצם גאל אותם ממצרים? הם יודעים שהאמונה שלהם, למה?
כי ההפך מאמונה זה השתעבדות.
אם אתה לא מאמין במקור,
במקור הכל,
במקור החיות של הכל,
בקדוש ברוך הוא,
בעצמו,
אתה לא מאמין בו בצורה מלאה ושלמה,
אז אתה משועבד לכל מיני גחמות של העולם הזה.
כל מיני דברים שיכולים
לפעול עליך,
כוחות שיכולים לפעול עליך,
אנשים שיכולים לפעול עליך.
אבל אם אתה מאמין בהשם,
אתה
כאילו
מתרומם על זה,
אתה יוצא כאילו משעבוד לחירות.
מה זה?
כן,
עוד מלבדו,
אבל לא בתור סיסמה, אלא בתור תורת חיים.
איפה?
לא זוכר כרגע.
כן, כתוב את זה, אבל כתוב את זה בסגנון אחר.
כן, בסגנון אחר, כאילו,
לא ב...
כאילו,
אתה ידעת, כן, משהו כזה,
אתה ידעת,
כן, כן,
כן, נכון,
נכון.
אז ממילא, כאילו, לצאת מש...
אתם רואים מה אני רוצה לראות?
אמונה היא שווה למציאות.
כלומר המציאות שלך מציאות החיים שלך אתה יותר בעל מציאות
בחייך אם אתה בעל אמונה כמו שהאמונה שלך יותר חזקה
וממילא להיות פחות משועבד.
להיות פחות משועבד
לכל מיני כוחות ושם בישראל במצרים זה היה
כאילו זה הגאולה גאולה טוטאלית מהשיעבוד של מצרים
אבל זה בעצם בכל החיים בחיים של כל אחד ואחד
של כל אחד ואחד שהאמונה בעצם הוציאה אותנו מהשיעבוד לאחרים.
בסדר, ובדבר הזה הוא עניין עמוק.
כן, וכן מה שאמר,
שבשביל האמונה שרתה עליהם רוח הקודש,
אמרו שירה, כן,
במדרש הזה שראינו מקודם,
וזה כי האמונה שיש לו בזה חוזק המציאות,
היא מעלה אלוהית.
כי דברים החומריים,
חלושי המציאות מקבלים שינוי תמיד.
ואין חוזק להן.
אבל,
והיא דבר חזק,
שלא יערער האמונה, לכך היא דבר אלוהי,
אני שומע,
שכל דבר אלוהי לא יקבל שינוי כלל,
ובשביל זה ראוי שתשרה עליו השכינה,
לא יודע וכמוהו נבדל.
כן,
מה האמונה בעצם עושה?
היא מוציאה אותך מה...
מהעולם המשתנה,
העולם המשתנה.
כן,
החומר, מה שהשמענו מקודם,
החומר הוא חלש המציאות,
לכן הוא כל הזמן משתנה.
הזמן הרי משנה את החומר,
ככה מתארים דברים בתהליכים,
לפי שינויים שעבר החומר.
אבל דבר אלוהי הוא לא משתנה, דבר אלוהי לא משתנה.
אז לכן מישהו בעל אמונה הוא כאילו מתחבר
לחוזק המציאות שלא משתנה בכל רגע ורגע,
הוא מתחבר כאילו למעלה האלוהית,
כן,
ועם אלו גם ראוי שהאמונה ראויה שתשרה עליו שכינה.
למשל, מקיים
מצווה אחת באמונה אמר המדרש,
ראוי שתשרה עליו שכינה עד כדי כך,
אל תשרה עליו שכינה.
אם אתה באמת מלא בלב ונפש באמונה כזאת,
אתה לא משתנה מכל,
כוונה,
אתה לא מתפעל מכל איזשהו אירוע שעובר עליך,
מכל צרה שבאה עליך,
מכל משהו שלא מסתדר לך בדיוק במה שחשבת.
אתה מלא באמונה בהנהגת השם,
בהדרכת השם,
בטוב השם שסובב את הכל,
וממלא את הכל,
ודואג לך ודואג לכל הסובבים אותך.
בלי איזה,
בלי עירעור ובלי איזשהו חלל שיכול להרוס לי את
זה.
ברגע שאתה מלא בזה,
ממילא הכל,
הכל,
אתה נדבק במעלה הנבדלת,
ואתה לא ניתן לשינויים, אתה לא ניתן לשינויים,
ואתה ראוי שתשרה לך עד כדי כך שכינה.
אז זה הנושא המרכזי פה,
אברהם הוא שהטביע בחותם את האומה,
יסוד האמונה הזה,
בסדר?
וזה, ועל זה נבנה, נבנה את האומה הישראלית.
אוקיי,
אז נמשיך את זה,
בהמשך יש לנו פה קצת לסיים את הפרק הזה.
יישר כוח,
תהיו.
